ארכיון ל יוני, 2012

4

פסיקה: התקנת וילון בניגוד לתוכנית אדריכלית – פגיעה בזכות המוסרית

(cc by-nc Jason 'Sunshine' Carswell)

שינוי בעיצוב הפנים של מבנה, ובפרט בהחלפת וילון אחד במשנהו, עשוי להוות הפרה של הזכות המוסרית של האדריכל ביצירתו – כך קבע בית משפט השלום בתל אביב.

המרכז למוסיקה ע"ש פליציה בלומנטל תבע לדין את האדריכלית נילי פורטוגלי, אשר עיצבה עבור המרכז את המבנה בו הוא משתמש, וזאת בטענה שהאדריכלית השחיתה וילון שתלה במקום. בעקבות כך, הגישה האדריכלית תביעה שכנגד ובה טענה כי הוילון המדובר נתלה תחת וילון אחר אותו עיצבה, ובניגוד לתוכניות שהכינה.

לקריאת המשך המאמר »

0

חוזר רשם חדש: אורכות בבקשות לרישום סימן מסחר

רשות הפטנטיםחוזר 017/2012- סימני מסחר "מדיניות מתן אורכות בבקשה לרישום סימן מסחר" קובע מגבלה על משך האורכות המירבי שינתן להשיב לדו"ח בחינה בבקשות לרישום סימני מסחר.

על פי החוזר משך הארכות לא יעלה על שמונה חודשים בסך הכל, וזאת בכפוך למגבלה הכוללת של 24 חודשים לשם בחינת בקשה לרישום סימן מסחר הקבועה בסעיף 27א לתקנות סימני המסחר.

(חוזר 017/2012- סימני מסחר "מדיניות מתן אורכות בבקשה לרישום סימן מסחר")

1

פסיקה: עיריית קרית גת תפצה פסל בגין פגיעה בזכותו המוסרית

האנדרטה המוזנחת (צילום: אבנר בר חמא; פורסם ב-YNET)

זכותו המוסרית של היוצר הינה זכות נפרדת מזכותו הכלכלית לניצול היצירה, והיא כוללת בחובה את הזכות כי יצירתו לא תסולף באופן שיפגע בשמו. הפסל אבנר בר חמא הגיש תביעה כנגד עיריית קרית גת בגין פגיעה בזכותו זו לאור התנהלותה ביחס לשנים מפסליו שהוצבו ברחבי העיר.

הפסל הראשון, אנדרטה לזכר הנופלים, אשר הוצב בשנת 1998 הוזנח לאורך שנים עד ששופץ בצורה ששינתה את אופי היצירה:

לטענת התובע, במועד כלשהו בשנים 2005-2006, שופצה האנדרטה באופן אשר שינה את עיצובה המקורי. פסל האלומיניום נצבע בצבע שאינו מתאים, אשר גרם להתקלפות הצבע; שעון השמש נצבע בצבע שונה מצבעו המקורי ומעגל השיש שהקיף אותו נשבר; האנדרטה שופצה כך שעל לוח הזכוכית הודבק לוח פח בצבע אפור שאינו מאפשר את השתקפות המבקר, המילים 'בכל דור ודור' הוסרו, ושמות הנופלים נצבעו בצבע אפור אטום אשר פגע במראם והפך אותם לבלתי קריאים.

הפסל השני, פסל הפרח, הוצב בשנת 1975, והוא הוזנח משך שנים ומצבו התדרדר. פסל זה נעקר ממקומו במהלך עבודות גינון והושלך לאשפה. רק לאחר מכן הוא הועבר למחסני העירייה.

בית המשפט הבהיר כי זכותו המוסרית של אמן על יצירתו אינה זכות בלתי מוגבלת. זכותו של יוצר לשלמות היצירה אינה מונעת כל שינוי בה, אלא רק את השינויים שיש בהם לפגוע, מבחינה אובייקטיבית, בכבודו או בשמו. בנוסף, חוק זכות יוצרים קובע מפורשות כי זכות זו אף כפופה למבחן הסבירות.

לקריאת המשך המאמר »

0

פסיקה: לא ניתן לרשום מדגם על מסגרת לחלון שכל מטרתה פונקציונאלית

לא ניתן לרשום מדגם על מסגרת לחלון נטולת עיצוב, כך קבעה סגנית הרשם ז'קלין ברכה בהחלטה מהזמן האחרון.

במוקד ההחלטה מדגם המכונה "מערכת אמצעים להתקנה על פתחים של חלונות ודלתות לאיטום מוחלט", והוא מתייחס למסגרת מלבנית לחלון, אליה מחוברים, באמצעות ברגים, לוחות איטום. כידוע, הפסיקה קבעה כי המדגם יכול להגן רק על העיצוב ולא על הפונקציונאליות, אשר יכולה להיות מוגנת באמצעות פטנט במקרים המתאימים. סגנית הרשם ציטטה מעניין מיפרומאל:

"המדגם נועד להעניק הגנה ליוצר הצורה החדשנית של המוצר. ההגנה נועדה לקדם את אינטרס הפרט, יוצר הצורה, כמו גם את אינטרס הכלל בפיתוח וביצירה של עיצובים אסתטיים חדשים או מקוריים. ההגנה ניתנת לצורה המיוחדת של המוצר, כפי שהעין מסוגלת לקולטה…הצורה צריכה למשוך את עינו של הצרכן הרלבנטי, באופן שישפיע על בחירתו במוצר הספציפי. יחד עם זאת, לצד הדרישה הפוזיטיבית למשיכת עין, נשללת ההגנה – כך על פי הסיפא להגדרת המדגם – מחפץ שצורתו מוכתבת כל כולה על פי תפקידו, לאמור שצורתו פונקציונלית גרידא"

לקריאת המשך המאמר »

0

חוזר רשם חדש: רישום שינויים בפנקס סימני המסחר

רשות הפטנטיםרשות הפטנטים פרסמה חוזר רשם חדש המתייחס לרישומים שונים בפנקס סימני המסחר. חוזר רשם 15/2012 סימני מסחר (רישום שינויים בפנקס) כולל הוראות דומות לאלו שנקבעו בחוזר 10/2012, אשר עסק ברישום שינויים ביומן הפטנטים.

בדומה לפגם שקיים להשקפתי בחוזר 10/2012, גם חוזר זה קובע מגבלות על אפשרותו של עורך דין או עורך פטנטים להשתחרר מייצוג בתיק סימני מסחר. בניגוד למצב בדיני הפטנטים, שם קיימת הוראה רלוונטית, בפקודה ובתקנות המסדירות את דיני סימני המסחר אין בנמצא הוראה מתאימה.

טיוטת החוזר לא הצביעה על כל חיקוק רלוונטי לעניין זה. עניין זה שונה בחוזר הסופי המצביע כעת על תקנה 10(ד) לתקנות סימני מסחר כמקור חוקי המסמיך את הרשם להתנות את ביטול ייפוי הכוח.

לקריאת המשך המאמר »

2

תביעה ייצוגית: "מראות אימאג' סחטה מיליונים מהגולשים"

(cc by-sa Ty Semaka)

בקשה לאישור הגשת תובענה ייצוגית חדשה טוענת: חברת מראות אימאג' סוחטת כספים שלא כדין ממי שעושה שימוש בתמונות המוגנות בזכויות יוצרים. על פי הנטען, חברת מראות אימאג' המייצגת את גטי אימאג' בישראל מנצלת את כוחה על מנת לאיים על גולשים תמימים בתביעות בסכומים אסטרונומיים. עוד נטען, כי בחלק מהמקרים, העובדה שלגטי אימיאג' אין זכויות יוצרים בתמונות (דרישה שבלעדיה אין תוחלת לתביעה, כידוע) לא מנעה מבעדה לדרוש פיצוי בגין הפרת זכויות יוצרים אלה.

לקריאת המשך המאמר »

0

החל מיולי: הגשה אלקטרונית מלאה של בקשות PCT

רשות הפטנטיםרשות הפטנטים הודיעה כי החל מחודש יולי 2012, היא תקבל בקשות פטנט בינלאומיות המוגשות באמצעות האינטרנט.

כזכור, תקנות הפטנטים תוקנו זה מכבר בכדי לאפשר את השינוי המיוחל. עכשיו, רשות הפטנטים מתחילה לאפשר למי שרוצה להגיש בקשת פטנט בינלאומית באמצעות המשרד הישראלי כמשרד מקבל, יוכל לבצע הגשה מקוונת באמצעות האינטרנט.

(מקור: הודעת הרשות)

0

פסיקה: על תובע להוכיח כי יש לו זכות יוצרים ביצירה המועתקת

(cc by viZZZual.com)

בית משפט השלום בתל אביב-יפו נדרש לחזור לאחרונה על מוסכמות יסוד: רק בעל זכות היוצרים רשאי להגיש תביעה בגין הפרתה. כיוון שכך, על תובע הטוען להפרת זכות יוצרים להוכיח כי הזכות ביצירה נתונה לו. אם לא יצלח בהוכחת טענה זו – דחייתו תדחה.

לקריאת המשך המאמר »

0

העליון סירב לדון בפרשנות המונח "עקב השירות"

(cc by-nc-sa James Ratcliffe) גלגול שלישי?

בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי התגלגלה לפתחו של בית המשפט העליון, ובה נתבקש בית המשפט להכריע בשאלה מהם המבחנים לפיהם יש לקבוע כי המצאה הומצאה "עקב השירות". ברם, בית המשפט קבע כי בגדרו של העניין הפרטני אין מקום לדון בשאלה ודחה את הבקשה.

אף שההחלטה שפורסמה לא נוקבת בשמות הצדדים, נראה כי אין ספק שמדובר באותה פרשה שכבר פורסמה בצורה חלקית בעבר ועליה כבר דיווחתי. כזכור , מדובר בחבלן שהמציא המצאה שבגינה נרשם פטנט. רשם הפטנטים קבע, מכוח סמכותו בסעיף 133 לחוק הפטנטים, כי מדובר באמצאת שירות. החלטת הרשם נסמכה על פסק הדין בעניין בננסון שבו נקבע כי די בקשר רופף בין עבודתו של הממציא לבין ההמצאה כדי לספק את הדרישה כי מדובר בהמצאה שהומצאה עקב השירות. לפיכך, ולאור נסיבות פרטניות רבות ובין היתר נוכח הקביעה שתפקידו של חבלן כולל, בין היתר, גם פיתוח אמצעים מתחום החבלה, נפסק כי ההמצאה הומצאה "עקב השירות". משדרישה זו התקיימה, לא היה מנוס מהקביעה כי מדובר באמצאת שירות.

לקריאת המשך המאמר »

0

סימון כוזב בישראל – מה הדין?

לאחרונה, ביקרנו במסעדת אורי בורי שבעכו. בסיום הארוחה, קיבלנו אריזה של קיסמים. במבט חטוף עליה שמתי לב שמובהר שם כי מדובר במוצר המוגן בפטנט רשום שמספרו 6000988. כיוון שמספר הפטנט אינו מתאים למספרי פטנט ישראלים, חשבתי שאולי מדובר בפטנט ארה"ב. בבדיקה במאגר האמריקאי, התגלה שיש אומנם פטנט 6000988, אך הוא עוסק בצעצוע לילדים (Fighting UFO toy car, אם לדייק). אם כך, נראה, שהסימון אינו מדויק, ואף עולה החשש שמא מדובר בסימון כוזב. כזכור, עד לרפורמה בדין האמריקאי, כל אדם יכל לבצע אכיפה אזרחית של האיסור על סימון כוזב, ולהתחלק עם המדינה בקנס שיגבה. אך מהו המצב בדין הישראלי?

לקריאת המשך המאמר »

תגיות: ,
0

ניצחון לגוגל: ממשק תוכנה אינו בר הגנה בזכויות יוצרים

בית משפט בארה"ב הכריע: גוגל לא הפרה את זכויות היוצרים של אורקל ב-Java במערכת אנדרואיד. בית המשפט קבע כי ממשק תוכנה – API – אינו בר הגנה באמצעות זכויות יוצרים. נקבע כי כל עוד מדובר במימוש עצמאי, גם אם של אותה הפונקציונאליות, הציבור חופשי להשתמש באותם השמות ואף לאגד את הפונקציות השונות לכדי מחלקות (Package) וחבילות (Class) בצורה דומה.  בכך, הוכרעו מרבית הסוגיות בתביעה שאורקל הגישה נגד גוגל, ונראה כי אין ספק שידה של גוגל על העליונה.

לקריאת המשך המאמר »

0

כנס: קניין רוחני על קצה המזלג בעידן החדשנות

ועדת קניין רוחני של מחוז תל אביב והמרכז, בשיתוף עם "הספרייה" – מרחב ליזמות וחדשנות של עיריית תל אביב, תקיים ביום 17.6.2012 פאנל בעניין קניין רוחני על גווניו השונים.

הכניסה ללא תשלום, אך מותנית ברישום מראש במייל.

הציבור מוזמן.

תגיות: