עכשיו זה רשמי: יש פטנטים בתוכנה בישראל

(cc by-nc-sa Walter Corno)

אחרי פרסום הטיוטה לעניין בחינת בקשות לפטנט על תוכנה, רשות הפטנטים פירסמה ביום חמישי את ההנחיות הסופיות ולפיהן אפשר לקבל בישראל פטנט על תוכנה.

הנחיות הבחינה עברו תיקונים מספר מהטיוטה. כך, תחת שימוש בשני מונחים דומים "אופי טכנולוגי מוחשי" ו"אפקט טכנולוגי מוחשי", ההנחיות עושות שימוש רק במונח הראשון.

תיקון בולט נוסף נמצא בצד הדוגמאות: דוגמה 3 המקורית, העוסקת בשיטה לעשיית עסקים (שהתפרסמה במסגרת WO 2007/002296), אשר הדגימה מצב בו אין אופי טכנולוגי מוחשי – נמחקה. דוגמה 5 (GB 2171877 שעמד במרכז פסיקה בריטית מוכרת) שהדגים שיטה לעשיית עסקים שניחנה באופי טכנלוגי מוחשי – נמחקה אף היא. כך גם זכרה של דוגמה 12 (WO 2005/005004) נעלם מההנחיות הסופיות. דוגמה זו הציגה שיטה לסיווג תמונות שאין בה, לפי טיוטת ההנחיות, אופי טכנולוגי מוחשי. הסיבה למחיקת הדוגמאות לא הובהרה ונותרת השאלה האם המסקנות בדבר כשירות אותן ההמצאות לפטנט, כפי שהובאו בטיוטה, נותרו בעינן או לאו.

בעיניי, ההנחיות לוקות במספר פגמים, כאשר המרכזי שבהם הוא שהמבחן של אופי טכנולוגי מוחשי הינו מבחן שצריך להיות מנותק משאלת הידע הקודם. פסק הדין האירופאי אותו מצטטות ההנחיות בהסכמה (G 03/08 בעניין תוכנה בדיני הפטנטים באירופה) מבהיר כי די באלמנט פיסי כלשהו בכדי לעמוד בדרישת אופי טכנולוגי מוחשי ואף קובע מפורשות כי אין להתייחס לידע הקודם:

"It is notable that the definition of further technical effect in Reasons, point 13 makes no reference to the state of the art. Thus according to this decision it may be determined whether a claim to a computer program is
excluded from patentability by Articles 52(2) and (3) EPC independent of the prior art. That is, the identified further technical effect need not be new" (פיסקה 10.4)

"But applying the principle consistently, the claim does not have to be a special kind of memory – "computer-readable data storage medium", specifying no further details, has the "technical effects" of being computer-readable and of being capable of storing data. And since there is no entry in the list of Article 52(2) EPC relating to computer-readable media as such there is no requirement for a "further" effect going beyond the basic properties of such a computer readable storage medium. In short, according to the logic of T 1173/97 the following claim is not excluded from patentability by Articles 52(2) and (3) EPC: "A computer-readable storage medium." (פיסקה 10.8.5)

בניגוד לקביעה זו, רשות הפטנטים קובעת כי בחינת קיומו של "אופי טכנולוגי מוחשי" תיעשה תוך בחינת התרומה של ההמצאה למול הידע הקודם. דרישה זו אינה נראית בעיניי והיא אף אינה מעוגנת בפסיקה הישראלית שמכוחה הוגדר מבחן האופי הטכנולוגי המוחשי (ע"ש (י-ם) 23/94 United Technologies Corp נ' רשם הפטנטים). השלכה אבסורדית אחת של מבחן בן-כלאיים זה היא שהמצאה שפעם היתה נחשבת "מכל תחום טכנולוגי" עשויה להפוך בעבור השנים ולאור הידע הקודם שנוסף לעולם, להמצאה שאינה עומדת בדרישת החוק להיות מתחום טכנולוגי. תוצאה זו נראית בעיניי כתוצאה שאינה מתיישבת עם השכל הישר – אם המצאה היתה פעם מתחום טכנולוגי אזי לעולם היא מאותו תחום טכנולוגי. ככל שההמצאה אינה חדשה עוד או ככל שההתקדמות שבהמצאה נראית כעניין מובן מאילו לבעל מקצוע מיומן בתחום, חוק הפטנטים מאפשר שלא להעניק פטנט מחמת חוסר חידוש והעדר התקדמות המצאתית, אך אין כל סיבה לחשוב שההמצאה אינה עומדת בדרישה הבסיסית כי היא תהיה מתחום טכנולוגי.

אף פגם זה ופגמים אחרים בהנחיות, מדובר בצעד מבורך בכיוון הנכון. אין ספק כי ככל שהזמן יעבור והפסיקה תידרש להתמודד עם בקשות לפטנט ביחס להמצאות מתחום התוכנה והמחשבים, מבחן ה"אופי הטכנולוגי המוחשי" ייושם בפועל ובתי המשפט יידרשו לאופן הנכון בו יש להפעיל את המבחן.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.