ארכיון ל מרץ, 2012

0

פסיקה: טעות אדמיניסטרטיבית של משרד עורך הפטנטים – טעות בלתי נמנעת

שעון חול

(cc by-nc he_boden)

בעלת פטנט ישראלי 154325 ביקשה להאריך את תקופת ההגנה של הפטנט, בהתאם להוראות סימן ב1' לפרק ד' לחוק הפטנטים. המועד להגשת בקשה מתאימה היה ביולי 2011, אך רק כחצי שנה לאחר מכן, בינואר 2012, לראשונה, הוגשה בקשה להארכת המועד. אף איחור ניכר זה, נעתרה סגנית רשם הפטנטים לבקשה.

סעיף 164(א1) לחוק הפטנטים קובע:

על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יאריך הרשם את המועד הקבוע בסעיף 64טו אלא אם כן שוכנע כי במועד בו היה על מבקש צו הארכה להגיש את הבקשה למתן צו הארכה, לא ניתן היה לעשות כן, בשל סיבות שלמבקש ולבא-כוחו לא היתה שליטה עליהן ושלא ניתן היה למנען.

אף לשון זו, המתייחסת לחוסר השליטה של המבקש ובא-כוחו, נקבע כי במקרה זה, כאשר האיחור נבע מטעות משרדית אצל עורך הפטנטים של המבקש, ניתן להאריך את המועד. המבקש הסביר את הטעות ברישום שגוי של תאריך התזכורת במערכת המעקב של בא-כוחו – רישום התאריך 1.12.2011 תחת התאריך 1.12.2010.

נקבע, כי בדומה לסעיף 164(א)(1), המתייחס להארכת מועדים ביחס לדרישת דין קדימה לפי סעיף 10 לחוק, אשר פורש במסגרת חוזר רשם מ.נ. 57 כמצריך סטנדרט זהירות של Due Care, כך גם לעניין סעיף 164(א1). מכאן, שהמבחן הינו מבחן של נקיטת אמצעי זהירות סבירים לשם הגשת הבקשה במועדה.

לקריאת המשך המאמר »

5

פסיקה: מדגם שפורסם באינטרנט – פורסם בישראל

Disneyland's It's a Small World rideדיסני אמרו את זה קודם – זה עולם קטן אחרי הכל. (cc by-nc-nd Loren Javier)

על פי פקודת הפטנטים והמדגמים, ניתן לרשום מדגם חדש או מקורי, ובלבד שלא נתפרסם קודם לבקשת רישומו בישראל. בהחלטה מהזמן האחרון מבהיר רשם הפטנטים הנוכחי כי לשיטתו, ובהתאם לחוזר רשם 69 שפורסם על ידי הרשם הקודם, פירסום שבוצע באינטרנט הוא בבחינת פירסום בישראל.

אף שלשון החוק אינה מתייחסת במפורש לסוגיה זו, נקבע כי פירושה של הפקודה המנדטורית בהתאם לתכליתה ולשינוי העתים. לעניין זה מצטט כבוד הרשם את כבוד השופט חשין בע"א 733/95 ארפל אלומיניום  נ' קליל תעשיות (מיום 15.07.1997) באומרו:

"שנית, ענייננו הוא בפירושו של דבר-חוק מנדטורי משנת 1924. דרכו של המחוקק אותה עת הייתה דרך פורמאלית ונוקשה, ונסח הפקודה עשה כמיטבו לכלול בה – באורח מפורט ומדויק – את כל הנדרש להפעלתה. אם כך ככלל, לא-כל-שכן בנושא טכני כנושא המדגמים, קל-וחומר בנושא חלוקת הסמכויות בין בית-המשפט לבין הרשם. נסכים כי רשאים אנו לפרש פקודה משנת 1924 "ברוח הזמן", וזו אף הייתה דרכי (בדעת מיעוט) בבג"ץ 7351/95, 7523, 7649, 7765, 146/96, 365 נבואני ואח' נ' השר לענייני דתות ואח' [21], בעמ' 121-122)."

משכך, ומכיוון שהאינטרנט הינו "כיכר העיר" החדשה, כיכר נטולת גבולות גיאוגרפיים, הרשם קובע כי פירסום המתבצע באינטרנט מתפרסם אף בישראל.

לקריאת המשך המאמר »

10

פסיקה: שיטה למינון תרופות אינה ניתנת להגנה בפטנט

(cc by-nc-sa hitthatswitch)

בית המשפט העליון האמריקאי נדרש, פעם נוספת, לדון בזכאות הנושאית להגנה פטנטית (patentable subject matter), והפעם הוא התרכז באיסור לתת פטנט בגין חוק טבע.

כידוע, סעיף 101 לחוק הפטנטים האמריקאי מגדיר בצורה רחבה אילו המצאות ראויות להגנת פטנט וקובע כי הגנה תינתן לתהליך, מכונה, תוצרת או הרכב חומרים. עם זאת, הפסיקה האמריקאית קבעה במרוצת השנים שלושה חריגים אשר בגינן לא תינתן הגנה: חוקי טבע, תופעות טבעיות ורעיונות מופשטים. בפסק דין חדש קובעים כל תשעת שופטי בית המשפט העליון – בפה אחד – כי תהליך לטיוב טיפול תרופתי המתבצע על ידי מתן הטיפול וניטור רמות התרופה בדם לזיהוי רמות מינון יתר וחסר אינו בר הגנה בפטנט. נקבע, כי תהליך זה, הינו למעשה ניסיון לקבל הגנה על חוק טבע.

לקריאת המשך המאמר »

0

משרת עורך פטנטים במשרד גלסברג, אפלבאום ושות'

משרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים מחפש בימים אלה עורך פטנטים עם רקע טכנולוגי בתחום התוכנה והמחשבים.

מועמדים מוזמנים ליצור עמנו קשר באמצעות המייל של המשרד: office@ga-adv.com.

 

0

חוזר רשם: הנחיות בחינה ברשות הפטנטים

רשות הפטנטיםחוזר רשם חדש, חוזר רשם 014/2012 – פטנטים "מעמדן, נוסחן ואופן פירסומן של הוראות עבודה לבחינת בקשה לפטנט" מבהיר את מעמדן של הוראות עבודה לבחינת בקשה לפטנט המפורסמות על ידי רשות הפטנטים.

הוראות החוזר:

  1. הוראות העבודה לבחינת בקשה לפטנט על ידי מחלקת הפטנטים ברשות הפטנטים (להלן: "ההוראות") מהוות הנחיות מנהליות באשר לתהליך הבחינה של בקשה לפטנט ואופן יישום הוראות החוק, התקנות, הפסיקה וחוזרי הרשם על תהליך זה.
  2. ההוראות מנוסחות כהוראות עבודה בהתאם לתקן ISO-9001 (מהדורה 2002), כאשר כל הנחיה עוסקת בנושא אחר. בראש כל הנחיה יצוינו הפרטים הבאים:
    – הפרק ונושא ההנחיה;
    – מספר המהדורה ותאריך פרסומה;
    – סימונה של ההנחיה.
  3. ההנחיות מתעדכנות באופן שוטף בהתאם לצורך ומפורסמות לעיון הציבור באתר האינטרנט של רשות הפטנטים. עם העלאת מהדורה חדשה של ההנחיות או חלקן תופץ הודעה מתאימה ברשימת התפוצה ובאתר האינטרנט של הרשות.
  4. ניתן לשלוח הערות תמציתיות, הנוגעות להנחיות שפורסמו באתר, בכל עת. על ההערות להישלח אל גב' חמוטל סיון, בכתובת הדוא"ל HamutalS@justice.gov.il . הערות כאמור יישקלו בעת ניסוח המהדורה הבאה של ההנחיות. יובהר כי אין הרשות מתחייבת לאמץ את הערות הציבור וניסוחן הסופי של ההנחיות הוא בשיקול דעת הרשות בלבד.

במקביל לפירסומו של חוזר רשם זה, רשות הפטנטים פירסמה עידכונים להוראות העבודה עצמן.

הערה:

אף על פי שהדבר לא בא לידי ביטוי בפרסום הרשות, נראה כי ישנו סימון בהנחיות המתוקנות (בצורה של קו אנכי בשולי הדף) באיזור שבו נעשה שינוי.

4

עכשיו זה רשמי: יש פטנטים בתוכנה בישראל

(cc by-nc-sa Walter Corno)

אחרי פרסום הטיוטה לעניין בחינת בקשות לפטנט על תוכנה, רשות הפטנטים פירסמה ביום חמישי את ההנחיות הסופיות ולפיהן אפשר לקבל בישראל פטנט על תוכנה.

הנחיות הבחינה עברו תיקונים מספר מהטיוטה. כך, תחת שימוש בשני מונחים דומים "אופי טכנולוגי מוחשי" ו"אפקט טכנולוגי מוחשי", ההנחיות עושות שימוש רק במונח הראשון.

תיקון בולט נוסף נמצא בצד הדוגמאות: דוגמה 3 המקורית, העוסקת בשיטה לעשיית עסקים (שהתפרסמה במסגרת WO 2007/002296), אשר הדגימה מצב בו אין אופי טכנולוגי מוחשי – נמחקה. דוגמה 5 (GB 2171877 שעמד במרכז פסיקה בריטית מוכרת) שהדגים שיטה לעשיית עסקים שניחנה באופי טכנלוגי מוחשי – נמחקה אף היא. כך גם זכרה של דוגמה 12 (WO 2005/005004) נעלם מההנחיות הסופיות. דוגמה זו הציגה שיטה לסיווג תמונות שאין בה, לפי טיוטת ההנחיות, אופי טכנולוגי מוחשי. הסיבה למחיקת הדוגמאות לא הובהרה ונותרת השאלה האם המסקנות בדבר כשירות אותן ההמצאות לפטנט, כפי שהובאו בטיוטה, נותרו בעינן או לאו.

לקריאת המשך המאמר »

0

פסיקה: אין חשש להטעיה במקרה של זיוף זול

(cc by-nc Houston Marsh)

האם  חיקוי זול וברור מהווה עוולה של גניבת עין? בית המשפט העליון העלה שאלה זו בהחלטה תקדמית, והשיב תשובה מפתיעה – לא.

עוולת גניבת העין מוגדרת בסעיף 1 לחוק עוולות מסחריות:

(א) לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר.

עוולה זו, קובעת ההלכה הפסוקה, דורשת הוכחתם של שני רכיבים: הראשון, כי העוסק רכש מוניטין בנכס או בשירות אותו הוא מציע, והשני – חשש מפני הטעיית הציבור שיסבור בטעות כי הנכס או השירות של הנתבע, שייך לתובע. אף שאחד הרכיבים מדבר בחשש מפני הטעיית הצרכנים, דיני גניבת העין לא נועדו להגן על הציבור, כי אם על קניינו של העוסק – המוניטין שצבר.

לקריאת המשך המאמר »

0

ערב עיון בנושא צדק חברתי וקניין רוחני

כסגן יו"ר ועדת קניין רוחני של מחוז תל אביב והמרכז, אני שמח להזמין את קוראי הבלוג לערב עיון בנושא "צדק חברתי וזכויות",  פרי יוזמתו של עו"ד אוריה ירקוני. ערב העיון יתקיים ביום שלישי, 3.04.2012 בשעה 16:45 ב"בית הפרקליט", ברח' דניאל פריש 10, תל אביב.

בערב העיון, אותו מארגנת ועדת הקניין הרוחני של מחוז ת"א והמרכז, יהיו דוברים מגוונים – ד"ר אראל מרגלית מ-JVP, פרופ' אלקין-קורן מאוניברסיטת חיפה, מר ינקי מרגלית מייסד חברת אלדין ויזם חברתי, וכן נציג הפדרציה, מר מוטי אמיתי.

ניתן להירשם לערב העיון דרך אתר האינטרנט של מחוז ת"א.

 

תגיות:
0

לואי ויטון וניצול לרעה של זכויות קניין רוחני

בית האופנה המפורסם לואי ויטון שלח מכתב התראה כנגד אוניברסיטת פן בטענה להפרה של זכויותיו במספר סימני מסחר ולדילול המוניטין שלו בסימנים. במוקד הפניה, פלייר שהפיץ בית הספר למשפטים של האוניברסיטה ובו אדפטציה לתבנית המפורסמת של לואי ויטון. האדפטציה, אותה אני מביא כאן, כוללת סימנים הקשורים בקניין רוחני – TM ו-(C) במקום חלק מהסימנים בהם בית האופנה משתמש. הפלייר, למרבה האירוניה, עוסק ב-Fashion Law, ומתמקד בסימני מסחר בעולם האופנה כמו גם בבחינת הצעת חוק חדשה (Innovative Design Protection and Piracy Prevention Act).

על פניו, נראה כי הדרישה של בית האופנה אינה במקומה. נראה כי אין מדובר בשימוש מסחרי בסימן מסחר, ומשכך, ישנן לאוניברסיטה הגנות טובות. יתרה מכך, אני בספק אם ישנו חשש להטעייה כלשהי. נראה לי שברור לכל צרכן סביר, ובמיוחד לאור נושא הכנס, שמדובר בפארודיה המבוססת על אייקון מפורסם השולט בתחום האופנה ביד רמה, ולא בנתינת חסות כלשהי של בית אופנה זה.

אוניברסיטת פן, אם אתם תוהים, לא נכנעה לדרישה חסרת הבסיס הזו, והיא ממשיכה בפרסום.

(לקריאה נוספת: Law of Fashion)

 

9

על בקשת פטנט ארעית (פרוביזיונאל)

מזוודה ובתוכה מסמכי פטנט

(cc by-nc-sa Statens Arkiver – Danish State Archives)

אחד המונחים השגורים בפני ציבור הממציאים הישראלי הוא מונח ה-Provisional. ברשימה קצרה זו אבקש להבהיר במה דברים אמורים – מהי בקשת פטנט ארעית (provisional patent application), ומה היתרונות והחסרונות בשימוש בכלי זה.

אף שישנן בקשות פטנט ארעיות גם בטריטוריות נוספות, ברשימה זו אתמקד בבקשות פטנט פרוביזוריות על פי הדין האמריקאי.

בראש ובראשונה – מעניקה תאריך

בראש ובראשונה, בקשת פרוביזיונל מעניקה לבעליה תאריך הגשה. תאריך זה יהיה תאריך הבכורה שממנו תיבחן שאלות החידוש וההתקדמות ההמצאתית. תאריך זה עשוי אף לשמש בתחרות שבין שתי בקשות בגין אותה המצאה – כאשר ברוב מדינות העולם הבקשה בעלת התאריך המוקדם תהיה זו שתגבר (וראו סעיף 9 לחוק הפטנטים הישראלי).

לקריאת המשך המאמר »

1

יהוה.co.il – שם מתחם כשיר לרישום

האם שמו המפורש של אלוהים יכול להירשם כשם מתחם? איגוד האינטרנט הישראלי נאלץ להכריע בסוגיה זו כאשר נתבקש רישום לשם המתחם יהוה.co.il.

במסגרת הכללים לרישום שמות מתחם של איגוד האינטרנט הישראלי מצוי כלל 7.3 הקובע כי ישנם שמות מתחם שלא יוקצו. על פי הכלל:

7.3. שמות המכילים מילים גסות, שפה גסה, שמות הפוגעים בתקנת הציבור או ברגשות הציבור או שמות שבכל דרך אחרת אינם תואמים את חוקי מדינת ישראל.

ועדה מיוחדת, הוועדה לבחינת שמות מתחם פוגעניים, היא הגוף האמון על בחינת שמות מתחם וקביעה האם ניתן להקצות אותם לאור כלל 7.3.  ועדה זו הוקמה אך לאחרונה, בפברואר 2012, והיא מונה ארבעה חברים: הנק נוסבכר חבר איגוד האינטרנט הישראלי, הסופרת יוכי ברנדס, השופט בדימוס ורשם בית המשפט העליון לשעבר בעז אוקון וכן פרופ' מיכאל בירנהק.

בהחלטתה הראשונה דנה הועדה בשם המתחם הנושא את שמו המפורש של האל היהודי, והדעות נחלקו חצי בחצי. שני המשפטנים סברו כי יש להתיר את הרישום ואילו שני חברי הפאנל האחרים, הגב' ברנדס ויו"ר נוסבכר, סברו כי אין מקום לאפשר רישומו של שם מתחם כאמור.

לקריאת המשך המאמר »

4

טופס השבת האגרות – מבט מקומם לאותיות הקטנות

טופס מקומם (cc by-nc-nd Aleksi Aaltonen)

רשות הפטנטים התחייבה להשיב אגרות שנגבו שלא כדין לציבור, אך מבט לטופס אותו מתבקש הציבור למלא בכדי שכספו יושב לו מציג תמונה מקוממת.

כזכור, רשות הפטנטים גבתה אגרות פרסום אף לאחר שחדלה לפרסם פרסומים ברשומות בניגוד לחוק. החוק תוקן כך שניתן לפרסם את יומן הפטנטים באינטרנט, אך בוטלו אגרות הפרסום הרלוונטיות. כפי שדיווחתי, רשות הפטנטים מאפשרת לציבור לפנות אליה בטופס מוכן מראש ולבקש שהאגרות ששולמו ביתר ונגבו בניגוד לדין יושבו.

עיון בפרטי הטופס מציג תמונה מקוממת.

לקריאת המשך המאמר »

0

ה-USPTO מציג: המצאות לטובת האנושות

משרד הפטנטים האמריקאי הודיע על מיזם חדש ולפיו בקשות לפטנט בנושאים הומניטריים עשויות לזכות את בעליהן בפרס – זיכוי המאפשר להאיץ בחינת בקשה לפטנט כלשהי – זיכוי המוערך בשווי של כמה אלפי דולרים.

יודגש, כי בניגוד לפיילוט בדבר המצאות ירוקות (שנסגר בינתיים), שבו הואצה הבחינה לאותה בקשה בעלת אופי ירוק, הפיילוט הזה יאפשר לבעל הפטנט להשתמש בזיכוי לכל בקשת פטנט בה יחפוץ.

בהחלט מדובר ביוזמה ברוכה, וכשם שהפיילוט בעניין המצאות ירוקות אומץ על ידי רשם הפטנטים הישראלי, לא אופתע אם גם פיילוט זה ייובא לישראל.

לפרטים נוספים על התוכנית ראו באתר ה-USPTO.

4

האם גם לכם מגיע כסף מרשות הפטנטים?

(cc by-nc-sa reway2007)

לאחר שרשות הפטנטים פסקה מלפרסם את בקשות הפטנט ברשומות והחלה לפרסם אותן רק באינטרנט, התברר כי עשתה כן ללא סמכות ובניגוד לדין. חוק הפטנטים תוקן רטקואקטיבית בכדי להבטיח את זכויות מבקשי הפטנט, אך בו בעת הוחלט על הפסקת גביית אגרות פרסום. כיוון שכך, רשות הפטנטים הבטיחה להשיב כ-2.5 מיליון שקלים שנגבו כאגרות פרסום.

כעת, רשות הפטנטים עומדת במילתה ומאפשרת למי שחפץ בכך לפנות אליה ישירות ולקבל את האגרות ששולמו ביתר. על פי הודעת רשות הפטנטים, יש להגיש בקשה נפרדת לכל אגרת פרסום שהשבתה מתבקשת. בחישוב מהיר, ולאור העובדה שאגרת הפרסום היתה כ-150 ש"ח, הרי שבסך הכל צפויים להיות לא יותר מ-15,000 בקשות השבה.

לקריאת המשך המאמר »

2

האם תקן רשמי צריך להיות בנחלת הכלל?

בעקבות בקשה לאישור תביעה יצוגית שהוגשה ואושרה כנגד מכון התקנים הישראלי, משרד המשפטים מקדם כעת תיקון חקיקה שיבהיר כי תקנים רשמיים זוכים להגנת זכות יוצרים.

כידוע, סעיף 6 לחוק זכות יוצריםקובע כי אין זכות יוצרים בפרסומים רשמיים של המדינה. בפסק הדין האמור (בש"א 31042/08 תמ 113/08 איתן נ' מכון התקנים הישראלי (מיום 1.04.2009)) הובהר כי תקן רשמי הינו "תקנה בת פועל תחיקתי", נקבע כי מכון התקנים הישראלי אינו רשאי לגבות תשלום בגין קבלת עותק מתקן רשמי, למעט עלות הצילום עצמו. כיוון שכך, ומתוך חשש לגורלו הכלכלי של המכון, המדינה פועלת לתיקון החקיקה כך שיובהר כי תקנים אינם נכללים בחריגים שבמסגרת סעיף 6 לחוק.

פרופ' אלקין-קורן, פרופ' בירנהק וד"ר פישמן אפורי פרסמו לאחרונה את הערותיהם לתזכיר החוק, וקראו לגנוז אותו.

לקריאת המשך המאמר »

1

שיטה לאיגוד נכסי מקרקעין היא רעיון אבסטרקטי שאינו בר הגנה בפטנט

(cc by-nc-nd Nikita Kashner)

מה דינה של שיטה המאגדת נכסי מקרקעין יחדיו ומאפשרת מסחר בהם תוך עקיפת חיובים מיסויים? המצאה שכזו נדונה לאחרונה בערכאת הערעורים של בית המשפט הפדראלי אשר קבע כי היא אינה ברת הגנה בפטנט באשר מדובר ברעיון אבסטרקטי ולא בהמצאה עליה ניתן לקבל הגנת פטנט.

פטנט 6,292,788 שכותרתו Methods and investment instruments for performing tax-deferred real estate exchanges עוסק בשיטה לאיגוד נכסי מקרקעין. שיטה זו כוללת, בעיקרה, שלושה שלבים. תחילה ישנה אגריגציה של מספר נכסי נדל"ן לכדי תיק נכסים אחד. לאחר מכן, מייצרים שיעבוד על כלל הנכסים בתיק על פי הסכם-על, ולבסוף, מחלקים את הנכסים שבתיק באמצעות "שטרי מניות" (deedshares) לבעלות מסוג דיירים משותפים (tennant in common), כאשר כל שטר שכזה כפוף לחיוב לבצע רה-אגרגציה של הנכסים, כפי שנקבע בהסכם העל.

לקריאת המשך המאמר »

0

לציבור הרחב יש אינטרס לגיטימי בשמות מתחם גנריים

החלטה חדשה בבוררות IL-DRP קובעת כי ישנו אינטרס לגיטימי לציבור להשתמש בשם מתחם המהווה סימן גנרי. קביעה זו נכונה אף כאשר ישנו סימן מסחר רשום מחוץ לישראל ואשר ראוי להיות רשום, ובלבד שהסימן מהווה סימן גנרי בישראל.

שם המתחם  ktav.co.il הוקצה לטובת משה מנשהוף ומתוך שם מתחם זה, פועל אתר של חברת כתב ווב הוצאה לאור בע"מ. ברם, חברת ההוצאה לאור היהודית-האמריקאית KTAV Publishing House, Inc, עתרה למוסד לבוררות של איגוד האינטרנט הישראלי (IL-DRP) בטענה כי יש להעביר את שם המתחם לבעלותה.

לקריאת המשך המאמר »