פסיקה: אופן עיצוב תצוגה אינו הבדל טכנולוגי המקנה התקדמות המצאתית

by Alex Bertolini

by Alex Bertolini

בהחלטה בתום הליך חד צדדי, במסגרתו עתרה מבקשת הפטנט, חברת .Biosense Webster Inc להפוך על פיו את סירוב הבוחן ליתן פטנט בנמקו כי האמצאה נעדרת התקדמות המצאתית כנדרש לפי סעיף 5 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 (להלן: "החוק") לאורם של 5 פרסומי ידע קודם, קבעה סגנית הרשם כי אכן כלל התכונות שנמנו בתביעות הבקשה תוארו על ידי שילוב הפרסומים האמורים וכי צדק הבוחן בדחותו אותה.

עוד קבעה סגנית הרשם באמרת אגב כי אף אם ההבדל העיצובי עליו הצביעה המבקשת בין האמצאה הנתבעת לבין הפרסום הקרוב ביותר לא היה מתואר באחד הפרסומים האחרים, הרי שעדיין לא היה בכך כדי להושיע את הבקשה, משבמועד האמצאה לא הציב הבדל זה כל קושי טכנולוגי שהתגברות עליו עשויה להוות צעד המצאתי – ולמעשה גם בתיאור הבקשה לא נכלל פירוט של רכיב שכזה, זולת אזכור סתמי כי אופן תצוגה כאמור הינו אפשרי.

עובדות המקרה:

בקשת פטנט מס' 191773 מתייחסת להצגת מידע חזותי ומספרי לגבי פעילות לב של מטופל בהתאם למדידות המבוצעות באמצעות מכשיר על-קול (אולטראסאונד), בעזרת הדמיה תלת-ממדית. כאמור, במהלך הבחינה צוטטו 5 פרסומי ידע קודם כנגד ההתקדמות ההמצאתית בתביעות הבקשה, כאשר, לאחר שהמבקשת לא הצליחה לשכנע את הבוחן להסיר את ההשגה, סורבה הבקשה סופית והמבקשת עתרה להשמיע טענותיה בנדון בפני בית הדין שברשות הפטנטים.

המבקשת גרסה כי התביעה המייצגת מס' 1 הבלתי תלויה, דורשת שני יסודות: חישוב ערכים של פרמטר מכני מתוך קווי המתאר של תמונות הדמיית הלב מחד, והצגת אותם ערכים מחושבים על גבי תמונת ההדמיה של הלב מאידך. עוד הוסיפה המבקשת וטענה כי אף לא אחד מהפרסומים שצוטטו מתאר הצגה של תכונות מכניות המחושבות מתוך קווי המתאר על גבי תמונה תלת-ממדית של הלב המשתנה בזמן.

לעניין שניים מהפרסומים שצוטטו טענה המבקשת כי אמנם אכן מתוארת בהם הצגת פרמטרים מכניים על מפת הלב, ברם המידע מתקבל בהם מקורו בצנתר, דהיינו ברכישת מידע פולשנית ולא מהתמונות עצמן כפי שנעשה באמצאה הנתבעת.

לעניין פרסום נוסף שצוטט טענה המבקשת כי מתואר בו מעקב אחר נקודות מסוימות שנבחרו על ידי הרופא ידנית כשההצגה החזותית נעשית בפלט נפרד ולא על גבי ההדמיה התלת-ממדית גופה. המבקשת הוסיפה וטענה כי באותו פרסום אין דבר שיש בו כדי להניע את בעל המקצוע הנוגע בדבר לאסוף כמות מידע המצדיקה הצגה על גבי ההדמיה כאמור.

לאור האמור הסיקה המבקשת אפוא כי בעל המקצוע לא היה רואה בהצגת ערכים מחושבים מתוך קווי מתאר חלופה מובנת מאליה לעומת הצגת הערכים הנמדדים וזאת אף במסגרת תצוגת ההדמיה עצמה, כנתבע בבקשה.

המבקשת אף הוסיפה וטענה לגבי ההתקדמות ההמצאתית בכמה מן התביעות התלויות, שנגעו למאפיין ולפיו הערכים המחושבים של הפרמטר המכני יוצגו על גבי ההדמיה בצבעים ויקודדו את הערכים לטובת המשתמש, וכן למדידת הערך של מתח מקומי (local strain), בהתאמה.

סגנית הרשם ניתחה את תביעה 1 הנ"ל ואת הפרסומים שצוטטו, והגיעה למסקנה כי אחד מהם מתאר את כלל התכונות בה, למעט כאמור התכונה של הצגת תוצאות חישוב המהירות של תנועת הלב על גבי תמונת ההדמיה עצמה. לגבי רכיב זה, מצאה סגנית הרשם כאמור כי הוא מתואר במלואו בפרסום אחר שצוטט, כאשר פרסום זה נבדל מהאמצאה הנתבעת אך באופן רכישת המידע, קרי במדידה פולשנית ולא בעיבוד תמונה על-קולית. סגנית הרשם קבעה כי מאחר ומדובר בפרסומים העוסקים באותו תחום עצמו – חישוב תכונות קינטיות של הלב והצגת מידע למשתמש – הרי שהיה זה מובן מאליו לשלב ביניהם לקבלת כלל התכונות שבתביעה.

במסגרת ההחלטה סגנית הרשם אף הזכירה את הגישות הנהוגות באירופה ובארה"ב לשאלת ההתקדמות ההמצאתית והביעה דעתה כי על מנת להכריע בה יהא זה יעיל ככלל לפתוח בסקירת הפרסום הקודם הקרוב ביותר (closest prior art), הוא הפרסום הכולל את היסודות המהותיים המהווים את לב האמצאה, וזאת בדומה לגישה הנוהגת באירופה.

כאמור במסגרת ההחלטה הוסיפה סגנית הרשם בבחינת למעלה מן הנדרש כי בשוני העיצובי בהצגת המידע עליו הצביעה המבקשת אין לכאורה כל רבותא מבחינה טכנולוגית, לרבות לעניין התצוגה בצבע וכי אף תיאור הבקשה למעשה כלל אינו מפרט על מהות רכיב זה מלבד עצם אזכורו כאחת מתצורות האמצאה. באשר לתצוגת הפרמטר של מתח מקומי, ציינה סגנית הרשם כי לפי המתואר בפירוט הבקשה, חישובו מתבצע באמצעות ניתוח קווי המתאר ועל כן אינו מצריך נתונים נוספים מעבר לאלו ששימשו לקביעת המהירות, ולמעשה אף המבקשת עצמה לא סברה כי רכיב זה מגלם חידוש, כפי שעולה מן העובדה שהיא עצמה מפנה במסגרת הפירוט לידע קודם בעניין זה.

(בקשת פטנט 191773 (השגה על החלטת בוחן) BIOSENSE WEBSTER, INC. (מיום 11.07.2016))

 

הערות:

החלטה זו, אף שאינה תקדימית כשלעצמה, משמשת תזכורת כי למצער על פי הגישה הנוהגת כיום ברשות הפטנטים הישראלית, אמצאות שתרומתן מתמצה אך כדי תצוגה חזותית – ושמא אף הצגת מידע ככלל, בדומה לסייג הקבוע בסעיף 52(2)(d) לאמנת הפטנטים האירופית – ייחשבו כאמצאות שאינן בתחום טכנולוגי ועל כן בלתי כשירות נושאית לפטנט; זאת, חרף העדר החרגה מפורשת של אמצאות מעין אלו במסגרת הנחיות הבחינה המסדירות נושא זה, כפי שניתן היה אולי לצפות שתיכלל בהן, נוכח העובדה שהיא כבר נדונה והוכרעה בהחלטה שיפוטית (בקשה לביטול פטנט מס' 142049, Girafa.com, Inc. נ' מלינק (2005)), כשם שנעשה אף לגבי אמצאות שעניינן שיטה עסקית, שדווקא כן "זכו" להתייחסות כזו (ראו הנחיות בחינה לבקשת פטנט, נספח ב' – סעיף 3 לחוק – אמצאה כשירת פטנט). מעניין לציין כי ההחלטה בעניין Girafa אף מוזכרת בהסכמה בהחלטת רשם הפטנטים בעניין טייכר, אשר במסגרתה אושררו הנחיות בחינה אלו כפי שפורסמו חודשים ספורים לפני נתינתה.

ההחלטה גם מטילה זרקור על יחסי הגומלין המשולשים בין דרישת ההתקדמות ההמצאתית לפי סעיף 5 לחוק לכך שהאמצאה לא תהא מובנת מאליה לבעל מקצוע בתחום, לבין דרישת הכשירות הנושאית לפי סעיף 3, קרי שהאמצאה תהא "בתחום טכנולוגי", ודרישת דיות התיאור לפי סעיף 12, דהיינו שבעל מקצוע בתחום יוכל לממש את האמצאה למקרא התיאור שלה במסגרת הבקשה, ללא צורך בהפעלת כושר המצאתי משל עצמו או הידרשות לניסויים מרובים. כך, במקרה דנן, העובדה שהמבקשת, בניסיון לאבחן את אמצאתה למול הידע הקודם (סעיף 5), ביקשה להיבנות מתרומה שככל הנראה אינה כשירה נושאית לפטנט (סעיף 3), כמו גם העובדה שפירוט הבקשה לא כלל כל פרטי מימוש שלה (סעיף 12), הקלו משמעותית את דרכה של רשות הפטנטים בבואה לשלול את זכאות המבקשת לקבל פטנט על אמצאתה.

למעשה, במסגרת ההחלטה האמורה בעניין Girafa נדונו באריכות יחסי גומלין אלו שבין סעיף 3 לסעיף 12, כפי שבהחלטות אחרות נדונו אף אלו שבין סעיף 5 לסעיף 12 (ראו למשל התנגדות לפטנט מס' 118619 רפא"ל – רשות פיתוח אמצעי לחימה בע"מ נ' אלביט תעשיות אלקטרו-אופטיקה אלאופ בע"מ (מיום 27.04.2011)). כך, בעניין Girafa נאמר כי העובדה שהגדרת האמצאה מתייחסת אך לתוצאה המבוקשת, מבלי שפורטו האמצעים להשגתה, מהווה אינדיקציה לאי היותה בתחום טכנולוגי, שכן היא אך מציגה את הבעיה ולא את הפתרון לה. בדומה, בעניין רפא"ל נ' אלביט נאמר כי כאשר מסמכי הבקשה אינם מפרטים את דרכי הביצוע של יסוד מסוים באמצאה, הרי שיש בכך משום הודאה שאין בו התקדמות המצאתית, שכן הסברה היא שבעל המקצוע מסוגל להשלים את הפרטים הנותרים בכוחות עצמו.

המסקנה מכל האמור היא שאין להפריז בחשיבות קביעת אסטרטגיה להגנה על האמצאה בשלב מוקדם ככל הניתן של הליך הרישום, תוך הותרת קווי נסיגה חלופיים בעלי משמעות והנתמכים בתיאור כדבעי, על מנת להבטיח מרחב תמרון ראוי בהתאם להשתלשלות העניינים במהלך הבחינה כמו גם לאחריה. כך, באמצאות בכל התחומים, ככלל, ובאמצאות הנוגעות לתוכנה, שאף בימינו אנו עודן מעוררות מחלוקות תכופות בשאלת כשירותן הנושאית, בפרט.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי שרון

שרון היא עורכת פטנטים ועורכת דין המתמחה בקניין רוחני במשרד G&A גלסברג, אפלבאום ושות'