פסיקה: הפרת זכות יוצרים בסרט פורנוגרפי

"אני אראה לך מה זה ביזוי מדים" (cc by-nc-sa capl@washjeff.edu)

בשנת 2003 החליטו שני שותפים, תומר הרפז וניר שחר, ליצור סרט פורנוגרפי כחול-לבן בשם "מרותקות לבסיס". לאחר מספר שנים, גילו השותפים כי אתרי אינטרנט הציגו עותקים בלתי מורשים של הסרט, ומכאן תביעתם שנדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה, וקבע כי זכות היוצרים בסרט נתונה לתובעים, וכי הנתבעים הפרו את זכות היוצרים. לעניין הבעלות בזכות היוצרים ציין בית המשפט כי:

"התובעים, כמי שכתבו את התסריט, ביימו והפיקו את הסרט, ערכו אותו, רכשו את כל זכויות הצילום בסרט – הינם ללא כל ספק "המחבר" של הסרט, ועל כן הם בעלי הזכויות ביצירה (…). התובעים מדגישים בתצהירם, שלא נסתר, כי לא העבירו את זכויות היוצרים בסרט לאדם או גוף כלשהו (…). התובעים, כפי שהוכח, הינם גם הבעלים של זכויות היוצרים ביצירות המשנה בסרט, כמו התסריט, הצילום, המוסיקה וכו'. כך גם אין מחלוקת כי הסרט (…) הינו יצירה "מקורית", כהגדרתה בסעיף 1(1) לחוק: כל שנדרש הוא שהיצירה אינה מועתקת מיצירה אחרת, ושהיא באה לעולם כתוצאה ממאמץ, כישרון והשקעה במידה צנועה ביותר"

הנתבעים ניסו להרחיק עצמם מהמעשים המפרים, תוך הפניית אצבע מאשימה לאדם בשם איציק לוי, בטענה שהוא הרוח החיה מאחורי האתרים ושכל הפרה שבוצעה הינה על אחריותו. ברם, בית המשפט לאחר שבחן את הראיות דחה טענות אלה וקבע כי האחריות רובצת לפתחם של הנתבעים. עוד נקבע, כי ש מקום אף להטיל אחריות אישית על מנהלי החברה. זאת, כיוון שהעובדה שאדם פועל בשם חברה אינה מקנה לו חסינות מפני אחריות אישית, וכי בפועל המנהלים הם שביצעו את כלל רכיבי העוולה ומתקיים בהם המבחן הרגיל של קיום יסודות האחריות.

נוכח קביעות אלה, בית המשפט נתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים להפר את זכות היוצרים של התובעים בסרט. כמו כן, ניתן צו מתן חשבונות לפירוט הרווחים שהפיקו הנתבעים מהסרט. כמו כן, נקבע דיון נוסף לצורך טיעונים לעניין  גובה הפיצויים או השבת הרווחים להם זכאים התובעים.

בית המשפט פסק לטובת התובעים 35,000 ש"ח הוצאות ושכר טירחת עורכי דין, בגין הדיון עד כה.

(ת"א (ת"א) 1932-07 תומר הרפז נ' אלון שעשוע (מיום 29.03.2012))

הערות:

אחת מטענות ההגנה, שנזנחו בסיכומים (ולכן בית המשפט לא דן בה לגופה) היתה כי יש לדחות את התביעה בשל העיקרון כי "מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה". על פי הטענה, סרט הפורנו מהווה עבירה פלילית על סעיף 214(א)(1) לחוק העונשין, האוסר "פרסום והצגת תועבה". עבירה נוספת, מקורית בהרבה, אליה כיוונו הנתבעים היא זו הקבועה בסעיף 217 לחוק העונשין האוסר "ביזוי מדים". סעיף זה קובע:

מי שאינו חייל או שוטר והוא לובש את מדי הצבא או המשטרה, או לבוש הדומה להם, או לבוש הנושא סימן המיוחד לחייל או לשוטר, באופן ובנסיבות העלולים לגרום בזיון המדים האמורים, או מעסיק אדם אחר בעשיית אחד המעשים האלה, דינו – מאסר שלושה חדשים.

סרט הפורנו הזה, בו משתתפים שחקנים המגלמים חיילים במדים, נטען, מפר הוראת חוק זו.

בית המשפט העיר, שטוב עשו הנתבעים שזנחו טענות אלה.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.