פסיקה: התקנת וילון בניגוד לתוכנית אדריכלית – פגיעה בזכות המוסרית

(cc by-nc Jason 'Sunshine' Carswell)

שינוי בעיצוב הפנים של מבנה, ובפרט בהחלפת וילון אחד במשנהו, עשוי להוות הפרה של הזכות המוסרית של האדריכל ביצירתו – כך קבע בית משפט השלום בתל אביב.

המרכז למוסיקה ע"ש פליציה בלומנטל תבע לדין את האדריכלית נילי פורטוגלי, אשר עיצבה עבור המרכז את המבנה בו הוא משתמש, וזאת בטענה שהאדריכלית השחיתה וילון שתלה במקום. בעקבות כך, הגישה האדריכלית תביעה שכנגד ובה טענה כי הוילון המדובר נתלה תחת וילון אחר אותו עיצבה, ובניגוד לתוכניות שהכינה.

ברשות הקוראים, נתמקד בטענות הנוגעות לקניין הרוחני ורק נציין בקצרה כי התביעה המקורית נדחתה כליל.

בית המשפט בחן את ראיות הצדדים וקבע כי עיצוב הפנים של המבנה, לרבות הוילון המדובר, מהווה חלק מהיצירה האדריכלית. נקבע, כי התקנת הוילון המקורי שירתה את התפיסה ההוליסטית של האדריכלית – תפיסה אשר "מבליטה את תחושת החלל והזרימה במבנה". עוד נקבע, כי בתליית וילון חלופי יש כדי לפגוע בזכות המוסרית של היוצרת:

"התקנתו ותלייתו על ידי התובעת של וילון הנוגד את תפישתה האדריכלית של הנתבעת, תוך התעלמות מזכותה להביא לידי ביטוי בתכנון הוילון כפי שהוכן על ידה את תפישתה האדריכלית עולה כדי פגם או סילוף ביצירה הכוללת."

((c) מיכאל יעקובסון, שימוש ברישיון)

בנוסף, קבע בית המשפט כי בפעולה זו יש אף משום הפרה של זכות היוצרים. קביעה זו נעשתה ללא הנמקה של ממש ולא ברור מפסק הדין האם כוונת בית המשפט כי להפרת הזכות המוסרית או להפרה נוספת – למשל ביצירת יצירה נגזרת ללא הרשאה (ראו סעיפים ג.3, ד.5, ה.5.10).

נוכח קביעות אלה, פסק בית המשפט פיצויים ללא הוכחת נזק בסך כולל של 20,000 ש"ח וניתן צו המאפשר לאדריכלית להחליף את הוילון. כמו כן, נפסקו הוצאות בסך 5,000 ש"ח לטובת האדריכלית.

(ת"א (ת"א) 153588/09  המרכז למוסיקה ע"ש פליציה בלומנטל נ' פורטוגלי (מיום 12.06.2012))

הערות:

בעיניי, פסק הדין לוקה בנימוק המשפטי שלו במספר עניינים.

יצירה אדריכלית – מהי?

חוק זכות יוצרים מגדיר מפורשות:

"יצירה אדריכלית" – בניין או מבנה אחר, וכן מודל לבניין או למבנה כאמור;

אף הדין הקודם הגדיר, בחוק זכויות יוצרים 1911:

מעשה-אמן אדריכלי" פירושו כל בנין או מבנה שיש לו אופי או שרטוט אמנותי, ביחס לאותו אופי או שרטוט, או כל מודל לבנין או למבנה כאלה, בתנאי שההגנה הניתנת עפ"י חוק זה תצומצם לאופי או לשרטוט האמנותיים, ולא תחול על פרוצסים או שיטות של בנייה;

נדמה כי הגדרות אלה דורשות בראש ובראשנה כי היצירה תהיה "בניין או מבנה", וספק בעיניי אם עיצוב הפנים של המבנה נופל לגדרו של זה, אף אם מושקעת גם בעיצוב חשיבה רבה והשקעה.

לעניין זה מעניין לצטט את דברי האדריכלית:

"בתפיסה שלי אדריכלות פנים ואדריכלות חוץ היא מערכת אורגנית אחת כמו גוף האדם. אין בתפיסה שלי אודיטוריום אלא בזכות הפרטים שבונים אותו קרי הכיסאות, גופי התאורה, הצבע של הקירות, הוילונות. כי אם אתה משנה דבר אחד אתה משנה בעצם את האופי של המקום"

נאמנה לתפיסתה טענה האדריכלית לגבי הפרות נוספות שבוצעו (טענה שנדחתה מסיבות ראיתיות):

"בכתב התביעה שכנגד פירטה הנתבעת מה שהגדירה כהפרות נוספות של זכות היוצרים שלה, ובכללם התקנת עגלת קפה במבואה, תליית צילומים למכירה על הקירות, תליית פוסטרים על קירות הפנים והתקנת גגון בחזית הבנין."

נדמה לי שטענות אלה ממחישות את האבסורד בהכללתו של עיצוב הפנים כחלק מהיצירה האדריכלית שכן לכאורה כל שינוי פעוט, לרבות תליית צילומים ופוסטרים על קירות המבנה, הצבת עגלת קפה ואף הזזת כיסאות, עשויים לפגוע בזכויות האדריכל – הן המוסריות והן זכות היוצרים.

פגיעה בזכות המוסרית – האם הפעולה שבוצעה הינה סבירה?

בית המשפט קבע כי מדובר ביצירה אדריכלית וכי נעשה שינוי ביצירה. לעניין זה נקבע בתמציתיות:

"הגעתי למסקנה כי התקנת הוילון על ידי התובעת באופן שהדבר נעשה  על ידי התובעת עולה כדי סילוף או פגם ביצירה; אשר לתנאי הנוסף המובנה בסעיף 4א לפקודה והמחייב התייחסות לשאלה, האם יש בכך כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר – נחה דעתי כי תצורת הוילון, מיקומו האסטרטגי במבנה והתקנתו המרושלת עולים כדי שינוי משמעותי הפוגע במאפיינים היצירתיים של המבנה"

בית המשפט נמנע מלבחון את סבירות השינוי, בחינה המתחייבת בטרם קביעה כי פעולה פוגעת בזכות המוסרית, כקבוע בסעיף 50(ב) לחוק זכות יוצרים. נראה כי השינוי שנעשה נעשה לאור המלצת איש מקצוע שסבר כי הוילון המקורי לא ישרת את הייעוד הפונקציונאלי. בין אם צדק או טעה אותו איש מקצוע, נדמה לי שלעניין זה צריכה להיות חשיבות כאשר בוחנים את סבירות הפעולה.

סמכות עניינית

נציין כי פסק דין זה הינו חריג במובן שבית משפט השלום התבקש לפסוק הן פיצויים ממוניים והן צו מניעה. דרך כלל, כאשר מתבקש סעד של צו מניעה, בית המשפט המוסמך לדון בתובענה הינו בית המשפט המחוזי. עם זאת, כיוון שראשית ההליך בתביעה שהוגשה כנגד האדריכלית וכיוון שתביעתה של זו נעשה כתביעה שכנגד, הסמכות לדון בתביעה, חרף הסעד המבוקש, נותרה בידי בית משפט השלום.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.