צירוף של "ידידים" להליך בפני הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים

חברים? שלום-שלום (cc by Tiago Ribeiro)

האם הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים מוסמכת לצרף "ידידי בית משפט" להליך המתנהל בפניה? שאלה זו דרשה את הכרעתה של הוועדה לאחרונה.

לאור העובדה שההחלטה ניתנה בהליך בו אני מייצג, וכיוון שההליך עודנו מתנהל, לא ארחיב בעניין. עם זאת, ונוכח אופיה התקדימי של ההחלטה, סברתי כי יהיה זה נכון להביא את עיקריה. כך או כך, כל האמור בפוסט זה נובע אך ורק מההחלטה, כפי שפורסמה על ידי רשות הפטנטים.

בפני הוועדה נדונה בקשה לפסיקת תמורה לממציא עבור אמצאת שירות שהמציא. בתקופה קצרה של כחודש, שלושה גופים שונים ביקשו להצטרף להליך כ"ידידי בית המשפט" (Amicus Curae) – התאחדות התעשיינים בישראל, ACC סניף ישראל ועמותת Israel Advanced Technology Industries (IATI).

הסמכות לצרף "ידיד" – סמכות טבועה שאינה קבועה בתקנות

הוועדה קבעה כי תקנה 187 לתקנות הפטנטים מסמיכה צירופו של צד להליך. אלא, שניתן לצרף רק את מי שמעוניין בתוצאות ההליך. לעניין זה קבעה הוועדה:

"לדעתנו, העניין שצריך להיות לאדם בתוצאות הבקשה כדי להצטרף לדיון כבעל דין, הוא עניין של זכות חוקית, דהיינו: היותו נמען ישיר של ההחלטה הקובעת לגביו זכות או חובה קונקרטית. אחרת אין הוא יכול להיות מבקש או משיב בהליך המתנהל בפני הוועדה."

מאחר שהעניין שהציגו מבקשות הצירוף בהליך אינו בתוצאות הקונקרטיות של ההליך, נקבע כי אין לצרפן מכוח תקנה 187.אלא, שהוועדה קבעה כי בדומה לבית משפט, גם לה נתונה סמכות טבועה לצרף להליך "ידידי בית משפט". הוועדה ציינה:

"מקומו של "ידיד" כאמור אינו נפקד מעבודת הועדה אשר ככל פורום שיפוטי שומה עליה להביא בחשבון בהכרעותיה שיקולים שעניינם תקנת הציבור ומדיניות שיפוטית. נצא מן ההנחה כי הוועדה כגוף שיפוטי בפרט כזה שסמכותו ייחודית והחלטתו סופית (ר' סעיף 111 לחוק הפטנטים), כמוה לצורך ענייננו כבית משפט, וככזו מוסמכת עקרונית לצרף "ידיד" להליכיה בכפוף למבחנים שנקבעו בפסיקה".

הפעלת הסמכות כפופה לשיקול דעת

נוכח סמכותה זו, הוועדה בחנה את בקשות הצירוף לגופן ודחתה אותן, וזאת ממספר נימוקים:

ראשית, שיקול היעילות מורה כנגד צירוף צד נוסף כיוון שכבר היו מספר סבבי כתבי טענות ואף הוגשו ראיות. כיוון שכך, הוספת צד נוסף תפגע ביעילות ההליכים ותאריך את הדיון.

שנית, הוועדה לא השתכנעה כי יש לאף אחת ממבקשות הצירוף תרומה מיוחדת לבירור הסוגיות העומדות לבחינה בהליך.

שלישית, הוועדה התייחסה לחוסר איזון אינהרנטי בין הצדדים בבקשה לפסיקת תמורה בה ניצב עובד כנגד המעביד. נקבע כי צירופן של המבקשות, אשר מצדדות בתוקף בעמדת המעביד, יש בו כדי להחמיר במידה רבה את חוסר האיזון בין בעלי הדין בהליך. נוכח האמור, הוועדה קבעה כי חרף סמכותה, במקרה הנוכחי אין מקום לצרף את המבקשות כ"ידידות" להליך.

 

בשולי ההחלטה התירה הוועדה את פרסום החלטתה, ובכך חרגה מכלל ברירת המחדל הקבוע בסעיף 114 לחוק הפטנטים ולפיו הדיון בפניה אסורים בכל פרסום. לעניין זה נקבע:

"לאור הוראות סעיף 114 לחוק הפטנטים ולפי טיב הצדדים להליך ביניים זה ואופי ההחלטה בה אין כל פרטים המעידים על תכנו והתנהלותו של ההליך העיקרי בין המבקש והמשיבה, אנו מתירים פרסומה של החלטה זו".

(בקשה לקביעת תמלוגים בעד אמצאת שירות (בקשות להצטרף להליך) התאחדות התעשיינים בישראל נ' ____ (אתר הרשות, 23.05.2013))

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.