האם תקן רשמי צריך להיות בנחלת הכלל?

בעקבות בקשה לאישור תביעה יצוגית שהוגשה ואושרה כנגד מכון התקנים הישראלי, משרד המשפטים מקדם כעת תיקון חקיקה שיבהיר כי תקנים רשמיים זוכים להגנת זכות יוצרים.

כידוע, סעיף 6 לחוק זכות יוצריםקובע כי אין זכות יוצרים בפרסומים רשמיים של המדינה. בפסק הדין האמור (בש"א 31042/08 תמ 113/08 איתן נ' מכון התקנים הישראלי (מיום 1.04.2009)) הובהר כי תקן רשמי הינו "תקנה בת פועל תחיקתי", נקבע כי מכון התקנים הישראלי אינו רשאי לגבות תשלום בגין קבלת עותק מתקן רשמי, למעט עלות הצילום עצמו. כיוון שכך, ומתוך חשש לגורלו הכלכלי של המכון, המדינה פועלת לתיקון החקיקה כך שיובהר כי תקנים אינם נכללים בחריגים שבמסגרת סעיף 6 לחוק.

פרופ' אלקין-קורן, פרופ' בירנהק וד"ר פישמן אפורי פרסמו לאחרונה את הערותיהם לתזכיר החוק, וקראו לגנוז אותו.

על פי עמדתם, תזכיר החוק מבקש לבצע שינוי בדין במסווה של הבהרת דין קיים. עוד הם טוענים כי בניגוד ליצירה פרטית, אותה יש לעודד באמצעות מתן הגנת זכות יוצרים, במקרה של פרסומים רשמיים, המדינה ואף גופי התקינה הפרטיים, אינם זקוקים לתמריצים כלשהם בכדי ליצור יצירות אלה. בנוסף, הם טוענים כי מדובר בפגיעה בערכי הדמוקרטיה הבסיסיים של פומביות הדין והנגשתו לכלל הציבור. לבסוף הם טוענים כי המדובר בחקיקה תמוהה שאינה מתיישבת עם העידן הדיגיטלי והיא מבקשת להחזיר אותנו "לימי הנייר והעפרון".

אין לי אלא להסכים לעמדתם של המלומדים האמורים. ככל שהתקן מכפיף את הציבור לנורמות משפטיות מסוימות, אזי יש לאפשר לכלל הציבור לקבל גישה אליו. בעיניי, עמדת משרד המשפטים נראית מוזרה, בכך שהוא מבקש שחלק מהפרסומים הרשמיים יזכו להגנת זכות יוצרים וחלקם לא.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.