ארכיון ל אוגוסט, 2012

0

אפל נ' סמסונג: ראיון עם מושבע

אפל ניצחו, כולם כבר יודעים, והמושבעים קבעו להם מעל למיליארד דולר פיצויים. קביעה נוספת, חשובה לא פחות, היא שההפרות נעשו ביודעין והשופט יוכל להגדיל את הפיצויים עד כדי פי שלוש.

עכשיו, אחרי שמשפט המושבעים נגמר, אפשר לדבר ולראיין אותם. בראיון שנתן יו"ר המושבעים ל-BBC, התברר הרקע הטכנולוגי הנרחב שלו. ולוין הוגן הוא CTO בחברת מולטיקאסט לאבס שמפתחת טכנולוגיה להפצת וידיאו על גבי הרשת. הוגן מספר עד כמה התכתובות הפנימיות של סמסונג, שבהן הם התייחסו לדימיון בין המוצר שלהם לשל אפל, היו משמעותיות מבחינת המושבעים.

בנוסף, ולא פחות חשוב הוא מסביר מדוע הם חשבו שעל אף הידע הקודם באמצאות של אפל היתה התקדמות המצאתית:

And in example after example, when we put it to the test, the older prior art was just that. Not that there's anything [wrong] with older prior art – but the key was that the hardware was different, the software was an entirely different methodology, and the more modern software could not be loaded onto the older example and be run without error.

את הנימוק שלו לשאלה מדוע לא נפסקו פיצויים גם לסמסונג, הסביר הוגן בפשטות:

What was key to us… is that [the technologies] had to be interchangeable.

And so consequently, when we looked at the source code – I was able to read source code – I showed the jurors that the two methods in software were not the same, nor could they be interchangeable because the hardware that was involved between the old processor and the new processor – you couldn't load the new software methodology in the old system and expect that it was going to work. And the converse of that was true.

רק בכדי להבהיר נקודה שנדמה לי שהיא ברורה – נראה שהמושבעים בחנו מימוש אחד לעומת מימוש אחר. לעומת זאת, היה עליהם דווקא לבחון מימוש אחד למול תביעות הפטנט.

על פניו, נראה שהמושבעים השתמשו במבחן מחמיר ביותר לחיבור של פרטי ידע קודם – דרישה שניתן יהיה לחבר את הפרטים ללא שינוי ושהם יעבדו. בוודאי שזה אינו הסטנדרט המקובל בתחום, שכן ברור שניתן לבצע אי-אלו התאמות בכדי לחבר בין שני הפרסומים. למעשה, אני מאחל לי וללקוחותיי למצוא בוחני פטנטים שמשתמשים בסטנדרט הכל כך מחמיר הזה לחיבור של פרטי ידע קודם, שכן המבחנים הנהוגים במשרד הפטנטים האמריקאי מציבים רף נמוך בהרבה (נמוך יתר על המידה, להשקפתי) מרף זה.

3

האם אפשר לקבל פטנט על גן?

כידוע, גן הוא יחידת מידע אורגנית שמועברת בתורשה, לרוב באמצעות מולקולת DNA, והיא הקובעת את תכונותיו של האורגניזם. כיוון שכך, ישנה חשיבות לניסיון לפענח את התכונות הטמונות בכל גן ולזהות את אותם גנים שעשויים להיות קשורים לתכונות מסוימות. במיוחד, ישנה חשיבות בזיהוי של הגנים הקשורים למחלות תורשתיות בניסיון למצוא תרופה לאותן מחלות. אך האם זיהוי של תכונה הטמונה בגן היא בגדר אמצאה הכשירה מבחינה נושאית לרישום פטנט או שמא מדובר בתגלית שאין לקבל עליה בלעדיות?

פסק הדין שניתן לאחרונה בעניין Myraid בערכאת הערעורים הפדראלית מכריע, בדעת רוב, שגן מבודד זכאי להגנה פטנטית, וזאת כיוון שאין המדובר בתגלית של חומר המצוי בטבע כי אם בתוצר יציר האדם. החלטה דומה כבר התקבלה בעבר על ידי אותה ערכאה בוטל על ידי בית המשפט העליון לאור פסק הדין שניתן לאחר מכן בעניין מאיו נ' פרומיתיאוס. שם, כזכור, בית המשפט קבע כי שיטה לאבחון מחלה היא בבחינת חוק טבע שאינו כשיר לפטנט. חרף החלטה זו, ערכאת הערעור נותרה בעמדתה.

לקריאת המשך המאמר »

0

תזכיר חוק: אמצעי הגנה טכנולוגיים ומידע אלקטרוני אודות ניהול זכות יוצרים

(cc by smlp.co.uk)

משרד המשפטים פרסם תזכיר לתיקון חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. על פי ההצעה, ייקבע איסור לעקוף אמצעי הגנה הנועלים יצירות המוגנות בזכויות יוצרים, כך שבעל זכויות יוצרים יהיה זכאי לפיצויים, לרבות ללא הוכחת נזק, בגין עקיפת מנגנון ניהול זכויות דיגיטליות (נז"ק, או DRM בלעז). כמו כן, התזכיר מתייחס גם למידע אודות ניהול זכות יוצרים המוצמד לעותק דיגיטלי של היצירה. מוצע כי יאסר להסיר או לשנות מידע זה.

לקריאת המשך המאמר »

0

טרולים, כרישים וציפורים עצבניות – פרק חדש בפודקאסט של רן לוי על פטנטים

עושים היסטוריה! הפודקאסט של רן לוי על מדע, טכנולוגיה והיסטוריה פרסם פרק על פטנטים. אומנם, הדיון אינו מעמיק יתר על המידה, וישנו ערבוב מושגי בין מדגמים לבין פטנטים, הפרק עצמו מעניין וכדרכו רן לוי מצליח להעביר את המידע בצורה מעניינת למדי.

ההקדמה לפרק:

חוקי הפטנטים מלווים את המהפיכה הטכנולוגית מזה מאות שנים, ומסייעים לקידמה ולשגשוג. אך בשנים האחרונות הפכו הפטנטים לכלי נשק בידיהן של חברות ענק ועורכי דין ממולחים…האם הפטנטים יבלמו את הקידמה במקום לסייע לה?

-על העקרונות החשובים שבבסיס שיטת הפטנטים המודרנית…
-על דילמות אתיות ומוסריות בתחומי הביוטכנולוגיה והרפואה…
-ועל טרולי הפטנטים שמאיימים על החברות הקטנות של ימינו, ואיך כל זה קשור לכלים חקלאיים במאה ה-19?

לשמיעה: פרק 115: טרולים, כרישים וציפורים עצבניות- על פטנטים בעידן טכנולוגיית המידע

0

פסיקה: מה דינו של עובד שמסרב לסייע להגן בפטנט על אמצאת שירות?

(cc by-nc-sa Shawn Oster)

האם עובד-ממציא אשר מסרב לחתום על בקשה לרישום פטנט בארה"ב על אמצאת השירות שהמציא מבצע הפרת משמעת? סוגיה זו נדונה לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו והוכרעה בחיוב.

העובד, ד"ר טבורובסקי, עבד בחברת ביונה חברה למחקר ביוטכנולוגי בע"מ, אשר עוסקת בתחומי הביוטכנולוגיה והפרמקולוגיה. העובד שירת כמדען ראשי בפרוייקט ליצירת תרופה בעל השפעה כפולה לטיפול בהפרעות בתפקוד המיני. במסגרת עבודתו, הוא זיהה רשימה של מוליקולות בעלות השפעה כפולה, ובעזרת אחר סינתז את החומרים. בגין אמצאה זו הוגשה בקשה לפטנט שכותרתה "Heterocyclic Compounds and Uses Thereof in the Treatment of Sexual Disorders". בתחילה הוגשה בקשת פרוביוזנאל אשר זיהתה שלושה ממציאים – ד"ר טבורובוסקי ושניים נוספים. לאחר מכן, הוגשה בקשת פרוביזיונל שנייה אשר זיהתה כממציאים את התובע וכן אדם נוסף. בין לבין, חלק מעבודת הסינתוז עברה לעובד אחר – ד"ר קוגן שמו.

לבסוף, מכוחן של בקשות הפטנט הארעיות הוגשה בקשת פטנט בינלאומית (בקשת PCT), אשר מאזכרת שלושה ממציאים, ביניהם את ד"ר טבורובסקי וד"ר קוגן. לשם רישום בקשת הפטנט, נתבקש העובד לחתום על מסמכי ההצהרה אך הוא סירב. החברה ראתה בכך הפרת משמעת חמורה ופיטרה אותו לאלתר.

בית הדין בחן את הסוגיה וקבע כי מאחר ואין חולק שמדובר באמצאת שירות, הבעלות בה נתונה למעסיק. במסמך הסבת פטנט (Assignment) של אחד מהבקשות הארעיות התחייב העובד לעשות כל הנדרש לשם רישום והגנה על האמצאה נשוא בקשת הפטנט, ובית הדין קבע כי בהתנהלותו הוא הפר התחייבות זו, וזאת ללא כל הצדקה. בכך, נקבע, ביצע הפרת משמעת חמורה.

לקריאת המשך המאמר »

2

דת של מפירי זכויות יוצרים – האם יש דבר כזה?

מגזין אנשים ומחשבים פרסם כתבה על קיומה של דת חדשה בשבדיה הדוגלת באי-כיבוד זכויות יוצרים ברשת, ועל הכרת המדינה בה. דת הקופימיזם הינה דת חדשה. על פי העקרונות של דת זו, העתקת מידע היא פעולה קדושה שיש להרבות בה. כלומר, דת זו גורסת שהפרת זכויות יוצרים באמצעות העתקת יצירות מוגנות הינה פעולה קדושה שיש להרבות בה.

לטעמי, הכתבה במגזין לוקה בשיטחיות, באשר היא ממהרת להאשים את חברי הדת בהיותם כת מסכונת לציבור:

"בעולם לא חסרים כתות וקבוצות דתיות בעלות מנהיגים כריזמטיים ומסוכנים. ככאלו, הם עלולים לגרום למאמינים לעשות ככל העולה על רוחם, לעתים עד הקרבה עצמית. אולם, במקרה שלנו הסכנה היא מכיוון אחר. ברגע שממשלה ליברלית ונאורה דוגמת זו של שבדיה נותנת גושפנקה לקהילה של מפירי זכויות וגנבי קניין רוחני, הרי שהדבר יכול להתפשט כאש בשדה קוצים. כך, באופן לא מפתיע, לכת הזו יש כבר שלוחה בישראל, ובקרוב אף יפתח אתר רשמי. יש לקוות שהרשויות בארצנו ישימו את ידם על אותם מטיפים לדבר עבירה, וימנעו מהם פעילות ציבורית. בישראל"

השאלה הראשונה שצריך לשאול היא האם בכלל מדובר בדת או שמא בתעלול שנועד לאפשר להפר את החוק. על פי ויקיפדיה:

"דת היא אוסף של התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות והשקפות עולם המקשרות את האנושות לרוחניות או לעקרונות מוסריים."

על פניו, נראה שלקופימזים ישנם עקרונות מוסריים ברורים (חיפוש מידע הוא קדוש, הפצת הידע הוא קדוש, פעולת ההעתקה היא קדושה) ומשכך הוא יכול ליפול לגדרי הגדרה זו. כמובן שניתן להקשות ולטעון שמדובר בהלבשה של עקרונות פילוסופיים-אתיים בלבוש דתי. אך לטעמי זו שאלה ראויה שחבל שלא נדונה בכתבה.

לקריאת המשך המאמר »

0

דו"ח רשות הפטנטים לשנת 2011

דו"ח רשות הפטנטים לשנת 2011 פורסם והוא מגלה נתונים מעניינים רבים.

בשנת 2011 נתבקשו כ-6,900 בקשות לרישום פטנט, ירידה של כ-5% לעומת אשתקד. בשנה זו ניתנה כמות יוצאת דופן של פטנטים (5,104) וההסבר לכך נובע מעיכובים בפרסום יומני הפטנטים עליהם הרשות התגברה באמצעות מעבר לפרסום אלקטרוני.

עמ' 36 לדו"ח

הרוב המוחלט של הבקשות לרישום פטנט (כ-5,500) הוא שלב לאומי של בקשה בינלאומית במסגרת אמנת ה-PCT. כמו כן, עיקר מבקשי הפטנטים הינם זרים שכן רק עבור כ-1,300 בקשות מדינת המקור הינה ישראל.

ברשימת מבקשי הפטנטים המקומיים המובילים בולטות חברות המסחור של האוניברסיטאות, אך בראש הרשימה מוביל מבקש פרטי ששמו לא נחשף.

עמ' 40 לדו"ל

כמו כן, במהלך שנת 2011 נפתחו 42 הליכי התנגדות, 3 הליכי ביטול וכן הליך אחד בפני הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים.

0

העליון: לא בטוח שניתן לותר על הזכות של ממציא לתמלוגים

(cc by RonAlmog)

בפסק דין תקדימי, במותב תלתא, בית המשפט העליון חיזק את מעמדם של העובדים-הממציאים ונתן תמיכה להחלטה של הועדה לענייני פיצויים ותמלוגים.

לאור העובדה שפסק דין זה ניתן בהליך בו אני מייצג את הממציא, וכיוון שההליכים כאן לא נגמרו, לא ארחיב בעניין זה. עם זאת, כיוון שמדובר בפסק דין תקדימי וחשוב, סברתי שיש מקום לדווח עליו.

כזכור, בעניין אילני הוועדה העירה, באימרת אגב, שיתכן שזכות הממציא לתמלוגים הינה זכות קוגנטית, בדומה לזכות העובד לשכר מינימום ולתשלום שעות נוספות. בהחלטה ההיא ההערה היתה אימרת אגב. עתה, העליון מבסס את פסק דינו לאור סוגיה זו, אף שבית המשפט לא הכריע בה. בית המשפט ציין:

"כפי שציינה הוועדה (בהרכב פרופ' י' אנגלרד, יו"ר; ד"ר מאיר נועם ופרופ' שמואל פלג), בהחלטתה בענין Actelis Networks נ' אילני (3.2.2010), החלטה ששני הצדדים התייחסו אליה בטיעוניהם בבית משפט קמא ואשר פורסמה במאגרים משפטיים, סעיף 134 לחוק הפטנטים ניתן לפרשנות כפולה ולשונו סובלת את שתי האפשרויות: ניתן לפרשו כחל רק כאשר אין כלל הסכם בין העובד לבין המעביד, אך גם ניתן לפרשו כחל "גם במקרה שבו קיים הסכם, אך ההסכם שולל את הזכות לפיצויים או לתמלוגים" (פסקה 5 להחלטה) […] כפי שציינה הוועדה, יש אפשרות שהזכות לתמורה בעד אמצאת שירות היא "זכות קוגנטית המהווה חלק בלתי נפרד ממשפט העבודה המגן" (פסקה 5 להחלטה). במצב כזה עדיין תהיה הוועדה מוסמכת לדון במחלוקת בעניין התמורה בעד אמצאת השירות, לרבות במחלוקת שעניינה תוקף ההסכם שבין הצדדים ומשמעותו."

בית המשפט סיכם את הסוגיה וקבע כי הוועדה היא הפורום הנכון להכריע בסוגיה חשובה זו:

"לסיכום, מהאמור לעיל עולה, כי העובדה שבהסכם נשללה, לכאורה, זכות המבקש לתמלוגים בגין אמצאת שירות (מעבר לסכומים להם הוא זכאי על-פי הוראות אחרות שבהסכם), אינה בהכרח נועלת את הדלת בפני המבקש לטעון לזכותו לתמלוגים. אפשרות זו הועלתה על-ידי הוועדה בהחלטתה הנ"ל, ולא היה מקום לקבוע, במסגרת דחיית הבקשה, שההסכם חורץ את גורל הטענה מבלי שיתקיים דיון בה. דיון כזה אמור, לכאורה, להתקיים בפני הוועדה."

(רע"א 3564/12 ד"ר בייר נ' פלוראליטי בע"מ (בפירוק) (מיום 1.08.2012))

0

רישום שמות מתחם: מתי שם מתחם פוגעני מדי בכדי להירשם

דווקא לגביה זה לא לשון הרע. רחב הזונה.

איגוד האינטרנט הישראלי, מי שאמון הקצאת שמות מתחם תחת רמת המתחם העליונה של ישראל (IL) (כלומר, שמות מתחם בסיומת il, כגון .co.il), מבצע הסדרה פרטית, שלא לומר צנזורה, של שמות מתחם פוגעניים. בהתאם לכלל 7.3 לכללי רישום שמות המתחם, הוקמה בפברואר 2012 הוועדה לבחינת שמות מתחם פוגעניים שמטרתה לבחון שמות מתחם ולהחליט האם ניתן לרשום אותם לאור האיסור על רישום "שמות המכילים מילים גסות, שפה גסה, שמות הפוגעים בתקנת הציבור או ברגשות הציבור או שמות שבכל דרך אחרת אינם תואמים את חוקי מדינת ישראל".

בהחלטתה הראשונה, אישרה הוועדה רישום שם מתחם עם שמו המפורש של האל היהודי. עתה, נדרשה הוועדה בשלושה מקרים לשימוש בגסויות. הוועדה אישרה את רישום שם המתחם zaingadol.co.il ואת רישום sharmuta.co.il, אך דחתה את רישום שם המתחם כלהנשיםזונות.co.il. שלוש החלטות אלה, בניגוד להחלטה בדבר שם האל המפורש, התקבלו פה אחד על ידי ארבעת חברי הוועדה, פרופ' מיכאל בירנהק, השופט בדימוס בעז אוקון, יוכי ברנדס, והנק נוסבכר.

לקריאת המשך המאמר »

0

YouTube מציגים: סרטוני Creative Commons

YouTube החליטו לתמוך ברישיונות הפתוחים של Creative Commons, ומעכשיו ניתן להגדיר רישיון Creative Commons Attribution (המכונה cc by) כרישיון החל על סרטון וידאו שמועלה לאתר. כמו כן, האתר מאפשר לבצע עריכה של סרטונים ולייצר מיקס מסרטונים ששוחררו תחת רישיון זה.

כידוע, רישיונות Creative Commons הינם רישיונות המשמרים בידי בעל זכות היוצרים רק חלק מהזכויות ומובילים למצב שבו "חלק מהזכויות שמורות" (בניגוד למצב הרגיל בו "כל הזכויות שמורות").

העניין המצער היחיד הוא שכרגע, מדובר רק ברישיון cc by. רישיון זה אינו מונע שימוש מסחרי ואף אינו ויראלי ליצירות שנסמכות עליו. ברגיל, השימוש ברישיונות cc מאפשר לבעל הזכויות גמישות רבה באשר ישנו מבחר של רישיונות מהם הוא יכול לבחור. בשלב הנוכחי YouTube בחרה עבור הציבור רק רישיון cc אחד אפשרי לשימוש באתר שלה, וחבל.

 

(מקור: ההודעה הרשמית של YouTube)