מדינת ישראל נותנת רישיון לשימוש בתמונות שבבעלותה

מעכשיו, צילומים כאלה חופשיים לשימוש באופן רשמי.
צילום: אבי אוחיון; התמונה מתוך מאגר לשכת העיתונות הממשלתית

החלטת ממשלה חדשה מעניקה רישיון לשימוש בכל תצלום של המדינה אשר נגיש באתרי האינטרנט שלה. החלטה זו מגדילה את התמונות הזמינות באופן חופשי לציבור וקובעת למעשה כי העתקה והפצה של תמונות כאמור, בין אם באתרי אינטרנט ובין אם במקומות אחרים, מותרת ואינה פוגעת בזכויות היוצרים של המדינה.

החלטה 5269 של ממשלת ישראל, מיום 6.12.2012 מעניקה רישיון גורף לבצע העתקה, הפצה, העמדה לרשות הציבור, העברה לציבור ושידור של צילומים שזכות היוצרים בהם שייכת למדינה ואשר הועלו לאתר האינטרנט של משרדי ממשלתי כלשהו. ההחלטה מאפשרת לבצע שינויים בתצלומים הנדרשים, מבחינה טכנית, בכדי לממש את השימוש בתצלום בכל מדיה. עם זאת, המדינה אינה מאפשרת לבצע יצירה נגזרת אחרת. כמו כן, המדינה אוסרת סילוף, פגימה או ביצוע פעולה אחרת העלולים לפגוע בשמו או בכבודו של היוצר או של מעניק הרישיון.

ההחלטה מסמיכה את משרדי הממשלה להוסיף מגבלות נוספות כראות עיניהם. כל משרד יכול להחליט אם לדרוש כי בכל שימוש בתצלום יצויין כי הוא נלקח מאתר המשרד. בנוסף, כל משרד יוכל להגדיר תנאים וסייגים שונים לעניין שימושים מסחריים בתצלומים.

החלטה זו היא החלטה תקדימית וחשובה, והיא מגדילה את המידע והיצירות הנגישות לציבור. כידוע, יצירה שנוצרה על ידי הממשל הפדראלי אינה זוכה להגנה של זכויות יוצרים כלל, וזאת הודות לסעיף 105 בפרק הרלוונטי בחוק. החלטת הממשלה מקדמת לכיוון זה, אך היא, כמובן, שונה בתכלית. ראשית, זכות היוצרים קיימת אך ניתן רישיון בחינם בגין מרבית השימושים. שנית, הזכות המוסרית קיימת, ולמעשה כמעט ואין התייחסות אליה בהחלטה. אכן, לא בכדי, כיוון שהזכות המוסרית ממילא לא נתונה למדינה אלא ליוצרים בשר ודם. עם זאת, ביטול זכות היוצרים היה מבטל גם את הזכות המוסרית בו בעת. שלישית, שימוש מסחרי אינו מותר באופן גורף, אלא יש לבחון כל מקרה לגופו על פי המשרד הממשלתי ממנו נלקח התצלום. רביעית, הרישיון הישראלי ניתן רק בגין אותן תמונות שהמדינה בחרה להעלות לאתרי האינטרנט שלה. רק בנקודה אחת ראוי לציין כי קיים הבדל שבו ההסדר הישראלי מרחיב מזה האמריקאי, והוא בעניין מקור היצירה. הממשל הפדראלי אינו מחזיק בזכויות יוצרים בגין תמונות שיצר בעצמו, אך הוא רשאי לרכוש זכויות יוצרים מאחרים ולאכוף אותם. ההסדר הישראלי בלתי תלוי לאופן שבו נוצרה היצירה וקובע כי ככל שמדובר ביצירה שזכות היוצרים בה בידי המדינה, ההסדר יכול עליה.

החלטת הממשלה מייתרת למעשה את הצורך בחקיקה. הצעת חוק שהוגשה בנושא – הצעת חוק זכות יוצרים (תיקון שימוש מותר בתמונות שצילמו גופים ציבוריים) – "נתקעה" בועדת הכלכלה של הכנסת, ולא הצליחה להתרומם. עכשיו, ספק אם יש צורך ממשי בה עוד.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.