ניצחון לגוגל: ממשק תוכנה אינו בר הגנה בזכויות יוצרים

בית משפט בארה"ב הכריע: גוגל לא הפרה את זכויות היוצרים של אורקל ב-Java במערכת אנדרואיד. בית המשפט קבע כי ממשק תוכנה – API – אינו בר הגנה באמצעות זכויות יוצרים. נקבע כי כל עוד מדובר במימוש עצמאי, גם אם של אותה הפונקציונאליות, הציבור חופשי להשתמש באותם השמות ואף לאגד את הפונקציות השונות לכדי מחלקות (Package) וחבילות (Class) בצורה דומה.  בכך, הוכרעו מרבית הסוגיות בתביעה שאורקל הגישה נגד גוגל, ונראה כי אין ספק שידה של גוגל על העליונה.

ההליכים

בתמצית, אורקל תבעה את גוגל וטענה כי מערכת ההפעלה אנדרואיד מפרה  את הפטנטים ואת זכויות היוצרים שלה. המושבעים קבעו כי לא היתה הפרה של פטנטים, והכריעו שהיתה הפרה של זכויות יוצרים. עם זאת, המושבעים לא הצליחו להכריע האם מדובר בשימוש הוגן או לאו. עתה, ובהתאם להסכם הדיוני, הכריע בית המשפט בשאלה המקדמית – האם יש זכות יוצרים בממשק תוכנה – ולאור הכרעתו שזכות כאמור אינה קיימת, אין כל נפקות להכרעת המושבעים. בפועל, התביעה נדחתה כמעט לגמרי, ונראה שאורקל תוכל לזכות בפיצויים רק בגין פונקציה בודדת, בת 9 שורות קוד, שהועתקה מ-Java במלואה. פונקציה זו, דווח, כבר אינה בקוד של אנדרואיד ומשכך אורקל תוכל לזכות בלכל היותר 150,000 דולר. בעוד שנראה שמדובר בסכום משמעותי, בפועל הוא זניח לאור ההוצאות המשפטיות בהליך ותקוותה של אורקל לזכות במיליונים.

ממשק תוכנה

ממשק תוכנה, המכונה בלעז API, הינו שורת הגדרות של פונקציות למימוש על ידי תוכנה. ממשק התוכנה מאפשר שימוש בתוכנה על ידי מספר תוכנות שונות, מבלי שהן תלויות בצורת המימוש של הממשק. כך, יצרנים שונים עשויים לספק מימושים שונים של אותו ממשק והתוכנות התלויות בממשק יפעלו כהלכה אף אם יוחלף מימוש אחד באחר. ההליכים כאן נסובו סביב ממשק התוכנה של Java אשר הועתק ושוכפל למעשה על ידי גוגל אשר יצירה ממשק תוכנה למערכת אנדרואיד.

ממשק התוכנה ודוקטרינת האיחוד

בית המשפט מבהיר כי תחת הגדרות שפת התכנות, שימוש בממשק תוכנה מחייב שימוש באותם שמות פונקציות ואף אותן שורות הצהרה (Declaration) של הפונקציות הממומשות. דוקטרינת האיחוד (merger) קובעת שכאשר ישנה אפשרות אחת לבטא רעיון כלשהו, אף אדם אינו זכאי לתבוע בעלות על דרך הביטוי הזו. ההיגיון, כידוע, הוא שזכות היוצרים מגנה על ביטוי ולא על רעיון. כאשר אפשרויות הביטוי של הרעיון מוגבלות לכדי אפשרות בודדת (או מספר בודד של אפשרויות), מתן הגנה על הביטוי יעניק בפועל הגנה על הרעיון.

מסקנת בית המשפט הינה:

So long as the specific code used to implement a method is different, anyone is free under the Copyright Act to write his or her own code to carry out exactly the same function or specification of any methods used in the Java API. It does not matter that the declaration or method header lines are identical.

כלומר, זכות יוצרים אינה יכולה למנוע מאחרים לממש את ממשק התוכנה בעצמם. כל עוד המימוש עצמו הוא מימוש עצמאי מדובר בפעולה מותרת תחת דיני זכויות היוצרים. העובדה שנעשה שימוש באותן פונקציות, קבצי header ושורות הצהרה אינה משנה דבר.

 

שמות פונקציות – אינן זכאיות להגנת זכות יוצרים

עוד נקבע, כי שמות הפונקציות כשלעצמן, כמו גם ביטויים קצרים אחרים, אינן מהוות יצירות הזכאיות דרך כלל להגנה באמצעות זכויות יוצרים. משכך, ואף שהשמות בהם בחרה גוגל במערכת האנדרואיד שלה היו יכולות להיות שונות, הגנת זכות היוצרים אינה מסייעת לאורקל בעניין זה.

 

מחלקות וחבילות של פונקציות כלקטים בעלי משמעות פונקציונאלית

בית המשפט קובע כי שמות הפונקציות ואיגודן של אלה לכדי מחלקות וחבילות היה יכול להיות שונה במערכת אנדרואיד של גוגל, אבל השמות אינם רק שמות. לשמות יש ערך סימבולי במבנה הפקודות בשפת התכנות (מהצורה: java.package.Class.method()).

חרף העובדה שלעץ השמות יש אלמנט יצירתי אין להגן עליו, נקבע. בית המשפט מבהיר, איגוד הפונקציות לכדי מחלקות וחבילות הינו בבחינת לקט שהוא יצירתי ומקורי, אך אינו זכאי להגנה בהתאם להוראת סעיף 102 לחוק האמריקאי. הוראת הסעיף הרלוונטית היא זו:

(b) In no case does copyright protection for an original work of authorship extend to any idea, procedure, process, system, method of operation, concept, principle, or discovery, regardless of the form in which it is described, explained, illustrated, or embodied in such work.

בית המשפט קבע כי לאופן האיגוד יש למעשה משמעות פונקציונאלית מדויקת בהפעלת התוכנה. כיוון שכך, נקבע, מדובר במערכת או שיטה של הפעלה – החריגים ליצירות המוגנות בזכויות יוצרים בהם נוקט סעיף 102 לחוק האמריקאי.

 

(Oracle v. Google Case3:10-cv-03561-WHA)

 

הערות

בית המשפט מתייחס גם רבות לשאלת ה-Interoperability. כלומר, האם קוד שנכתב עבור Java יוכל לרוץ על מערכת אנדרואיד, מבלי צורך בשינויים. מוסבר, כי בחירת השמות שיתאימו לקונבנציית השמות של Java נועדה לשרת מטרה זו. בעיניי, טענה זו היא טענה יפה אך היא רלוונטית לשאלת השימוש ההוגן ולא לשאלת קיומה של זכות יוצרים. עם זאת, ברור שעצם הבאת הטיעון הזה נועדה לשרת את הנרטיב שמלווה את פסק הדין – מרבית מערכת אנדרואיד פותחה על ידי גוגל בעצמה, ואילו מה שתואר כהעתקה נעשה למטרות לגיטימיות ומתוך כורך המציאות.

טענה נוספת של גוגל, אשר מובאת רק בהערת שוליים, נוגעת לכך שדרישת הקהל היא לאיגוד מסוים של מחלקות וחבילות. כך, ציבור התוכניתנים מצפה שפונקציות טריגונומטריות יאוגדו בחבילת Math. בתור תוכניתן, אני חושב שזו תשובה מדויקת להפליא, ואני יכול לספר על התסכול שבמעבר לשפה חדשה כאשר אינך מוצא היכן נמצאות הפונקציות הבסיסיות שברור לך ששפת התכנות מספקת.

 

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.