ארכיון ל מאי, 2013

5

קישורים ממונים בגוגל, סימני מסחר ושימוש אמת

MagicLogo1האם שימוש בסימן מסחר של אחר במסגרת קישור ממומן (AdWord) מפר את זכויותיו של בעל סימן המסחר הרשום? שאלה זו עלתה לדיון בפסיקה לאחרונה במספר הזדמנויות. כזכור, בפרשת "מתאים לי" נקבע כי שימוש בסימן המסחר לשם ביצוע ההתאמה בין פרסומת לבין שאליתת החיפוש של המשתמש אינו מהווה הפרה של סימן מסחר רשום. בפרשת ד"ר מוסקונה אותה קביעה אומצה גם ביחס לשימוש בשמו של אדם, ונקבע כי שימוש בשמו של המתחרה "מאחורי הקלעים" מותר גם מותר. עתה, הובאה לפתחו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו סוגיה דומה. חברת פאיירפלי (firefly) הינה חברה המפתחת תוכנה המסבה באופן אוטומטי תוכנה שפותחה באמצעות מערכת מג'יק לסביבת הפיתוח של מייקרוסופט – סביבת דוט נט. החברה עשתה שימוש בקישורים ממומנים בגוגל אשר הסתמכו על המונח "Magic", וכן מספר מונחים נוספים (eDeveloper ו-UniPaas) הקשורים במערכת מג'יק. בפרט, הסימן Magic נרשם כסימן מסחר השייך לבעלת הפלטפורמה ההיא.

כאשר בעלת הפלטפורמה גילתה אודות השימוש, היא פנתה לגוגל וביקשה, במסגרת נוהל הודעה והסרה של גוגל, כי הפרסומות מפרות את זכויותיה הקנייניות – הן הרשומות (במונח Magic) והן הבלתי רשומות (בשני המונחים הנוספים) – ומשום כך דרשה את הפסקת השימוש. גוגל נענתה לדרישה. חברת פאיירפליי שסברה שאין כל פגם במעשיה, פנתה לבית המשפט בבקשה לסעד הצהרתי מהיר שיקבע כי אין כל הפרה במעשיה וכן דרשה שהחברה תודיע לגוגל כי יש להשיב את הפרסומות שהוסרו.

שימוש אמת

סעיף 47 לפקודת סימני מסחר קובע:

רישום לפי פקודה זו לא ימנע אדם מהשתמש שימוש אמת בשמו או בשם עסקו, או בשמו הגאוגרפי של מקום עסקו, שלו או של קודמיו בעסק, או מהשתמש בהגדר אמיתי של מהותם או איכותם של טובין שלו.

מדובר בחריג לכלל האוסר שימוש בסימן מסחר רשום. על פי חריג זה, ניתן להשתמש בסימן מסחר אם השימוש הוא שימוש "אמת", שכן מטרת סימני המסחר אינה לפגוע בתחרות אלא לאסור שימוש שיהיה בו כדי להטעות ובכך להבטיח מסחר הוגן. הסימן נועד לאפשר לצרכנים לזהות את מקור הטובין. כיוון שכך, סימן המסחר אינו מונע מאדם להשתמש בשם העסק שלו, לציין את מיקומו הגיאוגרפי או להתייחס למהות המוצר עצמו. עם זאת, אין מדובר בהיתר גורף לעשות שימוש בסימן אלא אך בשימוש שהוא "הכרחי ואינו חורג מהנדרש באופן סביר והוגן לשם תיאור וזיהוי השירות או הטובין המוצעים לצרכנים" (ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט (נבו, 26.09.2004)). יש גם לבחון האם הצרכן עלול לחשוב בטעות שהשירות ניתן בחסותו של בעל הסימן הרשום.

לקריאת המשך המאמר »

0

ביצי חופש: סימן שחופשי לשימוש הציבור

בילבולי ביצים?
(cc by-nc-nd su-lin)

האם הסימן "ביצי חופש" היה כשיר להירשם כסימן מאשר – זו השאלה אליה נדרש בית המשפט המחוזי בתל אביב.

התובעת, עמותה הפועלת לרווחת חיות המשק בישראל, הגישה לרשות הפטנטים בקשה לרישום סימן מאשר בגין הסימן המילולי "ביצי חופש", וזו אושרה ונרשמה. במהלך השנים, העמותה נתנה רשות לאחרים, ולנתבעת בתוכם, לעשות שימוש בסימן ביחס לביצים של תרנגולות שגודלו כ"תרנגולות חופשיות". בין הנתבעת לעמותה התגלעו חילוקי דעות, וההסכם ביניהם בוטל. עם זאת, במשך כשמונה שנים, המשיכה הנתבעת למכור ביצים תוך שימוש בצמד המילים "ביצי חופש". נוכח מעשים אלו, הוגשה תביעה לבית המשפט המחוזי ובה נתבקשו הן צו מניעה והן פיצויים בגין ההפרה. בית המשפט המחוזי בחן את הסוגיה ודחה את התביעה, תוך שהוא קובע כי לא היה מקום לרשום את הסימן "ביצי חופש" כסימן מאשר.

סימן מאשר מהו?

סימן מאשר מוגדר בפקודה כ"סימן המיועד לשמש בידי אדם, שאינו מנהל עסק, לאישור מקורם של טובין פלונים שיש לו ענין בהם, מרכיביהם, דרכי ייצורם, איכותם או תכונה אחרת מתכונותיהם, או לאישור טיבו, איכותו או סוגו של שירות פלוני שיש לו ענין בו". כלומר, בניגוד לסימן מסחר שבו משתמש בעל הסימן עצמו, ושמטרתו לאפשר לציבור לזהות את מקור הטובין ולהבחין בינם לבין מקורות אחרים, הסימן המאשר אינו מאפשר לציבור לזהות את המקור כלל. הסימן המאשר עשוי וצפוי לסמן טובין ממקורות שונים ואף של מתחרים ישירים. אלא, שסימן מאשר נועד למטרה אחרת: לסמן לצרכן כי הטובין המסומנים בו הם בעלי טיב, איכות או תכונות מסוימות. כיוון שכך, פקודת סימני מסחר דורשת כי סימן מאשר יירשם אך במצב שביכולתו של בעל הסימן "לקיים את התכונות שאותו סימן מיועד לסמנן". כלומר, שיש למבקש הרישום יכולת שליטה על השימוש שיעשה בסימן, באופן שהתכונות שהסימן בא להבטיח יתקיימו בפועל.

לקריאת המשך המאמר »

0

העליון: זכות יוצרים אינה מגינה על המצאות

(cc by-nc-nd barnism)

למר זיסו היה רעיון מצוין. כידוע, בכדי לעודד בעלי כלבים לאסוף אחר כלביהם,  הטילו חוקי העזר העירוניים חובה שכזו. אך אליה וקוץ בה – בכדי שניתן יהיה להעניש את העבריין, יש לתפוס אותו (או את כלבו) בשעת מעשה. מר זיסו מצא פתרון מצוין – כאשר פקח ימצא "מוקשים" ברשות הרבים, הוא יוכל לאתר את העבריין באמצעות לקיחת דגימת ד.נ.א והשוואתה למאגר של כלבים רשומים. עיריית פתח תקווה, תאמינו או לא, חשבה שזה רעיון מצוין. אלא, שהיא שמעה את מר זיסו, והחליטה ליישם את אותו הרעיון בעצמה. 

בעקבות כך, זיסו פנה לבית המשפט המחוזי וביקש סעד. בית המשפט המחוזי של מחוז מרכז קיבל את התביעה והצהיר כי זיסו בעל זכויות היוצרים ברעיון של איתור כלבים באמצעות בדיקות ד.נ.א בצואה.

עתה, נדון העניין בפני בית המשפט העליון שקיבל את הערעור של עיריית פתח תקווה וקבע חד משמעית – זכות היוצרים לא יכולה להגן על הרעיון של זיסו.

לקריאת המשך המאמר »

2

אי תשלום אגרה משיקולים של כדאיות כלכלית אינה מאפשרת החזרת תוקף הפטנט

מר אלי תייר היה הממציא והבעלים של פטנט 148847, שכותרתו "יתד סיפרלית". כאשר הגיעה השעה לחדש את תוקף הפטנט, היה המבקש נתון תחת אילוצים תקציביים, אשר הטילו הספק את המשך השימוש המסחרי במוצר מושא הפטנט. כיוון שכך, האגרה לא שולמה והפטנט פקע.

לאחר שהתקופה הקשה עברה, מר תייר עשה מאמצים, וככל הנראה אף הצליח, להחזיר את השימוש במוצר בשוק המסחרי. מכאן שהוא עתר להחזרת תוקפו של הפטנט.

הבקשה נדונה בפני סגנית רשם הפטנטים, אשר מצאה לנכון לדחות את הבקשה.

בקשה להחזרת תוקפו של פטנט מתבססת על הוראת סעיף 60 לחוק הפטנטים:

60. שוכנע הרשם כי אגרת החידוש לא שולמה בשל סיבות סבירות, כי בעל הפטנט לא רצה בפקיעת תוקפו של הפטנט, וכי הבקשה להחזר תקפו של הפטנט הוגשה סמוך ככל האפשר לאחר שדבר אי-התשלום נודע לבעל הפטנט או למי שאחראי מטעמו לתשלום האגרה, יורה על פרסום הבקשה באינטרנט לאחר ששילם בעל הפטנט את אגרת החידוש שלא שולמה.

כלומר, ישנן שלוש דרישות נפרדות: (1) האגרה לא שולמה בשל סיבה סבירה, (2) בעל הפטנט לא רצה בפקיעת תוקפו של הפטנט, ו-(3) העדר שיהוי בהגשת הבקשה לאחר שנודע על אי התשלום.

סגנית הרשם ציינה:

"אי תשלום מכוון של אגרת חידוש בשל שיקולים של כדאיות כלכלית, אינו יכול להוות סיבה סבירה כמשמעותו בסעיף 60 לחוק. לא בכדי קבע המחוקק מספר נקודות זמן בחיי הפטנט, בהן על בעל הפטנט להחליט האם יש בו תועלת לצד עלות תחזוקתו. להחלטה זו השלכות על זכויותיהם של בעל הפטנט ושל הציבור. אם החליט בעל הפטנט במודע כי אינו מעוניין עוד בפטנט, אין מתקיימות ההצדקות שבבסיס מנגנון החזרי התוקף שבחוק, אשר נועד להקל עם בעלי פטנט שרצו בהמשך חיי הפטנט, אך נכשלו בכך מסיבות שונות, כגון טעויות אנוש."

כלומר, אילוצים תקציביים לא יכולים להוות סיבה סבירה לאי תשלום האגרה, ומקום ובו הסיבה שבגינה לא שולמה האגרה נובעת משיקולים מסחריים-כלכליים, הפטנט לא יוכל עוד לחזור לתוקף.

(פטנט 148847 (בקשה להחזר תוקף) אלי תייר (אתר הרשות, 7.04.2013))

3

ביטול פטנט על ידי בעליו

חוק הפטנטים מאפשר לכל אדם החפץ בכך, לעתור לביטול הפטנט. אלא, שכאשר מדובר בבעל הפטנט עצמו, להבדיל מכל צד שלישי, החוק מאפשר לו לבקש את ביטול הפטנט אף מבלי שיש עילה לכך. יתר על כן, בידי בעל הפטנט החופש לבחור את האופן שבו הפטנט יסיים את חייו: הראשון, בטלות – משמעה, ביטול הפטנט באופן רטרואקטיבי כאילו לא היה קיים מעולם. השני, מחיקה – ביטול הפטנט מכאן ולהבא.

ההסדר האמור קבוע בסעיף 73א לחוק הפטנטים:

(א) בוטל פטנט סופית על פי בקשת בעל הפטנט, ירשום הרשם את דבר הביטול בפנקס, ורואים את הפטנט כאילו לא ניתן.
(ב) נמחק פטנט סופית על פי בקשת בעל הפטנט, ירשום הרשם את דבר המחיקה בפנקס ורואים את הפטנט כאילו נמחק ביום הגשת הבקשה לפי סעיף 73(א).

כאמור, במקרה של בקשת ביטול או מחיקה על ידי בעל הפטנט, אין צורך להראות פגם משפטי במתן הפטנט. מדובר במעין זניחה אקטיבית של הזכות המשפטית והשמתה בחזקת הרבים. כיוון שיתכן וישנם צדדים שלישיים המסתמכים על הקניין שיש לבעל הפטנט בפטנט, דוגמת מי שמחזיק ברישיון, בשיעבוד או בזכות דומה, החוק קובע כי בקשת ביטול תפורסם ברבים בכדי שמי שעשוי להיפגע מביטול הפטנט יוכל להביא את עמדתו בפני רשם הפטנטים.

נדמה שזה אך ברור מאילו כי אין שימוש רב בסעיף 73 לחוק הפטנטים. השארתו של פטנט בתוקפו אינה כרוכה בהוצאות כלשהן, מלבד אגרות חידוש. מי שמבקש לזנוח מחמת חיסכון כיס, עשוי פשוט להימנע מתשלום אגרות החידוש במועדן. הגשת בקשה לביטול – שלרוב מוגשת על ידי עורכי פטנטים – דווקא כרוכה בהוצאות.

והנה, לאחרונה, הוגשה בקשה מעין זו לרשם הפטנטים.

בעניינה של חברת GENENTECH INC עתרה האחרונה לביטול פטנט מס' 175885 שכותרתו "נוגדן, חלקי נוגדן, שיטה להכנתו ושימושים של הנוגדן". סגנית הרשם קבעה כי הבקשה תפורסם וככל שלא יהיו התנגדויות, הפטנט יבוטל.

באותו עניין התעוררה סוגיה משנית והיא המועד שבו הוגשה בקשת הביטול לרשות הפטנטים. בעלת הפטנט טענה כי הוגשה בקשה קודמת שלא טופלה. סגנית הרשם דחתה טענה זו בהעדר ראיות לקיומה של בקשה קודמת, אך העירה כי ממילא אין לתאריך הגשת הבקשה כל נפקות מחמת שמדובר בבקשה לביטול רטרואקטיבי של תוקף הפטנט כאילו לא ניתן. זאת, למעשה, להבדיל מבקשת מחיקה בה תוקף המחיקה מתחיל ממועד הגשת הבקשה ואילך.

ההחלטה אינה מציינת מדוע בעלת הפטנט מבקשת את ביטולו.

(בקשה לביטול פטנט 175885 GENENTECH, INC (אתר הרשות, 24.04.2013))