פסיקה: מדגם שפורסם באינטרנט – פורסם בישראל

Disneyland's It's a Small World rideדיסני אמרו את זה קודם – זה עולם קטן אחרי הכל. (cc by-nc-nd Loren Javier)

על פי פקודת הפטנטים והמדגמים, ניתן לרשום מדגם חדש או מקורי, ובלבד שלא נתפרסם קודם לבקשת רישומו בישראל. בהחלטה מהזמן האחרון מבהיר רשם הפטנטים הנוכחי כי לשיטתו, ובהתאם לחוזר רשם 69 שפורסם על ידי הרשם הקודם, פירסום שבוצע באינטרנט הוא בבחינת פירסום בישראל.

אף שלשון החוק אינה מתייחסת במפורש לסוגיה זו, נקבע כי פירושה של הפקודה המנדטורית בהתאם לתכליתה ולשינוי העתים. לעניין זה מצטט כבוד הרשם את כבוד השופט חשין בע"א 733/95 ארפל אלומיניום  נ' קליל תעשיות (מיום 15.07.1997) באומרו:

"שנית, ענייננו הוא בפירושו של דבר-חוק מנדטורי משנת 1924. דרכו של המחוקק אותה עת הייתה דרך פורמאלית ונוקשה, ונסח הפקודה עשה כמיטבו לכלול בה – באורח מפורט ומדויק – את כל הנדרש להפעלתה. אם כך ככלל, לא-כל-שכן בנושא טכני כנושא המדגמים, קל-וחומר בנושא חלוקת הסמכויות בין בית-המשפט לבין הרשם. נסכים כי רשאים אנו לפרש פקודה משנת 1924 "ברוח הזמן", וזו אף הייתה דרכי (בדעת מיעוט) בבג"ץ 7351/95, 7523, 7649, 7765, 146/96, 365 נבואני ואח' נ' השר לענייני דתות ואח' [21], בעמ' 121-122)."

משכך, ומכיוון שהאינטרנט הינו "כיכר העיר" החדשה, כיכר נטולת גבולות גיאוגרפיים, הרשם קובע כי פירסום המתבצע באינטרנט מתפרסם אף בישראל.

במקרה הנוכחי, המדגם שהתבקש פורסם כבר במסגרת פירסומים של משרדי פטנטים אחרים, על בסיס בקשותיה של המבקשת דכאן.

טענה אחת עמדה למבקשת – כי אין הוכחה כי בפועל ישראלי כלשהו נחשף לפירסומים. אלא שהמבחן אותו מעמיד הדין הישראלי לכשירות רישום מדגם הינו מבחן של נגישות ולא מבחן של היקף פירסום בפועל. לעניין זה ההחלטה מצטטת את ע"א 430/67 שרנוע נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק ותוצרת חקלאית בישראל, כב(1) 113 (1968) שם נקבע:

"הדין ביחס לפרסום קודם בספר מעין זה הוא שכאשר מצוי הספר במקום שאליו גישה קלה לציבור, כמו בספריה ציבורית, אפשר לראות בכך פרסום מספיק, כי יש להניח שבדרך זו הגיע המדגם לידיעת הציבור."

כיוון שכך, הרשם דחה טענה זו וסירב לרשום את המדגם המבוקש.

(בקשה לרישום מדגם 45452 (הליך חד-צדדי) Vanja (מיום 28.02.2012))

הערות:

האם כל פרסום באינטרנט הינו פרסום בישראל?

הפרסום שעל בסיסו נדחה הרישום בישראל היה פרסום בקשת המדגם של המבקשת במשרדי פטנטים מחוץ לישראל. דווקא עניין זה חורה לי, שכן בניגוד לפרסום של תגובית (טוקבק) באתר חדשות ישראלי, שם אין ספק בעיניי כי מדובר בפרסום בישראל, פרסום באתר של משרד זר, להשקפתי, אינו מיועד להתפרסם בישראל. אף שהפרסום נגיש לישראלי, כשם שספריית הקונגרס האמריקאית נגישה לישראלי שיגיע עד אליה, הוא לא בוצע בישראל. חציית גבולות "וירטואליים" על גבי האינטרנט, ובניגוד למצב בעולם המטאפיזי, היא עניין של מה בכך, אך עדיין נשאלת השאלה – האם הפרסום נעשה בישראל או שמא ישראלי יכל להגיע אליו בקלות תוך חציית גבולות.

נדמה לי שאחד הנושאים שהיה ניתן להשליך מהם היא סוגיית הסמכות של בית משפט בישראל לדון בעוולה שבוצעה במסגרת פרסום באתר אינטרנט, אך ההחלטה אינה מצטטת אף החלטה בעניין זה.

נדמה לי שאין ספק שלשון רע שיפורסם באתר הניו יורק טיימס לא יקים סמכות לדון בתביעת דיבה בישראל. להשקפתי האישית, יש לבחון את מאפייני האתר ואת קהל היעד אליו הוא מכוון. אתר עברי משרתים ישראליים המפרסם מוצרים ישראלים הוא בבחינת פרסום בישראל ואילו אתר זר הכתוב בלע"ז ואשר קהל היעד שלו הינו, בעיקרו, קהל זר, לא צריך להיראות כפרסום בישראל.

חוק מדגמים חדש

בימים אלו משרד המשפטים עומל על הכנת תזכיר חוק מדגמים חדש. נמתין ונראה כיצד התזכיר יציע להתמודד עם סוגיה זו ומאילו נימוקים.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.