ארכיון ל נובמבר, 2013

4

בשורות למפתחים: ניתן לרשום מדגמים בישראל על תצוגות מסך ואייקונים

אייקון של גוגל כרום

(cc by-sa Umut159)

במהלך חודש יוני תוקנה התוספת השלישית לתקנות המדגמים. במסגרת תיקון זה נוסף תחת סוג 14 המתייחס ל-"ציוד הקלטה, תקשורת או אחזור מידע", תת-סוג חדש הכולל "תצוגות מסך ואייקונים". שינוי זה מלמד כי מעתה ניתן יהיה לרשום בישראל מדגמים על חזותם האסטתית של ממשקי משתמש בתוכנות, באפליקציות ואפילו באתרי אינטרנט כסחורות עצמאיות. לעניין זה נזכיר את המדגם שנרשם בארה"ב לטובת גוגל בגין עיצוב דף הבית שלה.

כמו כן, ניתן יהיה לרשום מדגם על אייקונים בהם עושים שימוש במסגרת תוכנות מחשב. לעניין אייקונים, נראה כי הדבר עשוי לאפשר הגנה כפולה, שכן לעיתים רבות האייקון ניתן לרישום כסימן מסחר.

נוכח שינוי זה, תיקנה הרשות את הוראות הבחינה של המדגמים ובהם הובהר כי בניגוד למצב הקודם לפיו מדגמים מסוג זה לא היו בגדר סחורה עצמאית, אלא נתבעו כחלק מחפץ אחר – מחשב או מכשיר דומה – אשר על מסכו הצורה המוגנת מוצגת.

מדובר בבשורה מצויינת למפתחי אפליקציות ותוכנות שמעוניינים להגן על החזות של ממשק המשתמש (GUI) אותו הם עיצבו. לעניין זה נזכיר כי במסגרת התביעה שלה נגד סמסונג, אפל נסמכה על מדגם שהגן על המסך הראשי של ה-iPhone. על פי הדיווחים השונים, מרבית הפיצוי שנפסק לה ייוחס להפרת מדגם זה.

0

מעכשיו: סימני מסחר ישראליים יופיעו במאגר הסימנים הגלובאליים

רשות הפטנטיםהודעת ראש רשות הפטנטים מיום 17.11.2013 בישרה על כך שרשות הפטנטים החלה להעביר מידע לטובת מאגר סימני המסחר הגלובאליים של המשרד הבינלואמי (The Global Brand Database).

בשבוע שעבר החלה רשות הפטנטים בהעברת מידע על בקשות וסימני מסחר שהוגשו וייעדו את ישראל אל מאגר הסימנים הגלובלי של המשרד הבינלאומי (The Global Brand Database) המצוי בקישור: http://www.wipo.int/branddb/en/index.jsp.
מאגר מידע זה מאפשר לבחון בצורה מהירה וקלה האם סימן רשום במדינות שונות ובמאגרים שונים, באמצעות חיפוש אחד וקבלת משוב ממצה על קיומו.
החיפוש ניתן לביצוע ע"י חיפוש מילה, חיפוש דמות בהתאם לסיווג וינה וציון סוג הטובין בהתאם לסיווג ניצה. כמו כן ניתן לבצע חיפוש לפי שם המבקש, מיופה כוחו, מספר הבקשה/הסימן, תאריך הבקשה/הרישום/תום התוקף ומקור הבקשה.
המאגר כולל היום את כל הסימנים והבקשות מארה"ב, אסטוניה, שוויץ, קנדה, סינגפור, אוסטרליה, מרוקו, מצרים, איחוד האמירויות הערביות ואלג'יריה. כמו כן' כולל המאגר גם סימני מסחר בינלאומיים (Madrid System) כינויי מקור (Lisbon Agreement) ודגלים וסמלי מדינות Article 6ter of the Paris Convention) ).
תכני המאגר מתעדכנים מעת לעת בהתאם לאמור בדברי ההסבר בו. ישראל תעדכן מאגר זה אחת לשבוע.
רשות הפטנטים רואה חשיבות גדולה ביצירת מאגר גלובלי זה המאפשר למבקש לרשום את סימנו במספר מדינות, לבצע חיפוש מתקדם אחד, בצורה קלה, נוחה וללא עלות.כמו כן להשתתפות ישראל במאגר יתרון למבקשים המקומיים וזאת לאור חשיפת סימניהם באופן גלובלי.

כשלעצמי, נדמה לי שמדובר בצעד חיובי מאוד, שיקל על מבקשים זרים לייעד את ישראל במסגרת בקשות בינלאומיות על פי פרוטוקול מדריד.

2

פסיקה: רשות, הרשאה ומאפה הונגרי

קורטוש

(cc by-sa Jorge Díaz)

מה בין הרשאה ורשות בדיני סימני מסחר – סוגיה זו התעוררה במסגרת בקשה שהובאה להכרעת בית המשפט. אלא, שלעניות דעתי, כפי שאבהיר בהמשך, בית המשפט שגה בניתוחו את הסוגיה.

במסגרת בקשה לאישור תביעה כתביעה נגזרת, עתר מר יהודה נעים כי יתאפשר לו להגיש תביעה בשם חברת המאפה הונגרי (2008) בע"מ. בין היתר, ביקש מר נעים לזכות לסעד הצהרתי שבו יובהרו זכויותיה של החברה בסימני המסחר "קיורטוש המאפה ההנוגרי" (סימנים 195690 ו-195691). כיוון שכך, בית המשפט נדרש לשאלות הנוגעות לטיב הזכות בה אוחזת החברה למול בעלת הסימן המסחר הרשום: קיורטוש המאפה ההונגרי בע"מ.

בעניין זה הוצבה בפני בית המשפט תעלומה קשה לפיצוח: איזו זכות, אם בכלל, הועברה לידי החברה. החברה הוקמה במטרה לאפשר ניהול רשת חנויות מאפה, וזאת בעקבות ההצלחה שנחלו החנויות הראשונות שהיו בבעלות בעלת הסימן. יחד עם זאת, החברה מעולם לא התכוונה וממילא לא השתמשה בעצמה בסימן המסחר. בעוד שלא היתה מחלוקת כי הבעלות בסימן המסחר אינה מצויה בידי החברה, נטען כי לחברה הועברו זכויות בסימן. לעניין זה ביקר בית המשפט את שלל הגרסאות השונות שהציג המבקש עצמו:

"אף מבלי להידרש לטענה בדבר שינוי חזית, קשה למצוא בטענותיו הרבות של המבקש ביחס לזכות שבידי החברה משנה סדורה באשר לטיבה של הזכות אשר, לכאורה, ניתנה לחברה."

יחד עם זאת, ונוכח חשיבותה של סוגיה זו, בית המשפט בחן את הדברים לעומקם וקבע: לא בעלות בסימן, ואף לא רשות לעשות שימוש בסימן המסחר בעצמה, אלא הרשאה למכור לצדדים שלישיים זיכיונות שימוש בסימן המסחר. כך, חרף מסמך הבנות שקבע באופן ברור שהחברה תזכה בזכות להשתמש בשם המסחרי ובשאר הזכויות הקנייניות, בחינת תכלית הקמת החברה ותכלית ההסכם העלתה כי החברה לא ביקשה אלא הרשאה. עוד ציין בית המשפט כי לאור פרוטוקול פגישה שהעיד כי כוונת הצדדים היתה להשאיר את כל הזכויות בסימן המסחר מבלי שינוי, נראה כי בעלת הסימן הניחה כי הקניית ההרשאה אינה מקנה זכויות בסימן המסחר עצמו.

לקריאת המשך המאמר »

0

פסיקה: לרשם אין עוד סמכות להאריך מועד להגשת התנגדות

שעון חול

(cc by-nc he_boden)

בקשה לרישום סימן מסחר SUPRENE, שמספרה 245038, קובלה על ידי רשות הפטנטים ופורסמה להתנגדות הציבור. חברת Dynasoi Elastomeros ביקשה להתנגד לרישום ואף הנחתה את באי כוחה לפעול בהתאם. אלא, שעקב טעות משרדית, הודעת ההתנגדות לא הוגשה בתוך תקופת ההתנגדות, אלא אך הוגשה מספר ימים לאחר מכן בליווי בקשה להארכת מועד. בקשה זו הובאה בפני סגנית הרשם אשר קבעה כי אין בידה להיעתר לבקשה וזאת מחמת העובדה שאין בידי הרשם סמכות להאריך את המועד האמור. אף בקשה לעיון מחדש שהוגשה בעניין זה נדחתה.

סעיף 24(א) לפקודת סימני המסחר קובע את המועד להגשת ההתנגדות:

"תוך שלושה חדשים מיום הפרסום, רשאי כל אדם להגיש לרשם הודעה על התנגדותו לרישום הסימן."

כלומר, בניגוד למועדים אחרים שנקבעו בתקנות, המועד להגשת הודעת ההתנגדות נקבע בחוק החרות. משום כך, ההוראה שנקבעה בתקנה 82, המסמיכה את הרשם להאריך כל מועד הקבוע בתקנות – אינה מעניקה לו את הסמכות להאריך מועד זה.

לקריאת המשך המאמר »

0

מביך: אובמה מתלונן על גידול במספר התביעות שהוא יצר בעצמו

אובמה יוצא לאחרונה, במלוא המרץ, נגד טרולי הפטנטים הרעים. אם תרצו להקדיש לזה חמש דקות, בוודאי תצליחו למצוא אסופה של הצעות חוק שמבקשות להילחם באותם יצורים נלוזים (ואם לא, תזכרו שכבר כתבתי על SHIELD ותראו ריכוז הצעות כאן). דו"ח רשמי של הבית הלבן, שמבהיר שטרולים – נו נו נו – זה רע לכלכלה,

אובמה מקבל פרס נובל לשלום

טוב, נו. לא מביך כמו זה שנתנו לאובמה פרס נובל לשלום.

מזהיר שבשנתיים האחרונות מספר התביעות של אותם טרולים שילשה את עצמה. בתקווה שתרעדו מפחד, הממשל האמריקאי החליט באמת להתעלם מהמציאות.

אז, מה הסיפור? כפי שהערתי ביום העיון שקיימנו בזמנו, הרפורמה בדיני הפטנטים האמריקאית חייבה הפרדה של תביעות, מתוך מטרה להקשות על טרולי הפטנטים להביא נתבעים שונים למחוז האהוב עליהם – המחוז המזרחי של טקסס. הכלל המכונה dis-joinder קבע שהעובדה שנתבעים שונים נתבעים בגין הפרה של אותו פטנט לא תהווה עילה מספקת לנהל את התביעה כנגדם במאוחד. תוצאה מתבקשת היא יותר תביעות בגין הפרת פטנט. יתר על כן, וכיוון שטרולים נוהגים להגיש תביעות נגד מספר רב יותר של נתבעים, התוצאה הטבעית היא שיעור גבוה יותר של תביעות של טרולי פטנטים. ואם אתם מתעקשים על הוכחה אמפירית במקום נפנופי ידיים – יש גם מחקר מתאים.

אז מה היה לנו? אובמה שונא טרולים. אובמה משנה את החוק בשביל להקשות על הטרולים. הטרולים נאלצים להגיש יותר תביעות מבעבר. אובמה מתלונן על גידול במספר תביעות הפטנטים שמוגשות על ידי טרולים. אין דרך אחרת להגיד זאת: מביך.

0

פסיקה: מכירה של מוצר ממצה את זכות הפטנט בתהליכים שמבוצעים באמצעותו

מכשיר One Touch של LifeScan

(cc by-sa David-i98)

מודל עסקי מקובל של עסקים רבים הוא למכור בהנחה, ולפעמים אפילו לתת בחינם, מוצר מסוים מתוך כוונה להשיג רווחים בשוק משני של מוצרים מתכלים. דוגמה בולטת למודל כזה קיימת בשוק המדפסות שם חברות מוכרות את המדפסות עצמן במחירים נמוכים מתוך רצון להרוויח במכירת הדיו. למעשה, יש היגיון כלכלי רב במודל הזה, שכן לאחר שהלקוח רוכש מדפסת מסוימת, הוא לא ימהר להחליף אותה וירכוש דיו עבורה במשך תקופה ניכרת. ככל ששולי הרווח ממכירת המוצרים המתכלים הוא גבוה, המודל הזה עשוי להיות רווחי ביותר. אלא, שאליה וקוץ בה, שכן עצם מכירת המכשיר עשוי למנוע אפשרות לאכוף פטנטים.

במקרה אחד שנדון לאחרונה בערכאת הערעור הפדראלי נבחן עניינה של חברת LifeScan המייצרת מכשירים למדידת רמת גלוקוז בדם לחולי סוכרת. מכשירים אלה עושים שימוש בסטריפים – מעין חתיכות נייר קטנות שתפקידן לספוג את טיפת הדם במסגרת המדידה. החברה מוכרת את מכשיריה במחיר הנמוך ממחיר העלות ובמרבית המקרים אף נותנת בחינם את המכשיר עצמו בחינם עם מספר דוגמיות לנסיון. תחת גריפת רווחים ממכירת המכשיר, החברה מקווה להרוויח ממכירת הסטריפים המתכלים באם החולה יבקש להמשיך ולהשתמש במוצר. אף שהמודל העסקי מבוסס על הסטריפים, החברה לא הצליחה לרשום פטנט עליהם, אלא נאלצה להסתפק בפטנט על השיטה למדידת רמת הדם. בפועל, לחברה קמו מתחרות אשר התחילו למכור סטריפים תואמים למכשיריה שלה ונגסו ברווחי החברה. כיוון שכך, החברה ביקשה להגן על עצמה, וכיוון שהסטריפים שנמכרו נועדו לשימוש במסגרת השיטה מוגנת הפטנט שלה, היא ביקשה לאכוף את זכותה וטענה להפרות עקיפות על ידי חברה מתחרה שכזו.

לקריאת המשך המאמר »

0

דוב אקולוגי, פעולות באינטרנט ופרסום בישראל

דבהחלטה שניתנה לאחרונה בבית המשפט המחוזי מצדיקה דיון מחודש בסוגייה של זכאות לרישום מדגם שהתפרסם באינטרנט. באותה החלטה הובהר כי עצם העובדה כי דבר מה פורסם במסגרת האינטרנט, אין להסיק מכך כי ה"מקום" שבו הדבר בוצע היה בכל רחבי מדינת ישראל. החלטה זו, המאבחנת פסיקה קודמת של בית המשפט העליון שקבעה כי פעולות שבוצעו באינטרנט התבצעו בכל רחבי המדינה, קבעה כי גם לפעולות שמתבצעות במסגרת אתר אינטרנט יכול להיות מקום מסוים שבו הן בוצעו.

במקרה זה, התובעים הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי מרכז בטענות של הפרת זכויות מסחריות וזכויות קניין רוחני בדמותו של דובלה, הדב האקולוגי. לטענתם, לאחר שהעבירו מידע וחומרים לעירייה אודות אותו דובלה, בחרה האחרונה ליצור דמות משלה – "פחומי" שמה –  המהווה העתק של דובלה. דמות זו, נטען, לוותה במערך הסברה מפורט המבוסס כולו על החומרים שהועברו לעירייה. דמותו של פחומי פורסמה ברחבי העיר, אך גם במסגרת מספר אתרי אינטרנט, לרבות בעמוד פייסבוק ייעוד ובבאנרים שונים.

לקריאת המשך המאמר »