יהוה.co.il – שם מתחם כשיר לרישום

האם שמו המפורש של אלוהים יכול להירשם כשם מתחם? איגוד האינטרנט הישראלי נאלץ להכריע בסוגיה זו כאשר נתבקש רישום לשם המתחם יהוה.co.il.

במסגרת הכללים לרישום שמות מתחם של איגוד האינטרנט הישראלי מצוי כלל 7.3 הקובע כי ישנם שמות מתחם שלא יוקצו. על פי הכלל:

7.3. שמות המכילים מילים גסות, שפה גסה, שמות הפוגעים בתקנת הציבור או ברגשות הציבור או שמות שבכל דרך אחרת אינם תואמים את חוקי מדינת ישראל.

ועדה מיוחדת, הוועדה לבחינת שמות מתחם פוגעניים, היא הגוף האמון על בחינת שמות מתחם וקביעה האם ניתן להקצות אותם לאור כלל 7.3.  ועדה זו הוקמה אך לאחרונה, בפברואר 2012, והיא מונה ארבעה חברים: הנק נוסבכר חבר איגוד האינטרנט הישראלי, הסופרת יוכי ברנדס, השופט בדימוס ורשם בית המשפט העליון לשעבר בעז אוקון וכן פרופ' מיכאל בירנהק.

בהחלטתה הראשונה דנה הועדה בשם המתחם הנושא את שמו המפורש של האל היהודי, והדעות נחלקו חצי בחצי. שני המשפטנים סברו כי יש להתיר את הרישום ואילו שני חברי הפאנל האחרים, הגב' ברנדס ויו"ר נוסבכר, סברו כי אין מקום לאפשר רישומו של שם מתחם כאמור.

פרופ' בירנהק נימק את עמדתו באיזון הראוי שבין הפגיעה האפשרית ברגשות הציבור לבין זכותו של המבקש לרישום:

"אני מוכן להניח כי בעצם השימוש בשם המפורש כשם מתחם יהיו מי שירגישו נפגעים במידה מסוימת, בשל מה שיראו כזילות השם המפורש, או בשל טעם הלכתי אחר. עם זאת, משום שכדי להגיע לאתר שיופעל, אם יופעל, תחת שם המתחם הנ"ל, יהיה צריך הגולש לנקוט פעולה אקטיבית, ומאחר שהשם המפורש כשלעצמו אינו פוגעני, מאחר שהוא נגיש ברשת בשלל יישומים חוקיים, לגיטימיים ורצויים, ובכללם התנ"ך, אני סבור שמידת הפגיעה שעלולה להיגרם היא מועטה, אינה חורגת מ"סף הסיבולת הציבורית". באיזון שבין מידת הפגיעה המצומצמת וההיפותטית הזו, לבין זכותו של המבקש שעמד בכל שאר דרישות הליך הרישום, לרשום את שם המתחם, גובר האחרון"

לעומתו יוכי ברנדס סברה כי אין זה ראוי לעשות שימוש ברבים בשם האלוהים:

"האותיות י-ה-ו-ה הן שמו הפרטי של אלוהי ישראל ונחשבות לשם הקדוש ביותר בתרבות היהודית. אם בעלי האתר מבקשים לדבר בשם אלוהי ישראל, או על אלוהי ישראל, הם יכולים לבחור שם אחר משמותיו הרבים (אדוני, אלוהים, שדי, אל, יה, וכיו"ב). י-ה-ו-ה צריך, לפי דעתי, להישאר שם שכותבים בספר התורה ומדפיסים בפסוקי התנ"ך, ולא בשום מקום אחר. איני יכולה, וגם איני רוצה, לאסור בחוק על כתיבת האותיות י-ה-ו-ה ב"רשות היחיד" (למשל: על קירות הבתים או אפילו בספרים), אבל רשת האינטרנט דומה יותר ל"רשות הרבים". אין במדינת ישראל רחוב או יישוב בשם י-ה-ו-ה. מן הראוי שגם לא יהיה אתר אינטרנט בשם כזה."

מאחר ונדרש רוב בכדי לדחות את הרישום, הרי שלאור שיוויון במספר הקולות לכל צד, שם המתחם אושר.

להשקפתי, הטיעון שכנגד אינו משכנע כלל ועיקר. אכן, אין במדינת ישראל רחוב או יישוב הנושא את שם האל, אך למיטב ידיעתי, גם אין רחוב או יישוב הנושאים את שמו של גוגל או מיקרוסופט, ואף לא מקום אחד המכונה "עורך-פטנטים", ועדיין מדובר בשמות מתחם לגיטימיים בישראל. כלומר, אנאלוגית הרחובות של ברנדס נראית לי שלא לעניין. טיעון אחר, שהיה מקובל עלי בהרבה הוא שיש בכך פגיעה קשה ברגשות ציבור מסוים, אך למעשה, קשה לי להבחין בין שם אחד לשם אחר, במיוחד אם בעל האתר מבקש "לדבר בשם אלוהי ישראל" – דבר כשלעצמו נראה לי מהווה פגיעה קשה יותר מאשר עצם פתיחת אתר כלשהו.

בנוסף, עולה השאלה האם, למשל, לכת המכונה "עדי יהוה" מותר יהיה לפתוח שם מתחם לפי שמם או שמא נאסור זאת? ואם להם מותר רק משום שיש להם נוכחות פרה-אינטרנטית, האם ניתן יהיה להכשיר שם מתחם על ידי פתיחת אירגון, קבוצה או כת בעלת השם המבוקש?

סופו של יום, לאלוהים יש בית חדש במרשתת, ולפחות בכל הקשור לרמת המתחם העליונה של ישראל (IL), ואם למישהו יש טענות, אני מציע שישלח מייל ל-admin@יהוה.co.il

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.