0

אמונה בתום לב בחוסר תקפות פטנט אינה הגנה מהפרת פטנט עקיפה

בית המשפט העליון האמריקאי נתן היום את פסק דינו בעניין Commil נ' Cisco. במסגרת פסק הדין נקבע כי אף מקום שבו נתבע בגין הפרה עקיפה – בין אם גרם הפרה לפי סעיף 271(b) ובין אם הפרה תורמת לפי סעיף 271(c) – סבור בתום לב כי פטנט מסוים אינו תקף אין בכך כדי להחריג את אחריותו אם ייקבע כי הפטנט תקף.

כידוע, בדיני הפטנטים אין ברגיל כל דרישה ליסוד נפשי ולידיעה כלשהי. כך, ניתן להפר פטנט אף אם אין כל מודעות לקיומו. שונה הדבר לעניין הפרות עקיפות המחייבות אף ידיעה בדבר קיומו של הפטנט והפרתו. בית המשפט העליון הבהיר שאם הנתבע סבר באמת ובתמים כי אין מדובר בהפרה של הפטנט (non-infringement) – יהיה בכך כדי להחריג את אחריותו בגין הפרה עקיפה שכזו. לעומת זאת, אם יסבור הנתבע כי הפטנט אינו תקף (invalid), לא יהיה בכך כדי להחריג את אחריותו.

המסקנה היא כי חוות דעת כתובה בדבר אי-הפרה שווה הרבה יותר מאשר חוות דעת בדבר חוסר תקפות, ככל שהדבר נוגע להפרות משניות.