העליון האמריקאי: הפרה עקיפה – רק אם יש מי שמבצע הפרה ישירה

Limelightבית המשפט העליון האמריקאי דן בערעור על ההחלטה בעניין Akamai נ' Limelight, שם עקפה ערכאת הערעוער הפדראלית את הקשיים הקיימים באכיפת פטנטים על שיטות אשר מבוצעות על ידי מספר גורמים שונים. בית המשפט העליון לא קיבל בהבנה את ההלכה החדשה וקבע כי היא מסרבלת את הדין, תוך שהוא שולח רמזים עבים לכך שמקור הבעיה שנוצרה הוא בהלכה אחרת. יחד עם זאת, בית המשפט העליון סירב להתייחס להלכה האחרת במסגרת הערעור הנוכחי.

פטנט ארה"ב 6,108,703 עוסק במערכת להספקת תוכן (CDN) מבוזרת. תביעה 19 תובעת את השיטה הבאה:

19. A content delivery service, comprising:

replicating a set of page objects across a wide area network of content servers managed by a domain other than a content provider domain;

for a given page normally served from the content provider domain, tagging the embedded objects of the page so that requests for the page objects resolve to the domain instead of the content provider domain;

responsive to a request for the given page received at the content provider domain, serving the given page from the content provider domain; and

serving at least one embedded object of the given page from a given content server in the domain instead of from the content provider domain.

כפי שניתן להתרשם, השיטה דורשת שיכפול של מספר אובייקטי דפים במסגרת CDN מבוזר. אובייקטים מוטמעים בתוך דף מתוייגים של שישויכו לשם המתחם של ה-CDN ולא שם המתחם של האתר. בעקבות כך, כאשר ישנה בקשה לצפות בדף, הדף עצמו מועבר מהאתר ואילו האובייקטים המוטמעים מועברים מתוך ה-CDN.

אלא, שהצורה שבה נוסחה התביעה מייצרת קושי של הפרה משותפת (joint infringement) או הפרה מחולקת (divided infringement). זאת, כיוון שהמתחרים, ובמקרה זה Limelight, אינם מבצעים את כלל הצעדים בעצמם. Limelight מבקשת מלקוחותיה לתייג את הדפים בעצמם ועושה שימוש בתוצר זה. כיוון שכך, אין היא מבצעת את כל השלבים הקבועים בשיטה והיא אינה מפרה את הפטנט. על פי ההלכה שנקבעה בעבר בעניין Muniauction, אם אין שליטה או הכוונה של המפר לכאורה על לקוחותיו לבצע את הצעדים החסרים, לא ניתן לראות בו כמי ששולט על כל התהליך וכמי שמפר את הפטנט.

ערכאת הערעור התמודדה עם הקושי הזה וקבעה, בהרכב מלא, כי יש מזור לבעלי פטנט דוגמת זה נושא הדיון והוא בדמות קיומה של גרם הפרת פטנט. על פי הדין האמריקאי, סעיף 271(b) מגדיר הפרה עקיפה של גרם הפרת פטנט ומי שמעודד אחרים לבצע את הפטנט חב בגינה. ערכאת הערעור קבעה כי אף שלא Limelight ולא לקוחותיה חבים באופן ישיר ואישי, היא חבה בגין הפרה עקיפה וזאת כיוון שעודדה את ביצועם של כלל הצעדים המוגנים בפטנט.

עתה, בית המשפט העליון בחן הלכה זו ודחה אותה בפה אחד. בית המשפט העליון ביקר את ההלכה. בית המשפט העליון ציין כי על פי התקדימים המחייבים, הפרה עקיפה דורשת מציאה של הפרה ישירה. במקרה הנוכחי, הערכאות הקודמות קבעו כי אין הפרה ישירה של גורם כלשהו ובית המשפט לא דן בנושא. כיוון שכך, קבע בית המשפט העליון, לא ניתן לקבוע כי ישנה הפרה עקיפה. בית המשפט הבהיר כי הוא חושש מפיתוחם של כללים שונים לקביעת קיומה של הפרה – סט אחד של כללים ביחס להפרה ישירה לפי סעיף 271(a) וסט נפרד ושונה לגבי גרם הפרת פטנט לפי סעיף 271(b).

באשר לחשש כי לבעלי פטנטים רבים אין מזור לאור האופן שבו נוסחו תביעותיהם, ציין בית המשפט העליון כך:

Finally, respondents, like the Federal Circuit, criticizeour interpretation of §271(b) as permitting a would-beinfringer to evade liability by dividing performance of a method patent’s steps with another whom the defendantneither directs nor controls. We acknowledge this concern. Any such anomaly, however, would result from the Federal Circuit’s interpretation of §271(a) in Muniauction. A desire to avoid Muniauction’s natural consequences does not justify fundamentally altering the rules of inducementliability that the text and structure of the Patent Act clearly require—an alteration that would result in its own serious and problematic consequences, namely, creating for §271(b) purposes some free-floating concept of “infringement” both untethered to the statutory text and difficult for the lower courts to apply consistently.

לאור קביעה זו, בית המשפט העליון ביטל את פסק הדין והשיב את הדיון לערכאת הערעור הפדראלית, לא לפני שהוא קובע כי בשלב הנוכחי לא ידון בהלכה שנקבעה ב-Muniauction.

המסקנה הברורה היא שהמערכה אומנם הסתיימה, אך המלחמה נמשכת, ועתה בעלת הזכויות תבקש כי בית המשפט יבחן מחדש את הלכת Muniauction. לאורך פסק הדין, בית המשפט העליון שב ומעיר כי הוא מניח, מבלי להכריע, כי ההלכה היא כפי שנקבע בעניין Muniauction. לכולם ברור כי התוצאות של ההלכה ההיא יכולות להיות הרסניות, ולא מן הנמנע שיבקשו עתה להקל את הדרישה לקביעה של הפרה ישירה כאשר ישנם מספר גורמים המעורבים בתהליך.

((Limelight Networks v. Akamai Tech. (Supreme Court 2014)

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.