ארכיון ל מאי, 2012

0

העליון האמריקאי: עניין Hulu ייבחן מחדש

בית המשפט העליון האמריקאי ביטל את פסק הדין בעניינה של Hulu. כזכור, בפסק הדין של ערכאת הערעור הפדראלית נקבע כי המצאה שמימושה דורש תכנות סבוך עוברת את רף הכשירות הנושאית להגנה פטנטית.

עתה, בית המשפט מבטל את פסק הדין ומורה לערכאת הערעור לדון בו שוב פעם לאור פסק הדין של העליון בעניין פרומיטיוס אשר ניתן לאחר שהתיק הוכרע. לשון הצו שניתן היא זו:

The petition for a writ of certiorari is granted. The judgment is vacated, and the case is remanded to the United States Court of Appeals for the Federal Circuit for further consideration in light of Mayo Collaborative Services v. Prometheus Laboratories, Inc., 566 U.S. ___ (2012).

(ראו מקור כאן)

כזכור, השאלה המרכזית בעניין Hulu היתה האם השיטה הינה בגדר רעיון אבסטרקטי שאינו בר הגנה בפטנט. לעומת זאת, פרומיטאוס דן בהמצאה שנקבע כי היא בבחינת חוק טבע ולא יישום שלו. אף שעל פניו, מדובר בשאלות שונות הנוגעות לאספקטים שונים של סעיף 101 בדין האמריקאי, נראה כי העליון סבור שלא כך, ונראה שפסק הדין ההוא ייצר קושי ברישום פטנטים בתוכנה, ולא רק בשיטות רפואיות.

בין היתר, יתכן שלקביעה של בית המשפט העליון הפדראלי של ארה"ב לגבי האפשרות להשתמש בידע הקודם לצורך בחינת היותה של ההמצאה פטנטבילית במחינה נושאית (patentable subject matter) עשויה להיות בעלת רלוונטיות מסוימת לעניין כשירות נושאית להגנה פטנטית.

 

לקריאה נוספת: PatentlyO

0

מנהלת חדשה למחלקת סימני המסחר: ענת לוי

רשות הפטנטיםרשות הפטנטים הודיעה כי הגב' ענת לוי מונתה באופן רשמי למנהלת מחלקת סימני המסחר ברשות הפטנטים.

ענת לוי שימשה כמנהלת המחלקה בפועל מאז פטירתה בטרם עת של מנהלת המחלקה הקודמת, נורית מעוז ז"ל, ועתה היא מונתה לתפקיד לאחר שנבחרה במכרז.

על פי הודעת הרשות:

גב' לוי היא מוותיקי מחלקת סימני המסחר מזה כ-20 שנים ובתפקידה האחרון הייתה סגניתה של מנהלת המחלקה הקודמת גב' נורית מעוז ז"ל אשר את מקומה ענת מילאה בהצלחה רבה בחודשים האחרונים.

גב' לוי היא בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה וחינוך, ולאורך שנות עבודתה הרבות במחלקה צברה ידע ייחודי בתחום סימני המסחר בכלל ובתחום רישומם של סימני מסחר בינלאומיים במסגרת מערכת מדריד, בפרט. גב' לוי הובילה בשנים האחרונות יחד עם גב' מעוז ז"ל את תהליך ההטמעה של מערכת המחשוב והתקשורת החדישה אשר אפשרה את תחילת פעולת המחלקה במסגרת פרוטוקול מדריד באופן מוצלח ביותר.

עובדי רשות הפטנטים מברכים את גב' ענת לוי על כניסתה לתפקיד ומאחלים לה הצלחה בתפקידה החדש.

נאחלה לה גם אנחנו הצלחה בתפקידה החדש.

תגיות:
0

פוסט אורח: פסיקה בארה"ב: שלילת תוקף מתביעה פונקציונלית כבלתי-מוגדרת בשל החסרת תיאור אלגוריתם לבקרה ממוחשבת מן הפירוט

שרטוט 1 מפטנט '412. Control Device 4

פוסט אורח זה, פרי עטה של שרון, מתייחס לפסיקה אמריקאית חדשה הדנה בהגדרה פונקציונאלית של רכיבי האמצאה שנתבעה בפטנט

בפסק-הדין בעניין Ergo Licensing v. CareFusion 303 שניתן לאחרונה, אישר בית-המשפט הפדראלי לערעורים בארה"ב בדעת רוב את קביעת הערכאה הראשונה כי תביעות הפטנט בהן ננקט המינוח הפונקציונלי "אמצעי בקרה" ("control means") או "אמצעי בקרה ניתנים לתכנות" ("programmable control means") אינן תקפות, מאחר והיקפן לא ניתן להגדרה ברורה ומדויקת בהעדר תיאור של מבנה מתאים במסמכי הפטנט, כדרישת החוק האמריקאי בסעיף 35 U.S.C. § 112.

הכרעה זו נפלה במסגרת הליך הקרוי "Markman Hearing" שהתקיים בין הצדדים כמקובל בתביעות על הפרה בשנים האחרונות ומטרתו בירור הסוגיות המקדמיות של היקף ופרשנות התביעות, על-מנת שניתן יהיה להמשיך ולבחון בשלב הבא האם "המוצר המואשם" אכן נופל בגדרן.

האמצאה במוקד הסכסוך נוגעת למערכת עירוי נוזלים לגוף מטופל, כשהללו מוזרמים אליו במקביל ממקורות שונים ונמדדים עצמאית כך שמתאפשר שחרור של כל אחד מהם בקצב אחר. השליטה בכל מקור מתבצעת על-ידי אמצעי כיוונון, המחוברים בתורם ליחידת בקרה מרכזית המאפשרת הפעלה בררנית שלהם.

לקריאת המשך המאמר »

9

פוסט אורח: תביעות פונקציונליות בפטנטים

(cc by-nc-sa efilpera)

פוסט אורח זה שנכתב על ידי שרון מוקדש לסקירה כללית על הנושא של תביעות פונקציונליות בפטנטים ויחס הדין הישראלי כלפיו, בעקבות ההחלטה העדכנית של ערכאת הערעור הפדראלית בארה"ב בעניין Ergo Licensing v. CareFusion 303 אשר תידון בהמשך ברשימה נפרדת פרי עטה של שרון.

תביעות פונקציונליות בפטנטים, או תביעות המוגבלות בתוצאה כפי שהן מכונות לעיתים בספרות המשפטית, היו ומוסיפות לעמוד במוקדן של התדיינויות משפטיות רבות עוד החל משנות ה-30 של המאה הקודמת לפחות, ודומה כי הנושא עודנו רחוק מהתבהרות והתייצבות.

ביטויים, מונחים או הגדרות הינם "פונקציונליים" שעה שהם באים לתאר רכיב מסוים שלא באמצעות מניית תכונותיו המבניות כי אם על-ידי התוצאה או ההשפעה התפקודית אותה הוא נועד להשיג.

לקריאת המשך המאמר »

0

החל מיוני לא יגבו עוד אגרות פרסום בפטנטים

רשות הפטנטיםעל פי הודעת רשות הפטנטים, תיקון לתקנות הפטנטים העומד להתפרסם בימים הקרובים יבטל, החל מיוני 2012, את פריט 14 לתוספת השניה לתקנות, ומשכך תפסק גביית אגרות פרסום על ידי רשות הפטנטים.

כזכור, רשות הפטנטים החלה לפרסם את יומן הפטנטים באינטרנט ולא ברשומות. התיקון לחוק שהסדיר נושא זה, ביטל את האפשרות לגבות אגרות בגין פרסום. כעת, מתוקנות התקנות בהתאם.

להשקפתי, וכבר הבעתי אותה בעבר, אף בטרם תיקון התקנות לא היתה סמכות לרשות לגבות אגרות פרסום וכל אגרה כזו שנגבתה – נגבתה שלא כדין.

 

(הודעה על הפסקת גביית אגרות פרסום)

5

פסיקה: סטרימינג של שידורי כדורגל באינטרנט – הפרת זכויות יוצרים

(cc by-nc-nd Gerardo Lazzari)

בפס"ד תקדימי, אף אם צפוי למדי, הפך בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי בעניין הפרימייר ליג וקבע כי אתר אינטרנט שמאפשר לגולשיו לצפות בשידורים חיים בטכניקת ה-Steaming מפר זכויות יוצרים. בניגוד לקביעת בית המשפט המחוזי, נקבע כי אף אין בפעילותו של האתר משום "שימוש הוגן". עם זאת, בית המשפט לא נתן לתובעת-המערערת את הסעד המבוקש – צו המורה על חשיפת פרטי זהותו של המפר, וזאת כיוון שבשלב הנוכחי ניתנת ההזדמנות למחוקק לפעול להסדרת הליך מתאים. עם זאת, בית המשפט מעיר כי "לא לעולם חוסן" וכי במידה והכנסת לא תפעל, ידי בתי המשפט לא יוותרו כבולות וניתן יהיה לפתח דוקטרינות חדשות שיאפשרו לחייב את ספקיות האינטרנט לחשוף פרטיהם של משתמשים אנונימיים.

לקריאת המשך המאמר »

0

פסיקה: תיאטרון חולון אינו אחראי להפרת זכויות שבוצעה בחצריו

מה דינו של מי שמשכיר לאחר אולם, כאשר השוכר מפר במקום זכויות יוצרים? שאלה זו נבחנה על ידי בית המשפט ביחס לתיאטרון חולון שהשכיר את חצריו לאמרגן כשלימים התברר כי במהלך המופע הופרו זכויות יוצרים. בית המשפט המחוזי בתל אביב שנדרש לתביעה דחה אותה  תוך שהוא קובע כי התיאטרון יצא ידי חובתו בכך שבהסכם ההתקשרות עם מפיק האירוע אסר על האחרון להפר זכויות יוצרים. משכך, נקבע כי כל הפרה שבוצעה חרף אזהרה זו וללא ידיעת התיאטרון אינה מקימה אחריות לתיאטרון.

לקריאת המשך המאמר »

0

סעד זמני: רדיו ירושלים ישלם פיצויים זמניים עוד בטרם הכרעה בתביעה

בהליכים הנוגעים להפרות של זכויות קנייניות ובעיקר קניין רוחניות, פעמים רבות מתבקש סעד זמני עד להכרעה בתביעה. הסעד הזמני נועד במקרים אלה פגיעה נוספת בזכויות התובעים משך תקופת התביעה.

בהליך שפתחה הפדרציה הישראלית לתקליטים, המייצגת ומאגדת מספר חברות תקליטים ומפיקים, לגבי זכותם של אלו למנוע שידור של תקליטים אותם הפיקו, כנגד מפעילי תחנת הרדיו האזורית רדיו ירושלים 101FM נטען כי האחרונים אינם משלמים כל תמלוגים לבעלי זכויות היוצרים בתקליטים בגין שידור יצירותיהם. אף שמפעילי הרדיו הודו בשימוש שהם עושים בזכויות אותן מסדירה הפדרציה מזה כשלוש שנים, הם טענו כי התמלוגים שנדרשים מהם גבוהים מדי ואינם עולים בקנה אחד עם תנאי ההיתר שניתן לפדרציה על ידי הממונה להגבלים עסקיים.

לקריאת המשך המאמר »

0

בעקבות AIA: יותר תביעות, בפרט בדלאוור

(cc by-nc-nd wallyg)

דיווח ראשוני על מחקר אמפירי חדש מגלה שמאז כניסתה לתוקף של הרפורמה בדיני הפטנטים האמריקאים (America Invents Act), הוגשו יותר תביעות בגין הפרת פטנטים. כמובן, שזו תוצאה טבעית של הכלל שמגביל איחוד דיון בתביעות שונות בגין הפרת אותו פטנט.

על פי המחקר, מהראשון באוקטובר 2011 ועד הראשון במרץ 2012 הוגשו כ-2,500 תביעות. כלומר, קצב ההגשה השנתי הצפוי הוא של 5,000 תביעות, לעומת כ-3,000 דאשתקד. כאמור, זוהי תוצאה מתבקשת של הרפורמה. הנתון המעניין יותר נוגע לבתי המשפט אליהם הוגשו התביעות. המחוז המזרחי של טקסס ממשיך להוביל, אך במקום השני נמצאת כיום דלאוור, אשר אליה מוגשים כ-15% מהתיקים, כמעט כמו המצב בטקסס.  עורך המחקר טוען שהמשפטים בדלאוור מסתיימים בתוצאות טובות יחסית לבעלי הפטנט, ויתכן שזו הסיבה לגידול. אני אוסיף שמרבית החברות מאוגדות בדלאוור כך שהיא כמעט תמיד פורום אפשרי להגשת התביעה (בניגוד לטקסס, שלעיתים בעל הפטנט מעוניין להגיש את תביעתו שם, אך לא יכול בגלל העדר סמכות מקומית).

(מקור: PatentlyO)