פסיקה: בחינה על אתר מחמת גילו של הממציא

תמרור elderly people

(cc by Elliott Brown)

בשנת 2012 תוקן חוק הפטנטים כך שהובהרו העילות המצדיקות בחינה על אתר של בקשת הפטנט. בין עילות אלה מצויה אחת המתייחסת לגילו ולמצבו הרפואי של מבקש הפטנט. אך האם מבקש פטנט זכאי לזירוז בחינת בקשתו מחמת גילו של אחד הממציאים? שאלה זו נדונה והוכרעה לאחרונה על ידי סגנית הרשם, ז'קלין ברכה. בין חמשת הממציאים של בקשת פטנט 216,870 מצוי גם פרופ' שמעון סלוין, אשר יחגוג השנה את יום הולדתו ה-73. אין חולק כי לו פרופ' סלבין היה מגיש בקשת פטנט בגין אמצאתו, הוא היה זכאי מכוח החוק לזרוז בקשת הפטנט שלו לבקשתו. זאת בהתאם להוראת סעיף 19א לחוק הפטנטים:

מבקש שיש לו נימוקים סבירים לכך רשאי להגיש לרשם בקשה מנומקת, בצירוף תצהיר לתמיכה בעובדות, לבחינת הבקשה על-אתר; יראו כל אחד מאלה, בין השאר, כנימוק סביר: (1) גילו המתקדם או מצבו הרפואי של המבקש; … (6) יש נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

אלא, שבעניין בקשת פטנט 870', פרופ' סלבין אינו מבקש הפטנט, אלא אך אחד מהממציאים. מבקשת הפטנט הינה חברת CIMAS הקפריסאית, שהיא בעלת הקניין באמצאה.

נוכח האמור, המבקשת עתרה כי רשות הפטנטים תזרז את הבחינה מכוח עילת הסל המנויה בסעיף 19א(6), וזאת בהיקש מהעילה הקבועה בסעיף (1). סגנית הרשם בחנה את הסוגיה וציינה כי על פי החוק הישראלי, לממציא נתונה זכות מוסרית, בלתי ניתנת לויתור, לציון שמו כממציא. יחד עם זאת, היותו ממציא, וציון שמו ככזה, אינה מעניקה לו כל זכות שהיא באמצאה ובפטנט. סגנית הרשם הוסיפה וקבעה כי לרישום הפטנט יש משמעות כלכלית עבור ממציא חרף העדר זכות קניינית באמצאה ובפטנט. כך, למוניטין שנוצר לו עקב רישום הפטנט יש משמעות כלכלית. בלשון ההחלטה:

15. לזכותו של הממציא להירשם ככזה בבקשה לפטנט ובפטנט ישנם היבטים כלכליים ניכרים, כגון יצירת מוניטין לממציא, אשר יש להם גם משמעויות כלכליות (ראה ד"ר שלומית יניסקי רביד "קניין רוחני בעבודה – תיאוריה, מעשה ומשפט משווה", עמ' 390 (2013). לפיכך לעובדה כי אין הממציא מבקש באמצאה אינה בהכרח שוללת את היותו בעל אינטרסים כלכליים בה מעבר לאינטרסים האישיים המגולמים בזכותו להירשם כממציא

סגנית הרשם סיכמה ומצאה כי קיים אינטרס ציבורי בבחינה על אתר של אמצאות שהומצאו על ידי ממציאים שגילם מתקדם:

17. מן האמור לעיל עולה כי ישנו אינטרס ציבורי בקידום בחינתן של בקשות לפטנט שממציאיהם אזרחים וותיקים וזאת על מנת לאפשר לממציאים אלה ליהנות בשלב מוקדם יותר מן המוניטין הנלווה לרישום שמותיהם כממציאים. נימוק נוסף המצדיק את הקדמת הבחינה הינו הרצון לעודד אוכלוסייה זו להשתלב בשוק העבודה ולהמשיך ולהביא לידי ביטוי את הידע הרב שצברה באמצעות חשיפתו לציבור בבקשות לפטנט

נוכח האמור, הוחלט להקדים את בחינת הבקשה הנוכחית בישראל. (בקשת פטנט 216870 (בקשה לבחינה על האתר) (24.03.2014))

הערות:

אני מודה שיש לי לא מעט לבטים בעניין ההחלטה הזו, ובשאלה האם גילו של הממציא מצדיק הקדמת הבחינה. למעשה, בשלב הנוכחי, לא הגעתי למסקנה בדבר תשובה נכונה.

בפתח הדברים נזכיר כי גיל הממציא מהווה הצדקה להקדמת הבחינה בארה"ב מזה שנים. למיטב הבנתי, אף לאחר הרפורמה האחרונה שאיפשרה למי שאינו ממציא להיות מבקש הפטנט, עילת גיל הממציא עדיין מהווה עילה להקדמת הבחינה שם.

אכן, גם לשיטתי, לממציא נטול זכות קניינית באמצאה עדיין עשוי להיות אינטרס כלכלי עקיף בכך שינתן פטנט בגין אמצאתו. אינטרס שכזה עשוי להיות קשור לתמורה שיקבל בגין אמצאתו, במידה ומדובר באמצאת שירות. אינטרס שכזה עשוי להיות קשור למוניטין שיצמח לו כאשר שמו יתנוסס על גבי פטנט כממציא. אך בכך אין לומר כי תמיד קיים לממציא אינטרס שכזה. כך, ממציא שמכר את זכויותיו לבעל האמצאה בסכום עתק ככל הנראה מיצה את האינטרס הכלכלי שלו באמצאה. כך, וכדוגמה אחרת, ספק אם במתן פטנט נוסף יהיה להוסיף לממציא שרשום כממציא בכ-20 פטנטים רשומים בארה"ב.

אך יתר על כן. האם די באינטרס כלכלי של הממציא באמצאה בכדי להצדיק את זירוז הבחינה? האם האינטרס הכלכלי של בעל מניות קשיש בכך שהחברה שבבעלותו תזכה בפטנט אינה אינטרס כלכלי מובהק שעשוי להיות משמעותי יותר מזה של הממציא? ועדיין, נראה כי ברור לכל, כי לא יהיה בקיומו של בעל מניות קשיש כדי להצדיק בחינה על אתר של בקשת פטנט בבעלות החברה.

טענה נוספת היא כי תכלית סעיף 19א היא, בין היתר, קידום שילובם של אוכלוסיית המבוגרים בשוק העבודה בישראל. אלא, שאני מתקשה לקבל טענה זו משהממציא כלל לא חייב להיות תושב ישראל. כך, במיוחד כיוון שכידוע רוב רובן של בקשות הפטנט המוגשות בישראל (כ-85%, על פי נתוני הרשות) הינן בקשות של מבקשים זרים. כיוון שלא סביר כי ברשות תפלה ותאשר זירוז הבחינה רק בגין אמצאות של ממציאים מבוגרים ישראלים, אלא תאשר באופן גורף בחינה מואצת עבור כל הממציאים המבוגרים, הרי שנראה כי החוק אינו מעודד שילוב של אוכלוסיית המבוגרים בשוק העבודה בישראל, אלא מעודד בעיקר את שילובה של אוכלוסיה זו בשווקי העבודה מחוץ לישראל.

מנגד, אני תוהה ביני לביני האם יש הצדקה להבחין בין קשיש ממציא שמיישם את אמצאתו כעוסק מורשה ובין קשיש שיבחר לנהל את המיזם שלו באמצעות חברת הזנק. לכאורה, על פי כלל המתעלם מגילו של הממציא ומתמקד במבקש הפטנט, נראה כי הראשון היה זוכה להקדמת הבחינה ואילו השני לא. אם חברת ההזנק היא חברת יחיד, התוצאה הזו נראית לי שגויה, וזאת חרף קיומה של ישות משפטית נפרדת לחברה. מנגד, ככל שאחוז ההחזקה של הממציא בחברת ההזנק הולך ופחות, ההבחנה נראית יותר ויותר מוצדקת בעיניי.

לבסוף, אעיר כי במקרה הנוכחי נראה שהעובדות הפרטניות אינן בהכרח תומכות בנימוקים שהובאו. בפרט, לפרופ' סלוין יש כ-20 פטנטים רשומים בארה"ב על שמו, כך שלא ברורה המדיה שבה רישום פטנט נוסף תתרום למוניטין שלו. האמצאה עצמה הינה מהתחום הרפואי ועל כן ספק רב אם הקדמת בחינת הפטנט תסייע לזירוז המסחור של האמצאה שכן לא יהיה בכך זירוז של הבחינה הארוכה יותר והיא הבחינה של הרגלוטור. ומעל לכל – שמו של פרופ' סלוין  כלל לא צויין כממציא בבקשת הפטנט (ראו נסח הבקשה). כידוע, בישראל אין חובה לציין את שמו של הממציא ודי ברישום שם מבקש הפטנט. אך מי שמבקש להיבנות מתכונותיו של הממציא, טוב יעשה אם לכל הפחות יציין את שמו ככזה.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.