עבדות ופטנטים: למי שייכת האמצאה של עבד?

בתקופה שלפני מלחמת האזרחים של ארה"ב, המשטר האמריקאי הכיר גם בקניין על בני אדם. כך, אדם אחד יכל להיות בעליו של אדם אחר – עבד. עם זאת, מסתבר, שבאותה תקופה חשוכה האדונים לא יכלו להינות מכל פירות העמל של העבדים שבבעלותם.

תחת דיני הפטנטים האמריקאים, רק הממציא המקורי והאמיתי זכאי כי הפטנט ירשם בשמו. כך למשל, בארה"ב אמצאות שירות של עובדים קמות לקניין העובד. גם במקרה שבו יש חובה חוזית או חובה מכוח המשפט המקובל להעביר את הבעלות בפטנט למעסיק, הקניין קם לטובת העובד והוא נאלץ להמחות אותו לאחר. מסתבר שהמצב עם עבדים (slaves) להבדיל מעובדים – אינו שונה בהרבה, אלא שלאור העובדה שעבדים לא היו זכאים לזכויות על פי דין, גם בעלי העבדים יצאו קירחים וללא בעלות באמצאה.

כך, התרחש במקרה של בן מונטגומרי, עבד אפריקאי-אמריקאי, שהיה בבעלותו של ג'וזף דיוויס. מונטוגמרי המציא מדחף לסירות המויעד לשימוש במים רדודים. דיוויס ביקש לרשום על האמצאה הזו פטנט, אלא שמשרד הפטנטים סירב להעניק את הפטנט. בתחילה, כאשר הבקשה הוגשה בשמו של מונטגומרי, הבקשה נדחתה מחמת שלא היו לו זכויות שבדין. לאחר מכן, כאשר בקשת רישום הפטנט הוגשה בשמו של דיוויס, תוך שהוא מציין שהעבד מונטגומרי הוא הממציא, הבקשה סורבה מחמת שהוא לא הממציא האמיתי. כלומר, פועל יוצא של המשטר המשפטי שהיה נהוג באותה תקופה – אף אחד לא יכל לזכות לבעלות על האמצאה של העבד מונטגומרי. מי שהיה ער לצרה של דיוויס, היה אחיו, ג'פרסון שגם הוא ניסה את מזלו ברישום אותו פטנט ונכשל. כנראה שמסיבה זו, כאשר ג'פרסון נהפך לנשיא הראשון (והיחיד) של הקונפדרציה, הוא דאג לחוקק חוק פטנטים שיצר קונסטרוקציה משפטית שאיפשרה לבעלי העבדים לזכות בפטנטים של עבדיהם.

אז בפעם הבאה שיספרו לכם שמעסיק שמשלם שכר עבודה זכאי לקבל בעלות מלאה ומוחלטת על פטנטים של עובדים, תזכרו שאפילו במקרה הקיצון של העבדים – זה לא היה כל כך ברור מאילו.

(לקריאה נוספת: How the Patent Office Helped to End Slavery)

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.