חוזר רשם: בקשה צבעונית תיחשב כבקשה המגבילה לצבע מסוים

 

(cc by Luis Argerich)

חוזר רשם 012/2012 – סימני מסחר – סימני מסחר המוגשים בצבע בא להסדיר את הגבלת הצבעים בבקשות לסימני מסחר.

פקודת סימני מסחר קובעת, בסעיף 9, כי ניתן להגביל סימן מסחר לצבע מסוים:

סימן מסחר יכול שיוגבל, כולו או מקצתו, לצבע או לצבעים מוגדרים; הרשם או בית המשפט, בבואם להחליט בדבר אפיו המבחין, יתחשבו בהגבלה זו; במידה שסימן מסחרי רשום ללא הגבלת צבע יראו כאילו הוא רשום לכל הצבעים.

על פי חוזר הרשם, עצם הגשת בקשה עם דמות צבעונית תיחשב כמגבלה לצבע המסוים המופיע בו. למיטב הבנתי, ואודה כי לא מצאתי אף פסיקה התומכת בגישתי או המתייחסת לסוגיה זו בדרך כלשהי, המצב הנהוג טרם חוזר זה הוא שעצם צירוף לוגו צבעוני אינו מהווה מניה ביה הגבלת הסימן לצבעים הנראים בו. אלא, שהגבלה זו נעשית באמצעות במפורש (ראו חלק 2 בטופס בקשת סימן מסחר, בסעיף ב' שכותרתו "מתבקשת הגנה לצבעים").

אם זהו המצב, הרי שאותה בקשה אם הוגשה טרם החוזר אינה מוגבלת לבצע מסוים ואם הוגשה לאחריו – מוגבלת גם מוגבלת. וכיצד הציבור אמור לעמוד על משמעות המרשם? האם הדין החל על בקשה שנרשמה בטרם מועד החוזר שונה מזה החל על בקשה שנרשמה לאחריו?

סימן המסחר של כללית - מוגבל לצבע?

אם נבקש לאמץ כלל אחיד, כך שהציבור יוכל לעמוד על חופש הפעולה הנתונה לו, נמצא שיהיו מי שכבר זכו בזכות קניינית ועתה היקפה מוצר. ניקח כדוגמה את סימן מסחר רשום 201536 בבעלות שירותי בריאות כללית, המגן על הסימן המוכר של קופת חולים כללית. הדמות המופיעה בסימן הרשום הינה דמות צבעונית (כפי שניתן לראות בתמונה). ברם, לאור הרישום במרשם נראה כי מגיש הסימן לא הגביל מפורשות את הצבעים לצבעי הלוגו כפי שהוגש. משכך, אם נחיל את הכלל החדש, נראה כי תחום הבלעדיות שהוענק לבעלת הסימן הוצר. להשקפתי, מדובר בפגיעה בזכות קניין באופן הנוגד את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שנעשית שלא על פי חוק.

עוד אציין כי אמת המידה שהרשם בחר בה אינה מחייבת את בתי המשפט ועל אף שהרשם בוחן את הבקשות כאילו נתבקשה הגנה לצבע, לא מן הנמנע כי בתי המשפט יבחנו סימן כזה שהוגש בגרסה צבעונית אך שלא נתבקשה הגנה לצבע מסוים, כאילו הוא רשום ללא הגבלת צבע. היינו, על אף האמור לעיל, בתי המשפט עשויים שלא להצר את היקף ההגנה הניתנת, ואף להעניק למי שיגיש בקשה לאחר החוזר, הגנה רחבה מאשר היקף ההגנה שנבחנה ואושרה על ידי הרשם. ברי, שחוסר אחידות שכזו עשויה להיות לרועץ למערכת סימני המסחר בישראל.

לבסוף, אציין כי אף עולה הקושיה – האם הגשת סימן בגרסת "שחור לבן" אינה אלא הגשה של הסימן בצבע אפרפר? וכיצד יבדיל הבוחן בין סימן שהוגש בצבע אפור לבין סימן שמוגש ללא צבע כלשהו, ומתבקשת עבורו הגנה רחבה יותר.

נוכח קושיות אלו, הייתי סבור כי מוטב היה שלא להגביל את סימני המסחר לצבע מסוים, אלא אם נתבקשה ההצרה מפורשות, באמצעות מילוי החלק המתאים בטופס.

 

למען הנוחות, מובאת בזאת לשון החוזר:

1. בקשות לרישום סימנים בינלאומיים המוגשות בגין סימנים בהם צבע הוא אחד מרכיבי הסימן, כוללות לעתים בנוסף על הסימן עצמו גם תיאור מילולי של הצבעים. עם העברת הבקשה מהמשרד הבינלאומי לישראל כמדינה מיועדת, תיאור זה נרשם באופן אוטומטי בפנקס סימני המסחר הישראלי כהגבלה לצבעים המתוארים כאמור, כמשמעותה של ההגבלה בסעיף 9 לפקודה.
2. מוגשת בקשה (לאומית או בינלאומית) לרישום סימן מסחר אשר צבע הוא אחד מרכיביו, תיבחן הבקשה כמוגבלת לצבעים המרכיבים את הסימן. במידה שהסימן קובל לרישום, יראוהו כסימן רשום המוגבל לצבעים הנראים בסימן אף ללא תיאור נוסף של הצבעים המרכיבים את הסימן. במידה והמבקש מעוניין שיתחשבו בסימן כרשום לכל הצבעים, עליו להגיש בקשה לרישום בה הסימן בשחור-לבן.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.