פסיקה: אין מונופול על ספרי הכנה ללימוד לבחינות הרשות לני"ע

(cc by-sa David Hawgood)

בפסק דין ארוך ומנומק, דחתה כבוד השופטת אגמון-גונן את תביעתה של עו"ד כנרת רצון-פיקובסקי כנגד מי שחיבר ספר לימוד מתחרה. עו"ד רצון-פיקובסקי חיברה ספר הכנה לבחינות הרשות לניירות ערך והיא עורכת קורסי הכנה לבחינות אלה. לאחר שגילתה כי צצו להם מתחרים, הגישה את התביעה הנוכחית ובה טענה להפרת זכויות יוצרים. בית המשפט קבע כי אף שמדובר בספרים העוסקים באותו תחום, לא נמצאה כל העתקה. הדימיון בין הספרים, הבהיר בית המשפט, נובע מכך שהם עוסקים באותם הדינים, והם עושים שימוש במונחים מקובלים בתחום. בית המשפט דחה את הטענה כי לתובעת זכות יוצרים במונחים "מניה רגילה", ו-"הון החברה", באשר הם מונחים המחויבים מעצם הכתיבה על הנושא:

מובן, כי לעו"ד כנרת רצון אין ולא יכולה להיות בעלות על מונחים בתחום דיני ניירות הערך והאתיקה המקצועית, או על מונחים המחויבים מעצם הכתיבה על הנושא. יש לזכור, כי אחת ממטרותיהן המובהקות של זכויות היוצרים היא מתן תמריצים למחברים פוטנציאליים לפרסם את יצירותיהם, כדי להעשיר את עולם הביטויים בהתבסס על העובדות, הנתונים והרעיונות הקיימים. הכרה בזכויות יוצרים על יצירות שאין בהן כל הרחבה של צורות הביטוי הקיימות עומדת בסתירה למטרה האמורה … מכל מקום, עיון בעמודים הרלבנטיים בספרה של הנתבעת למול אלו בספרה של התובעת מעלה, כי דרך הביטוי בהצגת מונחי היסוד שונה בתכלית בכל אחד מן הספרים, החל בבחירת המילים וכלה בסגנון והעריכה של הטקסט

עוד טענה התובעת כי שתלה טעויות מכוונות בספרה. אף שהתובעת טענה כי לטעויות אלה אין השלכה על חומר הלימוד והבחינה, בית המשפט מציין כי נראה שלטעויות הנטענות יש גם יש השלכה על חומר הבחינה. יתרה מכך, בית המשפט דחה את הטענה וקבע:

ייתכן ויהיו נתונים זהים לא מעודכנים, כאשר הן התובעת, הן הנתבעת התבססו על אותם המקורות. לעניין זה, אני מקבלת את הסברה של הנתבעת, כי המדובר בתחום שבו מצויות הוראות דין רבות, המתעדכנות בתדירות גבוהה וכי ספרי ההכנה לא נכתבו מתוך הקפדה יתרה, כפי שהסבירה בחקירתה

לבסוף, בית המשפט התייחס אף למניע הפסול בהגשת התביעה. נקבע, כי התובעת ביקשה לקבל מונופול דה-פאקטו בתחום ההכנה לבחינות הרשות לניירות ערך ולא בחלה באמצעים לשם כך:

עדויות אלו מבססות דפוס התנהגות קבוע של הפעלת איומים ולחצים מצדה של עו"ד כנרת רצון, על מנת להביא להסתלקותם של מתחריה משוק ההכנה לבחינת הרשות לניירות ערך.  גם מעדותה של התובעת לפני ניכר כי לשיטתה אין כל מקום לספרי הכנה נוספים ודי בכך שספרה קדם לספרם של הנתבעים בכדי להקנות לה בלעדיות בתחום קורסי ההכנה בדיני ניירות ערך ואתיקה מקצועית. התובעת ביקשה לנכס לעצמה זכויות במונחים מתחום דיני התאגידים וניירות הערך, לרבות מונחים הנזכרים במפורש בחקיקה, שכלל לא המציאה או פיתחה בעצמה וכן בנושאים מתוך לשון החוק והתקנות הרלבנטיים, המצויים, ללא עוררין, בנחלת הכלל. עו"ד כנרת רצון אף ביקשה לתבוע לעצמה בלעדיות בשאלות מהבחינה של הרשות לניירות ערך, שאותן שחזרה בספרה. נראה כי לשיטתה של עו"ד כנרת רצון, אין כל מקום לספרי הדרכה נוספים פרט לספרה שלה. אולם זכות היוצרים איננה מעניקה, ולא ראוי שתעניק, לעו"ד כנרת רצון מונופול על ספרי הדרכה לבחינות הרשות לניירות ערך, ואין לה כל זכות שבדין למנוע ממתחריה להוציא לאור ספרי הכנה נוספים, ככל שהם נוצרו באופן בלתי תלוי מספרה, כבענייננו.

בסופו של יום, נדחתה התביעה במלואה, תוך קביעת הוצאות משמעותיות לחובתה – בסך 100,000 ש"ח.

(ת"א (ת"א) 2519-07 עו"ד כנרת רצון-פיקובסקי נ' מכללת מגה טרנד בשוק ההון בע"מ (מיום 11.01.2012))

הערות

טעויות: עזר ראייתי, אך לא הפרה מהותית בפני עצמן

לטעמי, נראה כי חלק ניכר מטענותיה של התובעת מתייחס להעתקת הרעיונות המבוטאים בספרה וכלל לא להעתקת צורת הביטוי. כך, להשקפתי, הימצאותן של טעויות המופיעות בספר אחד גם בספר השני אינו מלמד על העתקת ביטוי-מוגן-זכויות יוצרים. לכל היותר, יכול ומדובר בהעתקת הרעיון המבוטא. אמת, שתלית טעויות מכוונות עשויה לסייע מבחינה ראייתית ולהראות כי לנתבע היתה גישה לחומר המקורי, אך עצם הימצאות אותן טעויות, כאשר הן מבוטאות בצורה אחרת, אינה בבחינת הפרת זכות יוצרים.

היחסים שבין התובעת לשופטת

לאחר פרסום פסק הדין פירסם עיתון גלובס כתבה בה נטען לחשש למשוא פנים נוכח היכרות קודמת וסכסוך שהתגלע בין התובעת לשופטת. מתברר, כי השתיים שירתו בבית המשפט העליון במקביל והסתכסכו באותה תקופה. משכך, נרמז, פסיקתה של השופטת דכאן נעשתה בניגוד לדין ונוכח היריבות בין השתיים.

לעניין זה רק אציין, כי לאחר קריאת פסק הדין, אני סבור כי פסק הדין מנומק כדבעי, מבוסס משפטית, נכון וצודק.

ספרה של התובעת

ובנימה אישית – אישתי עוסקת בתחום ניירות הערך. בעבר היא רכשה את ספרה של התובעת, שהיה, למיטב ידיעתנו, הספר היחיד בשוק. אישית, ולאחר שעיינתי בספר זה, שקלתי ברצינות לכתוב ספר מתחרה. בסופו של יום, ויתרתי על המיזם, לאחר שהגעתי למסקנה כי השוק אינו גדול דיו בכדי להצדיק את העבודה. לאחר שכבר זנחתי את הרעיון, הגיעו לאוזני שמועות שעו"ד רצון-פיקובסקי מונעת ממתחרים לפעול בשוק, ומאיימת בתביעות. כאמור, אין לי כל ידיעה אישית בעניין. אך, לאחר פסק דין זה, נראה שיש לנו הכרעה שיפוטית שקובעת זו מפורשות.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.