פשרה: כמה שימוש זה שימוש הוגן?

סמל האוניברסיטה העבריתשאלה מוכרת עבור העוסקים בתחום היא האם העתקה של דקה מסרט מותרת? בציבור יש אוסף גדול של מיתוסים כאלה, כאילו יש מידת קסם שמי שלא עובר אותה, לעולם יהיה מחוסן מתביעות בגין הפרת זכות יוצרים. מידה שכזו – אין, והחוק, כידוע מתיר הפרה של זכות היוצרים ככל שמדובר בשימוש הוגן. הוגנות השימוש אומנם נבחנת על פי היקף השימוש הכמותי, אך מדובר בקריטריון אחד מיני רבים וספק רב אם דווקא לקריטירון זה בכורה על פניו חבריו.

האוניברסיטה העברית, מסתבר, מדפיסה לתלמידיה מקראות הכוללות מאמרים וחלקים מספרים ואף מאפשרת לתלמידים לעיין בגרסה דיגיטלית של חלק מהספרים. שתי הוצאות לאור – שוקן ומוסד ביאליק – הגישו תביעה וטענו כי במעשים אלו יש משום הפרת זכות יוצרים. לאחרונה, הצליחו הצדדים להגיעה לפשרה. במסגרת הפשרה הוסכם על פיצוי כספי בסך 300,000 ש"ח, אך חשוב מכך, הצדדים קבעו כי מדד כמותי לשימוש הוגן על ידי האוניברסיטה. על פי ההסכם, שימוש הוגן בספר יהיה שימוש בלא יותר מ-20% ממספר העמודים בספר וישמש לצורך מקראה אחת או לצורך עותק אלקטרוני אחד. עוד הוסכם, כי שימוש במאמרים בשלמותם הינו שימוש הוגן.

אף שמדובר בהסכם פרטני המחייב אך את הצדדים לו, הסדר שכזה עשוי לשמש אמת מידה להיקף השימוש על ידי מוסדות להשכלה גבוהה שייחשב כשימוש הוגן.

(מקור: The Marker)

עדכון 4.12.2013:

הערה 1:

פורום השכלה נגישה, שמטרתו לסייע בשיפור הנגישות של חומרי הוראה ומחקר המוגנים בזכויות יוצרים בקרב המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, גיבש מסמך עקרונות הפעולה לשימוש הוגן בהקשר זה. הסכם הפשרה מאמץ את העקרונות שהוגדרו על ידי הפורום, ובעיקר את המדד הכמותי לשימוש הוגן.

​(ותודה לשרון ולפרופ' אלקין-קורן על שהפנו את תשומת ליבי לעניין זה)

הערה 2:

פסק דין שניתן לאחרונה בארה"ב קבע כי סריקת ספרים על ידי גוגל מהווה שימוש הוגן. בין היתר, קביעה זו נסמכה גם על המגבלה שגוגל שמה לעצמה והיא לא להציג יותר מ-10% מהדפים שבכל ספר.  

 

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.