על נסטי, פיוז טי וסימני מסחר

במשך שנים סימן המסחר "נסטי" מיתג תה קר מתוצרתה של חברת קוקה קולה, אבל עכשיו אותו סימן ממש ישמש לסמן תה אחר, והתה שכונה בעבר "נסטי" ימכר תחת המותג "פיוז". בפוסט זה נבחן את הסיפור מהזווית של דיני סימני המסחר.

פעם, לפני עשרים שנה, קוקה קולה ונסטלה חברו יחדיו לשווק משקה תה קר, תחת המותג "נסטי". כל חברה הביאה עמה רכיב אחר במוצר. בעוד שקוקה-קולה הביאה לקלחת את המתכון לייצור התה, את העיצוב המבדל של הבקבוק ואת הפצת המוצר לחנויות, נסטלה תרמה את שם המותג עצמו. במשך שנים פעלו החברות במשותף, והמותג חדר בהצלחה לשווקים רבים, תוך שהוא תופס נתחי שוק נכבדים בשוק משקאות התה הקרים בעולם. אבל האיחוד בין שתי חברות הענק לא החזיק לעד, ולאחרונה הן החליטו להיפרד. התוצאה של פרידה זו היא ניתוק מוחלט בין המותג לבין המוצר. בעוד שנסטלה תוכל להמשיך להתשמש במותג "נסטי", והיא מתכננת להשיק מוצר חדש תחת סימן מסחר רשום זה בקרוב, קוקה קולה ממשיכה לשווק את אותו מוצר כמקודם, רק שהפעם הוא מכונה "פיוז". השקת המוצר החדש-ישן לוותה בקמקפיין פרסומי שהבטיח שזה אותו דבר כמו "ההוא" רק בשם אחר, וכך הצליח להעביר את המסר מבלי להשתמש בסימן המסחר שבבעלותו של אחר. לזכותה של קוקה קולה יאמר שהיא ידעה לנצל גם את העיצוב המבדל של הבקבוק בפרסומות שלה וגם על המדף בכדי להעביר את המסר שלה.

הקרב על השוק בין שני המוצרים החדשים-ישנים מהווה מוקד עניין לפרסומאים וכנראה גם לפסיכולוגים, שמסתכלים על העניין כמקרה בוחן למה חזק יותר – המוצר או המותג שצמוד אליו. כפראפרזה על האמירה המפורסמת של יוליה "What's in a name? That which we call a rose. By any other name would smell as sweet.", עתה נוכל לגלות אם טעמו של התה שנקרא נסטי משתנה כאשר משנים את שמו.

לעומתם, אני מבקש דווקא לבחון את הסוגיה מנקודת המבט של דיני סימני המסחר, ולשאול מי מבין שתי החברות זכאי לעשות שימוש בסימן המסחר.

סימן מסחר כמגן הציבור מפני הטעיה

כידוע, סימן המסחר משרת אינטרסים ציבוריים במסחר. כך הסבירה השופטת א' חיות אך לאחרונה:

"מוסד סימני המסחר נולד בשל הצורך להבדיל בין מוצריו של סוחר אחד למוצריו של סוחר אחר המתחרה בו ועל מנת להגן בהקשר זה הן על האינטרסים של הסוחר הן על אלה של הצרכן. הסוחר – נהנה מהגנה על המוניטין שלו ומקטין את החשש שהצרכן יטעה בין תוצרתו שלו לזו של סוחר אחר. הצרכן – יכול לאתר בקלות רבה יותר את המוצרים המסוימים שברצונו לרכוש ומוגן מפני הטעיה באשר למקור הטובין." (ע"א 563/11 ‏ ‏ ‏ADIDAS SALOMON A.G‏ נ' ג'לאל יאסין (מיום 27.08.2012), עמ' 13-14)

בפועל, הצרכן המעוניין באותו מוצר כבעבר, יאלץ עתה להתמודד עם מצב שהסימן דווקא מטעה אותו. אם הוא מעוניין במוצר אותו הוא מכיר כנסטי, עליו להמנע דווקא מהמוצר המסומן בסימן מסחר זה. משכך, יתכן שאין מקום ליתן לנסטלה זכות בלעדית להשתמש בסימן המסחר האמור, שכן השימוש בו דווקא יטעה את הציבור. כלומר, חרף העובדה שהסימן רשום לטובת חברת נסטלה, נראה כי אם יש להעניק למי מהשתיים בלעדיות, ראוי שתהיה זו דווקא קוקה קולה שתזכה להשתמש בסימן בכדי להמשיך ולסמן את אותו המוצר כבעבר.

שימוש של מי שאינו בר רשות: מקור אפשרי לביטול הסימן ואיבוד הזכויות בו

בחינה של החוק החרות מבהירה כי ישנם כלים משפטיים להתמודד עם אירוע שכזה ולאפשר לקוקה קולה להשתמש בסימן. פקודת סימני מסחר הישראלית מבהירה שסימן המסחר אינו סחורה שבעליה רשאי לעשות בה ככל העולה על רוחו. כך, העברת הסימן כפופה לשיקול דעתו של רשם סימני המסחר "אם השימוש בסימן בידי הנעבר יש בו לדעת הרשם כדי להטעות את הציבור או אם ההעברה נוגדת לדעתו את תקנת הציבור" (סעיף 48). בצורה דומה, בעל הסימן רשאי ליתן רשות לאחר לעשות שימוש בסימן, אך מי שמעוניין ליתן רשות כאמור צריך להוכיח שאין במתן רשות זו כדי להטעות את הציבור והוא אינו נוגד את תקנת הציבור (סעיף 50). עיון מהיר במרשם סימני המסחר מלמד כי כלל סימני המסחר הרשומים בגין Nestea בגין תה (שמספריהם 7019, 114733, 155411) מצויים בבעלות נסטלה, אך מעולם לא נרשמה רשותו של אחר לעשות שימוש בהם. כלומר, במשך שנים, שימוש בפועל בסימן נעשה על ידי אחר (קוקה-קולה, וליתר דיוק החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ) מבלי שרשות לכך נרשמה, ומשכך מבלי שהובטח האינטרס הציבורי במתן הרשות. פעולה מעין זו עשויה להוות דילול סימן המסחר עד כדי טשטוש אופיו המבחין שכן בניגוד לזכות הרשומה, הציבור בפועל מזהה את המותג עם אחר. עוד ראוי לשים לב כי בהעדר רישום רשות, וכיוון שחברת נסטלה לא עשתה שימוש בסימן במסחר בעצמה, נראה כי ניתן לטעון כי זכותה בסימן פגה נוכח העדר שימוש (ראו סעיף 41 לפקודה).

בשולי הדברים, אציין כי דווקא בחודש אוגוסט השנה, נרשמה רשות שימוש בשניים מתוך שלושת סימני המסחר האמורים, המאפשרת לאסם, לעשות שימוש בסימנים. רשות זו נרשמה ככל הנראה כיוון שאסם היא זו שתבצע את הפצת המוצר החדש תחת החברה למשקאות.

הניתוח שלעיל מלמד שיתכן כי לנסטלה אין עוד זכות בלעדית לסימן המסחר. אך האם לקוקה קולה יש זכות שכזו? ניתן לטעון כי הסימן נסטי הינו סימן מסחר מוכר היטב בישראל שאינו רשום לטובת החברה למשקאות, ועם זאת, מכוח סעיף 46א לפקודה, יתכן שיש לחברה זו זכות בלעדית בסימן הלא רשום האמור.

סיכום

לסיכום, להשקפתי, יתכן כי האינטרס הציבורי דווקא צריך לאפשר לקוקה קולה להמשיך לעשות שימוש בסימן ולא לנסטלה. חברה זו היא שעשתה שימוש בסימן במשך שנים והציבור מזהה אותו איתה ולא עם נסטי. המוצר המתחרה שהועלה למדפים הוא בעצם אותו המוצר שהציבור מבקש לרכוש כאשר הוא מחפש את הסימן "נסטי" על בקבוק התה הקר. כמובן, שהאמור לעיל מתעלם במכוון מההסדרים החוזיים שבין נסטלה לבין חברת קוקה קולה, שכן יתכן שישנן התחייבויות חוזיות ביניהם. מבלי להכנס לשאלה האם התחייבויות חוזיות שכאלה תקפות או לאו, נעיר רק שיתכן שהתחייבויות כאמור המשנות את האיזון העדין המועגן בפקודה ובדיני סימני המסחר בכלל, עשויות להיות בטלות נוכח היותן נוגדות את תקנת הציבור.

(לקריאה נוספת:  גם חברות מתגרשות: כשלנסטי קפץ הפיוז, yentסערה בכוס תה: קוקה-קולה ואסם נלחמות על שוק התה הקר, גלובסTea Party Ends for Coca-Cola and Nestea, Brand Channel)

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.