כללי ארכיון

0

למה הקמת התאגיד הציבורי יכולה לעזור למכירות של במבה?

תמונה של שקית שוש אפויסימן מסחר הוא המוניטין הגלום במוצר שנארז ונדחס לזכות משפטית. בעל סימן המסחר שולט פעמים רבות במוצר, גם אם הוא לא מייצר אותו. מקרה דוגמת נסטי בו גם היצרן וגם בעל המותג הם שווי כוחות או לפחות אין ביניהם פערי כוחות משמעותיים, הא חריג. בדרך כלל, מי שאוחז במוניטין יוכל להחליף את היצרן ולשמר את עיקר קהל הלקוחות – זו בדיוק המשמעות של "מוניטין".

בשנות ה-90 רשות השידור שידרה את תוכנית הילדים "החברים של שוש", במרכזה עמדה דמות חיפושית חביבה העונה לשם "שוש". ראתה הרשות כי טוב, ובחרה לנסות ולנצל את הצלחתה של התוכנית באופן מסחרי. הרשות רצתה למכור מרצ'יינדייז עם דמות זו, ואכן רשמה סימני מסחר לרוב בסוגים רבים ושונים. פעולת המסחור המשמעותית ביותר של הרשות היתה בעניין חטיף בוטנים חדש, שהתחרה ב"במבה" של אסם. הרשות חברה לעלית שייצרה את החטיף, תוך התבססות על הדמות של שוש. שיתוף הפעולה בין הצדדים היה הדוק, ועלית אף מימנה את עלות יצירת גרסה חדשה לדמות. עד היום, כ-20 שנה לאחר שהתוכנית כבר ירדה מהמרקע, שיתוף הפעולה ממשיך והחטיף ממשיך להימכר.

אסם, אגב, לא היתה מרוצה משיתוף פעולה זה, והיא עתרה לבית המשפט העליון כנגד התנהלות זו. בג"צ פסק וקבע שרשות השידור עושה שימוש מסחרי בשידור הציבורי, ואסרה על המשך שידור התוכנית שהפכה, הלכה למעשה, לפרסומת למוצר של עלית (בג"צ 1858/96‏ ‎ ‎אסם, השקעות בע"מ‎ ‎נ' רשות השידור (נבו, 21.10.99)). פסיקה זו, יש להעיר, ניתנה לאחר שהרשות כבר הפסיקה את שידור התוכנית.

כיום, רשות השידור ממשיכה להחזיק בסימני המסחר על הסימן המעוצב "שוש" הכולל גם את הדמות של שוש (הסימן הרלוונטי לחטיף הוא סימן מסחר 122436 המתייחס לסוג 30). חדי העין שיסתכלו על השקית של החטיף יראו כיתוב שמציין כי מדובר בסימן מסחר של רשות השידור (ותודה לתומר שחר, שהעלה תמונה שכזו לפייסבוק). בהערת אגב נוספת אצין כי נראה שעלית לא רשומה כ"בר רשות", וניתן לסבור כי הסימן הוא בר-ביטול כתוצאה מכך.

אלא, שבהתאם לחוק השידור הציבורי, התש"ד-2014, נקבע כי רשות השידור תתפרק והאישיות המשפטית שלה תבוטל. כחלק מתהליך הפירוק, נכסיה של הרשות ימומשו לצורך כיסוי התחייבויותיה, ויתרת הנכסים והכספים שלה יועברו למדינה. בין יתר הנכסים מצויים גם סימני המסחר על "שוש". כיוון שהמפרק יעדיף למכור את נכסיה של רשות השידור למרבה במחיר, בהחלט יכול להיווצר מצב שבו "אסם" וחברות אחרות המתחרות בתחום החטיפים יעוטו על ההזדמנות וינסו לרכוש את סימן המסחר והמוניטין הגלום בו, ולו רק בכדי להחריב את סימן המסחר ולזנוח אותו כליל. כך "במבה" תוכל להוציא מהשוק את אחד המתחרים הבולטים שלה, ולנגוס בנתח השוק שלו.

0

פסיקה: הפרת זכויות יוצרים במוצר שיוצר בסין

(cc by-sa Omegatron)

בית המשפט המחוזי בתל אביב נדרש לאחרונה לדון בתיק בו התעורר סכסוך בין שני מתחרים המוכרים מכשירי אינטרקום, אשר רכשו את המכשירים אותם הם מוכרים מיצרן סיני זהה.

התובעת, חברת אדור אלקטרוניקה בע"מ, רכשה מיצרן סיני מערכות אינטרקום. המערכות כללו חיווי קולי פרי קולה של הגב' נעמי רביע, אותם הקליטה התובעת ומסרה ליצרן הסיני. הנתבעת, ארקום בע"מ, רכשה אף היא מאותו יצרן סיני מערכות אינטרקום, אשר עשו שימוש באותו חיווי קולי. לטענת הנתבעת, מדובר במוצר מדף שנרכש כמות שהוא מהיצרן הסיני, וככל שקיימת הפרת זכות יוצרים כלשהי, הרי שהאחריות רובצת לפתחו של היצרן הסיני.

בית המשפט דן בטענות הצדדים וקבע כי אכן מדובר בחיווי הקולי של הגב' רביע, אשר הזכויות בו נתונות לתובעת. קביעה זו התבססה על עדותה של הגב' רביע שלא נסתרה:

"מתצהירה של גב' רביע עולה כי החיווי הקולי שלה מושמע במערכות האינטרקום מדגם 105 ו – 106 שמוכרת התובעת (סעיף 7). עוד עולה כי גב' רביע העניקה לתובעת את זכות היוצרים הבלעדית בחיווי הקולי שהותקן במערכות האינטרקום מדגם 105 ו – 106"

לקריאת המשך המאמר »

0

פסיקה: גם בצילומים ישנים, הזכות המוסרית נתונה לצלם ולא לבעל הנגטיבה

לוגו של ידיעות אחרונותמשה מילנר תיעד, בשנת 1975, את "העלייה לסבסטיה" במסגרת עבודתו כצלם בלשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ). בשנת 2015, פירסם ידיעות אחרונות – הן במהדורה הכתובה והן באתר YNET – כתבות העוסקות ברב משה לוינגר, ובמסגרתן פורסמו תמונותיו של מילנר. התמונות זוהו כתמונות מטעם לע"מ, אך לא ניתן קרדיט למילנר. בעקבות כך, הגיש תביעה לבית משפט השלום בירושלים.

במסגרת התביעה נדרש בית המשפט להתייחס לדינים החלים על הנושא נוכח העובדה שהתמונה צולמה בטרם נכנס לתוקפו החוק החדש. החוק הישן, כידוע, קבע כי בכל הנוגע לצילומים, בעל הנגטיבה הינו בגדר "מחבר היצירה" (סעיף 21 לחוק הישן). סעיף 78 לחוק החדש מסדיר את תחולת החוק על יצירות שהיו קיימות טרם כניסתו לתוקף. בסעיף 78(ט) נקבע:

לעניין זהות מחבר היצירה של יצירת צילום לפי סעיף 21 לחוק זכות יוצרים, 1911, שנוצרה לפני יום התחילה וכן לעניין תקופת זכות היוצרים ביצירת צילום כאמור, ימשיכו לחול הוראות הדין הקודם

ידיעות אחרונות מצאו סעיף זה ואחזו בו כמוצאי שלל רב וטענו בתוקף: בהתאם לפקודת זכות יוצרים, הזכות המוסרית קיימת למחבר היצירה, ובהתאם לאמור בסעיף 78(ט), הרי שזכות זו קיימת לבעל הנגטיבה ולא לצלם. בית המשפט דחה טענה זו בשתי ידיים וקבע כי פרשנות שכזו אינה מתיישבת עם ההיסטוריה החקיקתית והיא אף סותרת את תכליתו של מוסד "הזכות המוסרית":

"58. ניתן להבין מלשון החוק שהזכות המוסרית היא זכות אישית, "סנטימנטלית". מה לבעל התשליל, ובמקרה שלנו ללשכת העיתונות הממשלתית, ולסנטימנטים לצילום? רגשות אלה קיימים גם כשאין ליוצר אינטרס כלכלי בצילום שכן הם נובעים מעצם היות הצילום מעשה ידיו המביא לידי ביטוי את יכולותיו וכישוריו."

בית המשפט הוסיף ודחה את הטענות בדבר הגנת שימוש הוגן משקבע, בצדק, כי החוק אינו מעמיד הגנה זו להפרת הזכות המוסרית כי אם להפרתה של הזכות הכלכלית בלבד.

אף הטענה בדבר "מפר תמים" נדחתה, משבית המשפט קבע כי ניתן היה בנקל לברר את זהות הצלם, שכן התמונות מתפרסמות באתר הלע"מ תוך ציון שמו, כנהוג על ידה.

בסופו של יום, בית המשפט בחר לפסוק לתובע פיצויים בסך 12,000 ש"ח בגין שתי הפרות, בצירוף הוצאות ושכר טירחת עורך דין בסך 6,000 ש"ח.

(תאמ (י-ם) 46569-07-15 משה מילנר נ' ידיעות אינטרנט (10.11.2016))

הערות:

גובה ההוצאות והפיצויים נמוך לטעמי, ומותיר קושי רב לצלמים לאכוף את זכויותיהם מבלי שהם מוצאים עצמם בחסרון כיס. לפחות לעניין גובה שכר טירחת עורך הדין ניתן להסביר זאת בכך שהצדדים ויתרו על שמיעת ראיות והתיק הוכרע על בסיס מסמכים בכתב בלבד. עדיין, נדמה לי שהסיכוי שעלות ההליך כולו תהיה פחותה מ-20,000 ש"ח הינה נמוכה.

חלק מהטענות של הנתבעת התייחסו ליחסים שבין הצלם לבין לע"מ ולכך שדי במתן קרדיט ללע"מ, בכדי לצאת ידי חובתם. לעניין זה, הופתעתי שבית המשפט וכנראה אף הצדדים, לא התייחסו לרישיון הכללי שהעניקה לע"מ לכלל הצלומים שפורסמו באתר האינטרנט שלה. במסגרת אותו רישיון, ישנה חובה לאזכר את לע"מ. הרישיון, כפי שציינתי בזמנו, לא התייחס מפורשות לזכות המוסרית כלל.

עניין נוסף שראוי להזכיר נוגע לפסקי הדין בעניינה של סוכנות "זום". שם נקבע כי העובדה ששמה של סוכנות זו לא צוין מהווה הפרה של הזכות המוסרית. נראה כי פסק הדין הזה קובע, ובצדק, כי החובה היא לאזכר את שמו של היוצר ולא שמה של הסוכנות. לאבחנה זו עשויה להיות השלכה משמעותית שכן פעמים רבות גופי תקשורת מציינים את מקור התמונה בסוכנות הידיעות בה עוסק הצלם (לדוגמה: "צילום: AP"). ייתכן כי נוהל זה מייצר חשיפה משמעותית לכל גוף תקשורת שפועל לפיו.

 

0

לסניף החיפאי של G&A גלסברג, אפלבאום ושות' דרוש עורך פטנטים

G&A גלסברג, אפלבאום ושות' מרחיבים את הסניף הצפוני ומחפשים עורך פטנטים נוסף לצוות. הסניף ממוקם בחיפה, במושבה הגרמנית.

דרישות:

  • רישיון עו"פ ישראלי – חובה
  • רקע מעשי בהנדסת תוכנה / הנדסת אלקטרוניקה / הנדסת חומרה – חובה
  • יכולת עבודה עצמאית בעריכת בקשות לפטנט בתחומי ההייטק ובהכנת תגובות לדוחות בחינה – חובה
  • רישיון עו"פ בטריטוריות נוספות / רישיון עריכת דין – יתרון

המשרה מיועדת לגברים ולנשים כאחד.

מועמדים מוזמנים לשלוח קורות חיים, דוגמה של בקשה ערוכה ושל תגובה לדוח בחינה, ומכתב מלווה לכתובת ziv@ga-adv.com.

9

Let My .Co.IL Go – על המהלך לשחרור דומיינים ישראלים ועל התחייבויות חוזיות

LET MY CO.IL GO!איגוד האינטרנט הישראלי עשה טעות. פעם, לפני שנת 1999, הוא הקצה שמות מתחם ("דומיינים") תמורת תשלום חד פעמי. לפי העסקה ההיא, מי שרכש דומיין כלשהו תחת הסיומת .co.il קיבל אותו לנצח תמורת תשלום חד פעמי. רק בשנת 1999 תיקן האיגוד את פרטי העסקה כך שזו תהיה קצובה בזמן (שנה או שנתיים). תוספת נוספת וחשובה לא פחות היא החובה להסכים לכללי הבוררות לסכסוכים הנוגעים לשמות מתחם (המכונים IL-DRP).

היום, קיימים כ-9,000 שמות מתחם לגביהם חלים הכללים הישנים ואיגוד האינטרנט מבקש לתקן את המצב. לטענתו, בהתחשב בקצב חיי המסחר והתמורות הטכנולוגיות שחלו בעשורים האחרונים, לא ייתכן כי כללי הרישום הישנים יחייבו את הצדדים להם לצמיתות. לעניין זה, יש להבהיר, כי לאיגוד קיימות עלויות ממשיות בניהול מערך שמות המתחם, המכוסות,על ידי תשלומי הרכישה והחידוש השנתיים. עוד תוצאה לא נוחה של ההסכם הישן היא שהזכויות בשמות המתחם הישנים אינם פוקעים לעולם, וכך נוצר מצב שאף שחלק משמעותי מאותם שמות מתחם אינו בשימוש, הם אינם חוזרים לנחלת הכלל. לקריאת המשך המאמר »

0

ערב עיון על יבוא מקביל

לפני מספר חודשים ניתן פסק הדין בעניין מחסן היבואן וטומי הילפיגר. במסגרת פסק הדין, בית המשפט העליון הבהיר את המותר והאסור במסגרת פעילותו של היבואן המקביל בהתייחס לזכויות של בעל המותג והיבואן הרשמי. ביום רביעי, 1.4.2015, תקיים ועדת הקניין הרוחני של ועד מחוז תל אביב והמרכז ערב עיון במסגרתו נדון בנושאים אלו בהרחבה. בין הדוברים יהיו עו"ד נח שלומוביץ' שיציג את נקודת המבט של היבואן המקביל, עו"ד דויד גילת שיציג את נקודת המבט של בעל המותג והיבואן הרשמי וכן מר אייל רביד, מנכ"ל ויקטורי, שיתייחס לעניין מנקודת המבט המסחרית והלא-משפטית.

כרגיל, השתתפות בערב העיון אינה כרוכה בעלות אך יש להירשם מבעוד מועד.

 

כותרת

 

הזמנה

 

 

0

היום בערוץ 10: תחקיר על אמצאות שירות

 

לוגו המקורהמקור, תוכנית התחקירים של ערוץ 10, תפרסם היום בעקב תחקיר על נושא אמצאות השירות וזכותם של עובדים לתמורה הוגנת בעד אמצאות השירות שלהם. במוקד התחקיר סיפורו של גדעון ברזני שהעתירה שלו תלויה ועומדת בפני בית המשפט העליון בנושא זה.

גילוי נאות: משרדי מייצג את גדעון ברזני.

 

עדכון: הכתבה שודרה והיא זמינה לצפייה ישירה כאן.

 

0

רשות הפטנטים מודיעה: דיונים יוקלטו על חשבון הרשות

לוגו של רשות הפטנטיםהודעת רשם הפטנטים שפורסמה מספר ימים לפני החג הודיעה כי הרשות התקשרה באופן ישיר למול חברת הקלטה ומעתה תמלול הדיונים ייעשה על ידי החברה על חשבון הרשות.

נפתח בלשון ההודעה:

במסגרת מאמצי רשות הפטנטים לשיפור השירות לציבור הריני להודיעכם כי החל מיום 1.10.2014 ההקלטה והתמלול בדיונים הנערכים בפני הרשם ייערכו באמצעות חברה עמה התקשרה רשות הפטנטים.

הרשות תעביר לצדדים עותק אלקטרוני של פרוטוקול הדיון המתומלל בהקדם לאחר מועד הדיון.

בכל שאלה או פניה בנוגע לשירות זה יש לפנות למזכירות באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת:

MazcirutBeidin@justice.gov.ilאו בטלפון 02-5651697, בשעות הקבלה של הרשות.

בשלב זה לא יחויבו המתדיינים בעלויות השירות.

הודעה זו היא מבורכת, כיוון שהיא מפסיקה נוהג בעייתי שהתקיים ברשות. כידוע, ישנו צורך – הן מעשי והן פורמאלי – בתיעוד כל דיון שיפוטי. באמצעות תיעוד שכזה ניתן לדעת מה העידו העדים, היכן הודו בטעות או שינו גרסה. תיעוד שכזה אף מאפשר לדעת אילו טענות הועלו ואילו נזנחו או נטענו באיחור. תיעוד זה אף מהותי כיוון שהוא מאפשר בחינה של ההכרעה של ערכאה דיונית על ידי ערכאת ערעור. בהתאם, החוק מחייב ניהול פרוטוקולים. כך, סעיף 68א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התמש"ד-1984, מבהיר כי על בית המשפט לנהל פרוטוקול בכל דיון, ואילו תקנה 70 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח-1968 מחייבת את הרשם לקיים פרוטוקול בכל הליך על ריב:

בכל הליך על ריב לפני הרשם יירשם פרוטוקול, ביד הרשם, ביד רושם שקבע הרשם, במכשירי הקלטה או באמצעים מיכניים אחרים.

בפועל, רשות הפטנטים נהגה לזמן לדיונים חברת הקלטות אך להודיע מבעוד מועד לצדדים כי יהיה עליהם לשאת בעלויות ההקלטה מכיסם. כך, מי שסבר כי פתיחתו של הליך על ריב מחייב תשלום של האגרה הנקובה בתקנות, גילה לאחר הגשת הליך כי עליו להוציא מכיסו הוצאות נוספות לשם קיום הדיון. למעשה, אף הצד שכנגד – זה שלא ביקש לקיים דיון כלל – מצא עצמו חייב לשאת בהוצאה לשם קיום הדיון.

חיוב זה, לטעמי, היה משולל בסיס חוקי. משנקבעה אגרה לפתיחתו של הליך, אגרה זו צריכה לכסות את כלל העלויות הנדרשות לשם קיום ההליך, לרבות לשם תיעודו. בבתי המשפט, אגרת המשפט כוללת את עלות הקלדנית, אך אם בעלי הדין מבקשים זאת, הם רשאים להזמין חברת הקלטות ולשאת בהוצאה זו מכיסם. רשאים, אדגיש, לא חייבים. כך, גם האגרה לרשות הפטנטים צריכה לכלול את כלל ההוצאות הדרושות לעניין, ומי שיחפוץ בשירות "פרימיום" כזה או אחר, יוכל לשאת בעלויותיו בעצמו.

כאמור, ההודעה הנוכחית מבטלת את הנוהג הבעייתי, אך היא עושה זאת באופן בלתי מתחייב באשר מובהר בה כי "בשלב זה לא יחויבו המתיידנים בעלויות השירות". ברור לכל, כי ניתן לתקן את האגרות כך שהן ישקללו בתוכן אף את עלויות ההקלטה, אך, לטעמי, לאחר שהצד שפותח בהליך פתח בו ושילם את האגרה בגינו, אין לחייב מי מהצדדים בתשלום עלויות נוספות בכדי לקיים את החובות המוטלות על גבי הרשות. אני תקווה כי הרשות תשכיל ללכת בדרך המלך ולשקלל את עלויות ההקלטה הממוצעות לתוך האגרות ולא תבקש לשוב לנוהל הקודם הבעייתי.

0

כנס חד יומי בנושא "קניין רוחני – חידושים ופרקטיקה"

ועדת הקניין הרוחני של ועד מחוז תל אביב תקיים בשבוע הבא, במהלך הפגרה, כנס חד יומי שכותרתו "קניין רוחני – חידושים ופרקטיקה".

הכנס יכלול הרצאות ופאנלים מגוונים בנושאים: זכויות יוצרים, סימני מסחר, פטנטים, סעדים בקניין רוחני, הגנה על פורמטים, ניו-מדיה, מסחור קניין רוחני ועוד. בין המשתתפים צפויים להיות בכירי העוסקים בתחום, לרבות שופטים, מרצים, ומשרדי עורכי דין מובילים, וכן בכירים מעולם ההייטק והניו-מדיה, מחברות דוגמת גוגל / Waze, אמדוקס, פובליסיס, טבע, פריגו ועוד.

הכנס יתקיים ביום רביעי 23.7.14 הקרוב, בין השעות 08:00-16:00 במלון הרודס בתל אביב, והוא כולל ארוחת בוקר וצהריים. ההרשמה כרוכה בתשלום של 149 ₪ לעו"ד ותיק, ועלות מסובסדת של 99 ₪ לעו"ד מעל גיל 60 ולעו"ד צעירים זכאים. עלות זו כוללת גם כניסה זוגית לבריכה ולספא המלון החל מהשעה 14:00.

 

תוכנית כנס 23.7

ההרשמה דרך אתר ועד מחוז תל אביב, בטלפון: 03-6905569 או 03-6905596, או במייל: ilana@tabar.org.il

תגיות:
2

פסיקה תקדימית: עובד יכול לוותר על זכותו לתמורה

הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים הכריעה בסוגיה שהושארה בצריך עיון לפני ארבע שנים וקבעה כי עובד יכול לוותר על זכותו לתמורה.

כיוון שמדובר בהליך שבו אני מייצג, לא ארחיב בעניין, ואסתפק בדיווח תמציתי ללא הערותיי. כך או כך, כל האמור בפוסט זה נובע אך ורק מההחלטה, כפי שפורסמה על ידי רשות הפטנטים.

הוועדה הבהירה כי בניגוד לרמיזתה בעניין אילני וחרף תמיכת בית המשפט העליון בדברים אלו בעניין ד"ר בייר, הזכות לתמורה אינה זכות קוגנטית:

"לדעתנו, הוראת סעיף 134 לחוק הפטנטים, המעניקה לעובד תמורה בעד אמצאת שירות, אינה בעלת אופי קוגנטי. מבחינה עניינית, אין המדובר בזכות סוציאלית הנובעת מיחסי עבודה והטעונה הגנה מיוחדת. ברוח זו – אם כי בהקשר שונה – קבע בית המשפט המחוזי בפרשת ת"א (ת"א) 1843/91 אס.ג'י.די. הנדסה בע"מ נ' ברוך שרון, (פורסם בנבו, 25.1.1993), כי שאלה של אמצאת שירות אינה סוגיה של הגנה סוציאלית, אלא סוגיה של זכויות באמצאה לפי חוק הפטנטים. המסקנה בדבר האופי הדיספוזיטיבי של הזכות לתמורה עולה בקנה אחד עם המבחנים הכלליים שנקבעו לבחינת אופיה הקוגנטי של חובה בעניין שוקר, מפי השופט מ' חשין

במסקנה זו תומכת הוראת סעיף 134 עצמה. לא זו בלבד שהיא מתנה במפורש את סמכות הוועדה בהעדר הסכם, העשוי גם לשלול את הזכות לתמורה ("אם זכאי העובד"), אלא היא נותנת תוקף עדיף להסכם בכל מקרה שיש בו מידה כלשהי של תמורה.

מאחר שמבחינה עניינית אין לפנינו עניין סוציאלי הטעון הגנה מעצם טבעו – ועל כך מעידים גם המבחנים לתמורה הקבועים בהוראת סעיף 135 לחוק הפטנטים – היה זה מתפקידו של המחוקק לקבוע את האופי הקוגנטי של הזכות לתמורה, בדומה להגנה על ציון שמו של הממציא לפי סעיף 42 לחוק. בנסיבות העניין הנדון, העדר הוראה חוקית מעין זו מחייבת את המסקנה כי המדובר בהוראה מרשה הנסוגה מפני הסכם נוגד."

הוועדה הוסיפה וקבעה כי במקרה הנוכחי, העובד חתם על הסכם סיום העסקה שבו ויתר באופן מפורש על כלל תביעותיו.

"לשונם של מסמכי סיום ההעסקה היא ברורה וחד-משמעית: למבקש אין ולא יהיו לו תביעות כלשהן. לשונם זו היא כללית ואין לפרשה כמוציאה ממנה תביעה לתמורה בעד אמצאת שירות. הרקע להסכם זה הוא סיום היחסים בין הצדדים שבמסגרתו מתחייב המעביד לשחרר כספים מסוימים לטובת העובד. רקע זה תומך בכוונתם המשותפת של הצדדים כי עם סיום היחסים העובד יוותר על כל תביעה אפשרית כלפי המעביד במידה והייתה לו כזאת"

עוד העירה הוועדה כי לשון הויתור הינה לשון צופה פני עתיד ועל כן במסגרת הויתור נתפסו אף עילות תביעה שהתגבשו לאחר מועד החתימה על הסכם הויתור:

"הצהרת הויתור היא כללית ביותר וצופה גם אל פני העתיד "לא יהיו לי", "לא תהיינה לי". נמצא כי גם תביעה שאינה קיימת עדיין – ולכן אין מודעות ספציפית לגביה – נתפסת על ידי הויתור הכללי. דבר זה נכון גם לגבי הזכות לתמורה מאחר שהיא עשויה להתגבש רק בעתיד."

(בקשה לפסיקת תמלוגים בעד אמצאות שירות (טענות מקדמיות) פלוני נ' חברה בע"מ (מיום 4.05.2014))

 

0

ערב עיון: דיני מדגמים ועיצוב תעשייתי

ועדת הקניין הרוחני של מחוז ת"א והמרכז שמחה להזמין את הציבור לערב עיון לרגל השקת הספר "דיני מדגמים ועיצוב תעשייתי" מאת עורכי הדין יונתן דרורי ויותם וירז'נסקי-אורלנד. ערב העיון יתקיים ביום שלישי, 20.5.2014 בבית הפרקליט.

לפרטים ולהרשמה, אנא בקרו באתר ועד מחוז ת"א והמרכז.

תגיות: ,
0

משרה ברשות הפטנטים

לוגו של רשות הפטנטיםרשות הפטנטים מציעה משרה חדשה שעשויה להיות מעניינת לחלק מקוראי הבלוג תחת הכותרת הלא כל כך סקסית "מרכז מקצועי".

במסגרת מפגש הבוחנים שהתקיים אתמול ברשות הפטנטים, רשם הפטנטים העיר את תשומת ליבנו למשרה זו והסביר את ייחודה. מדובר בתקן זמני לתקופת זמן של שנה וחצי להחלפת בוחן פטנטים. בעוד שהמסלול הרגיל דורש השתתפות בקורס צוערים בטרם ההסמכה כבוחן פטנטים, המשרה הזמנית הזו מהווה מסלול ישיר לחלק מעבודת הבוחנים.

אין לי גם ספק שאילו יתקבל למשרה מועמד מתאים, כגון עורך דין הבקיא בתחום הקניין הרוחני או עורך פטנטים, הרשות תדע לנצל את כישוריו ויכולותיו גם בפנים מהותיים יותר, בניגוד, אולי, ממה ששם המשרה עשוי לרמוז.

אעיר עוד שרשות הפטנטים צפויה להודיע בימים הקרובים על הארכת המועד האחרון להגשת המועמדויות.

עדכון: המועד האחרון להגשת מועמדויות הוא 26.02.2014. המשרה פורסמה מחדש בלינק הזה.

תגיות:
1

כנס: על מה ניתן לקבל פטנט?

בשבוע הבא, ביום שני ה- 5.11.2013, יתקיים יום עיון שיעסוק בכשירות הנושאית לרישום פטנט.

זכות הפטנט ניתנת בגין אמצאה העומדת בדרישות החוק, ובראשן דרישת החידוש וההתקדמות ההמצאתית. אך ישנן סוגי אמצאות – חדשניות ככל שיהיו –  שכלל אינן יכולות לזכות את ממציאן בפטנט. האם ניתן לזכותבפטנט על אמצאה שכל עניינה בקידום מכירות באמצעות קופונים? האם אפשר לרשום פטנט על גן בגוף האדם?האם תוכנה חדשנית צריכה להסתפק בהגנה שזכות היוצרים עליה מעניקה לה? בערב העיון נשמע על ההתפתחויות השונות בנושא חשוב זה להן יש השלכות משמעותיות על תעשיות עתירות הידע בישראל.

במסגרת יום העיון, יועברו שלוש הרצאות שיתייחסו לסוגיה: הרצאת אורח של מייקל סטראפ, שותף בפירמת גודווין פרוקטר, שידבר על הסוגיה מנקודת המבט של הדין האמריקאי; הרצאתו של רשם הפטנטים, אסא קלינג, שידבר על הדין הישראלי; ועבדכם הנאמן יתייחס לפטנטים בתוכנה באופן פרטני.

תוכנית יום העיון

יום עיון

0

פטנט ליום כיפור

הראש היהודי כנראה ממשיך וממציא לנו פטנטים – והשנה, סל לשימוש לשם ביצוע מנהג כפרות.

אתר המוצר מודיע כי מדובר ב"פטנט בלעדי", אך יש לי תחושה שכוונתם היא לפטנט במובן היומיומי ולא לפטנט במובן המשפטי. על פניו נראה גם שהאמצאה עצמה הינה שימוש שונה במוצר קיים, וככזו ניתן להגן עליה באופן מצומצם בלבד – באמצעות תביעות שימוש, ובכפוף להוראות חוזר מ.נ. 30.

כפרע-סל

כך או כך, אנצל את ההזדמנות לאחל לקוראי הבלוג שנה טובה וחתימה טובה.

0

כנס Understanding Entrepreneurship: On IP, Culture and Innovation Environments

במהלך חודש מאי יתקיים כנס בן יומיים באונבריסטת בר-אילן שיעסוק בקניין רוחני ויזמות. הכנס יכלול חמישה מושבים: מקום הממשלה ביזמות, הקשר שבין יזמות לדיני פטנטים, אינטרנט ויזמות, הצעות לרפורמות בדין, ו-ההקשר התרבותי ביזמות.

ההזמנה, כפי שהועברה אלי:

חברים וחברות יקרים,

הינכם מוזמנים לכנס בנושא יזמות וקניין רוחני אשר יתקיים באוניברסיטת בר-אילן, בבניין ננו-טכנולוגיה (בניין 206), אודיטוריום 50, בימים שני-שלישי, 20-21 במאי , 2013 , י"א-י"ב בסיון, התשע"ג, בין השעות 09:00-14:00. הכנס מתקיים בחסות משרדי עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות' ו-סנפורד ט. קולב ושות'.

תוכנית הכנס המפורטת מצורפת.

ההשתתפות בכנס הינה ללא תשלום אך נדרש רישום מוקדם בכתובת המייל (עד ליום 15 במאי 2013): patent.law@mail.biu.ac.il.

נשמח לראותכם.

פרופסור גדעון פרחומובסקי ו-ד"ר מרים ביטון

הפקולטה למשפטים

אוניברסיטת בר-אילן

למעוניינים, ניתן לעיין בתוכנית הכנס.

0

ערב עיון על קניין רוחני וקולנוע

ביום רביעי הקרוב, ה-10.04.2013, יתקיים ערב עיון בנושא של משפט וקולנוע, תוך התמקדות בנושאי הקניין הרוחני.

ערב העיון יתקיים בלשכת עורכי הדין וניתן להירשם אליו באתר מחוז תל אביב של הלשכה.

 

 

תגיות:
0

Chisum Patent Academy

בשבוע שעבר השתתפתי בסמינר בדיני פטנטים בהנחייתם של פרופ' ד' צ'יזם וג' מיולר. הסמינר עצמו עסק בעיקר בנושאים שהתעוררו בפסיקה בשנה האחרונה. בין היתר, דיברנו על פרשנות תביעות פטנטים בערכאת הערעור הפדראלית, על סוגית הפרה במשותף ופסק הדין בעניין אקאמאי, ועל הרפורמה בחוק האמריקאי. מבחינתי, הסמינר היה מעניין מאוד, ואיפשר לראות מבט רוחבי ומעמיק לכל סוגיה וסוגיה. הפורום הוא פורום מצומצם שמאפשר דיון פתוח בנושאים השונים, והחלפת הרעיונות וטיעונים בין כל המשתתפים עוררה דיונים מעניינים שהתחילו בתכני הסילבוס ולעיתים סטו הרחק ממנו לנושאים מרתקים לא פחות.

וכן, זה גם קורס מוכר לצורכי CLE, למי שצריך.

אז מסתבר שאני לא הישראלי הראשון שהשתתף בסמינר כזה (רק השני), ולטעמי מדובר בסמינר שיכול להתאים לכל מי שעוסק בתחום ומעוניין להרחיב את אופקיו. כמובן, שצריך לזכור שהתכנים נוגעים גם לסוגיות של ניהול הליכי בחינה ברשויות הפטנטים וגם בסוגיות הקשורות בליטיגציה, כך שמי שמגביל את הפרקטיקה שלו רק לתחום אחד, עלול לחשוב שחלק מהתכנים אינם רלוונטיים עבורו.

בכל מקרה, אני ממליץ בחום.

(האתר הרשמי של Chisum Patent Academy)

0

רישום שמות מתחם: מתי שם מתחם פוגעני מדי בכדי להירשם

דווקא לגביה זה לא לשון הרע. רחב הזונה.

איגוד האינטרנט הישראלי, מי שאמון הקצאת שמות מתחם תחת רמת המתחם העליונה של ישראל (IL) (כלומר, שמות מתחם בסיומת il, כגון .co.il), מבצע הסדרה פרטית, שלא לומר צנזורה, של שמות מתחם פוגעניים. בהתאם לכלל 7.3 לכללי רישום שמות המתחם, הוקמה בפברואר 2012 הוועדה לבחינת שמות מתחם פוגעניים שמטרתה לבחון שמות מתחם ולהחליט האם ניתן לרשום אותם לאור האיסור על רישום "שמות המכילים מילים גסות, שפה גסה, שמות הפוגעים בתקנת הציבור או ברגשות הציבור או שמות שבכל דרך אחרת אינם תואמים את חוקי מדינת ישראל".

בהחלטתה הראשונה, אישרה הוועדה רישום שם מתחם עם שמו המפורש של האל היהודי. עתה, נדרשה הוועדה בשלושה מקרים לשימוש בגסויות. הוועדה אישרה את רישום שם המתחם zaingadol.co.il ואת רישום sharmuta.co.il, אך דחתה את רישום שם המתחם כלהנשיםזונות.co.il. שלוש החלטות אלה, בניגוד להחלטה בדבר שם האל המפורש, התקבלו פה אחד על ידי ארבעת חברי הוועדה, פרופ' מיכאל בירנהק, השופט בדימוס בעז אוקון, יוכי ברנדס, והנק נוסבכר.

לקריאת המשך המאמר »

0

(cc by-nc-nd Manu Cornet)

תגיות: , ,
0

רשות המסים מפרסמת: גידול במספר התפיסות

רשות המסים פרסמה אתמול (9.07.2012) גרף המראה את מספר התפיסות ביבוא של הפרות קניין רוחני בשנים 1998 ועד 2011. כפי שניתן להתרשם נראה שישנה מגמת עלייה ברורה במספר התפיסות וגידול חד עוד יותר של עשרות אחוזים בשנתיים האחרונות.

 

מקור: אתר רשות המסים

2

תביעה ייצוגית: "מראות אימאג' סחטה מיליונים מהגולשים"

(cc by-sa Ty Semaka)

בקשה לאישור הגשת תובענה ייצוגית חדשה טוענת: חברת מראות אימאג' סוחטת כספים שלא כדין ממי שעושה שימוש בתמונות המוגנות בזכויות יוצרים. על פי הנטען, חברת מראות אימאג' המייצגת את גטי אימאג' בישראל מנצלת את כוחה על מנת לאיים על גולשים תמימים בתביעות בסכומים אסטרונומיים. עוד נטען, כי בחלק מהמקרים, העובדה שלגטי אימיאג' אין זכויות יוצרים בתמונות (דרישה שבלעדיה אין תוחלת לתביעה, כידוע) לא מנעה מבעדה לדרוש פיצוי בגין הפרת זכויות יוצרים אלה.

לקריאת המשך המאמר »

0

כנס: קניין רוחני על קצה המזלג בעידן החדשנות

ועדת קניין רוחני של מחוז תל אביב והמרכז, בשיתוף עם "הספרייה" – מרחב ליזמות וחדשנות של עיריית תל אביב, תקיים ביום 17.6.2012 פאנל בעניין קניין רוחני על גווניו השונים.

הכניסה ללא תשלום, אך מותנית ברישום מראש במייל.

הציבור מוזמן.

תגיות:
0

פסיקה: פרסום לשון הרע באינטרנט – פרסום בכל מקום בישראל

האינטרנט הוא בכל מקום (cc by-nc-nd Eye@CCPiXel.net)

החלטה בדן יחיד של בית המשפט העליון קובעת – פרסום באינטרנט מקנה סמכות מקומית לכל בית משפט בארץ.

אף שאין מדובר בהחלטה הנוגעת במישרין לקניין רוחני, היא חשובה לעניין זה כיוון שפעמים רבות הפרת קניין רוחני – דוגמת הפרת זכויות יוצרים – מתרחשת במרחב הקיברנטי. בנוסף, בחרתי להביא את ההחלטה הזו, כיוון שהיא מתקשרת להחלטה שניתנה לאחרונה ברשות הפטנטים ביחס לפרסום של מדגם באינטרנט.

תקנות סדר הדין האזרחי קובעות לאיזה בית משפט נתונה הסמכות המקומית לדון בתביעה. כלומר, לאיזה בית משפט יש להגיש את התביעה – האם לבית המשפט בחיפה, בהרצליה או באילת?

לקריאת המשך המאמר »

0

משרת עורך פטנטים במשרד גלסברג, אפלבאום ושות'

משרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים מחפש בימים אלה עורך פטנטים עם רקע טכנולוגי בתחום התוכנה והמחשבים.

מועמדים מוזמנים ליצור עמנו קשר באמצעות המייל של המשרד: office@ga-adv.com.

 

0

ערב עיון בנושא צדק חברתי וקניין רוחני

כסגן יו"ר ועדת קניין רוחני של מחוז תל אביב והמרכז, אני שמח להזמין את קוראי הבלוג לערב עיון בנושא "צדק חברתי וזכויות",  פרי יוזמתו של עו"ד אוריה ירקוני. ערב העיון יתקיים ביום שלישי, 3.04.2012 בשעה 16:45 ב"בית הפרקליט", ברח' דניאל פריש 10, תל אביב.

בערב העיון, אותו מארגנת ועדת הקניין הרוחני של מחוז ת"א והמרכז, יהיו דוברים מגוונים – ד"ר אראל מרגלית מ-JVP, פרופ' אלקין-קורן מאוניברסיטת חיפה, מר ינקי מרגלית מייסד חברת אלדין ויזם חברתי, וכן נציג הפדרציה, מר מוטי אמיתי.

ניתן להירשם לערב העיון דרך אתר האינטרנט של מחוז ת"א.

 

תגיות:
1

יהוה.co.il – שם מתחם כשיר לרישום

האם שמו המפורש של אלוהים יכול להירשם כשם מתחם? איגוד האינטרנט הישראלי נאלץ להכריע בסוגיה זו כאשר נתבקש רישום לשם המתחם יהוה.co.il.

במסגרת הכללים לרישום שמות מתחם של איגוד האינטרנט הישראלי מצוי כלל 7.3 הקובע כי ישנם שמות מתחם שלא יוקצו. על פי הכלל:

7.3. שמות המכילים מילים גסות, שפה גסה, שמות הפוגעים בתקנת הציבור או ברגשות הציבור או שמות שבכל דרך אחרת אינם תואמים את חוקי מדינת ישראל.

ועדה מיוחדת, הוועדה לבחינת שמות מתחם פוגעניים, היא הגוף האמון על בחינת שמות מתחם וקביעה האם ניתן להקצות אותם לאור כלל 7.3.  ועדה זו הוקמה אך לאחרונה, בפברואר 2012, והיא מונה ארבעה חברים: הנק נוסבכר חבר איגוד האינטרנט הישראלי, הסופרת יוכי ברנדס, השופט בדימוס ורשם בית המשפט העליון לשעבר בעז אוקון וכן פרופ' מיכאל בירנהק.

בהחלטתה הראשונה דנה הועדה בשם המתחם הנושא את שמו המפורש של האל היהודי, והדעות נחלקו חצי בחצי. שני המשפטנים סברו כי יש להתיר את הרישום ואילו שני חברי הפאנל האחרים, הגב' ברנדס ויו"ר נוסבכר, סברו כי אין מקום לאפשר רישומו של שם מתחם כאמור.

לקריאת המשך המאמר »

3

האם אפשר להחליף את רשם הפטנטים במקרה של פסלות שופט?

(cc by Phil Roeder)

הועדה לענייני פיצויים ותמלוגים פירסמה לאחרונה החלטה שלה בעניין בקשה למתן צו חיסיון. הדבר המעניין ביותר בהחלטה זו, להשקפתי, הוא דווקא מה שאינו נמצאה בה וכוונתי לחתימת רשם הפטנטים.

ההחלטה האמורה נושאת את חתימתו של הווארד פולינר הנושא את התואר מ"מ רשם הפטנטים, אך האם החלפה זו חוקית?

החוק מחייב כי רשם הפטנטים יהיה חבר בוועדה

סעיף 109 לחוק הפטנטים קובע באופן מפורש מיהם חברי הוועדה:

חברי הועדה יהיו שופט בית-המשפט העליון, הרשם וחבר נוסף מתוך חבר המורים של מוסד להשכלה גבוהה

היינו, הוועדה מונה שלושה חברים בדיוק: שופט בית המשפט העליון, נציג האקדמיה וכן את רשם הפטנטים – הוא ולא אחר.

לקריאת המשך המאמר »

0

פסיקה: גם בבגדי ים – אסור להפר מדגם רשום

(cc by-sa Eason c)

אף שנהוג בתחום האופנה לקבל השראה ממתחרים, אין משמעות הדבר כי ניתן להעתיק דגמים ובוודאי שלא להפר מדגמים רשומים. מקרה אחד שהגיע לבית המשפט ממחיש זאת.

בין הצדדים לתביעה, מעצבת ומנהל עסק למכירת בגדי ים, התנהל משא ומתן לעיצוב קולקצית בגדי ים עבור הנתבע. במסגרת המשא ומתן חשפה התובעת בפני הנתבע גזרות של מכנסוני בגד-ים וכן חלק עליון. אף שהמשא ומתן לא הבשיל לכדי הסכם, הנתבע החל לשווק מוצרים בעלי גזרות דומות לאלו שהוצגו לו. מכאן הוגשה התביעה ובמסגרתה נטען כי מדגם רשום לטובת התובעת – אשר מגן על המכנסון – הופר.

נוכח קריאת התיגר על תוקף המדגם, בית המשפט נאלץ לבחון האם העיצוב החדש היה חדש בעת רישומו והאם היה הוא מקורי. ביית המשפט קבע, על בסיס חוות דעת מומחה יחיד שהעיד, מטעם התובעת, כי החידוש הטמון במכנסון היה הביטוי הויזואלי הבולט של שיטת התפירה של המכנסון כמכנסון קיפול בד. בית המשפט הוסיף וקבע כי הנתבע לא הציג תשתית ראייתית כלשהי לעניין זה אלא אך הפריח לחלל האוויר את טענתו. משכך, נקבע, המדגם נרשם כדין.

מכאן התפנה בית המשפט לבחון האם במעשיו של הנתבע היה משום הפרת זכות המדגם שנרשמה לטובת התובעת – ועל כך השיב בכן:

כפועל יוצא מהאמור לעיל, מתבקשת המסקנה לפיה מכנסון מורנה ששווק ונמכר על ידי הנתבע זהה למכנסון קיפול הבד של התובעת, ולמצער מהווה חיקוי בולט שלו כלשון סעיף 37 (1) לפקודה.

לקריאת המשך המאמר »

2

סמכות עניינית לדון בקניין רוחני

(cc by-nc-sa too many jennifers)

ברשימה קצרה זו, אבקש להבהיר את משמעותו של סעיף 40(4) לחוק בתי המשפט, המתייחס לסמכות העניינית של בית המשפט המחוזי לדון בתביעה בעניין קניין רוחני. אף שנדמה לי שהדין בעניין זה ברור, לעיתים רבות אני שומע כי אנשים מתקשים וסוברים בטעות כי כל תביעה הנוגעת לקניין רוחני נמצאת בסמכותו הבלעדית של בית המשפט המחוזי.

כללי הסמכות העניינית הרגילים

על פי רוב, הסמכות העניינית לדון בתביעה נגזר משאלת הסעד המבוקש במסגרת הפסיקה ושוויו. כך, אם שווי הסעד אינו עולה על 2,500,000 ש"ח, תהיה הסמכות לדון בתביעה נתונה בידי בית משפט השלום, ואילו אם שווי הסעד גבוה יותר, יש להגיש את התביעה לבית המשפט המחוזי. אך מה הדין כאשר הסעד המבוקש הינו צו מניעה? סעד כזה נחשב כסעד שלא ניתן להעריך את שוויו בכסף, וככזה נופל בסמכותו של בית המשפט המחוזי.

לקריאת המשך המאמר »

0

סגנית רשם חדשה: ז'קלין ברכה

רשות הפטנטיםעו"ד ז'קלין ברכה מונתה להיות סגנית רשם הפטנטים. מינוי זה נעשה על ידי שר המשפטים ביום 28.12.2011, מכוח סעיף 158 לחוק הפטנטים. ברכה מחליפה את סגן הרשם הקודם נח שלומוביץ' שכיהן עד לשנה האחרונה כסגנו של הרשם הקודם.

בהתאם, רשות הפטנטים מסרה את ההודעה הבאה:

לאחר בחירתה במכרז ואישור המינוי על ידי שר המשפטים, החלה עו"ד ז'קלין ברכה את תפקידה כסגנית רשם הפטנטים, ביום ראשון ו' טבת, תשע"ב, ה-1 בינואר, 2012.

עורכת הדין ברכה (34) היא בעלת תואר ראשון במשפטים, תואר שני במינהל עסקים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ובימים אלה מסיימת תואר שני במשפטים במסלול מחקרי, התמחות בקניין רוחני. במשך חמש השנים האחרונות שימשה כעוזרת משפטית לראש רשות הפטנטים ובין היתר ליוותה את התהליכים אשר הביאו לשינויים הארגוניים הנובעים מהפיכת רשות הפטנטים לסוכנות ביצוע, לקחה חלק בייזום וליווי שינויי חקיקה בתחומי האחריות של רשות הפטנטים. לפני עבודתה ברשות הפטנטים עבדה במשרדי עורכי דין המתמחים בתחומי המשפט האזרחי, הנזיקין והביטוח ובמגזר הציבורי.

עובדי רשות הפטנטים מברכים את עו"ד ז'קלין ברכה על כניסתה לתפקיד ומאחלים לה הצלחה בתפקידה החדש.

נאחל לה גם אנחנו בהצלחה בתפקידה החדש.

(הודעת רשות הפטנטים)

תגיות:
1

תביעות קטנות על הפרת זכויות קניין רוחניות

Big Gavel Statue

(cc by-nc-sa Andrew F. Scott) תביעה גדולה?

מוסד "התביעות הקטנות" הינו מוסד חשוב לאדם הקטן, והוא בבחינת מכשיר זמין, לא יקר, ומהיר לבירור תביעות בסדרי גודל קטנים יחסית. מוסד זה עשוי לשמש גם את מי שמבקש לתבוע בגין הפרת זכויותיו הקניין רוחניות.

סמכותו של בית משפט לתביעות קטנות

בית משפט לתביעות קטנות נועד בעיקר לשרת צרכנים, וסמכותו הוגבלה בהתאם. כך, בית משפט ידון רק בתביעות שהוגשו על ידי יחיד, ולא ידון בתביעה של תאגיד. בנוסף, תקרת התביעה מוגבלת לסכום נמוך, העומד נכון ליום 1.01.2012 על 32,700 ₪ ובית המשפט מוסמך אף ליתן צווים ביחס למוצרים שנרכשו.

מגבלה נוספת אותה מטיל החוק היא מגבלתו של התובע הסדרתי אותו המחוקק אינו מעוניין לתמרץ. משכך, מוגבלת האפשרות להגיש תביעה קטנה למי שכבר הגיש חמש תביעות קודמות כאלה לאותו בית משפט במהלך שנה. בפועל, מעטים המקרים, אם בכלל, בהן למגבלה זו יש השפעה, וממילא ניתן להגיש תביעה בבית משפט אחר לו קנויה הסמכות המקומית על התביעה.

לקריאת המשך המאמר »

0

מדיניות רשות הפטנטים בעולם משתנה

ביום שישי הקרוב (13.1.2012), הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה תארח את רשם הפטנטים אשר יעביר הרצאה על "מדיניות רשות הפטנטים בעולם משתנה". באותו מעמד יתקיים גם טקס הענקת פרס רשות הפטנטים לעבודה הסטודנטיאלית המצטיינית בתחום הקניין הרוחני לשנת 2011. הזוכים בפרס הם בן אינגל ודימה ליטווק בגין עבודת המחקר האמפירית שכותרתה "משברים כלכלים וההשפעות שלהם על הגשת בקשות לפטנט".

מדיניות רשות הפטנטים בעולם משתנה, יום ו', 13.1.2012, בין השעות 11:00-13:00

0

מאמר ב-ynet: "הראש היהודי ממציא לנו פטנטים. מה התגמול?"

ynetאתמול התפרסם ב-ynet מאמר פרי עטי בנושא אמצאות שירות ותמורה לממציאים. אתם מוזמנים לקרוא את המאמר כאן.

4

פסיקה: חוות דעת של רואה חשבון היא יצירה המוגנת בזכויות יוצרים

בהחלטה שניתנה לאחרונה נקבע, לראשונה, כי חוות דעת של רואה חשבון הינה יצירה ספרותית הראויה להגנת זכות היוצרים.

קבוצת רואי החשבון דלויט
(cc by-nd mav.mbecker.net)

המקרה שהיה כך היה: רו"ח ועו"ד זאב שלום הכין עבור חברת דראל רם בע"מ חוות דעת מומחה ביחס לסיווג עסקאות ליסינג. חוות הדעת הוגשה, באמצעות משרד עורכי הדין שיבולת אשר ייצג את דראל באותו הליך.
כעבור זמן לא רב, פנתה דראל, שוב באמצעות משרד שיבולת, וביקשה ממשרד רואי החשבון בריטמן אלמגור זהר ושות', מקבוצת דלויט, להכין לה חוות דעת באותו נושא והפעם ביחס לעסקה מול חברה אחרת. משרד שיבולת העביר לבריטמן אלמגור את חוות הדעת הראשונה כבסיס להכנת חוות הדעת החדשה, ואכן, על בסיסה של זו, נכתבה חוות הדעת השנייה.
לכשהתובע גילה זאת, הוא הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה וביקש פיצויים וכן צו מניעה שיאסור על שימוש בחוות הדעת.

לקריאת המשך המאמר »

0

נדחתה עתירה לדיון נוסף בעניין "הפרה תורמת"

האוניברסיטה העברית.
דיון נוסף? רק באקדמיה.
(מתוך ויקיפדיה)

כזכור, בחודש יוני הכריע בית המשפט העליון והכיר מפורשות בדוקרטינת ההפרה התומרת בזכויות יוצרים, בפסק הדין התקדימי, בעניין האוניברסיטה העברית נ' שוקן. הוצאת הספרים שוקן, אשר נמצאה בצד המפסיד של ההכרעה השיפוטית ההיא עתרה בפני בית המשפט העליון וביקשה כי יתקיים דיון נוסף בעניין.
סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט, המסמיך את בית המשפט לקיים דיון נוסף כאמור, קובע:

"נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר או שופטים שיקבע לכך, רשאים להיענות לבקשה אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בענין, יש, לדעתם, מקום לדיון נוסף"

בעתירתה תמכה שוקן בקביעה העקרונית של בית המשפט אך היא הצביעה על שני עניינים הראויים, לדידה, לדיון נוסף: הראשון, והוא המהותי, מדבר על סתירה לכאורה בין הלכת רב בריח לבין ההלכה החדשה לעניין דרישת הידיעה. כזכור, בפסק הדין בעניין האוניברסיטה העברית נקבע כי יש להראות ידיעה ממשית ולא די בידיעה קונסטרוקטיבית של מי שביצע את ההפרה התורמת. מנגד, בעניין רב-בריח, לא נדרשה הוכחתו של רכיב זה.
העניין השני עסק בקביעה כי לא די בתרומה להפרה במחדל ביצירת חיוב בהפרה תורמת.

לקריאת המשך המאמר »

0

סיומת חדשה לאתרי סקס – ובעלי הזכויות יכולים להגן על עצמם


בקרוב – זריחה
(מתוך Openclipart)

פורנוגפיה קיימת באינטרנט מאז ומתמיד. אבל בקרוב, אתרי סקס צפויים לקבל עדנה ויוקרה חדשה. סיומת כללית חדשה לשמות מתחם (gTLD – generic Top-Level Domain) תסמן כי מדובר באתר למבוגרים בלבד. הסיומת .xxx צפויה להתווסף בקרוב, ובניגוד לסיומות הקודמות שנוספו במרוצת השנים (.mobi, .biz ואחרים), הסיומת הזו כבר מעוררת חששות כבדים.
כנהוג בפתיחת רישום שמות מתחם בסיומת חדשה, הגוף המסדיר את רישום שמות המתחם הללו, ICM Registry, מאפשר לבעלי זכויות לקבל עדיפות. בשלב ה"הזריחה" (Sunrise) מתאפשר לבעלי סימני מסחר לקבל קדימות ולהגיש בקשות מקדימות לרישום שמות המתחם הרצויים עליהם.
אך בניגוד למצב הרגיל, ונוכח רגישותו של נשוא הסיומת החדשה, בעלי זכויות עשויים למנוע רישום שם מתחם בסיומת זו. בעל סימן מסחר יהיה רשאי להגיש בקשה במסגרת מסלול B ולפיה הוא מבקש שלא לכלול את סימן המסחר שלו במסגרת שמות המתחם האפשריים בסיומת זו. בקשת opt-out שכזו אינה מחייבת תפיסת שם המתחם ותשלום דמי מנוי שנתיים, אלא רק אגרת טיפול ראשונית.
מנגנון זה מאפשר למנוע את רישומם של שמות מתחם דוגמת youtube.xxx, justdoit.xxx, teva.xxx ושמות מתחם דומים הנושאים סימני מסחר שאינם קשורים לתעשיית הפורנו. מצד שני, זה-הכל-בשבילך.xxx כנראה שלא יתפוס כיוון שאין על סיסמה שיווקית זו סימן מסחר רשום. נראה שגם מצבה של פיליפס מוריס דומה ביחס לסלוגן שלה: best enjoyed slowly, בהנחה שלא זכתה בסימן רשום בטריטוריה כלשהי.


זכות לצנזר שמות מתחם – זכות מוגבלת
לשלב הזריחה בלבד (מתוך ויקימדיה)

האפשרות לחסום שמות מסוימים מרישום תימשך אך ורק בשלב ה-Sunrise, ולאחר סיום שלב זה, מי שימצא כי נעשה שימוש בסימן המסחר שלו, ייאלץ לפנות למנגנוני יישוב סכסוכים אחרים, דוגמת UDRP. לכן, מוטב ייעשו בעלי הזכויות אם ייפנו כבר עתה וידאגו כי סימני המסחר שלהם לא ידוללו ולא ידבק בהם רבב משיוכם לתעשיית הפורנו. מי שלא ייפעל כעת, גלולת היום שאחרי עשויה להיות יקרה ומסובכת יותר.

שלב ה-Sunrise יחל ביום 7.09.2011 ויסתיים 50 ימים לאחר מכן, ביום 27.10.2011.

עדכון:
הסבר נוסף אפשר לראות בסרטון הבא:

0

לראשונה: דו"ח שנתי של רשות הפטנטים

השבוע, פורסם לראשונה, דו"ח לשנת 2010 על פעילות רשות הפטנטים. זו הפעם הראשונה בה מפרסמת רשות הפטנטים דו"ח שנתי מקיף שכזה.
במסגרת הנתונים שנפרסו במסגרת הדו"ח ישנם נתונים סטטיסטיים רבים.
בין היתר, מדווח שם כי בשנת 2010 הוגשו לרשות הפטנטים 7,266 בקשות פטנט חדשות, מתוכן 6,001 בקשות PCT.
מעל לשליש מהבקשות בשנת 2010 הגיע מארה"ב. (2,641, למדקדקים). כמו כן, דווח כי ניתנו בסך הכל 2,293 פטנטים, כאשר רק 429 מתוכם לא התבססו על בקשת PCT.

הדו"ח מפרט גם את חלוקת הבקשות לתחומים טכנולוגיים ומחזק את מעמד הממציאים הישראלים בתחומי ההיי-טק עם למעלה מ-40% מהבקשות בתחום המחשבים והאלקטוניקה, ו-17% בתחום הביו-טכנולוגיה. עובדה זו מבליטה את האנומליה (לשיטתי) באי-הכרה בפטנטים על תוכנה בישראל.

הדו"ח מביא מגוון רחב של נתונים, וביניהם גם נתונים המוכרים לעוסקים בתחום במסגרת הדו"חות של WIPO ובהם נעשית השוואה בין ישראל לבין שאר מדינות העולם בפעילות הפטנטית.  דווקא נתונים אלה, שהם חשובים, אך קשורים פחות לפעילות הרשות, הובאו בצורה קצת מבולבלת ומפוזרת (בין היתר, הובאו נתונים לגבי מספר בקשות פטנט בשנים 1995-2007 מנורמל לפי תמ"ג, מספר בקשות פטנט בשנת 2007 מנורמל לפי אוכלוסיה, סך בקשות הפטנט שהוגשו בשנת 2009, חלוקת בקשות לפי תחומים לגבי השנים 2003-2007 ועוד). השורה התחתונה – מדינת ישראל ממוצבת במקום גבוה בעולם בתחום הפטנטים.
הדו"ח כולל גם נתונים לגבי מדגמים וסימני מסחר. בעוד שבסימני מסחר כ-65% מהבקשות מוגשות על ידי מבקשים זרים, רק 25% מהמדגמים מוגשים על ידי זרים.
0

עכשיו זה רשמי: מונה רשם פטנטים חדש

כצפוי, אסא קלינג מונה לרשם הפטנטים.
היום (8.05.11) ניתנה ההודעה לפיה מינויו של אסא קלינג לרשם הפטנטים אושר והוא החל את תפקידו ביום 1.05.11. כצפוי, שר המשפטים אישר את המינוי, שהומלץ על ידי ועדת האיתור. עתה, נכנס קלינג לתפקידו. על פי ההודעה, רשם הפטנטים החדש ציין כי לפניו אתגרים רבים ובהם הפיכת הרשות הישראלית לרשות חיפוש בינלאומי וכן שיפור השירות ללקוחות הרשות.

1

ישראל נכללה מחדש ברשימת המדינות שאינן מגינות על קניין רוחני

מדינות לעקוב אחריהן. גרסת ארצות הברית
(לשנת 2010)

נציבות הסחר האמריקאית (USTR) החזירה את ישראל לרשימת המעקב בעדיפות עליונה (Priority watch list) הכוללת את המדינות שבהן, לשיטת הממשל הפדראלי, זכויות קניין רוחני אינן זוכות להגנה מספקת.
הדו"ח לשנת 2011 מחזיר את ישראל לרשימה, לאחר שבשנה שעברה היא הוצאה ממנה לאור הבטחות לשינויי חקיקה בישראל. בהעדר התקדמות בחקיקה הרלוונטית, ישראל הוחזרה לרשימה.
הדו"ח מציין כי ישראל טרם החלה בהליכי חקיקה ביחס לשני נושאים עליהם התחייבה – פרסום בקשות פטנט לאחר 18 חודש (תזכיר חוק פורסם על ידי רשות הפטנטים בתחילת 2010) והארכת תקופת ההגנה הפטנטית על תרופות (תזכיר החוק). עוד מציין הדו"ח, "רשימת מכולת" של השגות על השיטה הישראלית, וביניהן: העדר אימוץ אמנות האינטרנט של WIPO, אי-אכיפה של פסקי דין לתשלום תגמולים על שידורי משנה, והבהרת המצב המשפטי כי חברה המסייעת למשתמשי קצה להפר זכויות יוצרים בתוכנה מבצעת עבירה פלילית.
טרוניה אחת, מצחיקה למדי, נוגעת להעדר פיצויים לדוגמה בחוק זכות יוצרים הישראלי. כידוע, חוק זכות יוצרים דווקא מעניק סעד של פיצויים ללא הוכחת נזק עד לסך של 100,000 ש"ח.

הרשימה אינה כוללת רק את ישראל, ומככבות בה מדינות נוספות כמו סין, רוסיה, פקיסטן, ותאילנד. גם קנדה נמצאת ברשימה כיוון שלטענת ארצות הברית החוק הקנדי אינו מעניק הגנה מספקת לזכויות יוצרים, ומאחר ולפקידי המכס אין סמכות לעכב סחורה מזויפת במעברי גבול מבלי שנתבקשו לעשות כן.

ארצות הברית משתמשת בכוחה הכלכלי בכדי לייצר לחץ פוליטי לטובת החברות האמריקאיות. אם טבע היתה חברה אמריקאית, לא מן הנמנע שהיינו רואים דרישות אחרות לגמרי. ומצד שני, אם טבע היתה אמריקאית, כנראה שהדין הישראלי היה נראה אף הוא שונה. 

0

1 באפריל: הטכנולוגיה שמאחורי Google AutoComplete

כמיטב המסורת של גוגל, גם השנה הם לא פספסו את הראשון באפריל.

והפעם: גוגל מחפשת עובדים למחלקת ההשלמה האוטומטית שלה. גוגל העלתה דף המסביר את דרישות התפקיד וגם קליפ קצר שבו משוחחים עם אחד מהעובדים במחלקה.

בנוסף, גוגל "חשפה" היום את Gmail Motion – ממשק חדש עם Gmail. די לשימוש בטכנולוגיה המיושנת של המקלדת והעכבר. מעכשיו נדבר עם GMail בשפת הסימנים. מצחיק מצחיק, אבל האמת שמזכיר לעיתים את המהפכה שאפל הביאה לנו עם טכנולוגית ה-Multi Touch.

תגיות:
0

רשם פטנטים חדש: אסא קלינג

ביום שלישי ניתנה ההודעה המיוחלת, עו"ד ועו"פ אסא קלינג ימונה לרשם הפטנטים ויעמוד בראש רשות הפטנטים.
על פי ההודעה, ועדת האיתור למשרה העבירה את המלצתה זו לשר המשפטים. עוד נמסר, כי בכוונת שר המשפטים לאמץ את ההמלצה ולהביא את המינוי לממשלה.
קלינג בן ה-42 הוא בעל תארים בהנדסת אווירונאוטיקה וחלל מהטכניון ובמשפטים מאוניברסיטת תל אביב. בשנים האחרונות, קלינג היה שותף במשרד עורכי דין גילת, ברקת ושות', שם הוא עסק, על פי הרשום באתר, בקניין רוחני, בהגבלים עסקיים, במשפט מסחרי ובליווי עסקאות בינלאומיות.

ומילה קטנה על ייחוס: קלינג הינו בנו של שופט בית המשפט המחוזי בדימוס גבריאל קלינג, אשר מוכר במיוחד כמומחה בתחום האתיקה.

(מקור: ההודעה הרשמית)

1

ניצחנו: אחרי מאבק ממושך, מינוי גלנט לרמטכ"ל התבטל

אני מרשה לעצמי לחרוג היום ממנהגי ולכתוב פוסט שלא מתייחס בשום פנים ואופן לקניין רוחני. שנה שלמה כתבתי בבלוג מבלי לסטות פעם אחת מהנושאים הרלוונטיים. נראה לי שנושא זה מצדיק גם הוא התייחסות. עם הקוראים אותם פוסט זה אינו מעניין – סליחה.

אתמול בערב קיבלנו את ההודעה – יואב גלנט לא יהיה רמטכ"ל.
בחודש ספטמבר לקחנו אני ושותפי, עו"ד נדב אפלבאום, על עצמנו לנהל עתירה בבג"צ שאף אחד לא האמין בה. העתירה שהוגשה על ידינו בשם מפלגת התנועה הירוקה, ד"ר אורי שיינס, פרופ' אלון טל, ד"ר נח עפרון, יעל כהן פארן, איריס האן וערן בן-ימיני, התבססה, במידה רבה, על תחקיר עיתונאי של קלמן ליבסקינד מעיתון מעריב (ועוד תחקיר) ובעיקר על כך שהוועדה האמונה על בדיקת המועמדים לרמטכ"לות מן ההיבט של טוהר המידות, נמנעה מלבחון את הפרשיות שעלו מהתחקיר בצורה רצינית. הבעיה הייתה שההתנהגות שעלתה מן הפרשיות נראתה נגועה, באופן עקבי ושיטתי באי סדרים, בריונות והעדר כבוד לשלטון החוק. תחושתנו ותחושת העותרים הייתה שהתנהגות מעין זו צריכה, לפחות, להילקח בחשבון במסגרת הליכי המינוי של רמטכ"ל בישראל, תפקיד אשר מהווה דמות ומופת לא פחות משהוא מהווה מפקד ומצביא. לפיכך, הוגשה העתירה כנגד הגורמים הממנים וכנגד האלוף גלנט עצמו.
אמרו לנו שמדובר בעתירה שאין לה סיכוי. שבג"צ לא יעז להתערב ולפסול מינוי רמטכ"ל. אבל אנחנו הסתכלנו כעורכי דין על החומר שעמד בפנינו וראינו אוסף של כשלים שהתווספו לכדי תמונה מטרידה המחייבת התערבות שיפוטית. ועדה שאמונה על בדיקת טוהר המידות של המועמד נותנת לעצמה שבוע לעבוד, מזמינה חוות דעת מהיועץ המשפטי לממשלה, אך לא ממתינה לקבל אותו; שהעובדה שחוות הדעת העידה על עצמה כי טרם נגמר הבירור העובדתי, לא הטרידה אותה ולא גרמה לה להמתין; ועדה שראיינה אך ורק אנשים שאין לה ידע אישי בעניין (ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל המכהן) וסומכת ידיה על דבריו של האלוף גלנט ועליהם בלבד (לימים, התברר כי גם על דבריו בפני הוועדה הזו קשה לסמוך, והתשובה שהגשנו וחשפה את הסתירות בדבריו התפרסמה אף היא); ועדה שבהחלטתה באיבחת קולמוס הפכה הליך פלילי שהתנהל נגד גלנט ומכתבי התראה ממנהל מקרקעי ישראל לכדי "סכסוך שכנים מקומי" ובכך פתרה את העניין.
עוד התברר שהוועדה אף לא טרחה לשמוע את דעת הציבור בעניין המועמד. הליך פרסום והתנגדות המוכר לנו מעולם הקניין הרוחני, לא התבצע. מכתבים שהגיעו לוועדה ביום בו סיימה את עבודתה (כאמור, שבוע מהיום בו התחילה) זכו למענה כי היא כבר הגיעה לכלל מסקנה, ולדידה אין פגם ערכי בסכסוך השכנים המקומי, שממילא כבר הסתיים. ואל תתנו לציבור להגיד לנו אחרת.

לדיון בבג"צ הגענו כמעט בלי רוח גבית. רק שר אחד – מיקי איתן – התנגד למינוי ופעל בנחרצות נגדו, והעיתונות ברובה שותקת. בבוקרו של אותו יום ראינו את קריאתו של בן כספית והוחמאנו. אבל כשהגענו לאולם ה', אחד האולמות הקטנים בבית המשפט העליון, ראינו שהוא כמעט ולא יכל להכיל את כל הצלמים, ואז הבנו שעלינו על הדרך הנכונה. בדיון, בית המשפט נזף בפרקליטות ושלח אותה בהמשך היום לחזור עם תשובות טובות יותר לשאלותיו, ובגיבוי תצהיר.
מאז ועד אתמול – מחול שדים. מבקר המדינה פרסם דו"ח סודי; ספינים על תוכנו של הדו"ח התרוממו עד שגם למבקר נמאס והוא פרסם תמצית שמעמידה דברים על דיוקם. מי שקרא את הדו"ח מספר שהתמצית היא רק קצה-קצהו וכי הדו"ח מתייחס גם לאי קיום פסק דין כמו גם מעמיד בספק את טענת הטעות של גלנט לעניין הנטיעות ב-28 דונמים שמעבר לחלקה בת 35 הדונם שניתנה לו בצורה מפוקפקת.

הפה שאסר הוא הפה שהתיר. הממשלה הבינה את הרמז, והעדיפה להמשיך בראש זקוף. בית המשפט לא יידרש לבטל החלטה על מינוי רמטכ"ל והיועץ המשפטי לממשלה לא ייצטרך להגיד לממשלה שהוא מסרב להגן על המינוי.

אתמול בערב קיבלנו את ההודעה – יואב גלנט לא יהיה רמטכ"ל.
הודעה משמחת, כי שלטון החוק וניקיון הכפיים ניצחו. הליך המינוי, כך ניתן לקוות, לא יהיה עוד כשהיה ויבוצע באופן מלא, שקוף ותקין.
ניצחנו כנגד כל הסיכויים. הצלחנו לעשות שינוי אמיתי, שינוי שכל סטודנט למשפטים חולם עליו כשהוא קורא פסקי דין מונמנטלים של בית המשפט העליון.

אבל זו שמחה מהולה בעצב. אני לא שוכח שמאחורי ההליכים המשפטיים ומאחוריי ההחלטה הציבורית הנכונה והצודקת עומד אדם. האלוף יואב גלנט הקדיש את מירב ומיטב שנותיו להגנה על כולנו. היום הזה הוא לא יום לשמוח לאידו, אלא להעריך את תרומתו, כמפקד וכלוחם, ולהודות לו עליה. אחרי הכל, שגיאותיו הערכיות לא מבטלות את תרומתו זו.

ובהערת אגב: רמטכ"ל זמני לששים יום לא מזכיר לכם רשות ממשלתית אחרת כלשהי שטרם מונה לה  ראש אף שהתפקיד כבר התפנה?

0

קביעת הוצאות בהליכים על ריב: מה קורה כשצד אחד מוותר?

הלכה היא כי במקרים בהם צד פתח בהליך משפטי, אין בחזרתו מן ההליך כהצדקה למחילה מתשלום הוצאות ריאליות של הצד שכנגד. לעניין זה אין כל חשיבות לסיבה לביטול ההליך – בין אם נוכח תגלית מאוחרת, פסיקה חדשה, או כל שיקול אחר. פסיקתו של רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בעניין זה עקבית מזה זמן רב.
לאחרונה התפרסמו מספר רב של החלטות המתייחסות לעניין זה.
בהתנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר מספר 201760 ULTRASUN AG נ' פישר מעבדות פרמצבטיות (1975) בע"מ (5.12.2010) חוייבה מתנגדת שהסירה את התנגדותה בתשלום הוצאות בסך 7,500 ש"ח. המבקשת שם עתרה לתשלום גבוה יותר וצירפה חשבונית על סך למעלה מ-3,000 דולר בגין הוצאות משפטיות. הרשם סבר כי לא כל הפעולות שחויבו היו קשורות להתנגדות, ומשכך לא הכיר בכלל ההוצאות.
בהתנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר מספר 151486, 151487 Oui Gruppe GmbH & Co, KG נ' מיס אל אופנה עילית לנשים 1992 בע"מ (5.12.2010) חוייבה מתנגדת שחזרה בה מהתנגדותה. בהעדר ראיות להוצאות ריאליות, נפסקו הוצאות על דרך האומנדא בסכום של 8,000 ש"ח.
כך היה גם בפסיקה בעניין התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר מס' 207334 GIZEH RAUCHERBEDARF GMBH נ' מ. ארין אחזקות בע"מ (5.12.2010). שם חויבה מתנגדת שההליך בו פתחה נמחק לאחר שלא הגישה ראיותה במועד בתשלום הוצאות בסך 3,000 ש"ח. לעניין זה נקבע הסכום האמור כיוון שההתנגדות נמחקה בשלב מקדמי יחסית, ומאחר ולא הוגשו ראיות בדבר ההוצאות הריאליות שנטענו שם – הוצאות בסך למעלה מ-30,000 ש"ח אשר נראו לרשם לא סבירות בנסיבות העניין.
בעניין בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר 215538, 215543, 215455-6, 217475, 217477, 218272 מול בקשות לרישום סימני מסחר 215485-215492 ו- 216175 שופן משקאות בע"מ נ' XL Energy Distribution Limited (מיום 5.12.2010) נדון הליך על ריב בין סימנים מתחרים משוק משקאות האנרגיה (XL ו-BLU), באשר XL זנחה את בקשותיה במהלך הדיון. הרשם ראה בכך ניסיון לא לגיטימי לעקב את רישום בקשות רישום סימני המסחר של המתחרה בהיות הבקשות, ורמז כי היה זה רישום מגננתי של בקשה לסימן מסחר. גם בהליך זה, בהעדר ראיות לעניין גובה ההוצאות הריאליות, הרשם קבע העריך את ההוצאות וחייב את XL בתשלום הוצאות בסך 15,000 ש"ח נוכח השלב המתקדם אליו ההליך הגיע.
בעניין התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר מס' 213810 SEVEN DICE נ' Seven For All Man kind, LLC (מיום 5.12.2010) זנחה מבקשת סימן הרישום את בקשתה לאחר פתיחתו של הליך התנגדות. גם במצב זה, ההלכה מחייבת פסיקתן של הוצאות ריאליות, וגם כאן הרשם לא הסתמך על חשבוניות שהומצאו לו. הרשם קבע כי מדובר בחשבוניות שאינן כוללות פירוט מספק באשר לעבודה המשפטית אליהן הן מתייחסות. לאור השלב המקדמי של ההליך נפסקו הוצאות בסך 2,500 ש"ח בלבד.
הנה כי כן, הרשם עיקבי בפסיקותיו והוא מחייב את הצד המפסיד בהוצאות. האם אלו הוצאות ריאליות? לא נדע מבלי לבחון את פרטי התיק הספציפי. כמו בכל תחומי המשפט הישראלי, ניתן להניח כי גם כאן בפועל ההוצאות שנפסקות אינן מכסות את עלויות שכר הטירחה בפועל, ולא מן הנמנע שהן אף אינן מכסות את העלויות הריאליות של ניהול ההליך המשפטי.
2

לשכת עורכי הדין: תמיכה בלתי מסויגת ברשם הפטנטים

ועדת קנין רוחני של לשכת עורכי הדין פנתה לשר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, וליו"ר ועדת החוקה של הכנסת, חה"כ דוד רותם, בעקבות פרסומים המכפישים את רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, ד"ר מאיר נועם.

ועדת קנין רוחני ביקשה להביע את תמיכתה ברשם הפטנטים. בין היתר, מסרה כי:

"הועדה מבקשת להביע עמדה נחרצת על פיה אין כל מקום להשתלחות אישית בד"ר נועם אשר מהווה בפועלו, באישיותו וביושרתו דוגמא וסמל למשרת ציבור אמיתי".

הועדה הוסיפה כי:
"בקרב כל חבריה, עורכי דין העוסקים בעבודה יום יומית מול רשות הפטנטים, קיימת הערכה רבה למהפכה ולשינויים שחולל ד"ר נועם במהלך כהונתו אשר הובילו, בין השאר, לקיצור משמעותי בפרקי הזמן של בחינת פטנטים וזכויות קניין רוחני אחרות".
ראו גם גילוי דעתי בפוסט המתייחס לתביעה הייצוגית שהוגשה בעניין זה. אף אם הרשם פעל בחוסר סמכות, אין ספק לעוסקים בתחום זה כי הדבר נעשה עקב כורח המציאות, ולא מתוך שרירות לב. כיוון שכך, גם אם שגה הרשם בפועלו, בוודאי שאין מקום לתקיפתו האישית ואף לא לטונים הגבוהים שנשמעו מתוך כותרות דברי יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט.
0

ועדת חוקה, חוק ומשפט – פורסם פרוטוקול הדיון בפרסומים שלא ברשומות

היום התפרסם הפרוטוקול של ועדת החוקה, חוק ומשפט מיום 19.10.10, במסגרת נידונה הצעת חוק הפטנטים (ביטול חובת פרסום ברשומות).

בעקבות אותה ישיבה, כזכור, הוגשה תביעה ייצוגית להשבת אגרות פרסום שנגבו על אף שלא בוצע פרסום על גבי חוברות אלא הרשם הסתפק בפרסום באתר הרשות בלבד.
שמחתי לראות שבדיון נכחו עו"ד טל בנד ועו"פ מיכל חכמי שייצגו נאמנה את עמדת צרכני רשות הפטנטים, לפיה פעולתו של הרשם טובה לציבור ומשרתת אותו נאמנה.
0

דו"ח חדש של WIPO קובע: השפעות המשבר על חדשנות ודרישה ל-IP ניכרות, אך ההתאוששות בפתח

דו"ח חדש של WIPO מנתח סטטיסטיקות הנוגעות להגשות של פטנטים, מדגמים וסימני מסחר מהשנים האחרונות. מחברי הדו"ח טוענים שניכרה ירידה משמעותית בביקוש לזכויות קניין רוחני בשנים 2008-2009 וזאת על רקע משבר הכלכלי הגלובלי שהעולם חווה בשנים אלו. עם זאת, לפי הדו"ח, ישנם אינדיקטורים לכך שההתאוששות מהשפעות המשבר בתחום זה החלה השנה.

דו"ח זה מחזק ממצאים מדו"ח קודם בדבר הקיטון בפעילות בתחומי הקניין הרוחני בעקבות המשבר.
לעניין תחומי ההמצאות, הדו"ח מציין גידול של כמעט 600% בתחום האנרגיה לעומת שנת 2000. בשנת 2009 הוגשו קרוב ל-3,500 בבקשות PCT בגין המצאות בנושאים של תאי דלק, אנרגיה סולארית, שימוש באנרגית רוח ובאנרגיה גאותרמית, וזאת לעומת כ-600 בלבד בשנת 2000. המצאות ממין אלו מתומרצות, כזכור, במספר משרדי פטנטים כמו משרד הפטנטים הישראלי והאמריקאי.
0

חדש: "לוח מחוונים" למדדי היעילות של ה-USPTO

משרד הפטנטים האמריקאי, ה-USPTO, השיק מערכת ויזואליזציה להצגת מדדי היעילות שלו. התצוגה, כפי ששמה מעיד עליה, היא בצורת לוח שעוני מחוונים (Dashboard).

בנוסף למדדים המסורתיים בהם המשרד משתמש, נוספו ששה מדדים חדשים שנועדו לאבחן את זמן ההמתנה לקבלת פטנט בצורה ברורה יותר.

המדדים הישנים כללו את מדד ההמתנה הכולל (Tradional Total Pendency) וכן מדד ההמתנה עד לתחילת הבחינה המהותית של הבקשה (First Office Action Pendency)
מדד ההמתנה הכולל המסורתי מתייחס למספר החודשים שחולף בין הגשת בקשת הפטנט לבין סיום הטיפול בה. לעניין זה, מסיבות היסטוריות, דרישה של המבקש לסיבוב בחינה נוסף – RCE – נחשבת לסיום הטיפול בבקשה. הסיבה לכך, אגב, היא השיטה שהיתה קיימת לפני קיומו של ה-RCE, אז הוגשה בקשה חדשה ממש שכונתה CPA. המדד הישן ממשיך להיות מתוחזק בכדי לאפשר למשרד להעריך את השינוי במצבו ביחס לשנים עברו.
למדד זה נוסף מדד המשכלל בתוכו את הזמן שחולף בין ההגשה לבין סיום הטיפול בקשת פטנט, כולל טיפול בסיבובי בחינה נוספים (Traditional Total Pendency INCL. RCEs).
כמו כן, המשרד מפרסם מדד לזמן הממוצע שחולף לסיום הטיפול בבקשות שדרשו לפחות RCE אחד (Pendency of RCEs), מדד לגבי זמן הטיפול בבקשות המשך (Pendency of Continuation Applications), מדד לגבי זמן הטיפול בבקשות חלוקה (Pendency of Divisional Applications), מדד לגבי זמן הטיפול כאשר נדרשת החלטה שיפוטית של ה-BPAI (Pendency from Application Filing to Board Decision), ומדד המשערך את זמן הטיפול שהיה נדרש למשרד הפטנטים לסיים את הטיפול בכל הבקשות הקיימות במערכת לו לא היו נוספות בקשות חדשות (Inventory Position).
0

פטנט אחד לשנה החדשה

פטנט אחד לשנה החדשה – שעון מעורר המדמה את תרועת השופר.

שנה טובה!
0

אזהרה לציבור

רשות הפטנטים פרסמה היום אזהרה לציבור. מצאתי לנכון להביא אותה בבלוג זה כלשונה.

כמו כן, לקורא המעוניין אזכיר את הפוסט שלי בדבר עורכי דין ועורכי פטנטים.

אזהרה לציבור
לאחרונה הובא לידיעתנו, כי אנשים שאינם עורכי דין או עורכי פטנטים עוסקים לכאורה, בשכר, בפעילות שנתייחדה לעורכי דין ולעורכי פטנטים, ובכלל זה הכנת מסמכים המוגשים לרשם הפטנטים בישראל ובחו"ל, גם אם אינם חותמים על המסמכים בשם הלקוח.
הנני להביא לידיעת הציבור כי פעילות אותם גורמים בלתי מוסמכים עומדת בניגוד לסעיפים 154 ו-192 לחוק הפטנטים, תשכ"ז–1967, ומשרד המשפטים – רשות הפטנטים, שוקלים נקיטת צעדים משפטיים כנגד אותם גורמים.
כל אדם מהציבור הזקוק לשירותי ייעוץ ורישום בתחום הפטנטים, סימני המסחר והמדגמים מוזהר בזאת שלא לפנות לאותם גורמים הפועלים בצורה בלתי חוקית, שכן הסתייעות באותם גורמים עלולה לגרום להם נזק בלתי הפיך.
רשימת עורכי הפטנטים המורשים לפעול בישראל מפורסמת באתר האינטרנט של רשות הפטנטים בקישור:
0

תוצאת ביניים: האנונימיות ברשת ניצחה

רשת האינטרנט יצרה צורך בעילה חדשה שלא הייתה קיימת קודם: חשיפת זהותו של גולש אנונימי. חשיפת זהותו של גולש עלום-שם נדרשת בתרחישים שונים, שהבולטים שבהם קשורים לפרסום לשון הרע והפרת זכויות קניין רוחניות שביצעו גולשים בפוסטים, בטוקבקים ובפורומים. למעשה, חשיפת זהותו של גולש תידרש כל אימת שאדם נפגע מפעולתו ויש בידו סעד משפטי, בין אם מקור הסעד בדיני הקניין, דיני הנזיקין וכיוצא באלה.

בהעדר הסדר חקיקתי מפורש של סוגיה זו, נודעו שלוש גישות שונות בבתי המשפט המחוזיים בישראל: גישת הקיצון, של השופטת אגמון-גונן, גורסת כי זכותו של הגולש עדיפה למעט במקרים הגובלים בפלילים; גישת הביניים, של השופט עמית (שקודם בינתיים ונמנה היום עם שופטי בית המשפט העליון), דורשת כי נדרשת עילה לכאורה כנגד הגולש וכן "דבר מה נוסף" בכדי לחשוף את פרטיו של הגולש; ואילו הגישה השלישית, המקלה, של השופטת פלפל, מסתפקת בעילה לכאורה כנגד הגולש.
בית המשפט העליון, אשר נדרש לראשונה לסוגיה זו, פסק וקבע מה הדין הנכון. ברע"א 4447/07 מור נ' ברק אי.טי.סי (25.3.2010) קבע בית המשפט העליון ברוב דעות כי אין מקור חוקי לחייב את ספק האינטרנט לגלות את זהותו של הגולש האנונימי. למעשה, מבין שלוש הגישות האפשריות, בחר בית המשפט העליון באפשרות רביעית – האפשרות שלא להחליט. נקבע כי החוק, במצבו הנוכחי, אינו מכיר בהליך מעין-חקירתי שבו הספק נדרש לגלות את פרטי הגולש האנונימי לצורך פתיחת הליך משפטי אחר. אף שישנו צורך ביצירת הסדר שכזה, בית המשפט מיאן ליצור אותו יש-מאין בפסיקה, והפנה אצבעו למחוקק בכדי שזה ישלים את החסר, בצורה מסודרת ותוך התייחסות למכלול השיקולים הרלוונטיים.
השופט לוי ציין:
"חסר זה מקורו, כפי שציינו חברי, בפיגורו של הדין החקוק אחר המציאות הטכנולוגית. וכידוע, אין זו הסוגיה היחידה הקשורה ברשת האינטרנט ונדרשת להסדר חקיקתי, אשר ככל שיקדים לבוא כן ייטב. אולם, אותו הסדר מחייב התייחסות למכלול רחב של פרמטרים. השלכותיו רבות, והן משתרעות הרחק מעבר לגדרה של השאלה העומדת לדיון. סוגיית האנונימיות ברשת, בה העמיק בדבריו הקולעים חברי השופט ריבלין, היא אך אחת מבין אלו. ענין מהותי אחר הוא הגינותו של ההליך המשפטי ויכולתו של נתבע להתגונן מפני תובענה אשר מופנית נגדו. מבלי למעט מן הקושי הפוקד בעלי דין בהמתינם להסדר אשר מבושש לבוא, אין אלו סוגיות ההולמות את קביעתם של הסדרים ראשוניים בהלכה פסוקה. תפקיד המחוקק הוא, ויש להניח כי זה ירים את הכפפה ויפעל להשלמת הטעון השלמה בהקדם".

פועל יוצא של פסק-דין זה הוא כי שלוש הגישות השונות אינן רלוונטיות עוד, וכי המחוקק הוא זה שיכריע מתי ובאילו תנאים ניתן יהיה לחייב ספק אינטרנט לגלות את זהותו של גולש. עד הכרעה זו של המחוקק דומה כי בהעדר חקירה פלילית, זכותו של הגולש לאנונימיות תגבר באופן מוחלט על זכותם של צדדים שלישיים להיפרע ממנו בגין עוולות שביצע.

0

פסיקה: פקיעת פטנט זמנית מועילה רק לשחקנים חדשים בשוק ולא לקיימים

(ת"א 1346/07 (ת"א) עבדה נ' חגים נחלים שיווק בע"מ (2.3.2010))

בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי השופטת ד"ר דבורה פלפל, סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, התברר עניינו של מר עבדה, בעליו של פטנט ישראלי אודות יקלוט המאפשר שתי צורות שימוש: בנשיאה על הגב, ובגרירה באמצעות גלגלים וידית נשיאה. הנתבעים רכשו את המותג "מודן" ומכרו תיקים תחת שם זה. ברקע התביעה הנוכחית, תביעה קודמת שהגיש עבדה נגד מודן וכן הסכם הרשאה שנערך בינו ובין הנתבעות באשר לתקופת ניסיון עונתית.

בית המשפט התייחס ליחס שבין מודן לבין הנתבעות, וקבע כי הן אינן באות בנעליהן. משום כך, חבות מודן כלפי עבדה, כפי שנקבעה בתביעה הקודמת, אינה חלה על הנתבעים.
בית המשפט דחה את טענת הנתבעים כאילו הסכם ההרשאה אפשר להם להמשיך ולמכור תיקים שיוצרו בתקופת הניסיון, גם בזמן שלאחריה.
הנקודה שעניינה אותי בפסק הדין נגעה לזכויות הציבור בכלל והנתבעות בפרט לניצול אמצאה שהפטנט עליה פקע והוחזר לתוקף. בכדי שהפטנט יהיה בר-תוקף, יש לשלם אגרת חידוש במספר מועדים. בהעדר תשלום שכזה, ולאחר חלוף תקופת זמן של ששה חודשים, תוקף הפטנט פוקע ודבר הפקיעה מפורסם ברבים. סעיף 63 לחוק הפטנטים קובע כי:
מי שהחל לנצל בישראל אמצאה שהפטנט עליה פקע לאחר שדבר פקיעת הפטנט פורסם לפי סעיף 58, או מי שלאחר אותו תאריך עשה הכנות ממשיות לניצולה, זכאי להוסיף ולנצל את האמצאה לצרכי עסקו בלבד, גם לאחר שהוחזר הפטנט לתקפו.
הוראה דומה המעניקה זכויות שימוש באמצאה על אף הפטנט מכוח שימוש קודם קיימת גם בדין האמריקאי ומכונה intervening right (ראו: MPEP 2591: Intervening rights in reinstated patents).
בית המשפט קבע כי זכות זו אינה מוענקת לכל מי שמנצל את האמצאה בזמן שהפטנט פוקע, אלא רק למי שהחל בניצול האמצאה לאחר שדבר פקיעת הפטנט פורסם.
לצורך קביעתו, הסתמך בית המשפט על פסק הדין בעניין ע"א 18/75 ליברמן נ' דייטלצוייג, פ"ד כט(2) 513. שם נקבע:
"[…] אם הפטנט פקע, ובדרך כלל קורה דבר זה בגלל הזנחתו של בעל הפטנט, ובתקופת הביניים עד שהוחזר תקפו של הפטנט החל אדם לנצל את ההמצאה או עשה הכנות ממשיות לניצולה, פעולות אשר יכולות להיות קשורות בהשקעות כספיות ניכרות, הרי אותו אדם יהיה זכאי להוסיף ולנצל את האמצאה לצרכי עסקו… הפירוש המצמצם שאותו מציע בא-כוח המערער יטול מההוראה הנ"ל כמעט כל משמעות מעשית שהיא, ואדם אשר בנה עסק על-סמך הנחה שהפטנט איננו בתוקף, הנחה שהיתה מוצדקת בזמן שנעשו ההכנות לניצול האמצאה, יצטרך לסבול הפסדים כבדים, לא בגלל אשמתו הוא, אלא עקב הזנחת בעל הפטנט לשמור כיאות על זכות מונופולין שהמחוקק העניק לו".
בית המשפט קבע סכום פיצויים על דרך האומדנא. לצורך חישוב זה, נסמך בית המשפט על התמלוגים שנקבעו בהסכם ההרשאה, וקבע פיצויים בסכום הזהה לתמלוגים על פי ההסכם בעבור מכירת 3500 תיקים בשנה למשך תשע שנות ההפרה: 157500 ש"ח. מספר התיקים נקבע על פי הערכת בית המשפט. כמו כן, ניתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים להמשיך לשווק, להפיץ ולמכור ילקוטים המפרים את הפטנט.
קביעת בית המשפט בעניין זה מלמדת כי פקיעה זמנית של הפטנט בגין אי תשלום אגרה יכולה להועיל רק לשחקנים חדשים בשוק, כלומר מי שהחל בניצול האמצאה בזמן שהפטנט פקע, ולא משרתת מי שהפר את הפטנט בעוד הוא היה בר-תוקף.
0

השבוע בקצרה

0

השבוע בקצרה

7

סרטון של רד הט: נגד פטנטים בתוכנה

סרט קצר שמעלה טענות נגד פטנטים בתוכנה. עיקר הטענות הן למעשה מתחום איכות הפטנטים ולא טענות שהמצאת תוכנה אינה צריכה להיות המצאה כשירת פטנט.
אחת הטענות שמועלת מתייחסת לאורך החיים של התוכנה לעומת הקצב האיטי של מערכת הפטנטים. לטעמי הטענה הזו אינה רלוונטית, שכן ספק אם המצאת תוכנה מלפני עשר שנים אינה רלוונטית גם היום. אומנם סביר כי על גבי ההמצאה הישנה יתווספו עוד ועוד המצאות ושכלולים נוספים, אך ההמצאה הישנה – סביר שהיא עודנה רלוונטית גם כעבור עשרים שנים ויותר.

עוד מתייחסים בסרט לפרוייקט Peer-to-patent שנועד לשפר את איכות בחינת בקשות הפטנט. הרעיון מאחורי הפרוייקט הוא לחשוף את הבקשה לציבור שכולל גם מומחים בתחום הרלוונטי, ואלו יוכלו להפנות את בוחן הפטנטים בקלות לפרסומים רלוונטיים לבקשה.

הגעתי לסרטון מהפוסט הזה של Patently-O.
1

אופנת פטנט


ביום שלישי הסתובבתי ברחבי תל אביב, כשראיתי את חנות הבגדים שבתמונה.

Patent Fashion ממוקמת, למתעניינים בדרך תל אביב-יפו 27. מעיון קצר במאגר סימני המסחר עולה כי סימן המסחר הזה אינו רשום. לא חבל?
35

פטנטים בתוכנה: תגובה לנייר העמדה של עמותת המקור

המקור, עמותה לתוכנה חופשית ולקוד מקור פתוח פרסמה את נייר העמדה שלה בעניין פטנטים בתוכנה (גרסת PDF), אשר נכתב על ידי עורך הדין יהונתן י. קלינגר. בפוסט זה אבקש לצעוד בשבילי נייר העמדה שהכתיב חברי ולהעיר הערותיי לעמדה שהציג. אבקש לברור משלל הערותיי את אלו שאני סבור שיש מקום להעיר אותן מעל במה זה.

בטרם אתחיל בביקורת על עמדה זו – גילוי נאות ומילה קצרה על אינטרסים. רבים מלקוחתיי הם ממציאים מתחום התוכנה וחברות הזנק (start-up) בתחום ההיי-טק. משום כך, האינטרס שלהם ושלי הוא שירבו אפשרויות רישום הפטנטים בתחומים אלו. עמותת המקור, לעומת זאת, מייצגת את קהילת הקוד הפתוח בישראל, לה אינטרס הופכי ונגדי. לפיו, הקהילה מבקשת כי יותר לה לפתח תוכנה כרצונה ולהפיצו בציבור. אזכיר עוד שקהילת הקוד הפתוח, על דרך הכלל, היא קהילה שיתופית הרואה בזכויות קניין רוחניות כפוגעות בחופשים של בני האדם.
האמור בפוסט זה, כמו בכל הבלוג, הוא דעתי האישית בלבד. אני מבקש להביע את דעתי הכנה והאמתית, אף שאני מודע לכך שהעובדה שהשקפתי תואמת את האינטרסים שלי מקשה על הקורא להשכיל ולראות שכך הוא המצב. כל שאוכל לציין הוא שאף בטרם היו לקוחותיי ללקוחותיי, דעתי בסוגיה זו הייתה זהה, אף אם מגובשת פחות ולעיתים אף לקתה בפירטי הדינים.
0

קול קורא להגשת מועמדות למאמר סטודנטיאלי מצטיין

רשות הפטנטים, המדגמים וסמני המסחר פרסמה קול קורא להגשת מועמדות לפרס לשנת 2010.
הפרס הוא בסכום המכובד של 10,000 ש"ח.
יש להגיש מועמדויות עד 15.7.2010.
לא מצאתי לינק מתאים, אז אני מביא את תוכן הקול הקורא כלשונו.
הערה: במהלך ה-Copy-Paste התבלבלו המספרים והתהפכו להם. עשיתי כמיטב יכולתי לתקן. עם זאת טעות לעולם חוזרת. אתם מתבקשים לא להסתמך על המידע שמופיע כאן ולברר בעצמכם את הפרטים המדויקים לאשורם.
כללי‬
‫רשות הפטנטים המדגמים וסימני המסחר מזמינה סטודנטים להגיש מאמרים מצטיינים לתחרות בנושא פטנטים, מדגמים וסימני מסחר על פרס בסך 10,000 ש"ח.
‫קריטריונים להצגת מועמדות והענקת הפרס:‬
‫הפרס יינתן למאמר סטודנטיאלי מצטיין בעברית, מכל מוסד אקדמי בארץ, ובכלל זה מאמר לקראת פרסום, עבודת סמינריון, סמינריון מורחב או עבודת מאסטר לתואר שני, דוקטורט או פוסט-דוקטורט, או כל חלק מהם, שהיקפו לא יעלה על 15,000 מילים (כולל הערות שולים). המאמר יהא בתחום דיני הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, וייכתב בפורמט משפטי, דהיינו ההפניות והאזכורים במאמר יופיעו כהערות שוליים בתחתית כל עמוד.‬
‫הערכת איכותו של המאמר תעשה בהתחשב במידת חדשנותו, מקוריותו ותרומתו לקידום המשפט בתחומים האמורים. וועדת הפרס עשויה לשנות משיקולי מתן הפרס או לחלקו מעת לעת לפי העניין.‬

‫נוהל הגשת מועמדות‬
‫מאמרים יוגשו בשלושה עותקים בדפוס (רווח שורה 1.5 בפונט דוד 12) לוועדת הפרס עד ליום 15 ליולי 2010 בשעה 21:00 אחר הצהריים.‬
‫הגשת המאמרים תעשה במישרין למרכז למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה בתא דואר 63 בפקולטה, במקרה של מסירה ידנית, או באמצעות דואר רשום לכתובת:‬
‫וועדת פרס רשות הפטנטים המדגמים וסימני המסחר למאמר סטודנטיאלי מצטיין‬
‫באמצעות המרכז למשפט וטכנולוגיה חיפה‬
‫הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה‬
‫הר הכרמל, חיפה 31905 ישראל‬
‫הודעה על זכייה בפרס‬
‫הודעה על זכייה בפרס תוצג באתר האינטרנט של רשות הפטנטים וכן של הפקולטות החברות בועדת הפרס או מי מהן.‬
‫מועד אחרון להגשת מועמדות הינו ה- 15 ליולי 2010 בשעה 21:00 בצהריים.
תגיות: ,
5

מארבים: בעיה קניינית ולא רק קניין רוחנית

קראתי לאחרונה את הפוסט של תומר כהן: נגן הווידאו הנסיוני של יוטיוב ופטנטים בתוכנה. בפוסט הכותב מתאר את אחד התרחישים המצוטטים ביותר כנגד הענקת פטנטים בתוכנה.

אביא את הדברים מפי דוברם:

בשנות התשעים האינטרנט היה עוד בחיתוליו, ושני פורמטים שלטו בתמונות שהוצגו בדפי האינטרנט – פורמט JPEG המיועד לתמונות, ופורמט GIF שהיה מתאים יותר לציורים ותמונות פשוטות יותר ואנימציות. חברה בשם Unisys השתלטה על פטנט לאלגוריתם הדחיסה LZW שהיה בשימוש בפורמט תמונות זה, ובאמצע שנות התשעים התחילה לדרוש תמלוגים על שימוש באלגוריתם הדחיסה הרשום כפטנט והם הבעלים החוקיים שלו. האבסורד הוא שבשלב כלשהו, בתחילת שנות האלפיים הם התחילו לדרוש תמלוגים גם מבעלי אתרים שמאחסנים קבצי GIF כחלק מעיצוב האתר. סופה של הסאגה בנוגע ל־GIF נגמרה באמצע שנות האלפיים עם פקיעת הפטנט של יוניסיס, ופורמט חדש בשם PNG שהוגדר כיורשו של GIF והיה נקי מפטנטים.

התרחיש

במקרה המתואר בעל טכנולוגיה שחרר אותה לציבור דה-פקטו, אף שבמישור המשפטי הוא פעל לקבלת פטנט על הטכנולוגיה. הציבור, לאחר שנוכח מהיתרונות שהטכנולוגיה הציעה, אימץ אותה כתקן ("סטנדרט"). ברם, לאחר שהציבור קיבל על עצמו את התקן החדש, הסתמך עליו ואף התאים את שאר מערכותיו לנצל את הטכנולוגיה, או אז נזכר בעל הטכנולוגיה בזכותו הקניינית עליה והחל דורש תגמולים בגין השימוש בה.

לא רק בפטנטים או בקניין רוחני

המצב שבסיס התרחיש שלעיל מכונה לעיתים "מארב" של בעל הזכות. אף שכבר עמדתי על החשש מפני תרחיש זה ביחס לרישיונות ויראליים שנושאים זכות יוצרים ולא פטנטים (ראו: קוד פתוח, שוק סגור? בחינת מוסד הקוד הפתוח תחת דיני ההגבלים העסקיים, בעמ' 14), הוא כלל אינו ייחודי לקניין רוחני. לדוגמה, בעליו של מבנה עשוי להרשות לאדם להשתמש במבנה לשם פתיחת עסק מבלי לכרות חוזה כלשהו. בעל העסק הוא בבחינת בר-רשות במבנה, אך ללא זכות להמשיך ולהשתמש בנכס בהמשך. לאחר שבעל העסק השקיע מכספו וממרצו בהקמת העסק, שיפוץ המבנה, פרסום כתובתו וכיוצא באלה, נזכר בעל הנכס כי המבנה בבעלותו וכי הוא מעוניין להשתמש בו לצורכיו שלו או לקבל כסף בגין השימוש בו. בעל העסק מוצא עצמו במצב ביש. אף שמארב אפשרי בכל סוג של קניין, ברי כי בקניין רוחני – מקום אשר אין נכס מוחשי לגעת בו, הבעיה אקוטית יותר. כך למשל, אם במארב בקניין מוחשי, בו על מבצע המארב להשקיע מזמנו וממשאביו בביצוע המארב כשבסופו של יום הוא ייזכה ליתרון מול נארב אחד, הרי שבקניין רוחני המארב הוא סקלאבילי בהרבה. בהשקעה דומה לזו של בעל הנכס המוחשי, בעל הנכס הקניין רוחני מוצא עצמו ביתרון למול נארבים רבים, שמספרם עשוי לנוע מאלפים בודדים ועד מיליארדים. אכן, "התשואה" של מבצע המארב גבוהה בהרבה כאשר הנכס שלרשותו הוא נכס קניין רוחני.

פתרונות

הפתרונות לתרחישי המארב מצויים בשני מישורים: מישור מניעתי ומישור אכיפתי. במישור המניעתי, יש לחייב את בעל הנכס להעניק רשות עתידית להנות מהנכס. במישור האכיפתי, יש למנוע מבעל הנכס לאכוף את זכויותיו בדיעבד ולאחר שהתברר כי התבצעה פעולה אסורה של מארב. פתרונות אלו יפים הן למצב של מארב בקניין מוחשי והן למצב של מארב בקניין שאינו מוחשי. להלן אדגים פתרונות אפשריים למארב בעולם הפטנטים.

פתרונות למארב פטנטי

במישור המניעתי, גופי תקינה כגון IEEE Standards Association נוהגים לחייב את מי שמשתתף בקביעת תקן להעניק רישיון נצחי לכל טכנולוגיה מוגנת בפטנט שיש ברשותו בה יש להיעזר לשם שימוש בתקן. חדשות לבקרים מתחייבים חברי הפאנלים השונים שאחראים על תקינה כי החברות אשר הם מייצגים יעניקו רישיון נצחי שכזה. כך נמנע הצורך להתמודד עם טכנולוגיה מוגנת בפטנטים של חברות ענק כגון IBM, מיקרוסופט ושכמותם.

אף שנראה כי זהו פתרון ראוי, הוא אינו יכול לתת מענה בכל מצב. ארגוני תקינה מסדירים תקנים פורמאליים, אך ישנם תקנים אד-הוקים שנוצרים בפועל, דוגמת השימוש הנרחב בקבצים מסוג מסוים.

במישור האכיפתי, המצב אינו ברור דיו. הדין קובע כי בעל פטנט זכאי להנות מתגמולים ולמנוע מאחרים להשתמש בטכנולוגיה מוגנת הפטנט שלו, אף אם לא עמד על זכויותיו מלכתחילה. ישנם מקרים בהם הסעדים העומדים לרשותו של בעל הפטנט יהיו מוגבלים בשל חלוף הזמן. למשל בארצות הברית, החוק קובע כי במקרה שההפרה בוצעה שש שנים או יותר בטרם הוגשה התביעה, לא יזכה בעל הפטנט לפיצויים בגין ההפרה.

להשקפתי, בידי בתי משפט הכוח למנוע ניצול ציני של קניין. כך למשל, מי שמבצע "מארב" הוא בבחינת מי שפועל שלא בתום לב. ייתכן שהוא אף מושתק נוכח פעולתו בעבר והסתמכות הציבור על המצג שהציג עת שינה מצבו לרעה. שתי קונסטלציות משפטיות אלו מאפשר לבית המשפט לדחות תביעות שיוגשו, אם יוגשו. ברם, אבקש להדגיש כי לא כל מי שהשתמשו בזכויותיו במשך תקופה ללא שהגיב על כך הוא בבחינת מי שמבצע "מארב". מבצע המארב, לדידי, הוא מי שפעל לשם יצירת המצב ממנה הוא מבקש להיבנות בעתיד.

לסיכום, בפוסט זה ביקשתי לתאר בקצרה מהו תרחיש "מארב" בזכויות קנייניות. הראיתי כי תרחיש זה, אף שהוא מוזכר תדיר בהקשרם של פטנטים בתוכנה, אינו ייחודי לקניין הרוחני כלל. רמזתי כי אף בקוד פתוח יש חשש למעין מארב שכזה (והקורא המתעניין מוזמן לקרוא את עבודת הסמינר שלי אליה הפנתי). הדגמתי מגוון פתרונות לסוגיה, בין אם על ידי מניעת המארב ובין אם על ידי עיקור הזכות לאחר המארב כך שלא ניתן יהיה לאכוף אותה.

6

מה בין עורך דין ובין עורך פטנטים?

Gavelסעיף 154 לחוק הפטנטים קובע כי:

א) לעורך-פטנטים תהיה זכות יחודית לעסוק בישראל בשכר בבקשות לפטנטים, למדגמים ולסימני-מסחר ובהכנת כל מסמך המוגש לרשם, ללשכה או לרשות ההגנה על קניני התעשיה במדינה אחרת, ולייצג ולטפל בכל הליך לפני הרשם או בלשכה
ב) סעיף זה אינו פוגע בזכותו של עורך-דין או של עובד המדינה בתחום תפקידו לעשות את הפעולות האמורות

כלומר, עורך הפטנטים רשאי לעסוק בעניינים מסוג אלו, אך כמוהו גם עורך הדין. למעשה, נהוג לומר כי עורך דין רשאי לעסוק בכל דבר שעורך פטנטים רשאי לעסוק. אך ההפך, כמובן, איננו נכון. עורכי דין רשאים לעסוק במגוון רחב של דינים שונים, בין אם מנהליים, פליליים או אזרחיים. לעומתם, עורכי הפטנטים מוגבלים לעולם תוכן אחד בתוך עולם המשפט והוא דיני הקניין הרוחני, ואף זאת באופן מוגבל.

אך מיהו אותו עורך הדין ובמה הוא נבדל מעורך הפטנטים?
לקריאת המשך המאמר »