מדגמים ארכיון

1

האם אתר שמועות אמין מספיק בשביל דיני המדגמים?

ipad mini over a keyboard

(cc-by Kārlis Dambrāns)

באוגוסט 2012 הגישה אפל בקשה לרישום מדגם בארה"ב שהתייחסה לעיצוב של מוצר iPad Mini שטרם יצא לשוק. אלא, שפחות מחודש קודם לכן התפרסמה באתר macrumers.com העיצוב הצפוי למוצר העתידי של אפל. כיאה לשמועות, לימים התברר כי היה בהן רק חלק מהאמת, וכי אף שמדובר בעיצוב דומה למדי לעיצוב הסופי, היה אף בינו לבין העיצוב של המוצר הבדלים מסוימים.

על בסיס הבקשה האמריקאית הוגשה בקשה לרישום מדגם בישראל, ובהתאם לדרישות הגילוי ותום הלב הקיימות בישראל, חשפה אפל את דבר פרסום זה באתר השמועות. נוכח פרסום זה, קבעה רשות הפטנטים, המדגם אינו חדש בישראל. זאת, כיוון שפרסום באינטרנט הינו בגדר "פרסום בישראל" בהתאם לפרשנות הרשות. חברת אפל טענה, מנגד, כי אין מדובר בפרסום רשמי כי אם באתר שמועות בלבד, שאין לסמוך כי תאריך הפרסום המופיע עליו הוא-הוא התאריך הנכון. אדרבא, כאשר מדובר באתר העוסק בשמועות. רשות הפטנטים לא השתכנעה וראתה בעובדה שאפל הודיעה על קיומו של הפרסום כאל הודאת בעל דין בדבר קיומו. בהתאם, ולאחר שנקבע כי השינויים בין העיצובים אינם משמעותיים מספיק, נדחתה בקשת רישום המדגם.

אפל הגישה ערעור וזה נדון בבית המשפט המחוזי בירושלים. במסגרת הערעור בית המשפט קיבל את שתי טענותיה של אפל וקבע כי יש לרשום את המדגם.

בית המשפט קבע כי אין לראות בדיווח משום הודאת בעל דין:

"עצם העובדה שמבקש רישום מדווח אודות פרסומים קודמים כפי שמופיעים במקורות השונים האפשריים, וזאת עקב חובתו לנהל את ההליך בתום לב, אין משמעותה כי מבקש הרישום מעניק מהימנות מוחלטת לתאריך המופיע באותו פרסום אך ורק עקב דיווחו אודותיו. בענייננו, למערערת נודע כי באתר macrumors.com מופיע פרסום של מדגם המתיימר להיות זהה או לפחות דומה בהרבה למדגם אשר רישומו מבוקש, ועל כן פעלה המערערת בתום לב ודיווחה על קיומו של אותו פרסום. לא יעלה על הדעת כי עצם הדיווח הזה יהפוך למחסום נגד אישור הבקשה אשר אליה צירפה המערערת את ההודעה האמורה…
בהקשר זה מקובלת עלי טענתה של המערערת כי אין לאמץ את גישתו האמורה של הרשם, לפיה עצם הדיווח מצד מבקש רישום ייחשב כ"הודאת בעל דין", שכן, קביעת הלכה מעין זו תיצור "תמריץ שלילי" לדיווח אודות פרסומים קודמים; שכן, עצם הדיווח על פרסום כלשהו יעמוד לו למבקש לרועץ, ויהפוך "אוטומטית" למחסום לרישום המבוקש."

בית המשפט הוסיף וקבע כי יש לבחון את הפרסום לגופו, וכך עשה. מסקנתו של בית המשפט היתה כי אין באתר רכילויות שכזה את האמינות הנדרשת בכדי שניתן יהיה להסתמך על תוכנו:

"לסברתי, יישומם במקרה דנן של כללי הבחינה שנקבעו בחוזר רשם מ.נ. 69 וכן בהחלטת הרשם בענין Tequila Cuervo מחייב את המסקנה כי אין המדובר בפרסום מהימן שניתן להסתמך עליו. ראשית, עצם אופיו של האתר, שאינו אתר רשמי כלשהו, מאופיין באי מהימנות, לאור המטרה המוצהרת של האתר עצמו להביא בפני הגולש כל שמועה שלמדה ממקור כלשהו. במקרה דנן אף מצוין בפרסום כי נלמד אודות פרטי המדגם מאתר אחר, אשר רמת מהימנותו כלל אינה ידועה. כמו כן, בפירוט מרכיבי המדגם והפרסום שבאתר מצוין מספר רב של פעמים כי המדובר בשמועות, במסקנות לא בדוקות וכאלה אמרות שונות המצביעות על כך שאף לפי דעתו של מפרסם הפרסום באתר, אין לדעת כלל באיזו מידה של דיוק דווח על פרטי המדגם.

בנסיבות הללו, כאשר כלל אין ידוע האם ניתן להסתמך על התאריך המופיע בפרסום כתאריך מדויק, כיון שמידת המהימנות של האתר כולו לא נבדקה ואינה ידועה, וכאשר בפרסום עצמו כלולים סימני שאלה רבים אודות מידת הדיוק של המדגם כפי שפורסם, קשה להלום את המסקנה כי המדובר בפרסום קודם השולל את החדשנות של המדגם אשר רישומו מבוקש."

עוד הוסיף בית המשפט וקבע כי ההבדלים בין שני העיצובים משמעותיים ולאורם אין לומר כי המדגם שרישומו התבקש פורסם קודם לכן:

בראש ובראשונה מצביעה המערערת, ולדעתי – בצדק, לכך שבגב המדגם המבוקש קיים פנל גב, שהוא אלמנט בולט שחסר לגמרי במדגם שפורסם באתר macrumors. הבדל זה בולט לעין, וכל צרכן ממוצע ישים לב לכך.
כן באשר לחלוקה לפינות הקיימת במכשיר של הפרסום ואשר חסר לגמרי במדגם המבוקש, בו הזוויות נקיות מכל אלמנטים נוספים.
בנוסף, ישנם הבדלים נוספים הבולטים פחות, אבל במקובץ, משקל ההבדלים השונים הינו משמעותי בעיניי ויש בהם כדי למנוע את המסקנה כי מדובר בפרסומו ל אותו מדגם.

נוכח האמור בית המשפט קיבל את הערעור והורה על רישום המדגם. כן חייב בית המשפט את רשם הפטנטים בהוצאות חברת אפל, בסך 10,000 ש"ח.

(עש"א 15713-04-15 APPLE INC. נ' רשם הפטנטים , המדגמים וסימני המסחר (נבו, 25.6.2017))

הערות:

היה מקום לבחון את סוגיית פרסום באינטרנט 

לטעמי, ובכל הכבוד, מדובר בפסק דין שתוצאתו נכונה אף שנימוקיו שגויים. יתר על כן, אין אלא להצר על כך שבית המשפט בחר שלא לבחון את הסוגיה המרכזית והיא השימוש בפרסומים באתרי אינטרנט כפרסומים הנחשבים "בישראל". תחת בחינת החוק או הפסיקה המנחה והמחייבת בדיני המדגמים, בית המשפט נסמך על החלטות רשם – שאין להן תוקף מחייב – ועל הוראת חוזר מ.נ. 69 אשר אינה אלא הנחיה מנהלית שאינה קובעת דין, ואך מתווה שיקול דעת. בית המשפט קיבל את ההנחה שפרסום באתר אינטרנט הינו בגדר "פרסום בישראל", כדרישת הפקודה. מאותו רגע ואילך, בית המשפט בחר להתמקד בשיקול – שאין לו כל זכר בחוק – בדבר "אמינותו של הפרסום". שיקול זה הותווה על ידי רשם הפטנטים כיוון שאתרי אינטרנט עשויים להשתנות עם הזמן. על כן, דורש שיקול זה, שיהיה די אמינות בתאריך המוטבע על גבי דף האינטרנט, כדי להתייחס לתאריך זה כתאריך הפרסום האמיתי של דף האינטרנט אותו מאחזרים לאחר הגשת הבקשה ואשר ממנו מבקשים ללמוד כי דף זה ממש התפרסם עוד קודם לכן.

בית המשפט הוסיף והסיק, בשגגה לטעמי, כי העובדה שהאתר עוסק ברכילות, כי לא ניתן לסמוך על התאריך המתנוסס על גבי דפיו. אני מתקשה להסכים למסקנה זו. כך למשל, אין ספק שצהובונים דוגמת The Sun הבריטי, עוסקים ברכילויות ובשמועות. ככאלה, תוכן המאמרים שלהם אינו תמיד מדויק. אלא, שמכאן אין להסיק שהם משנים את תאריכי הפרסומים שלהם עצמם וכי לא ניתן לסמוך על תאריכים אלה. למעשה, נדמה כי קביעה זו מובילה לתוצאה האבסורדית לטעמי שפרסום שנעשה באתר רשמי של ממשלת ארה"ב נחשב בגדר "פרסום בישראל" ואילו פרסום באתר רכילויות מקומי, דוגמת פנאי פלוס, אינו פרסום שכזה.

בישראל אין תקופת חסד

קריאה ביקורתית של פסק הדין מלמדת כי דעתו של בית המשפט לא היתה נוחה עם העובדה שפרסום של המדגם שהודלף שלא על דעתה של חברת אפל, ושבוצע לכאורה בניגוד לרצונה, ימנע את רישום המדגם שלה, בבחינת הוספת חטא על פשע. כך למשל מעיר בית המשפט: "האם ניתן להסתמך על התאריך המופיע בפרסום, אשר הינו סך הכול כחודש בלבד לפני תאריך הקדימה עליו מתבססת המערערת.". ברם, הדין הישראלי הינו כזה בדיוק. בניגוד לדינים אחרים, אין בישראל כל תקופת חסד שתגן על בעל אמצאה בפטנטים או בעל עיצוב במדגמים מפני פרסומים של מוצריו שלו שמפורסמים שלא על דעתו. בשני המקרים, הפרסומים הופכים להיות ידע קודם והפטנט והמדגם ייבחנו לאורם של אלו. לעניין זה, הדין הישראלי אינו מבחין בין פרסום המקדים את בקשתו של בעל דין ביום אחד לבין כזה המקדים אותו בשני עשורים, ואף אינו מתייחס לחוקיותו של הפרסום ולאופן שבו הפרסום הפך פומבי.

הודעה על ידע קודם: הודאה?

בית המשפט הבהיר כי שימוש בגילוי של בעל דין כנגדו, עשוי לייצר לו תמריץ שלילי. בעניין זה, לטעמי, בית המשפט נקלע לשגיאה גסה. גילוי לעולם עשוי לפגוע בבעל דין, וכל בעל דין מעדיף שלא לגלות דבר שעשוי לשמש כנגדו. אלא, שלבעל הדין אין כל ברירה והדין מחייב אותו לחשוף את כל הידוע לו. הפרת חובה זו, עשויה להוביל לתוצאות הרסניות שימנעו כל יכולת להיבנות מהנכס הקניין הרוחני שהושג תוך הסרת הפרטים.

יחד עם זאת, אף אני בדעה כי אין לראות בגילוי זה משום "הודאת בעל דין". בעל דין עשוי לגלות לרשות כל פרסום החשוד בדבר היותו "ידע קודם". הוא עושה כן פעמים רבות אף נוכח הסיכון הרב הטמון בהפרת חובות הגילוי. הודעת בעל הדין צריכה לשמש את הרשות בכדי שזו תוכל לאתר את הפרסום הרלוונטי ולבחון האם פרסום זה מהווה "ידע קודם" בפני עצמו, השולל, מבחינה משפטית ונוכח הכללים המשפטיים הקבועים בדיני המדגמים, את זכאותו של המבקש למדגם רשום.

ההבדלים בין המדגמים: אליה וקוץ בה

ובכל זאת, אני סבור כי תוצאת פסק הדין נכונה. זאת, נוכח הקביעה כי קיים הבדל בין המדגם לבין העיצוב שפורסם. כלומר, בית המשפט קבע כי נוכח הבדלים אלו, אין בפרסום כשלעצמו לחסום את רישום המדגם, ועל פניו נראה שמדובר בשיקולים ראויים ונכונים.

אעיר רק עוד כי בהליך זה ייתכן שחברת אפל "ירתה לעצמה ברגל", שכן היא הודתה כי די בשינויים מינוריים קלים כדי שמדגם בתחום פעילותה יהיה שונה מעיצוב קודם. טענה זו שירתה אותה כעת ברישום מדגם זה, אך היא עשויה לשמש לרעתה בכל הליך שבו תטען היא כנגד מתחרה כי הוא מבצע הפרה. כך למשל, אפל טענה כי המכשירים של חברת סמסונג, שהם ללא ספק אינם העתקת קוף של מכשיריה שלה, אף אם יש ביניהם דימיון, מפרים מדגמים רשומים רבים שלה הרשומים בארה"ב. נדמה כי כעת אפל עשויה למצוא עצמה תחת השתק שיפוטי אם תבקש לטעון פעם נוספת כי מוצר בעל עיצוב דומה אך שונה מהווה הפרה של המדגם הרשום שלה.

0

רשות הפטנטים מציגה: מנוע חיפוש חדש למדגמים

כפתור עם זכוכית מגדלת

(cc by Raoli)

חוק המדגמים החדש טרם צלח את הליך החקיקה, אבל בינתיים רשות הפטנטים מציגה חידוש לא פחות חשוב בעניין – מנוע חיפוש למדגמים. מנוע החיפוש מנגיש את מאגר המדגמים לציבור. כאשר ציבור המבקשים ביקשו בעבר לחפש במאגר המדגמים הישראלי, לא היה להם מנוס מלעלות לירושלים, למשרדי רשות הפטנטים. עתה, המאגר נגיש לחיפוש באמצעות האינטרנט.

יש לשים לב, כי על פי הדין הקיים בישראל כיום, במהלך השנתיים הראשונות לאחר רישום המדגם, מדגם תקף אינו פתוח לעיון לכל הציבור. זאת, בשונה מאוד מהמצב בדיני הפטנטים הישראליים החושפים את פרטי בקשת הפטנט פעמים רבות עוד טרם שהוכרה זכותו של בעל האמצאה בפטנט בגין אמצאתו.

(הודעת רשות הפטנטים בעניין)

0

ערב עיון: דיני מדגמים ועיצוב תעשייתי

ועדת הקניין הרוחני של מחוז ת"א והמרכז שמחה להזמין את הציבור לערב עיון לרגל השקת הספר "דיני מדגמים ועיצוב תעשייתי" מאת עורכי הדין יונתן דרורי ויותם וירז'נסקי-אורלנד. ערב העיון יתקיים ביום שלישי, 20.5.2014 בבית הפרקליט.

לפרטים ולהרשמה, אנא בקרו באתר ועד מחוז ת"א והמרכז.

תגיות: ,
4

בשורות למפתחים: ניתן לרשום מדגמים בישראל על תצוגות מסך ואייקונים

אייקון של גוגל כרום

(cc by-sa Umut159)

במהלך חודש יוני תוקנה התוספת השלישית לתקנות המדגמים. במסגרת תיקון זה נוסף תחת סוג 14 המתייחס ל-"ציוד הקלטה, תקשורת או אחזור מידע", תת-סוג חדש הכולל "תצוגות מסך ואייקונים". שינוי זה מלמד כי מעתה ניתן יהיה לרשום בישראל מדגמים על חזותם האסטתית של ממשקי משתמש בתוכנות, באפליקציות ואפילו באתרי אינטרנט כסחורות עצמאיות. לעניין זה נזכיר את המדגם שנרשם בארה"ב לטובת גוגל בגין עיצוב דף הבית שלה.

כמו כן, ניתן יהיה לרשום מדגם על אייקונים בהם עושים שימוש במסגרת תוכנות מחשב. לעניין אייקונים, נראה כי הדבר עשוי לאפשר הגנה כפולה, שכן לעיתים רבות האייקון ניתן לרישום כסימן מסחר.

נוכח שינוי זה, תיקנה הרשות את הוראות הבחינה של המדגמים ובהם הובהר כי בניגוד למצב הקודם לפיו מדגמים מסוג זה לא היו בגדר סחורה עצמאית, אלא נתבעו כחלק מחפץ אחר – מחשב או מכשיר דומה – אשר על מסכו הצורה המוגנת מוצגת.

מדובר בבשורה מצויינת למפתחי אפליקציות ותוכנות שמעוניינים להגן על החזות של ממשק המשתמש (GUI) אותו הם עיצבו. לעניין זה נזכיר כי במסגרת התביעה שלה נגד סמסונג, אפל נסמכה על מדגם שהגן על המסך הראשי של ה-iPhone. על פי הדיווחים השונים, מרבית הפיצוי שנפסק לה ייוחס להפרת מדגם זה.

0

דוב אקולוגי, פעולות באינטרנט ופרסום בישראל

דבהחלטה שניתנה לאחרונה בבית המשפט המחוזי מצדיקה דיון מחודש בסוגייה של זכאות לרישום מדגם שהתפרסם באינטרנט. באותה החלטה הובהר כי עצם העובדה כי דבר מה פורסם במסגרת האינטרנט, אין להסיק מכך כי ה"מקום" שבו הדבר בוצע היה בכל רחבי מדינת ישראל. החלטה זו, המאבחנת פסיקה קודמת של בית המשפט העליון שקבעה כי פעולות שבוצעו באינטרנט התבצעו בכל רחבי המדינה, קבעה כי גם לפעולות שמתבצעות במסגרת אתר אינטרנט יכול להיות מקום מסוים שבו הן בוצעו.

במקרה זה, התובעים הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי מרכז בטענות של הפרת זכויות מסחריות וזכויות קניין רוחני בדמותו של דובלה, הדב האקולוגי. לטענתם, לאחר שהעבירו מידע וחומרים לעירייה אודות אותו דובלה, בחרה האחרונה ליצור דמות משלה – "פחומי" שמה –  המהווה העתק של דובלה. דמות זו, נטען, לוותה במערך הסברה מפורט המבוסס כולו על החומרים שהועברו לעירייה. דמותו של פחומי פורסמה ברחבי העיר, אך גם במסגרת מספר אתרי אינטרנט, לרבות בעמוד פייסבוק ייעוד ובבאנרים שונים.

לקריאת המשך המאמר »

0

תזכיר הצעת חוק המדגמים: לידתו של המדגם הלא רשום

גם עיצובי בגדים יזכו להגנה ללא רישום
(cc by fashion_10117)

משרד המשפטים פרסם את תזכיר הצעת חוק המדגמים והוא מאפשר לציבור להעביר הערות ביחס אליו עד ליום 14.03.2013 באמצעות אתר קשרי ממשל.

הצעת החוק מבקשת לערוך ריביזיה בתחום דיני המדגמים, תחום אשר מוסדר כיום על ידי הפקודה המנדטורית. בין היתר, מוצע לעדכן את מבחני הכשירות כך שזכות זו תחול רק על מדגם שהוא חדש ובעל אופי ייחודי. לעניין זה אף מוצע לעדכן את דרישת החידוש כך שזו תהיה דרישה גלובאלית ולא תתייחס רק לחידוש טריטוריאלי במדינת ישראל. בפועל, כזכור, בשנים האחרונות רשות הפטנטים מתייחסת לפרסומים באינטרנט כאל פרסומים בישראל. קביעה זו, הלכה למעשה, איינה כמעט לגמרי את ההבדל שבין מדגם חדש בישראל ובין מדגם חדש מבחינה עולמית. אף הדרישה לעניין "אופי ייחודי" דומה במידה רבה להלכה הפסוקה שקובעת שיש להתייחס באופן שונה למדגמים מסוגים שונים לאור אופיים ומספר המדגמים בכל תחום.

המדגם הלא רשום

השינוי המרכזי שהתזכיר מבקש לערוך הוא בלידתה של זכות חדשה: המדגם הלא רשום. כידוע, כיום בעל מדגם שלא טרח לרשום אותו אינו חוסה בצלה של הגנת דיני המדגמים. בהעדר הגנה כאמור, בעל המדגם יכול להיעזר – במקרים חריגים, יש להדגיש – שבהם מי שיעתיק את המוצר יעשה עושר ולא במשפט, אף אם לא נרשם מדגם כלשהו (כפי שנקבע בהלכת א.ש.י.ר). התזכיר מציע לבטל את הצורך ואת האפשרות לפנות לדינים אלה. תחת זאת, תהיה לבעל מדגם שלא רשם את המדגם הגנה למשך שלוש שנים מפני העתקה. זאת, להבדיל מזכותו של בעל המדגם הרשום להגנה בת 15 שנה מפני ניצול כלשהו של המדגם.

הזכות של המדגם הלא רשום תוכל לסייע למעצבי מוצרים שהם "אופנות מתחלפות" ואשר חיי המדף שלהם קצרים, ומשכך לא תמיד רושמים בגינם מדגמים. דוגמה בולטת אחת למוצר שכזה היא תעשיית האופנה והבגדים. זכות זו תוכל גם לסייע לבעלי מדגמים שהם עסקים קטנים ואשר אינם בהכרח מודעים לצורך ולאפשרות לרשום את המדגמים בכדי לזכות בהגנה.

מדגם לא רשום יוכל לעזור גם למי שלא רשם מדגם ועוולת גניבת העין אינה מסייעת לו. עוולת גניבת העין דורשת הוכחת קיומו של מוניטין, דרישה שהרף להוכחתה אינו בר-השגה למרבית המוצרים והיצרנים בשוק (למשל: פרשת מומלצימרפרשת בגדי הים של משען ואפילו עניין טומי הילפיגר). אם תתקבל ההצעה, המדגם הלא רשום יעניק הגנה מוגבלת בזמן גם לחיקויים של מוצרים שלא צברו מוניטין.

שינויים נוספים: זכות מוסרית, גופנים ותוכנות מחשב

עוד שינוי מעניין הוא ההתייחסות לזכות המוסרית של מעצב המדגם, שמעתה יהיה זכאי לקרדיט ראוי בפנקס הרשמי. כך, סעיפים 21-23 להצעה שבתזכיר מקבילים לסעיפים 39-43 לחוק הפטנטים, ומקנים למעצב, אף אם הוא לא בעל המדגם, לבקש את ציון שמו בפנקס.

כמו כן, התיקון כולל בצורה מפורשת את המונח "גופני דפוס" תחת "מוצר" ובכך מבקש לשנות את ההחלטה בפסיקה לפיה גופני מחשב מוגנים בזכויות יוצרים ולא באמצעות דיני המדגמים. הקביעה שגופנים הם מוצרים תאפשר הגנה עליהם לתקופת זמן מוגבלת של שלוש שנים – במידה ולא נרשמו או חמש עשרה שנה במידה ונרשמו, אך לא את משך ההגנה הרחב הקיים כיום, מכוח חוק זכות יוצרים.

תיקון שלישי אליו ראוי לשים לב הוא הקביעה כי תוכנת מחשב איננה "מוצר". משכך, אם הצעה זו תתקבל, ממשקי משתמש ואלמנטים חזותיים אחרים של התוכנה לא יהיו זכאים להגנה באמצעות דיני המדגמים אלא באמצעות דיני זכויות היוצרים, אם בכלל. בעניין זה הגישות משתנות ממדינה למדינה ולפחות בארה"ב מקובל בשנים האחרונות לרשום מדגמים גם על ממשקים של תוכנות מחשב.

לפחות לאקונה אחת: האם סימון כוזב הופך חוקי?

התזכיר מציע לבטל את פקודת הפטנטים והמדגמים. ברם, מעיון ראשוני נדמה שלפחות עניין אחד הוסדר בפקודה ולא זכה להתייחסות בחוקים החדשים: חוק הפטנטים ואף חוק המדגמים המוצע החדש אינם מתייחסים לסימון כוזב. עניין זה הוסדר מפורשות בפקודה ונראה שאם תתקבל ההצעה, לא יהיה כל דבר חקיקה האוסר סימון של מוצרים שאינם מוגנים בפטנט או במדגם כאילו הם מוגנים באמצעות זכויות משפטיות אלה.

0

סמסונג גלקסי – לא מגניב כמו ה-iPad

המוצר הלא מגניב של סמסונג. מתוך נספחי פסק הדין.

המוצר הלא מגניב של סמסונג. מתוך נספחי פסק הדין.

תביעת הפרה של אפל כנגד סמסונג נדחתה בבריטניה, וזאת לאור הקביעה השיפוטית שהמוצר של סמסונג הוא פשוט לא מגניב כמו ה-iPad של אפל.

תביעת ההפרה המדוברת הינה תביעה אחת מיני רבות בדבר הפרת מדגם רשום. הטענה היתה כי לאפל ישנה קדימות לגבי העיצוב השיקי של ה-iPad, ואילו סמסונג הפרה מדגם זה בעיצוב שלה של מחשב הטאבלט שלה – הסמסונג גלקסי. השופט לא התרשם.

בעוד שהוא מפאר את יצירתה של אפל ומבהיר:

"The extreme simplicity of the Apple design is striking. Overall it has undecorated flat surfaces with a plate of glass on the front all the way out to a very thin rim and a blank back. There is a crisp edge around the rim and a combination of curves, both at the corners and the sides. The design looks like an object the informed user would want to pick up and hold. It is an understated, smooth and simple product. It is a cool design."

הוא קובע כי סמסונג יצרה מוצר מגניב הרבה פחות:

"The informed user's overall impression of each of the Samsung Galaxy Tablets is the following. From the front they belong to the family which includes the Apple design; but the Samsung products are very thin, almost insubstantial members of that family with unusual details on the back. They do not have the same understated and extreme simplicity which is possessed by the Apple design. They are not as cool"

בזכות אותו הבדל – בזכות העובדה שאפל מגניבים וסמסונג לא – נקבע שהציבור לא יטעה בין השניים. אף אם הציבור יסבור שמדובר באותה "משפחה" של מוצרים, אפשר בנקל להבדיל בין הבחור המגניב לבן-דוד החנון. משכך, נפסק, מוצרה של סמסונג אינו מפר.

אז בעוד ידה של סמסונג בקרב המשפטי היתה על העליונה, לא בטוח שהפסיקה משרתת את מטרתה בשדה השיווקי.

נזכיר רק, שבמלחמה של אפל ב-PC, היא שיווקה את עצמה תמיד בתור הבחור המגניב בשכונה.

(פסק הדין – [2012] EWHC 1882)

0

פסיקה: לא ניתן לרשום מדגם על מסגרת לחלון שכל מטרתה פונקציונאלית

לא ניתן לרשום מדגם על מסגרת לחלון נטולת עיצוב, כך קבעה סגנית הרשם ז'קלין ברכה בהחלטה מהזמן האחרון.

במוקד ההחלטה מדגם המכונה "מערכת אמצעים להתקנה על פתחים של חלונות ודלתות לאיטום מוחלט", והוא מתייחס למסגרת מלבנית לחלון, אליה מחוברים, באמצעות ברגים, לוחות איטום. כידוע, הפסיקה קבעה כי המדגם יכול להגן רק על העיצוב ולא על הפונקציונאליות, אשר יכולה להיות מוגנת באמצעות פטנט במקרים המתאימים. סגנית הרשם ציטטה מעניין מיפרומאל:

"המדגם נועד להעניק הגנה ליוצר הצורה החדשנית של המוצר. ההגנה נועדה לקדם את אינטרס הפרט, יוצר הצורה, כמו גם את אינטרס הכלל בפיתוח וביצירה של עיצובים אסתטיים חדשים או מקוריים. ההגנה ניתנת לצורה המיוחדת של המוצר, כפי שהעין מסוגלת לקולטה…הצורה צריכה למשוך את עינו של הצרכן הרלבנטי, באופן שישפיע על בחירתו במוצר הספציפי. יחד עם זאת, לצד הדרישה הפוזיטיבית למשיכת עין, נשללת ההגנה – כך על פי הסיפא להגדרת המדגם – מחפץ שצורתו מוכתבת כל כולה על פי תפקידו, לאמור שצורתו פונקציונלית גרידא"

לקריאת המשך המאמר »

3

עדכון חוזר רשם 10/2012 וביטול ייפוי כוח

(cc by-sa Steve Punter)

רשות הפטנטים פרסמה עדכון לחוזר רשם 10/2012 העוסק ברישום שינויים בפנקס הפטנטים. העדכון מבהיר עניינים מסוימים בחוזר המקורי ואף מרחיב את תחולתו גם ביחס לפנקס המדגמים. ניתן לקרוא את תוכן החוזר באתר הרשות.

נראה לי שזו הזדמנות טובה לעדכן את קוראי הבלוג על עמדתי באשר לזכותו של מייצג להסיר את ייפוי הכוח שלו. להשקפתי, חוזר הרשם מטיל שלא בסמכות מגבלות על אפשרותם של מייצגים (עורכי דין ועורכי פטנטים כאחד) להשתחרר מייצוג בפני רשות הפטנטים, לרבות מי שמייצג במסגרת הליכי בחינת בקשות לפטנט ואף לאחר מתן הפטנט וכל עוד הוא בתוקף. מדובר בפגיעה בזכויות היסוד של המייצגים, שאף אינה עומדת בדרישות חוקי היסוד במדינה.

לקריאת המשך המאמר »

5

פסיקה: מדגם שפורסם באינטרנט – פורסם בישראל

Disneyland's It's a Small World rideדיסני אמרו את זה קודם – זה עולם קטן אחרי הכל. (cc by-nc-nd Loren Javier)

על פי פקודת הפטנטים והמדגמים, ניתן לרשום מדגם חדש או מקורי, ובלבד שלא נתפרסם קודם לבקשת רישומו בישראל. בהחלטה מהזמן האחרון מבהיר רשם הפטנטים הנוכחי כי לשיטתו, ובהתאם לחוזר רשם 69 שפורסם על ידי הרשם הקודם, פירסום שבוצע באינטרנט הוא בבחינת פירסום בישראל.

אף שלשון החוק אינה מתייחסת במפורש לסוגיה זו, נקבע כי פירושה של הפקודה המנדטורית בהתאם לתכליתה ולשינוי העתים. לעניין זה מצטט כבוד הרשם את כבוד השופט חשין בע"א 733/95 ארפל אלומיניום  נ' קליל תעשיות (מיום 15.07.1997) באומרו:

"שנית, ענייננו הוא בפירושו של דבר-חוק מנדטורי משנת 1924. דרכו של המחוקק אותה עת הייתה דרך פורמאלית ונוקשה, ונסח הפקודה עשה כמיטבו לכלול בה – באורח מפורט ומדויק – את כל הנדרש להפעלתה. אם כך ככלל, לא-כל-שכן בנושא טכני כנושא המדגמים, קל-וחומר בנושא חלוקת הסמכויות בין בית-המשפט לבין הרשם. נסכים כי רשאים אנו לפרש פקודה משנת 1924 "ברוח הזמן", וזו אף הייתה דרכי (בדעת מיעוט) בבג"ץ 7351/95, 7523, 7649, 7765, 146/96, 365 נבואני ואח' נ' השר לענייני דתות ואח' [21], בעמ' 121-122)."

משכך, ומכיוון שהאינטרנט הינו "כיכר העיר" החדשה, כיכר נטולת גבולות גיאוגרפיים, הרשם קובע כי פירסום המתבצע באינטרנט מתפרסם אף בישראל.

לקריאת המשך המאמר »

2

פסיקה: לרשם אין סמכות להאריך מועד דין קדימה במדגמים

אפילו הרשם לא יכול לעצור את הזמן
(cc by-nc Lynda Giddens)

בהחלטה קצרה ותמציתית קבעה כבוד הפוסקת י' שושני כספי כי אין בידי הרשם סמכות להאריך את התקופה לתביעת דין קדימה בכל הנוגע למדגמים.
בקשה לרישום מדגם יכולה לתבוע דין קדימה מבקשה מקבילה אשר הוגשה במדינה אחרת, וזאת בתנאי שהבקשה בישראל תוגש תוך ששה חודשים. מי שאחר את המועד, קבעה הפוסקת, לא יוכל לעתור להארכתו, שכן המועד נקבע בחקיקה, בסעיף  52(א) לפקודת הפטנטים והמדגמים, ולא הסמיך את הרשם להאריך מועד זה.
עוד נקבע כי לרשם קנויה סמכות להאריך את כלל המועדים הקבועים בתקנות המדגמים, וזאת מכוח תקנה 54. אך בכך, אין לסייע להארכת מועדים שנקבעו בפקודה עצמה.

הערות:
אין ספק כי קביעתה של הפוסקת – נכונה היא.
עיון בחוק הפטנטים מלמד כי המצב בדיני הפטנטים שונה. שם, בסעיף 164, הוסמך הרשם להאריך שלל מועדים הקבועים בחוק, וביניהם זה הקבוע בסעיף 10 והנוגע לתביעת דין קדימה. מחמת החשיבות הציבורית בעמידה על מועד תביעת דין הקדימה, המחוקק הגביל את שיקול דעתו של הרשם לעניין הארכת מועד זה וקבע כי המועד לא יוארך "אלא אם כן שוכנע שהבקשה בישראל לא הוגשה במועד בשל סיבות שלמבקש ולבא-כוחו לא היתה שליטה עליהן ושלא ניתן היה למנען".
נשאלת השאלה – מדוע ההבדל במצב החוקי בין שני תחומים דומים אלה? בעיניי, מוטב יהיה כי המחוקק ישקול לתקן חוסר תאימות זו, תוך הסמכתו של הרשם להאריך את המועד במקרים החריגים המצדיקים זאת.

לאחרונה, הודיע הרשם כי לאור רעידת האדמה שהתרחשה ביפן במרץ 2011 הוא ישקול בחיוב העתרות להארכות מועד שידרשו למבקשים יפנים שלא יכלו לעמוד במועדים נוכח האסון שהתרחש במדינתם. בהודעתו, לא התייחס הרשם להבדל בין בקשות פטנטים לבין אלו למדגמים, ויש מי שיכל היה לחשוב כי הרשם מתכוון להאריך אף את מועדיהם של מבקשי מדגם יפנים. ההחלטה הנוכחית מלמדת כי אף אם זהו רצונו של הרשם – אין בידיו הסמכות לעשות כן, לפחות לא במצב המשפטי הנוכחי.

(בקשה לרישום מדגם 51361 (בקשה להארכת מועד לתביעת דין קדימה) Serta Inc. (מיום 14.09.2011))

0

פסיקה: אין הפרת מדגם בכרית אמבטיה לתינוקות

הבטיה – קווי המתאר החיצוניים הם "חמוקיים"
(מתוך אתר פומפיטיס)

מיכל פירסט, בוגרת בצלאל, עיצבה כרית ציפה לרחצת תינוקות, הנמכרת תחת הסימן "בטיה". בגין עיצובו של מוצר זה נרשם ביום 28.01.2007 מדגם שמספרו 41433. הבטיה הינה כרית העשויה בד אלסטי, אשר במרכזה ישנו אגן רחצה בעל צורה אליפטית, עליה התינוק מונח. סביב אגן הרחצה מצוי שטח נוסף, הנועד לייצר ציפה של המתקן כולו, ומשכך הוא ממולא בכדוריות קלקר. צורתו של איזור הציפה, ומשכך אף צורתה החיצונית של הבטיה כולה, היא צורה לא סימטרית, כשל "ענן" או בעלי קווי מתאר "חמוקיים" או "מותניים".

החל משנת 2008 החלה חברת רואם לשווק כרית ציפה מתחרה תחת השם Softeeze. אף מוצר זה מורכב מאגן רחצה אליפטי המוקף באיזור ציפה, אך צורתו החיצונית – שונה היא.

נוכח הדימיון שבין שני המוצרים, הגישה פירסט תביעה לבית המשפט המחוזי וטענה למספר עילות שונות, ובראשן הפרת מדגם רשום וגניבת עין.

בטיה משודרת

בטיה משודרגת (עם עיניים ופה). ניתן לראות את אגן הרחצה האליפטי. (מתוך אתר פומפיטיס)

בית המשפט בחן את צורת המוצר המפר לכאורה ואת צורת המדגם וקבע כי הדימיון בין הצורני בין השניים אינו עניין של עיצוב דקורטיבי ומקורי. כך, נקבע כי צורת אגן הרחצה אינה חדשה כשלעצמה, וכי מדובר בעיצוב סטנדרטי מתחום האמבטיות, התואם את מבנה גוף האדם – ארוך, צר בשתי קצותיו ומתרחב באיזור האגן. בית המשפט מצא כי קווי המתאר החיצוניים – הם המעניקים למדגם את חידושו ומקוריותו, אך באלו אין דימיון למוצר המפר.

"למעשה הגנת המדגם ניתנה לקווי המתאר החיצוניים של הבטיה המקורית. הא ותו לא. קווי האליפסה המדויקים של הכרית שונים בתכלית מאלו הבלתי מוגדרים של הבטיה המקורית. כל בר בי רב יבחין בהבדל הברור שבין קווי המתאר של שני המוצרים"בית המשפט הזכיר את ההלכה הפסוקה לפיה ככל שהחידוש בעיצוב תחום ומצומצם, כך אף ההגנה על המדגם מצטמצמת ומוגבלת בהתאם. מכאן קביעתו הנחרצת:

טענת ההגנה לפי המדגם נעדר חידוש והועתק מאחר, ומשכך אינו ראוי ברישום ולמצער אינו קניין התובעת נדחתה לאחר שנקבע כי הנטל להוכחתה לא הורם.
0

פסיקה: נדחתה בקשה לביטול רישום מדגם על אטם גומי

המדגם המדובר

בקשת ביטול שהוגשה בעניין מדגם 31007 שמתייחס לאטם גומי לפרופילי אלומיניום נדחתה. מדובר באטם המשמש לאיטום חלונות ממ"ד.
בין הטענות השונות שהועלו, נטען כי צורת האטם מוכתבת על ידי דרישות פונקציונאליות, ומשכך אינו ראוי למדגם. עוד נטען, כי המדגם נעדר חדשנות ומקוריות וזאת לאור הפרסומים הקודמים.
סמכותו של רשם הפטנטים לדון בבקשה לביטול מדגם מוגדרת בסעיף 36 לפקודת הפטנטים והמדגמים, ולפיה:

"כל אדם מעוניין רשאי לפנות לרשם בכל עת בבקשה לבטל רישום של מדגם בטענה שהמדגם פורסם בישראל לפני תאריך רישומו"

כלומר, עילת הביטול היחידה בה מוסמך הרשם לדון היא טענה בדבר העדר חידוש ומקוריות נוכח פרסום קודם. מכאן, שהטענה בדבר העדר זכאות לרשום עקב היות המדגם מוכתב מדרישות פונקציונאליות לא נדונה וממילא לא הוכרעה.
עם זאת, כב' הפוסק נדרש לשאלת הפונקציה שכן הפקודה שוללת את הגנת המדגם מדבר ש"אינו בעיקרו אלא התקן מכני". לפי ההלכה הפסוקה, אחת ממשמעויות דרישה זו היא כי בבחינת המדגם ובהשוואתו למדגמים אחרים שפורסמו יש לנטרל את אותם החלקים שבמדגם, שצורתם נגזרת מהפונקציונאליות שלהם.

ההכרעה אם מדגם כלשהו מהווה פרסום קודם עבור המדגם הנבחן הינו "מבחן העין". והעין הינה עינו של הצרכן הממוצע. כלומר, מתוך תכלית דיני המדגמים, לאפשר לצרכנים השונים לבחור בין המדגמים השונים, מקום שצרכן היה טועה ומתבלבל בין שני המדגמים, כי אז נלמד שמדובר במדגמים זהים.
לעניין זה, נפסק כי הצרכן הרלוונטי איננו צרכן הקצה, אלא מרכיב החלונות שרוכש את הפרופיל. לקביעה זו ישנה חשיבות מכרעת, שכן מרכיב החלונות מבדיל בין הפרופילים השונים, בעוד שצרכן הקצה יתקשה להבדיל בין פרופילים שונים.

מצא את ההבדלים

עוד נקבע, כי נוכח כמות המדגמים הרשומים בתחום, אשר דומים הם אחד לשני (וראו את התמונות שהבאתי מתוך ההחלטה), יש ליתן חשיבות לפרטים הקטנים ביותר. לעניין זה נקבע:

"מידת הרזולוציה בה נבחנים השינויים, היא כזו המתאימה לאופי המוצר כמו גם למספר המדגמים בתחום.
בענייננו, מדובר בשוק רווי, ועל כן חייב רשם המדגמים להבטיח כי רישומו של מדגם לא ימנע מאחרים לייצר מוצר הממלא את אותה הפונקציה, כל עוד יש בו הבדל עיצובי. חשוב לציין בעניין זה, כי גם מבחן ההפרה בין מוצרים חדשים ובין המדגם הרשום צריך להיעשות באותה רמה של ירידה לפרטים."

בהערת אגב, אציין כי לטעמי יש קושי אינהרנטי בטיעון זה בדבר רזולוצית הבדיקה. נדמה כי במישור הסטטי – מקום בו היקף המדגמים אינו משתנה, יש היגיון רב בטיעון. אך במישור הדינמאי – מקום בו מתווספים עוד ועוד מדגמים, ההיגיון בטיעון זה כושל. אסביר את כוונתי בקצרה.
בהיותי הראשון להגיש מדגם רשום על מוצר כלשהו, אין ספק כי כל דבר שיתקרב לצורתי הייחודית והמקורית יפר את המדגם. בתור דוגמה חישבו על נעלי קרוקס, שצורתם הייחודית אפשרה לכולנו לזהות נעלים אחרות עשויות גומי ובעלות חורים כ"נעלי קרוקס". אך עם חלוף השנים, יוגשו עוד ועוד בקשות למדגם על נעליים כאלו. נמצא כי עצם העובדה שנרשמו מדגמים כירסמה מזכותו הקניינית של בעל המדגם הראשון. ואם כך המצב, האם לא היה ראוי ליתן לו לטעון את טענותיו בטרם זכותו הקניינית תיפגע בצורה כה מהותית?

בסופו של יום, נדחתה הבקשה לביטול המדגם והושתו על מבקשת הביטול הוצאות משפט בסך 30,000 ש"ח.

(בקשה לביטול מדגם רשום מס' 31007 טרמו גומי בע"מ נ' עגמון חברה לייצור מוצרי גומי ופלסטיקה בע"מ (מיום 4.11.11))

0

המדגמים לא משקרים: נוקיה רוצה להיכנס לשוק הטאבלטים

פעמים רבות כאשר חברה מתחילה לייצר מוצר חדש, היא מתחילה בהגשת בקשה למדגם בכדי להגן על העיצוב התעשייתי של המוצר. חשוב להדגיש, שאת המדגם מגישים (למעט חריגים מסוימים) לפני שהמוצר יוצא לשוק בפועל בכדי שהמדגם יהיה חדש במועד הגשת הבקשה, כנדרש בדין.

לעיתים, המדגם מתפרסם לפני שהמוצר יוצא לשוק בפועל. 
שני מדגמים שניתנו לנוקיה, בגין שתי בקשות שונות אך דומות אשר הוגשו באותו יום ואשר עוצבו על ידי אותו צוות מלמדות שלפחות לפני שנה, נוקיה רצתה להיכנס לשוק הטאבלטים נטולי המקלדת, דוגמת ה-iPad. העיצוב מראה שהטאבלטים אמורים להיות מתופעלים על ידי מגע בלבד. ויש שהעירו, שהעיצוב דומה לזה של הטלפונים N8 ו-E7 של נוקיה.
המדגמים הם D634,317 וכן D634,318  
טאבלט בסגנון N8
מדגם דומה אבל שונה
3

פסיקה: גופן מוגן על ידי זכות יוצרים ולא על ידי מדגם רשום

איזו הגנה ראוי להעניק, אם בכלל, לצורתן של אותיות – הגופנים (typecast)? שאלה זו עמדה במרכזה של החלטה של בית המשפט המחוזי מרכז מתחילת חודש זה. בעניין ת"א (מחוזי ת"א) 5311-04-08 עזבון המנוח צבי נרקיס ז"ל נ' מיקרוסופט ישראל בע"מ (מיום 5.10.10) נדונה סוגיה זו במסגרתן של שתי תביעות נגד מיקרוסופט. התביעות מתמקדות בשאלה האם מיקרוסופט הפרה את זכויותיהם של יוצרי הגופנים נרקיס וקורן?

0

מדגם חדש לאפל: Slide to Unlock


מדגם ארה"ב שמספרו D621,849 ניתן לאפל ביום 17.8.2010, והוא מתייחס לממשק המשתמש המוכר "slide to unlock". על אף שמו, Design Patent, המדגם האמריקאי אינו מגן על הפונקציונליות של הממשק אלא רק על צורתו האסתטית. בפוסט הזה ניתן לראות כיצד שם הזכות בילבל את הכותב והטעה אותו לחשוב שההגנה היא על השימוש הכללי בממשק נעילה שכזה.

זכות המדגם בישראל מוסדרת בפקודת הפטנטים והמדגמים (אשר הסדירה את ענייני הפטנטים בטרם כניסתו לתוקף של חוק הפטנטים). המונח מדגם מוגדר שם בצורה ברורה וממצה:

"מדגם" אין פירושו אלא קווי דמות, צורה, דוגמה או קישוט שמייחדים לכל חפץ ע"י תהליך או אמצעי תעשייתי, אם בעבודת יד או במכונה או בפעולה כימית, בצורה נפרדת או מחוברת, הבולטים לעין-רואה בסחורה המוגמרת, ואפשר להבחינם רק במראית עין, אבל אין המונח כולל כל שיטה או עיקר של בנין או כל דבר שאינו בעיקרו אלא התקן מיכני;

זכות המדגם הינה זכות רחבה לשימוש בלעדי במדגם. זאת, בניגוד לזכות היוצרים המעניקה שימוש בלעדי ביצירה מוגנת מסוימת או בנגזרותיה. כלומר, בניגוד לזכות היוצרים, המדגם מעניק זכות בלעדית גם לשימוש בלתי תלוי. כך, העובדה שמי שמשתמש במדגם לא הכיר ולא ראה מימיו את המדגם עצמו – ולכן לא העתיק – אינה מעלה ואינה מורידה לעניין הפרתו של מדגם. זכות המדגם חייבת ברישום אצל רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר ובקשה לרישום שכזו נבחנת לא רק לקיומה של מקוריות אלא גם להיות המדגם חדש.

0

פסיקה: קיומו של מדגם מחריג את תחולת הלכת א.ש.י.ר

בעניין ת"א (מרכז) 10648-09-09 שבא מפעלי מתכת בע"מ נ' לאוניד שפרן (29.7.2010) נדחתה תביעה בגין עשיית עושר ולא במשפט אשר נסמכה על הטענה כי הנתבעים מכרו חיקו של מהדקים ליציקות בטון שהתובעת יצרה. בית המשפט דחה את התביעה נוכח קביעות עובדתיות לפיהן התובעת לא הוכיחה כי היא שיצרה את המהדקים וכי הנתבעים מכרו חיקויים של המהדקים הרלוונטיים.
עם זאת, בית המשפט הוסיף אוביטר בו הוא התייחס לשימוש שניסתה התובעת לעשות בדיני עשיית העושר. במקרה זה נטען כי לזכות התובעת קיים מדגם רשום. עם זאת, התובעת ביכרה לבסס את המקור לחיוב (להבדיל מגובה החיוב עצמו) על בסיס עשיית עושר על ידי הנתבעים ולא על בסיס הפרת המדגם הרשום. יודגש, כי בניגוד גמור לעניין א.ש.י.ר (רע"א 5768/94 א.ש.י.ר. יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ, פ"ד נב(4) 289 (1998)), שם דובר במדגמים אשר לא נרשמו ולא זכו להגנה, כאן דובר במדגמם שנרשם כדין. במצב דברים זה, קבע בית המשפט, אין הצדקה לפנות לדיני עשיית העושר, המהווים, לצורך עניין זה, דינים שיוריים.

"עסקינן במקרה שבו התובעת עצמה לא רק טוענת שהמהדק הישר שהיא משווקת ניתן להגנה בדרך של רישום קניין רוחני (מדגם), אלא אף טוענת לקיומו ולתוקפו של מדגם כזה שרשמה בפועל. למרות זאת בחרה התובעת – מבלי שטרחה לנמק צעד זה – לזנוח את עילת התביעה של הפרת המדגם. נתון זה מעורר את השאלה האם ראוי בכלל להגן על מוצר שנרשם בפועל כמדגם גם באמצעות דיני עשיית עושר ולא במשפט. למצער ניתן לומר שתשובה חיובית לשאלה זו אינה מובנת מאליה (לדיון בסוגיה בהקשר הרחב שלה ראו: ע' גרוסקופף, הגנה על כללי תחרות באמצעות דיני עשיית עושר ולא במשפט, אופקים חדשים במשפט, תשס"ב, עמ' 303-330). הלכת א.ש.י.ר נתפסת כמקור להגנה באמצעות דיני עשיית עושר ולא במשפט על רעיונות שלא זכו להגנת קניין רוחני משום שאינם יכולים לקבל הגנה כזו, או משום שכעניין שבעובדה לא פעל במי שהיה זכאי להגנת הקניין הרוחני באופן הנדרש על מנת לקבלה מסיבה כלשהי, מוצדקת יותר או מוצדקת פחות. לפחות חלק מהשופטים שישבו בדין בפרשת א.ש.י.ר אף ייחסו משקל לשאלה מדוע לא קיבל המוצר נשוא התביעה הגנה בדיני הקניין הרוחני, והיו שסברו כי רק בהתקיים הצדקה למחדל ההגנה הקניינית ראוי לשקול הענקת הגנה מתחום דיני עשיית העושר. כל זאת כאשר עסקינן במוצר שלא קיבל הגנה מתחום הקניין הרוחני. ספק גדול אם יש הצדקה להחיל הגנה המבוססת על דיני עשיית עושר על מוצר שזכה, לפחות לכאורה ולטענת מי שתובע להגן על הייחודיות שלו במוצר הזה, להגנת דיני הקניין הרוחני (בענייננו – על ידי רישום מדגם)."

בדומה לפסק הדין בעניין AllJobs שם בית המשפט סירב להכיר בעילה מכוח דיני עשיית עושר מחשש לשינוי האיזון המהותי של דיני זכויות היוצרים, בית המשפט דכאן מיאן אף הוא להתבסס על דינים אלו כאשר דיני המדגמים היו יכולים לבסס את עילת התביעה. פסק דין זה מצטרף לשורה של פסקי דין אשר גודרים את תחולתה של הלכת א.ש.י.ר. לפי המגמה הקיימת היום, נדמה כי לא בנקל ניתן יהיה לזכות בתביעה שעילתה עשיית עושר והיא אינה מובאת מכוחה של זכות קניין רוחני שרירה וקיימת.

תגיות:
0

מדגם לאפל על העיצוב של ה-iPhone

מדגם ארה"ב מספר D613736 ניתן לאפל ביום 13.4.2010 בגין הצורה של מכשיר ה-iPhone.

תגיות: ,
0

פסיקה: אין אפשרות להחזיר מדגם לתוקפו, יהיו הסיבות למחדל אשר יהיו

בבקשה להחזר תוקפו של מדגם שבוטל מס' 39367 (15.4.2010) קבעה כבוד הפוסקת י' שושני כספי, בהמשך לפסיקה קודמת שלה מחודש שעבר, כי אין מסמכותו של הרשם להחזיר לתוקפו מדגם שפקע לאחר חלוף תקופת החסד שהפקודה מעניקה. בעניין זה, להבדיל מהעניין הקודם, דובר בפיגור קצר יחסית של מספר חודשים (בניגוד לשנים), שנטען כי נגרם בשל מצבו הרפואי והכלכלי הבלתי שפיר של המבקש.

הפוסקת קבעה כי בהעדר סמכות שבדין להאריך את המועד הקבוע בפקודה, אין כל נפקות לסיבה שבגינה נגרם האיחור. תהא הסיבה מוצדקת ככל שתהיה, נרמז, תוקפו של המדגם לא יוחזר. עם זאת, הפוסקת קבעה כי:
במאמר מוסגר יצוין כי בדל ראיה כתימוכין לטענת המבקש בדבר מצבו הרפואי והכלכלי הבלתי שפיר, בעטיו לכאורה נמנע ממנו לשלם את אגרת החידוש במועדה, לא הובא כנדרש.
הפוסקת מוסיפה ומנמקת את קביעתה באינטרס הציבורי:
בהחלטתי זו, ניתן ביטוי הולם לאינטרס הציבורי אשר על הגנתו אמון רשם המדגמים. כאמור, החל מחודש דצמבר 2009, נתבשר הציבור כי פקע תוקפו של המדגם נשוא בקשה זו [כאשר התפרסם דבר הביטול ברשומות. ז.ג.]. לא מן הנמנע כי חברות מתחרות פעלו לאורו של המידע הנ"ל והחלו לעשות שימוש במדגם שרישומו בוטל. החלטה לפיה יוחזר לתוקף רישום המדגם נשוא בקשה זו לאחר זמן כה רב יש בה כדי לפגוע בזכויות צדדים שלישיים ולסכל את ניסיונו של רשם המדגמים להביא לוודאות בחיי המסחר.
להשקפתי, ניתן למצוא פתרון ביניים במקרים שבהם נגרם איחור מסיבות מוצדקות, ועדיין להימנע מלפגוע בצדדים שלישיים. אחד הפתרונות האפשריים הוא מתן זכות שימוש בגין שימוש קודם (intervening right). כך למשל, תוקפו של המדגם יכול ויושב על כנו, וזאת מבלי לפגוע בזכותם של אלו אשר הסתמכו על בטלותו של המדגם והחלו להשתמש בו. אמת – הציבור יוצא נחסר, באשר מה שהיה מותר שוב הפך אסור. ברם, כל אלו אשר הסתמכו על הפיכתו של האסור למותר, לא ייפגעו, ואלו אשר לא פעלו כן, לא יוצאים נפסדים שהרי ממילא לא ידעו אודות הפיכת האסור למותר. בצורה זו, האמון ברשם המדגמים לא ייפגע, שכן מי שנסמך עליו יהיה זכאי להגנה אישית, ועם זאת, בעל המדגם יהיה זכאי להשיב את המדגם על כנו באם יימצאו הנסיבות המצדיקות זאת.הסדר מעין זה קיים בחוק הפטנטים ולאחרונה אף דיווחתי על פסק-דין שעסק בו. אוסיף ואדגיש, כי בניגוד לדין בישראל, אשר עורך הפרדה ברורה בין המדגם לבין הפטנט, הדין האמריקאי רואה בשתי הזכויות סוגי פטנטים – אם זה הפטנט Utility Patent ואם המדגם Design Patent. הכלל אמור בדבר זכויות בגין שימוש קודם, קיים בדין האמריקאי בהקשרים רבים, ואין הוא מבדיל בין פטנט לבין מדגם.
כך או כך, הפקודה עצמה אינה מקימה זכות שכזו, ואף שניתן היה להקימה באמצעים פרשניים, נדמה מהחלטת הפוסקת כי במקרה הנוכחי לא היתה סיבה מוצדקת להתרשלותו של בעל המדגם. משכך הם פני הדברים, ממילא לא היה מקום להשיב את זכות המדגם על כנה.
תגיות:
0

פסיקה: מדגם שתוקפו פקע לא יוחזר לתוקף

בקשה להחזר תוקף של מדגם נדחתה על ידי הפוסקת י' שושני כספי (בקשה להחזר תוקף מדגם שבוטל מס' 34297, יונייטד פק בע"מ). תוקפו של מדגם הוא חמש שנים מיום הגשת הבקשה, תקופה הניתנת להארכה לשתי תקופות נוספות של חמש שנים כל אחת, ובלבד שמשולמת אגרה מתאימה. הפקודה מתירה תשלום לאחר פקיעת תוקף המדגם, במשך תקופה של ששה חודשים, ובלבד שתשולם אגרת איחור בנוסף לאגרת החידוש.

במקרה זה, בעלת המדגם לא השכילה לשלם את אגרת החידוש בעוד המדגם היה בתוקף. אף שנטען כי שילמה את האגרה לאחר תום חמש השנים, לא נטען כי שולמה אגרת איחור.
הפוסקת דחתה בקשה זו וקבעה כי המבקשת לא עמדה בנטל להוכיח כי אכן שילמה את האגרה. עוד נקבע כי הבקשה הוגשה בשיהוי, שכן היא הוגשה כעבור ארבע שנים מיום ביטול המדגם:
לא ניתן להתעלם מן השיהוי הרב שבין המועד בו בוטל רישום המדגם לבין המועד בו הוגשה בקשה זו. מן הבקשה שבפני עולה כי המדובר ב"מדגם בסיס" או בלשון אחרת – "מדגם ליבה" של פעילות בעלת המדגם" (סעיף 7 לבקשה). לאור החשיבות הרבה שמייחסת המבקשת למדגם נשוא הבקשה שבפני, מן הראוי היה לדעתי כי המבקשת תנהל מעקב תדיר ורצוף אחר רישום המדגם שבבעלותה ותוודא כי הינה פועלת בהתאם להוראות בסיסיות במטרה לשמר באופן מירבי את ההגנה המוקנית לה מכח רישום המדגם. המבקשת נמנעה מלעשות כן, וכך מצאה עצמה לאחרונה מופתעת להתבשר כי מדגמה פקע בשל אי תשלום אגרת חידוש.
דחיית הבקשה נובעת גם מאינטרס ציבורי רחב יותר מתשלום אגרה. מדגמים, כידוע, הם זכויות מסוג קניין. זכויות אלו חלות כלפי כולא עלמא, וכיוון שכך נזהרים בהיקפם. כאשר זכות הקניין במדגם פוקעת, הציבור זכאי לעשות שימוש במדגם כרצונו. השבתו של הגלגל לאחור והענקת הבלעדיות לבעל המדגם בשנית אינה עניין טריוויאלי. כיוון שכך, המחוקק קבע את תקופת החסד בת ששת החודשים שבהם ניתן עוד להחזיר את תוקפו של המדגם. אך לאחר עבור תקופה זו, אין עוד אפשרות חוקית, וממילא לא צריכה להיות אפשרות שכזו, להשבת המדגם המצוי בנחלת הכלל לחיק המונופול של בעל המדגם.
תגיות:
0

פסיקה: הפרה של מדגם של קרוקס

החלטה בעניין (Crocs Inc. v. ITC (Fed. Cir. 2010.

ועדת ה-ITC דחתה את תביעתה של חברת קרוקס, יצרנית הנעלים המוכרות, בגין הפרת מדגם. קרוקס לא אמרה נואש וערערה לבית המשפט הפדרלי לערעורים.
מדגם ארה"ב US D517,789 תובע, לא במפתיע, מדגם על צורת נעל. במדגמים ההגנה הניתנת לבעל המדגם אינה מוגדרת בצורה מילולית, להבדיל מפטנטים, והיא משתרעת על פני הצורות המתוארות בשרטוטים. בית המשפט הזהיר מפני שימוש יתר בתיאור מילולי של המדגם. תיאור שכזה, ציין, עשוי להסיט את תשומת הלב מהמדגם כמכלול לפרטי-פרטיו. בסופו של יום, קבע בית המשפט, השרטוטים מתארים בצורה הטובה ביותר את אשר מוגן במדגם.
הערכאה הדיונית פירשה את המדגם כדורש רצועה בעלת עובי אחיד וחורים המפוזרים באופן שווה על גבי הנעל. ערכאת הערעור קבעה כי שתי דרישות אלו אין נובעות מהשרטוטים.
בהפרת מדגם, המבחן הנהוג הוא של הצופה הסביר ("the ordinary observer"): אם צופה סביר היה טועה לחשוב שמוצר הוא המוצר המופיע במדגם, הרי שיש הפרה. בית המשפט קבע כי לאור הפרשנות המוטעה של המדגם, הקביעה לפיה אין הפרה היתה שגויה אף היא. בית המשפט קבע כי המוצר המפר נראה כמעט זהה למדגם ומשום כך הצופה הסביר לא היה יכול להבחין בין השניים.
רשם הפטנטים האמריקאי דיוויד קאפוס הזכיר בבלוג הרשמי שלו את ההחלטה הזו בפוסט שכותרתו "חדשות טובות לבעלי מדגמים" וציין כי היא מראה שבית המשפט תומך בבעלי הזכויות הקניין רוחניות.
תגיות: ,
0

בטריות נטענות על ידי USB

חבר שלח אלי לינק לאתר עם עיצובים מיוחדים: http://www.moixadesign.com.

בין היתר, נתקלתי באתר בבטריות נטענות על ידי חיבור USB. מגניב ביותר, ואף במחיר סביר – כשבעים ש"ח.
(התמונה מהאתר http://www.usbcell.com)
מסתבר שלחברה יש מספר זכויות קניין רוחניות שמגנות על מוצר זה.
בין היתר, מדגם אמריקאי US D577,333 המגן על הצורה האסטית של המוצר, פטנט אמריקאי US 7,375,494, על מוצר הכולל בטריה בעלת מחבר מתאים למחשב, וסימן מסחר אמריקאי US 78,883,785 על הסימן USBCELL.
אתר המוצר מפרט זכויות קניין רוחניות נוספות (כגון זכויות במדינות אחרות, ובקשות פטנט נוספות).

1

מדגם לדף הבית של גוגל

לאחרונה הנפיק משרד הפטנטים האמריקאי מדגם לחברת גוגל. מדגם USD599,371, שניתן בספטמבר 2009, מגן על העיצוב של עמוד הבית של גוגל, כפי שהוא מתואר בשרטוט זה:

מדגם מעניק זכות על הצורה האסתטית של המוצר, במקרה זה ההצגה הגרפית של דף האינטרנט.
בשנים האחרונות ישנה נטייה הולכת וגוברת להגיש בקשות למדגמים בכדי להגן על עיצובים של דפי אינטרנט. בעניינם של מדגמים, חשוב לזכות כי גם שם נדרש שהעיצוב יהיה חדש, ומשום כך חשוב להגיש את הבקשה טרם פרסומו והעלאתו לאינטרנט.

הערה קטנה נוספת בענייני מדגמים – בארצות הברית מדגמים מכונים Design Patents ואילו פטנטים מכונים Utility Patents. משום כך מדגמים אמריקאים מאוזכרים על ידי השימוש באות D. למשל – USD599,371

תגיות: ,