פסיקה: עיריית קרית גת תפצה פסל בגין פגיעה בזכותו המוסרית

האנדרטה המוזנחת (צילום: אבנר בר חמא; פורסם ב-YNET)

זכותו המוסרית של היוצר הינה זכות נפרדת מזכותו הכלכלית לניצול היצירה, והיא כוללת בחובה את הזכות כי יצירתו לא תסולף באופן שיפגע בשמו. הפסל אבנר בר חמא הגיש תביעה כנגד עיריית קרית גת בגין פגיעה בזכותו זו לאור התנהלותה ביחס לשנים מפסליו שהוצבו ברחבי העיר.

הפסל הראשון, אנדרטה לזכר הנופלים, אשר הוצב בשנת 1998 הוזנח לאורך שנים עד ששופץ בצורה ששינתה את אופי היצירה:

לטענת התובע, במועד כלשהו בשנים 2005-2006, שופצה האנדרטה באופן אשר שינה את עיצובה המקורי. פסל האלומיניום נצבע בצבע שאינו מתאים, אשר גרם להתקלפות הצבע; שעון השמש נצבע בצבע שונה מצבעו המקורי ומעגל השיש שהקיף אותו נשבר; האנדרטה שופצה כך שעל לוח הזכוכית הודבק לוח פח בצבע אפור שאינו מאפשר את השתקפות המבקר, המילים 'בכל דור ודור' הוסרו, ושמות הנופלים נצבעו בצבע אפור אטום אשר פגע במראם והפך אותם לבלתי קריאים.

הפסל השני, פסל הפרח, הוצב בשנת 1975, והוא הוזנח משך שנים ומצבו התדרדר. פסל זה נעקר ממקומו במהלך עבודות גינון והושלך לאשפה. רק לאחר מכן הוא הועבר למחסני העירייה.

בית המשפט הבהיר כי זכותו המוסרית של אמן על יצירתו אינה זכות בלתי מוגבלת. זכותו של יוצר לשלמות היצירה אינה מונעת כל שינוי בה, אלא רק את השינויים שיש בהם לפגוע, מבחינה אובייקטיבית, בכבודו או בשמו. בנוסף, חוק זכות יוצרים קובע מפורשות כי זכות זו אף כפופה למבחן הסבירות.

אחת מטענותיה של העירייה נגעה למסגרת התקציבית העומדת לרשותה ולגרעון בו היא היתה מצויה באותו מועד. בית המשפט הסכים כי זכותו המוסרית של היוצר אינה מקימה חובה מתמדת לתחזק את היצירה ולשמרה. ובמילותיו של בית המשפט:

"לא נראה כי סביר לדרוש מכל אחד- הן אדם פרטי והן רשות ציבורית- לשמר לנצח כל יצירה אומנותית שרכש, גם אם אין ברשותו את התקציב הנדרש לכך וגם אם איבד את העניין שהיה לו ביצירה (…). מסקנה זו מתחזקת לאור סייג הסבירות שהוסף לחוק, לפיו יש לבחון האם תחזוק היצירה והשארתה במקומה הם אכן סבירים לאור האיזון בין זכותו המוסרית של יוצר לזכות הקניין של בעל היצירה."

עם זאת, נקבע, כי העירייה אינה פטורה כליל מתחזוקת הפסלים ומכיבוד זכותו המוסרית של היוצר. בית המשפט ציין כי על העירייה לעשות את "מיטב מאמציה" להגן על ערך היצירה במסגרת התקציב העומד לרשותה.

במקרה דנן, בית המשפט קבע כי חלק ממחדלי העירייה אינם יכולים להיתלות במסגרת התקציבית שכן ליקויים מסויימים היו ברי תיקון בעלות מזערית. בנוסף, מעבר למחדלי העירייה – אף במעשייה היה לפגוע בשלמות היצירה. נקבע, כי שיפוץ האנדרטה בוצע מבלי שניתנה כל הנחיה שנועדה לשמר את אופי היצירה. עניין זה אין לו כל הסבר תקציבי, אלא אך ממחיש את חוסר תשומת הלב לעניין. באשר לפסל הפרח נקבע כי לא היתה כל הצדקה לאופן שבו הוא הוסר.

נוכח קביעה זו, ולאור המועד שבו הופרה זכותו המוסרית של היוצר – בטרם כניסת חוק זכות יוצרים לתוקף – נפסקו לו פיצויים ללא הוכחת נזק בשיעור המקסימאלי של 20,000 ש"ח להפרה ו-40,000 ש"ח בסך הכל. כן, נפסקו לטובת הפסל הוצאות בסך 50,000 ש"ח.

(ת"א 5211-08 בר חמא נ' עיריית קרית גת (פורסם בנבו, 7.06.2012))

הערות:

האיזון שבין זכות היוצר לזכות בעל היצירה

בפרשה זו נדרשה קביעה המאזנת בין זכותו האישית של היוצר לשלמות יצירתו לבין זכותו של מי שאוחז במימוש הגשמי של היצירה שלא להשקיע בה משאבים נוספים. בית המשפט קבע כי אין לדרוש מבעל היצירה להשקיע כל סכום, אלא כי יש עליו להשקיע סכום סביר למטרה של תחזוק היצירה. נדמה לי כי אף שהדבר לא נאמר במפורש חובה זו לא תהייה קיימת אם היצירה תוסר ממקומה ותאופסן. אם לא כן, רכישת יצירה כלשהי מחייבת את הרוכש לתחזק אותה לעד אף שנים רבות לאחר שאיבד כל עניין בה.

אופן הסרת היצירה

אישית, לא הצלחתי להבין מפסק הדין מה התרחש עת שהוסר פסל הפרח. נדמה לי שלא אופן ההסרה הוא העניין, אלא הנזק לפסל (שנעקר ממקומו, ומשכך, אני מסיק הושחת). אף שאין ספק שהעובדה שהפסל הושלך לפח בתחילה בצורה סתמית היא מקוממת, אני בספק אם בעובדה זו יש כדי לפגוע בזכות המוסרית. לטעמי, פסק הדין אינו מבהיר בצורה ברורה דיה אילו פעולות בפסל הפרח הפרו את הזכות המוסרית.

סמכות עניינית

התביעה בהליך דנן הוגשה לבית המשפט המחוזי. מפסק הדין עולה כי הסעד היחיד שהתבקש הינו סעד ממוני של פיצויים (ראו סעיף 1 לפסק הדין) ומשכך, לכאורה, הסמכות העניינית לדון בתובענה היתה של בית משפט השלום. עם זאת, נאמר ברמיזה כי בתחילה התבקשו סעדים נוספים שנזנחו (ראו סעיף 19), וניתן להניח כי מדובר גם בסעד של צו מניעה שהקים סמכות עניינית לבית המשפט המחוזי.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.