ארכיון ל דצמבר, 2012

0

פטנטים שלא ראו אור יום

רן לוי חוזר לדבר על פטנטים בכתבה שפרסם ב-YNET, והפעם פטנטים שלא מומשו. אין יותר מדי בשר בכתבה עצמה, כמה אנקדוטות, לא יותר מכך: מתקן סיוע בזמן לידה, חומר שמכופף גלים מסביבו, הולודק נוסח מיקרוסופט, וחיישנים אופטיים לזיהוי מחוות (gestures) ההופכים כל משטח לדמוי משטח מגע. רן לוי, כדרכו, מעביר את התוכן בצורה נעימה ומהנה.

0

מדינת ישראל נותנת רישיון לשימוש בתמונות שבבעלותה

מעכשיו, צילומים כאלה חופשיים לשימוש באופן רשמי.
צילום: אבי אוחיון; התמונה מתוך מאגר לשכת העיתונות הממשלתית

החלטת ממשלה חדשה מעניקה רישיון לשימוש בכל תצלום של המדינה אשר נגיש באתרי האינטרנט שלה. החלטה זו מגדילה את התמונות הזמינות באופן חופשי לציבור וקובעת למעשה כי העתקה והפצה של תמונות כאמור, בין אם באתרי אינטרנט ובין אם במקומות אחרים, מותרת ואינה פוגעת בזכויות היוצרים של המדינה.

החלטה 5269 של ממשלת ישראל, מיום 6.12.2012 מעניקה רישיון גורף לבצע העתקה, הפצה, העמדה לרשות הציבור, העברה לציבור ושידור של צילומים שזכות היוצרים בהם שייכת למדינה ואשר הועלו לאתר האינטרנט של משרדי ממשלתי כלשהו. ההחלטה מאפשרת לבצע שינויים בתצלומים הנדרשים, מבחינה טכנית, בכדי לממש את השימוש בתצלום בכל מדיה. עם זאת, המדינה אינה מאפשרת לבצע יצירה נגזרת אחרת. כמו כן, המדינה אוסרת סילוף, פגימה או ביצוע פעולה אחרת העלולים לפגוע בשמו או בכבודו של היוצר או של מעניק הרישיון.

ההחלטה מסמיכה את משרדי הממשלה להוסיף מגבלות נוספות כראות עיניהם. כל משרד יכול להחליט אם לדרוש כי בכל שימוש בתצלום יצויין כי הוא נלקח מאתר המשרד. בנוסף, כל משרד יוכל להגדיר תנאים וסייגים שונים לעניין שימושים מסחריים בתצלומים.

החלטה זו היא החלטה תקדימית וחשובה, והיא מגדילה את המידע והיצירות הנגישות לציבור. כידוע, יצירה שנוצרה על ידי הממשל הפדראלי אינה זוכה להגנה של זכויות יוצרים כלל, וזאת הודות לסעיף 105 בפרק הרלוונטי בחוק. החלטת הממשלה מקדמת לכיוון זה, אך היא, כמובן, שונה בתכלית. ראשית, זכות היוצרים קיימת אך ניתן רישיון בחינם בגין מרבית השימושים. שנית, הזכות המוסרית קיימת, ולמעשה כמעט ואין התייחסות אליה בהחלטה. אכן, לא בכדי, כיוון שהזכות המוסרית ממילא לא נתונה למדינה אלא ליוצרים בשר ודם. עם זאת, ביטול זכות היוצרים היה מבטל גם את הזכות המוסרית בו בעת. שלישית, שימוש מסחרי אינו מותר באופן גורף, אלא יש לבחון כל מקרה לגופו על פי המשרד הממשלתי ממנו נלקח התצלום. רביעית, הרישיון הישראלי ניתן רק בגין אותן תמונות שהמדינה בחרה להעלות לאתרי האינטרנט שלה. רק בנקודה אחת ראוי לציין כי קיים הבדל שבו ההסדר הישראלי מרחיב מזה האמריקאי, והוא בעניין מקור היצירה. הממשל הפדראלי אינו מחזיק בזכויות יוצרים בגין תמונות שיצר בעצמו, אך הוא רשאי לרכוש זכויות יוצרים מאחרים ולאכוף אותם. ההסדר הישראלי בלתי תלוי לאופן שבו נוצרה היצירה וקובע כי ככל שמדובר ביצירה שזכות היוצרים בה בידי המדינה, ההסדר יכול עליה.

החלטת הממשלה מייתרת למעשה את הצורך בחקיקה. הצעת חוק שהוגשה בנושא – הצעת חוק זכות יוצרים (תיקון שימוש מותר בתמונות שצילמו גופים ציבוריים) – "נתקעה" בועדת הכלכלה של הכנסת, ולא הצליחה להתרומם. עכשיו, ספק אם יש צורך ממשי בה עוד.

0

הודעת הסתלקות מיותרת: טעות שלא ניתן לתקן בהנפקה מחדש של פטנט אמריקאי

תחת הדין האמריקאי, לאחר שפטנט ניתן ישנה אפשרות לבצע הנפקה מחדש של הפטנט (reissue) וזאת בכדי לתקן טעויות שהתרחשו בעת הרישום. הנפקה מחדש מאפשרת אפילו להרחיב את היקף המונופולין של הפטנט, וזאת בתנאי שהבקשה מוגשת בתוך שנתיים מיום מתן הפטנט.
עם זאת, לא כל טעות ניתנת לתיקון באמצעות הנפקה מחודשת, כפי שימאצאקי למד על בשרו. בתחילת תהליך הרישום הוגשה הודעת הסתלקות – terminal disclaimer – אשר במסגרתה ויתור בעל הפטנט על חלק מתקופתו כך שהוא יפוג ביחד עם פטנט אחר, קודם (פטנט ארה"ב 4,581,476). עם זאת, לאחר תיקון משמעותי בתביעות, הוגשה עתירה לביטול הודעת ההסתלקות. בטרם משרד הפטנטים התייחס לעתירה, ניתן אישור לרישום הפטנט, דמי ההנפקה שולמו, והפטנט ניתן (פטנט ארה"ב 6,180,991). או אז קבע משרד הפטנטים כי לאחר שהפטנט כבר ניתן, אין אפשרות לבטל את הודעת ההסתלקות. במקרה הקונקרטי הזה, ההבדל הוא עצום: במקום שהפטנט יפוג בשנת 2003, ביטול הודעת ההסתלקות יאפשר לפטנט לפוג רק בשנת 2018.
בשנת 2004, הגיש ימאצאקי בקשה להנפקה מחדש ובה ביקש לתקן את הפטנט כך שהודעת ההסתלקות תבוטל. גם בקשה זו טופלה בעצלתיים ובשנת 2007 נדחתה. ערעור שהוגש נדחה וימאצאקי נאלץ לפנות לערכאת הערעור של בית המשפט הפדראלי. ערכאה זו קבעה כי אין ביכולתה לסייע. הוראת סעיף 251, המאפשרת הגשת בקשה להנפקה מחדש, קובעת כי הפטנט החדש יונפק לתקופה שנותרה לפטנט המקורי, ואילו סעיף 253 קובע כי הודעת ההסתלקות נכללת בתוך תקופת המונופול של הפטנט המקורי. שילוב שתי הוראות אלו, קבעה ערכאת הערעור, מלמדת כי בקשה להנפקת פטנט מחדש אינה מאפשרת להאריך את תקופת הפטנט באמצעות ביטול הודעת הסתלקות.
המסקנה היא שבקשה להנפקה מחדש מאפשרת לבצע דברים רבים. ניתן לתקן שגיאות בניסוח תביעות הפטנט, ואף שגיאות המצמצמות את המונופולין ללא הצדקה. עם זאת, התיקון לא יוכל לשנות את תקופת הפטנט שניתנה.
((In re Yamazaki (Fed. Cir. 2011)

0

גבול הטעם הטוב? סימן מסחר שערוריתי אינו ניתן לרישום בארה"ב גם אם יש לו משמעות נוספת

למי קראת Cock?
(cc by-nc-sa fxp)

מאז שנת 1979, גב' פוקס מוכרת שוקולדים על מקל. לא סתם שוקולדים, אלא כאלה בצורה של תרנגול. השם שהיא בחרה למוצר הוא Cock Sucker, שם בעל משמעות כפולה. מצד אחד: מוצץ תרנגול המתאר נאמנה את המוצר, ומצד שני: ביצוע מין אוראלי בגבר.
גב' פוקס פנתה למשרד הפטנטים וסימני המסחר האמריקאי וביקשה לרשום את סימן המסחר שלה, אך המשרד סירב. החוק האמריקאי קובע כי סימן שהוא שערורייתי או בלתי מוסרי אינו כשיר לרישום. המשרד קבע כי מדובר בסימן שערורייתי נוכח המשמעות הנפוצה של המונח, ומשכך רישום סימן המסחר סורב.
בצר לה, נאלצה גב' פוקס לפנות לערכאת הערעור הפדראלית בפניה היא ניסתה להסביר את מה שאולי מובן לכולם: הסימן נבחר לא סתם אלא דווקא בגלל כפל הלשון והוא מעלה חיוך בפניהם של הלקוחות. אף אם בתחילה הסימן נראה ללקוחות כשערורייתי, כאשר הם מסתכלים על המוצר עצמו הם מבינים שהמשמעות המינית היא בראשם בלבד, והמשמעות הנכונה היא זו המתייחסת לתרנגול. ערכאת הערעור אכן הבינה טיעון זה וקיבלה אותו אך קבעה כי בכך לא די. כפל הלשון והמשמעות ההומוריסטית אינה מורידה מכך שהסימן עצמו הוא שערורייתי, ומשכך, קבעה, אינו כשיר ברישום.

הדין בישראל קובע, בפקודת סימני מסחר, כי סימן הפוגע או העלול לפגוע בתקנת הציבור או המוסר לא יהיה כשיר ברישום. עם זאת, סעיף זה מופעל בזהירות רבה. באחת הפרשות הובהר מתי תקנת הציבור תמנע רישומו של סימן מסחר:

"השימוש בטיעון של תקנת הציבור, נועד הוא על מנת להביא בפנינו מקרים אשר יהיה בהם משום פגיעה בציבור הרחב, שלא בדרך השיקול המסחרי הרגיל, אלא לעיתים דווקא בניגוד לו, פגיעה אשר לפי מוסכמות חברתיות הציבור לא יכול לעמוד בהן. כך למשל: סימנים המביעים אלימות קיצונית, או סימנים שעלולים לגרום לפגיעה בחלקים מסוימים בציבור. כך למשל סימן המעודד שוביניזם, גזענות או פגיעה ברגשות דת עלול להיפסל לרישום מסיבות של "תקנת הציבור"" (BSN MEDICAL GMBH & CO. KG נ' FARMBAN, S.A, התנגדות לרישום סימן מסחר מספר 146483, "LENOPLAST" (לא מעוצב) (מיום 4.12.2005)

ספק אם סימן מסחר הנוקט במונח גס וולגרי לא יהיה כשיר לרישום בישראל אך משום הטעם הרע שבבחירתו. אדרבא, כאשר יש מדובר רק במשמעות אחת מבין מספר אפשרויות שונות.

עוד נזכיר את הועדה לבחינת שמות מתחם פוגעניים שאפשרה רישום של שמות מתחם פוגעניים במידה דומה, אם לא גדולה יותר: "שרמוטה" ו"זין גדול", תוך שהיא קובעת שאין מקום לצנזורה בקלות, אלא מקום בו שם המתחם מפר את החוק כמו במקרה של לשון הרע "כלהנשיםזונות".

((In re Fox (Fed. Cir. 2012)