0

תזכיר הצעת חוק המדגמים: לידתו של המדגם הלא רשום

גם עיצובי בגדים יזכו להגנה ללא רישום
(cc by fashion_10117)

משרד המשפטים פרסם את תזכיר הצעת חוק המדגמים והוא מאפשר לציבור להעביר הערות ביחס אליו עד ליום 14.03.2013 באמצעות אתר קשרי ממשל.

הצעת החוק מבקשת לערוך ריביזיה בתחום דיני המדגמים, תחום אשר מוסדר כיום על ידי הפקודה המנדטורית. בין היתר, מוצע לעדכן את מבחני הכשירות כך שזכות זו תחול רק על מדגם שהוא חדש ובעל אופי ייחודי. לעניין זה אף מוצע לעדכן את דרישת החידוש כך שזו תהיה דרישה גלובאלית ולא תתייחס רק לחידוש טריטוריאלי במדינת ישראל. בפועל, כזכור, בשנים האחרונות רשות הפטנטים מתייחסת לפרסומים באינטרנט כאל פרסומים בישראל. קביעה זו, הלכה למעשה, איינה כמעט לגמרי את ההבדל שבין מדגם חדש בישראל ובין מדגם חדש מבחינה עולמית. אף הדרישה לעניין "אופי ייחודי" דומה במידה רבה להלכה הפסוקה שקובעת שיש להתייחס באופן שונה למדגמים מסוגים שונים לאור אופיים ומספר המדגמים בכל תחום.

המדגם הלא רשום

השינוי המרכזי שהתזכיר מבקש לערוך הוא בלידתה של זכות חדשה: המדגם הלא רשום. כידוע, כיום בעל מדגם שלא טרח לרשום אותו אינו חוסה בצלה של הגנת דיני המדגמים. בהעדר הגנה כאמור, בעל המדגם יכול להיעזר – במקרים חריגים, יש להדגיש – שבהם מי שיעתיק את המוצר יעשה עושר ולא במשפט, אף אם לא נרשם מדגם כלשהו (כפי שנקבע בהלכת א.ש.י.ר). התזכיר מציע לבטל את הצורך ואת האפשרות לפנות לדינים אלה. תחת זאת, תהיה לבעל מדגם שלא רשם את המדגם הגנה למשך שלוש שנים מפני העתקה. זאת, להבדיל מזכותו של בעל המדגם הרשום להגנה בת 15 שנה מפני ניצול כלשהו של המדגם.

הזכות של המדגם הלא רשום תוכל לסייע למעצבי מוצרים שהם "אופנות מתחלפות" ואשר חיי המדף שלהם קצרים, ומשכך לא תמיד רושמים בגינם מדגמים. דוגמה בולטת אחת למוצר שכזה היא תעשיית האופנה והבגדים. זכות זו תוכל גם לסייע לבעלי מדגמים שהם עסקים קטנים ואשר אינם בהכרח מודעים לצורך ולאפשרות לרשום את המדגמים בכדי לזכות בהגנה.

מדגם לא רשום יוכל לעזור גם למי שלא רשם מדגם ועוולת גניבת העין אינה מסייעת לו. עוולת גניבת העין דורשת הוכחת קיומו של מוניטין, דרישה שהרף להוכחתה אינו בר-השגה למרבית המוצרים והיצרנים בשוק (למשל: פרשת מומלצימרפרשת בגדי הים של משען ואפילו עניין טומי הילפיגר). אם תתקבל ההצעה, המדגם הלא רשום יעניק הגנה מוגבלת בזמן גם לחיקויים של מוצרים שלא צברו מוניטין.

שינויים נוספים: זכות מוסרית, גופנים ותוכנות מחשב

עוד שינוי מעניין הוא ההתייחסות לזכות המוסרית של מעצב המדגם, שמעתה יהיה זכאי לקרדיט ראוי בפנקס הרשמי. כך, סעיפים 21-23 להצעה שבתזכיר מקבילים לסעיפים 39-43 לחוק הפטנטים, ומקנים למעצב, אף אם הוא לא בעל המדגם, לבקש את ציון שמו בפנקס.

כמו כן, התיקון כולל בצורה מפורשת את המונח "גופני דפוס" תחת "מוצר" ובכך מבקש לשנות את ההחלטה בפסיקה לפיה גופני מחשב מוגנים בזכויות יוצרים ולא באמצעות דיני המדגמים. הקביעה שגופנים הם מוצרים תאפשר הגנה עליהם לתקופת זמן מוגבלת של שלוש שנים – במידה ולא נרשמו או חמש עשרה שנה במידה ונרשמו, אך לא את משך ההגנה הרחב הקיים כיום, מכוח חוק זכות יוצרים.

תיקון שלישי אליו ראוי לשים לב הוא הקביעה כי תוכנת מחשב איננה "מוצר". משכך, אם הצעה זו תתקבל, ממשקי משתמש ואלמנטים חזותיים אחרים של התוכנה לא יהיו זכאים להגנה באמצעות דיני המדגמים אלא באמצעות דיני זכויות היוצרים, אם בכלל. בעניין זה הגישות משתנות ממדינה למדינה ולפחות בארה"ב מקובל בשנים האחרונות לרשום מדגמים גם על ממשקים של תוכנות מחשב.

לפחות לאקונה אחת: האם סימון כוזב הופך חוקי?

התזכיר מציע לבטל את פקודת הפטנטים והמדגמים. ברם, מעיון ראשוני נדמה שלפחות עניין אחד הוסדר בפקודה ולא זכה להתייחסות בחוקים החדשים: חוק הפטנטים ואף חוק המדגמים המוצע החדש אינם מתייחסים לסימון כוזב. עניין זה הוסדר מפורשות בפקודה ונראה שאם תתקבל ההצעה, לא יהיה כל דבר חקיקה האוסר סימון של מוצרים שאינם מוגנים בפטנט או במדגם כאילו הם מוגנים באמצעות זכויות משפטיות אלה.