מגן חדש נגד טרולי פטנטים

קפטן אמריקה נגד טרולי פטנטים?
(cc byPop Culture Geek)

בפעם האחרונה שS.H.I.E.L.D יצאו למלחמה, זה היה נגד לוקי וחבורת החייזרים המוזרה שלו. בהנחיית המנהל החדש שלהם, ברק אובמה (נשיא אפרו-אמריקאי  ראשון זה ללא ספק כוח על שווה במיוחד), הם הולכים להילחם עכשיו בטרולי הפטנטים

הצעת חוק חדשה הובאה לאחרונה לקונגרס האמריקאי. מעצבי ההצעה כינו אותה Saving High-Tech Innovators from Egregious Legal Disputes Act ובכך הצליחו במשימה לייצר לה שם מקוצר מגניב במיוחד: S.H.I.E.L.D. במסגרת ההצעה, טרולי פטנטים יתקלו במהמורות חדשות אם יבקשו לאכוף את הפטנטים שלהם במסגרת הליך משפטי.

על פי ההצעה, טרול פטנטים אשר יגיש תביעת אכיפה ידרש להפקיד ערבון בגובה שייקבע על ידי בית המשפט שדן בעניינו. עוד נקבע, כי במידה והתביעה תיכשל – בין אם נוכח העדר הפרה או בטלות הפטנט – טרול הפטנטים יתבקש לשלם הוצאותיו של הנתבע (כולל הוצאות של עורכי דין ופטנטים), אלא אם בית המשפט ימצא שיש נסיבות יוצאות דופן שלאורן לא יהיה זה צודק לפסוק את ההוצאות. צריך להבהיר, בדין האמריקאי, כל צד נושא בהוצאותיו. חריג אחד לעניין זה קיים כבר בדיני הפטנטים. סעיף 285 מסמיך את בית המשפט, במקרים יוצאי דופן, לפסוק הוצאות. S.H.I.E.L.D מבקשת להפוך את ברירת המחדל ולקבוע כי במקרה של טרול פטנטים, הכלל הוא תשלום הוצאות והיוצא מן הכלל הוא אי תשלום.

עכשיו נותר לראות אם הקונגרס יאמץ את הצעת החוק. הסיכויים לכך נראים סבירים בהחלט, במיוחד לאחר שאובמה גער בפומבי בטרולי הפטנטים על שהם פוגעים בכלכלה האמריקאית.

מי אתה טרול הפטנטים?

הצעת החוק אינה מגדירה מיהו טרול פטנטים באופן פוזיטיבי, אלא בצורה שיורית, ואכן מדובר במשימה לא קלה, שזכתה לדיונים לא מעטים במסגרות אקדמאיות. ההצעה מגדירה שלושה סוגי בעלי פטנטים "לגיטימיים". החוק יחול על מי שאינו נמנה על סוגים אלה, ובעקיפין אנו מבינים כי הוא נחשב כטרול. הסוגים הלגיטימיים המוזכרים בהצעה הם אלה:

  1. הממציא או הבעלים המקורי של הפטנט;
  2. מי שהשקיע השקעה משמעותית בניצול האמצאה באמצעות ייצור או מכירה;
  3. מוסדות השכלה גבוהה או חברות מסחור שלהן.

הגדרות אלה, כמובן, אינן מדויקות לשני הכיוונים – כלומר, עשויים להיות false positive (זיהוי כטרול פטנטים מי שבפועל אינו כזה) ו-false negative (קביעה שמי שנתפס כטרול פטנטים אינו טרול פטנטים על פי החוק). הנה רק מספר דוגמאות עליהן חשבתי:

ישנם ממציאים-טרולים. דוגמה בולטת היא Intellectual Ventures שמעסיקה ממציאים ואף רוכשת רעיונות בטרם מוגשות בקשות פטנט בגינן (קרי – היא הבעלים המקורי של הפטנט). דוגמה בולטת אחרת לטרול-ממציא היא ג'רום למלסון שהרוויח מעל למיליארד דולר מאכיפת פטנטי צוללת לגבי סורקי בר-קוד.

בעיה נוספת אפשר לזהות בהגדרת הקבוצה השנייה.  בלשון ההצעה:

EXPLOITATION OF THE PATENT.—Such  party can provide documentation to the court of substantial investment made by such party in the exploitation of the patent through production or sale of an item covered by the patent. 

כפי שניתן להתרשם, הניסוח מדבר רק על שתי אפשרויות: מכירה או ייצור של מוצר המכוסה על ידי הפטנט. כך, נראה שאם האמצאה היא שיטה, השקעה כספית לשם שימוש מסחרי לא תסייע לבעל הדין מלחמוק מהגדרתו כטרול פטנטים, אף שהוא עשה מאמצים ליישם את אמצאתו באופן מסחרי ואולי אף עשה כן.

בעיה שלישית שקיימת בהצעה נוגעת לסיטואציה של ממציא-יזם. ממציא-יזם עשוי להגיש את בקשת הפטנט בשמו ולהעביר את הבעלות בפטנט לאחר מכן לטובת החברה שהוא מקים במסגרת המיזם. כיוון שכך, החברה לא תיחשב הבעלים המקורי של הפטנט. חברה שכזו תצטרך להראות שביצעה השקעה כספית משמעותית בניסיון ניצול האמצאה, אך פעמים רבות חברות הזנק אינן מצליחות לגייס כספים ולא בטוח אם ההשקעה הראשונית בחברה תחשב בבחינת השקעה משמעותית, כפי שההצעה דורשת.

בעיה רביעית, ועמה אסיים, היא הבעיה של מי שרוכש תיקי פטנטים. דוגמה לכך היא גוגל שרכשה את הפטנטים של מודו, ולא ברור אם היא תטרח למממש כל אמצאה ואמצאה. השימוש שהחברה עושה בפטנטים אינו דומה לשימוש הרגיל של טרול פטנטים. היא מנצלת אותם למטרות הגנתיות בעיקר, בכדי להרתיע אחרים מלתבוע אותה. יכול להיות שהיא גם משתמשת בחלק מהאמצאות (לפני או אחרי שרכשה את תיק הפטנטים) אך לא בכולן.

האם ההצעה תשיג את המטרה?

קל לחשוב על דרכים לעקוף את השוט שבהצעת החוק. פעמים רבות, טרולים רוכשים פטנט בכדי לאכוף אותו. תחת רכישת הפטנט והסבתו לטרול, ניתן לחשוב על מסגרת חוזית שתאפשר הגשת תביעה על ידי הממציא, כאשר ההוצאות מכוסות על ידי הטרול והרווחים מובטחים לו. אכן, בדרך זו, הטרול נוטל סיכון מסוים וזקוק לסיוע של הממציא, אך מדובר בשיקולים שעשויים להקטין את שווי העסקה ולא בהכרח לסכלה.

אך יתר על כן, אני כלל לא בטוח שההצעה מספקת מענה אמיתי לבעיה. כל שהיא עושה הוא להפחית את התמריץ להגיש תביעות על ידי טרולים (ומי שבטעות ייחשב כטרול), אך היא עושה כן באופן קטגורי מבלי להתייחס לטיב הטענות. לא מדובר בענישה על הגשת תביעה חסרת בסיס, אלא ענישה בגין דחיית תביעה – אף אם היה לה בסיס טוב. למעשה, הצעת החוק מענישה על הגשת תביעות חסרות בסיס באותה הצורה כשם שהיא מענישה על תביעות לגיטימיות, ויתכן שבתביעות חסרות בסיס סכום ההוצאות אף יהיה נמוך יותר. כיוון שכך, ההצעה עשויה להשיג את המטרה של הפחתת תביעות חסרות בסיס, אבל יחד עם זאת, עשויה גם להרתיע מהגשת תביעות לגיטימיות.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.