גבול הטעם הטוב? סימן מסחר שערוריתי אינו ניתן לרישום בארה"ב גם אם יש לו משמעות נוספת

למי קראת Cock?
(cc by-nc-sa fxp)

מאז שנת 1979, גב' פוקס מוכרת שוקולדים על מקל. לא סתם שוקולדים, אלא כאלה בצורה של תרנגול. השם שהיא בחרה למוצר הוא Cock Sucker, שם בעל משמעות כפולה. מצד אחד: מוצץ תרנגול המתאר נאמנה את המוצר, ומצד שני: ביצוע מין אוראלי בגבר.
גב' פוקס פנתה למשרד הפטנטים וסימני המסחר האמריקאי וביקשה לרשום את סימן המסחר שלה, אך המשרד סירב. החוק האמריקאי קובע כי סימן שהוא שערורייתי או בלתי מוסרי אינו כשיר לרישום. המשרד קבע כי מדובר בסימן שערורייתי נוכח המשמעות הנפוצה של המונח, ומשכך רישום סימן המסחר סורב.
בצר לה, נאלצה גב' פוקס לפנות לערכאת הערעור הפדראלית בפניה היא ניסתה להסביר את מה שאולי מובן לכולם: הסימן נבחר לא סתם אלא דווקא בגלל כפל הלשון והוא מעלה חיוך בפניהם של הלקוחות. אף אם בתחילה הסימן נראה ללקוחות כשערורייתי, כאשר הם מסתכלים על המוצר עצמו הם מבינים שהמשמעות המינית היא בראשם בלבד, והמשמעות הנכונה היא זו המתייחסת לתרנגול. ערכאת הערעור אכן הבינה טיעון זה וקיבלה אותו אך קבעה כי בכך לא די. כפל הלשון והמשמעות ההומוריסטית אינה מורידה מכך שהסימן עצמו הוא שערורייתי, ומשכך, קבעה, אינו כשיר ברישום.

הדין בישראל קובע, בפקודת סימני מסחר, כי סימן הפוגע או העלול לפגוע בתקנת הציבור או המוסר לא יהיה כשיר ברישום. עם זאת, סעיף זה מופעל בזהירות רבה. באחת הפרשות הובהר מתי תקנת הציבור תמנע רישומו של סימן מסחר:

"השימוש בטיעון של תקנת הציבור, נועד הוא על מנת להביא בפנינו מקרים אשר יהיה בהם משום פגיעה בציבור הרחב, שלא בדרך השיקול המסחרי הרגיל, אלא לעיתים דווקא בניגוד לו, פגיעה אשר לפי מוסכמות חברתיות הציבור לא יכול לעמוד בהן. כך למשל: סימנים המביעים אלימות קיצונית, או סימנים שעלולים לגרום לפגיעה בחלקים מסוימים בציבור. כך למשל סימן המעודד שוביניזם, גזענות או פגיעה ברגשות דת עלול להיפסל לרישום מסיבות של "תקנת הציבור"" (BSN MEDICAL GMBH & CO. KG נ' FARMBAN, S.A, התנגדות לרישום סימן מסחר מספר 146483, "LENOPLAST" (לא מעוצב) (מיום 4.12.2005)

ספק אם סימן מסחר הנוקט במונח גס וולגרי לא יהיה כשיר לרישום בישראל אך משום הטעם הרע שבבחירתו. אדרבא, כאשר יש מדובר רק במשמעות אחת מבין מספר אפשרויות שונות.

עוד נזכיר את הועדה לבחינת שמות מתחם פוגעניים שאפשרה רישום של שמות מתחם פוגעניים במידה דומה, אם לא גדולה יותר: "שרמוטה" ו"זין גדול", תוך שהיא קובעת שאין מקום לצנזורה בקלות, אלא מקום בו שם המתחם מפר את החוק כמו במקרה של לשון הרע "כלהנשיםזונות".

((In re Fox (Fed. Cir. 2012)

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.