Popcorn Time ומחשבות על הבדלים טכנולוגיים לא מהותיים

LOGO of the POPCORN TIME SOFTWAREPopcorn time היא תוכנה חדשה, בקוד פתוח וחינמית, שנועדה להקל את חייהם של מי שמבקש לצפות בסרטים שהופצו באינטרנט. בניגוד ל-Hulo ו-Netflix, אין לה רישיון להציג את הסרטים שהתקבל מבעלי הזכויות, אלא שהיא משתמשת בסרטים המופצים בצורה "פיראטית" באינטרנט. ספק רב אם למי שמפיץ את התוכנה יש הגנה כלשהי מפני טענות בדבר הפרת זכויות יוצרים, אך הסוגיה המעניינת יותר בעיניי היא מה דינם של המשתמשים שעושים בה שימוש.

בטרם נוכל לדון בסוגיה המשפטית, נציג בקצרה את העובדות, כפי שאני מבין אותן כעת. אעיר רק שלא עיינתי בקוד התוכנה או ערכתי מחקר מעמיק לגבי אופן פעילותה. הסתמכתי על פרסומים בנושא וכמה ניחושים מושכלים.

ברמת המשתמש, התוכנה הזו מאפשר לבצע צפייה ישירה של סרטים, כלומר, אפשרות לצפות בסרט "ישירות" מהאינטרנט, מבלי צורך להוריד קובץ למחשב. ברמה הטכנולוגית, התוכנה אינה מביאה עמה כל בשורה חדשה, והיא אך הרכבה של טכנולוגיות קיימות בממשק משתמש נוח. התוכנה מייצרת קטלוג על סמך סרטים שמופצים פיראטית באמצעות פרוטוקול BitTorrent, מציגה תמונות של הסרטים ותיאור של כל סרט, אשר נשלפים מאתרי אינטרנט כגון IMDB. לאחר שהמשתמש בוחר לצפות בסרט מסוים, התוכנה נעזרת בפרוטוקול BitTorrent בכדי להוריד את הסרט תוך כדי שהיא מציגה את החלקים שהורדו כבר. כך, התוכנה מאפשרת צפייה ישירה בטכנולוגיה שהיא אינה טכנולוגיית סטרימינג (הזרמת מדיה) בבסיסה. פיצ'ר נוסף שקיים בתוכנה הוא הצגה של כתוביות לסרט שמוצג. התוכנה מאתרת כתוביות מתאימות לסרט שמוצג ברחבי האינטרנט, מורידה את הקבצים הרלוונטיים ומציגה את הכתוביות במהלך הסרט.

כידוע, בית המשפט העליון הישראלי כבר פסק כי שידור וידיאו בטכנולוגיה של Streaming מהווה שידור מצדו של המפיץ, ועל מהווה הפרה של זכויות יוצרים. אלא, שהפועל היוצא של אותה קביעה היה שמשתמשי הקצה אינם מפרים זכויות יוצרים:

"אכן, פעולתם של משתמשי-הקצה ככול הנראה מוגנת במקרה זה, וזאת בעיקר נוכח התפקיד הפסיבי שלהם בתהליך השידור, בדומה למאזיני הרדיו. בהתאם להוראת סעיף 47 לחוק החדש בעל זכות היוצרים אינו יכול להיפרע ממי שחוסה תחת השימושים המותרים (לפי פרק ד' לחוק החדש), ובמובן זה מקום בו מדובר בשימוש "מותר" – אכן אין "הפרה" לפי החוק…

… העותקים הזמניים הנוצרים במחשבי המשתמשים במהלך הצפייה הישירה במשחקים, נכללים ככול הנראה בגדר הוראת סעיף 26 לחוק החדש, המתירה בנסיבות מסוימות יצירת עותקים זמניים. סעיף זה מורה, כי "העתקה זמנית, לרבות העתקה כאמור שנעשתה בדרך אגבית, של יצירה, מותרת אם היא מהווה חלק בלתי נפרד מהליך טכנולוגי שמטרתו היחידה היא לאפשר העברה של היצירה בין צדדים ברשת תקשורת, על ידי גורם ביניים, או לאפשר שימוש אחר כדין ביצירה, ובלבד שאין לעותק האמור ערך כלכלי משמעותי משל עצמו". המשמעות היא שיצירת עותק זמני, במהלך השימוש בתהליך תקשורת – כגון הזרמת אינפורמציה בין מחשבים – אינו עולה, כשלעצמו, כדי הפרת זכות יוצרים"." (ע"א 9183/09 The Football Association Premier League Limited נ' פלוני (13.05.2012), פסקה 16 לפסק דינו של המשנה לנשיא א' ריבלין)

POPCORN TIME MASCOT - POCHOCLINלכאורה, לאור קביעה זו, ניתן לסבור כי מי שעושה שימוש בתוכנה – משתמש הקצה – אינו מפר זכויות יוצרים, נוכח התפקיד הפסיבי שלו בתהליך של הזרמת המידע. אכן, ברמה הטכנולוגית ישנה העתקה של שבבי הסרט לצורך הצגתם, כשלאחר הצגתם הם אינם נשמרים. עותקים זמניים שכאלה, ניתן לסבור, חוסים בהגנה אליה כיוון השופט ריבלין בפסיקתו.

ברם, ניתן למצוא גם טיעון שונה. בניגוד למי שצופה בסרט המוצג לו בצפייה ישירה בטכנולוגיית הזרמת מדיה מקובלת, התוכנה הזו עושה שימוש בפרוטוקול שיתוף קבצים מסוג P2P. פרוטוקול זה מתבסס על כך שכל מי שמקבל מידע, אף חולק אותו עם חבריו. כלומר, אותו משתמש קצה זוכה לעותק זמני של שבבי הסרט הנצפה, ובו בעת, הוא אף חולק את אותם שבבים עם הקהילה. מילים אחרות: המשתמש אינו אך משתתף פסיבי הזוכה לקבל את המידע, בדומה לצופה הטלוויזיה, אלא הוא אף שותף להפצת המידע למשתמשים נוספים. המשתמשים הנוספים, אגב, עשויים להיות כאלו שעושים שימוש בתוכנה וכאלו שמעתיקים את הקובץ המלא למחשב שלהם. השתתפותו האקטיבית של משתמש הקצה, שהיא מהווה חלק בלתי נפרד מהפרוטוקול ואף שהיא נעשית "מאחורי הקלעים" עשויה לגרום לכך שנסבור כי המשתמש עצמו מפיץ את הסרט הנצפה, משדר אותו, מעתיק אותו או מעמיד אותו לרשות הציבור שלא כדין.

הנה הגענו למסקנה כי שני משתמשים הנוקטים לכאורה בפעולות זהות – צפייה ישירה של סרט ללא הסכמת בעלי הזכויות – עשויים להיבדל באחריות שלהם נוכח הטכנולוגיה בה הם עושים שימוש. האחד, שיעזר בטכנולוגיות הזרמת מדיה מקובלות לא יחוב בגין הפרת זכויות יוצרים ואילו חברו עשוי לחוב בהפרת זכויות יוצרים מהטעם שהוא עושה שימוש בכלי טכנולוגי שונה.

לטעמי, מבחינה תכליתית אין הצדקה להטיל אחריות שונה על משתמשים שנוקטים בפעולה שבמהותה היא זהה, חרף הבדל טכנולוגי כזה או אחר הנעוץ בטכנולוגיה בה נעשה שימוש. הדין צריך להתעלם מהבדלים טכניים ולהתרכז במהות הפעולה, עת שהוא מטיל אחריות או פוטר מכזו, והכל בכדי לשרת תכליתו. כיוון שכך, לטעמי, יש לקבוע כי גם מי שעושה שימוש בתוכנת Popcorn Time לצפייה בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים, אינו חב בגין הפרת זכויות יוצרים.

לא אוכל להתעלם מקיומו של קושי בהצעה שלי. בניגוד לשרת הזרמת מדיה סטנדרטי, בו יש מפיץ אחד מרכזי שניתן לעצור את פעולתו, בטכנולוגיית ה-BitTorrent אין שרת מרכזי וכלל חברי הקהילה – ובכלל אלו גם אלו שעושים שימוש ב-Popcorn time – הם אלה שמפיצים את התכנים. במשל לא מוצלח במיוחד, אין סוחר סמים אחד שמוכר לציבור, אלא יש קהילת משתמשים (תרתי משמע) שחולקים יחדיו בסם שנמצא ברשותם. אכן, סוחר סמים העביר להם את הסם בתחילת הדרך (ובנמשל – מי שהעלה את הסרט לאינטרנט ללא הסכמת בעלי הזכויות מלכתחילה), אלא שמרגע שהסם הגיע לידי הקהילה, אין עוד אפשרות לעצור את הפצתו.

חרף קושי זה, אני סבור עדיין כי חבות בגין הפרת זכויות יוצרים צריכה להיות מוטלת על מי שמבצעים פעולות שבמהותן מפרות את הזכות: פעולת צפייה בסרט – ולא משנה באמצעות איזו טכנולוגיה – היא, בסופו של דבר, רק פעולת צפייה וגם אם מלווה לה העתקה והפצה נסתרים מן העין, שהם תוצרי לוואי של הצפייה, המשתמש לא צריך לחוב בגינם כל עוד זו לא היתה מטרתו. כל קביעה אחרת תחייב פנייה והעמקה לפרטים טכנולוגיים סבוכים שעשויים רק לסרבל הליכים משפטיים וליצור הכרעות סותרות. כך, רק לשם הדוגמה, נוכל לגלות שמי שעושה שימוש בהזרמת מדיה על גבי האינטרנט, אחראי גם ליצירת עותקים זמניים בשרתי מטמון. עותקים אלה עשויים להקל את הפצת אותו המידע למשתמשי קצה אחרים, כך שהוא יגיע אליהם מהר יותר מבעבר, בדומה לתרומה שיש ללקוח ה-BitTorrent הבודד לקהילה. רוצה לומר, בחינת הטכנולוגיה לפרטי פרטים עשויה להוליד תוצאה שונה והפוכה מזו של בית המשפט העליון בפסק דינו בנוגע לטכנולוגיה זו ממש. נראה, אם כן, כי גם בית המשפט העליון מעדיף לבחון מהות על פני צורה ולהטיל חבות ואחריות על מי שבמהות פעולתו מבצע פעולה שנוגדת את תכליתם של דיני זכויות היוצרים.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.