תזכיר חוק: אמצעי הגנה טכנולוגיים ומידע אלקטרוני אודות ניהול זכות יוצרים

(cc by smlp.co.uk)

משרד המשפטים פרסם תזכיר לתיקון חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. על פי ההצעה, ייקבע איסור לעקוף אמצעי הגנה הנועלים יצירות המוגנות בזכויות יוצרים, כך שבעל זכויות יוצרים יהיה זכאי לפיצויים, לרבות ללא הוכחת נזק, בגין עקיפת מנגנון ניהול זכויות דיגיטליות (נז"ק, או DRM בלעז). כמו כן, התזכיר מתייחס גם למידע אודות ניהול זכות יוצרים המוצמד לעותק דיגיטלי של היצירה. מוצע כי יאסר להסיר או לשנות מידע זה.

סעיף 46ב המוצע לחוק קובע:

לא יעקוף אדם אמצעי הגנה טכנולוגי המגן על יצירה נעולה בלא רשותו של בעל זכות היוצרים באותה יצירה, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי הוא מבצע עקיפה כאמור וכי העקיפה תוביל להפרת זכות יוצרים ביצירה נעולה.

כלומר, האיסור לעקוף מנגנון נז"ק מותנה במספר תנאים מצטברים: (1) מדובר ביצירה שיש בה זכות יוצרים והיא נעולה באמצעי הגנה;  (2) העקיפה בוצעה בלא רשותו של בעל זכות היוצרים ביצירה; (3) בעת ביצוע הפעולה, העוקף ידע או היה עליו לדעת כי הוא מבצע עקיפה; (4) בעת ביצוע הפעולה, העוקף ידע או היה עליו לדעת כי העקיפה תוביל להפרת זכות יוצרים ביצירה נעולה.

החריג המוצע לכלל זה מתייחס לשני מקרים: הראשון, עקיפת ההגנה לשם ביצוע שימוש מותר ביצירה נעולה. שימוש מותר, לעניין זה, הוגדר כ"שימוש כמשמעותו בפרק ד' לחוק זה, וכן שימוש המותר על פי כל דין." השני, עקיפת ההגנה לשם ביצוע "מחקר הצפנה" מבלי לפגוע בזכויותיו של על זכות היוצרים ביצירה.

סעיף 46ה המוצע קובע:

לא יסיר אדם ולא ישנה מידע אלקטרוני אודות ניהול זכות יוצרים (בסימן זה – "מידע") בלא רשותו של בעל זכות היוצרים באותה יצירה, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי הדבר יגרום, יאפשר או יסווה הפרה של זכות היוצרים ביצירה או יסייע לה.

כלומר, גם כאן מדובר על תנאים מצטברים ההופכים שינוי של מידע לאסור: (1) שהשינוי נעשה ללא רשותו של בעל זכות היוצרים; (2) בעת ביצוע הפעולה, האדם ידע או היה עליו לדעת כי הדבר יגרום, יאפשר, יסווה או יסייע להפרה של זכות היוצרים ביצירה.

הכוונה היא להגן על המטא-מידע הדיגיטלי המצורף לקבצים שבמסגרתו יש זיהוי של בעל הזכויות ביצירה ולפעמים אף תנאי רישיון שימוש דוגמת בחירת רישיון Creative Commons פרטני. מטא-המידע מאפשר לבדוק בצורה אוטומטית ציות לתנאי הרישיון, הפרה של זכויות יוצרים, ואף חיפוש יצירות הכפופות לרישיון מסוים.

 

לחצו לקריאת תזכיר החוק שפורסם באתר קשרי ממשל.

 

הערות וקצת מחשבות לא מסודרות:

האם יש הצדקה להגנה?

אחת ההצדקות המרכזיות להגנה על זכות יוצרים באמצעות דיני הקניין הרוחני היא הצדקה תועלתנית. על פי הצדקה זו, יצירה מהווה מוצר ציבורי נטול הגנה ומשכך ישנו כשל שוק וישנו עידוד תת-אופטימלי ליצור יצירות. שימוש במנגנון DRM הופך את היצירה הדיגיטלית ממוצר ציבורי למוצר פרטי. משכך, ואם נאסרת עקיפת מנגנון ה-DRM, הרי שהקרקע נשמטת תחת הצדקה להעניק הגנה באמצעות זכות יוצרים. כלומר, במובן מסוים מדובר בהגנות שצריכות להיות תחליפיות ולא משלימות.

כמובן, שמחוקקים רבים סוברים אחרת. כך למשל, המחוקק האמריקאי קבע בחוק ה-DMCA הגנה דומה, ואף שזכה לקיטונות של ביקורת בעקבות זאת, לא ביטל את ההגנה.

האם כל DRM זכאי להגנה?

להשקפתי, ישנו קושי בתזכיר החוק לעניין זה שכן הוא מאמץ הסדרה פרטית באופן מלא וללא סייג. האם כל מנגנון הגנה הוא ראוי ואסור לעקוף אותו? לשם המחשת הנקודה, אני מציע להקצין ולחשוב על מקרה קיצון אבסורדי. כך למשל, ניתן לחשוב על מנגנון הגנה שמיישם סלקציה גזענית או מבצע אפלייה אסורה אחרת. האם גם אז מנגנון ההגנה זכאי להגנה וייאסר לעקוף אותו?

עוולה "מדרג שני" או עוולה ראשונה במעלה?

נדמה לי שאף שנראה שמדובר בעוולה מדרג שני, אם הצעת החוק תתקבל לבעל זכות היוצרים יהיה עדיף להגיש תביעות בגין עוולה זו מאשר בגין העוולה המרכזית – הפרת זכות יוצרים. קחו לדוגמה אדם המייצר תוכנה לפריצת עותק לא מורשה של תוכנת מחשב. אם אכן מדובר בעוולה לפי החוק, אזי בעל זכות היוצרים יהיה זכאי לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לו. נזקים אלה עשויים לכלול ירידה במכירות שנגרמו עקף הפריצה, ויכול שמדובר באלפי עותקים שהופצו ללא הרשאה. לעומת זאת, בתביעה כנגד מי שמפר את זכות היוצרים עצמה, הנזק קטן בהרבה ומוגבל לעותק הלא מורשה האחד שהעותק.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.