פסיקה: פיצויים ללא הוכחת נזק – סעד שאינו תמיד זמין

(cc by-nc-nd Christyn)

בית המשפט העליון נדרש לתביעה בזכויות היוצרים של יומני גבע בין שותפים לשעבר שהפיקו את יומני החדשות יחדיו. בהחלטתו, בית המשפט דחה את הערעור בעיקרו וקבע כי זכויות היוצרים נותרו בידי ברקי פטה המפריס ישראל בע"מ (או ברקי, בקיצור) וכי המערערים הפרו זכות יוצרים אלה. עם זאת, בית המשפט קבע כי במקרה קונקרטי זה, אין מקום לפסוק לברקי פיצויים ללא הוכחת נזק בגין הפרת זכות היוצרים.

בית המשפט מבהיר ומזכיר כי הפיצוי הסטטוטורי שאינו דורש הוכחת נזק אינו מהווה פיצויים עונשיים: אף שבקביעת פיצויים אלא יש משמעות לשיקול ההרתעתי, שיקול נוסף ומרכזי להטלתם הוא ההכרה בקושי להוכיח את הפיצוי בדרכים רגילות.

פסק הדין עוסק בהפרות שלאור מועדן חוק זכויות יוצרים אינו חל עליהם אלא הדין הקודם שהוסדר בפקודת זכות יוצרים. על פי הדין הקודם, נקבע פיצוי ללא הוכחת נזק מינימאלי שלכאורה בית המשפט אינו יכול שלא לפסוקו. בית המשפט העליון מבהיר שלא כך:

קשה לקבוע שזהו המקרה הראוי להטלת פיצוי סטטוטורי. ודוק: הטלת פיצוי סטטוטורי מלא או אף חלקי נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. מקיומו של השיקול ההרתעתי נגזר, שככל שההפרה בוטה יותר, כך מוצדק יותר לערוך שימוש בפיצוי הסטטוטורי. בענייננו אין מדובר בהתנהגות בוטה ורומסנית, אלא במחלוקת ארוכת שנים בין שותפים. הצדדים השכילו להציב גבולות למחלוקת שביניהם, ולהסדיר את התנהלותם, ובמצב שכזה אין לראות בשימוש ביומנים משום פגיעה שהרציונאל ההרתעתי תקף לגביה. זאת במיוחד כאשר אף ברקי איננה טוענת שאין ביכולתה להוכיח את נזקיה בדרך הרגילה.

בית המשפט מוסיף כי אף שחוק זכות יוצרים אינו חל, ניתן לשאוב השארה מהוראותיו, ובעיקר מאלו המצויות בסעיף 56 לחוק והמבהירות קריטריונים שונים לקביעת גובה הפיצויים לדוגמה, לרבות תום לבו של המפר וטיב היחסים שבין הצדדים. מכאן, קביעתו של בית המשפט כי סעד של פיצויים ללא הוכחת נזק אינו עומד לברקי במקרה זה. עם זאת, נקבע, ברקי זכאית לסעד של פיצויים והשבת רווחים שיוכחו כדין.

נוכח תוצאת פסק הדין, בית המשפט קבע כי כל צד ישא בהוצאותיו.

(ע"א 4600/08 האולפנים המאוחדים בע"מ נ' ברקי פטה המפריס ישראל בע"מ (מיום 4.04.2012))

הערות:

צו מניעה – ניתן תוקף לוויתור חוזי על הסעד

סעד של צו מניעה קבועה אף הוא לא ניתן במקרה זה, וזאת לאור הסכם מפורש בין הצדדים שקבע שסעד זה לא יהיה זמין להם.

פיצויים ללא הוכחת נזק בגובה 0 ש"ח או העדר קביעת פיצויים ללא הוכחת נזק – הבדל אנליטי שכיום הינו נעדר נפקות מעשית

בית המשפט מסיק מהשיקולים בקביעת גובהם של פיצויים ללא הוכחת נזק כי כלל אין להטיל פיצויים סטטוטוריים. מדובר, כמובן, בשתי החלטות שונות – הראשונה, האם להטיל פיצויים ללא הוכחת נזק? והשניה – קביעת גובה הפיצויים. כיוון שהדין הישן כבל את שיקול דעתו של בית המשפט בפיצויים מינמאליים, בית המשפט לא יכול היה לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק בגובה 0 ש"ח במקרה דנן. בכדי להגיע לאותה התוצאה, בית המשפט קבע כי שיקול הדעת נתון בידו לקבוע האם להטיל את הפיצויים ורק לאחר קביעה שכזו יהיה מוגבל לתחום הפיצויים שנקבע על ידי המחוקק. מילים אחרות, בידי בית המשפט שיקול דעת לקבוע את אחת מהתוצאות האופרטיביות הבאות: 0 ש"ח, או כל פיצוי בטווח שהתיר המחוקק. יצוין, כי אין זו הפעם הראשונה שנקבע כי בית המשפט אינו מחויב בפסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק, אך למיטב ידיעתי מדובר בפעם הראשונה שבית המשפט העליון קובע זאת.

החוק החדש שינה את המצב המשפטי והתיר בידי בית המשפט טווח רחב לקביעת הפיצוי הסטטוטורי ואינו מחייב אף בפיצויים מינימאליים כלשהם. כיוון שכך, נראה לי שלשתי ההחלטות – פיצויים סטטוטוריים בסכום 0 ש"ח או העדר פסיקת פיצוי סטטוטורי – יש משמעות דומה אם לא זהה.

נטל הבאת הראיות

בית המשפט הקדיש חלק ניכר מפסק דינו לשאלה על מי מוטל נטל הבאת הראיות, אף שלא קבע מסמרות בדבר. בעוד שבית המשפט המחוזי קבע כי טענת ההגנה כי הנתבעים רכשו את הזכויות ולכן אינם מפרים היא טענה "הודאה והדחה" ומשך נטל הראיה מוטל על כתפיהם, בית המשפט העליון קבע שאין מדובר בטענה מסוג זה. עם זאת,  נקבע באמרת אגב כי  יכולה להיות הצדקה להעברת הנטל מצד לצד בשים לב לאופי הזכות ולסלע המחלוקת בין הצדדים.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.