האם קרה לכם שראיתם שקיים פטנט שחוסם אתכם מלפעול? במקרה כזה ניתן לבחור באחת מכמה דרכי פעולה. ניתן לחשוב על אפשרות לעקוף את ההגנה הפטנטית – לבצע Design Around – אבל ניתן גם לרכוש רישיון ולפעול בהסכמת בעל הזכות. כמובן, שקבלת רישיון מחייבת הסכמתו של בעל הפטנט. לעיתים, זה עניין של כסף, אבל לפעמים בעל הפטנט כלל אינו מעוניין לתת רישיון אלא לנצל את הבלעדיות המוקנית לו מכוח חוק באמצעות פטנט.
WIPO מנסה לייעל את השוק ולאפשר למי שהגיש בקשת PCT להודיע על רצונו הכללי לתת רישיון על הטכנולוגיה שבגינה נתבקש פטנט. הפרסום יבוצע באתר ה-PatentScope של WIPO במסגרתו מתפרסם מאגר בקשות הפטנט הבינלאומיות.
מחלקת ה-PCT של רשות הפטנטים פרסמה הוראות בדבר אופן הגשת בקשה לציון זמינות למתן רישיון שימוש באמצאה הנתבעת בבקשה בינלאומית המוגשת באמצעות אמנת ה-PCT, אשר זו לשונן:
בעקבות חוזר WIPO מס' 1319 מיום 1.12.2011, הריני להודיעכם על שירות חדש הניתן על ידי הלשכה הבינלאומית של WIPO: החל מ- 1 בינואר 2012 הלשכה הבינלאומית תציע לציבור המבקשים שירות חדש באמצעותו
מבקשים, אשר מעוניינים להודיע לציבור כי הם מעוניינים במתן רישיון שימוש באמצאה הנתבעת בבקשתם הבינלאומית, המוגשת לפי אמנת ה-PCT, יכולים לבקש מהלשכה הבינלאומית לציין זאת ביחס לבקשתם באתר PATENTSCOPE.ציון הזמינות למטרות מתן רישיון, לא תשפיע על קבלת הנחה באגרות בשלב הלאומי בפני רוב משרדי היעד, אך תשומת לב המבקשים מופנית לכך שישנן מדינות שחוקיהן כוללים תמריצים מסוימים ביחס להסכמי רישיון.
טופס בקשה לציון זמינות למתן רישיון
בהגשת בקשה למתן רישיון, המבקשים יוכלו לבחור בין שימוש בטופס המיועד לכך, שמספרו PCT/IB/382 (כפי שהומלץ על ידי WIPO), לבין משלוח מכתב המפרט את בקשת ציון הזמינות.
טופס PCT/IB/382 מוצב באתר של WIPO בקישור: http://www.wipo.int/export/sites/www/pct/en/forms/ib/editable/ed_ib382.pdf.אופן הגשת הבקשה
ישנן שלוש אפשרויות להגשת הבקשה:א. באמצעות שירות ההעלאה המקוון של מסמכי PCT Online Document Upload ) PCT Service) באתר PATENTSCOPE. רשימת סוגי הטפסים ב- " PCT Online Document Upload" עודכנה בהתאם וכוללת את המסמך החדש Licensing Availability Request תחת הקטגוריה "Other”. (אמצעי זה הוא אופן ההגשה המומלץ על ידי WIPO);
ב. בדואר ללשכה הבינלאומית;
ג. באמצעות פקסימיליה ללשכה הבינלאומית למספר: (+41-22) 338 82 70.
הבקשה לציון זמינות למתן רישיון אינה מהווה חלק מטופס הבקשה הבינלאומית (PCT/RO/101). עם זאת, מבקשים אשר מעוניינים במעמד הגשת הבקשה הבינלאומית לציין זמינותם למתן רישיון, יכולים לעשות זאת על גבי טופס PCT/IB/382 או במכתב נלווה, בזמן הגשת הבקשה הבינלאומית. צירוף הבקשה לציון זמינות למתן רישיון ייעשה באמצעות הצמדתה לבקשה הבינלאומית כ- "אחר" (Other) תחת "פריטים נלווים" (Accompanying items) ומתן השם "Licensing availability request" לאותה צרופה.
מועד הגשת הבקשה
הבקשה לזמינות מתן רישיון תטופל רק אם הוגשה לפני תום 30 חודש מתאריך דין הקדימה, דהיינו, בשלב הבינלאומי בלבד.
הטיפול בבקשה
הבקשה לציון זמינות למתן רישיון, בין אם הוגשה על גבי טופס PCT/IB/382 או באמצעות מכתב, חייבת להישלח ללשכה הבינלאומית.
ציון הזמינות למתן רישיון יופיע בנתונים הביבליוגרפיים לגבי הבקשה הבינלאומית (תחת התווית “Documents” באתר PATENTSCOPE). מובהר שציון זמינות זה אינו חלק מהפרסום של הבקשה הבינלאומית לאחר 18 חודש.
ביטול הבקשה למתן רישיון:
מבקשים יוכלו לבטל את בקשתם לציון זמינות למתן הרישיון שלהם בכל עת, גם לאחר חלוף 30 חודשים מתאריך דין הקדימה. אפשרות זו תודגש במסמכים הרלוונטיים. עם ביטול הבקשה, הקישורית תחת התווית “PCT Bibliographic Data” באתר PATENTSCOPE והקטגוריה הנפרדת תחת תווית "Documents" יוסרו בהתאם.
מחלקת ה PCT של רשות הפטנטים תשמח לסייע ככל הנדרש ולספק מידע נוסף בנוגע למתן רישיון שימוש לאמצאה
הערה:
המועד לרישום – בטרם קבלת פטנט
חשוב לשים לב כי רישום הרצון ליתן רישיון יכול להיעשות רק בשלב הבינלאומי. השלב הבינלאומי של בקשת הפטנט הבינלאומית הינו שלב טרום-קנייני, בו עדיין אין לבעל הבקשה זכות בלעדית. אומנם, יתכנו מצבים יוצאי דופן בהם במהלך השלב הבינלאומי לבעל הבקשה הבינלאומית תהיה בעלות על זכויות בלעדיות בטריטוריות מסוימות (למשל מכוח מסמך הבכורה או מכוח שלבים לאומיים שהוגשו ונתקבלו כבר), אך מדובר בחריגים. לרוב, בעל בקשת הפטנט הבינלאומית אינו בעל זכות בלעדית כלשהי.
כלומר, עוד בטרם ניתן פטנט, רצוי כי בעל הבקשה יחליט אם ברצונו להודיע לעולם על הסכמתו הכללית ליתן רישיונות או לאו, שכן לאחר רישום הפטנט יהיה זה זמן מאוחר מדי לרישום ההודעה באמצעות WIPO.

זיו, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, התמחה תחת שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי. כיום, זיו הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, אשר מתמקד בתחומי הקניין הרוחני ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.
שלום זיו, ותודה על העדכון.
שאלה אחת עולה אצלי מאליה: האם יש רציונל מאחורי מגבלת המועד לרישום? בהנחה שכל הפרויקט מיועד, כפי שכתבת, ליעל את השוק – איך המגבלה הזו מקדמת את המטרה? למה לא להתיר לכל מבקש לפרסם את כוונותיו מרגע הגשת הבקשה וכל עוד הבקשה בהליכים או הפטנט בתוקף?
שי שלום, ותודה על תגובתך.
אמנת ה-PCT מחלקת את הליך ההגשה לשני שלבים (וזה מזכיר לי שממזמן רציתי לכתוב פוסט על PCT): השלב הבינלאומי והשלב הלאומי. השלב הבינלאומי מתנהל במאוחד תחת חסות WIPO ואילו השלב הלאומי מתנהל בנפרד בכל מדינה בה מוגש שלב לאומי. מרגע שהבקשה סיימה את השלב הבינלאומי (בעיקרו: 30 חודש מתאריך הבכורה), היא יוצאת מידי WIPO, והאחרונה אינה עוסקת בה. למעשה, WIPO לא עוקבת האם ניתן פטנט או לאו במדינות השונות.
אני חושד שההגבלה של המועד נובעת מסיבות תקציביות – אין אגרה נוספת בגין השירות הזה, ולכן, ובכדי לא להוסיף עבודה מנהלתית נוספת ונכבדת, WIPO בחרו להגביל את השירות כפי שהגבילו.