פסיקה: מיקרוסופט עושה שימוש כדין בגופן "נרקיסים"

גופן נרקיסים

גופן נרקיסים - השימוש שעשתה מיקרוסופט הינו בהתאם לרישיון

האם השימוש שעושה מערכת ההפעלה "חלונות" בגופן "נרקיסים" נעשה כדין? זו השאלה שהוצבה לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז. כבוד השופט ע' גרוסקופף דחה את התביעה לאחר שנמצא כי השימוש שמיקרוסופט עושה בגופן תואם רישיון שימוש שניתן לה. בטרם נימק את פסק דינו, ביקר בית המשפט את עצם הגשת התביעה וניהולה:

ניתן היה לסבור כי, לאור ההרשאה הבלתי מוגבלת והבלתי הדירה שניתנה למיקרוסופט, באמצעות כיוון, לעשות שימוש בגוֹפָן "נרקיסים" במוצריה, תימנע ההתדיינות הנוכחית, ולמצער, תמחק משהתבררו העובדות לאשורן. ואולם, כפי שציין בית המשפט העליון באחת הפרשיות, "גם במקרה זה הובהר, שאין לשער מראש, מה רב כושר ההמצאה ומה גדולה הבקיאות של יודעי דין" (ע"א 304/70 אביעם נ' מדינת ישראל, פ"ד כה (1) 665 (1971)).

לאחר שהתברר כי מר נרקיס, יוצר הגופן, העניק לחברה בשם כיוון בע"מ, רישיון שימוש בלתי מוגבל, בלתי הדיר ולא בלעדי לכלול את עיצוב "נרקיסים" במוצריה וכן להעניק רשיונות משנה כאלה לאחרים, וזו העניקה למיקרוסופט זכות שימוש באמצעות רישיון משנה, נאלצו התובעים לטעון בשני מישורים מרכזיים: הראשון, טענות כנגד רישיון השימוש ותקפותו; והשני, טענות בדבר פעולות שאינן מכוסות באמצעות רישיון השימוש.

הרישיון שניתן – תקף

באשר לטענות כנגד הרישיון, אף שבית המשפט ציין 4 סוגי טענות שונים, לטעמי היחידה שראויה לאזכור קל הינה כי כיוון ביקשה להעניק למיקרוסופט זכות בעלות על הגופן, זכות אשר מעולם לא ניתנה לה. בית המשפט דחה את הטענה בקובעו כי לא זו הפרשנות הנכונה להסכם שבין מיקרוסופט לבין כיוון. ברם, הוסיף, מעבר לנדרש, כי אף אם יש אמת בטענה הרי שמיקרוסופט זכתה מכיוון לזכות פחותה מזו שהאחרונה התחייבה להעביר. אין בכך בכדי לפגוע בחופש שניתן למיקרוסופט לפעול לאור הזכות הפחותה. "לכל היותר", ציין כבוד השופט, "יכולה מיקרוסופט לבוא בטענות לכיוון על כך שלא עמדה באופן מלא בהתחייבויותיה".

אין זכות נפרדת למשקלים שונים של הגופן

התובעים טענו כי הרישיון מאפשר שימוש בגופן במשקלו הרגיל, אך אינו נותן זכות שימוש במשקלים אחרים (והכוונה ל-Bold, ול-Italic). בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי המשקלים האמורים אינם מהווים יצירות עצמאיות שכן הם בנויים על טרנספורמציות פשוטות וטכניות (עיבוי האות באחוז מסוים, שינוי מנח האות בזווית מסוימת) ומשכך אין בהם די יצירתיות בכדי להצדיק מתן זכות נפרדת. בית המשפט העיר לעניין זה, כי במקרים מסוימים החורגים ממקרה זה, שינוי הגופן עשוי להוות סילוף היצירה באופן שפוגע בזכותו המוסרית של היוצר:

"בשולי הדברים אעיר כי עריכת טרנספורמציות המשנות את הגוֹפָן עלולה, במקרים מסוימים, להוות סילוף או הטלת פגם בגוֹפָן, באופן שיקים ליוצר הגוֹפָן טענה לפגיעה בזכות המוסרית (ראו סעיף 46(2) לחוק זכות יוצרים. כן ראו עמדתו של מר נרקיס ז"ל, אשר ציין כי התנגד תחילה להטיה מימין לשמאל מאחר ואינה תואמת לשיטתו את כיוון הכתיבה של האות העברית, אך הודה כי קיבל לבסוף את "דין המשתמש"."

הזכות המוסרית לא הופרה – שמו של היוצר ציון בהיקף ובמידה ראויים

אף טענה כי הזכות המסורית נפגעה נדחתה, מחמת שהגופן נקרא על שמו יוצרו, כפי שמקובל. כיוון שכך, ולאור הדרישה בסעיף 46(1) לחוק זכות יוצרים כי ציון שמו של היוצר ייעשה "בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין". נקבע, כי אין חובה כי גם בקובץ המתאר את הגופן יוזכר שמו של נרקיס כיוצר הגופן, אך לפנים משורת הדין (וככל הנראה לאור התחייבות מיקרוסופט) במערכות ההפעלה העתידיות של מיקרוסופט יאוזכר שמו גם בצורה זו.

זכויות מכוח דיגיטציה של גופן

לבסוף, נדחתה טענתה של התובעת הנוספת, מסטרפונט, לעניין שימוש לא מורשה של מיקרוסופט בדיגיטציה שהיא ביצעה בגופן. בית המשפט דחה את הטענה מהבחינה העובדתית שכן הוכח כי מיקרוסופט לא עשתה שימוש בדיגיטציה זו, אלא הליך הדיגיטציה בוצע עבורה על ידי כיוון ועל ידי אחרים ללא שימוש בדיגיטציה של מסטרפונט. בית המשפט לא קבע מסמרות באשר לשאלה אם בכלל קיימת זכות כלשהי למי שיוצר דיגיטציה של גופן, אך קבע כי:

"ממילא אם ליוצר ובעל הזכויות בגוֹפָן (מר נרקיס ז"ל) אין טענה כנגד מיקרוסופט לשימוש שלא כדין (לא בגין הדיגיטציה ולא בגין השימוש בגוֹפָן), לא תעמוד טענה כזו גם למי שביצוע דיגיטציה אחרת בהרשאת בעל הזכויות בגוֹפָן (מסטרפונט)"

בסופו של יום, נדחתה התביעה במלואה, כאשר התובע 1 (עיזבון המנוח צבי נרקיס ז"ל) מחוייב בתשלום הוצאות בסך 20,000 ש"ח ואילו התובעים 2-3 (מסטרפונט) מחוייבים בהוצאות בסך 100,000 ש"ח.

(ת"א (מרכז) 5311-04-08 עיזבון המנוח צבי נרקיס ז"ל נ' מיקרוסופט ישראל בע"מ (מיום 29.12.2012))


הערות

  • הליך זה, התנהל בחלקו ביחד עם הליך נוסף לעניין הפרות לכאורה של מיקרוסופט של זכויות בגופן קורן. במסגרת שני הליכים אלה ניתנה החלטת ביניים תקדימית שקבעה כי גופן זוכה להגנת זכויות יוצרים ולא מדגם.
  • כשלעצמי, נדמה לי כי קשה מאוד לראות ביצירת דיגיטציה כפעולה המצדיקה מתן זכות כלשהי על העותק הדיגיטלי של הגופן. עם זאת, במקרים מתאימים, יתכן כי שימוש בקובץ כאמור ללא הסכמת מחברו עשוי להוות עשיית עושר ולא במשפט.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.