1

הצבא הכי לא מוסרי בעולם, לפחות בראי דיני זכויות היוצרים

תמונה של חיילת עם רובה צלפים

Shoot. Don't take credit
(cc-by Matanya)

חייל בצה"ל? בית המשפט המחוזי חושב שאתה לא זכאי לזכות מוסרית על יצירותיך.

פסק דין מחוזי חדש קובע, בצורה מקוממת לטעמי, כי מי ששירת כחייל וצילם עת שירותו הסדיר אינו זכאי כי שמו יאוזכר ביחס ליצירתו.

בשנת 1973, במהלך מלחמת יום כיפור, רון אילן שירת כצלם ביחידת דובר צה"ל. במסגרת שירותו הוא הוצב בחזית בדרום וצילם תמונות שונות, השמורות עד יום זה בארכיון צה"ל. שנים רבות לאחר מכן, הוצאת האור "משכל" פרסמה את הספר "אחי גיבור התעלה", מבלי שייחסה את תמונותיו אליו. כיוון שכך, הוא הגיש כנגד החברה תביעה, במסגרתה הנתבעת קיבלה על עצמה את האחריות בגין אי פרסום שמו, ובית המשפט נדרש אך לפסוק את גובה הפיצויים. לאחר מכן, התברר כי אותו הספר הודפס בשנית, מבלי שהתקלה תוקנה. יתר על כן, הצלם זיהה תמונה נוספת בספר שקודם לכן לא היה ער לכך שהוא מי שצילם אותה. על כן הוגשה תביעה חדשה וזו נדונה כעת.

עוד יוער כי עת שערכה את הספר במקור, פנתה ההוצאה לדובר צה"ל וביקשה לקבל את השם לייחוס עבור התמונות השונות. ביחס לתמונותיו של הצלם, ציין דובר צה"ל, כי די במתן קרדיט לדובר צה"ל עצמו. כיוון שכך, הנתבעת הגישה הודעת צד שלישי כנגד המדינה.

בתביעה הנוכחית טענה ההוצאה לאור שתי טענות עיקריות: הראשונה, כי חייל צה"ל מוותר על זכותו לייחוס בעת גיוסו לשירות הצבאי; והשנייה, כי ההיקף והמידה הראויים בנסיבות העניין למתן קרדיט לחייל המשרת כצלם צבאי אינם מחייבים ייחוס היצירה לחייל עצמו וניתן להסתפק במתן קרדיט לדובר צה"ל בלבד.

הטענה הראשונה בדבר ויתור מכללא, נדחתה על ידי בית המשפט, בהעדר כל בסיס עובדתי לטענה. המקומם בעניין זה, אגב, הוא שהמדינה תמכה בטענה זו וטענה אף היא כי לעמדתה כל חייל סדיר שגויס לשרת כצלם מקצועי ויתר על זכותו המוסרית, אף שמעולם לא הודיעה זאת לחיילים אלה. לעמדתה, מסתבר, מדובר בויתור מובנה, שחל לא רק כלפיה מסתבר, אלא גם כלפי כולי עלמא (שכן נטען כי הויתור הלכאורי המדובר תקף כלפי ההוצאה לאור).

אלא, שהטענה השנייה התקבלה, והיא שעוררה את הצורך ברשימה זו, שכן, כפי שיובהר מיד, ובכל הכבוד, מדובר בהחלטה שגויה מאין כמותה שכל הנימוקים לה קורסים לאחר בחינה קלה.

לקריאת המשך המאמר »