תביעות קטנות על הפרת זכויות קניין רוחניות

Big Gavel Statue

(cc by-nc-sa Andrew F. Scott) תביעה גדולה?

מוסד "התביעות הקטנות" הינו מוסד חשוב לאדם הקטן, והוא בבחינת מכשיר זמין, לא יקר, ומהיר לבירור תביעות בסדרי גודל קטנים יחסית. מוסד זה עשוי לשמש גם את מי שמבקש לתבוע בגין הפרת זכויותיו הקניין רוחניות.

סמכותו של בית משפט לתביעות קטנות

בית משפט לתביעות קטנות נועד בעיקר לשרת צרכנים, וסמכותו הוגבלה בהתאם. כך, בית משפט ידון רק בתביעות שהוגשו על ידי יחיד, ולא ידון בתביעה של תאגיד. בנוסף, תקרת התביעה מוגבלת לסכום נמוך, העומד נכון ליום 1.01.2012 על 32,700 ₪ ובית המשפט מוסמך אף ליתן צווים ביחס למוצרים שנרכשו.

מגבלה נוספת אותה מטיל החוק היא מגבלתו של התובע הסדרתי אותו המחוקק אינו מעוניין לתמרץ. משכך, מוגבלת האפשרות להגיש תביעה קטנה למי שכבר הגיש חמש תביעות קודמות כאלה לאותו בית משפט במהלך שנה. בפועל, מעטים המקרים, אם בכלל, בהן למגבלה זו יש השפעה, וממילא ניתן להגיש תביעה בבית משפט אחר לו קנויה הסמכות המקומית על התביעה.

הנה כי כן, סמכותו של בית המשפט יכולה להשתרע גם על תביעות בגין הפרת זכויות קניין רוחניות, ובלבד שהן מוגשות על ידי יחיד, מוגבלות בסכום, ואינן עותרות לקבלת צו מניעתי בגין המשך השימוש.

דיון מהיר ויעיל

כאמור, מטרת בית משפט לתביעות קטנות הוא לפתוח לאדם הקטן צוהר זמין וזול לעולם המשפטי, המאפשר בירור מהיר ולא יקר של תביעתו. הודות למוסד זה, האדם הקטן יוכל לקבל את יומו בבית המשפט אף אם מדובר בסכום "קטן". לולא קיומה של אופציה זו, לא מן הנמנע שעלויות העסקה (היינו – שכר טירחתו של עורך הדין) היו מונעות מהניזוק לתבוע, ובכך היו נגרם לו עוול.

מן הטעם הזה, ביקש המחוקק כי התביעה הקטנה תנוהל ביעילות ובמהירות ולא איפשר, ככלל, ייצוג בעלי דין בו, אלא מטעמים מיוחדים שירשמו; בנוסף, בית המשפט אינו קבול לפורמליקה ולפרוצדורה משפטית והוא רשאי לסטות מסדרי הדין ומדיני הראיות הרגילים. לא זו בלבד, אלא שגם אפשרות הערעור הוגבלה ועל פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות אין זכות ערעור כי אם רק רשות ערעור (היינו, המבקש לערער נדרש להגיש בקשה לעשות כן. אם יתיר לו בית המשפט, יוכל לערער).

משכך, כאשר בית המשפט נוכח כי מדובר בתביעה המחייבת דיוני ראיות סבוכים, הוא עשוי להעבירה למסלול של תביעה רגילה בבית משפט שלום.

תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים

כאשר אדם מבקש לתבוע בגין הפרת זכות יוצרים, הוא רשאי לעשות כן באמצעות תביעה קטנה. בעשותו כן, עליו להיות מודע לכך שהוא יידרש להגביל את גובהו של הפיצוי המבוקש, ואף שפיצוי ללא הוכחת נזק עומד, בימינו, על סכום של עד 100,000 ₪, בחירה במסלול התביעה הקטנה מחייב הגבלת הסכום לתקרת סמכותו של בית המשפט.

הדין המהותי עומד בעינו

אך העובדה שמדובר בתביעה קטנה אין משמעה כי הדין המהותי לא חל בה. כך, במקרה אחד שהיה, הוגשה תביעה בגין העתקת חלקי כתבה בעניין איטום גגות מאתר אינטרנט לאתר אחר. אף שלא היתה מחלוקת על כך שהתוכן הועתק, נקבע כי אין הנתבע חב בדבר, וזאת כיוון שנשוא ההעתקה לא היה בבחינת יצירה מוגנת על פי חוק. בקשת רשות ערעור שהוגשה בעניין זה (רע"א (מחוזי ב"ש) 39695-05-10 נהון נ' נוריאל (מיום 6.10.2010)) נדחתה, וזאת לאחר שבית המשפט הסכים עם קביעה זו. במקרה זה, הזכיר בית המשפט כי בכדי לכסות בצל הגנת זכות היוצרים על היצירה לעמוד בשני מבחנים מצטברים: מבחן היצירתיות ומבחן ההשקעה, ואף שאלו מבחנים בעלי רף נמוך, הם שרירים וקיימים.

לעניין זה קבע בית המשפט המחוזי בלשון זו:

"לאור האמור, מקובלת עליי קביעתו של בית המשפט, לפיה "הפרטים הרשומים באתרו של התובע, ביחס לאופן ביצועו של איטום בבנייה, אינו בא בגדר יצירה מקורית וודאי לא ספרותית, אין הוא בא בגדר יצירה אומנותית או יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית. אין בפרטים המצויינים באותו קטע משום חידוש. גם צירופם של אותם דברים אינו בגדר חידוש". ואוסיף, כי לא מצאתי כל מקוריות בדרך הצגת המידע, שנדמה כי הוא טריוויאלי למדי, ואינו מבטא ייחודיות או ביטוי אישי. לפיכך, משנקבע, כי אין מדובר ביצירה מקורית ומוגנת, אין צורך לדון בשאלת הפרת זכות היוצרים או בנגזרותיה."

על פניו נראה כי קביעה זו הינה שגויה, שכן זכות היוצרים אינה דורשת כי המידע יבוטא באופן ייחודי, אלא כי יהיה ביטוי שהוא פרי עמלו ויצירתו של היוצר, ואף המתכון הפשוט והבסיסי ביותר, כאשר מוצג כסיפור קצר ובו מתן ההוראות למי שמבקש לבשל על פיו צפוי לזכות בהגנת זכות יוצרים. נראה מלשונו של בית המשפט שחל עירוב בין מבחני הסף הקלים של זכות היוצרים עם המבחנים הנוקשים יותר של זכות הפטנט ובראשם דרישת קיומה של התקדמות המצאתית. עם זאת, כיוון שהקטע שנטען כי הועתק לא הוצג בפסק הדין (וחבל שכך) לא אוכל להביע עמדה אמיתית לגופו של עניין.

כך או כך, ניתן להיווכח כי בית משפט של תביעות קטנות אומנם אינו כבול בדיני הראיות והפרוצדורה, אך הוא כבול-גם-כבול בדין המותי. בטרם תגישו תביעה, לא די בכך שאתם חשים כי נגרם לכם עוול, אלא מומלץ לוודא כי אכן יש לכם עילה שבדין.

סיכום

האפשרות להגיש תביעה קטנה מאפשרת למי שזכויותיו נפגעו לקבל פיצוי נמוך תוך השקעת משאבים מוגבלים. עם זאת, יתכן שכאשר תגיעו לבית המשפט תדרשו להכיר גם את הדין המהותי, לפחות בצורה כללית בכדי שתוכלו לטעון ולשכנע כי תביעתכם צודקת. אף שאין זה הצעד המומלץ בכל תביעה, אפשר בהחלט לשקול אפשרות זו, במיוחד כאשר הסכום הצפוי להתקבל מהתביעה אינו גדול ואינו מצדיק שכירת שירותיו של עורך דין לניהול ההליך.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.