פסיקה: Design Center – סימן גנרי ללא אופי מבחין

ONE Design Center

האם הסימן Design Center ראוי להגנת סימני המסחר? בית המשפט המחוזי בחן את הסימן שלא נרשם וקבע כי עניין לנו בסימן גנרי הנעדר אופי מבחין, שאינו עומד בקריטריונים המקנים לו הגנה כסימן מסחר מוכר היטב שאינו רשום.

לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה הוגשה תביעה על ידי הבעלים והמפעילה של מרכז הקניות "Design Center", הנמצא בבני ברק, כנגד הבעלים והמפעילות של מרכז לעיצוב חדש שהוקם בראשון לציון המכונה "ONE Design Center". חרף העובדה שהסימן "Design Center" מעולם לא נרשם, התובעות טענו כי מדובר בסימן מסחר מוכר היטב שזכאי להגנת פקודת סימני מסחר אף בהעדר רישום.

התובעות טענו כי פרסום רחב היקף, בסך כולל של 55 מיליון ש"ח, וכן השימוש שהן עושות בסימן המסחר מזה כעשר שנים, עשו את הסימן למוכר היטב. בית המשפט ביקש תחילה לסווג את סימן המסחר לאחת מארבע הקטגוריות המוכרות: שמות גנרים, שמות תיאוריים, שמות מרמזים ושמות שרירותיים. לעניין זה, בית המשפט הבהיר כי המונח Design Center מורכב ממילים כלליות, ואף צירופם אינו מתאר דבר המיוחד לשירותים שמציעות התובעות:

"ישאל השואל: "איזה מרכז"?  ועל כך נשיב לו: "מרכז עיצוב". מה מיוחד למרכז של התובעות אין לדעת. מרכז עיצוב מתאר את סוג המרכז ותחום עיסוקו, הא ותו לא."

Design Center

עם זאת, בית המשפט לא הכריע בשאלה אם מדובר בסימן גנרי או שמא תיאורי. נקבע, כי הסימן מצוי על התפר שבין תיאור השירותים לבין מונח שגור בחיי המסחר, וזאת לאחר שהוכח כי נעשה שימוש מורחב במונח בחו"ל למרכזים רבים. נוכח סיווג זה, נקבע כי הסימן יזכה להגנה רק אם יוכח במידה גבוהה כי הוא בעל אופי מבחין. טענה זו ניסו התובעות להוכיח באמצעות סקר דעת קהל. ברם, נקבע, הסקר אינו מצליח לתמוך במסקנות התובעות. בית המשפט ביקר את העובדה כי נתוני הסקר הגולמיים לא הועברו לצד השני ומשכך לא יכל הוא לבקר אותו:

"פגם נוסף הוא שהתובעות וד"ר צמח לא הגישו, לבית המשפט ולצד שכנגד, את הנתונים הגולמיים שהתקבלו במהלך עריכת הסקר. כלל הוא שאין להגיש כראיה ממצאי סקר דעת קהל, בלי להציג עימם יחד את כל חומר הגלם שביסוד הממצאים, כולל דפי השאלונים והתשובות (ת"א (ת"א) 814/97 General Mills נ' משובח תעשיות מזון בע"מ (2005) עמ' 10). ד"ר צמח אף הודתה בחקירתה כי ללא נתונים אלו, לא ניתן לבקר את איכות חוות הדעת (פר' עמ' 9, ש' 12-14). כך גם על פי ההלכה האנגלית שהותוותה ב-293 R.p.c (1984) Imperial group ltd. V. Philip morris, ואומצה בת"א (ת"א) 1662/89 דפוס בארי (שותפות) נ' יוסף וולף בע"מ פ"מ תשנ"ה (2) 265, שבו נקבעו כללים מנחים לבחינת תקפותו של סקר דעת קהל, וביניהם גם הדרישה לגלות לצד שכנגד את כלל התשובות."

עוד נקבע, כי השאלות לא נוסחו כראוי:

"אך ברור הוא כי על מנת להבטיח את אובייקטיביות הסקר, על השאלות להיות מנוסחות באופן ברור ונהיר, ללא הטיות, השאלות צריכות להיות קצרות וענייניות, יש להמנע מהבלטה ואף מרמיזה על התשובה הרצויה, ואין לשאול שאלות מדריכות שיובילו את הנשאל אל התשובה הרצויה למזמין הסקר. כך גם יש לאפשר לנשאל להודות כשאין בפיו תשובה לשאלה (ראו לעניין זה: פרידמן בספרו הנ"ל, בעמ' 234). במיוחד יש להקפיד על הדרישות הללו כאשר למזמין הסקר יש אינטרס מובהק בתוצאותיו.

בענייננו, השאלות שנשאלה אוכלוסית המדגם נוסחו באופן שהתייחס, במידה רבה, לדיזיין סנטר שבו רכשו מוצרים. אין פלא שכמחצית מהמשיבים ענו שרכשו מוצרים במרכז של התובעות, שהרי מרכזים אחרים כאלו לא היו בנמצא עד לפתיחת מרכזן של הנתבעות."

פגם נוסף נמצא בכך שבד בבד עם ביצוע הסקר, התובעות ערכו מסע פרסום רחב היקף שבוודאי מטה את הכף.

אף לאחר כל פגמים אלה, בית המשפט בחן את הסקר לגופו וקבע כי לאור הקביעה של עורכת הסקר, הד"ר מינה צמח, כי שליש מהמשיבים במדגם תופסים את צירוף המילים דיזיין סנטר עם מתחם הקניות של המבקשות,  הרי שמרבית הציבור אינו משייך את המונח Design Center עם התובעות ואין הצדקה להפקיע מונח גנרי-תיאורי זה מחיי המסחר. עוד ציין בית המשפט:

"ועוד, דווקא הסקר שהזמינו התובעות מחדד ומחזק את המסקנה כי מדובר בשם גנרי – תיאורי, שהרי בין התשובות הכלליות שהשיבו הנשאלים לשאלה "מה זה דיזיין סנטר?" היו שהשיבו "דיזיין סנטר זה מקום של מכירת מוצרים" (עמ' 4 בחוות הדעת). הדבר תומך בטענת הנתבעות כי צירוף המילים הוא מונח גנרי וכללי לחלוטין, המכוון למרכז שבו נמכרים מוצרים הקשורים לעיצוב. כאמור, הסקר אף אינו קושר את צירוף המילים לשם המרכז של התובעות דווקא, שלפיכך, אין לומר שהשימוש בו הפך את צירוף המילים לבעל אופי מבחין."

נוכח האמור, בית המשפט קבע כי לא הוכח שצירוף המילים רכש משמעות שניה ומשכך, אין התובעות זכאיות להגנה של סימן מסחר מוכר היטב.

בשולי הדברים בית המשפט בחן, מעבר לצריך, גם את שאלת סכנת הטעיית הציבור וקבע כי המילה ONE, המופיעה בצורה בולטת, מאיינת כל סיכוי להטעייה. לכך הוסיף בית המשפט כי מדובר במרכזים המצויים במרחק רב אחד מן השני ואשר מספקים שירותים שונים: בעוד שדיזיין סנטר הינו בעיקר מרכז קניות ובו חנויות לעיצוב הבית, המרכז של הנתבעות מספק שירותי עיצוב אדריכלי המוענק על ידי אדריכלים שהסטודיו שלהם נמצא במקום. במסגרת תת-מבחן יתר הנסיבות, ציין בית המשפט כי אף התובעות לא מייחסות חשיבות לסימן המסחר שלהן שכן נמצאים בשליטתן שלטים המכוונים ל"דן דיזיין סנטר", כפי שהוא כונה בתחילה. יתרה מכך, בית המשפט קבע כי שימוש לא אחיד על ידי התובעות עצמן אף הוא מקטין עד מאוד את החשש להטעייה:

"זאת ועוד, בכניסה למרכז נמצאים לא פחות משלושה שלטים נוספים, שעליהם סימנים שונים, בשפות שונות, בגופנים שונים ובצבעים שונים (מש/4,5,6). כלומר בכניסה למרכז התובעות ניתן לראות ארבעה שמות שונים שלו, נוסף על סמלים שונים לחלוטין הנמצאים באתר האינטרנט של התובעות (מש/7,7א) …

עולה מן המקובץ כי אין חשש סביר כי השימוש שעושות הנתבעות בשם "ONE Design Center", יביא להטעיית הציבור, במיוחד בהתחשב באופיו הגנרי של צירוף המילים ובשימוש הבלתי אחיד שעושות התובעות בשם המרכז"

לפני נעילה, בית המשפט התייחס גם לסוגיית השיהוי. נקבע כי הגשת התביעה כשנה וחצי לאחר שהנתבעות החלו לפרסם את הסימן שנטען כמפר ובמסגרת מסע פירסומי בהיקף של מיליוני שקלים, לוקה בשיהוי.

משכך, נדחתה התביעה כולה והתובעות ישלמו 50,000 ש"ח לנתבעות לכיסוי שכר טירחת עורכי דינן.

(ת"א (מחוזי מרכז) דן דיזיין סנטר בע"מ נ' ב.ר.א.פ. ייזום פרוייקטים בע"מ (מיום 19.06.2012))

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.