העליון סירב לדון בפרשנות המונח "עקב השירות"

(cc by-nc-sa James Ratcliffe) גלגול שלישי?

בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי התגלגלה לפתחו של בית המשפט העליון, ובה נתבקש בית המשפט להכריע בשאלה מהם המבחנים לפיהם יש לקבוע כי המצאה הומצאה "עקב השירות". ברם, בית המשפט קבע כי בגדרו של העניין הפרטני אין מקום לדון בשאלה ודחה את הבקשה.

אף שההחלטה שפורסמה לא נוקבת בשמות הצדדים, נראה כי אין ספק שמדובר באותה פרשה שכבר פורסמה בצורה חלקית בעבר ועליה כבר דיווחתי. כזכור , מדובר בחבלן שהמציא המצאה שבגינה נרשם פטנט. רשם הפטנטים קבע, מכוח סמכותו בסעיף 133 לחוק הפטנטים, כי מדובר באמצאת שירות. החלטת הרשם נסמכה על פסק הדין בעניין בננסון שבו נקבע כי די בקשר רופף בין עבודתו של הממציא לבין ההמצאה כדי לספק את הדרישה כי מדובר בהמצאה שהומצאה עקב השירות. לפיכך, ולאור נסיבות פרטניות רבות ובין היתר נוכח הקביעה שתפקידו של חבלן כולל, בין היתר, גם פיתוח אמצעים מתחום החבלה, נפסק כי ההמצאה הומצאה "עקב השירות". משדרישה זו התקיימה, לא היה מנוס מהקביעה כי מדובר באמצאת שירות.

בערעור לבית המשפט המחוזי (פסק דין שתוכנו טרם פורסם) הובהר שאף אם יש מקום לסטות מאמת המידה שנקבעה בעניין בננסון, בעניין זה אין בכך כדי להועיל לממציא, שכן הקשר הסיבתי דכאן אינו קשר רופף, אלא קשר ברור ומובהק.

מכאן, בקשת רשות הערעור שהוגשה לבית המשפט העליון, ואשר, כאמור, נדחתה. בית המשפט קבע כי אין מקום לדון בעניין זה בגלגול שלישי באשר עיקר המחלוקת המהותית בין הצדדים הינה מחלוקת עובדתית שאינה מצדיקה דיון נוסף ושלישי. באמירת אגב, בית המשפט הסכים כי יתכן שיש מקום לעדכן את ההלכה הפסוקה ולסטות מהמבחן שנקבע בעניין בננסון:

"שאלה המשפטית המרכזית העולה מהבקשה היא פרשנות התיבה "עקב השירות" בסעיף 132 לחוק הפטנטים. אכן, לא מן הנמנע שיש מקום לבחון מחדש את הפרשנות שנקבעה בעניין בננסון, שלפיה די ב"קשר רופף" בין השירות לבין האמצאה כדי שהמעביד יזכה בזכויות הקניין באמצאה (ראו: עניין בננסון, פסקה 26(ב)). זאת, בין היתר, בשל חקיקת חוקי היסוד ועליית זכות הקניין למעמד של זכות חוקתית מוגנת."

משכך, הבקשה נדחתה ללא צו להוצאות.

(רע"א 783/12 פלוני נ' מדינת ישראל – משטרת ישראל (מיום 5.06.2012))

 

אעיר רק, שלכאורה, אף אם מדובר באמצאת שירות, הממציא-החבלן יכול עדיין לפנות לוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים בבקשה לפסיקת תמורה ראויה בגין המצאתו.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.