ארכיון ל יולי, 2012

0

פורסמה הודעת הרשם בדבר תיקון מס' 10 לחוק הפטנטים

רשות הפטנטיםכזכור, תיקון מס' 10 לחוק הפטנטים עוסק במספר עניינים לרבות פרסום בקשות פטנט לאחר 18 חודש, הקדמת בחינה על פי בקשת המבקש או צד שלישי. כמו כן, התיקון עוסק גם בדרישה חדשה להגשת בקשות לפטנט על גבי מדיית מחשב ובאפשרות של צדדים שלישיים להגיש לבוחן הפטנטים פרסומים קודמים לצורך בחינת בקשה לפטנט עוד במהלך הבחינה.

ביום 25.07.2012, רשם הפטנטים פרסם הודעה לגבי התיקון לחוק ובה הוא מבהיר את פרטי התיקון המרכזיים וכן את ההוראות הרלוונטיות לאופן יישום התיקון. כך, נקבע, כי בקשות העבר שטרם פורסמו יפורסמו באופן הדרגתי של לא יותר מ-4,500 בקשות לפטנט בפרסום יומן פטנטים ולא יותר מ-12 חודשים מכניסת תוקפו של התיקון לחוק.

כמו כן, נקבעו הוראות בדבר הגשת בקשות על גבי מדית מחשב ונקבע כי יוגש דיסק DVD או CD בגין כל בקשה לפטנט ועל גביו יכללו מספר קבצים: קובץ תיאור, קובץ תביעות, קובץ שרטוטים (במידה וישנם) וקובץ רשימת רצפים (במידה וישנם). נקבע כי הקבצים יהיו בפורמט PDF הפתוח ויכונו drawings.pdf"" ,"claims.pdf" ,"description.pdf". כמו כן, קובץ רשימת רצפים יוגש לפי סטנדרט ST.25 ויכונה "sequencelisting.txt".

כזכור, הודעתו הקודמת של הרשם בעניין זה דרשה הגשתם של קבצים בפורמט PDF הפתוח וכן בקובץ הנתמך על ידי תוכנת Word של מיקרוסופט. אני שמח לראות שעתה, כאשר מדובר בחובה על פי דין להגיש בצורה אלקטרונית, הרשות אינה דורשת שימוש בפורמט קנייני כלשהו, אלא נצמדת לפורמט פתוח שנגיש לכלל הציבור ללא עלויות נוספות.

(מקור: הודעת רשם הפטנטים 25.10.2012 בדבר תיקון 10 לחוק הפטנטים).

0

האם המרת סרטוני YouTube ל-MP3 מהווה הפרת זכויות יוצרים?

אתר הפצת הסרטונים YouTube שבבעלות גוגל מאפשר לאנשים ברחבי העולם להעלות סרטונים ולחלוק אותם עם העולם. הסרטונים זמינים לצפייה באמצעות דפדפני האינטרנט בטכנולוגיה של הזרמת מידע (Streaming). אתרים רבים מספקים שירות של המרת התוכן ושמירתו בפורמט אחר כך שיהיה זמין ללא גישה לאינטרנט, בין היתר הם מאפשרים שמירה של פסקול הסרטון בפורמט MP3. עתה, גוגל מנסה לגרום להפסקת אותם השירותים, וזאת בטענה להפרה של תנאי השימוש בשירותים שלה.

במרכז הסיפור ניצב אחד האתרים הבולטים בתחום והטוען לכתר האתר הנוח ביותר, YouTube-Mp3.org. ביוני גוגל שלחה לבעל האתר הזה, הפועל מגרמניה, מכתב התראה ובו היא דרשה את הפסקת השירות הזה. טענת גוגל היא להפרה של תנאי הרישיון של אתר YouTube ושל ממשק התוכנה (API) של אתר זה, אך האתר המפר לכאורה טוען כי תנאים אלה אינם חלים עליו. האתר אינו משתמש בממשק ה-API של YouTube ולטענתו הוא אף אינו משתמש באתר עצמו באופן שמכפיף אותו לתקנון אתר YouTube.

השאלות המעניינות יותר הן לטעמי אלה הנוגעות לזכויות היוצרים. האם בהעתקת התוכן יש משום פגיעה בזכויות יוצרים?

ראשית, נעיר, כי נראה שמרבית הזכויות אינן מצויות בידי גוגל, כך שאף אם קיימת הפרת זכויות יוצרים, הדבר אינו מעניינה הישיר של גוגל.

האתר מבצע העתקה של היצירה – פס הקול של סרטון וידאו – לכדי פורמט אחר. העתקה זו הינה לכאורה בניגוד לזכותו הבלעדית של בעל זכות היוצרים ובניגוד לאמור בסעיפים 11 ו-12 לחוק זכות יוצרים. טענת ההגנה המרכזית היא שמדובר בשימוש הוגן שנעשה לצרכים אישיים ופרטיים מבלי לפגוע בערך היצירה בצורה מהותית. בדומה לאדם הצופה בשידורי הטלוויזיה ומקליט על התוכנית על קלטת וידאו לצפות בה לאחר מכן (ואף פעמים רבות), כך עושה גם משתמש ה-YouTube שמבקש לשמור עבור עצמו עותק של מה שמשודר "ברגעים אלה". כידוע, דוקטרינת ה-Time Shiftig אפשרה הקלטה על קלטות כשימוש הוגן, וזאת כיוון שביצירת עותקים אלה לא היה בכדי לפגוע בשווי הזכות ובשוק שלה באופן מהותי, ונראה שניתן להחיל אותה גם על שידור באמצעות YouTube (שהסלוגן שלו הוא Broadcast Yourself). אך עדיין ישנו הבדל מהותי. בניגוד למצב בקלטות הוידאו, כאן מדובר בהעתקה של שידור שהזמן שלו לא נקבע מראש, אלא שידור על פי דרישה. כך, שקיים ספק שבאמת מדובר ב- Time Shifting. ההצדקה להזזת הזמן יכולה להגיע, למשל, מהטענה שיתכן שהסרטון יורד בעתיד, אך אז נדמה שכוחו של בעל הזכויות לשלוט על הפצת היצירה שלו נפגע, ואפילו באופן מהותי.

ומה על האתר YouTube-Mp3.org? בעל האתר פנה לייעוץ משפטי וחוות הדעת שהוא קיבל תומכות בכך שעל פי הדין הגרמני מדובר בשימוש הוגן. למעשה, נטען, על פי הדין הגרמני קיימת זכות ליצור עותקים פרטיים לשימוש אישי, ולא ניתן לחתור תחת זכות זו באמצעות תנאי רישיון. בפועל, האתר ממשיך לפעול וגוגל מנסה להקשות עליו, לפחות נכון לרגעים אלה, בצד הטכנולוגי ולא בצד המשפטי. האתר, מצדו, מבקש את סיוע הציבור בחתימה על עצומה.

0

סמסונג גלקסי – לא מגניב כמו ה-iPad

המוצר הלא מגניב של סמסונג. מתוך נספחי פסק הדין.

המוצר הלא מגניב של סמסונג. מתוך נספחי פסק הדין.

תביעת הפרה של אפל כנגד סמסונג נדחתה בבריטניה, וזאת לאור הקביעה השיפוטית שהמוצר של סמסונג הוא פשוט לא מגניב כמו ה-iPad של אפל.

תביעת ההפרה המדוברת הינה תביעה אחת מיני רבות בדבר הפרת מדגם רשום. הטענה היתה כי לאפל ישנה קדימות לגבי העיצוב השיקי של ה-iPad, ואילו סמסונג הפרה מדגם זה בעיצוב שלה של מחשב הטאבלט שלה – הסמסונג גלקסי. השופט לא התרשם.

בעוד שהוא מפאר את יצירתה של אפל ומבהיר:

"The extreme simplicity of the Apple design is striking. Overall it has undecorated flat surfaces with a plate of glass on the front all the way out to a very thin rim and a blank back. There is a crisp edge around the rim and a combination of curves, both at the corners and the sides. The design looks like an object the informed user would want to pick up and hold. It is an understated, smooth and simple product. It is a cool design."

הוא קובע כי סמסונג יצרה מוצר מגניב הרבה פחות:

"The informed user's overall impression of each of the Samsung Galaxy Tablets is the following. From the front they belong to the family which includes the Apple design; but the Samsung products are very thin, almost insubstantial members of that family with unusual details on the back. They do not have the same understated and extreme simplicity which is possessed by the Apple design. They are not as cool"

בזכות אותו הבדל – בזכות העובדה שאפל מגניבים וסמסונג לא – נקבע שהציבור לא יטעה בין השניים. אף אם הציבור יסבור שמדובר באותה "משפחה" של מוצרים, אפשר בנקל להבדיל בין הבחור המגניב לבן-דוד החנון. משכך, נפסק, מוצרה של סמסונג אינו מפר.

אז בעוד ידה של סמסונג בקרב המשפטי היתה על העליונה, לא בטוח שהפסיקה משרתת את מטרתה בשדה השיווקי.

נזכיר רק, שבמלחמה של אפל ב-PC, היא שיווקה את עצמה תמיד בתור הבחור המגניב בשכונה.

(פסק הדין – [2012] EWHC 1882)

2

פס"ד בארה"ב: כשירות נושאית לפטנט – מבחן גס לשימוש רק במקרים מובהקים

(cc by digitalbob8)

על אף שבית המשפט העליון האמריקאי דן לאחרונה בסוגיה של כשירות נושאית לרישום לפטנט בשתי הזדמנויות שונות (עניין פרומיתיאוס, שם נקבע ששיטת דיאגנוסיטקה אינה כשירה לפטנט ובעניין בילסקי, שם נקבע ששיטה לגידור סיכונים אינה כשירה לפטנט), ערכאת הערעור הפדראלית ממשיכה להיות חלוקה בתוך עצמה בסוגיה. הפעם במרכז הדיון עמדה אמצאה מבוססת מחשב הנוגעת לחיי המסחר. על פי האמצאה שני צדדים המבצעים עסקה נעזרים בצד שלישי בכדי להקטין את הסיכון שאחד הצדדים לא יעביר את התשלום המגיע לו. בית המשפט קבע, בדעת רוב, כי הסטנדרט אותו יש לבחון לשאלת הכשירות הנושאית הינו סטנדרט מקל ביותר.

דעת הרוב הזכירה כי רעיונות מופשטים אינם זכאים להגנה. עם זאת, נקבע כי קו הגבול בין רעיונות מופשטים לבין אמצאות כשירות לפטנט הינו עמום ומטושטש:

"The majority's "nothing more than" limitation: In reversing the district court, the majority focused on the "abstract ideas" exception to patent eligible subject matter. Examing the concept of "abstract ideas," the majority concluded that despite substantial precedent and commentary, its meaning remains unclear and its boundary elusive. There is, of course, some guidance in the precedent, notably the machine or transformation test and concerns about preempting an entire field of innovation. There are also computer-specific opinions, which the majority distilled down into the rule that "a claim that is drawn to a specific way of doing something with a computer is likely to be patent eligible whereas a claim to nothing more than the idea of doing that thing on a computer may not." Slip Op. at 18 (emphasis in original). But even this rule allows for "great uncertainty" as to the meaning of "abstract ideas.""

נוכח טישטוש זה, נקבע, יש ליתן לבעלי האמצאות להנות מן הספק, מקום הוא מתעורר, בדבר שאלת הכשירות הנושאית. אוסיף על כך אני, כי ממילא מסננות אחרות – דוגמת אלו של החדשנות וההתקדמות ההמצאתית – צפויות לסייע לעניינים אלה.

לקריאת המשך המאמר »

5

הכנסת קבעה: גם בישראל פרסום בקשות פטנט לאחר 18 חודשים

הכינו את היומנים. בקשת הפטנט תפורסם לאחר 18 חודש.

לאחר ציפיה ארוכה (ודיונים רבים בועדת חוקה), אושר תיקון לחוק הפטנטים שקובע כי בקשות לפטנט יפורסמו 18 חודש לאחר תאריך הבכורה שלהן. כזכור, מדובר בהצעת חוק שתואמת את התחייבויות המדינה והיא נועדה לייצר הרמוניה בין הדין הישראלי לבין הדין המקובל בעולם. המצב תחת הדין הישן היה כזה שבקשה לפטנט לא פורסמה בישראל עד אשר היא קובלה, וזאת אף אם במקביל הוגשו בקשות במדינות זרות שפורסמו בינתיים. אחת הבעיות שנוצרו נגעו לעובדה שלמבקש הפטנט לא היתה זכות לפיצויים לתקופת הביניים – בין הפרסום בחו"ל, כאשר דבר האמצאה נעשה פומבי, ועד לקיבול הבקשה בישראל. החלטה של בית המשפט העליון אף לימדה כי בתי המשפט לא יתערבו באיזון שקבע המחוקק לגבי הסעדים בטרם ניתן פטנט, ואף משום כך יש חשיבות יתרה לאיזון החדש שנקבע.

סעיף 16א לחוק הפטנטים הוא הסעיף הקובע את דבר הפרסום החדש, והוא עושה כן בזו הלשון:

(א) הרשם יפרסם הודעה באינטרנט, כאמור בסעיף 166א, סמוך ככל האפשר לאחר המועד הקובע, ובה רשימה של בקשות שכל המסמכים הנוגעים להן יהיו פתוחים לעיון הציבור באופן מקוון, ממועד הפרסום ואילך (בסעיף זה – ההודעה); ואולם לא יפרסם הרשם בהודעה כאמור –
(1) בקשה שסורבה או בוטלה לפני המועד הקובע;
(2) בקשה שדבר קיבולה פורסם לפי סעיף 26 לפני המועד הקובע.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ההודעה לעניין בקשה שהיא בקשה בין-לאומית כהגדרתה בסעיף 48א, תפורסם בתוך 45 ימים מהמועד שבו קיים המבקש את הוראות סעיף 48ד.
(ג) לעניין סעיף זה, "המועד הקובע" – 18 חודשים מיום הגשת הבקשה ללשכה, ולעניין בקשה שנדרש לגביה דין קדימה – 18 חודשים מתאריך הבקשה הקודמת כמשמעותה בסעיף 10(א), או 18 חודשים מתאריך הבקשה הקודמת המוקדמת ביותר כאמור בסעיף 10(ב), לפי העניין.

לקריאת המשך המאמר »

0

(cc by-nc-nd Manu Cornet)

תגיות: , ,
1

טיוטת כללים חדשים: סטטוס ישות זעירה

ישות זעירה, כסף קטן (cc by-nc-nd Jerry Wong)

אחד השינויים הבולטים של הרפורמה האמריקאית בדיני הפטנטים התייחסה לממציא הקטן. בכדי לעודד ממציאים כאלה, הממשל ביקש לתת הנחה מיוחדת, לממציאים חדשים וקטנים במיוחד. סטטוס ישות זעירה (Micro Entity) נקבע כמקנה הנחה בסך 75% מהאגרות. עם זאת, הכללים המדויקים המאפשרים לבקש את ההנחה מבחינה בירוקרטית טרם נקבעו סופית. לאחרונה, רשם הפטנטים האמריקאי פרסם טיוטת כללים לעניין זה.

על פי הכלל המוצע, ההנחה בת 75% מהאגרות הרשמיות תינתן למי שעומד בקריטריונים של יישות קטנה (Small Entity), המקנה, דרך כלל, הנחה בת 50% על האגרות, ובנוסף הוא גם:

  1. לא נרשם כממציא ביותר מ-4 בקשות פטנט בארה"ב (למעט בקשות פרוביזיונאל ובקשות PCT שלא נכנסו לשלב הלאומי בארה"ב);
  2. הכנסתו השנתית בתקופה הרלוונטית אינה עולה על פי שלוש מהחציון האמריקאי (כרגע, סכום זה עמוד על כ-150,00 דולרים);
  3. לא העביר ואף לא התחייב להעביר את הזכויות בבקשת הפטנט ליישות שלא עומדת בדרישת ההכנסה המקסימאלית.

חשוב לציין שעל פי הכללים המוצעים, לא יבואו במניין ארבעת בקשות הפטנט האמורות בקשות לפטנט בגין אמצאות שירות. כלומר, ממציא פורה שהמציא רבות למעסיקו יזכה עדיין להינות מסטטוס ישות זעירה אם יחליט לעזוב את מעסיקו ולפתוח מיזם חדש משל עצמו.

כאמור, מדובר בכללים מוצעים שטרם נתקבלו.

 

(מקור: הודעת ה-USPTO; הכללים המוצעים)

0

פסיקה: Design Center – סימן גנרי ללא אופי מבחין

ONE Design Center

האם הסימן Design Center ראוי להגנת סימני המסחר? בית המשפט המחוזי בחן את הסימן שלא נרשם וקבע כי עניין לנו בסימן גנרי הנעדר אופי מבחין, שאינו עומד בקריטריונים המקנים לו הגנה כסימן מסחר מוכר היטב שאינו רשום.

לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה הוגשה תביעה על ידי הבעלים והמפעילה של מרכז הקניות "Design Center", הנמצא בבני ברק, כנגד הבעלים והמפעילות של מרכז לעיצוב חדש שהוקם בראשון לציון המכונה "ONE Design Center". חרף העובדה שהסימן "Design Center" מעולם לא נרשם, התובעות טענו כי מדובר בסימן מסחר מוכר היטב שזכאי להגנת פקודת סימני מסחר אף בהעדר רישום.

התובעות טענו כי פרסום רחב היקף, בסך כולל של 55 מיליון ש"ח, וכן השימוש שהן עושות בסימן המסחר מזה כעשר שנים, עשו את הסימן למוכר היטב. בית המשפט ביקש תחילה לסווג את סימן המסחר לאחת מארבע הקטגוריות המוכרות: שמות גנרים, שמות תיאוריים, שמות מרמזים ושמות שרירותיים. לעניין זה, בית המשפט הבהיר כי המונח Design Center מורכב ממילים כלליות, ואף צירופם אינו מתאר דבר המיוחד לשירותים שמציעות התובעות:

"ישאל השואל: "איזה מרכז"?  ועל כך נשיב לו: "מרכז עיצוב". מה מיוחד למרכז של התובעות אין לדעת. מרכז עיצוב מתאר את סוג המרכז ותחום עיסוקו, הא ותו לא."

Design Center

לקריאת המשך המאמר »

2

פסיקה: מיקרוסופט הפרה זכות יוצרים בגופן "קורן"

בראשית היה את גופן "קורן". פרשת בראשית בגופן "קורן" כפי שמופיעה בספר תנ"ך "קורן"

מזה שנים רבות מיקרוסופט עושה שימוש בגופן המכונה "גוטמן-קרן" במסגרת תוכנות אופיס השונות שלה. בית המשפט המחוזי קבע כי גופן זה הינו העתקה של גופן "קורן". משכך, ולאור מספר רב של הפרות לאורך השנים, בית המשפט פסק כי מיקרוסופט תפצה את בעלי הזכויות ב-400,000 ש"ח בגין הפרה זו. כמו כן, ניתן צו מניעה קבוע האוסר על מיקרוסופט לעשות שימוש בגופן המפר מעתה ואילך.

לקריאת המשך המאמר »

0

רשות המסים מפרסמת: גידול במספר התפיסות

רשות המסים פרסמה אתמול (9.07.2012) גרף המראה את מספר התפיסות ביבוא של הפרות קניין רוחני בשנים 1998 ועד 2011. כפי שניתן להתרשם נראה שישנה מגמת עלייה ברורה במספר התפיסות וגידול חד עוד יותר של עשרות אחוזים בשנתיים האחרונות.

 

מקור: אתר רשות המסים

2

אמצאה או המצאה? על שוני לשוני ושוני תוכני

(צילום: דוד שי)

חוק הפטנטים נוקט במונח "אמצאה" תחת השימוש במילה המוכרת "המצאה". האם קיים הבדל בין שני מונחים אלה ומה מקורו? על שאלות בלשניות אלה אדון בפוסט זה.

בניגוד ללשון היומיומת, כאשר חוק הפטנטים מדבר על invention הוא נוקט במונח אמצאה. השימוש במונח כמונח משפטי עשוי להיות מבלבל ולא אחת אנשים חושבים שמדובר בטעות כתיב מביכה, ולא בשימוש מכוון במונח זה.

המצאה ואמצאה: המקור הלשוני

לא נוכל להתחיל לבחון את ההבדל בין שתי המילים מבלי להתייחס למקורן. עניין לנו בשני משקלים שונים – "הפעלה" ו"אפעלה". בעוד שהראשון הוא שם הפועל של בניין הפעיל, האקדמיה ללשון העברית מדווחת לנו כי האחרון הוא שם הפעולה המקביל בארמית. עם חלוף השנים, נוצרה הבחנה מסוימת בין שני המשקלים הללו במילים מסוימות כך שאיות המילה בה' או בא' שינה את משמעותה. כך, ניתן לדבר על "העזקת הכוחות למקום" לעומת "הפעלת צופר האזעקה". ניתן להדגים הבחנה נוספת בהבדל שבין "הבטחה הטמונה באיש" לעומת "איש האבטחה". ניתן גם למנות דוגמאות רבות נוספות כגון אבחנה-הבחנה, החזקה-אחזקה, הספקה-אספקה ועוד.

לקריאת המשך המאמר »

תגיות:
0

הוסדר מסלול ה-PPH הקבוע בין משרדי הפטנטים הישראלי והאמריקאי

בסוף חודש יוני נגמר הפיילוט של תוכנית ה-PPH עם המשרד האמריקאי, חרף העובדה שהדבר לא פורסם בצורה רשמית, מתברר שרשות הפטנטים והמשרד האמריקאי חתמו על הסכם שהופך את הפיילוט לעניין קבוע.

נראה כי התוכנית הקבועה, בניגוד לפיילוט, כוללת גם אפשרות לקשר בין בקשות שונות שהן שלבים לאומיים שונים של בקשת PCT. לאחרונה, שמעתי את הרשם מבהיר כי הקביעה שהפיילוט הוגבל בצורה זו בכדי למנוע הצפה בשלב הראשון של יישום התוכנית. נראה שעתה התוכנית תוכל להיות רלוונטית כמעט לכל משפחת פטנטים שיש לה בקשות בישראל ובארצות הברית.

(מקור: הודעה בדבר יישום תוכנית PPH בצורה מלאה ברשות הפטנטים הישראלית)