פסיקה: טעות בדין אינה סיבה סבירה לאי תשלום אגרת חידוש במועד

שעון חול

(cc by-nc he_boden)

האם שגיאה של עורך פטנטים בהבנת הדין הינה סיבה סבירה לאי תשלום אגרה במועדה? סגנית רשם הפטנטים נדרשה לסוגיה זו לאחרונה והכריע כי במצב שכזה בעל הפטנט עומד בפני שוקת שבורה.

פטנט 184177 בגין טורבינת רוח רב כיוונית ניתן בישראל על בסיס בקשת פטנט בינלאומית (בקשת PCT). בקשת הפטנט הבינלאומית הוגשה ביום 14.12.2005. כשנתיים וחצי לאחר מכן, בחודש יוני של שנת 2007, הגישה המבקשת את השלב הלאומי של בקשת הפטנט בישראל. פטנט ישראלי ניתן, אך כאשר הגיעה השעה לשלם את אגרת החידוש בחלוף שש שנים – לא הועבר כל תשלום והפטנט הוזנח.

מתברר, כי עורך הפטנטים אשר ייצג את בעלת הפטנט סבר בטעות כי מניין שש השנים נספר מיום הגשת השלב הלאומי – בשנת 20107 – ולא מיום הגשת הבקשה הבינלאומית בשנת 2005. כיוון שכך, רק בבואם לשלם את אגרת החיודש באיחור של למעלה משנתיים, התגלתה הטעות והוברר כי הפטנט הוזנח זה מכבר.

כאמור, בעלת הפטנט הגישה בקשה להחזרת תוקף הפטנט, הנסמכת על סעיף 60 לחוק הפטנטים. סעיף זה קובע כך:

שוכנע הרשם כי אגרת החידוש לא שולמה בשל סיבות סבירות, כי בעל הפטנט לא רצה בפקיעת תוקפו של הפטנט, וכי הבקשה להחזר תקפו של הפטנט הוגשה סמוך ככל האפשר לאחר שדבר אי-התשלום נודע לבעל הפטנט או למי שאחראי מטעמו לתשלום האגרה, יורה על פרסום הבקשה באינטרנט לאחר ששילם בעל הפטנט את אגרת החידוש שלא שולמה.

בבקשה הבהיר עורך הפטנטים כי התקלה נגרמה עקב טעות בדין ונוכח פרשנות משפטית שגויה לאמנת ה-PCT. עוד נטען כי מסמכי רשות הפטנטים מטעים ואינם ברורים דיים.

סגנית הרשם דחתה את הטרוניות שהופנו כלפי הרשות, וקבעה כי טעות שכזו אינה בבחינת טעות סבירה כדרישת סעיף 60 לחוק:

"10. לנוכח האמור, אין ספק כי הטעות של באי הכוח לא נגרמה מהמסמכים שיצאו תחת ידי רשות הפטנטים, אשר כולם מציינים את התאריך הנכון של הבקשה לפטנט. כמו-כן לא ברור על איזה סעיף בחוק או באמנת ה-PCT מסתמכת פרשנותם השגויה של באי הכוח לעניין תאריך הבקשה לפטנט.

11. בנסיבות אלה, דהיינו, כאשר הן החוק והאמנה, והן מסמכי הרשות כולם מצביעים כי תאריך הבקשה הינו 14.12.2005, לא שוכנעתי כי היה זה סביר כי עורך פטנטים יטעה בעניין זה וכי האגרה לא שולמה בשל סיבות סבירות כדרישת סעיף 60 לחוק."

כיוון שכך, הבקשה עצמה נדחתה ובעלת הפטנט גילתה כי איבדה היא את הגנתה הקניינית בישראל.

(פטנט 184177 (בקשה להחזר תוקף) Katru Eco-Energy Group Pte. Ltd (מיום 29.07.2013))

הערות:

אף שאני מבין את חוסר הרצון להקל ראש בחידוש פטנטים שהוזנחו, אני מתקשה עם הנימוק במקרה הנוכחי. אדרבא, כאשר אני נזכר כי לעניין הארכת המועד להגשת בקשה להארכת תקופת הגנה נקבע כי טעות אדמיניסטרטיבית היא "בלתי נמנעת" וממילא עומדת בדרישת ה-Due Care. אם נלך לאנלוגיה של הארכות מועד בבית המשפט, המתאפשרת כאשר קיים טעם מיוחד לכך, דווקא שם מתברר כי טעות אדמינסרטיבית ושגיאה בספירת הימים לעולם לא תהווה טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד, בעוד שגיאה שבדין עשויה להוות טעם מיוחד מספק (ראו, למשל, בש"א  6708/00 אהרן נ' אמנון (מיום 12.10.2000)). כלומר, שם מצב הדברים הוא הפוך מהמצב ברשות הפטנטים.

אכן, אני ער לעובדה שאין מדובר בבקשת ארכה אלא בקשה להחזר תוקף, וזאת אף בניגוד למצב בהליך אליו הפנתי, אלא שאני סבור שאין לשוני זה כל נפקות משמעותית. כאשר המועד לביצוע הפעולה חלף, הציבור יכול לכאורה לסמוך ידו על כך שהדבר כבר לא יבוצע. צו הארכה לא יינתן, הערעור לא יוגש וכיוצא באלה. החזרת תוקפו של הפטנט מייצרת מצב דומה לכך. יתר על כן, חוק הפטנטים אף מתייחס מפורשות למי שהסתמך על פקיעת תוקפו של הפטנט, וזאת בניגוד למי שמסתמך על אי עמידה במועד זה או אחר – אשר הסתמכותו אינה מעניקה לו כל זכות-יתר.

אך נמדה לי שהעיקר הוא זה: נדמה שאפשר להציג את הטעות הנוכחית כטעות בעלת גוון אדמיניסטרטיבי. כך, ניתן היה פשוט להבהיר בתצהיר כי כאשר הכניסו את המידע למערכת המעקב רשמו בטעות את התאריך X ולא את התאריך Y. טעות שכזו, הדומה במהותה לטעות שבה דנה ההחלטה האמורה, היא ללא ספק טעות אדמיניסטרטיבית ונדמה כי מדובר בטעות סבירה. כיוון שכך, אני חושש כי במקרה זה הצורה גוברת על תוכן, וכי מסגור שונה של הסיטואציה היה מוביל לתוצאה שונה.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.