שחרור בייצוג בהליכים בפני רשם הפטנטים

lawyerבמסגרת היישורת האחרונה של הליך התנגדות לרישום סימן מסחר, כאשר אך נותר לברר בקשה לפסיקת הוצאות, אבד הקשר בין עורכי הדין המייצגים את המתנגדים לבין שולחיהם. כיוון שכך, עורכי הדין עתרו לרשם הפטנטים וביקשו כי ישחרר אותם מייצוגם.

רשם הפטנטים בחן את הבקשה ודחה אותה, תוך שהוא קובע:

"בהכרעה האם לקבל בקשה להשתחרר מייצוג יש לאזן בין חובת האחריות הרבה שיש לעורך הדין כלפי לקוחו מחד, ובין חופש העיסוק וההתקשרות של עורך הדין למתן שירותים מאידך. כמו כן, לא ניתן להתעלם מהאינטרס הציבורי הגלום ביחסי האמון המיוחדים שבין עו"ד  ללקוחו. על מנת לשמור על קיומו של איזון ראוי שכזה, הפיקוח עליו ניתן לבית המשפט (ר' תקנה 473(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 לגבי הליך אזרחי והוראות סעיף 17 לחוק סדר הדין הפלילי). דברים אלה יפים גם לייצוג בפני רשם הפטנטים בכלל, ובהליכים משפטיים שבפניו, כגון ההתנגדות דנן, בפרט."

כן ציטט הרשם את כלל 13 לכללי לשכת עורכי הדין ואף הפנה להוראות חוזר רשם מספר 015/2012 – שינויים בפנקס סימני המסחר.

הרשם נימק את דחיית הבקשה בכך שלא הובהר כי עורכי הדין עשו מאמצים מספקים להודיע ללקוח על הנזק שעשוי להיגרם לו, ועל המשמעות של הפסקת הייצוג.

(בקשה לפסיקת הוצאות בגין התנגדות לרישום סימן מסחר 247320 (בקשה לשחרור מייצוג) דמרי נ' אליהו (מיום 9.05.2013))

הערות:

אני סבור כי מדובר בהחלטה שנתנה בחוסר סמכות ותוך פגיעה בחופש העיסק. אנמק בקצרה את עמדתי. בפתח הדיון יש לזכור, כפי שגם הרשם העיר, כי זכותו של עורך הדין להתפטר מייצוג הינה חלק מזכות היסוד שלו לחופש עיסוק. אמת, אין מדובר בזכות בלתי מוגבלת, אלא שכל פגיעה בה צריכה להיעשות תוך כיבוד הוראות חוק יסוד: חופש העיסוק:

4. אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.

במקרה הנתון, ספק  בעיניי אם יש חוק כלשהו המסמיך את רשם הפטנטים למנוע התפטרותו של מייצג במסגרת הליך לפי פקודת סימני המסחר. ברי כי חוק סדר הדין הפלילי אינו רלוונטי, ואף תקנות סדר הדין האזרחי חלות אך על הליכים בפני בית משפט או רשם, כהגדרת מונח זה בחוק בתי המשפט. לטעמי, ונוכח הדרישה כי הפגיעה בחופש העיסוק תעשה בחוק או מכוחו, אף לא ניתן להקיש מתקנות סדר הדין האזרחי לענייננו או לקבוע כי מדובר בסמכות טבועה של ערכאה שיפוטית.

הרשם מפנה לשני מקורות נוספים. הראשון, חוזר הרשם. אלא, שמדובר בהנחיות מנהליות פנימיות ובוודאי שאין מדובר בתקנה בת פועל תחיקתי. השני, כלל 13 לכללי לשכת עורכי הדין,אשר קובע מפורשות:

(ג) היה ענין תלוי ועומד לפני בית המשפט, לא יפסיק עורך דין לייצג את לקוחו אלא בכפוף להוראות כל חיקוק.

כלומר, הכלל עצמו אינו מגביל את יכולתו של עורך הדין להתפטר, אלא מכפיף יכולת זו להוראות חיקוקים אחרים. כאמור, חיקוק שכזה אינו בנמצא.

לעומת זאת, תקנות סימני המסחר, 1940 דווקא מתייחסים לסוגיה. כך, תקנה 10 שכותרתה "סוכנים" קובעת:

10. (א) כל פעולה שאדם רשאי לעשותה לפי הפקודה או תקנות אלה רשאי הוא להרשות לסוכן לעשותה.
(ב) לא יורשה יותר מסוכן אחד לגבי אותו ענין, אלא אם הורשו יחדיו מספר סוכנים שהם שותפים או שהם עובדים יחדיו במשרד אחד; ואולם אין בהוראה זו כדי למנוע יותר מסוכן אחד מלהופיע ולטעון בשם מרשה אחד אם הורשו לכך.
(ג) הוסמכו מספר סוכנים על פי הוראות תקנת משנה (ב) ולאחר מכן חדלו אותם סוכנים לעבוד יחדיו, יראו, אם לא מסרו נותן ההרשאה או אותם סוכנים הודעה אחרת לענין זה, כאילו הוסמך הסוכן שמענו נמסר כמענם של אותם סוכנים.
(ד) תוקף הרשאתו של סוכן לא יפקע כל עוד לא בוטלה הרשאתו על ידי הודעה מפורשת לענין זה לגבי כל ענין שלגביו ניתנה הרשאה. אולם רשאי הרשם, אם ראה טעם סביר לעשות כן, שלא להכיר ביפוי -כוח עשר שנים לאחר שהוצא.

תקנה 10(ד) מורה מפורשות כי הרשאה תבוטל באמצעות הודעה מפורשת, כפי שנעשה במקרה זה. התקנה מאפשרת, בסיפא, לרשם שלא להכיר בייפויי כוח במקרים מסוימים אף ללא קבלת הודעה, אך היא לא מסמיכה את הרשם להתעלם מהודעה מפורשת.

משום כך, אני סבור כי אין בסמכותו של רשם הפטנטים למנוע התפטרות מהייצוג. אין כוונתי כי אין זה ראוי שלרשם תהיה סמכות שכזו, אלא שלשם כך יהיה צורך להתקין תקנה מתאימה.

בשולי הדברים, אזכיר כי הבעתי כבר עמדה בעבר לעניין הכלל שנוסח במסגרת חוזר רשם 010/2012. אלא, שבאותו עניין סברתי כי אין תקנה המסמיכה את הרשם למנוע שחרורו של מייצג במסגרת בחינת בקשת פטנט ולאחר קיבולה. תקנות הפטנטים, להבדיל מתקנות סימני המסחר, קובעות כי אם קיים הליך בפני הרשם, יש ליטול רשות מהרשם בטרם מתפטרים מהייצוג.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.