הכנסת קבעה: גם בישראל פרסום בקשות פטנט לאחר 18 חודשים

הכינו את היומנים. בקשת הפטנט תפורסם לאחר 18 חודש.

לאחר ציפיה ארוכה (ודיונים רבים בועדת חוקה), אושר תיקון לחוק הפטנטים שקובע כי בקשות לפטנט יפורסמו 18 חודש לאחר תאריך הבכורה שלהן. כזכור, מדובר בהצעת חוק שתואמת את התחייבויות המדינה והיא נועדה לייצר הרמוניה בין הדין הישראלי לבין הדין המקובל בעולם. המצב תחת הדין הישן היה כזה שבקשה לפטנט לא פורסמה בישראל עד אשר היא קובלה, וזאת אף אם במקביל הוגשו בקשות במדינות זרות שפורסמו בינתיים. אחת הבעיות שנוצרו נגעו לעובדה שלמבקש הפטנט לא היתה זכות לפיצויים לתקופת הביניים – בין הפרסום בחו"ל, כאשר דבר האמצאה נעשה פומבי, ועד לקיבול הבקשה בישראל. החלטה של בית המשפט העליון אף לימדה כי בתי המשפט לא יתערבו באיזון שקבע המחוקק לגבי הסעדים בטרם ניתן פטנט, ואף משום כך יש חשיבות יתרה לאיזון החדש שנקבע.

סעיף 16א לחוק הפטנטים הוא הסעיף הקובע את דבר הפרסום החדש, והוא עושה כן בזו הלשון:

(א) הרשם יפרסם הודעה באינטרנט, כאמור בסעיף 166א, סמוך ככל האפשר לאחר המועד הקובע, ובה רשימה של בקשות שכל המסמכים הנוגעים להן יהיו פתוחים לעיון הציבור באופן מקוון, ממועד הפרסום ואילך (בסעיף זה – ההודעה); ואולם לא יפרסם הרשם בהודעה כאמור –
(1) בקשה שסורבה או בוטלה לפני המועד הקובע;
(2) בקשה שדבר קיבולה פורסם לפי סעיף 26 לפני המועד הקובע.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ההודעה לעניין בקשה שהיא בקשה בין-לאומית כהגדרתה בסעיף 48א, תפורסם בתוך 45 ימים מהמועד שבו קיים המבקש את הוראות סעיף 48ד.
(ג) לעניין סעיף זה, "המועד הקובע" – 18 חודשים מיום הגשת הבקשה ללשכה, ולעניין בקשה שנדרש לגביה דין קדימה – 18 חודשים מתאריך הבקשה הקודמת כמשמעותה בסעיף 10(א), או 18 חודשים מתאריך הבקשה הקודמת המוקדמת ביותר כאמור בסעיף 10(ב), לפי העניין.

כזכור, הצעת החוק התייחסה גם להלכת א.ש.י.ר וביקשה לבטלה. ברם, תיקון החוק לא כלל התייחסות לעניין זה, ונכון להיום הלכת א.ש.י.ר שרירה וקיימת גם בדיני הפטנטים.

בנוסף, גם הקושי בדבר הפיצויים הרטרואקטיביים זכה להתייחסות. סעיף 179(1) קובע כך:

להעניק פיצויים בעד ניצול אמצאה שנעשה לאחר יום הפרסום לפי סעיף 16א ולפני יום הפרסום לפי סעיף 26; פיצויים כאמור יהיו בגובה תמלוגים סבירים שהמפר היה חייב בתשלומם אילו היה ניתן לו רישיון לנצל את האמצאה בהיקף שבו נעשה הניצול כאמור; ואולם לא יינתנו פיצויים בעד ניצול אמצאה כאמור, אלא אם כן מצא בית המשפט כי הוא מהווה הפרה של הפטנט כפי שניתן ובתנאי שהאמצאה הנתבעת בפטנט זהה מבחינה מהותית לאמצאה שנתבעה בבקשה שפורסמה לפי סעיף 16א;

כלומר, זכות רטרואקטיבית לתמלוגים סבירים קמה לבעל הפטנט בגין התקופה בטרם שקיבל פטנט אך לאחר שפרטי בקשת הפטנט פורסמו. ברם, זכאות זו תחול רק במידה וההפרה שבוצעה היא הפרה של הפטנט, כפי שניתן בפועל (לאחר בחינה מהותית, ואף לאחר התנגדויות), ובתנאי שהאמצאה שנתבעה בבקשה "זהה מבחינה מהותית" לזו שניתנה בפטנט. כמובן, שביום הדין מונח השסתום "זהה מבחינה מהותית" עשוי לייצר קושי ולדרוש פרשנות, אך נדמה לי שהעיקרון ברור: מבקש פטנט שיהיה חמדן ויעתור לקבל פטנט בגין אמצאה רחבה, עשוי למצוא את עצמו ללא זכאות לפיצויים רטרואקטיביים אם במהלך הבחינה הוא ייאלץ לצמצם את הגדרת אמצאתו בצורה משמעותית.

התיקון לחוק מתייחס גם לאפשרות לבקש בחינה על אתר של בקשה לפטנט ובכך לזרז את הבחינה (ראו סעיף 19א שכותרתו "הקדמת הבחינה"). לעניין זה התווספה האפשרות לצדדים שלישיים לבקש את הקדמת הבחינה במידה ועיכוב הבחינה עשוי לפגוע באותו צד שלישי. אף שנראה שמדובר בתיקון ראוי, ניתן לראות בנקל כיצד ניתן לפגוע במתחרים קטנים באמצעות בקשה שכזו. כך למשל, חברות סטארט אפ בשלב הראשוני שלהן מצויות בקשיים תזרימיים. זירוז הבחינה לגופים כאלה עשוי לגרום להם "לדמם כסף" ולהוביל אותם למצב של חדלות פירעון.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.