פטנטים ארכיון

0

פוסט אורח: פסיקה בארה"ב: שלילת תוקף מתביעה פונקציונלית כבלתי-מוגדרת בשל החסרת תיאור אלגוריתם לבקרה ממוחשבת מן הפירוט

שרטוט 1 מפטנט '412. Control Device 4

פוסט אורח זה, פרי עטה של שרון, מתייחס לפסיקה אמריקאית חדשה הדנה בהגדרה פונקציונאלית של רכיבי האמצאה שנתבעה בפטנט

בפסק-הדין בעניין Ergo Licensing v. CareFusion 303 שניתן לאחרונה, אישר בית-המשפט הפדראלי לערעורים בארה"ב בדעת רוב את קביעת הערכאה הראשונה כי תביעות הפטנט בהן ננקט המינוח הפונקציונלי "אמצעי בקרה" ("control means") או "אמצעי בקרה ניתנים לתכנות" ("programmable control means") אינן תקפות, מאחר והיקפן לא ניתן להגדרה ברורה ומדויקת בהעדר תיאור של מבנה מתאים במסמכי הפטנט, כדרישת החוק האמריקאי בסעיף 35 U.S.C. § 112.

הכרעה זו נפלה במסגרת הליך הקרוי "Markman Hearing" שהתקיים בין הצדדים כמקובל בתביעות על הפרה בשנים האחרונות ומטרתו בירור הסוגיות המקדמיות של היקף ופרשנות התביעות, על-מנת שניתן יהיה להמשיך ולבחון בשלב הבא האם "המוצר המואשם" אכן נופל בגדרן.

האמצאה במוקד הסכסוך נוגעת למערכת עירוי נוזלים לגוף מטופל, כשהללו מוזרמים אליו במקביל ממקורות שונים ונמדדים עצמאית כך שמתאפשר שחרור של כל אחד מהם בקצב אחר. השליטה בכל מקור מתבצעת על-ידי אמצעי כיוונון, המחוברים בתורם ליחידת בקרה מרכזית המאפשרת הפעלה בררנית שלהם.

לקריאת המשך המאמר »

2

פוסט אורח: תביעות פונקציונליות בפטנטים

(cc by-nc-sa efilpera)

פוסט אורח זה שנכתב על ידי שרון מוקדש לסקירה כללית על הנושא של תביעות פונקציונליות בפטנטים ויחס הדין הישראלי כלפיו, בעקבות ההחלטה העדכנית של ערכאת הערעור הפדראלית בארה"ב בעניין Ergo Licensing v. CareFusion 303 אשר תידון בהמשך ברשימה נפרדת פרי עטה של שרון.

תביעות פונקציונליות בפטנטים, או תביעות המוגבלות בתוצאה כפי שהן מכונות לעיתים בספרות המשפטית, היו ומוסיפות לעמוד במוקדן של התדיינויות משפטיות רבות עוד החל משנות ה-30 של המאה הקודמת לפחות, ודומה כי הנושא עודנו רחוק מהתבהרות והתייצבות.

ביטויים, מונחים או הגדרות הינם "פונקציונליים" שעה שהם באים לתאר רכיב מסוים שלא באמצעות מניית תכונותיו המבניות כי אם על-ידי התוצאה או ההשפעה התפקודית אותה הוא נועד להשיג.

לקריאת המשך המאמר »

0

החל מיוני לא יגבו עוד אגרות פרסום בפטנטים

רשות הפטנטיםעל פי הודעת רשות הפטנטים, תיקון לתקנות הפטנטים העומד להתפרסם בימים הקרובים יבטל, החל מיוני 2012, את פריט 14 לתוספת השניה לתקנות, ומשכך תפסק גביית אגרות פרסום על ידי רשות הפטנטים.

כזכור, רשות הפטנטים החלה לפרסם את יומן הפטנטים באינטרנט ולא ברשומות. התיקון לחוק שהסדיר נושא זה, ביטל את האפשרות לגבות אגרות בגין פרסום. כעת, מתוקנות התקנות בהתאם.

להשקפתי, וכבר הבעתי אותה בעבר, אף בטרם תיקון התקנות לא היתה סמכות לרשות לגבות אגרות פרסום וכל אגרה כזו שנגבתה – נגבתה שלא כדין.

 

(הודעה על הפסקת גביית אגרות פרסום)

0

בעקבות AIA: יותר תביעות, בפרט בדלאוור

(cc by-nc-nd wallyg)

דיווח ראשוני על מחקר אמפירי חדש מגלה שמאז כניסתה לתוקף של הרפורמה בדיני הפטנטים האמריקאים (America Invents Act), הוגשו יותר תביעות בגין הפרת פטנטים. כמובן, שזו תוצאה טבעית של הכלל שמגביל איחוד דיון בתביעות שונות בגין הפרת אותו פטנט.

על פי המחקר, מהראשון באוקטובר 2011 ועד הראשון במרץ 2012 הוגשו כ-2,500 תביעות. כלומר, קצב ההגשה השנתי הצפוי הוא של 5,000 תביעות, לעומת כ-3,000 דאשתקד. כאמור, זוהי תוצאה מתבקשת של הרפורמה. הנתון המעניין יותר נוגע לבתי המשפט אליהם הוגשו התביעות. המחוז המזרחי של טקסס ממשיך להוביל, אך במקום השני נמצאת כיום דלאוור, אשר אליה מוגשים כ-15% מהתיקים, כמעט כמו המצב בטקסס.  עורך המחקר טוען שהמשפטים בדלאוור מסתיימים בתוצאות טובות יחסית לבעלי הפטנט, ויתכן שזו הסיבה לגידול. אני אוסיף שמרבית החברות מאוגדות בדלאוור כך שהיא כמעט תמיד פורום אפשרי להגשת התביעה (בניגוד לטקסס, שלעיתים בעל הפטנט מעוניין להגיש את תביעתו שם, אך לא יכול בגלל העדר סמכות מקומית).

(מקור: PatentlyO)

0

מחקר אמפירי: על בוחני פטנטים והסיכויים לקבל פטנט

(cc by Kazuhisa OTSUBO)

מחקר מעניין חדש מנסה לנתח נתונים אמפיריים ממשרד הפטנטים האמריקאי ולבדוק האם ישנה חשיבות למיהו בוחן הפטנטים שבודק את כשירות בקשת הפטנט לרישום. התשובה – חיובית, כמובן – אינה מפתיעה כשלעצמה, אבל הממצאים בהחלט מעניינים.

על פי המחקר, ישנן שתי אוכלוסיות מובהקות של בוחני פטנטים: כאלו המעניקים פטנטים בקושי רב (low allowance rate) וכאלו המעניקים פטנטים בקלות יתרה (high allowance rate). כך למשל, 19% מבוחני הפטנטים, אלו המסווגים באוכלוסיה הראשונה, אחראים רק ל-0.6% מהפטנטים שאושרו. לעומת זאת, 10% מבוחני הפטנטים מסווגים בקבוצה השנייה ועל פי המחקר הם אלו שעומדים מאחורי רישום של  44% מהפטנטים. הסיווג לאוכלוסיות אינו תלוי תחום טכנולוגי, אלא קשור יותר לסטטוס של הבוחנים. דווקא בוחני פטנטים צעירים נוטים לאשר פחות פטנטים מאשר הבוחנים המנוסים יותר ובעלי זכות חתימה.

המאמר מתייחס לתמריצים השונים ומנסה להסביר מה גורם לתופעה זו. בין היתר, ישנה התייחסות לשיטת ה-count במשרד הפטנטים האמריקאי והמאמר מבהיר מדוע שיטה זו עשויה לתמרץ בוחנים לפעול באחת משתי אסטרטגיות שונות למקסם את רווחיהם: להתמיד בדחיות או לאשר רישום פטנטים בקלות. בנוסף, המאמר מתייחס גם לשאלת הקביעות ולעובדה שכיום רק החלטות לאישור פטנט עוברות ביקורת אמיתית. נטען שלבוחנים צעירים יש תמריץ להימנע מלאשר רישום פטנט שעשוי לספוג ביקורת מהממונים עליהם ולהשפיע על הסיכוי שלהם להישאר בתפקידם.

נדמה לי שלכל עורך פטנטים שעוסק בתחום ברור שישנה חשיבות מכרעת לבוחן הפטנטים שמטפל בתיק. בוחן פטנטים אחד עשוי שלא להבין את ההמצאה לגמרי ולדחות אותה בשל חוסר התקדמות המצאתית לאור פרסומים אחרים דומים, בעוד שבוחן פטנטים אחר שיבין את ההמצאה טוב יותר יסבור אחרת, אף אם אותם פרסומים בדיוק יהיו לפניו. בוחני פטנטים שונים אף מיישמים את הדין באופן שונה ועשויים להרים דרישות שונות בכדי להתגבר על קשיים מסויימים. עם זאת, אני הופתעתי מהשונות הרבה. נראה שכרבע מהבוחנים בארה"ב הינם בוחנים מוטים לכיוון זה או אחר. כמובן, שכל הטייה – בין אם אישור בקלות ובין אם דחייה מיותרת – פוגעת במערכת ובזכויות הציבור שלא לצורך. העובדה שרבע מהבוחנים מוטים נראית מטרידה ומלמדת על חולי של המערכת.

(Tu, Shine, Luck/Unluck of the Draw: An Empirical Study of Examiner Allowance Rates (October 5, 2011). Stanford Technology Law Review, Vol. 20, Forthcoming. Available at SSRN: http://ssrn.com/abstract=1939508)

תגיות: , ,
0

הרצאה קצרה: איך ניצחתי טרול פטנטים

דרו קרטיס, מייסד fark.com, מספר בהרצאת TED קצרה על איך שהם נאבקו בטרול פטנטים שהגיש כנגדם תביעה.

בהרצאה דרו מסביר מדוע עלות המטרד (Nuisance value) של תביעה כזו עשויה להוביל לפשרות משמעותיות, ומספר שבפועל טרול הפטנטים לא יכל להצביע על ההפרה שעושה החברה שלו. אחת המסקנות של דרו נשמעת נכונה – יותר קל להתמודד עם טענת ההפרה מאשר להתמודד עם תקפות הפטנט (זה נובע מנטלי הוכחה מוגברים והבנה כללית שמשרד הפטנטים ממילא כבר אישר את הפטנט). מצד שני, לא הייתי סומך יותר מדי על הסטטיסטיקות שהוא מביא לעניין ההשפעה הכלכלית של טרולי פטנטים על הכלכלה האמריקאית.


(הרצאת TED מופצת תחת רישיון Creative Commons BY-NC-ND)

2

מצג שגוי ברקע בקשת הפטנט עשוי להוות בסיס לטענת התנהלות לא הולמת

בעל מקצוע מיומן רואה גם תוכנה (cc by-nc-nd lensfodder)

מה יש לכתוב בחלק ה-Background של בקשת פטנט? אף שיש גישות שונות לעניין זה, ישנה תשובה טובה לגבי מה שלא צריך להיכתב שם וכוונתי לאמירות שגויות.

מלבד העובדה שאמירות שגויות אלה עשויות לשמש לרעת מבקש הפטנט תוך יצירת ידע קודם שאינו קיים באמת, נדמה שכדאי לכל עורך פטנטים להיות מודע לכך גם שמצג שגוי, עשוי להוות בסיס לטענת התנהלות לא הולמת. בעניין (Ring Plus v. Cingular Wireless (Fed. Cir. 2010 נקבע שההסבר שהובא ברקע של בקשת הפטנט ביחס לפרסומים קודמים היה שגוי ומוסלף. המצג המסולף, נקבע, הינו מהותי לעניין פטנטביליות (וראו עוד לעניין זה בפסק הדין המנחה בעניין Therasense), ואם יקבע שהוא נעשה ביודעין ומתוך כוונה להסתיר מידע, הרי שהוא יבסס טענה בדבר התנהלות לא הולמת (inequitable conduct).

במקרה ההוא, ברקע הפטנט הוסבר כי בשני פרסומים קודמים הציעו מערכות חומרה אך לא תוכנה להפעלת המערכות האמורות. אף שהפרסומים לא תיארו מפורשות תוכנה כלשהי, נקבע שבעל מקצוע מיומן מהתחום היה מסיק שהן מתארות גם אלגוריתמים מבוססי תוכנה. למזלה של בעלת הפטנט נקבע כי לא הובאו די ראיות להוכחת כוונת המזיד שבאימרה המוסלפת ומשכך הפטנט נותר בר-אכיפה.

 

 

 

0

פסיקה: הממציא הסתיר מידע ממשרד הפטנטים והפטנט אינו אכיף

מזה שנים רבות, אחת מההגנות הפופולאריות בכל תביעת הפרת פטנט בארצות הברית הינה הטענה בדבר התנהלות לא הגונה (inequitable conduct). הגנה זו שמה דגש לא על התנהלותו של מפר הפטנט למול הזכות המשפטית, אלא על התנהלותו של בעל הפטנט בהשיגו את הזכות הזו. במהותה, ההגנה קובעת כי התנהלות לא ראויה תמנע מבעל הפטנט להינות מפירות התנהלותו הנפסדת, קרי הפטנט. לפי כשנה הגביהה ערכאת הערעור הפדראלית (בהרכב מלא) את הרף הנדרש להוכיח טענה זו, בהחלטה בעניין Therasense. בפסק דין תקדימי, לראשונה לאחר העניין ההוא, ערכאת הערעור מצאה כי ממציא הסתיר במכוון מידע ממשרד הפטנטים האמריקאי ומשכך קבעה כי הפטנט אינו אכיף.

לקריאת המשך המאמר »

0

גוגל מספקת גישה גם לתיקי הבחינה במשרד הפטנטים האמריקאי

Googleבשקט, בשקט, ובלי הודעה רשמית, גוגל התחילה לספק גישה גם לתיקי בחינה של פטנטים במשרד הפטנטים האמריקאי. גוגל סורקת את מאגרי המידע הפומביים של ה-USPTO – ובראשם, ה-Public PAIR, ומאפשרת להוריד העתקים של תיקי הבחינה גם באמצעות שירות Google Patents.

בשלב הנוכחי השירות החדש אינו מוסיף דבר על האפשרות הקיימת ממילא לגשת ל-Public PAIR ולהוריד את תיק הבחינה מאתר משרד הפטנטים האמריקאי בו. עם זאת, מדובר בשירות נוח יותר משל זה הרשות הממשלתית (למשל, כיוון שאין צורך לעבור מנגנון CAPTCHA), ואין ספק שבעתיד יתאפשרו אף פעולות חיפוש במידע המצוי בתיקי הבחינה עצמם.

לא הצלחתי לאתר הודעה רשמית של גוגל לשינוי, ונראה שהוא התרחש מתישהו במהלך פברואר. לפי האמור באתר של גוגל, נכון ל-11 באפריל 2012, במאגר של גוגל יש כמעט 1.8 מיליון תיקי בחינה. פרטים אודות הפורמט של תיקי הבחינה, ניתן למצוא כאן.

0

מלחמות הפטנטים בסמארטפונים

בלוג The Big Picture פרסם מפת תביעות פטנטים מעודכנת של שוק הסמארטפונים.

מתוך The Big Picture.

 

 

2

עדכון חוזר רשם 10/2012 וביטול ייפוי כוח

(cc by-sa Steve Punter)

רשות הפטנטים פרסמה עדכון לחוזר רשם 10/2012 העוסק ברישום שינויים בפנקס הפטנטים. העדכון מבהיר עניינים מסוימים בחוזר המקורי ואף מרחיב את תחולתו גם ביחס לפנקס המדגמים. ניתן לקרוא את תוכן החוזר באתר הרשות.

נראה לי שזו הזדמנות טובה לעדכן את קוראי הבלוג על עמדתי באשר לזכותו של מייצג להסיר את ייפוי הכוח שלו. להשקפתי, חוזר הרשם מטיל שלא בסמכות מגבלות על אפשרותם של מייצגים (עורכי דין ועורכי פטנטים כאחד) להשתחרר מייצוג בפני רשות הפטנטים, לרבות מי שמייצג במסגרת הליכי בחינת בקשות לפטנט ואף לאחר מתן הפטנט וכל עוד הוא בתוקף. מדובר בפגיעה בזכויות היסוד של המייצגים, שאף אינה עומדת בדרישות חוקי היסוד במדינה.

לקריאת המשך המאמר »

0

החל מיוני – רשות הפטנטים תשמש כרשות חיפוש בינלאומית

רשות הפטנטיםרשות הפטנטים פרסמה היום הודעה לפיה החל מה-1.6.2012 היא תחל לשמש כרשות חיפוש בינלאומית לעניין בקשות פטנט בינלאומיות. כזכור, בשנת 2009 אפשר WIPO לרשות הפטנטים הישראלית לשמש כרשות חיפוש במערכת ה-PCT. בשלהי 2011 תוקן חוק הפטנטים הישראלי בהתאם והרשות הוסמכה על ידי הכנסת לשמש כרשות בינלאומית. לאחר דחייה ראשונה של מועד כניסת החוק לתוקף, ולאחר דחייה שנייה, מכריזה הרשות כי ביוני 2012 היא תחל בפעילותה החדשה.

על פי ההודעה, בשנת הפעילות הראשונה  האפשרות להשתמש ברשות הפטנטים כרשות חיפוש תוגבל למבקשי פטנט ישראלים בלבד. לאחר תקופה זו, תבחן האפשרות להרחיב את מעגל הזכאים ולכלול גם מבקשים זרים.

בשלב הראשוני, הרשות תבקש לעודד שימוש בה כרשות חיפוש באמצעות אגרות מוזלות. למיטב זכרוני, הרשות טרם פרסמה מה יהיה גובה האגרות, אך לאור האגרות הנמוכות ממילא ברשות הפטנטים הישראלית, לא מן הנמנע שיהיה מדובר באגרה הזולה משמעותית מהאלטרנטיבות (משרדי הפטנטים האמריקאי והאירופאי)

רשם הפטנטים התייחס לשינוי משמעותי זה ומסר:

הפעלת השירות תחייב את רשות הפטנטים לשדרג את נהלי עבודתה בכל התחומים ולהתאימם לסטנדרטים הגבוהים ביותר בכל הנוגע לחיפוש ובחינות פטנטים, הן בבקשות הבינלאומיות והן בבקשות הלאומיות בישראל. רשות הפטנטים תמשיך לעשות את מירב המאמצים על מנת לתת למבקש את השירות המהיר, היעיל והאיכותי ביותר באופן אשר יתחרה בשירות הניתן כיום למבקשים ישראלים על ידי משרדי הפטנטים בארה"ב ואירופה הפועלים כרשויות חיפוש ובחינה בינלאומיות."

(מקור: הודעת רשות הפטנטים)

0

ופטנט אחד ל-1 באפריל

0

פסיקה: טעות אדמיניסטרטיבית של משרד עורך הפטנטים – טעות בלתי נמנעת

שעון חול

(cc by-nc he_boden)

בעלת פטנט ישראלי 154325 ביקשה להאריך את תקופת ההגנה של הפטנט, בהתאם להוראות סימן ב1' לפרק ד' לחוק הפטנטים. המועד להגשת בקשה מתאימה היה ביולי 2011, אך רק כחצי שנה לאחר מכן, בינואר 2012, לראשונה, הוגשה בקשה להארכת המועד. אף איחור ניכר זה, נעתרה סגנית רשם הפטנטים לבקשה.

סעיף 164(א1) לחוק הפטנטים קובע:

על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יאריך הרשם את המועד הקבוע בסעיף 64טו אלא אם כן שוכנע כי במועד בו היה על מבקש צו הארכה להגיש את הבקשה למתן צו הארכה, לא ניתן היה לעשות כן, בשל סיבות שלמבקש ולבא-כוחו לא היתה שליטה עליהן ושלא ניתן היה למנען.

אף לשון זו, המתייחסת לחוסר השליטה של המבקש ובא-כוחו, נקבע כי במקרה זה, כאשר האיחור נבע מטעות משרדית אצל עורך הפטנטים של המבקש, ניתן להאריך את המועד. המבקש הסביר את הטעות ברישום שגוי של תאריך התזכורת במערכת המעקב של בא-כוחו – רישום התאריך 1.12.2011 תחת התאריך 1.12.2010.

נקבע, כי בדומה לסעיף 164(א)(1), המתייחס להארכת מועדים ביחס לדרישת דין קדימה לפי סעיף 10 לחוק, אשר פורש במסגרת חוזר רשם מ.נ. 57 כמצריך סטנדרט זהירות של Due Care, כך גם לעניין סעיף 164(א1). מכאן, שהמבחן הינו מבחן של נקיטת אמצעי זהירות סבירים לשם הגשת הבקשה במועדה.

לקריאת המשך המאמר »

8

פסיקה: שיטה למינון תרופות אינה ניתנת להגנה בפטנט

(cc by-nc-sa hitthatswitch)

בית המשפט העליון האמריקאי נדרש, פעם נוספת, לדון בזכאות הנושאית להגנה פטנטית (patentable subject matter), והפעם הוא התרכז באיסור לתת פטנט בגין חוק טבע.

כידוע, סעיף 101 לחוק הפטנטים האמריקאי מגדיר בצורה רחבה אילו המצאות ראויות להגנת פטנט וקובע כי הגנה תינתן לתהליך, מכונה, תוצרת או הרכב חומרים. עם זאת, הפסיקה האמריקאית קבעה במרוצת השנים שלושה חריגים אשר בגינן לא תינתן הגנה: חוקי טבע, תופעות טבעיות ורעיונות מופשטים. בפסק דין חדש קובעים כל תשעת שופטי בית המשפט העליון – בפה אחד – כי תהליך לטיוב טיפול תרופתי המתבצע על ידי מתן הטיפול וניטור רמות התרופה בדם לזיהוי רמות מינון יתר וחסר אינו בר הגנה בפטנט. נקבע, כי תהליך זה, הינו למעשה ניסיון לקבל הגנה על חוק טבע.

לקריאת המשך המאמר »

0

חוזר רשם: הנחיות בחינה ברשות הפטנטים

רשות הפטנטיםחוזר רשם חדש, חוזר רשם 014/2012 – פטנטים "מעמדן, נוסחן ואופן פירסומן של הוראות עבודה לבחינת בקשה לפטנט" מבהיר את מעמדן של הוראות עבודה לבחינת בקשה לפטנט המפורסמות על ידי רשות הפטנטים.

הוראות החוזר:

  1. הוראות העבודה לבחינת בקשה לפטנט על ידי מחלקת הפטנטים ברשות הפטנטים (להלן: "ההוראות") מהוות הנחיות מנהליות באשר לתהליך הבחינה של בקשה לפטנט ואופן יישום הוראות החוק, התקנות, הפסיקה וחוזרי הרשם על תהליך זה.
  2. ההוראות מנוסחות כהוראות עבודה בהתאם לתקן ISO-9001 (מהדורה 2002), כאשר כל הנחיה עוסקת בנושא אחר. בראש כל הנחיה יצוינו הפרטים הבאים:
    - הפרק ונושא ההנחיה;
    - מספר המהדורה ותאריך פרסומה;
    - סימונה של ההנחיה.
  3. ההנחיות מתעדכנות באופן שוטף בהתאם לצורך ומפורסמות לעיון הציבור באתר האינטרנט של רשות הפטנטים. עם העלאת מהדורה חדשה של ההנחיות או חלקן תופץ הודעה מתאימה ברשימת התפוצה ובאתר האינטרנט של הרשות.
  4. ניתן לשלוח הערות תמציתיות, הנוגעות להנחיות שפורסמו באתר, בכל עת. על ההערות להישלח אל גב' חמוטל סיון, בכתובת הדוא"ל HamutalS@justice.gov.il . הערות כאמור יישקלו בעת ניסוח המהדורה הבאה של ההנחיות. יובהר כי אין הרשות מתחייבת לאמץ את הערות הציבור וניסוחן הסופי של ההנחיות הוא בשיקול דעת הרשות בלבד.

במקביל לפירסומו של חוזר רשם זה, רשות הפטנטים פירסמה עידכונים להוראות העבודה עצמן.

הערה:

אף על פי שהדבר לא בא לידי ביטוי בפרסום הרשות, נראה כי ישנו סימון בהנחיות המתוקנות (בצורה של קו אנכי בשולי הדף) באיזור שבו נעשה שינוי.

4

עכשיו זה רשמי: יש פטנטים בתוכנה בישראל

(cc by-nc-sa Walter Corno)

אחרי פרסום הטיוטה לעניין בחינת בקשות לפטנט על תוכנה, רשות הפטנטים פירסמה ביום חמישי את ההנחיות הסופיות ולפיהן אפשר לקבל בישראל פטנט על תוכנה.

הנחיות הבחינה עברו תיקונים מספר מהטיוטה. כך, תחת שימוש בשני מונחים דומים "אופי טכנולוגי מוחשי" ו"אפקט טכנולוגי מוחשי", ההנחיות עושות שימוש רק במונח הראשון.

תיקון בולט נוסף נמצא בצד הדוגמאות: דוגמה 3 המקורית, העוסקת בשיטה לעשיית עסקים (שהתפרסמה במסגרת WO 2007/002296), אשר הדגימה מצב בו אין אופי טכנולוגי מוחשי – נמחקה. דוגמה 5 (GB 2171877 שעמד במרכז פסיקה בריטית מוכרת) שהדגים שיטה לעשיית עסקים שניחנה באופי טכנלוגי מוחשי – נמחקה אף היא. כך גם זכרה של דוגמה 12 (WO 2005/005004) נעלם מההנחיות הסופיות. דוגמה זו הציגה שיטה לסיווג תמונות שאין בה, לפי טיוטת ההנחיות, אופי טכנולוגי מוחשי. הסיבה למחיקת הדוגמאות לא הובהרה ונותרת השאלה האם המסקנות בדבר כשירות אותן ההמצאות לפטנט, כפי שהובאו בטיוטה, נותרו בעינן או לאו.

לקריאת המשך המאמר »

5

על בקשת פטנט ארעית (פרוביזיונאל)

(cc by-nc-sa jovino)

אחד המונחים השגורים בפני ציבור הממציאים הישראלי הוא מונח ה-Provisional. ברשימה קצרה זו אבקש להבהיר במה דברים אמורים – מהי בקשת פטנט ארעית (provisional patent application), ומה היתרונות והחסרונות בשימוש בכלי זה.

אף שישנן בקשות פטנט ארעיות גם בטריטוריות נוספות, ברשימה זו אתמקד בבקשות פטנט פרוביזוריות על פי הדין האמריקאי.

בראש ובראשונה – מעניקה תאריך

בראש ובראשונה, בקשת פרוביזיונל מעניקה לבעליה תאריך הגשה. תאריך זה יהיה תאריך הבכורה שממנו תיבחן שאלות החידוש וההתקדמות ההמצאתית. תאריך זה עשוי אף לשמש בתחרות שבין שתי בקשות בגין אותה המצאה – כאשר ברוב מדינות העולם הבקשה בעלת התאריך המוקדם תהיה זו שתגבר (וראו סעיף 9 לחוק הפטנטים הישראלי).

לקריאת המשך המאמר »

4

טופס השבת האגרות – מבט מקומם לאותיות הקטנות

טופס מקומם (cc by-nc-nd Aleksi Aaltonen)

רשות הפטנטים התחייבה להשיב אגרות שנגבו שלא כדין לציבור, אך מבט לטופס אותו מתבקש הציבור למלא בכדי שכספו יושב לו מציג תמונה מקוממת.

כזכור, רשות הפטנטים גבתה אגרות פרסום אף לאחר שחדלה לפרסם פרסומים ברשומות בניגוד לחוק. החוק תוקן כך שניתן לפרסם את יומן הפטנטים באינטרנט, אך בוטלו אגרות הפרסום הרלוונטיות. כפי שדיווחתי, רשות הפטנטים מאפשרת לציבור לפנות אליה בטופס מוכן מראש ולבקש שהאגרות ששולמו ביתר ונגבו בניגוד לדין יושבו.

עיון בפרטי הטופס מציג תמונה מקוממת.

לקריאת המשך המאמר »

0

ה-USPTO מציג: המצאות לטובת האנושות

משרד הפטנטים האמריקאי הודיע על מיזם חדש ולפיו בקשות לפטנט בנושאים הומניטריים עשויות לזכות את בעליהן בפרס – זיכוי המאפשר להאיץ בחינת בקשה לפטנט כלשהי – זיכוי המוערך בשווי של כמה אלפי דולרים.

יודגש, כי בניגוד לפיילוט בדבר המצאות ירוקות (שנסגר בינתיים), שבו הואצה הבחינה לאותה בקשה בעלת אופי ירוק, הפיילוט הזה יאפשר לבעל הפטנט להשתמש בזיכוי לכל בקשת פטנט בה יחפוץ.

בהחלט מדובר ביוזמה ברוכה, וכשם שהפיילוט בעניין המצאות ירוקות אומץ על ידי רשם הפטנטים הישראלי, לא אופתע אם גם פיילוט זה ייובא לישראל.

לפרטים נוספים על התוכנית ראו באתר ה-USPTO.

4

האם גם לכם מגיע כסף מרשות הפטנטים?

(cc by-nc-sa reway2007)

לאחר שרשות הפטנטים פסקה מלפרסם את בקשות הפטנט ברשומות והחלה לפרסם אותן רק באינטרנט, התברר כי עשתה כן ללא סמכות ובניגוד לדין. חוק הפטנטים תוקן רטקואקטיבית בכדי להבטיח את זכויות מבקשי הפטנט, אך בו בעת הוחלט על הפסקת גביית אגרות פרסום. כיוון שכך, רשות הפטנטים הבטיחה להשיב כ-2.5 מיליון שקלים שנגבו כאגרות פרסום.

כעת, רשות הפטנטים עומדת במילתה ומאפשרת למי שחפץ בכך לפנות אליה ישירות ולקבל את האגרות ששולמו ביתר. על פי הודעת רשות הפטנטים, יש להגיש בקשה נפרדת לכל אגרת פרסום שהשבתה מתבקשת. בחישוב מהיר, ולאור העובדה שאגרת הפרסום היתה כ-150 ש"ח, הרי שבסך הכל צפויים להיות לא יותר מ-15,000 בקשות השבה.

לקריאת המשך המאמר »

1

שיטה לאיגוד נכסי מקרקעין היא רעיון אבסטרקטי שאינו בר הגנה בפטנט

(cc by-nc-nd Nikita Kashner)

מה דינה של שיטה המאגדת נכסי מקרקעין יחדיו ומאפשרת מסחר בהם תוך עקיפת חיובים מיסויים? המצאה שכזו נדונה לאחרונה בערכאת הערעורים של בית המשפט הפדראלי אשר קבע כי היא אינה ברת הגנה בפטנט באשר מדובר ברעיון אבסטרקטי ולא בהמצאה עליה ניתן לקבל הגנת פטנט.

פטנט 6,292,788 שכותרתו Methods and investment instruments for performing tax-deferred real estate exchanges עוסק בשיטה לאיגוד נכסי מקרקעין. שיטה זו כוללת, בעיקרה, שלושה שלבים. תחילה ישנה אגריגציה של מספר נכסי נדל"ן לכדי תיק נכסים אחד. לאחר מכן, מייצרים שיעבוד על כלל הנכסים בתיק על פי הסכם-על, ולבסוף, מחלקים את הנכסים שבתיק באמצעות "שטרי מניות" (deedshares) לבעלות מסוג דיירים משותפים (tennant in common), כאשר כל שטר שכזה כפוף לחיוב לבצע רה-אגרגציה של הנכסים, כפי שנקבע בהסכם העל.

לקריאת המשך המאמר »

0

תוכנית PPH גם עם המשרד היפני

אחרי תוכנית ה-PPH עם משרד הפטנטים האמריקאי ועם משרד הפטנטים הדני, פיילוט חדש מושק החל ממחר , 1.3.2012 – תוכנית PPH עם משרד הפטנטים היפני למשך שנה.

כידוע, תוכניות ה- Patent Prosecution Highway (או PPH בקצרה) כוללות מערך של תוכניות דו-צדדיות או תלת-צדדיות שבמסגרתן ישנו שיתוף פעולה בין משרדי פטנטים שונים.

מבקש פטנט אשר הגיש בקשה בשתי מדינות שיש ביניהן הסכם PPH, יוכל לקבל קיצור של תור הבחינה של בקשתו במדינה אחת על בסיס קבלת דו"ח בחינה חיובי במדינה השנייה. תוכנית ה-PPH מאפשרת למשרד פטנטים המשתתף בתכנית להתבסס על עבודה אשר כבר בוצעה במשרד הפטנטים האחר ובכך להקטין את העומס ולקצר את תור הבחינה.

לקריאת המשך המאמר »

0

פסיקה: הפרטים שיש לכלול בבקשה לתמורה בגין אמצאת שירות

(cc by-nc-sa cobalt123)

בהחלטה שפורסמה אך לאחרונה, נדרשה הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים להתייחס להיקף הפירוט שיש לכלול בבקשת ממציא-עובד. כידוע, אף שהמצאה של עובד אשר הומצאה במסגרת עבודתו נלקחת מידי העובד לטובת מעסיקו, זכאי הראשון לקבל תמורה בגין ההמצאה.

בעניין שנדון שם, נקבע כי בהיקש מתקנות סדר הדין האזרחי, לוועדה ישנה סמכות להורות על מתן פרטים נוספים וטובים יותר (תקנה 65 לתקנות סדר הדין האזרחי), אך במסגרת בקשה לפרטים כאלו, יש להעלות אך עניינים שמותר וצריך לכללם בכתבי הטענות, ולא כל עניין הרלוונטי להליך.

עוד נקבע, כי נוכח העובדה שבבקשה כגון הא שלב הצגת הטענות ושלב העדויות בתצהיר הוא משותף, ואף שניתן לדרוש פרטים נוספים בטרם מתן מענה כלשהו לבקשה, אין מקום להצגת שאלונים בטרם הצגת בדל גרסה.

לקריאת המשך המאמר »

0

פסיקה אמריקאית: בתחום הרפואה, אין מקום לתת צווי מניעה בגין הפרת פטנט

אור אדום ברמזור

(cc by-nd Glyn Lowe Photos)

על דרך הכלל, אנחנו יודעים שכאשר פטנט מופר, לבעליו יש את הזכות למנוע את המשך ההפרה וזאת באמצעות צו מניעה קבוע. אף שבשנים האחרונות הובהר כי בדין האמריקאי יש לשקול שיקולים מדיני היושר בעת מתן צווי מניעה קבועים וכי אין זכות אוטומטית לצווים כאלו, ההנחה הרווחת היתה שכשאשר מי שמפר את הפטנט הינו מתחרה ישיר של בעל הפטנט, יינתן צו מניעה. ברם, פסק דין מתחילת פברואר מלמד כי אין זה המצב. בית המשפט קבע כי אף שהפטנט הופר, נוכח האינטרס הציבורי הרב בקיומה של תחרות בתחום האמצאה – תחום הרפואה, לא יינתן צו מניעה קבוע לבעל הפטנט.

לקריאת המשך המאמר »

4

חוזר רשם: מסירת רשימת אסמכתאות

רשות הפטנטיםחוזר רשם 011/2012 – פטנטים "תשובת המבקש לדרישת הרשות להמציא אסמכתאות ופרסומים" קובע נהלים חדשים להגשת אסמכתאות בתשובה לדרישה לפי סעיף 18 לחוק הפטנטים.

לקריאת המשך המאמר »

1

חוזר רשם 010/2012 – רישום שינויים בפנקס

תיקונים ביומן

(cc by-nd ASurroca)

רשם הפטנטים פרסם היום את חוזר רשם 010/2012 – פטנטים – רישום שינויים בפנקס שמתייחס לשלל סוגיות המשתקפות בפנקס הפנטנטים. בין היתר, ישנה התייחסות להעברת בעלות, רישום שיעבודים, רישיונות ועיקולים על פטנט, וכן שינויי שם. כמו כן החוזר עוסק בציון שם ממציא. בנוסף, החוזר מתייחס גם להחלפת עורך פטנטים או עורך דין מייצג ומבקש להבטיח שזכויות מבקשי ובעלי הפטנטים לא ייפגעו כתוצאה מכך.

הערה

לפחות ביחס להנחיות החדשות באשר לבקשה לציון שם ממציא, נראה שרשם הפטנטים חורג מהוראותיו המפורשות של החוק.

כיודע, ציון שם ממציא הינו מעין מימוש של זכות מוסרית, בדומה לדין בעניין זכויות יוצרים. בניגוד למצב שם, חוק הפטנטים מבהיר:

מי ששמו צויין כממציא, לא יהא זכאי בשל כך בלבד לזכות כל שהיא באמצאה ובפטנט

עם זאת, ובהערת אגב אזכיר כי לזכות הממציא עשויה לעמוד זכות לתמורה הקיימת לעובדים-ממציאים.

החוזר קובע כי מקום שבו מצוין כבר שמו של ממציא כלשהו ומתבקש שינוי כלשהו ברשימת הממציאים, יידרש אישורם של הממציאים הרשומים. הדרישה לאישור מעין זה – אף שהיא נראית הגיונית – אינה קיימת בחוק. לא זו בלבד שאישורם של שאר הממציאים הרשומים אינו נובע מהחוק, כלל לא ברור שהרשם מוסמך לפנות ולהודיע להם על קיומה של בקשה לציון שם ממציא. חוק הפטנטים קובע בסעיף 40 כי מקום בו ממציא מגיש בקשה לציון שמו, ובמידה והבעלות בפטנט אינה בידו, הרשם ייתן הודעה מתאימה לבעל הפטנט. עוד מוסיף הסעיף וקובע, כי במידה ומתקיימים הליכי התנגדות כלשהם, ההודעה תימסר גם לצדדים להליך. היינו, על פי החוק, הרשם מוסמך ומחויב להודיע לבעל הפטנט ולמי שהוא צד להליך התנגדות, אך לא לממציאים רשומים.

0

חוזר רשם: יבוטל נוהג הוספת "הצהרת הסתלקות" בבקשות לפטנט

רשות הפטנטיםחוזר רשם חדש פורסם ובו רשם הפטנטים קובע כי מעתה מבקשי פטנט לא יידרשו להוסיף "הצהרת הסתלקות" המבהירה אלו חלקים מן הפירוט אינם נופלים בגדר האמצאה מוגנת הפטנט.

לקריאת המשך המאמר »

7

אוטוטו זה רשמי: יש פטנטים בתוכנה בישראל

(cc by-sa Lindsey Bieda)

רשם הפטנטים ביטל את הודעות קודמו בעניין פטנטים בתוכנה ופרסם טיוטת הוראות עבודה לעניין סעיף 3 לחוק הפטנטים. לפי ההוראות החדשות, רשות הפטנטים מכירה באפשרות לקבל פטנטים בגין המצאות בתחום טכנולוגי, בלבד שבביצועה יתרחש תהליך טכנולוגי מוחשי. המשמעות האופרטיבית של הוראה זו הינה כי ישנה הכרה באפשרות לקבל פטנט על תוכנה בישראל.

בשלב זה טרם קראתי את הטיוטה בצורה מעמיקה, אך העדפתי לפרסם את דבר ההודעה בהקדם לטובת קהל קוראי הבלוג.

לקריאת המשך המאמר »

2

שירות חדש של WIPO: פרסום רצון למתן רישיון

(cc by-nc Kyle MacDonald)

האם קרה לכם שראיתם שקיים פטנט שחוסם אתכם מלפעול? במקרה כזה ניתן לבחור באחת מכמה דרכי פעולה. ניתן לחשוב על אפשרות לעקוף את ההגנה הפטנטית – לבצע Design Around – אבל ניתן גם לרכוש רישיון ולפעול בהסכמת בעל הזכות. כמובן, שקבלת רישיון מחייבת הסכמתו של בעל הפטנט. לעיתים, זה עניין של כסף, אבל לפעמים בעל הפטנט כלל אינו מעוניין לתת רישיון אלא לנצל את הבלעדיות המוקנית לו מכוח חוק באמצעות פטנט.

WIPO מנסה לייעל את השוק ולאפשר למי שהגיש בקשת PCT להודיע על רצונו הכללי לתת רישיון על הטכנולוגיה שבגינה נתבקש פטנט. הפרסום יבוצע באתר ה-PatentScope של WIPO במסגרתו מתפרסם מאגר בקשות הפטנט הבינלאומיות.

לקריאת המשך המאמר »

0

תוכנית PPH חדשה עם משרד הפטנטים הדני

לפני מספר ימים הודיעה רשות הפטנטים כי תחל בתוכנית PPH עם משרד הפטנטים הדני, ולפיו על סמך דו"ח בחינה חיובי של משרד פטנטים אחד, יהיה ניתן לקבל זירוז הבחינה של בקשה מקבילה במשרד הפטנטים השני. על פי התוכנית, די יהיה בדו"ח הקובע כי בתביעה אחת יש חדשנות, התקדמות המצאתית וכי ההמצאה ניתנת ליישון תעשייתי בכדי להחיל אותו. כך, דחיות בגין נימוקים אחרים, לרבות בגין היות ההמצאה לא מסוג ההמצאות שניתן לקבל עליהם פטנט (non-patentable subject matter) לא תילקחנה בחשבון וחרף העלת, יהיה ניתן לזרז את הבחינה.

לקריאת המשך המאמר »

0

בקרוב: הגשת בקשות PCT באינטרנט

 

מקלדת במקום עט

(cc by-nc-nd odaiwai)

תקנות הפטנטים (יישום האמנה בדבר שיתוף פעולה בענייני פטנטים) (תיקון), התשע"ב-2011 מאפשרות להגיש בקשות פטנט בינלאומיות במסגרת אמנת ה-PCT באחת משלוש דרכים:

  1. מודפס על נייר.
  2. על גבי מדיית מחשב (למשל, דיסק).
  3. באמצעות האינטרנט.
תקנות אלו מגיעות בהמשך להודעת הרשות מנובמבר כי בכוונתה לאפשר בקרוב הגשה מקוונת של בקשות פטנט. עתה, הרשם מוסמך יהיה לקבוע כללים לעניין הגשת בקשות בצורה זו, ובלבד ש"שוכנע כי אופן ההגשה האמור עומד בדרישות אבטחת המידע של משרד המשפטים".
נראה כי אנו הולכים ומתקרבים לשאר המדינות המתקדמות המאפשרות הגשות אלקטרוניות באמצעות האינטרנט. אני מאמין שלאחר שיהיה לרשות הפטנטים ניסיון חיובי עם הגשות אלקטרוניות של בקשות PCT, לא ירחק היום בו נוכל להגיש גם בקשות ישראליות ושלבים לאומיים באופן זה.


עדכון 29.12.2011: בעקבות פרסום התקנות, הודיעה הרשות, בהודעתה "הגשה אלקטרונית במחלקת ה-PCT – עדכון" כי מעתה אין עוד חובה להגיש בנוסף להגשה באמצעות התקן מדיה גם עותק פיסי מודפס. עם זאת, הרשות מבהירה כי התקן שאינו תקין לא יקנה מועד הגשה, ומשכך, ולשם הזהירות, יתכן כי מוטב יהיה עדיין להגיש גם עותק מודפס. ההודעה מוסיפה ומתייחסת גם להגשת מסמכי הבכורה, כאשר מובהר כי מי שמגיש בקשה באמצעות התקן חייב לצרף את מסמכי הבכורה שאינם מסמכי בכורה ישראלים, בעותק דיגיטלי על גבי התקן המדיה.
0

רשות הפטנטים דוחה את מועד הפיכתה לרשות חיפוש בינלואמית

שעון חול

(cc by-nc he_boden)

תיקון מספר 9 לחוק הפטנטים הסמיך את רשות הפטנטים לשמש כרשות חיפוש בינלאומית לעניין בקשות פטנט בינלאומיות במסגרת אמנת ה-PCT. כעת, שר המשפטים הוציא תחת ידו צו הדוחה את מועד כניסת התיקון לתוקף. על פי הצו, רשות הפטנטים לא תחל לפעול כרשות חיפוש בינלאומית המבצעת חיפוש פטנטים ועורכת דו"חות חיפוש עבור בקשות PCT עד לאפריל 2012.

צו הפטנטים (תיקון מם׳ 9) (דחייה  של  תחילת  החוק), התשע״ב – 2011 קובע בסעיף היחיד שלו כדלהלן:

מועד תחילתו של החוק [תיקון מס' 9. ז.ג.] יידחה ליום ט' בניסן התשע"ב (1 באפריל 2012).

0

מאמר ב-ynet: "הראש היהודי ממציא לנו פטנטים. מה התגמול?"

ynetאתמול התפרסם ב-ynet מאמר פרי עטי בנושא אמצאות שירות ותמורה לממציאים. אתם מוזמנים לקרוא את המאמר כאן.

8

רשות הפטנטים מוסמכת לשמש כרשות חיפוש בינלאומי

רשות הפטנטיםהכנסת אישרה, והחל מהחודש הבא, רשות הפטנטים תוכל לפעול כרשות חיפוש בינלאומית (International Search Authority או ISA) לבקשות PCT.

תיקון מספר 9 לחוק הפטנטים מסמיך את רשות הפטנטים להנפיק לערוך חיפושי פטנטים ולהפיק דו"חות חיפוש, בהתאם להוראות אמנת ה-PCT. בכך, נסללה הדרך לאפשר לרשות (אשר שינתה את שמה רשמית מהשם הקודם – "לשכת הפטנטים") להפוך לרשות חיפוש בינלאומית. כזכור, לפני כשנה נחתם ההסכם בין רשות הפטנטים לבין WIPO שאפשר לרשות הפטנטים לשמש כמרכז בחינה. כעת, המחוקק הישראלי מאשרר הסכמה זו ומסמיך את הרשות לפעול בהתאם.

הרשות הישראלית מצטרפת לרשימה המצומצמת של משרדי פטנטים המהווים כיום מרכזי בחינה עבור בקשות פטנט בינלאומיות: ארצות הברית, רוסיה, משרד הפטנטים האירופאי, סין, יפן, קוריאה הדרומית, אוסטרליה, קנדה, פינלנד, שבדיה, ברזיל, אוסטריה, המדינות הנורדיות (נורבגיה, דנמרק ואיסלנד) וספרד. בנוסף לישראל, גם מצרים והודו צפויות להפוך בקרוב למרכזי בחינה, לאחר ש-WIPO
אישרה גם אותן.

הפיכת הרשות לרשות חיפוש צפויה להביא הכנסה נאה למשרד הישראלי. אף שהרשות טרם הודיעה מה תהיה האגרה שבכוונתה לגבות, ברור שמדובר בסכום לא מבוטל שכנראה יהיה באותם סדרי גודל כמו של מרכזי הבחינה האחרים. כך למשל, כיום מבקש ישראלי יכול לבצע את הבחינה באמצעות המשרד האירופאי או אמריקאי וזאת בעלות של כ-1,800 אירו או כ-2,000 דולר. הרשות אף אינה מוגבלת מבחינת החוק הישראלי לטיפול במבקשים ישראלים בלבד, ומשכך כלל ציבור הלקוחות הפוטנציאלים עולה על 1,500 המבקשים הישראלים בשנה.

על פי התיקון לחוק, לדו"ח חיפוש שהונפק על ידי מרכז הבחינה הישראלי אין מעמד משפטי שונה משל דו"ח חיפוש אחר. זאת, בניגוד, למשל, למצב באירופה, שמתייחס לדו"ח הבחינה כאל השגות בוחן.

בהודעת הרשות הובהר כי בכוונתה להתחיל לפעול כרשות חיפוש בינלאומית כבר בתחילת שנת 2012. עם זאת, המחוקק איפשר לרשות מרווח נשימה אם לא תסיים את ההכנות לפעילותה, ושר המשפטים יוכל לדחות את כניסתו לתוקף של התיקון.

(הודעת רשות הפטנטים)

2

האם יש זכות לקבל צו מניעה במקרה של הפרת פטנט?

שלט עצור

(cc by Kt Ann)

זכות הפטנט הינה זכות קניינית, אך כפי שדיווחתי בעבר, בארה"ב היא החלה לקבל סממנים של זכות נזיקית בלבד. פסיקת בית המשפט העליון בעניין eBay קבעה כי קבלת צו מניעה במקרים בהם פטנט הופר אינה עניין אוטומטי. היו שתהו האם פסיקה זו רלוונטית רק לצווים זמניים (כפי המצב בישראל, שכן נפסק כי קיומו של סימן מסחר אינו ערובה למתן צו מניעה זמני) או שמא היא חלה גם על מתן צווים קבועים בסיומו של הליך. ברם, נדמה כי לאור קביעת ערכאת הערעור של המחוז הפדראלי התשובה ברורה. בית המשפט קבע, בלשון ציורית:

"We take this opportunity to put the question to rest and confirm that eBay jettisoned the presumption of irreparable harm as it applies to determining the appropriateness of injunctive relief."

ואם חזקת הנזק הבלתי הפיך נזנחה כך, אין אלא להסיק כי הדבר נכון הן ביחס לצווי מניעה זמניים והן ביחס לצווים קבועים שכאלה.

לקריאת המשך המאמר »

0

מארק טוויין על פטנטים

תמונת מארק טוויין (זכות היוצרים פגה)

(A.F. Bradley, New York)

לאחרונה נתקלתי באקראי בפוסט אורח ב-Patently-O שמביא סיפור קצר מאת מארק טוויין. ייחודו של הסיפור הוא לא בסגנונו או בעלילתו. מדובר בלא פחות מהסיפור היחיד של מארק טוויין, או בשמו האמיתי סמיואל קלמנס, שנתמך בתצהיר.

מסתבר שסמיואל קלמנס היה גם ממציא, שהאמין במערכת הפטנטים. המצאה אחת שלו (בגינה ניתן פטנט ארה"ב 121,992) נדרשה לעבור הליך משפטי בכדי שתאושר לאחר שהוא נדרש להראות כי הוא המציא את המצאתו לפני ממציא אחר. במסגרת ההליך הוא כתב ובו הוא תיאר את התהליך שבמסגרתו הרעיון הכללי שלו התגבש לכדי המצאה קונקרטית:

לקריאת המשך המאמר »

תגיות: , ,
2

חוזר רשם חדש: איסור על שימוש בתביעות אומניבוס

 

אוטובוס שעליו כתוב אומניבוס

לא עוד אומניבוסים(cc by Jamiecat *)

חוזר רשם 008/2011 פטנטים - תביעות המפנות לשרטוטים ולהדגמות לצורך הגדרת תכונות או היבטים טכניים של אמצאה מיום 6.12.2011 מתייחס לשימוש בתביעות אומניבוס לשם הגדרת היקף המונופול בתביעת הפטנט. תביעות אומניבוס הינה תביעה אינה מגדירה את ההמצאה בעצמה, אלא עושה כן בצורה עקיפה – באמצעות הפניה לשרטוט מסוים או לכלל הפירוט. משום כך, תביעות מסוג זה נחשבות בארה"ב ככאלו שאינן תובעות במדויק את ההמצאה ולפיכך מפרות את דרישת  סעיף לפי 35 U.S.C. 112.

חוזר רשם מ.נ. 63 הגביל את האפשרות לקבל פטנט עבור תביעה בלתי תלויה מסוג אומניבוס, וקבע כי ניתן יהיה לעשות שימוש בתביעות מסוג זה רק כתביעות תלויות. עתה, מגדיר חוזר רשם חדש את האפשרות להשתמש בתביעות אומניבוס בצורה מצומצמת אך מהותית ולא פורמאליסטית.

אומנם החוזר מגדיר באופן ברור  כי לא יתקבלו תביעות אומניבוס, בין אם תלויות או בלתי תלויות. יחד עם זאת, מגדיר החוזר חריג המאפשר שימוש בתביעות כאלו כאשר יש בכך לקידום היעילות והבהירות:

מובהר כי, על תביעה המפנה לשרטוטים ולהדגמות, אך מציינת במפורש אילו היבטים או תכונות ספציפיים של האמצאה נתבעים מתוך שרטוט או הדגמה מסוימים, לא יחול סעיף 2 לחוזר זה, וזאת בתנאי שההפניה הינה לצורך תמצות ומניעת סרבול התביעה.

כך למשל, לגבי הדוגמאות הבאות לא יחול סעיף 2 לחוזר זה: תביעה לרצפים גנטיים המפנה לרצף המופיע בפירוט; תביעה למבנה גבישי של חומר המאופיין באמצעות תכונות פיזיקליות שתוצאות מדידתן מופיעות בשרטוט, אליו מפנה התביעה; תביעה למוצר או להתקן המאופיין על ידי צורה פונקציונלית שלא ניתן לתארה באופן מילולי והצורה מופיעה באופן ברור בשרטוט, אליו מפנה התביעה.

הוראות החוזר יחולו באופן מיידי ועל כלל בקשות הפטנט התלויות ועומדות אשר טרם ניתנה בהן הודעת קיבול.

0

מוצר איום

מוצר איום - מאחד חשמל

בלוג חדש בשם "מוצר איום" מפרסם באופן יומי מוצרים דימיוניים שלא ראיתם בשום מקום אחר, ושהם רעיונות כל כך גרועים שגם לא תראו.

כך, יש שם צבעי פנדה, משחרר חלומות, כרית אויר עוגה, משתיק קול לאקדח פיקות, חיל צעצוע ג'ובניק, ועוד רבים ורעים.

בתור דוגמה אחת הבאתי את מאחד החשמל – המצאה גאונית המאפשרת לכל בר דעת לאחד מספר שקעי חשמל לשקע אחד. על פניו, נראה שמדובר בהמצאה פטנטבילית, ואולי כאן ניתן להיווכח – לפני שרצים לרשום פטנט על מוצר חדש, כדאי לחשוב שנייה גם על שאלת הערך הכלכלי שלה.

תגיות: ,
2

מחשבות בעקבות "המרדף אחר נוסחת הזהב"

(cc by stevendepolo)

בסוף השבוע האחרון התפרסמה הכתבה "המרדף אחר נוסחת הזהב" במוסף כלכליסט. כתבה זו המתארת סכסוך בין אוניברסיטת בר-אילן ובין ממציאה אחת שהצליחה לחבר בין יהלום ובין זהב בתהליך כימי. על פי הכתבה, התגלע סכסוך בין הצדדים שנבע מהחשש של הממציאה כי לא תזכה לתמורה הוגנת בגין המצאתה. על אף הערך הרב שיש להמצאתה, נראה כי הוצע לה לקבל תמלוגים בשיעור 1.5% מהרווחים שיצמחו מההמצאה.
על פי האמור בכתבה, שיעור נמוך זה נובע מכך שהיא תקבל רק 15% מתוך הסכום שיקבל הפרופ' שהוביל את המחקר, ואילו האחרון מקבל 40% מרווחי האוניברסיטה. רווחים אלו – הם רק 25% מכלל הרווחים, וזאת נוכח הסכם עם משקיע.

עוד מסופר בכתבה כי אף שבידי האוניברסיטה כל מחברות המעבדה של המחקר, הפרופ' וצוות המחקר שלו אינם מצליחים לשחזר את הניסוי המוצלח שערכה הממציאה עצמה, והם חושדים כי היא מסתירה חלק מהמידע עד שדרישותיה לתגמולים גבוהים יותר תתקבלנה.

אף שאיני מכיר את פרטי הפרשה, לאחר שקראתי את הכתבה, חשבתי שישנן מספר סוגיות מעניינות העולות מהאמור בה.

לקריאת המשך המאמר »

0

כנס: רפורמת הפטנטים בארצות הברית

כחבר ועדת קניין רוחני של מחוז מרכז, אני שמח להזמין את קוראי הבלוג לערב עיון בנושא "רפורמת הפטנטים בארצות הברית". ערב העיון יתקיים ביום חמישי, 10.11.2011 בשעה 16:45 ב"בית הפרקליט", ברח' דניאל פריש 10, תל אביב.
אני אדבר ביום העיון על טרולי הפטנטים ועל השפעת הרפורמה עליהם.

נשמח לראותכם בכנס.

עדכון: להרשמה באמצעות אתר מחוז תל אביב והמרכז – ראו כאן.

0

פוסט אורח: עדכון פסיקה: תכנון בעזרת הדמיית מחשב הינו כשיר לפטנט

cc by Samuel M. Livingston

בפסק-דין מהשבוע שעבר קבע בית-המשפט לפטנטים בבריטניה, בקבלו את עתירת Halliburton כנגד החלטות סגן רשם הפטנטים על דחיית בקשותיה, כי שיטת תכנון מקדחה, באמצעות הדמיה ממוחשבת של פעולתה בהתאם לפרמטרים ניתנים לכוונון, אינה נופלת בגדר הסייגים לפטנט של תוכנת מחשב או פעולה מחשבתית בתור שכזו – כפי שהם מנויים בסעיף 1 לחוק הפטנטים הבריטי, המהווה העתק כמעט מדויק של סעיף 52 לאמנת הפטנטים האירופית, כדלקמן:

1. (1)…
(2) It is hereby declared that the following (among other things) are not inventions for the purposes of this Act, that is to say, anything which consists of—
(a) …
(b) …
(c) a scheme, rule or method for performing a mental act, playing a game, or doing business, or a program for a computer;
(d) …
but the foregoing provision shall prevent anything from being treated as an invention for the purposes of this Act only to the extent that a patent or application for a patent relates to that thing as such.

בדונו בסייג של פעולה מחשבתית בפרט, תוך סקירה וניתוח מפורטים של הפסיקה בנושא עד כה, הצביע השופט בירס על שתי גישות פרשניות העולות ממנה לגביו: המרחיבה, לפיה הוא חל על כל תהליך הניתן להתבצע במחשבה; והמצמצמת, הפוסלת פעולות המבוצעות במחשבה בלבד – והכריע לטובת האחרונה, הן לאור הלכות קודמות והן משיקולי מדיניות (פסקה 57):

So the balance of authority in England is in favour of the narrow approach to the mental act exclusion. I will only add that, if the matter were free from authority, I would favour the narrow interpretation on its own merits. The wide construction seems to me to be uncertain in scope and I am not aware of any good reason why the exclusion needs to be interpreted widely. On the other hand I can see a logic behind the narrow interpretation, preventing patents being granted which could be infringed by a purely mental process. Allowing for the possibility of patent infringement by thought alone seems to me to be undesirable.
כאסמכתא נוספת להעדפת גישה זו צוטטה החלטה T 1227/05 של ועדת הערר במשרד הפטנטים האירופי, שקבעה כי די במימוש ממוחשב לשיטה כדי לשלול את תחולת הסייג.
יישום הגישה לתביעה שבמחלוקת בהתאם למבחן ארבעת השלבים שהותווה בעניין אירוטל הוביל למסקנה כי מאחר ותרומת האמצאה אינה נופלת בלעדית בגדרו של התחום הלא כשיר – שכן היא נוגעת לשיטה הממומשת במחשב, שלגביה סייג הפעולה המחשבתית אינו עוד רלבנטי מעתה – אזי היא צולחת את מחסום הכשירות הראשוני, הגם שהתביעה לא צומצמה ליישום גשמי על-ידי הוספת צעד של ייצור המקדחה. התיקים הוחזרו אפוא לרשם הפטנטים להמשך הבחינה.
בשולי הדברים הוער כי חרף הבדלי הגישות בין בריטניה ומשרד הפטנטים האירופי, אין מניעה כי החלתן תניב את אותה תוצאה, ושמבחינה משפטית אמצאות המיושמות במחשב כשירות לפטנט בבריטניה ובאירופה באותה מידה. עוד צוין ביחס לגישה האירופית העכשווית, כי סוגית הכשירות תחתיה כרוכה בד-בבד בגישה מיוחדת לסוגית ההתקדמות ההמצאתית, כך שלא ניתן לנתק בין השתיים ולברור מכל גישה רק את החלקים הנוחים למבקשים.
(מקור : IPKat)
הערות:
על-פניו נראה שלא מדובר בהחלטה תקדימית – או שלפחות כך היא מתיימרת להציג את עצמה, בצלן של ההלכות המחייבות של ערכאת הערעורים והחלטות קודמות של ביהמ"ש לפטנטים, לרבות מקרה דומה כביכול שאמור היה לייתר את העתירה הנוכחית (עניין קאפור המוזכר בפסקאות 54-53).
נקודה מסקרנת אחת היא ההערות המסכמות ביחס למחלוקת שמתגלעת מזה חמש שנים בין בתי-המשפט הבריטים למשרד הפטנטים האירופי סביב הסטייה כביכול של האחרון בדרך החלת הסייגים לפטנט בכלל והסייג הנוגע לאמצאות תוכנה בפרט: בצד ההצהרה החגיגית בדבר (חזקת) שוויון הדינים, הבריטים מסכימים לכל היותר שלא להסכים ודבקים ב"גישה המוקדמת", בין בגלל המחויבות לתקדימי ערכאת הערעורים ובין כי היא נראית להם מסתמא פחות זרה ומפותלת (תחושה שניתן בהחלט להזדהות איתה). עם זאת הדבר הבולט לעין שנותר במשותף משני צדי התעלה הוא שהסייג של תוכנות מחשב במידה רבה נמחק והפך הלכה למעשה לאות מתה: כך, העובדה שהתהליך הנתבע ממומש כולו או מקצתו באמצעות תוכנה כבר אינה עומדת עוד בעוכריו, כשהיא לבדה; ולא זו אף זו: עצם המימוש הממוחשב שולל מיניה וביה את תחולת הסייג של פעולה מחשבתית.
הניגוד החריף יותר מתעורר דווקא כשחוצים את האוקיינוס, בהשוואה עם הפסיקה האמריקאית העדכנית שבחרה לאמץ את הגישה המרחיבה דווקא ביחס לסייג הפעולה המחשבתית – (אולי בגלל, ולא למרות) שבארה"ב הוא הלכתי ולא חקוק כבאירופה ובריטניה – בפרשת סייברסורס (שנדונה בבלוג כאן וכאן), ובפרשת קלאסן בה נדחו שניים מתוך שלושה פטנטים שעסקו בקביעת משטר חיסונים לפעוטות הממזער את הסיכון לתחלואה בגיל מבוגר, בעוד שאושר השלישי מתוכם שכלל, בנוסף לסקירת התצפיות ושערוך ההסתברות, גם את הצעד הגשמי של מתן החיסונים עצמם (בעוד שבנדון דידן לא נדרש כאמור צמצום דומה). כרסום מסוים של סייברסורס אירע בפרשת הולו, אולם נראה שהמילה האחרונה בעניין זה טרם נאמרה.
1

הגשות אלקטרוניות של בקשות PCT ברשות הפטנטים

בצעד מבורך, הודיעה אתמול רשות הפטנטים כי החל מחודש נובמבר ניתן יהיה להגיש בקשות PCT על גבי מדיה מגנטית באמצעות מערכת ה-PCT-SAFE. הגשה כאמור תאפשר קבלת הנחה של עד 300 פרנק שוויצרי באגרות הרישמיות.

כמו כן, לפי האמור בהודעה, בקרוב הרשות תודיע על אפשרות להגיש הגשה מקוונת של בקשות PCT.

(מקור: הודעת רשות הפטנטים)

2

הנדנה ממשיכה: ניתן לקבל פטנט על תוכנה – בתנאי שהיא סבוכה מספיק…

תהליך חשיבתי טהור.
(by nc-nd planetschwa)

ערכאת הערעור הפדראלית ממשיכה במטוטלת, ולאחר פסק הדין בעניין CyberSource בו הוטל ספק בדבר דיות החיבור למחשב בכדי ששיטת תוכנה תהיה ברת פטנט בארה"ב, קובע פאנל אחר של שופטים, בתיק אחר, כי שיטה שניתן לבצע אותה באמצעות תוכנה סבוכה דיה תהיה ראויה להגנה פטנטית. האם יש פטנטים בתוכנה בארצות הברית? השאלה הולך ומסתבכת.

במסגרת פסק הדין נדון פטנט 7,346,545 שכותרתו "METHOD AND SYSTEM FOR PAYMENT OF INTELLECTUAL PROPERTY ROYALTIES BY INTERPOSED SPONSOR ON BEHALF OF CONSUMER OVER A TELECOMMUNICATIONS NETWORK" אשר נטען כי אתר Hulu מפר.
בעיקרו, מדובר בפטנט העוסק בהפצה של סרטים באינטרנט בתמורה לצפייה בפרסומות. מודל בא בימים זה עוגן במסגרת הפטנט לתהליך שלם שבו המידע מוגבל מכלל הציבור, מסופק למי שצפה בפרסומת, ובתמורה המפרסם מעביר תשלום לספק התוכן.
תביעה מספר 1 של הפטנט קובעת כדלהלן:

A method for distribution of products over the Internet via a facilitator, said method comprising the steps of:
a first step of receiving, from a content provider, media products that are covered by intellectual property rights protection and are available for purchase, wherein each said media product being comprised of at least one of text data, music data, and video data;
a second step of selecting a sponsor message to be associated with the media product, said sponsor message being selected from a plurality of sponsor messages, said second step including accessing an activity log to verify that the total number of times which the sponsor message has been previously presented is less than the number of transaction cycles contracted by the sponsor of the sponsor message;
a third step of providing the media product for sale at an Internet website;
a fourth step of restricting general public access to said media product;
a fifth step of offering to a consumer access to the media product without charge to the consumer on the precondition that the consumer views the sponsor message;
a sixth step of receiving from the consumer a request to view the sponsor message, wherein the consumer submits said request in response to being offered access to the media product;
a seventh step of, in response to receiving the request from the consumer, facilitating the display of a sponsor message to the consumer;
an eighth step of, if the sponsor message is not an interactive message, allowing said consumer access to said media product after said step of facilitating the display of said sponsor message;
a ninth step of, if the sponsor message is an interactive message, presenting at least one query to the consumer and allowing said consumer access to said media product after receiving a response to said at least one query;
a tenth step of recording the transaction event to the activity log, said tenth step including updating the total number of times the sponsor message has been presented; and
an eleventh step of receiving payment from the sponsor of the sponsor message displayed.
בית המשפט קבע כי מדובר בתהליך המהווה את אחת מהקטגוריות המוגנות בפטנט לפי סעיף 101. חריג לעניין זה הוא התהליך המגן על רעיון אבסטרקטי, אך בית המשפט בבוחנו סוגיה זו קבע כי אין זה המצב כאן.
בית המשפט מבהיר כי רעיון אבסטרקטי אינו בר הגנה, אך יישום של הרעיון – ראוי גם ראוי להגנה. בית המשפט מתייחס לתביעה 1 וקובע כי כאן עניין לנו ביישום ולא ברעיון. קביעה זו נסמכת על כך שנדרש תכנות "סבוך" בכדי לתכנת את השיטה הזו. ובלשון בית המשפט:
Returning to the subject matter of the ’545 patent, the  mere idea that advertising can be used as a form of currency is abstract, just as the vague, unapplied concept of hedging proved patent-ineligible in Bilski.  However, the ’545 patent does not simply claim the age-old idea that advertising can serve as currency.  Instead the ’545 patent discloses a practical application of this idea. [...] Many of these steps [of claim 1] are likely to require intricate and complex computer programming.  In addition, certain of these steps clearly require specific application to the Internet and a cyber-market environment.

עם זאת, בית המשפט מבהיר – מידת מורכבות התוכנה אינה מבחן חד-משמעי. אף לא העובדה שהשיטה קשורה בטבורה לשימוש באתר אינטרנט. אין אלו אלא עוד אינדיקציות – בדומה למבחן מכונה-או-טרנספורמציה – אשר כאשר בוחנים את כולן נוכל לדעת אם עניין לנו ברעיון אבסטרקטי או ביישום קונקרטי.
בית המשפט ער אף לתוצאה בעניין CyberSource ולעניין זה הוא מבהיר: השיטה שנתבעה שם היתה שיטה מנטלית טהורה (purely mental), ואילו בעניין שהובא לפתחו נדרשת אינטרקציה מבוקרת של משתמשים דרך אתר אינטרנט, דבר החורג מגדר שיטה מנטלית טהורה. עוד מזכיר בית המשפט כי חריג זה הינו חריג מצומצם ממילא.
מכאן, קביעתו של בית המשפט כי הפטנט עומד בדרישות סעיף 101 לחוק האמריקאי. בית המשפט החזיר את הדיון לערכאה דלמטה בכדי שזו תבחן את יתר דרישות החוק ובראשם הדרישות לחדשנות והתקדמות המצאתית למול הידע הקודם.
הערות:
אף הניסיון ליישב בין שני פסקי הדין האחרונים, נראה לי שישנו קושי אמיתי לעשות זאת. ההסבר האמיתי להבדל הוא הסבר פרסונאלי. בעוד במותב שדן כאן ישב השופט ראדר אשר תומך בהגדרה רחבה של ההגנה הפטנטית, במותב של CyberSource ישבו השופטים דייק וברייסון שסבורים כי יש לצמצם הגדרה זו.
מידת המורכבות התכנותית נראית לי שלא מן העניין, מה עוד שאני מפקפק בידע של השופטים בדבר מידת המורכבות האמיתית הנדרשת לשם מימוש ההמצאה. 
בנוסף, מידת מורכבות המימוש נגזרת גם מהכלים הקיימים. אני לא בטוח שהפטנט של CyberSource היה קל למימוש למי שמתכנת את הפתרון באמצעות שפת סף בלבד. בצורה דומה, מי שנעזר במודולים קיימים יכול לממש את ההמצאה נשוא ההליך כאן בדקות בודדות. 
מבחן התוכן בר-הגנה פטנטית אינו צריך להיות תלוי זמן, ומה שנכנס בגדרו של המבחן היום צריך להמשיך ולהיכנס בגדרו אף מחר. מבחן המתייחס למידת מורכבות ממילא יהיה דינאמי ותוצאתו תשתנה.
שוב, לא נותר לי אלא לקוות כי בית המשפט ידון בעניין זה, כמו גם בעניין CyberSource בהרכב מלא.
ועניין אחרון – כיוון שבישראל אין את הפטנט הזה, אפשר להציע לאתר Hulu להתחיל לפעול בארץ ולבנות עלינו כמקור הכנסה חלופי.
(קריאה נוספת: Patently-O, Inventive Step)
18

מחקר חדש: טרולי פטנטים פוגעים ברווחה המצרפית

זהירות? טרול פטנטים.
(cc-by gil mnogueira)

מחקר חדש ביקש לבחון נתונים אמפיריים באשר לפעילות הכלכלית של טרולי הפטנטים ועל השפעתם על הכלכלה. החוקרים, ג'יימס באסן, מיכאל מיורר, וג'ניפר פורד מאונבירסיטת בוסטון, פרסמו את מאמרם "The Private and Social Costs of Patent Trolls" ובו הם מציגים את ממצאיהם.
בבסיס המחקר, ההנחה כי מחיר המניה של חברה משקף את שוויה הכלכלי הנכון. תחת הנחה זו, שינוי במחיר המניה בחלון זמנים הרלוונטי לתביעה, לאחר שמנטרלים השפעות חיצוניות אחרות, מאפשר חישוב הנזק לנתבעת. ברם, הנזק לנתבע אינו סוף הסיפור, כיוון שישנו צד מנצח המרוויח מעצם הפעולה. בצורה דומה, ועל ידי התייחסות לשינוי במחירי המניות של טרולי הפטנטים, החוקרים מעריכים כמה מהשווי הכלכלי שנגרע מהנתבעים עבר לצד התובעים.
החוקרים השתמשו במאגר מידע של 1,630 תביעות טרולי פטנטים שנאסף על ידי Patent Freedom. מתוכם 62% עסקו בפטנט על תוכנה. כיוון שבהרבה מהתביעות היו מספר נתבעים (עניין שעתה, לאחר רפורמת הפטנטים צפוי להיפסק לאור קביעת כלל חדש בדבר אי-צירוף נתבעים), בסך הכל היו 4,144 זוגות של תובע-נתבע. על פי ממצאי המחקר, הנתבע החציוני הפסיד 20.4 מיליון דולר בשווי שוק ואילו ההפסד הממוצע היה 122 מיליון דולר.
בממוצע מדובר על נזק של כמעט 90 מיליארד דולר בשנה, בעוד שהרווח לטרולי הפטנטים הוא רק של פחות מ-8 מיליארדי דולרים בשנה.
החוקרים בדקו אם אובדן הרווחה המצרפית האבודה צמחה לשחקן אחר, והגיעו למסקנה כי התשובה היא לאו. הממציאים זוכים רק לפחות מ-2% מההפסד שנגרם לנתבעים. גם מתחרים אחרים אינם זוכים לחלק ניכר מרווחה זו ואף לא עורכי הדין והפטנטים העוסקים בניהול ההליך.

טרול פטנטים. יותר נזק מתועלת?
(cc-by-nc-sa thecrypt)

מכאן מסקנת המחקר כי הנזק שטרולי הפטנטים עושים גובר על הרווחה המצרפית שלהם.

הערות:
הנתונים נראים משכנעים על פניהם. אך חשוב לציין שמדובר על חברות ציבוריות. אינני יודע לאבחן בין טרול פטנטים המונפק בבורסה לבין כזה שמניותיו אינן נסחרות, אך לא אופתע אם יימצאו הבדלים מסוימים בין שתי יישויות אלו. בסך הכל, המחקר התייחס ל-14 טרולי פטנטים שנסחרים בבורסה (Acacia Technologies, Asure Software, Burst.com Inc, Decisioning.com Inc, Interdigital, Intertrust Technologies Corp, LecTec Corp, Mosaid Technologies Inc, Network-1 Security Solutions Inc, OPTi Inc, Rambus, Tessera Technologies Inc, VirnetX Inc, Wi-Lan) וגם גודל מדגם זה אינו בהכרח בעל תקפות סטטיסטית.
בעיה נוספת במחקר היא שהוא, כאמור, מתבסס על ההנחה שמחירי המניות משקפים שווי כלכלי אמיתי, וכי היד הנעלמה מתקנת את שווי החברות בצורה נכונה. הנחה זו, אף שהיא מקובלת בעולם הכלכלי, אינה תואמת את המציאות ונראה לי שהדברים ברורים, במיוחד לאחר משבר הסאב-פריים של 2008.
יתרה מכך, טרולי הפטנטים מעודדים ממציאים להמשיך ולהמציא. משכך, תרומתם לחברה אינה רק בעצם הגשת התביעה כי אם גם בעצם הגשת בקשות פטנט נוספות. בכך, הטרולים תורמים להרחבת הידע האנושי. יתכן שתרומה זו מוסיפה לרווחה המצרפית תועלת כלכלית שלא נמדדה במחקר. החוקרים מציינים עובדה זו, אך הם סבורים כי אין מדובר בתרומה משמעותית.

אף כל הבעיות הללו, המחקר נראה היה משכנע בעיניי. נראה כי טרולי הפטנטים פוגעים ברווחה המצרפית.
לטעמי, אין בכך לגזור את המסקנה אותה מבקשים החוקרים לגזור – כי אין הצדקה כלכלית-ערכית לקיומם של טרולי פטנטים. אף אם טרולי הפטנטים מקטינים את העוגה הכוללת, יתכן שהם מאפשרים חלוקה שונה של העוגה (הקטנה). הטרולים מעבירים מההון המצוי אצל חברות מסוימות ומעבירים את חלקו לממציא. בכך, הטרולים מייצרים צדק חלוקתי בהקטנת הפערים החברתיים בין בעלי ההון והממציאים.
האם צדק חלוקתי זה הוא ראוי? מהו יחס פגיעה ברווחה – צמצום פערים ראוי? לא יודע. תשאלו את ג'ון רולס ופילוסופים אחרים. לא אתיימר לענות על שאלות אלו.

(מקור נוסף: ars)

4

רפורמת הפטנטים האמריקאית יצאה לדרך.

אובמה חותם.
(White House Photo, Lawrence Jackson, 9/16/11. אין זכויות שמורות)

במזל טוב, אובמה חתם במהלך סוף השבוע האחרון על רפורמת הפטנטים האמריקאית.
בפוסט זה אציין רק בראשי פרקים מספר שינויים מרכזיים שהרפורמה עורכת:

  1. First (inventor) to file – גם בארה"ב מי שיגיש בקשה לפטנט יגבר בזכות, אף אם הוא זה שהמציא את המצאתו מאוחר יותר בזמן. כלל זה, הנהוג בכל העולם, לרבות בישראל (בסעיף 9 לחוק הפטנטים בעל הכותרת הילדותית משהו "כל הקודם זוכה") מייצר ודאות בדבר עדיפותו של ממציא אחד על פני השני.
  2. מהו Prior Art – הרפורמה משנה את הגדרת הידע הקודם, אך משמרת את תקופת החסד בת השנה ביחס לפרסום שעשה הממציא (אך לא פרסומים שעשו אחרים). בין היתר, מבוטלת ההבחנה בין שימוש קודם שנעשה בארה"ב לבין שימוש קודם שנעשה מחוץ לה (וקודם לכן לא היווה ידע קודם על פי הדין האמריקאי). 
  3. התנגדויות - החוק החדש מאפשר הגשת התנגדות, כמו גם הגשת מסמכים במהלך הבחינה על ידי צדדים שלישיים. 
  4. ביטול ה-Best Modeדרישת ה-Best Mode היתה דרישה ייחודית לדין האמריקאי וכעת היא בוטלה. 
  5. ביטול תביעות False Marking – לאחר פסיקה תקדימית ופרץ התביעות שהיא הובילה, החוק החדש מבטל את התמריץ להגיש תביעות בגין סימון כוזב בארה"ב. החוק קובע כי רק המדינה תגבה את הקנס בגין הפרה, אך מתחרה יוכל גם לזכות בפיצויים בגין נזקים שנגרמו לו. 
בצד הפיננסי ישנן גם כן שתי בשורות חשובות. הראשונה, תוך 10 ימים מחקיקת החוק אגרות ה-USPTO יעלו ב-15%, כך שאם יש לכם תשלום שעליכם לשלם – מוטב לעשות זאת כעת, ולא להמתין ולספוג את ההתייקרות.
הבשורה השנייה חשובה לממציאים קטנים – בדומה לסטטוס ישות קטנה, החוק מכיר גם בסטטוס ישות זעירה (micro entity) שתזכה בהנחה משמעותית של 75% מכלל האגרות (בניגוד לישות קטנה שזוכה להנחה של 50% "בלבד"). 
4

כמה מחשבות על CyberSource

בדיקה מי מאחורי הכבל – רעיון אבסטרקטי
(by explainthatstuff)

בפוסט האורח שלה, שרון סקרה את פסק הדין בעניין CyberSource ואת הדין הנוגע לתביעות Beauregard ברחבי העולם. המסקנה הכללית היא כי מקום בו בפטנט על תוכנה מוכר, הגבלה צורנית של הגדרת ההמצאה אינה מעלה ואינה מורידה. כך, הגדרת ההמצאה לכדי מוצר המאוחסן על גבי מצע קריא על ידי מחשב (computer readable medium) אשר תוכנו מאפשר למחשב לבצע שיטה כלשהי, לא תהיה מוכרת לפטנט אלמלא השיטה עצמה ראויה לקבלת הגנה פטנטית.
אף שפסק הדין מתייחס לסעיף 101 (היינו, לשאלה אילו סוגי המצאות ראויות למתן הגנה פטנטית), נדמה כי הדברים האמורים נכונים גם באשר לדרישות המהותיות ובראשם ההתקדמות ההמצאתית – שכן שיטה הנעדר התקדמות המצאתית, ממילא קידודה לכדי הוראות מחשב המאוחסנות על מצע מתאים אינו מסוג הדברים שבעל מקצוע מיומן בתחום לא היה יכול לעשות בעצמו.


בעיניי, ההחלטה בעניין CyberSource היא יוצאת דופן בנוף המשפטי האמריקאי. בעוד שבישראל ההגנה הפטנטית משתרעת אל מעבר לאמור בתביעות הפטנט והיא חלה על "עיקר האמצאה" (ראו סעיף 49 לחוק הפטנטים), בארצות הברית הכל מתחיל ונגמר בתביעות. כך, בתי משפט לעולם מזהירים עצמם מפני קריאה של תוספות מתוך הספסיפיקציה (תיאור בקשת הפטנט) אל תוך התביעות בכדי שלא לצמצם את היקפן שלא כדין. צמצום זה, יש להבהיר, אינו עניין שקל להתחמק ממנו כאשר בית המשפט מתבקש לפרש את היקף התביעות, ועליו לעשות זאת לאור התיאור עצמו. הקו בין פרשנות מצמצת לבין הוספת לימיטציות אינו קל, והוא מושא של ערעורים רבים.
כיוון שכך, כאשר אנו רואים את בית המשפט האמריקאי מתעלם מהתביעות ותחת זאת מבקש לחשוף את ה-underlying invention – הוא עושה דבר יוצא דופן. שרון כינתה זאת כ"הרמת מסך", אך בעיניי אין זה אלא זיהוי עיקר האמצאה. במקרים רבים בעבר בית המשפט נמנע מלזהות את עיקר ההמצאה וטרח להבהיר כי היה על מנסח התביעות לעשות עבודה טובה יותר. כך למשל, בעניין BMC Resources קבע בית המשפט כי נוכח ניסוח התביעות הפרת ההמצאה המוגנת בפטנט מתבצעת על ידי שני גופים שונים ולמעשה הפטנט לעולם לא יופר. שם, בית המשפט ציין כי אף שמדובר בתוצאה קשה עבור בעל הפטנט, הוא יכל היה להימנע ממנה באמצעות ניסוח נכון של התביעות. כמו עניין BMC Resources כך מקרים רבים אחרים של הפרת פטנט במשותף.
זאת ועוד. אף הדרישה להבחנה בין הקטגוריות השונות של ההמצאות לפי סעיף 101 (מכונה, שיטה, הרכב או מוצר) נחשבת דרישה מהותית, ומקום בו יש ערבוב של סוגי המצאות שונות דין הערבוב לפסול את התביעה הרלוונטית.

בעניין CyberSource אנו עדים לגישה שונה. אומנם, ניתן לאבחן אותה בנקל מהעניינים הקודמים. כאן זיהוי עיקר האמצאה נועד להקשות על מבקש הפטנט, וזאת בניגוד למצב בהפרת פטנט במשותף וגם באשר לערבוב סוגי ההמצאות. כל עוד בעל הפטנט ניסח בעצמו את תביעותיו, אין לו אלא להלין על עצמו על שגיאותיו אשר גרמו להצרה מיותרת של היקף הפטנט או לבטלותו. כאשר בעל הפטנט מנסה באמצעים צורניים לגבור על דרישה מהותית – לא נרשה לו זאת (והשוו עניין G03/08 האירופאי, אשר מאפשר התגברות צורנית על דרישת התוכן).

הנקודה השנייה אליה ארצה להתייחס הוא השוני המהותי בין שתי התביעות.
תביעה 3, תביעת השיטה, קובעת בפשטות:

3. A method for verifying the validity of a credit card transaction over the Internet comprising the steps of:
a) obtaining information about other transactions that have utilized an Internet address that is identified with the credit card transaction;
b) constructing a map of credit card numbers based upon the other transactions and;
c) utilizing the map of credit card numbers to determine if the credit card transaction is valid.

לעומתה תביעה 2, תביעת המצע, קובעת המצאה צרה בהרבה:

2. A computer readable medium containing program instructions for detecting fraud in a credit card transaction between a consumer and a merchant over the Internet, wherein execution of the program instructions by one or more processors of a computer system causes the one or more processors to carry out the steps of:
a) obtaining credit card information relating to the transactions from the consumer; and
b) verifying the credit card information based upon values of plurality of parameters, in combination with information that identifies the consumer, and that may provide an indication whether the credit card transaction is fraudulent, wherein each value among the plurality of parameters is weighted in the verifying step according to an importance, as determined by the merchant, of that value to the credit card transaction, so as to provide the merchant with a quantifiable indication of whether the credit card transaction is fraudulent,
wherein execution of the program instructions by one or more processors of a computer system causes that one or more processors to carry out the further steps of;
[a] obtaining information about other transactions that have utilized an Internet address that is identified with the credit card transaction;
[b] constructing a map of credit card numbers based upon the other transactions; and
[c] utilizing the map of credit card numbers to determine if the credit card transaction is valid.

כפי שניתן להתרשם מההדגשה שהוספתי, בניגוד לתביעה 3, תביעה 2 קושרת את ההמצאה למכונה מסוימת. אומנם, מדובר במחשב סטנדרטי בעל מעבד, אך עדיין בכך ישנו הבדל מהותי בין שתי התביעות. תביעה 3 יכולה היתה להיות מופרת באמצעות נייר ועפרון ואילו תביעה 2 לא. תביעה 2, למעשה, איננה רעיון אבסטרקטי, אלא היא מתרחשת בעולם והיא בעלת מימוש מטאפיזי ברור. בעיניי, נדמה כי מבחן המכונה-או-טרנספורמציה מתקיים לעניין תביעה זו. כזכור, על פי הלכת בילסקי, אין בכך די ואף המצאה העומדת במבחן זה אינה בהכרח עומדת בדרישת סעיף 101, אך נוכח ההבדל דומה בעיניי כי נדרשת הצדקה שונה לאי עמידתה של תביעה 2 במבחן סעיף 101.

בסופו של יום, כמו שרון, אף אני חושב שהתוצאה נכונה. תחושת הבטן אינה נוחה ממתן פטנט רחב כל כך על עניין שנראה כטריוויאלי. כלשון המימרא הידועה Hard cases make bad law, ופסק הדין אינו נותן מבחן כלשהו ליישום לעתיד.
טוב תעשה ערכאת הערעור הפדראלית אם תדון בעניין מחדש בהרכב מלא ותוציא תחת ידיה מבחנים חדשים ליישום למקרים עתידיים.

0

IBM שוב מוכרת פטנטים לגוגל

אחרי המקרה הקודם, נראה שזה מתחיל להיות הרגל. IBM מכרה לגוגל לא פחות מ-1,023 פטנטים. גוגל רוכשת פטנטים בכדי להגן על עסקיה לאור מלחמות הפטנטים, ונראה ש-IBM שמחה להמשיך ולממש את הפטנטים כאשר הם במחירי שיא.

בחודש יולי, גוגל רכשה כ-1,000 פטנטים מ-IBM, וכעת נודע כי בחודש אוגוסט היא רכשה את האלף החדשים. עובדת קיומה של העסקה התגלה לאחר שב-13.09.2011 נרשמה העברת הזכויות במשרד הפטנטים האמריקאי. מסמכי ההסבה נחתמי ב-17.08.2011.

עניין אנקדוטלי אחד. מספר הפטנטים שנרכשו הוא לא פחות מאשר המספר המקסימאלי הניתן לייצוג באמצעות 9 סיביות. המספר הבא, 1024, הוא מספר בעל משמעות מיוחדת במדעי המחשב. אין זו הפעם הראשונה שבהצעות רכש לפטנטים על ידי גוגל אנו עדים למספרים טיפולוגיים. במכירה הפומבית של נורטל, גוגל הציעה לא פחות מפאי מיליארדי דולרים בגין חבילת הפטנטים שנמכרה שם…

(מקור: PCWorld)

4

פוסט אורח: פסיקה: תביעה למוצר תוכנה תיפסל אם התהליך המיושם אינו כשיר

by Luis Fernández García

על-פי הלכה תקדימית שנקבעה לאחרונה בבית-המשפט הפדראלי לערעורים בארה"ב, תביעה למצע מאכסן המכיל הוראות לביצוע תהליך בידי מחשב – המכונה בעגה המקצועית תביעת בורגארד – לא תיחשב עוד כשירה לפטנט, ככל שהתהליך שביסודה אינו בא בגדרו של סעיף 35U.S.C.§101, הקובע את תחומי הכשירות כדלקמן:

any new and useful process, machine, manufacture, or composition of matter, or any new and useful improvement thereof
האמצאה שעמדה במוקד הסכסוך בין הצדדים עוסקת בחשיפת ניסיונות מרמה בעסקאות מקוונות, באמצעות הצלבת מידע כתובת האינטרנט (MAC ,IP וכדומה) של הרוכש עם כתובות ששימשו לעסקאות מרמה בעבר. תביעת ההפרה שהגישה CyberSource כנגד Retail התבססה על שתי תביעות בלבד מן הפטנט.

בית-המשפט ניתח תחילה את תביעת השיטה – הן לפי מבחן ה"מכונה-או-התמרה" שסויג בפרשת Bilski כבלתי-מכריע, הן לאור הלכות קודמות שקבעו כי תהליכים מחשבתיים כשלעצמם לא יהיו כשירים לפטנט – והסיק כי היא נוגעת לתהליך מחשבתי הניתן להתבצע בידי אדם בשימוש בנייר ועפרון (למעשה, בעלת הפטנט אף הודתה כי טרם יצירת המימוש הממוחשב, ביצעו עובדיה בדיקה דומה באופן ידני).

by quacktaculous

או-אז עבר בית-המשפט לתביעה האחרת, וקבע – תוך שהוא מסתמך על מקרה קודם בו נעשתה "הרמת מסך" מעל תביעת התקן עם הגדרות פונקציונליות (Means-Plus-Function) כך שזוהתה עם תביעת שיטה שנפסלה – כי חרף השוני המילולי, מבחינה מהותית תביעת הבורגארד הנדונה, בדומה למקבילתה תביעת השיטה, נוגעת לתהליך מחשבתי של איתור עסקאות מרמה ולא למוצר לאכסון הוראות מחשב. הנטל לסתור, שהועבר לתובעת, לא הורם.

לקריאת המשך המאמר »

0

מחקר חדש: לפטנטים יש ערך בפרסום מידע טכני

חוקר מתקשה לקרוא בין שורות הפטנט.
(מקור: ויקימדיה)

דיני הפטנטים נועדו לשרת מטרה חברתית של עידוד המחקר והתפתחות הטכנולוגיה. הם עושים זאת, באמצעות יצירת הסדר של גילוי תמורת בלעדיות- הממציא יגלה לציבור את המצאתו, ברמה שתאפשר לבעל מקצוע מיומן בתחום לנצל את ההמצאה, ובתמורה, הוא יזכה לבלעדיות על ניצול ההמצאה לתקופה תחומה בזמן. כך, המדע יוכל להתקדם. כלל החוקרים יחשפו למידע החדש, ויוכלו לשפר ולפתח את ההמצאה ולנצל אותה להמשך המחקר שלהם. מנגד, בעל ההמצאה שמח לפרסם אותה, כיוון שכך הוא זוכה לבלעדיות על ההמצאה, בלעדיות שהיא בלתי-תלויה במקור – כלומר, בלעדיות גם למול מי שהגיע לאותה ההמצאה בצורה בלתי תלויה אליו, אך בזמן מאוחר יותר. מבקרי מערכת הפטנטים טוענים כי הפטנטים אינם משרתים מטרה מוצהרת זו, באשר האופן שבו הם נכתבים אינו מאפשר לבעל מקצוע לקרוא אותם ולהבין את ההמצאה מהם.

מאמר חדש שהתפרסם לאחרונה, מתאר מחקר אמפירי בעניין זה, ולפיו מתברר שדווקא ישנה תועלת מחקרית מקיומם של הפטנטים. לטענת המחברת, הפטנטים התגלו כמקור למידע מחקרי שימושי, אשר לעיתים אינו זמין במקומות אחרים. 70% מהנשאלים שקראו פטנטים ציינו כי הם קראו אותם מתוך מטרה לגלות מידע טכני. בין היתר, 40% ציינו כי קראו פטנטים בכדי להבין כיצד אחרים פתרו בעיות דומות לשלהם. 44% ציינו כי נעזרו בפטנטים בכדי לחקור נושא כלשהו.
תשובה מעניינית נוספת היתה כי 62% מאלו שקראו פטנטים חשבו שלא ניתן יהיה לשחזר את ההמצאה ללא מידע נוסף. כלומר, 62% סברו כי התיאור אינו עומד בדרישת האיפשור (Enablement).
יש לציין, כי המחקר התמקד בתעשיית הננו-טכנולוגיה, כך שלא מן הנמנע שבדיקה בתחומים שונים תניב תוצאות אחרות, ואף הפוכות.
המחברת סבורה כי יש לעמוד בקפדנות על דרישת האיפשור, וכן להקטין את החסמים הקיימים בשימוש במידע הפטנטי. לעניין זה, היא מזכירה, כי קריאת פטנט שלאחר מכן ייחשב כמופר, עשויה להתפרש כהפרתו ביודעין (willful infringement). החשש מפני הפרה ביודעין עשוי למנוע מחוקרים לגשת למידע המצוי בפטנטים.
לטעמי, הנושא עצמו מעניין, וראוי למחקר מעמיק. לשם הדוגמה, אחד הנימוקים השכיחים כנגד מתן פטנטים על תוכנה הוא שאין תועלת לציבור מקיומה של מערכת הפטנטים ומחשיפת ההמצאות באמצעותה. מחקרים אמפיריים מסוג זה, עשויים לשפוך אור על הנושא ולאפשר דיון מושכל יותר בדבר הפתרון הרצוי והראוי.
0

גם קודאק חושבת: עכשיו זה הזמן למכור

קודאק. פעם מכרו מצלמות.
היום מוכרים פטנטים
(צילום: D. Meyer)

חברת הצילום קודאק החליטה למכור כ-10% מפורטפוליו הפטנטים שלה, הכולל 1,100 פטנטים שונים. במרכז פורטפוליו הפטנטים בולטים פטנט 6,292,218 העוסק ביצירת תצוגה מקדימה למצלמות דיגיטליות ופטנט  5,493,335 העוסק במצלמה דיגיטלית המאפשרת צילום ברזולוציות שונות באמצעות אותו סנסור דיגיטלי. פטנטים אלו עמדו כבר במבחן מול סמסונג ו-LG בהליך בפני ה-ITC, ובפשרה שהושגה בין הצדדים, שילמו החברות המפרות לקודאק סכום של כ-900 מיליון דולר.
קודאק מצויה כרגע בתביעות נגד RIM ו-אפל בטענה של הפרת פטנטים אלו. כיוון שכך, חברות אלו יהיו, ככל הנראה, בין המתעניינים הראשונים לרכישה. כזכור, לאחרונה, RIM ואפל, ביחד עם מיקרוסופט וסוני, רכשו את הפטנטים של נורטל, כאשר גברו על ההצעה של גוגל לרכישת הפורטפוליו והציעו 4.5 ביליון דולר. כך, שלא מן הנמנע שקבוצת רכישה נוספת כזו תתארגן לרכישת הפטנטים האלה.

נראה, כי בדומה לדעתי, גם קודאק חושבת שעכשיו נכסי הפטנטים נמצאים בשיא, וכדאי לפעול לממשם. תחת המשך הליכי ליטיגציה כנגד מפרים ומכירת רישיונות – פעולות שיובילו לתזרימי הכנסות עתידיים, במכירת הפטנטים מאפשרת סילוק אלמנט אי-הוודאות וקבלת סכום כסף משמעותי במעמד המכירה.

(מקור: MoneyWatch)

13

פסיקה: עובד ומעביד יכולים להסכים שאמצאת השירות תהיה בבעלות העובד

חוק הפטנטים קובע כי המצאה של עובד שהומצאה בתקופת שירותו ובעקבותיו היא המצאת שירות השייכת למעביד. ברם, הוראת חוק זו אינה הוראה קוגנטית והצדדים רשאים להתנות עליה בהסכם.
בעניין שנדון אך לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו התברר סכסוך בין מעסיק לעובדת. לאחר שהוגשה בקשת פטנט ארעית (פרוביזיונאל) בארצות הברית על שם העובדת בלבד, הוגשה גם בקשת PCT על שמה של העובדת ועל חשבונו של המעביד (פורסמה כ: WO/2010/049927). לאחר זמן קצר, התגלע סכסוך בין הצדדים בדבר הבעלות באמצאה כאשר כל צד טוען – שלי היא.
בית המשפט הבהיר, כי הנטל להראות כי אמצאה הינה אמצאת שירות, כהוראת סעיף 132 לחוק מוטל על שכמו של המעסיק. לעומת זאת, נטל ההוכחה להראות כי בין הצדדים נערך "הסכם אחר", המתלה על גבי הוראות סעיף 132 לחוק, מוטל על טוען טענה זו – דהיינו על העובדת.
בית המשפט בחן את עובדות המקרה וקבע כי אף שאין הסכם בכתב, הראיות מצביעות כי גרסת העובדת עדיפה על גרסת המעביד. בית המשפט סיכם את קביעתו העובדתית כדלהלן:

"ולסיום לא למותר לשוב ולהטעים, כי חברת אוריין הניחה לפתחו של בית המשפט גרסה קוטבית, שלפיה "כולה שלי". חברת אוריין בחרה שלא לצרף לתובענתה ראיות מהותיות שאינן מתיישבות עם גרסתה, ובכללן תכתובת דואר אלקטרוני שהתקיימה סמוך להגשתה של הבקשה הארעית, וכתב ההתחייבות שיעל נדרשה לחתום עליו לאחר הגשתה של הבקשה הבינלאומית. מכתב ההתחייבות עולה בבירור, כי בין הצדדים השתכללה הסכמה מוקדמת באשר לבעלות באמצאה, אך חברת אוריין בחרה שלא להציג עובדה זו לפני בית המשפט וממילא שלא התמודדה עימה. כאשר עומתה חברת אוריין עם המסמך, היו הסבריה סותרים ומגומגמים. אמנם במועד עריכתו של כתב ההתחייבות טענה חברת אוריין לקיומה של הסכמה מוקדמת שעניינה בעלות משותפת באמצאה, אך אוריין בחרה  להתעלם מהמסמך ולנסות לתפוס מרובה תוך שהיא טוענת להעדרה של הסכמה מוקדמת כלשהי. טענתה הנוספת של חברת אוריין, כי למדה על דבר הגשתן של הבקשות לרישום הפטנט רק בדיעבד לאחר קבלת מכתבו מיום 4/11/09 של עו"פ ברסלר, תלושה אף היא מהמציאות. עם קרוס נדבכיה המרכזיים של גרסת חברת אוריין, ובהינתנה של יריעת המחלוקת הקוטבית שהונחה לפני, גרסתה של יעל עדיפה בעיני על פני גרסתה של אוריין."

נוכח קביעה זו, נדחתה תביעתו של המעביד לצו הצהרתי כי הוא הבעלים של האמצאה נשוא בקשת הפטנט. כן נפסקו לטובת העובדת הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך של 60,000 ש"ח.

הערות:
שלוש סוגיות משפטיות מעניינות עולות לדידי מפסק הדין.
לקריאת המשך המאמר »

2

חוזר 004/2011 – פטנטים – בקשות להארכת תקופת הגנה של פטנטים

היום פורסם חוזר 004/2011 – פטנטים העוסק בבקשות להארכת תקופת ההגנה של פטנטים, מכוח פרק ד', סימן ב' לחוק הפטנטים. החוזר עוסק בשני עניינים של פרוצדורה: סדר בחינה ותוכן הבקשה.
באשר לסדר הבחינה נקבע בפשטות סדר הנגזר ממועד פקיעת הפטנט ולא ממועד הגשת הבקשה.
באשר לתוכן הבקשה לצו הארכה, מעיר החוזר כי נוכח תיקון החוק משנת 2006, התקנות הרלוונטיות (תקנות הפטנטים (הארכת תקופת הגנה – סדרי דין בבקשה לצו, בהתנגדות לצו ובבקשה לביטול), התשנ"ח-1991) אינן תואמות את הדרישה שבחוק. כיוון שכך, החוזר מבקש להבהיר מהם הפרטים שיש לציינם בבקשה לצו ארכה.

אני חש רגשות אמביוולנטיים לגבי העניין השני. מובן, כי מוטב כי הרשם והרשות יפעלו ליידע את הציבור בדבר הדרישות הפרוצדורליות, וכך יחסכו הסתבכויות מיותרות. כאשר התקנות אינן תואמות את הדרישה החוקית, הוצאת החוזר היא עניין מבורך. ברם, מקום בו יש חוסר התאמה בין התקנות לבין החוק מוטב לטעמי לפעול לתיקון התקנות, ולא לאיין עניין זה באמצעות חוזר רשם. כמובן, שכל עוד המדובר בפתרון זמני וארעי, אין כל בעיה עם החוזר. הניסיון מלמד כי תקנות הפטנטים השונות אינן מעודכנות תדיר ואין המדובר בפרט היחיד המופיע בתקנות כלשהן השונה מהוראות החוק. ועם זאת, אחרי כחמש שנים של מצב קיים, הבהרת העניין בחוזר – מבורכת היא. אני אקווה שהתיקון לא ייעצר שם.

0

100 שנה לפטנט הראשון של IBM

IBM מציינת השבוע את יום השנה המאה לפטנט הראשון שנרשם על שמה.
הפטנט, העוסק במכונת ליווח – בניית לוח המציג נתונים שנאספו על גבי כרטיסים מנוקבים, היווה בסיס להצלחה העסקית הראשונית של החברה. מאז, המציאו מדענים ומפתחים של IBM יותר מ- 150,000 המצאות שנרשמו כפטנטים.
בשנה שעברה השיגה IBM שיא של כל הזמנים ברישום פטנטים בארה"ב, עם 5,896 פטנטים חדשים שנרשמו על שמה, עיקרם פטנטים על תוכנה. גם ב-2011 IBM מדווחת על ציפייה להמשיך ולשמור על המסורת המתמשכת מזה כמעט שני עשורים, כחברה המובילה בראש טבלת רושמי הפטנטים בארה"ב.
מזה הכל התחיל. שרטוט מתוך הפטנט הראשון של IBM

עודד כהן, מנהל מעבדת המחקר של IBM בחיפה ציין כי "המצאות וחדשנות היו תמיד חלק מרכזי באסטרטגיה העסקית של IBM. הן מאפשרות לחברה להפתח ולהוביל את השוק לאורך מאה שנה – למרות השינויים הדרמטיים בתעשיית טכנולוגיות המידע". "גם בעידן ההאטה העולמית, שהובילה אחדים מהמתחרים לצמצם את השקעות המו"פ על מנת לעמוד ביעדים קצרי טווח המשיכה IBM לדבוק בעיקרון לפיו הגנה על השקעות המחקר שלה חיונית על מנת להבטיח את יתרונה התחרותי בעתיד. המחוייבות המתמשכת של IBM לחדשנות ולהצגה מתמדת של חידושים והמצאות, הולידה תזרים הכנסות של מיליארד דולר בשנה המגיעות לחברה כתמלוגים על שימוש בנכסי הקניין הרוחני שלה", ציין כהן. ולכך יש להוסיף שלאחרונה IBM מכרה כ-1,000 פטנטים לגוגל, וגם עסקה זו הולידה הכנסות נוספות.

מעבדות המחקר של IBM בישראל מהוות מקור חשוב לפטנטים אותם רושמת החברה. עד היום, הוענקו 356 פטנטים אמריקאים לחידושים טכנולוגיים שפותחו במעבדות המחקר של IBM בישראל. 1,140 בקשות לרישום פטנטים של חוקרים ומפתחים בארץ הוגשו לאורך שנות קיום המעבדות.
אחד הפטנטים המוכרים ביותר לכל משתמש אינטרנט, אשר נהגה ופותח בישראל, הוא זה של שינוי צבע הקישורית באתר אינטרנט. פטנט US5806077, שפותח על ידי חוקרי IBM בישראל, הגדיר לראשונה את המנגנון שבו לחיצה על קישורית היפר-טקסט משנה את צבע הקישורית בהצגות הבאות שלה, על מנת להזכיר למשתמש כי כבר ביקר באתר אליו היא מובילה.
פטנט אחר שפותח בישראל ושמוכר לקהל הוא האפשרות לחלץ טקסט, באמצעות OCR, מהמסך. אין זו אלא הטכנולוגיה בבסיסה של תוכנת התרגום המוכרת "בבילון".

(מקור: press release של IBM)

0

יש בבעלותך פטנט? עכשיו זה (אולי) הזמן למכור

האם עכשיו זו תקופת הגאות של נכסי הפטנטים? יש שיטענו כי הנתונים האמפיריים ללא ספק מצביעים שכן.
אז אחרי שמודו מכרה את תיק הפטנטים שלה במחיר של כ-200,000 דולר לבקשת פטנט/פטנט, ואחרי שתיק הפטנטים בן 6,000 הפטנטים של נורטל נרכש במחיר אסטרונומי של 4.5 מיליארד דולר, כלומר 750,000 דולר לפטנט (אחרי שגוגל קצת השתגעה בתהליך), אתמול נודע כי IBM מכרה אוסף פטנטים לגוגל.
הנתון הזה מעניין במיוחד כיוון שהאסטרטגיה המסחרית של IBM בנוגע לפטנטים היא ברורה: חתימת הסכמי רישיונות צולבים בינה לבין מתחרותיה. כלומר, IBM אינה נוהגת למכור את הנכסים עצמם, ואילו עכשיו הם החליטו לעשות כן. לאחר שגוגל הפסידה בהתמחרות לרכישת הפורטפוליו של נורטל, היה זה אך ברור כי היא תאלץ למצוא פתרון אחר, ובשל כך היא, ככל הנראה, הסכימה לשלם סכום כסף נכבד ל-IBM.
אז למה זה קורה? ראשית, בגלל המצב. מחירי המטריות עולים לאחר היורה, וגם מחירי התותחים מאמירים לאחר פרוץ המלחמה. נוכח מלחמות הפטנטים הבלתי פוסקות (כאן וכאן וכאן וכאן כבר נמאס לי).
שנית, בגלל שהתעשייה מבינה את השווי הפוטנציאלי של הפרת פטנט. אחרי שחברה קנדית קטנה זכתה בפיצויים בסך של כמעט רבע מיליארד דולר ממיקרוסופט בגלל feature זניח למדי, השוק לומד ומבין את השווי של הנכסים הללו, ואחת האינדיקציות הטובות לכך היא ההצלחה של RPX שתפקידה להגן על לקוחותיה מפני התקפות של טרולי פטנטים.
שלישית, קיומם של טרולי הפטנטים שיכלל את השוק. בעוד שבעבר, מסלול מסחור הפטנטים היחיד שהיה מקובל היה הקמת עסק והדגמת הטכנולוגיה עד כדי רווחיות או EXIT, טרולי הפטנטים הפכו את השוק למשוכלל (ובכך תרומתם החיובית, להשקפתי). כך הטרולים מאפשרים מיקסום מחירי הנכסים, לטובת הממציאים ובעלי הפטנטים.
כיום, יותר מתמיד, ובמיוחד בתחום של פטנטים בתוכנה, כל בעל פטנט צריך לשקול את אפשרות מימושו במכירה. הדבר נכון לבעלי פטנטים פרטיים, אבל גם לחברות שעוסקות בתחומים, ואף מנצלות את ההמצאות מוגנות הפטנט. חברות כגון אלה יכולות למכור את הפטנטים תוך שימור רישיון ניצול לעצמן, אם יש צורך בכך.
יכול להיות שמדובר בבועה, ושרמת המחירים לא תישאר בגובה הנוכחי לאורך זמן. סוחרי פטנטים שעמם אני בקשרים מספרים שהיום, יותר מתמיד, קל לקבל הצעות לרכישה, ובמיוחד כאשר מדובר בפטנטים על תוכנה.

(ותודה לשמואל אור על ההפנייה לאסטרטגיית ה-bidding של גוגל במכרז של נורטל)

עדכון (10.08.11): וכאילו להמחיש את הנקודה שלי, התפרסמה רשימה מעניינת של עסקאות פטנטים שבוצעו לאחרונה. בכלל אלו העסקאות הבאות:

  • Wi-Lan רכשה 60 פטנטים במחיר של 8 מיליון דולר. כלומר במחיר של כ-130,000 דולר לפטנט.
  • LSI העבירה 115 פטנטים ל-NetApp.
  • RPX קנתה 43 פטנטים.
0

סטטיסטיקות על הארכות תקופות של פטנטים בארצות הברית

על פי סעיף 154 לחוק הפטנטים האמריקאי במקרים מסוימים יש התאמה של תקופת הפטנט לאור ההתנהלות במהלך הליך בחינת בקשת הפטנט. הרעיון הכללי הוא שתקופת הפטנט לא תיפגע לאור התנהלות איטית של משרד הפטנטים. כך, תינתן ארכה על כל יום שעבר לאחר תקופה של 14 חודשים מיום הגשת הבקשה ועד שליחת דו"ח ההשגות הראשון/הודעת קיבול על ידי בוחן הפטנטים. כמו כן, ניתנת ארכה על תקופת הפטנט לכל יום נוסף שלקח לבוחן לענות על תגובה להשגה מעבר ל-4 החודשים הראשונים. תקופת הארכת הפטנטים מתחשבת גם התנהלות איטית של מבקש הפטנט ומקזזת את הארכות שהוא קיבל.

בלוג הפטנטים Patently-O מציג נתונים סטטיסטיים מענייניים לגבי הארכות שניתנות בפועל. החל משנת 2006, שם כ-50% מהפטנטים שניתנו זכו להארכה, חל גידול בשיעור הפטנטים שזוכים להארכת מועד עד לשיא של 80% בשלהי 2010. לאחר שיא זה, החלה מגמת ירידה, שניתן להעריך שהיא קשורה לשיפור בקצב העבודה של ה-USPTO מאז כניסתו של רשם הפטנטים האמריקאי הנוכחי, דיוויד קאפוס, לתפקיד ביוני 2009 (למשל במסגרת תוכנית "ניקוי" מלאי הבקשות הישנות (COPA)).
עוד נתון שמעניין לראות הוא תקופת הארכה שניתנת בפועל.

כמו שניתן לראות החל מתחילת 2010 היתה קפיצה משמעותית בתקופת הארכה הממוצעת שניתנת. קפיצה זו נובעת מההחלטה בעניין Wyeth שקבעה כי ה-USPTO נהג לחשב בחסר את תקופת ההארכה לפטנטים.
נראה שהחלטה זו הוסיפה בממוצע ל-80% מהפטנטים כ-200 ימי בלעדיות נוספים. כלומר, בממוצע, כל פטנט זוכה לתקופה נוספת של 160 ימי בלעדיות בארצות הברית, תודות להחלטה זו.

ובכלל, כיוון שהארכה הממוצעת כיום היא בת כ-600 יום והיא ניתנת בכ-80% מהפטנטים, מעתה אל תאמרו שפטנט ניתן לתקופה של 20 שנים מיום הגשת הבקשה, אלא תאמרו – פטנט בארה"ב ניתן, בממוצע, לתקופה של 20 שנים מיום הגשת הבקשה ו-480 יום נוספים, או בקיצור לתקופה ממוצעת של 21.3 שנה.

תגיות: ,
1

פטנטים על המצאות "ירוקות"

אחד הנתונים המעניינים שנחשפו בדו"ח רשות הפטנטים לשנת 2010 נוגע להכרה בבקשות "ירוקות". חוזר רשם מ.נ. 76 קבע מסלול מואץ לבחינת בקשות פטנט העוסקות בהמצאות "ירוקות". על פי החוזר:
במסגרת המאמצים הגלובליים לשמירת כדור הארץ ואיכות הסביבה, נוקטים משרדי פטנטים רבים בעולם המערבי מדיניות של עידוד הגשת בקשות פטנט בגין אמצאות ירוקות. משרד הפטנטים הישראלי רואה לנכון לאמץ מדיניות זו, לשם עידוד המחקר והפיתוח בנוגע לאמצאות "ירוקות".

החוזר מאפשר למי שמגיש בקשה לפטנט על אמצאה המסייעת לשיפור איכות הסביבה לעתור לבחינה מהירה של בקשת הפטנט שלו, וזאת מבלי עלות נוספת.
דו"ח הרשות מלמד כי בשנת 2010 הרשות התבקשה להאיץ את הבחינה ב-22 בקשות בלבד. מתוך 22 הבקשות הללו, 6 נמצאו כאינן מתאימות מחמת שאינן עומדות בקריטריונים של בקשה ירוקה.

מבט אל מעבר לים, לתוכנית המקבילה אצל רשם הפטנטים האמריקאי, מלמד כי שם לתוכנית הצלחה גדולה בהרבה. התוכנית, שהחלה גם שם בשלהי דצמבר 2010, קיבלה עד כה למעלה מ-3,700 פניות להאצת בחינת הבקשות לפטנט. מתוך פניות אלה למעלה מ-2,000 נתקבלו, וכמעט 400 פטנטים נתנו עד כה (ראו סטטיסטיקה לשנים 2010-2011).

0

אפל נגד HTC – והפעם Tekken Style

קרבות הפטנטים בין ענקי הסלולאר נמצאים בכותרות כבר תקופה ארוכה. אך לאחרונה, HTC הפסידה בקרב לאפל על הפרת פטנט בדיון שנערך בפני ה-ITC. לאחר מכאן, אפל הגישה תביעה נוספת, ולמען האמת, גם לי כבר נמאס לעקוב. תספרו לי מה התוצאה אחרי שהמשחק נגמר.

אבל עד שזה יקרה, אישית, אני אעדיף לראות עוד דיווחים על העניין בסגנון Tekken.

0

בעקבות Therasense: עדכון חובת הגילוי בפני ה-USPTO

בעקבות פסק הדין בעניין Therasense, משרד הפטנטים האמריקאי שוקד על עדכון הכללים הקובעים את חובת הגילוי של מבקשי הפטנט במהלך בחינת בקשותיהם.
כזכור, כאשר מבקש פטנט פועל במכוון ומסתיר מידע מהותי לפטנטבליות של בקשת הפטנט שלו, הוא יהיה מנוע מלהשתמש בפטנט נגד מפר כלשהו. בפסק הדין האמור סייגה ערכאת הערעור והבהירה מהם הסטנדרטים השונים הרלוונטיים לעניין זה. בין היתר, נקבע כי המבחן למידע מהותי הוא מבקש "but-for" מחמיר – אילו הבוחן היה מודע למידע, הוא לא היה מאשר את הפטנט כפי שניתן.
כעת, משרד הפטנטים שוקד להתאים את כלל 56 המגדיר את חובת הגילוי בהתנהלות מול משרד הפטנטים. ודוק. המדובר בכלל הקובע את חובת הגילוי, להבדיל מטענת ההגנה של inequitable conduct בה דן בית המשפט ומתייחס לנפקות של הפרת חובת הגילוי. בתזכיר הכללים החדשים שפירסם אך לאחרונה, מציע ה-USPTO לתקן את הכללים ולאמץ את מבחן ה-but-for כפי שנקבע בפסק הדין. על פי התזכיר, ה-USPTO סבור כי קביעה שכזו תצמצם את התמריץ למבקשי פטנט להגיש מסמכים בעלי משמעות שולית, מבלי לפגוע בחובה להגיש מסמכים בעלי נפקות אמיתית.
הציבור מוזמן להציג את עמדתו תוך חודשיים (עד ליום 19.09.11) על תזכיר הכלל.

(תזכיר הכללים)

0

גם לעובדים בהייטק מגיע: על זכות לתמלוגים בגין המצאות בשירות המעסיק

סוד גלוי הוא שתעשיית הייטק היא בין מנועי הצמיחה הבולטים של המשק הישראלי. תעשייה זו נסמכת על חידושים ופיתוחים טכנולוגיים פרי מוחם הקודח של עובדי התעשייה ועל יכולתם לחשוב מחוץ לקופסה ולמצוא פתרונות יצירתיים לבעיות טכנולוגיות. המחוקק הישראלי זיהה את חשיבות תפקידו של העובד ביצירת ערך למעסיקו, וביקש לתמרץ את יצר ההמצאה של העובד באמצעות תגמול הוגן. עם זאת, עקב חוסר מודעות לזכויותיהם, עובדים רבים אינם זוכים לתגמולים שהמחוקק ביקש להעניק להם.

המצאות עובדים
חוק הפטנטים הישראלי מקדיש פרק שלם להמצאות של עובדים, המכונות "המצאות שירות" (או בשפתו הארכאית של החוק – אמצאת שירות). המצאת שירות היא המצאה של עובד, שהומצאה עקב שירותו אצל מעסיקו ובמהלך שירות זה. בבסיסו של פרק זה בחוק גלום הרעיון, שהבעלות על המצאות הקשורות בעבודה תהיה של המעביד, אך העובד יתוגמל על הניצוץ ההמצאתי ועל התרומה שלו לרווחי החברה.
החוק קובע, כי לממציא-העובד יש זכות לתמורה עבור השימוש שעושה המעסיק בהמצאה, ואף קובע קריטריונים לעניין גובה התמורה. כלומר, מדובר במנגנון הדומה במידת מה להפקעה; אמנם הבעלות בהמצאה לא תהיה של העובד, אולם הוא זכאי לקבל מן פיצוי על כך שהבעלות על ההמצאה אינה שלו. למרות שהעובד המציא את המצאתו עקב עבודתו והמעביד משלם לעובד עבור זמן עבודתו,  החוק קובע, כי יש לתגמל את העובד בתגמול נוסף בגין ההמצאה, תגמול שנגזר בצורה פרטנית ממהות ההמצאה הקונקרטית, נסיבותיה ונסיבות ההעסקה.

וועדה מיוחדת
ההסדר החוקי מנסה להביא את הצדדים להסכים על התמורה ההוגנת, אך בהעדר הסכמה שכזו, העובד רשאי לפתוח בהליך משפטי כדי לקבוע את גובה ואופי התמורה. אף שמדובר ביחסים בין עובד ומעביד, סכסוך בעניין זה אינו נדון בפני בית הדין לעבודה, כפי שקורה בדרך כלל, אלא בהליך ייחודי ויוצא דופן בפני הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים בראשותו של שופט מבית המשפט העליון (בימים אלו, כב' השופט בדימוס יצחק אנגלרד). הדיון בפני הוועדה, ולא בפני בית הדין לעבודה, נועד לוודא, כי לגוף המכריע תהיה את היכולת להבין את ההמצאה ואת היתרונות הגלומים בה, ולכן יתר חבריה הם רשם הפטנטים ונציג מהאקדמיה.

לוועדה סמכות רחבה לקבוע את גובה התמלוגים שמגיעים לממציא. כך, ככל שהערך הכלכלי של ההמצאה גדול יותר, ערך הנגזר מהיכולת לנצל את ההמצאה ולהגן עליה בפטנט, יהיה העובד זכאי לתמורה גבוהה יותר. בצורה דומה, גם היוזמה שהפגין העובד נלקחת בחשבון, וחלקו של עובד שדחף וקידם את גיבוש ההמצאה ופיתוחה צפוי להיות גדול יותר. גם לאופי התפקיד בו מועסק העובד יש חשיבות בקביעות התמלוגים: אין דינו של מי שהועסק כחוקר מתוך מטרה שימציא המצאות, כדינו של מי שעשה כן מעבר להגדרות תפקידו. יתרה מכך, אף טיב הקשר בין ההמצאה לעבודת העובד עשוי לשחק תפקיד בקביעת שיעור התמלוגים הראוי.
שני מגזרים נהנים כיום באופן אוטומטי מהסדרי תמלוגים נדיבים למדי. באקדמיה, לדוגמה, ממציא זכאי בדרך כלל לתמלוגים בסך של כ-40% מהרווחים בגין המצאתו. בשנה שעברה, הגיעו משרד האוצר והבריאות להסדר שקבע, כי חוקרים בבית חולים ממשלתי יזכו ל-35% מהרווחים הצומחים מהמצאותיהם.

בפועל, מיעוט קטן מקרב הממציאים בהייטק מודע לזכותו לתמלוגים, והם אינם מבקשים להגיע להסכמות עם מעסיקיהם ואף אינם פונים לוועדה. מנגד, לא זו בלבד שהמעסיקים אינם פועלים להסדרת הסוגיה, אלא שפעמים רבות הם אף נהנים מחוסר מודעות העובדים לזכותם הלגיטימית לתגמול בגין המצאותיהם. בהעדר דרישה, המעסיקים אינם משלמים לממציאים את אשר מגיע להם, ומגדילים את שורת הרווח שלהם.
אך התעלמות המעסיקים מהסוגיה עשויה לפגוע גם בהם. נראה כי אי הסדרת נושא התגמול לו זכאי הממציא יוצרת סיכון כבד למעביד לפסיקת תמלוגים גבוהים, שאינם צפויים, ואף אינם נשלטים על ידי המעביד, שכן קביעת הוועדה מוציאה את ההכרעה בעניין זה מידי הצדדים.

הזנחה זו מתבטאת, בין היתר, בעובדה שסוגית התגמול לו זכאי הממציא אינה מוסדרת בהסכמי ההעסקה וסיום ההעסקה הנפוצים בתעשיית ההייטק כיום. מעניין לציין כי במרבית הסכמים אלו מוקדש מקום של כבוד לזכויות הקניין הרוחני על תוצרי עבודתו של העובד, מתוך ההבנה כי עיקר נכסיהם של חברות מעין אלה הינם נכסי קניין רוחני. עם זאת, ההתייחסות בחוזים מוגבלת, על פי רוב, לשאלת הבעלות בהמצאות, ואינה מתייחסת כלל לזכות העובד לתמלוגים. הדין בישראל קובע, כאמור, כי בהיעדר הסדר מפורש לעניין התמורה, עובד-ממציא שיחפוץ בכך ימצא כי דלתה של וועדה לענייני פיצויים ותמלוגים פתוחה בפניו.
הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים נדרשה זה מכבר לנוסח הסטנדרטי והמוכר של חוזים אלה, ובהחלטתה מלפני כשנה, קבעה כי אין בויתור על הבעלות בהמצאה להשליך על שאלת הזכאות לתמורה. יתרה מכך, גם אם קיים ויתור על הזכות לתגמול בחוזה ההעסקה, כלל לא ברור כי לויתור זה יש תוקף. בהחלטה האמורה, הוסיפה הוועדה וגילתה דעתה כי זכותו של העובד לתגמול ראוי הינה זכות קוגנטית, כלומר, זכות שלא ניתן לוותר עליה. מכאן שהוועדה רואה בזכות לתמלוגים כזכות בסיסית של העובד שיש להגן עליה, בדומה לזכותו של העובד לשכר מינימום או לחופשה שנתית.

לסיכום, כידוע, תעשיית ההייטק מהווה ממרכיבי העוצמה הישראלית, ומשמשת כקטר של התעשייה והיצוא הישראלי. הצלחתה של תעשייה זו טמונה, בין השאר, ביכולתם של העובדים לחדש ולמצוא פתרונות חדשים לבעיות טכנולוגיות. כיוון שכך, החוק הישראלי מקנה להם זכות לתמורה הוגנת בגין תרומתם למעסיקיהם. עד היום נראה כי המעסיקים נוקטים בשיטת "מצליח" בהצלחה מרובה. נראה כי הגיעה העת שעובדי תעשיית ההייטק והממציאים ביניהם יהיו מודעים לזכויותיהם ויזכו לנתח המגיע להם מעוגת ההייטק הישראלית.

(רשומה זו התפרסמה במקור באתר newsgeek)

15

פרסום בקשות פטנט: תהליכי החקיקה מתקדמים

Law Booksphoto © 2009 Ted | more info (via: Wylio)
הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 12) (פרסום בקשות פטנט), התשע"א-2011 המבקשת לערוך מספר תיקונים בדיני הפטנטים הישראלים הונחה, לבסוף, על שולחן הכנסת. הצעת החוק היא המשכו של תזכיר הצעת החוק, עליו דיווחתי בעבר, וחקיקה ברוח זו היא אחת מההתחייבויות שמדינת ישראל לקחה על עצמה.

הצעת החוק נועדה ליצור הסדר של פרסום בקשות פטנט בישראל התואם את ההסדר הרגיל המצוי ברוב מדינות העולם. כיום, עם הגשת בקשה לפטנט בישראל נעשה פרסום אודות דבר ההגשה, וזאת מבלי לחשוף את תוכנה, את השרטוטים שבה ואף לא את התביעות שלה. לאחר שהבקשה מתקבלת על ידי רשות הפטנטים, נעשה פרסום נוסף, הבקשה נפתחת לעיון הציבור, אשר מאותו שלב רשאי להגיש את התנגדויותיו.
כלומר, על פי הדין הישראלי כיום, תוכן בקשת פטנט אשר לא הוחלט לקבלה אינו מתפרסם. המצב החדש המוצע, הדומה להסדרים הקיימים בארצות הברית, אירופה ובמערכת ה-PCT, יהיה שבקשה לפטנט תפורסם תוך 18 חודשים מיום הגשתה. כך, גם מקום בו בעל הבקשה זנח אותה ולא זכה לפטנט, הידע הגלום בה יופץ לציבור. כידוע, פטנט ניתן להשוות לעסקה בין הציבור לבין הממציא, ובמסגרתה הממציא מתחייב לחשוף את המצאתו וללמד את הציבור כיצד להשתמש בה, ובתמורה, ובהנחה וההמצאה "טובה" דיה, הוא יזכה לבלעדיות תחומה בזמן על ניצול המצאתו. ההסדר החדש קובע כי החשיפה, למעשה, תתרחש בשלב מוקדם של ההליך ואף בטרם הוחלט להעניק לממציא פטנט. כמו כן, מרגע פרסום הבקשה ייפתח תיק הבחינה לציבור וכל החפץ בכך יוכל לבחון את מצב הבחינה.
נוכח הגלובוליזציה, ממילא מרבית בקשות הפטנט מוגשות לא רק בישראל, וממילא הן מתפרסמות במועד זה במסגרת דיני הפטנטים השונים. כיוון שכך, מבקש הפטנט הישראלי, למעשה, כמעט ולא מושפע לרעה מהתיקון המוצע. לעומת זאת, הוא זוכה לתקופה ארוכה יותר של זכויות פטנט זמניות (provisional patent rights).
לעניין זה, מציע התיקון החדש, כי בגין ניצול ההמצאה בתקופה שלאחר הפרסום, ובטרם קיבול, יזכה בעל הפטנט, רטרואקטיבית, לפיצויים בגובה תמלוגים סבירים. זאת, להבדיל מהזכאות הרטרוקאטיבית לפיצויים בגין ניצול ההמצאה לאחר פרסום דבר קיבול הפטנט, והזכות לפיצויים ולצו מניעה לאחר מתן הפטנט בפועל.
בעיניי, ההסדר המוצע יוצר מצב של חוסר וודאות. בשלב הפרסום, סט התביעות המפורסמות אינו בהכרח תואם את סט התביעות הסופי. כלומר, צדדים שלישיים אינם יכולים לדעת מה היקף ההגנה הנדרש. תזכיר הצעת החוק הציע גם איסור על הרחבת התביעות המקוריות, בדומה לאפשרות תיקון התביעות המוענקת לבעל פטנט לאחר מתן הפטנט (סעיף 65 לחוק הפטנטים), ולכן למעשה יצר וודאות לציבור בדבר היקף המונופול שיוענק לבעל הפטנט לבסוף. כלומר, צד שלישי יכול היה להסתכל לסט התביעות המפרוסמות, לבחון אם הוא מנצל את ההמצאה המוגדרת בהן ולשקול צעדיו בהתאם. אך תנייה זו נעלמה מהצעת החוק (ובצדק, לעניות דעתי). אך עם הורדתה, ראוי היה לעדכן את ההצעה בדבר הזכויות הקמות ממועד פרסום הבקשה.
בעיניי, ראוי להעניק זכות לפיצויים (בין אם בגובה תמלוגים סבירים ובין על פי מבחן אחר) רק בגין ניצול המצאה שנתבעה בבקשה שפורסמה ואשר תביעה להמצאה זו, או תביעה רחבה יותר ממנה, התקבלה לרישום פטנט. כך, הציבור יוכל לבחון את ההמצאה, לשקול את קיום הידע הקודם ולדעת אם הוא מפר או לאו.
אתן דוגמה. נניח שישנה בקשה לפטנט בגין אלמנטים A ו-B. צד שלישי, רואה כי ישנו ידע קודם החושף A ו-B, ומשכך, הוא מעריך, לא יינתן פטנט בסופו של יום. הצד השלישי מבצע את ההמצאה, A ו-B, בקונסטלציה C. בעל הבקשה, לאחר שנדחה נוכח קיומו של הידע הקודם, מתקן את תביעותיו ומבקש פטנט בגין A ו-B בקונסטלציה C. פטנט זה ניתן לה, וכעת הוא רשאי לקבל פיצויים מהצד השלישי.
הצד השלישי, יובהר, עשה כל שיכל לעשות. הוא בחן כיצד הבקשה מגדירה את ההמצאה, גילה כי הגדרה זו רחבה דיה כדי לכלול את פריטי הידע הקודם ומשכך אינה ברת פטנט. אין להטיל על כתפיו את הנטל הכבד לבחון ולהחליט כיצד יבחר בעל הבקשה לתקן את תביעותיו: באם יבחר לתבוע את A, B ו-C או B ו-D דווקא. כל עוד לא היתה תביעה ראויה לפטנט, אשר פורסמה בבקשה,
לא בכדי קובע סעיף 154 לחוק האמריקאי כי זכות לתמלוגים סבירים בגין הפרה שבוצעה לאחר הפרסום ולפני מתן הפטנט תהיה רק במידה וההמצאה, כפי שנתבעה בפטנט, היא זהה מוהתית (substantially identical) להמצאה שנתבעה בבקשה לפטנט, כפי שפורסמה.

הצעת החוק מבקשת גם לבטל את הלכת א.ש.י.ר המפורסמת, לפיה היה ניתן להיפרע, במקרים מסוימים, מפלוני המנצל את המצאה השייכת לאלמוני, אף שאלמוני לא טרח להגן על המצאתו באמצעות פטנט. למעט במקרים שבהם אלמוני יבחר להגן על המצאתו באמצעות סוד מסחרי, לא תהיה לו עילת תביעה כנגד פלוני.

נקודה שנוספה להצעת החוק החדשה נוגעת לעניין טכני-פרוצדורלי. מוצע כי מבקש פטנט יגיש ללשכה את הבקשה על גבי התקן המשמש לאחסון חומר מחשב. הצעת החוק מסמיכה את הרשם לקבוע כיצד יש להגיש את הבקשה האלקטרונית. ברם, מנסיון העבר, אני חושש כי הרשם לא ישכיל לאפשר הגשה בפורמט פתוח לא קנייני. בפעם הקודמת שעניין זה עלה, התשובה שקיבלתי מרשות הפטנטים היתה כי אין חובה להגיש את הבקשה על גבי מדיה מגנטית. אותי התשובה הזו לא סיפקה, שכן אין סיבה שרשות ציבורית תעודד ותתגמל רק את מי שמשתמש בפורמט קנייני. אך לפחות, בשלב ההוא, מי שלא נעזר בפורמט הקנייני לא נפגע. כעת, ישנה הצעה לעגן את החובה בחקיקה, ואם הרשם (שהתחלף בינתיים) לא יתן דעתו לסוגייה, יכול שנגלה כי ההסדר הוולנטרי הקודם יהפוך במהרה להסדר מנדטורי. 

8

גם בישראל: פטנט התוכנה של נטקס אושר על ידי רשם הפטנטים

הפטנט האמריקאי.
עכשיו יש לו אח ישראלי

ביומן הפטנטים שפורסם ביום 30.06.11 (יומן הפטנטים והמדגמים 06.11) התפרסם דבר קיבולה של בקשה לפטנט מספר 207,660 ששמה "WWW addressing", לטובת חברת נטקס. ההמצאה נשוא הבקשה היא ההמצאה המפורסמת של נטקס, אשר בחינתה בארצות הברית ערכה למעלה מ-10 שנים, ולכשנתקבלה לבסוף שם, בשנת 2009 (פטנט ארה"ב 7,596,609), הגיבה מנייתה של נטקס בזינוק חד של 144% בשווייה.
בבסיס ההמצאה שיטה בתוכנה הכוללת קבלת טקסט שהוכנס לדפדפן (והכוונה בעיקר לשורת הכתובת), מציאת הכתובת המתאימה ביותר לטקסט שהוכנס והתייחסות אליה כאל כתובת שהוזנה לדפדפן. כלומר, אין ספק כי מדובר במקרה מובהק של פטנט בתוכנה.
כזכור, בשלהי כהונתו של הרשם הקודם פורסמו הנחיות חדשות באשר לפטנטים בתוכנה אשר קבעו מפורשות: "אם התהליך הנתבע בבקשה אינו אלא הצעדים שהתוכנה מבצעת, האמצאה לא תהיה כשירה לפטנט". כלומר, בניגוד להנחיות החדשות ובניגוד למדיניות המוצהרת, אנו עדים להמצאות תוכנה מובהקות הזוכות להגנה פטנטית בישראל. לטעמי, עניין לנו באחת משתיים: טעות בבחינת הבקשה הפרטנית הזו, או סטייה חדה מהמדיניות המוצהרת.
אמת, אין מדובר במקרה היחיד, ואף לא ביומן הפטנטים הנוכחי, שבו ניתן פטנט על המצאת תוכנה. אך כאשר מדובר בסטייה מהמדיניות המוצהרת במקרה בעל פרופיל חשיפה גבוה, נראה בעיניי כי מדובר בפעולה כמעט הצהרתית על מדיניות דה-פקטו המכירה בפטנטביליות של פטנטים בתוכנה.
כאמור, מדובר בפטנט מפורסם ומוכר עד מאוד (אשר מעבר להשלכות שלו על שוק ההון, אף זכה להתייחסות ולביקורת בנייר העמדה מטעמה של עמותת המקור (ראו ביקורת שלי)). אני מאמין כי גם רשות הפטנטים, כמותי, זיהתה את הפטנט אך משמו, ואם לא כך אזי שבוודאי שמקריאת תוכנו. ברי, כי קיבול בקשת פטנט כל כך מפורסמת, אשר מהווה את אחד מיסודות הערך של חברת נטקס הישראלית, יתפרסם ברבים, ומשכך אני מאמין כי בחינת הבקשה נעשתה בזהירות מיוחדת (אף אם נעשתה, כפי שנראה על פניו, בהתבסס על ההסדר הקבוע בסעיף 17(ג)). ההחלטה לקבל את הבקשה, ולא לדחות אותה על סמך סעיף 3 לחוק הפטנטים מחמת היותה מתחום שאינו טכנולוגי, כפי שקובעות ההנחיות החדשות, כמוה, בעיניי, כהצהרה על מדיניות שונה מזו שנקבעה בהנחיות, ולפיה ישנה הגנה פטנטית על תוכנה גם בישראל.

כאמור, הבקשה קובלה, וכעת היא פורסמה ברבים. בתקופת הפרסום ישנה אפשרות כי מי מהציבור יתנגד לבקשה, ובין היתר מחמת אי עמידתה בדרישת הקבועות בסעיף 3 לחוק. בין אם מדובר בחברה מתחרה, כגון גוגל או מיקרוסופט, שהדפדפנים שלהן מפירים, ככל הנראה, את הפטנט, ובין אם מדובר בגוף המעוניין בדחייה עקרונית של מתן פטנט על תוכנה בישראל, נדמה לי שמדובר במקרה שיכול להיות מקרה בוחן טוב ומעניין לבחינת סוגיית ההגנה על תוכנה באמצעות פטנטים בישראל.

2

ישראל מצטרפת לפרוייקט ה-PPH

רשות הפטנטים הישראלית מצטרפת, לראשונה, לתוכנית ה- Patent Prosecution Highway. במסגרת תוכנית זו, משרדי פטנטים מרחבי העולם משתפים ביניהם מידע הקשור להליך הבחינה של בקשות פטנט מקבילות. בין היתר, משתתפים ההמשרד הקנדי (CIPO), האירופאי (EPO), הגרמני (GPTO), היפני (JPO), הקוריאני (KIPO), האמריקאי (USPO), האוסטרלי (IPAU) והאנגלי (UK-IPO). עיקרון התוכנית קובע, כי לאחר שבקשה לפטנט מתקבלת במשרד אחד, בקשה מקבילה לה במשרד השני מועברת להליך מואץ. במסגרת הליך זה, נחשפים למשרד השני תוצרי העבודה של המשרד הראשון, לרבות תוצאות החיפוש והבחינה.
ישראל מצטרפת למערך ההסכמים בפיילוט ראשון בין רשות הפטנטים הישראלית לבין רשם הפטנטים האמריקאי (USPTO). במסגרת הפיילוט, רשות הפטנטים תטפל, כמשרד הגשה שניה, בבקשות פטנט שהוגשו תחת אמנת פריז בעוד שה-USPTO יטפל, כמשרד הגשה שניה, הן בבקשות פטנט שהוגשו תחת אמנת פריז כמו גם בקשות PCT, ששלב לאומי שלהם מתנהל בארצות הברית. הפיילוט יחל ביום 1.07.11 וצפוי להסתיים בחלוף שנה, ביום 30.06.12.

כפי שציינתי כאשר התברר כי ישראל שוקלת להצטרף לתוכנית ה-PPH, להבנתי, הליך ה-PPH בישראל הוא מיותר למדי, נוכח הוראות סעיף 17(ג) לחוק הפטנטים ולאור העובדה שארצות הברית היא בין המדינות לגביהן חל ההסדר המיוחד הזה. עם זאת, היתרון הגדול מצוי בצד האמריקאי, שכעת מבקש שבקשתו בישראל קובלה עשוי לקבל קדימות גם בארצות הברית.
זאת ועוד. הוראות רשות הפטנטים בדבר האצת הליך הבחינה לבקשה שצפויה לשמש כבסיס לדין קדימה עשויות להיות שימושיות עוד יותר, מקום בו קיבול בישראל עשוי לסלול את הדרך לזכות בקיבול מהיר גם בארצות הברית.

מידע נוסף ניתן למצוא באתר הרשות, בדף המוקדש ל-PPH, ובאתר ה-USPTO בדף מקביל.
נכון למועד כתיבת שורות אלה, נראה כי ה-USPTO טרם עדכן את האתר לכלול גם את הפיילוט עם ישראל. 

2

בית המשפט העליון האמריקאי ידון שוב בהמצאות הראויות להגנה פטנטנית

העליון יקבע: האם די במתן זריקה כדי להפוך
רעיון אבסטרקטי להמצאה ראויה להגנה פטנטית?
(מתוך: ויקישיתוף)

כמעט שנה לאחר ההחלטה הידועה בעניין בילסקי, חוזר בית המשפט העליון האמריקאי לדון בסעיף 101 לחוק האמריקאי הקובע מהן ההמצאות עליהן יכול להינתן פטנט.
אם בעניין בילסקי בית המשפט נדרש לבחון סוגיות הקשורות מהותית בפטנטים על תוכנה ובשיטות לעשיית עסקים, הפעם מדובר בשיטה לטיפול. בעניין פרומתאוס נדונו פטנטים המתמקדים בשיטות לשיפור יעילות הטיפול הרפואי. בעיקרן, התביעות מתייחסות לשיטה בת שלושה צעדים: (1) מתן תרופה למטופל, (2) זיהוי רמת התרופה בדם של המטופל, (3) עדכון מינון התרופה.
לאחר ההחלטה בעניין בילסקי בערכאת הערעור, החלטה אשר כזכור קבעה שהמבחן לפטנטבליות הינו מבחן מכונה או טרנספורמציה (Machine or Transformation), נקבע כי הפטנטים של פרומתאוס בטלים כיוון שאינם תובעים המצאה אלא אך רעיון. ברם, נוכח שינוי הדין בהחלטת בית המשפט העליון בעניין בילסקי, העניין הוחזר לדיון מחודש בערכאת הערעור. גם בדיון החוזר נקבע כי אין מדובר בתביעות הראויות למתן הגנה פטנטית.
עתה, בית המשפט העליון קיבל בקשה לדיון בתיק, כאשר השאלה לדיון היא זו:

Whether 35 U.S.C. § 101 is satisfied by a patent claim that covers observed correlations between blood test results and patient health, so that the claim effectively preempts all uses of the naturally occurring correlations, simply because well-known methods used to administer prescription drugs and test blood may involve “transformations” of body chemistry.

כלומר, בית המשפט רוצה לדון בשאלה מה מידת הטרנספורמציה שבקיומה נוכל לומר כי אין עוד מדובר ברעיון אבסטרקטי.
אולי הפעם, בניגוד למה שקרה בעניין בילסקי, בית המשפט העליון יאחז את השור בקרניו וידון בשאלה המהותית האמיתית – כיצד נוכל לזהות רעיון אבסטרקטי ולהבחין בינו לבין אחותו הנאווה – ההמצאה ראוית הגנת הפטנט.
((Mayo Collaborative Services v. Prometheus Laboratories, Inc. (Supreme Court 2011)

(מקור: Patently-O)
0

מלחמת העולם נגמרה? אפל ונוקיה התפשרו

היום הודיע נוקיה כי היא הגיעה לפשרה עם אפל. כזכור, אפל ונוקיה התכתשו אחת עם השנייה במסגרת מלחמות הפטנטים בעולם הסלולאר. אפל ונוקיה היגשו תלונות הדדיות בפני ה-ITC, וכן תביעות הפרת פטנט בארה"ב ובאירופה. כעת, הן החליטו שטובים קשיי השלום מייסורי המלחמה. השתיים הגיעו לפשרה במסגרתה יינתנו רשיונות צולבים בין החברות. על פי הסכם הפשרה, שתוכנו נשמר בסוד, אפל תשלם לנוקיה תשלום חד פעמי ראשוני וכן תמשיך ותשלם תמלוגים תקופתיים.

(מקור: הודעת יח"צ נוקיה)

0

אפל מגינה על המפתח הקטן: מבקשת להצטרף לתביעת הפרת פטנט של טרול נגד מפתחי אפליקציות

אפל החליטה להתערב בתביעות פטנטים שהוגשו על ידי טרול פטנט. החודש התפרסם כי טרול הפטנטים Lodsys הגיש תביעות הפרת פטנטים כנגד שבעה מפתחי אפליקציות. בתביעות נטען כי שני פטנטים של החברה, פטנט 7,222,078 ופטנט 7,620,565, הופרו על ידי מפתחי האפליקציות, באפליקציות השונות שלהן ל-iPhone ול-iPad.
בניגוד למפתחי האפליקציות הקטנים, שאין להם משאבים רבים להתמודד עם תביעת פטנט, והם מהווים טרף קל לטרול הפטנטים, התמודדות מול אפל היא כבר סיפור אחר. אפל ביקשה להצטרף להליך בכדי להגן על האינטרסים שלה תחת הרישיון שרכשה מטרול הפטנטים. נחכה לשמוע התפתחויות.

ובעניין דומה אך שונה – אותו טרול פטנטים מצא עצמו בצד השני, כנתבע, והפעם בתביעה לסעד הצהרתי כי הפטנטים שלה אינם תקפים. החברה שהגישה את התביעה היא ForSee שלקוחותיה קיבלו התראות לפני תביעה מטרול הפטנטים, והיא רצתה להקדים תרופה למכה.

(מקור: The Prior Art, FOSS)

1

סיום לסאגת i4i: בית המשפט העליון קובע חזקת תקינות הפטנט עומדת גם ביחס לידע קודם שלא היה בפני משרד הפטנטים

בשנת 2007 הגישה i4i תביעה נגד מיקרוסופט בגין הפרת פטנט 5,787,449 על ידי החברה בתוכנת Word שלה. כזכור, המדובר בשימוש שעשתה מיקרוסופט ב-XML בכדי להפריד את תוכן המסמך ואת המטה דטה. במקור, ניצחה i4i וזכתה לפיצויים בסך של יותר מ-500 מיליון דולר, ובכך הפך פטנט התוכנה שלה לאחד הידועים בעולם. עוד זכתה החברה בצו מניעה שחייב את מיקרוסופט לערוך שינויים בתוכנת Word, וכיום מי שחפץ ביכולת ה-XML-ית של Word יכול לעשות זאת רק אם יוריד את התוסף ש-i4i עצמה מפיצה. בשלב הערעור, ההחלטה הושארה על כנה, אך הפיצויים צומצמו לסך של 240 מיליון דולר.

מיקרוסופט לא אמרה נואש, דרשה וקיבלה דיון נוסף בפני בית המשפט העליון האמריקאי. השאלה המשפטית שעמדה במרכז הדיון היתה זו: נוכח חזקת תקפות הפטנט, מה היא אמת המידה הראייתית הדרושה בכדי לבטל את הפטנט?

ונסביר. סעיף 282 לחוק האמריקאי קובע חזקת תקינות לפטנט שניתן:

A patent shall be presumed valid. Each claim of a patent (whether in independent, dependent, or multiple dependent form) shall be presumed valid independently of the validity of other claims; dependent or multiple dependent claims shall be presumed valid even though dependent upon an invalid claim.

בתי המשפט פירשו חזקה זו כדורשת שהוכחת חוסר תקפותו של הפטנט תעשה באמת מידה ראייתית מוגברת. כלומר, לא די בהוכחה ברמה שמאזן ההסתברויות נוטה לטובת טענה זו (קרי, הסתברות של יותר מ-50%), אלא יש צורך בראיות ברורות ומשכנעות (clear and convincing evidence) לביסוס הטענה. מיקרוסופט טענה, כי לכל הפחות כאשר מדובר בפריט ידע קודם אשר לא נבחן על ידי רשם הפטנטים, הרי שחזקה זו לא צריכה לעמוד ודי יהיה לעמוד בנטל הראייתי הרגיל.
בית המשפט העליון שמע את הטענה ולא השתכנע. נקבע, כי חזקת התקפות הקבועה בחוק חופפת לקביעה של הדין המקובל בתקופה שקדמה לחוק, ואשר התפרשה לאורך השנים כמחייבת אמת מידה ראייתית מוגברת להוכחת אי תקפותו של פטנט שניתן.
לעניין זה נקבע:

"By the time Congress enacted §282 and declared that a patent is "presumed valid," the presumption of patent validity had long been a fixture of the common law. According to its settled meaning, a defendant raising an invalidity defense bore "a heavy burden of persuasion," requiring proof of the defense by clear and convincing evidence. That is, the presumption encompassed not only an allocation of the burden of proof but also an imposition of a heightened standard of proof. Under the general rule that a common-law term comes with its common-law meaning, we cannot conclude that Congress intended to "drop" the heightened standard proof from the presumption simply because §282 fails to reiterate it expressly".

בית המשפט הסכים עם מיקרוסופט בנקודה אחת – באמרת אגב, הסכים כי ישנו הבדל בין פריט ידע קודם שנבחן על ידי רשם הפטנטים לבין כזה שלא היה בפני הרשם בעת בחינת הפטנט. הבדל זה, מסביר בית המשפט, יכול להצדיק מתן הוראות שונות למושבעים כך שישכללו עובדה זו ויתנו משקל רב יותר לידע קודם חדש שלא נבחן. עם זאת, אמת המידה הראייתית הדרושה היא בכל מקרה אמת המידה המוגברת, גם עבור סוג כזה של ידע קודם.
כיוון שמיקרוסופט לא ביקשה בזמנו כי בית המשפט יורה למושבעים לקחת עניין זה בחשבון, אלא אך ביקשה כי יובהר למושבעים שדי בעמידה במאזן ההסתברויות הרגיל, בית המשפט העליון קבע כי עניין זה הועלה בשלב מאוחר מדי, ומכוח טענה זו כעת לא ניתן להשיב את הגלגל לאחור. 
כאמור, התייחסתי אני לסוגיה זו בעבר. אז ציינתי כי הצלחה של מיקרוסופט בטענותיה תוריד את קרנו של הליך הבחינה מחדש (reexamination) כמו גם תיתן משקל עודף לסוגי ידע קודם שאינם נבחנים על ידי רשם הפטנטים דוגמת שימוש קודם (prior use). אף שמיקרוסופט הפסידה בטענותיה, אימרת האגב של בית המשפט מלמדת, להשקפתי, כי לפחות ההשלכה השנייה שצפיתי עודנה רלוונטית. לאחר פסק הדין, כל מי שמתגונן בטענת חוסרת תקפות יעדיף למצוא ידע קודם שלא נבחן על ידי רשם הפטנטים. אף כאשר ישנו פרסום מסוג פטנט שנבחן, יהיה זה אך כדאי לתור אחר השימוש שעשה בעל הפטנט בפועל בהמצאה נשוא הפטנט (ככל שאכן עשה שימוש כזה). 
בית המשפט העליון סיים את סאגת i4i. עכשיו למיקרוסופט לא נותרה עוד כל ברירה – סטיב באלמר יצטרך להוציא את פנקס השיקים ולרשום סכום של 9 ספרות, ולשלם. והכל בגלל פטנט תוכנה אחד של חברה קנדית עלומת שם.

((Microsoft Corp. v. i4i Limited Partnership (Supreme Court 2011)

0

פסיקה: הפרה תורמת בארצות הברית דורשת ידיעה בפועל אודות קיום הפטנט

כזכור, לאחרונה בית המשפט העליון בחר תיק פטנטים נוסף לדון בו, והפעם דובר בסוגיה של הפרה תורמת (induced infringement).
סעיף 271(b) לחוק הפטנטים האמריקאי קובע:
Whoever actively induces infringement of a patent shall be liable as an infringer.
בעניין SEB קבעה ערכאת הערעור הפדראלית, בהחלטה תקדמית אודותיה דיווחתי בעבר, כי אין דרישה כי מי שמעודד את ההפרה ידע על קיומו של הפטנט אלא די באדישות מכוונת (deliberate indifference) לאפשרות כאמור. בית המשפט העליון דחה קביעה זו ברוב מוחץ (8-1).
נקבע, כי בכדי להיות חב בהפרה תורמת שכזו, על המעוול להיות מודע לכך שהפעולות אותן הוא מעודד את חברו לבצע מהוות הפרה של פטנט. כלומר, עליו להיות מודע הן לפעולות עצמן והן לקיומו של פטנט המעניק מונופולין עליהן. בית המשפט הוסיף וקבע כי לא ניתן יהיה להסתפק באמת מידה אובייקטיבית כגון רשלנות ואף לא באמת מידה של פזיזות (recklessness). עם זאת, נקבע, כי מקום בו נעשה מעשה מכוון להתעלם מהמציאות, הרי שמי שעצם את עיניו לא יוכל לרחוץ בניקיון כפיו ולטעון כי לא היה לו ידע ממשי בעניין. בית המשפט קבע – מי שפעל בכוונת מכוון להימנע מלאשר את החשד כי יש במעשים משום הפרה, רואים אותו כאילו ידע על קיומם. בעניין זה, לא די בחשד כלשהו אלא יש צורך כי היה חשד ממשי, שסבירותו גבוהה. ובמילותיו של בית המשפט:
"under this formulation, a willfully blind defendant is one who takes deliberate actions to avoid confirming a high probability of wrongdoing and who can almost be said to have actually known the critical facts"
 אמת מידה זו – של עצימת עיניים – היא גבוהה בהרבה מזו שנקבעה על ידי ערכאת הערעור, ומכאן כי מעתה והלאה יהיה קשה יותר להוכיח הפרה תורמת שכן יהיה צורך למצער במעשה מכוון מתוך כוונה להימנע מלאשר חשד ברמת סבירות גבוהה כי יש במעשים משום הפרת פטנט.
לטעמי, עניין זה מראה, פעם נוספת, מדוע ביצוע של חיפוש פטנטים עשוי לשמש כחרב פיפיות. ממצאי החיפוש עשויים להיות ההוכחה כי מי שחיפש ידע או למצער עצם עיניו מלדעת, כי במעשיו יש משום הפרת פטנט ומכאן להיות חב בהפרה ביודעין (willful infringement) או כי במעשים אותם הוא מעודד יש משום הפרה, ומכאן להיות חב בהפרה תורמת.
0

קטאר מצטרפת למערכת ה-PCT

החל מיום 3.8.2011, קטאר תצטרף כחברה לאמנת ה-PCT, כך שניתן יהיה להמשיך בקשות פטנט בינלאומיות לשלב לאומי גם בקטאר. בכך, קטאר מצטרפת כמדינה ה-143 לאמנת ה-PCT, המאפשרת למבקשי פטנטים ברחבי העולם לדחות את המועד שבו עליהם להחליט באילו מדינות הם מעוניינים להגן על המצאתם (ולהוציא את ההוצאה הכרוכה בכך) ולהתחיל בבחינה מאוחדת של בקשת הפטנט בטרם יצטרכו לקבל החלטה זו.

(מקור: הודעה רשמית)

תגיות: ,
1

פסיקה: מעכשיו, יהיה קשה יותר להוכיח inequitable conduct

ערכאת הערעור הפדראלית דנה בהרכב מלא (en banc) באחת מטענות ההגנה הפופולאריות ביותר: התנהלות לא הגונה (inequitable conduct). הגנה זו נובעת מדיני היושר (equity), בדומה למניעות, השתק או שיהוי. הגנה זו שמה דגש לא על התנהלותו של מפר הפטנט למול הזכות המשפטית, אלא על התנהלותו של בעל הפטנט בהשיגו את הזכות הזו. במהותה, ההגנה קובעת כי התנהלות לא ראויה תמנע מבעל הפטנט להינות מפירות התנהלותו, קרי הפטנט.

ראוי לשים לב, מדובר בטענה מחרבת פטנטים. כלומר, בניגוד לטענה כי תביעה זו או אחרת אינה חדשה או נעדרת התקדמות המצאתית, שמשמעותה כי תביעה זו תתבטל, כאן די לנו בהתנהלות לא הגונה ביחס לתביעה אחת כלשהי בכדי למנוע את יכולת האכיפה של הפטנט כולו.
בכדי שטענת הגנה זו תתקבל במשפט בגין הפרת פטנט, על הטוען אותה להראות כי בעל הפטנט ביצע תרמית כלפי משרד הפטנטים והסתיר מידע חיוני במהלך בחינת הפטנט. טענת הגנה זו הפכה לכלי שימושי במהלך השנים, ולפי האמור בפסק הדין כ-80% מהליכי ההפרה כוללים גרסה כזו או אחרת שלה. נוכח האמור, בית המשפט החליט להבהיר את הסטנדרטים לפיהם יש לבחון את הטענה, והוא העלה אותם עד מאוד בהחלטה זו.
שתי רגלים יש לה לטענת ההתנהלות הלא הגונה. הרגל האחת, דרישת כוונה – דורשת כי בעל הפטנט ירצה להטעות את משרד הפטנטים. הרגל השנייה, דרישה שהמידע שהוסתר הינו מידע מהותי.
בית המשפט ביטל הלכה קודמת לפיה מדובר בדרישות הקשורות זו בזו, כך שמקום בו המידע מהותי דיו, ניתן להגמיש את דרישת הכוונה. כלומר, מעתה והלאה, אין עוד אפשרות לקבוע התנהלות לא הגונה כאשר ההתנהלות היתה רשלנית כך שהיה על בעל הפטנט לדעת כי עליו לספק את המידע, אלא נדרש שבעל הפטנט רצה בכוונת מכוון להסתיר את המידע.
בית המשפט הוסיף והקשיח את דרישות הגנה זו בקובעו כי אף לעניין מהותיות המידע שהוסתר, אין די כי המידע יהיה קשור לתביעה זו או אחרת בצורה כלשהי, אלא עליו להיות מידע שיש בו כדי לבטל את אחת התביעות. כלומר, אם יתברר כי המידע שהוסתר לא היה משנה את תוצאות הליך בחינת הפטנט, הרי שהגנה זו לא תעמוד. ודוק. אפילו המידע הוסתר בכוונה ובזדון, ומתוך חשש שהדבר יפגע בבחינת הפטנט, בית המשפט לא יכריז כי היה בכך התנהלות לא הגונה. עם זאת, ולאור פסיקת בית המשפט העליון, במקרים קיצוניים ויוצאי דופן, די בהתנהלותו של בעל הפטנט כדי למנוע ממנו לאכוף את הפטנט, וזאת כחלק מהגנת ניקיון הכפיים. דרישה זו, המכונה "but-for" דורשת קשר סיבתי בין העדר קיומו של המידע בפני בוחן הפטנטים לבין קיבול הפטנט כפי שנתבקש. כלומר, על בית המשפט לקבוע כי בוחן הפטנטים היה דוחה לפחות תביעה אחת אילו היה נחשף למידע שהוסתר ממנו.

עוד ראוי לציין, כי ישנן דרישות דיוניות וראייתיות הנגזרות מאופי הטענות המועלות במסגרת טענת הגנה זו. כך, על כתב בי-הדין לפרוט ולדקדק בפרטים הנוגעים לתרמית הנטענת. יתרה מכך, ישנה דרישה ראייתית להוכיח את טענת התרמית  במידה מוגברת, ולא במאזן ההסתברויות, כפי הנהוג במשפט אזרחי בדרך כלל.

ובאשר למקרה הפרטני שנדון, דובר היה במקרה שעשה גלים בעולם הפטנטים. בית המשפט קבע שהעובדה שלא חשפו בפני רשם הפטנטים האמריקאי את התכתבויות עם משרד הפטנטים האירופאי (EPO) שנגעו לאחד מפרטי הידע הקודם, הצדיקה למנוע את אכיפת הפטנט.
למדקדקים בפרטים אוסיף, כי ניתן תצהיר למשרד הפטנטים האמריקאי, ובו נטען אודות האופן בו בעל מקצוע מיומן היה קורא פטנט מאן דהוא. לימים התברר, כי למשרד הפטנטים האירופאי בעל הפטנט מסר, בהזדמנות אחרת, ובקשר לבחינתה של בקשת פטנט אחרת, כי בעל מקצוע מיומן היה קורא את אותו פטנט בצורה אחרת.
עתה קבעה ערכאת הערעור, כי לאור הסטנדרטים המעודכנים אותם הציבה, יהיה לבחון את העניין הפרטני מחדש. בפרט, יש לבחון האם מדובר ברשלנות או במעשה מכוון, וכן האם המידע שהוסתר הינו מהותי, לאור מבחן ה-but-for שנקבע.

0

פסיקה: אין פטנטי בחירה בישראל

בית המשפט העליון נדרש לשאלה האם הדין הישראלי מכיר בפטנטי בחירה או לאו? על שאלה זו השיב בית המשפט בשלילה.
פטנט בחירה, selection patent בלעז, יש להבהיר מדבר על מצב שבו ההמצאה היתה ידועה עוד קודם להגשת הבקשה, כאחת מיני רבות. עם זאת, הבחירה דווקא בהמצאה זו מתוך המשפחה השלמה – היא היא ההמצאה בענייננו. עצם הידיעה לבחור את גרגיר הזהב האחד מתוך ערימת גרגירי החול – בכך התרומה הגדולה של הממציא לחברה. אכן, הגרגיר הזה היה שם גם קודם לכן, אך בין אחיו ואחיותיו שנדמו כדומים, הציבור לא השכיל להבחין את היתרון הגלום בגרגיר זהב זה.
מכאן נלקח השם, שהרי הפטנט הוא בבחירה.
פטנטי בחירה נפוצים בתחומי הכימיה. בתחום זה, חומר שכבר נתגלה בפטנט קודם במסגרת קבוצה רחבה של חומרים, נושא עמו תכונות משופרות שלא היו ידועות קודם לכן. התגלית החדשה מאפשרת, אליבא דוקטרינת פטנט הבחירה, להעניק בלעדיות על החומר האמור.

פטנטי בחירה מתאפיינים בכך שהבחירה היא בתת קבוצה שיש בה יתרון (או היעדר חסרון) על פני שאר איברי הקבוצה שמתוכה הם נבחרים, תת הקבוצה כולה מתאפיינת, רובה ככולה, באותו יתרון, וכי הבחירה אינה דבר המובן מאילו לאיש מקצוע מיומן בתחום.

בית המשפט העליון התחקה אחר מקור דוקטרינה זו למשפט האנגלי, דרך אימוצה בדין הישראלי בתקופה שבטרם חיקוק חוק הפטנטים הישראלי, כאשר הפקודה המנדטורית היא שהסדירה את דיני הפטנטים במדינה. כיוון שכך, נקבע, הרי שהעובדה שבעבר הוכרה הדוקטרינה כתקפה בישראל – אין לה עוד נפקות. בית המשפט הוסיף וציין כי נוכח העובדה כי חוק הפטנטים אינו קובע הסדר מיוחד ביחס לפטנטי בחירה, הרי שספק רב אם לדוקטרינה זו אחיזה בדין הישראלי כיום.
בלשון בית המשפט:

"על פני הדברים קיים, אפוא, ספק אם דוקטרינת פטנט הבחירה חלה כיום במשפטנו, זאת מן הטעם כי נראה שחוק הפטנטים הסדיר את תחום הפטנטים באופן ממצה, וכלל בתוכו התייחסות גם למצבים בהם עוסקת דוקטרינת פטנט הבחירה.
חוק הפטנטים משקף את האיזון הראוי בין המגמה לעודד המצאות והתפתחות טכנולוגית מזה, לבין האינטרס להבטיח תחרות חופשית ופעילות כלכלית ומסחרית הוגנת מזה (ראו למשל: רע"א 5768/94 א.ש.י.ר יבוא, ייצור והפצה בע"מ נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ, פ"ד נב(4) 289, 341‑342 (1998)). סעיף 3 לחוק הפטנטים קובע כי אמצאה כשירת פטנט היא "אמצאה… שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות תעשייתית…". ההוראות הנוספות הקבועות בפרק ב' לחוק עוסקות ב"כשירות לפטנט". כל אלה משתלבים יחדיו להסדר ממצה בהקשר זה, ומשקפים את האיזון הראוי בין האינטרסים השונים. המבחנים הקבועים בפרק ב' לחוק, שעל פיהם יש לבחון את כשירות האמצאה לרישום פטנט, הינם רחבים וגמישים דיים וכוללים אמות מידה ראויות גם לצורך בחינה האם אמצאות העשויות להיכנס לגדרו של "פטנט בחירה" הינן אמצאות כשירות פטנט. כך למשל, דרישת החידוש, המוגדרת בסעיף 4 לחוק הפטנטים, מחייבת בחינה האם תכונה שנתגלתה ברכיב או ברכיבים מתוך קבוצה שתוארה בפטנט קודם היתה גלויה וידועה; דרישת ההתקדמות ההמצאתית הקבועה בסעיף 5 לחוק הפטנטים מחייבת בחינה האם תכונה חדשה שנתגלתה ברכיב נבחר שלגביו מתבקש פטנט חדש היא תכונה שגלום בה יתרון ממשי העשוי להוות תמורה הולמת להענקת מונופולין לממציא. משכך, נראה לכאורה כי מדובר במעשה חקיקה שתכליתו ליצור הסדר מלא ושלם. החלתה של דוקטרינת פטנט הבחירה שהיא חיצונית לחוק הפטנטים אינה מתיישבת עם ההנחה האמורה."

אף שמדובר באמירה ברורה ביותר. בית המשפט מבהיר כי עניין לנו באמירת אגב, שכן אין הדבר דרוש להכרעה במקרה דנן. בית המשפט ציין, כי הפטנט שהובא בפניו אינו בבחינת פטנט בחירה.

בית המשפט המשיך לבחון את הפטנט הנדון, שאת תוקפו תקפו, תחת משקפי סעיף 3 לחוק הפטנטים. בית המשפט הוסיף וקבע כי ההמצאה נשוא הפטנט היתה חדשה ובעלת התקדמות המצאתית, ומשכך ראויה למתן פטנט. נוכח האמור, דחה בית המשפט את הערעור ופסק הוצאות בסך 60,000 ש"ח לטובת המשיבים בערעור.

(ע"א 8802/06 אוניפארם בע"מ נ' Smith Kline Beecham PLC (מיום 18.05.2011))

בהערת אגב אציין, כי פסק דין זה ניתן יום לפני פסק הדין בעניין היעדר זכות לצו מניעה מכוח בקשת פטנט שפורסמה. שני פסקי הדין נכתבו על ידי כבוד השופטת (בדימוס) איילה פרוקצ'יה, והם לבטח יהיו בין פסקי הדין האחרונים שלה.

0

פסיקה: היקף ההגנה הזמנית בטרם מתן פטנט – פיצויים רטרואקטיביים בלבד, ולא צווי מניעה

מהו היקף הזכויות הנתונות למי שהגיש בקשה לפטנט אך טרם ניתן לו הפטנט? זו השאלה שהוצבה לבית המשפט העליון בעניין שבין מרק לבין טבע.
העניין, בתמצית, הוא זה: מרק פתחה בהליכי רישום פטנט לתרופה למחלת ההאוסטאופורוזיס, "פוסאלאן 70 מ"ג", ורשם הפטנטים קיבל את בקשתה. דבר הקיבול פורסם ברבים, וטבע מיהרה להתנגד למתן הפטנט. הליכי ההתנגדות תלויים ועומדים בפני רשם הפטנטים, וטרם הוכרעו.
במקביל להליך ההתנגדות, אושרה התרופה פוסאלאן על ידי משרד הבריאות, וטבע עתרה וקיבלה רשות להפיץ גרסה גנרית של תרופה זו. קצפה של מרק יצא על התנהלות זו, והיא פתחה בתביעה כנגד טבע. כיוון שטרם ניתן לה פטנט, טענה מרק כי השימוש של טבע הינו התעשרות שלא כדין על חשבונה.
במסגרת התביעה עתרה היא לצו מניעה זמני, ובקשה זו נדחתה בבית המשפט המחוזי. מכאן, הגיעה בקשת הערעור וההליך בפני בית המשפט העליון.
בית המשפט העליון קבע, כי אין מקום להחיל את דיני עשיית עושר במקרה זה. נקבע, כי בעל המצאה רשאי לבחור באחד משני מסלולים שונים: מסלול הגנה של פטנטים ומסלול הגנה חלופי של סוד מסחרי. בבוחרו במסלול הפטנטי, מכפיף עצמו בעל ההמצאה ליתרונות הגלומים בשיטה זו, אך גם לחסרונותיה. אחד מהם, הוא העובדה כי בטרם ניתנת זכות קניינית בהמצאה, היא מפורסמת ברבים.
בית המשפט הוסיף כי חוק הפטנטים יוצר איזון עדין בין הזכות הקניינית של בעל ההמצאה, מחד, ובין הזכות החוקתית לחופש העיסוק ולתחרות חופשית והוגנת של המתחרים, מנגד. במסגרת שלל האיזונים, קבע המחוקק כי בעל המצאה אינו זכאי לסעד של צו מניעה ביחס לניצול המצאתו בטרם ניתן לו פטנט. עם זאת, נקבע, הוא יהיה זכאי לפיצויים רטרואקטיביים, אם לבסוף יקבל את הפטנט. כך, מבהיר בית המשפט, נוצרת מערכת של תמריצים שמטילה על הציבור את הצורך להחליט אם ליטול את הסיכון שמא ידרשו לפצות בעתיד, או לאו. בית המשפט מציין:
איזון זה מבוסס על ההנחה לפיה קיבולה של בקשת הפטנט ופרסומה, קודם להכרעה בהתנגדויות והענקת הפטנט, אינם מצדיקים בלימה של התחרות החופשית, אלא מצדיקים יצירת מאזן-אימה: במאזן-אימה זה, המתחרה אמנם אינו נבלם בשעת מעשה, אך הוא נדרש לקחת על עצמו סיכון כבד כי התנהגותו המתחרה, וניצול פרטי האמצאה של האחר על ידו, עלולים לעלות לו בממון רב אם וכאשר יוענק לבעל האמצאה פטנט בסופו של יום. מנגד, נתונה למתחרה בתקופת הביניים האפשרות להעריך, בנסיבות ענין קונקרטי, כי סיכויי הענקת הפטנט נמוכים, וכי פעילותו התחרותית לא תוליד בסופו של יום אחריות לפיצוי בגין הפרה. לבעל האמצאה ניתנת, מצידו, הגנה קניינית מלאה עם הענקת הפטנט, שטמונה בה גם זכות פיצוי על הפרה רטרואקטיבית של הפטנט, המתייחסת לתקופת הביניים, אך זאת רק במבט לאחור.

סעיף 179 לחוק הפטנטים קובע מפורשות:

אין להגיש תביעה על הפרה אלא לאחר שניתן הפטנט; אולם משהוגשה תביעה על הפרה, רשאי בית המשפט להעניק סעד על הפרה שנעשתה לאחר יום הפרסום לפי סעיף 26 (ההדגשה הוספה)

דהיינו, חוק הפטנטים אינו מאפשר להגיש את תביעת ההפרה אלא לאחר מתן הפטנט. אך הסעד המדובר שיינתן בסופו של יום, יכול שיכלול גם סעד בגין תקופה שלאחר יום פרסום הקיבול ובטרם מתן הפטנט. בית המשפט קבע כי הזדקקות לצווי מניעה מכוח דיני עשיית עושר תשנה מהאיזון שנקבע מפורשות על ידי המחוקק. בלשון בית המשפט:

הסדר איזון זה הוא הסדר כוללני שטמונים בו איזונים פנימיים מורכבים ועדינים. כל שינוי באיזונים אלה, לכאן או לכאן, משנה את שיווי המשקל הזהיר שחוק הפטנטים קבע לצורך ענין זה. הכרה בזכותו של בעל האמצאה לשאוב סעדים מענף משפטי חיצוני, ולהטמיעם בהליך בקשה לפטנט לצורך בלימת התחרות בתקופת הביניים, עלולה לערער את האיזונים הפנימיים שיצר חוק הפטנטים. הענקת צווי מניעה מכח דיני עשיית עושר, שנועדו לאסור על מתחרה לייצר ולשווק תרופות מתחרות בתקופת הביניים, משמעה הענקה, למעשה, של זכויות מעין-קנייניות לבעל האמצאה קודם לרכישת הזכויות הקנייניות באמצאה באמצעות הפטנט. פרשנות המאפשרת אימוץ סעדים מכח דיני עשיית עושר משנה, אפוא, באופן בסיסי את האיזונים הקיימים בדיני הפטנטים, והמסקנה המתבקשת מכך היא כי דינים אלה שוללים במשתמע התערבות מקורות דין חיצוניים בסוגיה הנוגעת לענייננו.

נוכח האמור, דחה בית המשפט את הערעור ופסק לטובת טבע הוצאות משפט בסך 40,000 ש"ח.

הערות
פסק הדין עוסק בזכויות זמניות המוענקות למבקשי פטנט לאחר הפרסום ובטרם מתן הפטנט. זכויות אלה מכונות provisional patent rights (ולא להתבלבל עם בקשות פטנט זמניות – provisional patent applications), ואין מדובר בזכויות אחידות על פני הגלובוס. ישנן מדינות המכירות בזכויות הזמניות וישנן כאלה שלאו. למיטב ידיעתי, אין מדינה בה הזכויות הזמניות הללו כוללות זכות לסעד בדמותו של צו מניעה.

פסק הדין התמקד במצב המשפטי הנכון להיום. במצב זה, פרסום הפטנט נעשה רק לאחר הקיבול. ברם, לאור התחייבותה של מדינת ישראל, על פי הצעת חוק חדשה כל בקשת פטנט תתפרסם לאחר תקופה של 18 חודשים (בדומה למצב בארצות הברית ובבקשות ה-PCT). כלומר, לו תתקבל הצעה זו, הרי שהמשמעות של הפסיקה תהיה רחבה בהרבה – לא ידובר רק בתקופת ההתנגדות וכל עוד הליך ההתנגדות לא הוכרע, כי אם בתקופה שבטרם קיבול הבקשה לפטנט, ופעמים רבות בתקופה שבטרם בחינה מהותית שלה.
לא למותר לציין, כי באותה הצעת חוק, הוצע גם לבטל את הלכת א.ש.י.ר שבמסגרתה ניתן סעד מכוח דיני עשיית העושר אף במקום בו לא נרשמה זכות קניין רוחני כדין.

בישראל ישנה זכות לסעד של צו מניעה כנגד הפרת פטנט, מכוח התפיסה הקניינית את הפטנטים. זאת, בניגוד למצב בארצות הברית שם אף לאחר מתן פטנט, כלל אין הבטחה כי יינתן צו מניעה כנגד מפרים. במובן זה, פסק הדין משמר את המשמעות הקניינית של הפטנט – בטרם זכות קניינית החלה כלפי כולא עלמא, אין מקום לסעד המונע מאחרים לנצל את ההמצאה. רק לאחר מתן הגושפנקא הקניינית, נמצאת לנו ההצדקה להגביל את חופש הפעולה של הציבור.

(רע"א 6025/05 Merck & Co. Inc. נ' טבע תעשיות פרמצטיות בע"מ (מיום 19.5.2011))

0

כנס "מרעיון למיליון בהיי טק: היבטים משפטיים ומסחריים של מסחור קניין רוחני"

כחבר בועדת הקניין הרוחני של לשכת עורכי הדין בישראל, מחוז תל אביב והמרכז, אני שמח להזמין את קוראי הבלוג לערב עיון בנושא מסחור קניין רוחני. ערב העיון יתקיים ביום שלישי הבא, 24.5.2011, בשעה 17:00 במכללת אפקה.
ביום העיון ישאו דברים שלושה דוברים מעולמות שונים: את הצד המשפטי יציג עו"ד ועו"פ אהוד האוזמן, את הצד המסחרי תציג עו"ד ועו"פ סוזאן ארז, ואת הצד של היזם יציג ד"ר אורי הלביא.
נשמח לראותכם בכנס.
2

פסיקה: אין נפקות קניינית להפרת החובה ליידע את המעביד בהמצאה

סעיף 132 לחוק הפטנטים מגדיר אמצאת שירות – מהי:
"132. (א) אמצאה של עובד, שהגיע אליה עקב שירותו ובתקופת שירותו (להלן – אמצאת שירות), תקום לקנין מעבידו, אם אין ביניהם הסכם אחר לענין זה, זולת אם ויתר המעביד על האמצאה תוך ששה חדשים מיום שנמסרה לו ההודעה לפי סעיף 131."

כלומר, אמצאת שירות הינה: (1) אמצאה; (2) של עובד; (3) שהגיע אליה עקב שירותו (4) ובתקופת שירותו. דרישות אלו הן דרישות מצטברות ומשמען כי לא כל המצאה של עובד שהומצאה במהלך עבודתו שייכת למעבידו, אלא רק כאלו שהומצאו עקב השירות. ובצורה דומה, המצאה שנוצרה עקב השירות אך לאחר תקופת השירות – אף היא אינה אמצאת שירות.
ברי, כי ישנו קושי למעביד לדעת על קיומה של המצאה, שלרוב אין לה כל התגלמות מוחשית, והיא עלולה להיות צפונה במוחו של העובד. קניינו של המעביד, גורס החוק, ומשכך חייב הוא לדעת על קניין זה.

סעיף 131 לחוק הפטנטים נועד למצוא פתרון לבעיית פערי המידע שבין העובד למעביד בקובעו חובת יידוע:

"עובד חייב להודיע למעבידו בכתב על כל אמצאה שהגיע אליה עקב שירותו או בתקופת שירותו, סמוך ככל האפשר לאחר שהמציא אותה, וכן על כל בקשת פטנט שהגיש"

כלומר, במצב בו ישנו חשש לאמצאת שירות, יתכבד העובד ויודיע למעביד על קיומה של ההמצאה ויאפשר בכך למעביד לכלכל צעדיו. בין היתר, יוכל המעביד לפנות לרשם שיכריע בסוגיה האם עניין לנו באמצאת שירות או לאו.
ויובהר. ישנם שני חששות שונים. הראשון, שהעובד יפעל לקידום ההמצאה בזמנו הפנוי מבלי שהמעביד כלל מודע לעניין זה. והחשש השני, שעובד אשר המציא המצאה שעל פי דין היא קניין המעביד, ימתין עד לסיום העסקתו אצל המעביד, ורק אז יחשוף את דבר קיום ההמצאה. במצבים אלו, יצלח העובד "להבריח" נכס השייך למעביד לידיו שלו. כיוון שכך, החוק מחייב את העובד להודיע למעביד ביחס לכל המצאה המקיימת שלוש מתוך ארבעת הקריטריונים של אמצאת שירות. ירצה – יוכל המעביד לחלוק על עמדת העובד ולטעון כי מדובר באמצאת שירות.
על עניין זה כבר עמדתי בעבר ברשימה בדבר אמצאת שירות וחובת הודעה.

חבלן. גם הוא מפרק וממציא במהלך שירותו?
(התמונה מתוך ויקישיתוף)

השבוע התפרסמה החלטה בעניין שנדון בדלתיים סגורות בפני רשם הפטנטים. בבקשה לרישום פטנט מספר *** (הכרעה בשאלת אמצאת שירות) מדינת ישראל נ' רונן הראל (חממי) (מיום 8.12.2010) נדונה אמצאת שירות חסויה אותה המציא השוטר הראל שמשרת כחבלן. לאחר שניתן צו חסיון על בקשת הפטנט, והשוטר הראל פנה בבקשה לפיצוי בגין צו זה לוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים, נזכרה המדינה כי מדובר בכלל באמצאת שירות שצריכה לקום לקניינה שלה. בין הצדדים ניטש הויכוח, ורשם הפטנטים נתבקש להכריע בסוגיה.
לאחר בחינת מכלול הראיות – ולא נכביר במילים כאן לעניין זה – נקבע כי מדובר באמצאת שירות וכי הבעלות בה היא של המדינה ולא של השוטר.
הנקודה אליה ארצה להתייחס ברשימה זו נוגעת רק לעניין חובת ההודעה בדבר המצאת-חשש-שירות.
אחת הטענות שהועלו היתה כי לאור הפרת חובת היידוע, יש מקום להטיל סנקציה על העובד, בדמות השתקת טענתו בדבר בעלותו בהמצאה. הרשם דחה טענה זו וקבע כי סעיף 131 לחוק הפטנטים הינו "אדמיניסטרטיבי" בלבד, ואינו מהותי, וזאת בניגוד לסעיף 132. הפרתו של סעיף זה אינה מקימה סנקציה קניינית. עם זאת, מציין הרשם נכונה כי בעניינו של שוטר, חובת היידוע היא חובה מוגברת והפרתה מהווה עבירה פלילית.
לטעמי, החלטה זו כמוה כמחיקת חובת היידוע. מה לו לעבוד כי יודיע למעבידו בדבר קיום אמצאת-חשש-שירות, אם אין כל סנקציה בצדה של הפרת החובה. ודוק. בגין הפרת החובה הקבועה בסעיף 131, להבדיל מהחובה המגוברת החלה, בין היתר, על שוטרים, אינה מהווה עבירה פלילית. נותרנו, אם כן, עם חובה שאין כל סנקציה בהפרתה. ברי, כי אין מדובר בכלי יעיל להכוונת התנהגות, ובוודאי שאין תמריץ כלשהו לעובד לקיים חובתו ולהקטין את פערי המידע הקיימים למעסיק.
אעיר, כי אין חובה לקבוע כי מדובר סנקציה קניינית של שלילת הבעלות בהמצאה או בפטנט שמכוחה. פתרון אחר היה יכול להיות בדמות העברת הנטלים כך שהעובד הוא זה שיצטרך להוכיח כי אין מדובר באמצאת שירות. לעניין זה, ראוי לציין כי בתזכיר חוק התקציב, שבמסגרתו היה ניסיון לעשות שינוי בחוק הפטנטים, ניסיון אשר נכשל, נקבע כי הנפקות של העדר הודעה היא חזקה לרעת העובד. ובלשון התזכיר:

"לא מסר העובד הודעה כאמור בסעיף קטן (ב), חזקה כי האמצאה היא אמצאת שירות"

לטעמי, מדובר בפתרון ראוי בהחלט, אך יחד עם זאת, כל פתרון שבו הינו למדים כי ישנה סנקציה אפקטיבית  בצדה של הפרת הוראת חוק זו הייתה מספקת אותי.
נכון להיום, נראה בעיניי כי סעיף 131 כאילו אינו קיים.

0

פסיקה: הנפקה מחודשת של פטנט בארצות הברית – לא ניתן לתקן כל טעות

על פי דיני הפטנטים האמריקאים, לאחר שכבר ניתן פטנט, ישנה אפשרות לתקן ולשנות את תביעות הפטנט וזאת באמצעות בקשה להנפקה מחדש (reissue). על פי החוק האמריקאי, הנפקה מחדש נועדה לתקן טעות שקרתה בהנפקת הפטנט – בין אם מדובר בטעות סופר ובין אם בשגיאה אמיתית באשר להיקף המונופול הנתבע (והשוו: המצב בישראל). לא רק שבארצות הברית ניתן לתקן את סט התביעות, אף ניתן להרחיב את היקף המונופולין, וזאת ב-broadening reissue, ובלבד שהבקשה מוגשת בתוך שנתיים מיום הנפקת הפטנט.
בעניין שהגיע לבית המשפט הפדראלי התעוררה השאלה – מתי מדובר בטעות ומתי מדובר בויתור מושכל?
נסביר. בעת בחינת הבקשה, בכדי להתגבר על ציטוטי ידע קודם, מבקש הפטנט עשוי לצמצם את היקף תביעותיו ולוותר (surrender) על הגדרה רחבה יותר של ההמצאה שלו. צמצום שכזה, אף אם הוא מיותר (כיוון, למשל, שהיה עודף ולא התחייב), אינו יכול להיחשב כטעות, וניסיון לתקן בכדי להרחיב בחזרה את היקף תביעות הפטנט נדון לכשלון. ניסיון שכזה נאסר על ידי כלל התפיסה המחודשת הפסולה, או בלעז impermissible recapture rule.
ברם, פעמים רבות, התיקון המובקש אינו מחיקת הלימיטציה שנוספה, אלא תיקון סמנטי עמוק יותר, שמרחיב את היקף המונופולין בצורה חלקית, לדרגת ביניים, בין הנוסח הראשון הרחב ובין הנוסח הצר שהתקבל.
בית המשפט קבע מבחן המורכב משלושה צעדים:
1. בחינה האם ישנו אספקט של התביעות החדשות שהוא רחב יותר מאשר זה בתביעות של הפטנט, כפי שניתן.
2. בחינה האם האספקט הרחב מתקשר לחומר שויתרו עליו במהלך הבחינה בכדי להתגבר על ידע קודם.
3. החלטה האם חלק מהותי (substantial portion) אשר ויתרו עליו הוחזר לתוך תביעות הפטנט בבקשת ה-reissue.

אין ספק כי מדובר במבחן עמום ביותר, שאי הוודאות שולטת בו.

בשולי הדברים יוער, כי על דרך הכלל, מקום בו נעשה ויתור בכדי לקדם את בחינת הפטנט ולא מסיבות מהותיות, יש לבחון האם כדאי לפתוח בבקשת המשך (continuation) שבמסגרתה מבקש הפטנט ינסה לזכות במונופול רחב יותר מזה הכולל גם את החומר שויתר עליו. תפיסה מחודשת כזו, במסגרת בקשת המשך, היא אפשרית, שכן מדובר בבקשת פטנט חדשה ולא בניסיון להיבנות מפטנט שכבר ניתן. כל זאת, בהנחה שלא ניתנה הודאה (מפורשת או משתמעת) במסגרת הבחינה כי ישנו ויתור על הגרסה הרחבה יותר.

(מקור: פוסט מתוך Patently-O)

0

פסיקה: סרגל כלים ניתן לסידור מחדש – נעדר התקדמות המצאתית

ערכאת הערעור הפדראלית אישררה פסק דין המבטל פטנט בגין העדר התקדמות המצאתית.

פטנט 7,363,592 שכותרתו Tool Group Manipulator מתייחס לסרגלי הכלים של תוכנות מחשב. תביעות הפטנט הרחבות ביותר מתייחסות לסרגל כלים שיש בו מספר קבוצות של "כלים". קלט מהמשתמש ישנה את המיקום של מפריד הקבוצות ובכך משנה את הסידור של סרגל הכלים.
בית המשפט אישרר פסק דין של הערכאה הראשונה, ולפיו לאור פטנט קודם, שעניינו סרגל כלים המורכב ממספר סרגלים נפרדים, ההמצאה החדשה אינה בעלת התקדמות המצאתית. בית המשפט קבע כי אכן מדובר בהמצאה חדשה, לאור הידע הקודם שנמצא והוצג, אך לאור ההבדל הזניח – העובדה שמדובר בסרגל אחד ובו קבוצות של כלים לעומת סרגל הכולל בחובו מספר סרגלים של כלים – ההמצאה נעדרת את ההתקדמות ההמצאתית שנדרשת בכדי להצדיק מתן פטנט.
בית המשפט ביטל את פטנט התוכנה הזה ובכך סתם את הגולל על תביעה של בעל הפטנט נגד מיקרוסופט, בגין סרגלי הכלים בתוכנות ה-Office 2007 (ה-Ribbon).

((Gary Odom v. Microsoft (Fed. Cir. 2011)

0

להיות טרול פטנטים – האם זה משתלם? (2)

לפני כשנה, דיווחתי על נתוני שהתפרסמו שהראו כי עסקיה של Intellectual Ventures לא בהכרח משתלמים כלכלית. השבוע הוצגו נתונים חדשים, שמראים שיש מי שמצליח להרוויח מפעילות של טרול פטנטים. חברת RPX הונפקה בבורסה של נסד"ק (סימול RPXC). חברה זו עוסקת ברכישת פטנטים ומתן רישיונות לטכנולוגיה מוגנת הפטנט שלהם, בדגש על פטנטים בתוכנה ובמחשבים. כמו כן, החברה עוסקת בריגול עיסקי, ומספקת ללקוחותיה את הנתונים אותם היא אספה. בין לקוחותיה חברות ענק כמו גוגל, סיסקו, סמסונג, נוקיה ועוד.
על פי הדו"חות שסיפקה RPX בעת ההנקפה, החברה גרפה הכנסות בסך של כ-100 מיליון דולרים בשנת 2010, לעומת הכנסה של כ-30 מיליון דולרים בשנת 2009. הגידול ברווח הנקי יפה באותה המידה: תחת רווחים של כ-2 מיליוני דולרים בשנת 2009, בשנה האחרונה הרוויחה החברה כ-14 מיליון דולרים.
מדובר בחברה בת שנתיים בלבד, שכבר הצליחה להחזיר את ההשקעה בה, והכל ממודלים עסקיים המתבססים על פטנטים, וללא פעילות עסקית אחרת.
בשבוע האחרון החברה נסחרה בבורסה, ומחיר המניה כבר עלה בכ-10%.

RPX, כמו כל טרול פטנטים אחר, היא חברה שאינה עוסקת בפיתוח ובייצור בהתבסס על הטכנולוגיה שבבעלותה. טרולי פטנטים, המוכנים גם Non-Practicing Entities, או NPE בקיצור, הם יישויות כלכליות שנויות במחלוקת. אף שברור לכל כי טרול הפטנטים בעצמו אינו תורם בצורה ישירה, באשר הוא אינו יצרני ורק מוסיף מכשלות ומחסומים לגופים יצרניים בשוק, יש הטוענים כי הוא בעל תפקיד חשוב בעידוד ההתקדמות הטכנולוגית. טרול הפטנטים יוצר שוק משני של סחר בפטנטים והפקת רווחים מהם. בכך, טרול הפטנטים ממקסם את שווי הפטנטים בשוק, ומשכך מעודד את הציבור להמציא.
כמובן, שהטענה הזו מתבססת על ההנחה שפטנטים מעודדים חדשנות (טענה שרבים חולקים עליה, למשל כאן וכאן).

(על הזווית הישראלית בחברה, ראו הכתבה בכלכלסיט)

6

פסיקה: לאחר קיבול הפטנט, לא ניתן להוסיף תביעות תלויות חדשות

האם ניתן להוסיף תביעה תלויה חדשה לבקשת פטנט שכבר פורסמה? – זו השאלה שנציבה במרכזו של הליך ההתנגדות לתיקון פירוט בקשת פטנט מס' 149567.
במסגרת בקשה לתיקון פירוט בקשת הפטנט, עתרה המבקשת למחיקת תביעה תלויה מספר 6 המקורית, ולהחלפתה בנוסח אחר. הנוסחים – ועל כך קשה לחלוק – תביעה מספר 6 המקורית בבקשת הפטנט האמורה לא צומצמה על ידי הנוסח החדש. בעוד שתביעה מספר 6 המקורית נבעה מתביעות 3 ו-4 וצמצמה את משמעותן, תביעה מספר 6 נבעה מתביעות 1-5.
תביעה 6 המקורית קבעה:
"Compound in accordance with claims 3 and 4, characterized in that R represents cyclopropyl, cyclobutyl, cyclopentyl, cyclohexyl, 4-(1 – clopropyl–methanoyloxy)- Phenyl, 4-(1-cyclobutyl-methanoyloxy)-phenyl, 4- (cyclohexyl-methanoyloxy)–phenyl or 4-(2,2–dimenthyl- propanoyloxy)- phenyl and X denotes chloride."
ואילו התביעה החדשה קבעה:
"Compounds in accordance with claims 1 to 5 in crystalline form."
הדין הרלוונטי
בקשת הפטנט קובלה, ומשכך לפי סעיף 29 לחוק הפטנטים, תיקון של הפירוט, ובכללו של זה התביעות, נעשה בדרך ובצורה שבה פטנט מתוקן. הסעיפים הרלוונטים לעניין זה הם סעיפים 65 ו-66. בשל חשיבותם, נביא אותם כלשונם:
סעיף 65 שכותרתו "זכות לתיקון" קובע:
בעל פטנט רשאי לבקש תיקון פירוט הפטנט לשם הבהרה או סילוק שגיאה שנפלה בו או לשם צמצום תביעותיו.
ואילו סעיף 66 שכותרתו "תנאי לתיקון" קובע:
הרשם ירשה תיקון, אם שוכנע שאין בו כדי להרחיב את היקף התביעות שבפירוט או כדי להוסיף לפירוט דברים שלא נזכרו בו בעיקרם מלכתחילה; דבר מתן הרשות לתקן יפורסם ברשומות.

אין ספק כי עניין לנו בשני שלבים. ראשית, יש לבחון האם לבעל הפטנט זכות לתקן את הפטנט. זכות כזו קיימת מקום בו התיקון נועד לאחת משלוש מטרות: הבהרה, סילוק שגיאה שנפלה בו, או לשם צמצום תביעותיו. מקום בו יש לבעל הפטנט את הזכות לתקן, על הרשם מוטלת החובה לוודא כי אין בתיקון כדי להרחיב את המונופול הניתן לבעל הפטנט. ההנחה היא שהציבור החל לפעול תוך הסתמכות על היקף המונופולין שניתן לבעל הפטנט זה מכבר, ואין כל סיבה לאפשר לו להרחיב את היקף תביעותיו כעת.

במקרה הנידון, לא היה כל ספק – היקף התביעות לא הורחב, שהרי תביעה תלויה ממילא מצומצמת יותר מהתביעה בה היא תלויה, שכן היא מוסיפה לימיטציות נוספות – אלמנטים נוספים – שביחד עם האלמנטים המופיעים בתביעה ההורה, מגדירים את היקף המונופולין. כידוע, כל לימיטציה נוספת מקטינה את היקף המונופולין שניתן, באשר בכדי להפר את הפטנט יש לבצע את שלל הלימיטציות (כלל המוכר בארה"ב בשם The All Limitations Rule).
עם זאת, כבוד הפוסקת קבעה כי על אף האמור, אין מקום להרשות את התיקון. נקבע, כי לאור הוראת סעיף 65 יש להראות מה מטרת התיקון. לעניין זה נקבע:
"בענייננו, סבורני כי אין בתביעה מס' 6 החדשה כדי לעמוד בתנאי סעיף 65 לחוק. אין בהוספת התביעה הנ"ל כדי להבהיר דבר מה שהיה טעון הבהרה או לסלק שגיאה כלשהי בבקשת הפטנט. אף אין בידי לקבל את טענת המבקשת כי יש בהוספת תביעה מס' 6 החדשה כדי לצמצם תביעה מסוימת, אף לא את מערך התביעות בבקשת הפטנט. צמצום תביעות משמעו תביעת חלק קטן יותר מהיקף המונופולין שנתבע במסגרת תביעה או מערכת תביעות כפי שהוגשו במקור. אין בתביעה מס' 6 החדשה כדי להקטין את היקף המונופולין הנתבע בתביעה מס' 1 או במערך תביעות 1-5. שהרי שעה שתתברר ההתנגדות לבקשת הפטנט שבפני (כמו גם במסגרת תביעת הפרה, אם ירשם הפטנט), תיבחנה תביעות אלו בשלמותן, והיקף המונופולין הנתבע בהן לא יושפע כהוא זה מהוספת תביעה מס' 6 החדשה. משמע, אין בתביעה מס' 6 החדשה כדי לצמצם את הנתבע בבקשת הפטנט בהתאם לסעיף 65 לחוק הפטנטים"

מילים אחרות, אף שאין כל ספק כי התיקון אינו מרחיב את המונופול שניתן לבעל הפטנט, בהעדר הוכחה כי הוא מצמצם את ההגדרות הקודמות, אין מקום לקבל את השינוי. עוד נקבע, כי אף העובדה שתביעה מספר 6 המקורית נמחקה אינו מספק דרישה זו, שכן תביעה 6 החדשה אינה בהכרח צימצום שלה, אלא מקימה היקף מונופולין שונה.

נוכח קביעה זו, התקבלה ההתנגדות ביחס להוספת תביעה מס' 6 החדשה. לטובת המתנגדת נפסקו הוצאות בסך 8,000 ש"ח.

בשולי ההחלטה, ציינה הפוסקת הנחיות להגשת בקשות לתיקון פירוט:
"הפרקטיקה הראויה והרצויה, תהא זו במסגרתה המבקש לתקן את בקשת הפטנט יראה במפורש, במדויק ובאופן ברור, ביחס לכל תביעה ותביעה, כיצד עומד התיקון המבוקש באחד (או יותר) משלושת תנאי סעיף 65 לחוק הפטנטים אשר רק בהתמלאם עומדת הזכות לבקש את תיקון הפירוט. בנוסף, כנדרש בסעיף 66 לחוק הפטנטים, על המבקש לפרט כדבעי מדוע אין בתיקון המבוקש כדי להרחיב את היקף התביעות בכללותו או להוסיף לפירוט דברים שלא נזכרו בו מעיקרם. בנוסף, על המבקש לציין מראי מקום מדויקים בפירוט או בתביעות עליהם נסמכים התיקונים המבוקשים. אין לדעתי לקבל עוד בקשות לתיקון פירוט החורגות מהכללים הנ"ל"

על אף זאת יוער, כי אף חלוף הזמן מאז מתן החלטה זו, לא יצא חוזר רשם ברוח זו. עובדה זו ניתן לייחס לעובדה כי רשם הפטנטים הקודם סיים את תפקידו בסוף שנת 2010 ומחליפו טרם מונה.

הערות להחלטה
לכשעצמי, הייתי סבור כי התוצאה צריכה להיות אחרת. כל עוד היקף המונופולין אינו מורחב, כנדרש לפי סעיף 66 לחוק הפטנטים, גם תיקון סט התביעות למטרות אסטרטגיות צריך להיות מותר. אף במקרים קודמים, הותרה פרוצדורה זו.
בארצות הברית מוסד ה-reissue מאפשר לעשות בדיוק זאת. הדין האמריקאי מאפשר להגיש גם בקשה לתקן את הפטנט בכדי לתקן טעות בתביעות, ובכלל אלו אף טעויות שצימצמו יתר על המידה את היקף הפטנט (ר' סעיף 251 לקוד האמריקאי). לאחרונה, נדון מקרה בו הוגשה בקשה לתקן על דרך ההרחבה. ברם, בסופו של התהליך, ביקשו רק להוסיף תביעות צרות יותר. בקשה זו נדחתה ורק ערכאת הערעור הפדראלית הפכה את הדחייה וקבעה, ברוב דעות, כי ניתן להגיש בקשת reissue אף בכדי להוסיף תביעות תלויות נוספות לפטנט (In Re Yasuhito Tanaka (Fed. Cir. 2011)) (וראו הדיווח ב-Patently-O)

נקודה אחת שבה היתה, לטעמי, שגיאה, נגעה לצורה שבה יש להוכיח את הדין הזר. כידוע, הדין הזר הינו עובדה הדרושה הוכחה. ברם, כאשר אין הדין הזר טעון הוכחה, כפי המצב כאשר מבקשים להשתמש בו כמשפט משווה, אין כל צורך להיעזר במומחה לדין הזר. מכאן, שבניגוד לאמור בהחלטה, אני סבור כי אין כל זה נכון לומר כי "הסתמכות על משפט משווה מן הראוי שתעשה בדרך של הגשת חוות דעת מומחה לדין הזר, ולא על-ידי העלאת טיעונים בעלמא". יתכן ושימוש במומחה לדין הזר יוסיף ויהיה משכנע אף יותר, אך אין כל הכרח בכך. במיוחד ראוי לזכור כי שימוש במומחה מעין זה כרוך בהוצאה כספית ניכרת בפני עצמה.

(התנגדות לתיקון פירוט בבקשת פטנט מס' 149567  Schwartz Pharma AG נ'  טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (מיום 16.11.2010))

0

בחינה במסלול מהיר ב-USPTO – נדחת עד להודעה חדשה

פיילוט חדש שהיה אמור להתחיל היה אמור לאפשר למבקשי הפטנט לבחור בין שלושה מסלולים: בחינה רגילה, בחינה מהירה ובחינה מעוכבת. המסלול המהיר היה אמור להתחיל כבר בחודש מאי.
ברם, ביום שישי הודיע רשם הפטנטים האמריקאי, דיוויד קאפוס, כי בעקבות קיצוצי תקציב משמעותיים פיילוט זה נדחה. כמו כן, הוקפאו כלל גיוסי כוח האדם ונאסרה עבודה בשעות נוספות.
0

סוגיית הפרה משותפת תישמע בהרכב מלא של ערכאת הערעור הפדראלית

ערכאת הערעור הפדראלית תדון מחדש ובהרכב מלא (en banc) בסוגיה של הפרה משותפת (Joint Infringement) אשר עלתה בפסק הדין Akamai Technologies, Inc. v. Limelight Networks, Inc. (Fed. Cir. 2010).
. בית המשפט הציב לעצמו את השאלה הבאה:
If separate entities each perform separate steps of a method claim, under what circumstances would that claim be directly infringed and to what extent would each of the parties be liable? 

בפסק הדין ההוא, נקבע כי בכדי לבצע הפרה משותפת של פטנטים על שיטות, נדרש כי ביצוע של כל השלבים צריך להתבצע על ידי יישות אחת או בהכוונתה. בעניין זה נקבע, כי הכוונה של הישות צריכה להיות על ידי יחסי שליחות או התחייבות חוזית לבצע את הצעד שבשיטה, ולא די בעידוד כללי. 
לאחרונה, ניתן פסק דין נוסף בסוגיה של הפרה משותפת ושם קראה דעת המיעוט לדיון בהרכב מלא בסוגיה זו. 
(מקור: Patently-O)
עדכון (27.5.11): דיון נוסף בהרכב מלא נקבע בתיק נוסף (McKesson Technologies Inc. v. Epic Systems Corp., (Fed. Cir. 2011) (ההחלטה לקיום הדיון). בתיק זה נקבעו שתי סוגיות לדיון: הראשונה, במצב בו שתי יישויות מבצעות צעדים שונים של תביעת שיטה, מהן הנסיבות המקימות חבות בגין הפרה ליישויות אלו או לצד שלישי. הסוגייה השנייה שהוצבה נוגעת לשאלה האם מהות היחסים בין היישויות (ספק שירות – משתמש, רופא-מטופל וכדומה) משפיעה על שאלת ההפרה.
מדובר בתיק נוסף העוסק באותה מטריה של הפרה משותפת, ומשכך סביר כי התיקים ידונו ויוכרעו יחדיו.
7

פוסט אורח: הערת פסיקה: התנגדות לבקשת פטנט מס' 136482 תרכובות ברום נ' Albermarle Corporation USA – חלק שני

הערת המערכת: רשומה זו הינה החלק השני של הערת הפסיקה. החלק הראשון של הערת פסיקה זו דן בזכות התיקון של בקשת פטנט להיות בקשה לפטנט מוסף, וכן בשימוש בנימוק של "טוהר הפנקס" כטענה הגנתית ולאו דווקא טענה התקפית.

בסמוך להגשת ההתנגדות, עוד בטרם תידון זו לגופה וקודם להגשת ראיות הצדדים, עתרה המתנגדת לדחיית הבקשה לפטנט על הסף, מהעילה שקיבולה היה שלא כדין. זאת, בשל פגמים היורדים לשורש ההליך שנפלו לשיטתה בבחינת הבקשה.
הטענות שהעלתה המתנגדת לעניין זה היו בחלקן עקרוניות ובחלקן כאלו הנוגעות פרטנית למבקשת ולהתנהלותה באותו מקרה מול הרשות.
הטענות העקרוניות עסקו ביחס בין שני מוסדות אידיוסינקרטיים ושנויים במחלוקת במידה רבה, כל אחד מהם תוצר של שיטת משפט אחרת: ההסדר הקבוע בסעיף 17(ג) לחוק הפטנטים הישראלי, ובקשת המשך או המשך-בחלקה המעוגנת בדין האמריקאי.

סעיף 17(ג) לחוק – סדר בחינה מקוצר
סעיף זה, שהוסף לחוק במסגרת תיקונו בשנת 1995, מאפשר למבקש שבחר בכך להאיץ את הבחינה וזאת בהסתמך על הליכים שקוימו בפני רשות זרה לגבי אותה אמצאה, אשר הבשילו לכדי פטנט שם. עם מילוים של התנאים המפורטים בו, קמה חזקה עובדתית לטובת המבקש כי בקשתו עומדת בדרישות החוק המהותיות: חידוש, התקדמות המצאתית, אחידות, דיות התיאור ותביעות לא חומדניות – הקבועות בסעיפים 4, 5, 8, 12 ו-13 לחוק, בהתאמה.
הרציונל העומד ביסוד ההסדר הוא שאם אותה רשות המוחזקת כנוהגת הקפדה יתרה בבחינותיה מצאה לנכון להעניק פטנט בגין בקשה שתבעה אמצאה זהה, אזי סביר להניח שבדיקה חוזרת מקומית תוביל למסקנה דומה ועל-כן אפשר בעצם לוותר עליה. עם זאת, יש לשים לב כי חזקה זו ניתנת לסתירה; בפרט, על-פי סעיף 17(ד) לחוק, לרשם וכן לממונה על הבוחנים או סגנו שמור שיקול-דעת שלא לקבל את הבקשה, במקרה שבו ישנן ראיות המפריכות את הנחת הכשירות האמורה, או מכל "טעם מיוחד אחר". עוד חשוב לזכור כי החלת הנוהל המזורז אינה פוטרת את הבקשה מעמידה בדרישות מהותיות נוספות המנויות בסעיפי החוק האחרים, כגון סעיפים 2, 3, 7 ו-9 לחוק.
יש להעיר כי מדובר בהסדר חריג שאין לו אח ורע בעולם, בין אם משום שיתר המדינות כנראה ששות הרבה פחות "להפריט" או "לאצול" סמכות ריבונית מעין זו לפקידיה של מדינה או רשות שיפוט אחרת, ובין אם בשל מתח אפשרי עם הוראת סעיף 4bis לאמנת פאריס, המחייבת את המדינות החברות לכיבוד העיקרון בדבר עצמאות הפטנטים שנתקבלו עבור אותה אמצאה במדינות שונות.
הדבר אולי הקרוב ביותר לכך מצוי בדין האוסטרלי, שבצד בחינה רגילה (Standard) מקנה ברירה הקרויה Modified Examination, במסגרתה יכול מבקש לפטור עצמו מהדרישות הצורניות – אחידות, דיות התיאור, היקף התביעות וניסוחן – ומהן בלבד, במידה והגיש פירוט זהה לפטנט מקביל שהוענק לו בארה"ב, קנדה, ניו-זילנד או מדינה חברה באמנת הפטנטים האירופית.
נקודה נוספת וחמקמקה לגבי הסעיף, שגם בה לא תמיד מדקדקים מספיק, היא הדרישה לקשר של דין קדימה שבסעיף-קטן (1), אשר ראוי להתעכב על נוסחו המלא:

(1) המבקש הגיש בקשה למתן פטנט על אותה אמצאה (בסעיף זה – בקשה מקבילה) וקיבל את הפטנט, במדינה ששמה מופיע ברשימה שפרסם הרשם ברשומות (בסעיף זה – פטנט מקביל), ונתקיים אחד מאלה:
(א) עבור בקשת הפטנט בישראל נדרש כדין דין קדימה, מכוח הבקשה המקבילה, לפי סעיף 10;
(ב) עבור הבקשה המקבילה נדרש, על פי הדין החל עליה, דין קדימה מכוח בקשת הפטנט בישראל;
(ג) עבור בקשת הפטנט בישראל נדרש כדין דין קדימה מכוח בקשה אחרת להגנה שהוגשה במדינה החברה, ומכוחה של הבקשה האחרת נדרש דין קדימה עבור הבקשה המקבילה, על פי הדין החל עליה;

הדין צופה אם כן שלושה מצבים אפשריים לקיום קשר של דין קדימה:
- מצב א: הבקשה בישראל תובעת דין קדימה מהבקשה המקבילה.
- מצב ב: הבקשה המקבילה תובעת דין קדימה מהבקשה בישראל.
- מצב ג: הן הבקשה בישראל והן הבקשה המקבילה תובעות דין קדימה מבקשה שלישית.
נכון להיום, רשימת המדינות ורשויות הבחינה שסעיף 17(ג) חל לגביהן כוללת את אוסטריה, אוסטרליה, ארצות הברית, גרמניה, דנמרק, הממלכה המאוחדת, הפדרציה הרוסית, יפן, משרד הפטנטים האירופאי, נורווגיה, קנדה ושבדיה.
בנדון דידן, הבקשה בישראל תבעה דין קדימה מבקשת המשך-בחלקה שהוגשה בארה"ב, כלומר הוא נפל כביכול בגדרו של מצב א.
בהמשך הרשימה עוד יורחב הדיבור על סוגיה זו.

בקשת המשך/המשך-בחלקה
המוסד של בקשת המשך (Continuation) או בקשת המשך-בחלקה (Continuation-in-Part, ובקצרה CIP) נועד לשמש למטרות דומות לאלו של פטנט מוסף, אולם הוא נושא כמה מאפיינים ייחודים לדין האמריקאי. מדובר בבקשה המבוססת על בקשה קודמת בארה"ב תוך תביעת דין קדימה ממנה, המוגשת בידי אותם ממציאים או חלק מהם, ומכסה היבטים אחרים או נוספים של האמצאה או שיפורים שלה.
בניגוד גמור לאמנת פאריס התוחמת את מסגרת הזמן שבמהלכה ניתן לתבוע דין קדימה מבקשה קודמת לתקופה בת 12 חודשים, המגבלה היחידה שמציב לעניין זה 35U.S.C. §120 היא שבקשת ההמשך הוגשה בטרם הוזנחה הבקשה הקודמת או הפכה לפטנט, או לפני שנסתיימו ההליכים בנוגע לבקשה הקודמת או לבקשה הזכאית גם כן ליהנות מתאריך הבכורה שלה.
בבקשת המשך ניתן לכלול תביעות חדשות אך על התיאור להיות זהה לזה שבבקשה המקורית. הוספת חומר חדש לתיאור הבקשה המקורית מתאפשרת רק במסגרת בקשת המשך-בחלקה, תוך חזרה על חלק ניכר ממנו.
עם זאת, דומה כי התמריץ העיקרי להגשת בקשות המשך נעוץ דווקא בכללים הדיוניים ובנהלי הבחינה האמריקאיים, לפיהם דחייתה של תביעה מסוימת במהלך הבחינה הופכת חלוטה עם הישנותה (final rejection), כך שההליך מגיע על-פי-רוב לקיצו הרשמי בתום שני "סיבובים" בלבד של דוח לגופו של עניין (Office Action on the merits). במקרה כזה, שהוא כאמור גם פרדיגמטי, הגשת בקשת המשך מאפשרת אפוא את המשך ההתדיינות מול משרד הפטנטים סביב אותן תביעות שבמחלוקת, או לחלופין הרחבות חזית שטרם מוצו.
יצוין כי מאז 8 יוני 1995 קיים מסלול מיוחד לצורך התמודדות עם דחייה סופית, בדמות בקשה להמשך הליכים (Request for continued examination, ובקצרה RCE).

העלילה מסתבכת – חוזר רשם מ.נ. 33
נקל להבין אפוא כי המפגש בין שני בנים חורגים אלו לדיני הפטנטים, זר ומוזר ככל שייראה על-פניו, היה גם במידה רבה בלתי נמנע, שכן הבקשה המקבילה בארה"ב לא פעם אינה הופכת לפטנט אלא לאחר הגשתה כבקשת המשך, פעם אחת או יותר. אך מה אם הפטנט האמריקאי המקביל נבע מבקשת המשך-בחלקה – הכוללת ומן הסתם גם תובעת תוספות שלא נכללו במקור, לא כל שכן בבקשה הישראלית – האם עדיין ניתן להחיל לגביו את הנוהל המעוגן בסעיף 17(ג) לחוק?
באופן מפתיע, התשובה שניתנה לשאלה זו במסגרת חוזר רשם מ.נ. 33 (בסעיף 6.ג. בו) היתה חיובית.
המתנגדת במקרה דנן ביקשה לערער על תקפותה של הנחיה מינהלית זו, בהעלאת טענות שונות באשר לאופן הבחינה של בקשות CIP על-ידי משרד הפטנטים האמריקאי, שיש בו לכאורה כדי לחתור תחת הרציונל שביסוד סעיף 17(ג) לחוק. כך, למשל, נטען כי מכוח תאריך הבכורה של הבקשה ההורה, לא נבחנים החידוש וההתקדמות ההמצאתית בבקשת ההמשך לעומת פרסומים בתקופת הביניים שבין תאריך ההורה ותאריך ההגשה, וגם לא לעומת הבקשה ההורה עצמה שאפשר שפורסמה בינתיים.
ייאמר לזכותה של המתנגדת, כי הבקשה אותה בחרה לתקוף היוותה מקרה בוחן מצוין, כפי שעולה מאילן היוחסין המסועף שבדף השער של פטנט US 6218584 – היא תבעה דין קדימה מבקשת המשך-בחלקה של בקשת המשך-בחלקה של בקשת המשך-בחלקה של 3 בקשות, האחת מהן בעצמה בקשת המשך-בחלקה, ואחת אחרת מהן שגם הפכה לפטנט היתה בקשת המשך של בקשה שהפכה אף היא לפטנט.
יתרה מכך, גם כשנשאלה על כך במפורש, השיבה המבקשת לבוחנת כי הבקשות הקודמות בשרשרת אינן רלבנטיות – הצהרה שקשה ליישבה עם מהותה של בקשת ההמשך-בחלקה, ושאולי אף עולה כדי מסירת פרט מטעה כמשמעותו בסעיף 18ג לחוק, העלולה להוביל לקיצור, ביטול, הפקעת או אי-מתן הפטנט.
אלא שהרשם לא התרגש מטענות המתנגדת ופסק כי אינו רואה לנכון להחריג את הפטנטים הנובעים מבקשת CIP מתחולת הסעיף. אגב כך הוא בחר לצטט בהסכמה התבטאות של בית-המשפט המחוזי בפרשת המגילות הגנוזות, לפיה חזקת שוויון הדינים בכל הקשור לקניין רוחני אינה פיקטיבית אלא משקפת את המציאות עקב הרמוניזציה בינלאומית – אמירה שאינה עומדת במבחן הביקורת או המציאות אפילו לא ביחס לאותה פרשה עצמה.
יחד עם זאת, החשש מהחמצת בקשה הורה אחת או יותר כפרסום קודם רלבנטי הניעוֹ לקבוע הנחיה מינהלית חדשה ולעגנה בחוזר רשם מ.נ. 58 שהופץ עם מתן ההחלטה בבקשת הסף, ולפיו:

"בקשה שהוגשה בישראל תוך תביעת דין קדימה מבקשת המשך או המשך בחלקה תחייב הודעה ללשכה אודות תאריכי הפרסום של הבקשות בשרשרת בקשות ההמשך או בקשות המשך בחלקן.
במידה ועל סמך אחת הבקשות בשרשור הוגשה בקשה בישראל, יש להודיע ללשכה את מספרה."

האמנם בכך הסתיימו כל התלאות ובאו אל פתרונן?

סעיף (4C.(4 לאמנת פאריס – החייאת תאריך הבכורה
סעיף זה, שלמרבה הצער אף הוא נוטה לחמוק מעיניהם של רבים וטובים כפי שיתברר מיד, למרות שהשלכותיו עשויות להיות קריטיות לעניין עצם תוקפה של תביעת דין הקדימה, קובע כדלהלן

"(4) A subsequent application concerning the same subject as a previous first application within the meaning of paragraph (2), above, filed in the same country of the Union shall be considered as the first application, of which the filing date shall be the starting point of the period of priority, if, at the time of filing the subsequent application, the said previous application has been withdrawn, abandoned, or refused, without having been laid open to public inspection and without leaving any rights outstanding, and if it has not yet served as a basis for claiming a right of priority. The previous application may not thereafter serve as a basis for claiming a right of priority."

ובמילים פשוטות, מה שהסעיף בא לומר הוא שהזכות או היכולת ליהנות מדין הקדימה היא חד-פעמית, במובן זה שאם לאחר הגשת הבקשה הראשונה הוגשה באותה מדינה בקשה עוקבת באותו נושא, אזי הבקשה המאוחרת לא תוכל לבסס תביעת דין קדימה, זולת אם הבקשה הקודמת הוסרה, נזנחה או סורבה, מבלי שפורסמה ברבים ומבלי להותיר כל זכויות, ואם לא שימשה כבסיס לתביעת דין קדימה. כלומר, על-מנת שהבקשה העוקבת תוכל לבסס תביעת דין קדימה ברת-תוקף, הבקשה הקודמת צריכה להיות בטלה מדעיקרא, כאילו מעולם לא היתה ולא נבראה.
מדובר בפרקטיקה די מקובלת, בין בידי ממציאים שבמהלך השנה מהגשת הבקשה הראשונה לא עלה בידם לגייס מימון מספיק ובין בידי חברות המבכרות לשמור על סודיות הטכנולוגיה אך במקביל רוצות להיות מוכנות על כל צרה שלא תבוא. הפעולה של הגשת הבקשה החדשה תוך הזנחת הבקשה הקודמת מכונה re-filing או revival of the priority date.
חרף זאת, בסעיף 10(א)(1) לחוק לא בא זכרה, במסגרת התייחסותו לריבוי בקשות קודמות באותו נושא:

10. (א) הגיש בעל אמצאה בקשת פטנט בישראל על אמצאה שכבר הגיש עליה, הוא או מי שקדם לו בזכות בעלות, בקשה קודמת לפטנט במדינה חברה (להלן – בקשה קודמת), רשאי הוא לדרוש כי לענין הסעיפים 4, 5 ו-9 יראו את תאריך הבקשה הקודמת כתאריך הבקשה שהוגשה בישראל (להלן – דין קדימה), אם נתמלאו כל אלה:
(1) הבקשה בישראל הוגשה תוך שנים עשר חודש לאחר הגשת הבקשה הקודמת, ואם הוגשו יותר מבקשה קודמת אחת לאותו ענין – לאחר המועד שבו הוגשה המוקדמת שביניהן;

ומכאן, בחזרה לנפלאות הדין האמריקאי –
כזכור, בקשת המשך או המשך-בחלקה מוגשת בטרם הוזנחה הבקשה ההורה, כאשר זו האחרונה אף משמשת בסיס לתביעת דין קדימה של בקשת ההמשך/המשך-בחלקה ממנה.
נפקותו של סעיף (4C.(4 לכך היא אם כן ברורה: בקשת המשך, בהגדרה, היא אינה "הבקשה הראשונה" לאותו עניין, שכן תיאורה נכלל במלואו כבר בבקשה ההורה שאת תאריכה היא מבקשת לנצל; מכאן שתביעת דין קדימה מבקשת המשך, למצער במדינות המקיימות את אמנת פאריס ככתבה וכלשונה (היינו, בכולן מלבד ארה"ב…) היא חסרת כל תוקף!
בפרט, אין נפקא מינה לעניין זה אם הבקשה ההורה או אחת מקודמותיה בשרשור פורסמו עובר להגשת בקשת ההמשך. הללו יהוו בכל מקרה פרסום קודם לעומת הבקשה בישראל, שתאריכה הקובע יידחה למועד הגשתה בפועל.
לכל היותר, ביחס לבקשת המשך-בחלקה, ניתן יהיה אולי לבסס תביעת דין קדימה על החומר החדש שלא תואר בבקשה ההורה. אם כי, באופן טיפוסי, מדובר בתוספות פעוטות למה שמהווה כאמור חזרה על התיאור המקורי או חלק ניכר ממנו. דין כל חזרה כזו זהה לזה של בקשת המשך רגילה – אין היא יכולה להקים תביעת דין קדימה ברת-תוקף.
אולם אם כך הדבר, האם יש עוד מקום לומר, כי התנאי להחלת סעיף 17(ג) שקובע סעיף-קטן (1) בו מתקיים, שעה שדין הקדימה הנתבע אינו תקף כלל ביחס לחלקה הארי של הבקשה?

סעיף 17(ג) ובקשות המשך/המשך-בחלקן – מתי בכל זאת כן?
כאמור, סעיף-קטן (1) המצוטט לעיל עוסק בשלושה סוגי קשר של דין קדימה שייתכנו בין הבקשה בישראל והבקשה המקבילה. המסקנה המתחייבת לאורו של סעיף (4C.(4 לאמנת פאריס היא כי תחולת סעיף 17(ג) נשללת קטיגורית ביחס למצב א, שכן אמנם "נדרש" דין קדימה עבור הבקשה בישראל, אך לא "כדין"; התאריך הקובע במקרה כזה הוא תאריך ההגשה בישראל ולא תאריך הבקשה המקבילה. שאלה פתוחה היא אם ניתן לחלופין להחיל את הוראות חוזר רשם מ.נ. 70 במקרה כזה. אף שבניסוחו המקורי השיב על כך החוזר לכאורה בחיוב, הרי שתיקונו המסורבל – המתבסס בין היתר על הנחה שניתן להרהר אחריה, לפיה כאשר הבקשה הראשונה מוגשת כבקשה בינלאומית (PCT), שלביה הלאומיים אינם תובעים מכוחה דין קדימה – נראה כשולל זאת.
מה באשר לשני המצבים האחרים?
מצב ב המתייחס לבקשה מקבילה התובעת דין קדימה מן הבקשה בישראל – ואשר לגביו דומה כי בכל הקשור לבקשות המשך או שרשור שלהן השאלה כלל אינה מתעוררת – אינו טומן בחובו קשיים מיוחדים, ככל שבתיאור הבקשה המקבילה לא נכללו לכתחילה תוספות שלא בא זכרן בבקשה המקורית שהוגשה בישראל; אחרת, על-מנת לנצל את ההסדר באופן שאינו מעמיד בספק את תוקף הפטנט, יש לכלול את התוספות מבעוד מועד בטרם פורסמו בבקשה הישראלית בדרך של תיקון הפירוט, בקשה לפטנט מוסף, או במסגרת שלב לאומי בנסיבות מתאימות.
כוחם של דברים אלו יפה בשינויים המחויבים גם ביחס למצב ג, ככל שהבקשה ממנה נתבע דין הקדימה בישראל ובמקבילה, היא "הבקשה הראשונה" לאותו ענין במובן סעיף (4C.(4 לאמנת פאריס.
יושם אל לב כי על-פי סעיף-קטן (1), בכל הנוגע לבקשה המקבילה ולדין הקדימה שהיא תובעת, הרי שתקפותו נבחנת לא במשקפי האמנה כי אם "על פי הדין החל עליה", דהיינו הדין המדינתי; משמע, שאם הדין האמריקאי מכיר בתביעת דין קדימה בידי בקשת המשך/המשך-בחלקה על אף ולמרות האמור באמנת פאריס, אזי גם מבחינת סעיף 17(ג) לחוק מתקיים אותו קשר של דין קדימה הנדרש לצורך החלתו.
בהקשר זה לא יהיה זה למותר להטעים כי סעיף (4C.(4 לא פורש באופן אחיד בדין הפנימי לרבות בחקיקה הקולטת של המדינות החברות: כך, בעוד הדין האמריקאי הנהיג משטר ייחודי גמיש ולמעשה מנוגד לו, החוק הישראלי כאמור מתעלם ממנו ואילו אמנת הפטנטים האירופית משמרת את כפל המשמעות הגלומה בו (סעיף 87 EPC), חוק הפטנטים האנגלי מאמץ את הפרשנות המחמירה יותר ולפיה החיאת תאריך הבכורה תהא תקפה אך ורק אם הבקשה העוקבת הוגשה באותה מדינה בה הוגשה הבקשה הראשונה ((.Patents Act, 1977, c. 37, §5(3)(a) (Eng).

0

פסיקה: הפרת פטנט במשותף – רק על ידי יד מכוונת אחת

פסק דין של ערכאת הערעורים הפדראלית חוזר על ההלכה (בה דנתי בעבר) כי בכדי להפר תביעה של תהליך יש לבצע את כל השלבים של התהליך על ידי יישות אחת או על ידי מי שמונחה ונשלט על ידי היישות הזו. דרישה זו מחייבת את עורכי הפטנטים לדאוג לניסוח הולם של תביעות הפטנט, שכן ייתכנו מצבים בהם הפטנט לא יוכל להיות מופר כלל.
כך קרה במקרה שהגיע לפתחו של בית המשפט הפדראלי לערעורים. פטנט אמריקאי שמספרו 6,757,898 מגדיר, בתביעה 1, את המונופולין עליו הוא משתרע באופן הבא:
A method of automatically and electronically communicating between at least one health-care provider and a plurality of users serviced by the health-care provider, said method comprising the steps of: 

initiating a communication by one of the plurality of users to the provider for information, wherein the provider has established a preexisting medical record for each user; 

enabling communication by transporting the communication through a provider/patient interface over an electronic communication network to a Web site which is unique to the provider, whereupon the communication is automatically reformatted and processed or stored on a central server, said Web site supported by or in communication with the central server through a provider-patient interface service center; 

electronically comparing content of the communication with mapped content, which has been previously provided by the provider to the central server, to formulate a response as a static or dynamic object, or a combined static and dynamic object; and 

returning the response to the communication automatically to the user's computer, whereupon the response is read by the user or stored on the user's computers 

said provider/patient interface providing a fully automated mechanism for generating a personalized page or area within the provider's Web site for each user serviced by the provider; and 
said patient-provider interface service center for dynamically assembling and delivering custom content to said user.
כפי שניתן להתרשם, הצעד הראשון אינו צעד המבוצע על ידי המערכת עצמה, אלא על ידי המשתמשים במערכת זו. כיוון שכך, ומאחר והמשתמשים אינם מחוייבים לבצע צעד זה, לא ניתן לומר כי מי שמפעיל את המערכת מבצע בעצמו או מנחה/שולט באחרים לבצע את הצעד הראשון. מכאן, שאין הפרה של שיטה זו. בית המשפט הדגיש כי לא די בעידוד (inducement) של המשתמשים לבצע את הצעד המפר. מתן אפשרות גישה, לכשעצמה, אין בה די בכדי לקבוע שליטה/הנחייה (direction or control).
בית המשפט הוסיף והדגיש כי התוצאה במקרים כאלו היא קשה, אך מוצדקת. נקבע, כי בניגוד לדיני הנזיקין, שם מעוולים במשותף נחשבים כמי שעיוולו אף בהעדר שיתוף פעולה או יד מכוונת אחת, הרי שבפטנטים בעל הפטנט הוא שמגדיר את תחום המונופולין שלו בעצמו תוך שרטוט קווי הגבול בין המותר לאסור. כיוון שכך, יש הצדקה לתוצאה הפוגעת בו, מקום בו הוא יכל להתחמק מהנזק על ידי ניסוח זהיר ונכון של התביעות. זאת, בניגוד למצב בדיני הנזיקין, המתייחסים למצב שבו לנפגע אין כל שליטה על הגדרת העוולה, והשארתו ללא כיס להיפרע ממנו אינה תוצאה צודקת.
עם זאת, דעת המיעוט סברה כי הפסיקה המוקדמת בעניין זה מחייבת וקובעת תוצאה הפוכה. דעת המיעוט קראה לדיון נוסף בפאנל מלא (en banc) בכדי להכריע בסוגיה הזו, שכרגע, לשיטתה, יש לגביה הכרעות סותרות.
(מקור: Patently-O)
0

פיילוט חדש ברשם הפטנטים האמריקאי: בחינת פטנט במסלול המהיר

משרד הפטנטים האמריקאי (USPTO) הודיע על פיילוט חדש לבחינה מהירה של בקשות פטנט. המשרד מתעתד לייצר שלושה מסלולים שונים: הראשון, מסלול מהיר; השני, מסלול רגיל; והשלישי, בחינה מעוכבת.

יריית הפתיחה תהיה ברביעי במאי (4.5.2011) ותאפשר ל-10,000 להגיע למסלול המהיר, לניסיון ראשון.

בחינה במסלול המהיר אמורה להסתיים תוך 12 חודשים לאחר כניסת הבקשה לפטנט למסלול זה. לא, הכוונה אינה בהכרח שתוך 12 חודשים ינתן פטנט, אלא שזכותו של המבקש לבחינה תמוצה בתקופה זו. האירועים שמסמלים את סיום הזכות, ומשכך יחשבו "סיום הבחינה" לעניין זה הם: קיבול הבקשה, דחייה בסטטוס סופי (שמחייב תשלום אגרה נוספת בגין חידוש הבחינה), ערעור על החלטת בוחן או זניחת הבקשה. כםי שבוודאי ברור לכל, עיקר הבקשות יסתיימו עקב דחיות סופיות, ומכאן שהבחינה בהם תוכל להימשך עוד זמן רב. עם זאת, כיום זמן ההמתנה הממוצע עד לקבלת התייחסות של בוחן לבקשת פטנט הוא 24.5 חודשים (נכון להיום, לפי ה-Dashboard), כך שעדיין מדובר בשיפור משמעותי.
בכדי לזכות בבחינה במסלול המהיר, על המבקש לעמוד במספר תנאים מצטברים:

  1. הבקשה צריכה להיות בקשת הפטנט הראשונה שתובעת את ההמצאה (ללא שימוש בדין קדימה) ולא להוות שלב לאומי של בקשת PCT. בנוסף, הבקשה צריכה להיות מלאה וללא חלקים חסרים כבר מראשיתה.
  2. ישנה מגבלה על מספר התביעות: עד 4 תביעות בלתי תלויות, לא יותר מ-30 תביעות בסך הכל וללא תביעות עם תלות מרובה (multiple dependent).
  3. יש להגיש ביחד עם הבקשה לפטנט גם בקשה לבחינה מהירה, יחד עם תשלום האגרה המתאימה. מדובר באגרה נוספת בסך של 4,000 דולר. בשלב זה אין הנחה לממציאים קטנים (small entity), אך על פי ההודעה, המשרד מתכוון להעניק הנחה בסך 50% באגרה למי שזכאי לסטטוס זה.

עוד, יש להדגיש, כי המסלול המהיר אינו רלוונטי למדגמים (Design Patents).

בתחילה, המסלול השלישי (בחינה מעוכבת) לא יהיה זמין. מסתמן כי מסלול זה ייועד למי שמעוניין לדחות את תשלום האגרות, בכדי לאפשר למבקש הפטנט לדחות את ההחלטה האם יש טעם בקבלת פטנט מסיבות כלכליות.

והערה נוספת. גם רשות הפטנטים הישראלית יצאה ביוזמה דומה, אך זולה בהרבה.

(מקור: ההודעה הרשמית; התקנות המוצעות)

0

גוגל רוצה לרכוש פטנטים

עוד מכירת חיסול. אחרי שבשבוע שעבר דיווחתי על מכירת הפטנטים של מודו, היום נודע כי גוגל מתעניינת ברכישת פורטופליו הפטנטים של נורטל. על פי הפרסום, לחברת נורטל הנמצאת במצב של חדלות פירעון יש 6,000 פטנטים ובקשות פטנט שמכסות המצאות מתחומים שונים ובהם טכנולוגיות אינטרנט אלחוטי, רשתות מידע, ספקי שירות אינטרנט, מוליכים למחצה.

עוד פורסם כי המחיר שגוגל הציעה הוא 900,000,000 דולרים. מחישוב מהיר עולה כי פטנט ממוצע נמכר במחיר של 150,000 דולרים.
בהודעה הרשמית של גוגל הודיעה החברה כי החליטה לחזק את פורטפוליו הפטנטים שלה, בכדי להתמודד עם המצב הקיים בשוק של ריבוי תביעות פטנטים. גוגל, שלא חסכה את שבט ביקרותה ממערכת הפטנטים, הצהירה כי היא מעוניינת בפטנטים למטרות אסטרטגיות-הגנתיות.

(מקור: כלכליסט)

0

פסיקה: הסרת התנגדות אינה ערובה כי יינתן פטנט

הליך הבחינה של בקשת פטנט מחולק בעיקרו לשני שלבים. בשלב הראשון, נערכת בחינה על ידי הרשות עצמה. במידה וזו סבורה כי יש מקום ליתן פטנט, דבר קיבולה מפורסם ברבים (ס' 26 לחוק הפטנטים). הבחינה המבוצעת אינה מהווה ערובה לכך שאכן ההמצאה ראויה לפטנט, וחוק הפטנטים אף קובע זאת מפורשות בסעיף 37:

"בחינת הבקשה ומתן הפטנט אינם משמשים ערובה שהפטנט הוא בר-תוקף, והמדינה או עובדיה לא ישאו בשל מתן הפטנט בשום אחריות."

לאחר הפרסום, מחל השלב השני בו לציבור מתאפשר להשיג על מתן פטנט. הגשת התנגדות, אם כן, משרתת את האינטרס הציבורי שלא יינתנו פטנטים על המצאות שאינן ראויות לכך.

המחוקק צפה כי האינטרס הציבורי והאינטרס של מתנגד הפטנט – לא חד הם. כיוון שכך, הסמיך את הרשם הדן בהתנגדות לבקשת פטנט להימנע מליתן פטנט גם כאשר ההתנגדות הוסרה.
בעניין זה, תפקידו של הרשם אינו תפקיד של שופט בהליך אדברסרי טהור, אלא תפקידו ממשיך להיות כמי שאמון על האינטרס הציבורי כי פטנטים ינתנו רק במקום בו הדבר ראוי. עוד ראוי לציין, כי בניגוד לשופט אשר אינו דן בעניינים אשר בעלי הדין אינם חלוקים בהם, הרשם אמון על "טוהר הפנקס" והוא מייצג את האינטרס של שאר הציבור, אשר אינו שותף להליך, אך עשוי להיות מושפע מתוצאותיו.
לעניין זה, השוו את חוק תובענות ייצוגיות, שם הסכמי פשרה בין התובע הייצוגי, אשר, כידוע, מייצג ציבור שלם, ובין הנתבע טעונים את אישורו של בית משפט. בשני המקרים, הגוף השיפוטי מקבל על עצמו את החובה לייצג את האינטרס של אלו שייתכן ואינם זוכים לייצוג הולם.

בהחלטה שניתנה ביום 30.03.11, השתמש כב' סגן הרשם נח שלו שלומוביץ בסמכותו לפי סעיף 34 לחוק הפטנטים וקבע כי אף שההנגדות שם הוסרה בהסכמת הצדדים, אין מקום להעניק פטנט נוכח הראיות שנגלו בפניו.

(החלטה בבקשה לפטנט מס' 147642 בעניין Lilly Icos LLC נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (מיום 30.3.11))

0

פסיקה: מצג של מבקש פטנט במהלך הבחינה מגביל את תחום המונופלין של הפטנט

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דחה לאחרונה תביעה בגין הפרת פטנט שהגישה חברת חסין אש תעשיות בע"מ נגד חברת קוניאל אנטוניו. בבעלות התובעת שני הפטנטים ישראלים (138826141765) המתייחסים לרעפי גג מקרמיקה ואופן ייצורם. במסגרת התביעה נטען כי הנתבעת הפרה את שני הפטנטים האמורים בכך שייצרה ושיווקה רעפים המפרים את המונופולין המוענק מכוחם של הפטנטים.
כזכור, סעיף 49(א) לחוק הפטנטים, המגדיר אמתי מתרחשת הפרה, קובע:
"(א)בעל פטנט זכאי למנוע כל אדם זולתו מנצל בלי רשותו או שלא כדין את האמצאה שניתן עליה הפטנט, בין בדרך המוגדרת בתביעות ובין בדרך דומה לכך שיש בה, לנוכח המוגדר באותן התביעות, עיקר האמצאה שהוא נושא הפטנט (להלן – הפרה)."

כיוון שכך, ביחס לפטנט 765' נדרש בית המשפט לשאלה מהי עיקר ההמצאה. ברם, אם החוק קובע כי יש לבחון את עיקר האמצאה נוכח המוגדר בתביעות, בית המשפט בחר להתייחס דווקא למקורות פרשניים אחרים.
ראשית, בית המשפט הפנה לטבלה מספר 10 בפירוט הפטנט, שם מוגדרים יחסים כמותיים מסוימים בין חומרי הרעף (באזלת וחרסית). אם הניתוח היה נעצר בשלב זה, היינו עשויים לסבור כי בית המשפט ייבא לימיטציות מתוך הפירוט לתביעות. ברם, לבית המשפט נימוק נוסף – וטוב בהרבה, לדידי – להגבלת "עיקר האמצאה".
בית המשפט פנה להתכתבויות במהלך בחינת הבקשה לפטנט. במהלך הליך הבחינה, הודיעה התובעת לרשות הפטנטים כי ההמצאה בפטנט 765' מוגבלת ליחס מסוים של חרסית ובאזלת. אמירה זו ניתנה בכדי לבדל את ההמצאה נשוא הבקשה לפטנט מידע קודם שצוטט כנגדה. למעשה, נדמה כי בעקבות אמירה שכזו, היה על רשות הפטנטים לדרוש כי מאפיין מבדיל זה יצוין מפורשות בתביעות, אך לא כך נעשה וזכרו של מאפיין זה נעדר מהתביעות עצמן. בהערת אגב, אציין כי אין המסקנה בהכרח כי קרתה תקלה אצל הרשות, שכן יכול שמאפיין אחר הצדיק כשלעצמו את ההבדלה בין ההמצאה דכאן לבין הידע הקודם שצוטט.
למעשה, בית המשפט מגביל את מונופולין הפטנט נוכח המצג שהציג בהליך הבחינה. קביעה זו תואמת את דוקטרינת "השתק תיק הבחינה" (File History Estoppel) הנהוגה בארצות הברית בעקבות פסק הדין של בית המשפט העליון שם בעניין פסטו. הרציונאל העומד מאחורי דוקטרינה זו הינו רציונאל של השתק – איסור דיוני על בעל דין, והוא נובע מכוח דיני היושר של המשפט המקובל. במקרה זה, הציבור והרשות מסתמכים על מצגיו של מבקש הפטנט בעת בחינת זכותו לקבל פטנט. כיוון שכך, בעל פטנט יהיה מושתק מלהעלות טענה הסותרת מצג זה, אף אם המצג אינו נכון.

ביחס לפטנט 826' קבע בית המשפט כי "השוני בין חומרי הגלם המשמשים בתהליך יצור רעפי התובעת מהליך ייצור רעפי הנתבעת מחייב את המסקנה כי הפטנט אינו מופר".
בית המשפט דחה את התביעה וחייב את התובעת בהוצאות בסך 75,000 ש"ח לטובת הנתבעת.
0

הצעת חוק: רשות בינלאומית לחיפוש ולבחינה מקדימה

בתחילת החודש פורסמה הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 11) (רשות בינלאומית לחיפוש ולבחינה מקדימה). הצעת חוק זו, בהמשך לתזכיר שהועמד לעיון הציבור בעבר, מציעה לעדכן את חוק הפטנטים בכדי להסמיך את רשות הפטנטים לפעול כרשות בינלאומית לחיפוש ולבחינה מקדימה של WIPO, כחלק מערכת ה-PCT. כזכור, אחד ההישגים הגדולים של רשם הפטנטים הקודם, ד"ר מאיר נועם, היה להפוך את רשות הפטנטים למרכז בחינה כאמור. ד"ר נועם אף הגדיל לעשות וסימן בריאיון הפרישה עמו הישג זה כהישג המשמעותי ביותר של כהונתו.
מרגע שרשות הפטנטים תחל לתפקד כמרכז בחינה של WIPO היא תוכל, בתמורה לאגרה נאה, להפיק דו"חות חיפוש בינלאומיים (International Search Report), להכין חוות דעת נלווית לדו"ח החיפוש (Written Opinion) וכן דו"ח בחינה מקדימה (International Preliminary Examination Report) ביחס לבקשות PCT שיופנו לרשות הישראלית.

0

כמה שווים הפטנטים של מודו?

חברת מודו של דב מורן נכנסה להליכי כינוס. במסגרת הליכים אלו, נכסי החברה נאספים וכונס הנכסים מנסה למקסם את שווים בכדי לשלם לנושיה. במקרה של מודו, כמרבית חברות הטכנולוגיה שעוסקות במחקר ובפיתוח, עיקר נכסיה הם נכסיה הקניין רוחניים – ובפרט הפטנטים ובקשות הפטנט שהגישה בגין ההמצאות שבבעלותה (בין אם מדובר בהמצאות שרות או לאו).
לפי הפרסומים, ההצעות לרכישת פורטפוליו הפטנטים של מודו זורמות, וכרגע ההצעה הגבוהה ביותר עומדת על שבעה מיליון ש"ח.
מבדיקה שערכתי עולה כי מדובר בפורטפוליו הכולל כ-25 משפחות פטנטים שונות. כלומר, מדובר בשווי ממוצע של 280,000 ש"ח לכל משפחת פטנטים. עם זאת, ראוי להזכיר שיתכן כי ישנן בקשות פטנט נוספות שהוגשו בשנה וחצי האחרונה וטרם פורסמו.
שווה 280,000 ש"ח – שרטוט מתוך בקשת פטנט אמריקאית מס' 12/476,261

כמו כן, בבעלות מודו גם מספר מדגמים אשר לא ברור אם הם בגדר הנכסים שמוצעים למכירה כרגע.

עדכון מיום 26.04.11: ההצעה הזו הגיעה מגוגל (מקור: TheMarker). ובדיעבד, מתברר, כי הקישור שעשיתי אני בין ההצעה של גוגל לרכישת הפטנטים של נורטל לבין ההצעה כאן, היה יותר ממוצדק.

עדכון מיום 19.05.11: גוגל תרכוש את הפטנטים של מודו תמורת 17 מיליון שקל (מקור: כלכליסט).

4

שירבוטי גוגל מוגנים בפטנט


ביום 22.3.2011 הונפק לגוגל פטנט אמריקאי חדש שכותרתו "Systems and methods for enticing users to access a web site". הפטנט, שמספרו 7,912,915 ניתן לגוגל לאחר עשור של הליכי בחינה, מתייחס לשירובטי גוגל – google doodle בלעז – אותן גרסאות ללוגו של גוגל המיועדות לאירועים מיוחדים.

תביעה מספר 1 מתייחסת למוצר תוכנה כדלהלן:

1. A non-transitory computer-readable medium that stores instructions executable by one or more processors to perform a method for attracting users to a web page, comprising:
  • instructions for creating a special event logo by modifying a standard company logo for a special event, where the instructions for creating the special event logo includes instructions for modifying the standard company logo with one or more animated images; 
  • instructions for associating a link or search results with the special event logo, the link identifying a document relating to the special event, the search results relating to the special event; 
  • instructions for uploading the special event logo to the web page; instructions for receiving a user selection of the special event logo; and 
  • instructions for providing the document relating to the special event or the search results relating to the special event based on the user selection. 

לפי הפרסומים (וכאן), הבקשה הוגשה שלוש שנים לאחר שגוגל עצמה החלה להשתמש בשירבוטים באתר הבית שלה. האם זה מעיד על בעיה? לא בטוח, כי אולי בתחילה זה היה מבוצע בצורה ידנית ולא כמו שנתבע בפטנט, אבל בהחלט יתכן.

כך או כך, לי זה נראה מסוג ההמצאות שגם אם הן חדשות הן בהחלט לא בעלות התקדמות המצאתית. אבל היי, אם לגוגל לקח עשור לשכנע בוחן, אז אולי בסוף גם אני אשתכנע…

0

מיקרוסופט טוענת שאנדרויד מפר פטנטים שלה

מיקרוסופט הגישה תביעה בגין הפרת פטנטים שלה, בטענה כי מערכת ההפעלה אנדרויד של גוגל מנצלת את ההמצאות מוגנות הפטנט שלה. את התביעה הגישה מיקרוסופט לא נגד גוגל, אלא בצורה עקיפה, נגד מי שמשתמש במערכת אנדרויד במוצריו. Barnes & Noble מצאה עצמה נתבעת בגין קורא הספרים האלקטרוני אותו היא מוכרת – Nook. כמו כן, נתבעו יצרניות האלקטרוניקה Inventec ו- Foxconn International. 
על פי הודעת היועץ המשפט של מיקרוסופט, התביעה הוגשה לאחר שמשא ומתן למתן רישיונות לחברות אלו עלה על שרטון. 
לטענת מיקרוסופט, מספר פטנטים שלה מופרים ובהם:
US Patent No. 5,778,372,“remote retrieval and display management of electronic document with incorporated images”
US Patent No. 6,339,780, “Loading status in a hypermedia browser having a limited available display area” 
US Patent No. 5,889,522, “system provided child window controls”
US Patent No. 6,891,551, “selection handles in editing electronic documents”
US Patent No. 6,957,233, “Method and apparatus for capturing and rendering annotations for non-modifiable electronic content”
התביעה הוגשה "במגרש הביתי" של מיקרוסופט, בבית המשפט הפדראלי המחוזי שבסיאטל.
(מקור: FOSS PATENTS)
0

פסיקה: שיטה לעשיית עסקים הממומשת במחשב – עשויה לא להיות ראויה להגנת פטנט בארה"ב

בפסק דין של בית המשפט הפדראלי של מחוז DC נקבע כי פטנטים של חברה אוסטרלית מתחום הפיננסים אינם תקפים. בית המשפט קבע, כי על אף שחלק מהתביעות מתייחסות במפורש לשימוש במחשב, להבדיל מהמצב שהיה בפסק הדין בילסקי, הם עדיין אינן ראויות לפטנט. נקבע, כי במצב בו מדובר ברעיון אבסטרקטי, תביעה שמונעת שימוש בפועל של כל מימוש קונקרטי של הרעיון האבסטרקטי הזה אינה עומדת בדרישות שנקבעו בפסיקה ואין לתת בגינה פטנט.
יש להדגיש, פסק הדין ניתן בערכאה הנמוכה ביותר, והוא אינו מהווה תקדים משפטי לערכאות אחרות או לערכאה זו.
עוד כדאי לשים לב, כי אם לפני ההכרעה של בית המשפט העליון האמריקאי, פטנטים שעמדו במבחן מכונה-או-טרנספורמציה היו ראויים למתן פטנט, לאחר פסק הדין העובדה שתביעה כלשהי עומדת במבחן זה אינה מבטיחה כי היא תחזיק מים גם בבית המשפט. כלומר, אם בתחילה יש שחשבו שבילסקי הרחיב את יריעת ההמצאות הראויות לקבלת פטנט, נמצאו למדים כי לפחות במקרה זה, המצאות שהיו ראויות לפטנט בטרם בילסקי, אינן זוכות עוד להגנה.
מצד שני, יש שיאמרו שמדובר בסך הכל בפסק דין של שופטת שמתנגדת לפטנטים על שיטות לעשיית עסקים, ואשר חיפשה את הטיעון המשפטי להצדיק את התוצאה בה היא רצתה.

לשם הדוגמה, תביעה מספר 1 של פטנט מספר 7,149,720, אשר בוטלה, היא כדלהלן:

A data processing system to enable the exchange of an obligation between parties, the system comprising:
a data storage unit having stored therein information about a shadow credit record and shadow debit record for a party, independent from a credit record and debit record maintained by an exchange institution; and
a computer, coupled to said data storage unit, that is configured to
(a) receive a transaction;
(b) electronically adjust said shadow credit record and/or said shadow debit record in order to effect an exchange obligation arising from said transaction, allowing only those transactions that do not result in a value of said shadow debit record being less than a value of said shadow credit record; and
(c) generate an instruction to said exchange institution at the end of a period of time to adjust said credit record and/or said debit record in accordance with the adjustment of said shadow credit record and/or said shadow debit record, wherein said instruction being an irrevocable, time invariant obligation placed on said exchange institution.

(CLS Bank International v. Alice Corp. LTD. (DDC 2011)

0

האם רפורמת הפטנטים בארה"ב יצאה לדרך? הסנאט מאשר שינויים בשיטה האמריקאית

הסנאט האמריקאי אישר ברוב גדול (95-5) את הצעת החוק S.23 או בשמה America Invents Act. על פי השיטה האמריקאית, להצעת החוק נותרו עוד מספר משוכות בדרך להפיכתה לחוק והם הצבעה בבית הנבחרים (House of Representatives) ולאחר מכן, חתימה על ידי הנשיא.

עיקרי ההצעה, להשקפתי ולהבנתי, הם אלו:

First to File: ארה"ב זונחת את השיטה שלה שמקדשת את זמן ההמצאה, ועוברת להתייחס לנקודת זמן אוביקטיבית ופשוטה יותר – זמן הגשת הבקשה. במידה ושני יבקשו פטנט על אותה ההמצאה, זכותו של מי שהגיש את הבקשה ראשון היא שתגבר. גישה זו, המכונה First to File היא הנהוגה בעולם כולו, וניתן למצוא אותה גם בסעיף 9 לחוק הפטנטים הישראלי המוכתר בכותרת הממצה: "כל הקודם זוכה".

הגדרת הידע הקודם: גם בעניין הגדרת מהו הידע הקודם, ארה"ב מנסה ליישר קו עם שאר העולם במידה רבה, ולהתעלם ממועד ההמצאה. כיום סעיף 102(a) לחוק מתייחס לתאריך ההמצאה. תחת זאת, ההצעה היא להתייחס לתאריך ההגשה.
נוכח שינוי זה, ייפסק הנוהל שבו ממציאים מצהירים על תאריך המצאה מוקדם מאשר הפרסום שמצוטט כנגדם (swear back).

תקופת החסד (Grace Period): סעיף 102(b) מגדיר תקופת חסד בת שנה לפני הגשת הבקשה. בזכות סעיף זה, פרסומים שנעשו על ידי הממציא בטרם הגיש את בקשת הפטנט, אינם מונעים ממנו לזכות בפטנט בארה"ב. זאת בניגוד למצב, לדוגמה, בישראל ובאירופה.
כיום, תקופת החסד מונעת הכנסה של כל פרסום שנעשה במהלך תקופה של שנה לפני הגשת הבקשה. בשילוב עם סעיף 102(a) האמור, כל פרסום שנעשה בשנה שלפני הגשת הבקשה, ולאחר ההמצאה על ידי מבקש הפטנט, אינה מהווה ידע קודם כנגד בקשתו.
השינוי המוצע יקבע תקופת חסד בת שנה כנגד פרסומים שנעשו על ידי הממציאים עצמם או שהמידע שבפרסום נגזר מהממציאים עצמם. כמו כן, פרסומים שנעשו לאחר פרסום על ידי הממציאים עצמם, גם הוא לא ייחשב לידע קודם. ההבדל הוא בפרסום שאינו תלוי ואינו נובע מהממציאים, אשר בוצע לפני שהם פרסמו את המצאתם. פריט כזה ייחשב גם ייחשב כידע קודם.
מעניין לציין, כי ההצעה מייצרת תמריץ לממציאים לפרסם עוד בטרם הם מגישים בקשה לפטנט בארה"ב. זאת, כמובן, בניגוד לתמריצים בשאר העולם אשר מעודדים חשיפה רק לאחר הגשת הבקשה לפטנט.

התקדמות המצאתית: הצעת החוק כותבת מחדש את סעיף 103 לחוק האמריקאי ומגדירה מחדש מהי התקדמות המצאתית – non-obviousness – בדין האמריקאי. השינוי המוצע מתמקד, אף הוא, במועד הגשת הבקשה ולא במועד ההמצאה. כך שיידרש כי ההמצאה לא תהיה ברורה מאליה לבעל מקצוע מיומן במועד הגשת הבקשה לפטנט ולא במועד המצאת ההמצאה.

התנגדויות: ההצעה תאפשר הגשת התנגדויות על ידי צדדים שלישיים לאחר קיבול הבקשה ובטרם הנפקת הפטנט. זאת, בדומה לדין היום בישראל ובאירופה.

(ותודה לנדב דופמן-גור שהפנה את תשומת ליבי)

2

נדחה מועד פרסום הנימוקים למדיניות בעניין פטנטים בתוכנה בישראל

כזכור, בשלהי כהונתו של רשם הפטנטים הקודם התפרסמו עיקרי המדיניות החדשה לעניין פטנטים בתוכנה. בהודעה ההיא נמסר כי הנימוקים למדיניות יפורסמו עד סוף חודש ינואר 2011.
היום, התפרסמה הודעה מאת ד"ר רוטקופף, מנכ"ל משרד המשפטים המשמש בימים אלו כרשם הפטנטים עד למינוי רשם חדש, ולפיה הנימוקים יפורסמו במועד מאוחר יותר.
1

תעלול פרסומי: הוצאת ספרים מגישה בקשה לפטנט על נשיקה

תעלול פרסומי לקראת יום האהבה שחל ב-14 בפברואר: הוצאת ספרים הגישה בקשה לפטנט על… נשיקה.
החברה הגישה בקשת פטנט פרוביזינאל שמספרה, על פי הפרסומים הוא 61/438,360. הבקשה מוצגת באתר של הוצאת הספרים.
אז למה הגישו את הבקשה הזו? לפי האתר של החברה הם רוצים לשמר את המידע:
At Harlequin, we've decided we must apply for a patent for the kiss to ensure it's around for future generations to enjoy. We're officially preserving The Essential Romantic Kiss for all persons, everywhere, to promote the art of kissing, and help romance flourish.

לציניקן כמוני זה נראה קצת אחרת. דבר אחד בטוח – זו השקעה מצויינת של לא יותר מ-220$ אגרות רשמיות. תראו כמה פרסום זה נתן להם – הם אפילו הגיעו לבלוג שלי…

(מקור: PatentYourKiss)

0

אפל ממציאה את הסטיילוס מחדש

בקשת פטנט חדשה של אפל התפרסמה לאחרונה (US Patent Publication No. 2010/0,006,350) והיא אולי חושפת את כוונתה של אפל לחזור לימי הסטיילוס. כזכור, הסטיילוס הוא  מכשיר דמוי עט עם קצה שנועד לאפשר שימוש על מסכי מגע. בעבר, מרבית המכשירים בהם היו מסכי מגע דרשו שימוש בסטיילוס בכדי להגיע לתוצאות מייטביות. בשנים האחרונות, ובמיוחד בהנהגתה של אפל, הטכנולוגיה של מסכי המגע הפופולאריים השתנתה והיא מתבססת על קיבוליות חשמלית. במסכים אלו, לא ניתן לעשות שימוש בסטיילוס רגיל שכן אין לו את המאפיינים הנדרשים בכדי לאפשר זיהוי מגע על פי שיטה זו.
התמונה מבלוג Patently Apple
אף שסטיילוס נוגד את העיקרון אותו הנחילה אפל – מסכי מגע מרובי נקודות מגע וזיהוי של מחוות (gesture) שונות כסוגי קלט שונים – היא הגישה בקשת פטנט שמתייחסת לשימוש בסטיילוס גם על מסכי המגע שלה. מנגד, אמצעי קלט זה הוא, ללא ספק, מדויק יותר מאצבע, ובכך ניתן לעשות שימוש גם ליישומים הדורשים דיוק מרבי דוגמת תוכנות גרפיות. 
בקשת הפטנט הוגשה בשנת 2008 והתפרסמה החודש, שנה וחצי לאחר הגשתה בארצות הברית. כעת נותר לראות אם ההמצאה הזו גם תמומש בפועל.
(מקור: Patently Apple)
0

עדכונים בקצרה

עדכונים קצרים:

  • חבר מושבעים טקסני הורה לחברת ג'ונסון אנד ג'ונסון לשלם 428 מיליון דולרים בגין הפרת פטנט של ממציא פרטי. נקבע כי הסטנטים של החברה הפרו את הפטנט. (מקור: abc
  • מוטורולה התפשרה עם חברת Wi-Lan בתביעת הפרת הפטנט שהוגשה נגדה. פרטי הפשרה לא פורסמו. (מקור: total-telcom)
  • החלטת ביניים של ה-ITC בתביעה של קודאק נגד אפל ו-RIM קבעה כי הפטנט של קודאק אינו תקף. (מקור: רוייטרס)
0

גידול של 10% במספר הבקשות האירופאיות שהוגשו בשנת 2010

בשנת 2010 היתה עלייה של 10% בהגשות בקשות פטנט במשרד האירופאי, כך לפי פרסום רשמי של ה-EPO.
בשנת 2010 הוגשו 232,000 בקשות פטנט ב-EPO, גידול של 10% בהשוואה למספר של שנת 2009 – 211,000. על פי הפרסום, 39% מהבקשות הגיעו ממדינות החברות בארגון האירופאי, 26% מארה"ב, 18% מיפן, 5% מסין ו-5% נוספות מקוריאה.

גם בצד של הפטנטים שהנופקו חל גידול באותו סדר גודל. 58,100 פטנטים חדשים ניתנו בשנת 2010 – גידול של 11% לעומת 52,400 הפטנטים שניתנו בשנת 2009.
נשיא ה-EPO מסר "המספרים מצביעים בצורה ברורה כי שוב יש גידול בדרישה להגנה הפטנטית, לאחר המיתון הכלכלי של השנתיים הקודמות".

(מקור: EPO)

4

פוסט אורח: הערת פסיקה: התנגדות לבקשת פטנט מס' 136482 תרכובות ברום נ' Albermarle Corporation USA – חלק ראשון

בהחלטה הסופית בהליך שניתנה ביום 7.11.2010 נקט הרשם בצעד יוצא-דופן וקבע כי הסבה לכדי פטנט מוסף מותרת גם לאחר קיבול הבקשה – בניגוד להלכה בת 30 השנה שגרסה כי מדובר בתיקון מהותי שהחוק אינו מאפשר בשלב כזה (ע"ש 47/80 .Monsanto Co נ' מכתשים מפעלים כימיים (לא פורסם)).
מדובר בתפנית מפתיעה מעט גם על רקע ראשית הדעה שהובעה בהחלטת ביניים מיום 20.8.2007
בבקשת הסף שהגישה המתנגדת, וממנה הסתמנה נטייה להחלת ההלכה הישנה גם במקרה הנוכחי (בפסקה 48). יש לשבח אפוא את הרשם על שהיה נכון לשקול את העניין מחדש ולא לדבוק כתוכי בדברי ימי קדם.
מעבר למהלך החריג של הפיכת ההלכה כשלעצמו, מעניין לבחון את ההנמקה שביסודו, המבוססת על שני נדבכים עיקריים: האחד נוגע לפרשנות מהות ההסבה וסיווגה כתיקון, והאחר להשקפה על הליך ההתנגדות ותכליתו.
החלק הראשון של רשימה זו מבקש להצביע על קשיים-לכאורה העולים מנימוקים אלו תוך הצעת טעמים חלופיים מדוע אף על פי כן התוצאה אליה הגיע הרשם מוצדקת ברמה העקרונית.
החלק השני יוקדש לשאלות שהתעוררו במהלך ובעקבות החלטת הביניים, לרבות ההנחיה המינהלית שהולידה המחייבת הודעת מועדי פרסום בקשות-המשך שנתבע מהן דין קדימה (
חוזר רשם מ.נ. 58).

פטנט מוסף ותיקון פירוט
ככלל, מוסד הפטנט המוסף בא לאפשר לבעלי פטנט להגן על שינויים ושכלולים שנוספו לאחר הגשת הבקשה, גם כשאין בהם התקדמות המצאתית כדי לעמוד כפטנט עצמאי. משמעות הבחירה במסלול זה היא קיצור בפועל של תקופת ההגנה, מאחר והפטנט המוסף יעמוד בתוקפו רק כל עוד הפטנט העיקרי שריר וקיים, הגם שתאריך הגשתו מאוחר יותר. הנחת המוצא היא לרוב שמדובר באיחור "פתולוגי", היינו בשלב שבקשת הפטנט כבר קובלה ולא ניתן על כן לכלול בה את התוספות כתיקון במסגרת סעיף 22 לחוק. עם זאת, אין מניעה לבקש פטנט מוסף גם בטרם הפכה הבקשה העיקרית לפטנט, משיקולים אסטרטגיים כאלו או אחרים. שיקול אחד כזה עשוי להיות החשש מהחלת סעיף קטן 23(2) בידי הרשם על הבקשה המתוקנת ודחיית תאריכה למועד התיקון.
עוד יש לזכור כי ביחס לתקופת הביניים שלאחר הקיבול ועד למתן הפטנט, קובע סעיף 29 לחוק כי ניתן יהיה לתקן את פירוט הבקשה רק אם מדובר בסוג התיקונים המותרים לביצוע בפטנט לאחר שניתן. ההגבלות המרכזיות על תיקון כזה מנויות בסעיפים 66-65 לחוק, כדלקמן:

65. זכות לתיקון
בעל פטנט רשאי לבקש תיקון פירוט הפטנט לשם הבהרה או סילוק שגיאה שנפלה בו או לשם צמצום תביעותיו.

66. תנאי לתיקון
הרשם ירשה תיקון, אם שוכנע שאין בו כדי להרחיב את היקף התביעות שבפירוט או כדי להוסיף לפירוט דברים שלא נזכרו בו בעיקרם מלכתחילה; דבר מתן הרשות לתקן יפורסם באינטרנט.

מאחר ובענייננו עסקינן בבקשה שהחלה את דרכה במסלול הרגיל, התעוררה שאלה האם בשלב ההתנגדות, לאחר שהבקשה כבר קובלה, ניתן עוד להסב אותה לבקשת פטנט מוסף. כזכור ההלכה הישנה השיבה על כך בשלילה. מבקשת הפטנט שעתרה להסבה כסעד חלופי (מעין "קו נסיגה" במידה וטענתה שיש בבקשה התקדמות המצאתית תידחה), הציעה לראות בכך "צמצום תביעות" הואיל ותקופת תוקפן תקוצר בכך.
הרשם נעתר למבקשת אולם נימק את בחירתו בדרך שונה (בפסקה 54 להחלטה):

"לא ניתן להתייחס לבקשה לפטנט מוסף כבקשה לתיקון פירוט. אין מקובלת עליי העמדה שהעלתה המתנגדת שבקשה ממין זה לפטנט מוסף הינה בקשה לתיקון פירוט וכי יש להחיל עליה את הוראות החוק הנוגעות לתיקון פירוט. בדיוק כפי שבקשה לחלוקת הבקשה אינה בקשה לתיקון פירוט, כך גם בקשה לפטנט מוסף. בעוד שתיקון הפירוט משנה את תוכנו של הפטנט, הבקשה לקבל פטנט מוסף משנה את מעמדו של הפטנט מבחינת תקופת ההגנה והיחס בינו לבין הפטנט העיקרי". [ההדגשות במקור]

דומה כי בדברים אלה מגלה הרשם בדרך-אגב גם את דעתו, כי הקונסטרוקציה המשפטית שבהצעת המבקשת דלעיל אינה נראית לו.
לטעמי, אף שנראה במבט ראשון שהגיונה של הנמקת הרשם בצידה, עיון מדוקדק יותר חושף בה קשיים מספר, חלקם דיוניים וחלקם מהותיים. בנוסף ניתן לומר כמה דברים לזכות העמדה שהציעה המבקשת לגופה.
ראשית, לשון החוק סובלת את הפירוש כי "צמצום התביעות" יכול שיהא גם בדרך של קיצור תקופתן ולא רק באמצעות הצרת היקפן; פירוש כזה עולה בקנה אחד עם תכלית ההיתר לתיקון, והיא לאפשר פגיעה מידתית בקניינו של בעל האמצאה גם במקרה שפירוטו נוסח באורח רשלני או שנתגלה כי היקפה הראוי הינו פחוּת ממה שסבר לתומו בתחילה (השוו גם עם ההסדרים בסעיפים 185-184 המקנים שיקול דעת רחב לבית המשפט בעת פסיקת פיצויי הפרה, בנסיבות דומות). כמו כן, הוא מתיישב עם התנאי לתיקון שבסעיף 66 רישא, לפיו אין בתיקון משום הרחבת חזית או תוספת חומר חדש.
שנית, הבחנה זו בין תוכן הפירוט לבין מעמדו אינה בהכרח כה פשוטה וחדה כפי שניתן היה לחשוב. כאמור, לעיתים קרובות עשוי פיתוח האמצאה להימשך גם לאחר הגשת הבקשה ואף לאחר הרישום. אחד המקרים השכיחים ביותר הוא תוספות במהלך 12 החודשים מעת הגשת הבקשה הראשונה ועד להגשת בקשות מקבילות תוך תביעת דין קדימה לפי אמנת פאריס. ככל שהתוספות הכלולות בפירוט הינן מהותיות בהשוואה לבקשה שממנה נתבע דין הקדימה, הרי שלפי סעיף 23 יש לדחות את תאריכן (או את תאריך הבקשה כולה) למועד הגשת הבקשה.
ניתן אולי לטעון כי סעיף 23 נוגע רק לתיקונים המאוחרים לתאריך ההגשה, בעוד שכאן מדובר במקרה שסעיף קטן 10(ד) מתיחס אליו – תביעת דין קדימה רק לגבי חלק מהבקשה, המוגבל לקטעי הפירוט שהופיעו בבקשה הראשונה. דא עקא, שהדבר מעורר קושי פרשני ומעשי למול הוראות התקנות 22(ג) ו-26(ב) הקובעות, בהתאמה, כי בעת תיקון שתאריכו נדחה לפי סעיף 23, או תביעת ריבוי דיני קדימה לפי סעיף 10(ב), יש לציין את התאריכים הרלבנטיים בפירוט בשולי הקטעים המתאימים. ביחס לסעיף 10(ד) לא קבע מחוקק המשנה חובת סימון דומה, כפי שהיה מתבקש; שהרי לא סביר שעניין שרירותי כמועד הוספת החומר החדש – היינו אם אירע טרם ההגשה, במהלכה או לאחריה – יעיב על יכולת הרשות לאכוף את הדין המהותי (סעיפים 4, 5 ו-9) בצורה יעילה. נראה על כן שמדובר בהשמטה שבהיסח-הדעת ולא בשתיקה מכוונת.
המסקנה המתחייבת היא אפוא שהסתלקות מדין קדימה ביחס לקטעי הפירוט שאינם זכאים ליהנות ממנו, אף אם נראה בה שינוי "מעמד" הפירוט, גוררת עימה גם את תיקונו ושינוי תוכנו, לכל הפחות מבחינה צורנית.
שלישית, טעם נוסף שהעלה הרשם לתמיכה בהחלטתו היה כי על אף הקיבול, בעת ההתנגדות עדיין מדובר במעמד של בקשה ולכן אין מניעה לכאורה מהתרת ההסבה. זאת, כיוון שהוראות החוק ביחס לפטנט מוסף אינן נוקטות עמדה בנדון – בשונה למשל ממועד חלוקת הבקשה, לגביו נקבע בסעיף קטן 24(א) כי ניתן לבצעה רק עד לקיבול. כפי שהעיר בפניי בצדק עמיתי זיו גלסברג, נימוק זה מעורר קושי במישור הדיוני, הואיל ומשתמע ממנו כי לו היתה המתנגדת משכילה להמתין עד לאחר המתן ולתקוף את תוקף הפטנט רק או-אז באמצעות הגשת בקשה לביטולו, הרי שמסלול ההסבה לפטנט מוסף היה כבר נחסם באותה עת בפני המבקשת והיא היתה מוצאת עצמה מול שוקת שבורה. בכך נוצר תמריץ בעייתי החותר תחת מטרתו של הליך ההתנגדות, למנוע תקלות מהסוג של רישום פטנטים חסרי-תוקף לפני שהן מתרחשות. לא סביר כי לכך כיוון הרשם. פשיטא שקושי זה נפתר אם מאמצים את הצעת המבקשת, המסירה את האבחנה המאולצת-משהו בין המעמד של בקשה שקובלה לבין זה של פטנט שניתן.

הליך ההתנגדות ו"טוהר הפנקס" – חרב או מגן?
חידוש מסקרן נוסף שהוצנע מעט בהנמקת הרשם הוא העוגן הכללי יותר שבחר להצדקת התוצאה, והוא "שינוי התפיסה" הנשקף לשיטתו בפסיקה המאוחרת. לפי גישה זו "הליך ההתנגדות [...]משלים את הליך הבחינה המנהלי, במובן זה שהוא נועד לשרת גם את האינטרס הציבורי לטוהר הפנקס". הרשם מצטט, תוך הוספת ההדגשה, מתוך רע"א 2826/04 רשם הפטנטים נ' Recordati Ireland Limited, פ"ד נט(2) 85:

"בית המשפט עמד על מדיניות ליברלית שהונהגה בהיעתרות לבקשות הארכת מועד על-ידי צד המתנגד לרישום הפטנט. צד המתנגד לרישום פטנט עונה, בעצם הגשת התנגדותו, לא רק על האינטרס העצמי שלו, כי אם גם על אינטרס הציבור בשמירת טוהר הפנקסים."

הבחירה במובאה לפיה כביכול בתי המשפט לא יבואו בדקדוקי עניות עם אדם המערער על תוקף פטנט פלוני, בהיותו מעין "תובע ייצוגי" הרב את ריב הציבור בכללו ושעניינו במחיקת פטנטים חסרי-תוקף מהפנקס, נדמית מוזרה מעט בהקשר הנוכחי. במקרה דנן הלא הפגם הדיוני דבק לא במתנגדת כי אם במבקשת דווקא, שעתרה להסבת בקשתה לכדי פטנט מוסף לראשונה רק במסגרת הליך ההתנגדות, ולא טרם הקיבול כפי שאולי ראוי היה שתעשה. כיצד אם כן מתאפשר לה ליהנות מאותה "מדיניות ליברלית" הנהוגה כלפי מי שאמורים להיות, בכוח או בפועל, בעלי פלוגתא שלה? היאך ניתן לתלות זאת ב"טוהר הפנקס"?
נראה כי כאן גלומה אמירה עמוקה יותר ואף ערכית, המציעה תפיסה מתקדמת ומקורית של המושג "טוהר הפנקס", לא רק כחרב המונפת מעל מבקשים ובעלי פטנט למיגור פטנטים חסרי-תוקף, אלא גם כמגן להצלתם מכליה של פטנטים תקפים-בחלקם. תפיסה זו חותרת להשגת איזון ראוי בין האינטרסים המתנגשים של בעל האמצאה, מתחריו העסקיים והציבור בכללו, באופן שיביא להגשמה מיטבית של תכלית דיני הפטנטים: מתן תמריצים הולמים להשקעה במחקר ופיתוח טכנולוגי וחשיפת פירותיהם, כך שהללו יהפכו נחלת-הכלל בסופו של יום.
ניתן לראות זאת כעוד מופע של דוקטרינת הבטלות היחסית שקנתה אחיזה רחבה בשיטת משפטנו בתחומים שונים (ראו למשל סעיף 31 ל
חוק החוזים – חלק כללי). עקרון "טוהר הפנקס" שלרוב מקבל משמעות שלילית ולפיה אין לשייר בפנקס רישום של פטנטים חסרי תוקף, נטען כאן במשמעות חיובית, לפיה יש לאפשר הותרת רישומם של פטנטים העשויים להיות תקפים בשינויים המתאימים.
במילים אחרות – אין לשפוך את התינוק יחד עם מי האמבט, אלא יש להבחין בין החלק הכשיר והחלק חסר התוקף ולתקן את המרשם כך שיכיל מחד רק את מה שראוי (הפן השלילי) ומאידך את כל מה שראוי (הפן החיובי). כדברי הרשם בסיכום החלטתו:

"הנני סבור כי לא תהא זו תוצאה צודקת של הליך ההתנגדות שלא להעניק פטנט כלל למבקשת שעה שהחוק מאפשר לרשם ליתן בגינה פטנט מוסף והמבקשת עצמה מסכימה אף היא לקבל את הפטנט כ"פטנט מוסף" על מגבלותיו ואינה "חומדת" הגנה שאינה מגיעה לה."

לשלמות התמונה יוער כי בארה"ב קיים מנגנון דומה של Terminal Disclaimer, המאפשר התגברות על השגה בדבר חוסר התקדמות המצאתית לעומת פטנט או בקשה קודמים של אותה מבקשת (תופעה הידועה גם בכינוי Obviousness-type Double Patenting), באמצעות קיצור משך הפטנט והעמדתו על התקופה שעד לתאריך פקיעת הפטנט המוקדם מביניהם.

9

עיון מחודש בפסק הדין בנסון משנות השבעים

דונלד צ'יזם פרסם מאמר חדש ומרתק שחוזר להחלטה הראשונה בשלישית החלטות הפטנטים של בית המשפט העליון האמריקאי בעניין פטנטים בתוכנה. בעקבות פסק הדין בעניין בילסקי, בית המשפט למעשה החזיר את הגלגל לאחור וחיזק את מעמדם של פסקי הדין הללו.

צ'יזם חוזר ומנתח את פסק הדין בעניין בנסון. שם דובר על אלגוריתם להמרה של מספרים המקודדים בפורמט BCD למספרים בינארים טהורים, ונקבע כי מדובר ברעיון אבסטרקטי שחוסם שימוש ברעיון הבסיסי מכל יישום שהוא. כיוון שכך, נקבע, אין מקום להעניק בגינו פטנט. צ'יזם מתאר את הרקע לפסק הדין, מזכיר כי פסק הדין ניתן בחטף ועל ידי שופט שנטה כנגד הכרה בפטנטים על תוכנה. עוד מתברר, כי פסק הדין מסתמך על תקדימים תוך הוצאתם מהקשרם מבלי לנמק או להסביר. צ'יזם עושה עבודה טובה בניתוח פסק הדין, ותיאר הכשלים הלוגיים שבו, כמו גם הבלטת העובדה שפסק הדין, ממש בדומה לעניין בילסקי, מדגיש מה אינו מהווה המבחן לפטנטביליות במקום להגדיר בצורה פוזיטיבית וברורה מהו כן המבחן.
פסק הדין בעניין בנסון, שהוא קצר ורזה, תמיד היה נקודה לא ברורה עבורי. הקביעות המשפטיות שלו נראות הגיוניות לגמרי מחד, אבל היישום שלהן נראה משולל כל הקשר לטכנולוגיה שבה דובר, מאידך. תמיד ייחסתי את הכשל היישומי בחוסר ההבנה בתוכנה ובעובדה שהוא ניתן בשנת 1972, כאשר האנשים ברחוב, ובוודאי השופטים בבית המשפט, לא הכירו ולא הבינו את הפלא החדש הקרוי תוכנה.
צ'יזם, כאמור, טוען אחרת.
3

תיקון לחוק הפטנטים: פרסום יומן הפטנטים באינטרנט

במזל טוב, התפרסם התיקון לחוק הפטנטים שמכשיר בדיעבד את פרסום יומני הפטנטים באינטרנט. כזכור, במהלך הדיון על הצעת החוק הזו, התפוצצה פרשת הגבייה שלא כדין של אגרת הפרסום, פרשה שבעקבותיה הוגשה גם תביעה ייצוגית נגד רשם הפטנטים.

מדובר בתיקון רטרואקטיבי שמוחל בדיעבד משנת 2007, וזאת, ככל הנראה, מתוך מטרה להכשיר גם את הפרסומים של יומן הפטנטים שנעשו בעבר ולתת להם תוקף חוקי.
ניתן לראות את התיקון לחוק כאן.
(חוק הפטנטים (תיקון מס' 8), התשע"א-2011)
0

IBM ישראל – מובילה במספר הפטנטים

לפי נתוני רשות הפטנטים האמריקאית, IBM ישראל היא הגוף הישראלי שקיבל במהלך שנת 2010 את מספר הפטנטים הרב ביותר בארצות הברית. IBM ישראל מובילה על פני גופים כמו טבע וסנדיסק ישראל בנתונים אלו. כ-100 פטנטים חדשים הונפקו ל-IBM על המצאות שירות של עובדי החברה הממוקמים בישראל, רובן המוחלט הן פטנטים תוכנה. לפי הפירוט שפורסם, במהלך שנת 2010, אושרו 45 בקשות לפטנט בארה"ב שמקורן במעבדות הישראליות של IBM וניתנו בגינן פטנטים, ו-63 פטנטים נוספים ניתנו בגין בקשות לפטנט שמקורן במעבדות אחרות של IBM, אך היה בהן מעורב לפחות ממציא ישראלי אחד.
ההובלה של IBM ישראל אינה מפתיעה. IBM היא ענקית הפטנטים הבלתי מעורערת מזה שנים רבות. חברת IBM הגישה בשנת 2010 5,868 בקשות לפטנט חדשות. לשם השוואה, אינטל הגישה כ-1600 בקשות, HP כ-1500 ומיקרוסופט כ-3100. השנייה במספר ההגשות היא חברת סמסונג עם 4551 בקשות לפטנט בשנת 2010.
(גילוי נאות: הח"מ משמש כעורך פטנטים עבור IBM בישראל)
(מקור: TheMarker)
0

בלעדי: חוק הפטנטים לא שונה במסגרת חוק ההסדרים

בשבוע שעבר, בימים האחרונים של 2010, הצליחה הקואליציה להעביר בכנסת את חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011. כזכור, בתזכיר הצעת החוק דובר על שינויים מרחיקי לכת בענייני פטנטים, ובין היתר בהקשר של היחסים שבין עובד למעביד בשאלות של המצאות שירות. אבל, בחוק, כפי שעבר בכנסת, נעדרו הסעיפים הרלוונטיים וחוק הפטנטים נותר ללא שינוי.

בעניין זה לא ניתן כל דיווח בתקשורת, והחוק, כפי שנתקבל, טרם התפרסם, אך הגיע לידיי.
3

חיפוש פטנטים: הגדרת המטרה בשביל להשיג תוצאה

(cc by-nd bk1bennett)

מה מטרת החיפוש? שאלה זו היא השאלה המרכזית אותה צריך להציב בפניו כל מי שמבקש לבצע, בין אם בעצמו, ובין אם באמצעות עורך דין או עורך פטנטים, חיפוש פטנטים. ממטרת החיפוש ייגזרו הפרמטרים הרלוונטיים לחיפוש ובינם אילו סוגי פרסומים יש לחפש, האם יש חשיבות לתאריך פרסומם ולשאלה אם קיימת זכות פטנט רשומה בדין והיכן.

אני נוהג להסביר ללקוחותיי, כי בבואם להגיש בקשה לפטנט, עליהם, לזנוח לרגע את המוצר אותו הם מתכוונים לפתח ולמכור. הפטנט הינה זכות המאפשרת למנוע מאחרים לפעול, אך היא אינה מקנה לבעליה את הזכות לנצל את המצאתו שלו. כך, מקום בו דין אחר מסדיר את אופן ניצול ההמצאה, יכול שדין זה יאסור על ניצולה. כזה הוא המקרה באשר מדובר בתרופות, אותן יש לאשר תחילה אצל הרגולטור הרלוונטי.
יתרה מזאת, יכול שיהיה בכוחה של זכות אחרת המוקנת לאחר למנוע את ניצול ההמצאה נושא הפטנט. לעניין זה אין דרך פשוטה יותר מאשר מתן דוגמה. נבחן המצאה חדשה וחדישה – סמארטפון בעל צג מגע, המאפשר שימוש ביותר מנקודת מגע אחת על גבי הצג. המצאה זו, המוכרת לכולנו כמוצר אייפון, מכשירי אנדרויד למיניהם וכיוצא באלה, אומנם עומדה בשלב כלשהו בדרישות דיני הפטנטים כאשר היא היתה חדשה ובעלת התקדמות המצאתית, ומכיוון שכך יכול שניתן לי בגינה פטנט. ברם, אם אייצר מכשיר שכזה, יכול גם יכול שאני מפר עשרות פטנטים קודמים. החל מפטנטים בגין טלקומוניקציה בסיסית (למשל, פטנט זה של אלכסנדר גרהם בל, לו היה עדיין בתוקף), דרך פטנטים המתייחסים למעבדים המצויים במכשיר, לזיכרונות על גביהם נשמר המידע, וכיוצא באלה. דוגמאות להפרות כאלו אנו רואים, חדשות לבקרים, ביחס לתביעות הדדיות של חברות הסלולאר השונות שמצויות עתה במלחמת פטנטים.
כיוון שזהו המצב, הרי שכאשר מבצעים חיפוש, מטרתו של החיפוש מגדירה למחפש אילו פרסומים עליו למצוא. כך, כאשר עורכים חיפוש לבדיקת האפשרות להגיש בקשה לפטנט, יש לבחון את שאלת החדשנות וההתקדמות ההמצאתית, ומכאן שיש לבסס מהו הידע הקודם הקיים. בין היתר, יש לחפש פרסומים כלשהם, שהתפרסמו ומשכך מהווים "ידע קודם". הפרסומים עשויים להתפרסם בכל מקום בעולם ובכל נקודת זמן. אף מהות הפרסומים אינה מעניינת בסוג חיפוש זה, שכן ידע קודם מתפרסם בין אם באמצעות פטנט רשום ובין אם מסגרת בקשה לפטנט. יתרה מזאת, הידע הקודם כולל גם מוצרים שנמכרו בשוק, מאמרים שהתפרסמו, הרצאות בכנסים וכיוצא באלה.
לעומת זאת, כאשר מבקשים לערוך חיפוש באשר לזכותך לפעול בשוק, הרי שיש צורך לבצע חיפוש אחר לגמרי. ראשית, על החיפוש להתמקד בטריטוריות רלוונטיות בהן אתה מעוניין לפעול. שנית, על החיפוש להתמקד בזכויות קיימות ולא בקיומו של "ידע קודם". כלומר, על החיפוש לאתר פטנטים שנרשמו ואשר עדיין תקפים בטריטוריה הרלוונטית.
במקרה מוכר בתחום, בו ניתן פסק דין בערעור רק לאחרונה, נפסק כי חיפוש פטנטים בוצע באופן רשלני. עם זאת, בשל העובדה שהחיפוש הרשלני נעשה לצורך בדיקת היתכנות לרישום פטנט, הרי שהנזק שנגרם כתוצאה ממנו ללקוח מוגבל לעלויות שהוצאו ברישום הפטנט, שהיה מיועד לכשלון מלכתחילה. הלקוח במקרה ההוא, ביקש כי יכירו גם בנזק נוסף שנגרם לו – עלויות פיתוח ויצור של אב-טיפוס המוצר. בית המשפט, לאחר שקבע כי עורך הפטנטים שם הסביר את ההבדל בין שני סוגי החיפושים ללקוח, פסק כי עלויות הפיתוח אינן חלק מהנזק שנגרם שכן מטרת החיפוש לא היתה להבטיח חופש פעולה (Freedom to Operate) כי אם לבדוק את סיכוייה של בקשת פטנט להבשיל לכדי זכות פטנט רשומה.
לסיכום, בעת ביצוע חיפוש פטנטים על הלקוח להגדיר את מטרת החיפוש. ראוי כי הלקוח יהיה מודע להבדלים שבין סוגי החיפוש השונים בכדי שיהיה גם לו נהיר וברור מדוע הוא מבצע את החיפוש, מה התוצרים יכולים להגיד לו וחשוב מכל – מה הם אינם יכולים להבטיח לו.
11

פטנטים בתוכנה: הנחיות חדשות בישראל

ברקע האחרון בטרם סיים את תפקידו, הודיע רשם הפטנטים על מדיניות חדשה ברשות, אשר תיושם לאחר עזיבתו, ביחס לפטנטים על תוכנה.

כזכור, רשם הפטנטים הוציא בזמנו קול קורא לניירות עמדה מטעם הציבור ביחס לסוגיה של המצאות מבוססות מחשב. השאלה שעמדה במרכזו של הקול הקורא היתה:
"האם יש מקום לבחינה מחודשת של מדיניות רשות הפטנטים באשר לבחינת בקשות לפטנט בתחום התוכנה והחומרה?"
עתה, לאחר שעיין בעשרות ניירות עמדה, מן האקדמיה, מתעשיית התוכנה ומעורכי דין ועורכי פטנטים ומארגונים רלוונטיים (דוגמת נייר העמדה של עמותת המקור, אליו התייחסתי בעבר), קיבל הרשם את החלטתו ופרסם הנחיות חדשות בדבר בחינתן של בקשות פטנט המתייחסות לתוכנה.
ההנחיות הנוכחיות, הובאו בשלב זה ללא הנמקה או הסבר, ובצורה תמציתית ביותר, והן כדלהלן:
1. האמצאה כפי שהיא מוגדרת במערכת התביעות צריכה להיות בתחום טכנולוגי. דרישה זו נובעת מהוראות סעיף 3 לחוק הפטנטים, התשכ"ז – 1967 (להלן: "החוק").
2. האמצאה נבחנת בכללותה מבלי להפריד את רכיבי התוכנה מרכיבי החומרה ומבלי להתמקד בתוכנה אלא בתרומת האמצאה ביחס לידע הקודם. תרומת האמצאה צריכה לבוא לידי ביטוי במערכת התביעות.
3. האמצאה בכללותה צריכה להביא לתרומה שיש לה ביטוי ממשי בתחום טכנולוגי.
4. תרומת האמצאה כפי שנתבעת בתביעות ביחס לידע הקודם צריכה להיות חדשה ובעלת התקדמות המצאתית, כנדרש בסעיף 3 לחוק. לחלופין, האמצעים (בכללותם) שבהם מגיעה האמצאה לאותה תרומה צריכים להיות חדשים ובעלי התקדמות המצאתית.
5. אם התהליך הנתבע בבקשה אינו אלא הצעדים שהתוכנה מבצעת, האמצאה לא תהיה כשירה לפטנט. התוכנה כשלעצמה אינה ביטוי טכנולוגי, שכן התוכנה כשלעצמה מוגנת בחוק זכויות יוצרים.
במבט ראשוני בהנחיות, ולאור הסעיף האחרון, נדמה כי רשם הפטנטים נותר בגישתו השוללת מתן פטנטים על תוכנה. ברם, ראוי לשים לב למספר שינויים מהגישה הקודמת:
ראשית, הבחינה היא של ההמצאה בכללותה. אם בעבר נתנו רמיזות כי יש צורך לבחון מהו "עיקר ההמצאה" מקום בו מדובר בהמצאה היברידית, ולוודא כי עיקרה מצוי מחוץ לתחום התוכנה, חוזר בו הרשם מדרישה זו. ההמצאה כולה צריכה להיבחן כיחידה אחת ולבחון איזו תרומה זו מביאה ביחס לידע הקודם.
שנית, בדומה לדין האירופאי, דורש רשם הפטנטים כי תרומת ההמצאה תתבטא בתחום טכנולוגי. מעניין יהיה לראות איזו פרשנות משפטית יעניק הרשם בכדי למצוא ביסוס לדרישה זו בחוק הפטנטים.
לעניין זה אציין כי נדמה שגישתו זו של הרשם תמשיך ותחסום את דרכם של ממציאים של שיטות לעשיית עסקים, כפי שהיה בעבר. נדמה כי לדעת הרשם, מקום בו מדובר בשיטה עסקית, אפילו היא מבוצעת על ידי מערכת מחשב, הרי שאין מקום להעניק בגינה פטנט.
הרשם ממשיך בגישתו כי תוכנה אינה "ביטוי טכנולוגי" וכיוון שכך הוא גורס כי אם השיטה אינה אלא הצעדים שהתוכנה מבצעת, הרי שאין מקום להגנה פטנטית. אני ממתין בקוצר רוח להנמקה של קביעה זו, שעל פניה נראית לי חסרה. ומי שעיין בדעתי בדבר פטנטים בתוכנה בוודאי יודע כי איני מסכים עמה. אף שיש משהו לא הוגן בשיפוט קביעות ללא בחינת הביסוס וההנמקה שלהן, אני מתקשה להתאפק ואציין רק את הפגמים הניכרים על פניה של האמירה המופיעה בהודעה עצמה.
ראשית, אינני מבין כיצד ניתן לומר כי משהו אינו טכנולוגי כיוון שהוא מוגן בחוק זכות יוצרים. למען הדיוק – עיון בהודעת הרשם מלמד כי זהו בדיוק הנימוק אותו הוא מביא. חוק זכות יוצרים אינו מתייחס לשאלה הטכנולוגית בשום צורה, ובוודאי אינו מגדיר את המונח "טכנולוגי". מכאן שמבחינה לוגית הטיעון כי "כיוון שהתוכנה כשלעצמה מוגנת בחוק זכויות יוצרים" הרי ש"תוכנה כשלעצמה אינה ביטוי טכנולוגי" נראה לי פגום וחסר מהותית.
שנית, הרשם קובע כי "אם התהליך הנתבע בבקשה אינו אלא הצעדים שהתוכנה מבצעת, האמצאה לא תהיה כשירה לפטנט", והרי מושכלות יסוד הן כי תוכנה אינה מבצעת דבר. תוכנה היא ההוראה הניתנת למכונה אשר מבצעת אותה כלשונה. כיוון שכך, לעולם הצעדים אינם הצעדים "שהתוכנה מבצעת". האם ב"צעדים שהתוכנה מבצעת" מכוון הרשם לחישובים גרידא (mere crunching of numbers)? או שמא מדובר גם על תוצאות המוצאות ביטוי בפלט התוכנית דוגמת תדפיס נייר או תצוגת מחשב?
על נקודות אלו נאלץ לתהות, ולהמתין, בקוצר רוח – כבר אמרתי – לפירסום ההנמקה הרשמית.
0

מאמר חדש

מאמר פרי עטי התפרסם בגיליון דצמבר של משפטהארץ תחת הכותרת "זה לא פטנט". ניתן לראות את המהדורה הדיגיטלית של הגיליון כאן (עמוד 24 במהדורה זו).

המאמר, שנכתב ביחד עם עמיתי יונתן אגמון, מתייחס לטרנד התביעות בגין סימון כוזב בארה"ב, עליו כבר דיווחתי בבלוג בעבר. אגב, ניתן להתרשם כאן מכמות התביעות העצומה – למעלה מ-5,000 תביעות – שהוגשו במהלך שנת 2010 בגין סימון כוזב של פטנטים.
תגיות:
0

הנחיות בדבר הגשה אלקטרונית של בקשות

רשם הפטנטים פרסם היום הודעה בדבר הגשה של בקשות במדיה אלקטרונית. בהמשך להודעה הקודמת בדבר כוונתו להוציא הנחיה כאמור, תיקן הרשם את ההודעה והבהיר מספר נקודות.

ראשית, אין כל חובה להגיש במדיה מגנטית, אלא ניתן לעשות כן בנוסף לדרישה לפי התקנות להגשה בנייר. יוער, כי כלל לא ברור איזו נפקות משפטית יש ל"הודעה", שהרי אין מדובר בחוק או בתקנה. ממילא הרשם זקוק להסמכה חוקית בכדי להגביל את הציבור בפעילותו, וזאת מתוקף עקרון החוקיות. עם זאת, ציבור המבקשים יוכל לסייע לרשם, וההודעה הזו, על אף שאינה מבהירה זו מפורשות ונוקטת לשון הוראה דווקא, מבקשת לאפשר לציבור – אם הוא מעוניין בכך – להקל על הרשות.
שנית, תחת ההנחיה הכללית בדבר שימוש בקובץ WORD, ניתנה הנחיה להשתמש בפורמט RTF. כידוע, מדובר בפורמט קנייני. עם זאת, מבירור שערכתי עולה כי הרשות שוקלת לאפשר בעתיד, לאחר התאמות טכנולוגיות, גם הגשה בפורמט פתוח, כפי שהצעתי בעבר. בעיניי, חבל שהרשות לא תיקנה עניין זה כבר בשלב זה, וחבל עוד יותר שלא הודיעה על כוונתה בצורה גלויה ומפורשת.
שלישית, ההודעה אינה מתייחסת עוד רק לבקשות הכוללת 200 עמודים או יותר, כפי שהיה בתחילה. אלא היא מתייחסת לכלל הבקשות לפטנט המוגשות בישראל.
לנוחיות הציבור, לשון ההודעה מובאת כאן.
הנדון: הודעה בעניין אופן הגשת מסמכים הנוגעים לבקשות לפטנט במדיה דיגיטלית
מזה זמן, נוהג ציבור המבקשים להגיש מסמכים הנוגעים לבקשות לפטנט גם על גבי CD(או DVD לפי הצורך), בנוסף להגשה בנייר (על פי התקנות).
בהעדר הנחיות ברורות באשר לאופן ההגשה במדיה דיגיטלית, הריני להבהיר כדלקמן:
1. מסמכים כאמור יוגשו בפורמט הבא:
א. הבקשה תהיה מחולקת לקבצים כדלקמן: קובץ תיאור, קובץ תביעות, קובץ שרטוטים (במידה וישנם) וקובץ רשימת רצפים (במידה וישנם);
ב. הקבצים המרכיבים את הבקשה יוגשו הן בקובץ מסוג RTF (לקריאה בלבד) והן בקובץ מסוג PDF;
ג. במועד ההגשה יכונו הקבצים "תיאור", "תביעות", "שרטוטים" ו"רשימת רצפים";
ד. בעת הגשת תיקונים יגיש המבקש את הגרסה המלאה של הקובץ הכולל את התיקונים המבוקשים ולא את הדפים המתוקנים בלבד. הגירסה תוגש הן בקובץ מסוג RTF (לקריאה בלבד) והן בקובץ מסוג PDF. סימון התיקונים יעשה באמצעות "עקוב אחר שינויים" בקובץ ה-RTF בלבד. בהגשת גרסאות חדשות בעקבות תיקונים, שם הקבצים יכלול את מספר הבקשה ואת המספר הגרסה, לדוגמא "תיאור123456גרסה2", "תביעות123456גרסה2".
ה. חלף הצורך לציין את מספר הגרסה בראש כל דף בקובץ ה-PDF המחליף, במזכר המלווה את הגשת התיקונים יצויינו במפורש העמודים בהם נערכו תיקונים בלי תלות במספר גירסת הקובץ. במקרה של הגשת שרטוטים מתוקנים יצויינו מספרי השרטוטים בהם בוצע התיקון ופירוט מהות התיקון.
2. קבצי ה-PDF המוגשים כאמור לעיל יוגשו חתומים באמצעות חתימה שתתווסף לעמוד האחרון. בהתאם, כאשר מוגש סט תביעות הכולל תיקונים, העמוד האחרון יוגש חתום באותו האופן (גם אם עמוד זה לא תוקן).
3. לגבי בקשות הכוללות רצפים גנטיים, פורמט ההגשה המתואר לעיל אינו גורע מדרישות חוזרים מ.נ. 51 ו-מ.נ. 64. לתשומת לבכם: בקשות הכוללות רצפים גנטיים שלא יוגשו בפורמט המוצע בהודעה זו, יעוכב פרסומם לצורך סריקת הרצף הגנטי מתוך המסמך בנייר שיוגש.
4. אין שינוי בהגשת טופס הבקשה לגבי בקשות אלה.
5. הנחיות ההגשה המפורטות בהודעה זו נובעות מהצורך לקלוט את הבקשות ישירות, ללא סריקה, במערכת התפעולית ולפרסמן (לאחר הקיבול) במאגר האינטרנטי.
6. הודעה זו תיכנס לתוקף ממועד פרסומה באתר האינטרנט של רשות הפטנטים ותחול גם על בקשות שטרם קובלו.
0

טרול פטנטים מציג: 16 פטנטים, 12 נתבעות ו-3 תביעות בגין הפרת פטנט

טרול הפטנטים Intellectual Ventures יצאה למלחמה. כנראה מתוך מטרה להראות שהוא אכן יכול לייצר רווחים למשקיעים, הטרול הודיע כי פתח בשלוש תביעות בגין הפרות פטנט. כל שלוש התביעות הוגשו בבית המשפט הפדראלי של מחוז דלאוור.
זו הפעם הראשונה שבה טרול הפטנטים הזה – המחזיק פורטפוליו פטנטים עצום ומגוון – מגיש תביעה. עד התביעות הללו, הטרול הצליח לייצר הכנסות רק ממכירת רישיונות שימוש. אבל אין ספק – מי שאינו מוכן להגיש תביעה על הפרת הפטנט שלו, יהיה לו קשה להיות שחקן חוזר בשוק ולהצליח ולמכור רישיונות שימוש. בסופו של יום, כל שהרישיון מבטיח הוא שבעל הפטנט לא יגיש כנגדך תביעה…
בתביעה הראשונה, שהוגשה כנגד צ'ק פוינט, סימאנטק, מקאפי וטרנד מיקרו נטען כי הופרו פטנטים ארה"ב 5,987,610, 6,073,142, 6,460,050 ו-7,506,155 הקשורים כולם לאבטחת תוכנה.
בתביעה השניה, נתבעו ארבע חברות, בגין טכנולגיות הקשורות ל-Field Programmable Gate Array. הפטנטים בתביעה זו הינם: 5,675,808, 6,993,669, 5,687,325, 6,260,087 ו-6,272,646.
בתביעה השלישית, נתבעו שלוש יצרניות של זיכרונות בגין הפרת פטנטים מתחום ה-DRAM וה-FLASH. הפטנטים במרכז תביעה זו הינם: 6,373,753, 6,462,998, 6,455,937, 7,444,563, 5,581,513, 5,598,374 ו-5,583,822.
Intellectual Ventures הודיעה כי במהלך השנים חברות רבות רכשו מהם רישיונות שימוש לפטנטים השונים שלהם. חברות שהתעלמו מפניות החברה לפתוח במשא ומתן נתבעו כעת. התביעות, כך נמסר בהודעה לעיתונות, משרתות את הממציאים, המשקיעים ואת מי שרכש רישיונות.
0

מיקרוסופט מציגה – מסך מגע משנה צורה

אם גם לכם מפריעה העדר הפידבק במסכי המגע, וגם אתם מרגישים שרטט כתגובה למגע, לא מספק, יכול להיות שלמיקרוסופט יהיה את הפתרון בשבילכם. בקשת פטנט שהתפרסמה זה עתה חושפת מנגנון חדש שמאפשר לקבל פידבק אמיתי.
הרעיון שעומדד בבסיס בקשת הפטנט – שימוש בפולימר שמעוות את צורתו בתגובה לקרני UV. הפולימר יכסה את מסך המגע ובכך יאפשר לו לקבל מרקמים וצורות שונות במהלך העבודה – כך מסך המגע אינו רק מאפשר קבלת פידבק לאחר הלחיצה – אלא גם לפניה.

(מקור: NewScientist)
ובאותה הזדמנות – אפל קיבלה פטנט על מקרן תלת-מימד שאינו מצריך שימוש במשקפיים יעודיים. לפרטים – ראו כאן.
0

תרגומים אוטומטיים של פרסומי הפטנטים ב-EPO

משרד הפטנטים האירופאי, ה-EPO, הודיע כי חתם על הסכם שיתוף פעולה עם חברת גוגל. לפי ההסכם, גוגל תספק שירותי תרגום אוטומטיים לתכנים פטנטים, במטרה לאפשר חיפושי פטנטים יעילים יותר המתפרסים על פני שפות שונות, ובכדי להוזיל את עלויות רישום פטנט באירופה. כידוע, באירופה נדרש מבקש הפטנט לספק תרגומים רבים לבקשת הפטנט שלו, וזאת בהתאם למדינות בהן הוא מעוניין לקבל הגנה. עלויות אלו הן בלתי מבוטלות לעיתים, נוכח כמות המדינות והיקף החומר.

גוגל מצידה, תזכה לגישה למאגרי המידע של ה-EPO, ותוכל בכך לשפר את שירותי התרגום האוטומטיים שלה – בסופו של יום מדובר על מאגר עצום שיש בו גרסאות שונות של אותם טקסטים בשפות שונות. אף שבהודעה לא הוזכר הדבר, יתכן שיתאפשר לגוגל לכלול את הפרסומים האירופאיים בשירות חיפושי הפטנטים שלה.
הסכם זה מגיע על רקע הסכם אחר, עליו דיווחתי בעבר, בין משרדי הפטנטים האירופאי והסיני בדבר שיתוף פעולה שיאפשר חיפושי פטנטים במאגרים הסיניים באנגלית.
(מקור: הודעת ה-EPO)
0

אגרת הפרסום: רשות הפטנטים תשיב את הכסף

סוף לפרשת אגרות הפרסום?

במסגרת ישיבתה של ועדת חוקה, חוק ומשפט אשר דנה בתיקון לחוק הפטנטים, הודיע מנכ"ל משרד המשפטים כי המשרד ישיב את אגרות הפרסום שנגבו שלא כדין: ”אני מצהיר באופן ברור וחד משמעית, משרד המשפטים לא גובה כסף שלא כדין. מה שנגבה שלא כדין צריך לחזור לאזרח".
כזכור, במהלך הישיבה הקודמת של הועדה, התברר כי רשות הפטנטים החלה לפרסם את יומני הפטנטים בצורה דיגיטלית, אף שעל פי הפרשנות המקובלת של החוק היה עליה להדפיס אותם. חברי הועדה הקשו על רשם הפטנטים, ד"ר מאיר נועם, והתייחסו לאגרות פרסום שנגבו ממבקשי פטנט בישראל. לשיטת חברי הועדה, אף שהאגרות שולמו, השירות שבגינו הן נגבו לא סופק מעולם. בעקבות אותה ישיבה, הוגשה גם תביעה ייצוגית נגד רשם הפטנטים.
עתה, הודיע מנכ"ל משרד המשפטים, הגוף לו רשות הפטנטים כפופה מנהלתית, כי בכוונת המשרד להשיב את הכסף שנגבה שלא כדין. המדובר בסכום לא מבוטל של 2.5 מיליון ש"ח.
אף שבשלב זה טרם פורסם פרוטוקול הישיבה, פרסום אחד הטריד אותי. על פי אתר הועדה, דווקא מי שמייצג את מבקשי הפטנט בפני הועדה ביקש להימנע מהשבה אוטומטית, ולהסתפק בהשבת הכספים רק למי שידרוש זאת מפורשות:

"עלויות ההשבה והחיפוש אחר הלקוחות יהיו גבוהות מהאגרה ששולמה. בנוסף, תהיה בעיה של הפרשי שער מט”ח בעת השבת הכספים ללקוחות מחו”ל".

נדמה לי שמובן לכל שאמירה מעין זו אינה משרתת את מבקשי הפטנט, אלא את המשרדים המקומיים שאינם מעוניינים ל"חפש" את לקוחותיהם בצורה אקטיבית ולספוג הוצאות אלו.
0

בחינה על אתר – לכל בקשה ישראלית שצפויה לשמש לצורכי דין קדימה

רשות הפטנטים הודיעה כי החל מתחילת השנה הבאה היא תקבל בקשות לבחינה על אתר שינומקו בכך שבכוונת המבקש להסתמך על בקשת פטנט ישראלית לצורך דין קדימה בטריטוריות אחרות.
משמעות ההודעה היא שמי שיגיש את בקשתו הראשונה בישראל יוכל לקבל דו"ח בחינה מקיף תוך זמן קצר, ולאורו של דו"ח זה יוכל להחליט אם ברצונו להמשיך ולהגיש בקשות גם בטריטוריות אחרות.
בזכות החלטה זו, הגשת בקשה ראשונה בישראל עשויה לתת יתרון משמעותי למבקש פטנט, בכך שתאפשר לו לשקול צעדיו בצורה טובה יותר בטרם ימשיך בתהליך גם בטריטוריות אחרות ויוציא כספים רבים. עוד ראוי לציין כי דו"ח הבחינה יונפק לפני פרסום של בקשת הפטנט ולכן ניתן יהיה לזנוח את הבקשה ולהגיש בקשה מתוקנת ומשופרת, וזאת לאור ממצאי דו"ח הבחינה

הודעת הרשות, כלשונה, מובאת בזאת:

הנדון: בחינה על-אתר עבור בקשות שהוגשו לראשונה בישראל ומהוות דין קדימה לבקשות המוגשות בחו"ל

1. בהתאם לתקנה 35(א) לתקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח – 1968 (להלן: "התקנות") מבקש שיש לו נימוקים סבירים לכך, רשאי להגיש בקשה לבחינת בקשתו לפטנט על אתר.

2. כדי לשפר את השירות הניתן למבקשים תאשר רשות הפטנטים בחינה על-אתר גם לבקשות ישראליות המהוות דין קדימה להגשה בחו"ל (לפי אמנת פאריס ולפי אמנת ה-PCT), כמפורט בהודעה זו.

3. הבקשה לבחינה על-אתר תוגש בצירוף תצהיר מטעם המבקש, המציין כי בכוונתו לתבוע דין קדימה מהבקשה הישראלית בבקשה מאוחרת לפטנט וכי הבקשה הישראלית הינה הבקשה הראשונה, שהוגשה בגין אותה אמצאה. לבקשה תצורף האגרה המתאימה לפי תקנה 35 לתקנות.

4. הרשות תמציא דו"ח בחינה ראשון מקיף תוך שלושה חודשים מתאריך אישור הבקשה לבחינה על אתר, וזאת על מנת לאפשר למבקשים לקבל תמונה ברורה יותר לגבי סיכוייהם לקבל פטנט לפני הגשת הבקשה בחו"ל.

5. הדו"ח ייערך בשפה העברית ולבקשת המבקש גם בשפה האנגלית במתכונת של דו"ח חיפוש ובחינה בינלאומי. לתשומת לבכם, על פי תקנה 4.12 לתקנות אמנת ה-PCT, יוכל המבקש לבקש מרשות החיפוש הבינלאומית לקחת בחשבון את תוצאות החיפוש הקודם שנערך על בקשתו בישראל (ראו חוזר רשם מ.נ. 68 "שימוש בתוצאות חיפוש קודם עבור בקשות בינלאומיות".

6. השירות דנן יחל ביום 1.1.2011. השירות הינו ניסיוני ואנו סמוכים ובטוחים שיסייע למבקשים רבים.

0

מבוא לדיני פטנטים – הרצאתו של רשם הפטנטים

רשם הפטנטים, ד"ר מאיר נועם, הרצה בפני קורס יזמות טכנולוגית בטכניון. בהרצאתו, הוא נתן מבוא לדיני הקניין הרוחני בכלל, ודיני פטנטים בפרט. ההרצאה עוסקת בעיקר במהות זכות הפטנט, בשאלה מהי המצאה, ומבחנים לכשירות המצאה לקבלת פטנט.

תגיות:
8

פסיקה: ניצול המצאה בטרם הגשת בקשה לפטנט – סיבה לביטול פטנט

בהתנגדות שנדונה לאחרונה על ידי רשם הפטנטים, הובא סיפורה של ממציאה של שיטה לייצור אריחים דקורטיביים. ההמצאה נשוא הליך זה היתה שיטה אוטומטית לייצור אריחים דקורטיבים. במהלך הדיון הוצגו אריחים שהממציאה ייצרה ומכרה, אשר זהים לאריחים שמיוצרים בשיטה האוטמטית. אף שהממציאה טענה כי אין מדובר בניצול קודם, כיוון שהאריחים יוצרו בשיטה ידנית, ההתנגדות התקבלה ולא ניתן לה פטנט.

רשם הפטנטים קבע כי הממציאה לא הצליחה להרים את נטל ההוכחה ולהראות שהאריחים שפורסמו לפני הגשת הבקשה לפטנט יוצרו בשיטה ידנית דווקא.
יתרה מזאת, חוק הפטנטים מגדיר מפורשות ניצול המצאה שהיא תהליך גם את תוצר התהליך:
(2) לענין אמצאה שהיא תהליך – שימוש בתהליך, ולגבי מוצר הנובע במישרין מן התהליך – כל פעולה שהיא אחת מאלה: ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות;
כיוון שכך, פרסום תוצר התהליך יכול להוות "ניצול ההמצאה" בדרך שפוגמת בחדשנותה, ובלבד שהניצול האמור יאפשר בעל מקצוע ממוצע לבצע את התהליך. כיוון שהממציאה עצמה הודתה כי אין בהליך כל קושי טכנולוגי, ולאחר שהרשם התרשם כי בעל מקצוע בתחום יכול היה לייצר את האריחים שהוצגו גם בצורה אוטומטית, כפי שנתבע בתביעות, נקבע כי פרסום זה שולל את חדשנות הפטנט.
ודוק. לעניין זה, אין נפקא מינה אם האריחים שפורסמו בעבר יוצרו בשיטה האוטומטית או לאו. תוצרי ההליך עליו מתבקשת הגנה – גם הם זוכים להגנה באמצעות פטנט על תהליך. כיוון שכך, הצגה של תוצר הזהה לזה המתקבל בתהליך עשויה לשלול חדשנות גם אם מדובר בתוצר של תהליך אחר, ובלבד שבעל מקצוע מיומן בתחום יוכל לבצע את התהליך.
לעניין זה, מעניין לציין כי הדין בארה"ב שונה במעט. שם, כלל אין חשיבות לכך שהפרסום יהיה כזה שמאפשר לבעל מקצוע מיומן לבצע את ההמצאה. די בכך שנעשה פרסום כלשהו, בכדי שהוא יהווה ידע קודם (בכפוף לכך שהוא פורסם שנה לפני הגשת הבקשה לפטנט. ראו סעיף 102(b) לחוק), אף אם ממנו לא ניתן ללמוד על אופן ביצוע ההמצאה.
כשל נוסף בו נפלה הממציאה בעניין זה, היה בתוכן שנכתב בבקשת הפטנט.
לאחר שבבקשה הצהירה המבקשת כי:
"…The inventor is not aware of using laser technology for creating deep cavities in hard material…for creating decorative objects in the way disclosed in the present invention. In addition, laser technology is expensive…"
היא מצאה עצמה במצב שבו היא לא יכולה לשוב בה מאמירה זו. רשם הפטנטים חייב אותה למילותיה וקבע כי נוכח הודאתה שלה ובהעדר תיאור נוסף בפירוט הפטנט, הרי שהיא לא תיארה באופן מספק שיטה לייצור אריחים דקורטיבים באמצעות לייזר.
סופו של יום, הרשם קבע כי ההמצאה נשוא ההליך נעדרת חידוש והתקדמות המצאתית. עם זאת, נפסקו הוצאות נמוכות למדי – 8,000 ש"ח בלבד, נוכח התנהגות המתנגד לפטנט שלא שטח בכתבי טענותיו בצורה נהירה אילו פרסומים הוא מייחס לשלילת החדשנות ואילו הוא מייחס לשלילת ההתקדמות ההמצאתית.
0

חוזר רשם חדש: איסור על הכללה על ידי הפנייה (incorporation by reference)

חוזר רשם מ.נ. 85 מתייחס לנוהג המקובל של הפנייה למסמכים חיצוניים והכללת תוכנם באמצעות ההפניה. לפי החוזר החדש, בקשת פטנט אינה יכולה להפנות למסמכי הבכורה שלה, אלא לכל היותר למסמכים המתארים את מצב הידיעות הקודם בתחום הרלוונטי. החוזר מוסיף וקובע כי במקרים בהם ההפניות מקשות על הבנת ההמצאה הנתבעת בבקשה לפטנט. כמו כן נאסרה מפורשות ההפנייה למסמך שאינו מפורסם.

בדין האמריקאי, מותר השימוש בהפניות מסוג זה (והמגבלות על השימוש מוסדרות בתקנה. ראו גם ההנחיות לבוחנים: MPEP 608.01). ברם, חומר המוכלל על דרך ההפנייה דינו שונה מזה המוכלל על ידי כתיבתו המפורשת. כך למשל, דיווחתי בעבר, לא ניתן להסתמך על טקסט שכזה לעניין פרשנות תביעות פונקציונליות.
עם זאת, ברור שמדובר בשתי אלטרנטיבות שיש לכל אחת מהן יתרונות וחסרונות. הכללת החומר כרוכה בעבודה נוספת, בין אם בעריכה בסיסית ובין אם בהתאמת הטקסט והמונחים לאלו בהם נעשה שימוש בבקשת הפטנט. החומר שמתווסף עשוי לשמש גם לצורף פרשנות התביעות, ומשום כך נדרש משנה זהירות. עבודה נוספת זו, למותר לציין, משמעה עלויות נוספות למבקש הפטנט. מנגד, אי הכללת החומר מעמידה את היכולת של המבקש להשתמש באמור במסמכים המצורפים בעמדת נחיתות.
תוכנו של החוזר מופיע להלן.
1. לעתים מפנים המבקשים בפירוט בקשות לפטנט למסמכים חיצוניים, כגון פרסומים קודמים ומסמכי הבכורה שעליהם מתבססת הבקשה, תוך שימוש בביטוי "incorporated by reference" וזאת כחלק מהתיאור התמציתי של מצב הידיעות בשטח האמצאה, או כחלק מתיאור האמצאה או דרך ביצועה.

2. כנגד הפניה זו מועלית על ידי בוחני הפטנטים השגה לפי סעיף 12 לחוק הפטנטים, תשכ"ז – 1967 (להלן: "החוק") ותקנות 20(א)(1) ו-20(א)(2) לתקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח – 1968 ונדרשת הכללת החלק הרלוונטי מתוך המסמך אליו מפנים בתוך הפירוט של הבקשה ומחיקת הביטוי "incorporated by reference".

3. השגה זו לא הועלתה באופן אחיד עד כה ולא עוגנה בהנחיות ברורות ועל כן אני מוצא לנכון לפרסם חוזר זה.

4. לפיכך, החל מפרסום חוזר זה תועלה ההשגה באופן אחיד:

א. לגבי הפניה למסמכי הבכורה המבקש יידרש לתקן את הפירוט באופן שהפירוט יכלול את החלק הרלוונטי מתוך המסמך אליו התבצעה ההפניה וההפניה תימחק כליל. תיקון כזה מהווה תיקון פירוט לפי סעיף 22 לחוק. תיקון מסוג זה לא ייחשב תיקון בעל אופי מהותי כמשמעותו בסעיף 23 לחוק.

ב. לגבי הפניה לפרסומים קודמים לצורך תיאור האמצאה או דרכי ביצועה, המבקש יידרש על פי שיקול דעת הבוחן, לתקן את הפירוט באופן שהפירוט יכלול את החלק הרלוונטי מתוך המסמך אליו התבצעה ההפניה. הבוחן ידרוש את התיקון האמור אם הוא סבור כי ההפניה לפרסומים הקודמים מקשה על הבנת דרך ביצוע האמצאה, בין היתר, במקרים בהם ההפניה הינה למספר רב של פרסומים.
תיקון כזה מהווה תיקון פירוט לפי סעיף 22 לחוק. תיקון מסוג זה לא ייחשב תיקון בעל אופי מהותי כמשמעותו בסעיף 23 לחוק.

ג. במקרים בהם מתבצעת ההפניה לפרסומים קודמים באמצעות הביטוי "incorporated by reference" לצורך תיאור תמציתי של מצב הידיעות בשטח האמצאה, יידרש המבקש למחוק הביטוי, בהתאם לתקנה 20(א)(1).

5. לא תתאפשר כלל הפניה למסמכים שלא פורסמו.

6. חוזר זה יחול על בקשות לגביהם טרם נשלח דו"ח בחינה ראשון במועד פרסום החוזר.

תגיות:
0

פרסום יומני הפטנטים – שוב (גם) בדפוס

היום התפרסמו יומני הפטנטים והמדגמים מספר 02/2010, 03/2010 ו-04/2010. (היומנים שהיום אמורים להתפרסם בחודשים פברואר, מרץ ואפריל)

כנראה שבעקבות התביעה הייצוגית שהוגשה לעניין אגרות הפרסום, הרשם הוסיף והודיע כי:
עותק קשיח של היומנים, אשר הודפס ע"י המדפיס הממשלתי, נמצא בספריית הרשות.

לאור פעולתו זו של הרשם, יכול להיות שאין עוד מקום לדון בקשה לתביעה הייצוגית, נוכח הוראות סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות. יודגש, ככל שבית המשפט יקבע כי הרשות תיקנה את מעשיה, הוא יכול לפטור אותה מחובת השבה של סכומים שנגבו שלא כדין בעבר. החוק מאפשר לפסוק גמול הוגן לטובת התובע הייצוגי ובאי כוחו אם התיקון נגרם כתוצאה מפעולותיהם. במקרה דנן, נדמה כי השינוי נגרם עקב ישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט, ומשום כך ייתכן שעל אף שהרשות תיקנה מעשיה, בית המשפט ימאן לפסוק סכומי כסף כלשהם לתובעים הייצוגיים ולבאי כוחם.

2

מלחמות הפטנטים: הגרסה ההיסטורית

נתקלתי במאמר מעניין, וחשבתי לשתף.
במאמר "What Smartphone Makers Can Learn From the Sewing Machine Patent War" שהתפרסם ב-Wall Street Jounral מתאר הכותב את מלחמת הפטנטים שקרתה אי שם במהלך המהפכה התעשייתית. מסתבר, שבאותה העת, הטכנולוגיה המהפכנית היתה מכונות התפירה, ולמספר רב של חברות היו פטנטים שחסמו את יכולתן שלהן לפעול ולייצר את המכונה מיטבית. הדוגמה הזו מזכירה לכותב את המצב היום בשוק הסלולארי בו הוגשו מספר רב של תביעות הפרת פטנט בין יצרניות שונות - אשר לכל אחת מהן זכויות קניין רוחני על אלמנטים שונים בטלפונים החכמים של ימינו (ראו גם כאן, כאן וכאן). ואכן, כפי שכבר טענתי בעבר, פטנט על תוכנה אינו שונה מפטנטים בטכנולוגיות אחרות. במקרה ההוא, כפי שניתן להתרשם מהאמור בכתבה, הפטנטים חסמו את התפתחותו המהירה של התחום הטכנולוגי החדש. בדיוק כפי שנטען היום לא אחת ביחס לפטנטים בתוכנה, גם שם הפטנטים חסמו את הגעתה של הטכנולוגיה המיטבית שהיתה ידועה באותה העת לצרכן הסופי. ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה גם מלמדת, כי בהעדר תפיסת בלעדיות באמצעות הפטנטים ישנו סיכוי לא מבוטל כי השוק המשוכלל היה מייצר אותן המצאות ממילא.
הפתרון שנמצא באותה העת היה לייצר "מאגר" משותף של פטנטים ולהעניק רישיונות להשתמש בפטנטים של המאגר. התמלוגים ששולמו בגין אותם רישיונות חולקו בין בעלי הפטנטים השונים.
אגב, להבנתי, בניגוד לאמור בכתבה, פתרון מעין זה יתכן והוא אפשרי מבחינה חוקית גם היום. הכותב מעלה את החשש כי דיני ההגבלים העסקיים יאסרו על שיתוף פעולה שכזה בין מתחרים. ברם, הדבר אינו נכון. כך, ארגוני אומנים ויוצרים, דוגמת אקו"ם, מנהלים מאגרים משותפים של זכויות יוצרים ו/או זכויות מבצעים. הסדרה מעין זה, המתחייבת לצורך פעילות יעילה בשוק, מוכרת כחוקית בארה"ב כמו גם בישראל.

0

איחוד מערכות סיווג הפטנטים – צעדים ראשונים בכיוון הנכון

משרד הפטנטים האירופאי,(EPO) הודיע כי הוא יחל לפעול ביחד עם משרד הפטנטים האמריקאי (USPTO) להסדרת מערכת מיון אחידה לשני המשרדים. ישנן מערכות סיווג שונות שיוצרות קושי בשעה שמבצעים חיפושי פטנטים. כך, המערכת האירופאית – ECLA - מבוססת על מערכת המיון של WIPO – מערכת ה-IPC. לעומת זאת, המערכת האמריקאית – ה-USPC שונה לחלוטין באשר היא אינה מבוססת על ה-IPC. אומנם, קיימים ממשקי המרה בין מערכת אחד לשנייה, אך לעיתים ההמרה אינה מדויקת דיה, וממילא יצירתה של זו מחייבת עבודה ידנית כפולה.

במסגרת פעולות חמשת משרד הפטנטים הגדולים (ארה"ב, אירופה, יפן, סין וקוריאה) לעידוד הרמוניזציה של מערכות הפטנטים השונות, הוטלה על ה-EPO להוביל איחוד מערכות הטקסונומיה הנהוגות במשרדים השונים.
מדובר, בלא ספק, ביוזמה מבורכת. שימוש בסיווגי פטנטים הוא דבר נחוץ ושימושי בעת ביצוע חיפוש פטנטים. עם זאת, לאור קיומן של מערכות הסיווג השונות, מי שמבצע את החיפוש נאלץ לזהות קטגוריות רלוונטיות לחיפוש בכל מערכת אם ברצונו לערוך חיפוש מקיף במאגרים שונים.
0

המצאות שירות: נקבעו בהסכמה התמלוגים לחוקרים בבתי חולים

כמה מגיע לממציא על המצאתו? תלוי את מי שואלים, אבל לפחות באשר לחוקרים בבתי חולים – היום כבר יש תשובה.

משרד האוצר ומשרד הבריאות הגיעו להסכם, ולפיו חוקרים בבתי חולים יזכו לתגמולים בסך 35% מהרווחים בגין פטנטים שנרשמו על המצאותיהם. מדובר בהמצאות שירות – המצאות אליהן הגיע החוקר עקב ובמהלך השירות. כזכור, ישנו סיכוי לא מבוטל שהזכות לתמורה לממציא הפטנט הינה זכות קוגנטית – כלומר, הממציא לא יכול לוותר על זכותו לתמלוגים בגין המצאת השירות שלו. הוא יכול, לכל היותר, להסכים על גובה התמורה בעדה.
חלוקת הרווחים המוסכמת היא כדלהלן: 35% לממציא, 30% לקרן המחקר או לתאגיד המסחור שבבעלותו, 25% לבית החולים עצמו, 5% למדען הראשי של משרד הבריאות ו-5% לקופת האוצר.
ההסכם מגיע אחרי שנים ארוכות בהן הנהלים בבתי חולים לא היו ברורים. בדצמבר 2005 הונח על שולחן החשכ"ל דו"ח הוועדה להסדרת הקניין הרוחני במשרדי הממשלה. בדו"ח זה נפרש המצב שהיה קיים באותה העת ולפיו המדינה אינה שומרת על קניינה הרוחני. בעקבות אותו דו"ח המדינה החלה בגיבוש נהלים מסודרים לזיהוי המצאות שירות של עובדיה ולתגמולם ההוגן של אלה. כמו כן, המדינה החלה לתבוע את מי שסברה כי גזל את קניינה (ראו עניין אומריקס, המתייחס להמצאת שירות שהומצאה לכאורה בבית החולים שיבא. גילוי נאות: הח"מ ייצג את אחד הנתבעים בעניין אומריקס. האמור כאן מובא בצורה כללית ולשם הדוגמה בלבד).

מעניין גם להשוות את מודל חלוקת הרווחים למודל המדורג שהוא (ראו עמ' 25 כאן).
(מקור: גלובס)
0

אגרת הפרסום: תביעה ייצוגית נגד רשות הפטנטים

ביום 19.10.10 דנה ועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת בהצעת החוק ביטול חובת פרסום ברשומות לגבי יומן הפטנטים. אגב הדיון ההוא, התברר לחברי הוועדה כי רשם הפטנטים פסק מפרסום עותק מודפס של יומן הפטנטים וכי הוא מסתפק מזה זמן רב בפרסום אלקטרוני של היומן. התגלית עוררה תגובה נרעשת (לפחות לפי הפרסומים) כיוון שהרשם מוסמך לגבות, והוא אכן גובה אגרת פרסום.
היום התברר כי יש מי שמיהר בעקבות הפרסומים והגיש תביעה ייצוגית נגד רשות הפטנטים בגין גביה שלא כדין וככל הנראה גם בגין נזקים שעשויים להיגרם למי שבקשתם התפרסמה שלא בדרך הקבועה בחוק. התביעה הוגשה על ידי הממציאים יאיר ניסן ויאן לישינסקי מחיפה באמצעות עוה"ד רונן קינן וערן גורן.
אף שסוגיה זו התפרסמה במסגרת תיקוני החקיקה, היא היתה ידועה לכל מי שמצוי בתחום הפטנטים בארץ. בחוזר רשם מ.נ. 67 הודיע הרשם על כוונתו להפסיק את הפרסום בגרסה הכתובה של הרשומות. עם זאת, הרשות המשיכה ודרשה תשלום אגרת הפרסום, הנגבית מכוחו של סעיף 16 לחוק הפטנטים.
יודגש, מדובר באגרה זעומה, בסך 170 ש"ח בלבד, ביחס לנהוג בעולם. כמו כן, נהוג להתייחס לאגרה זו ביחד עם מכלול האגרות כמכסה את עלויות רשות הפטנטים בהליך הבחינה.
עם זאת, לפחות על פניו, מדובר בתביעה ייצוגית מעניינת. אני לא בטוח שהרשות אכן לא פרסמה כדין, ויכול בהחלט שהמטרה שלשמה האגרה שולמה מומשה בפרסום של הרשם. כך או כך, אני חושב שלא יכול להיות ספק שהרשם פעל מתוך כוונה טובה ורצון כן לשפר את ההליך. אף אם התביעה תצלח, אין מדובר במקרה "רגיל" של גביה שלא כדין ביודעין של רשות ציבורית, ויהיה זה חבל אם כהונתו של הרשם הנוכחי תסתיים בקול צורם עם קבלת התביעה.
ותודה לעו"ד נעמה גונן על ההפניה.
3

כלכליסט מציג: מפת תביעות פטנטים


כלכליסט פרסם את מפת תביעות הפטנטים בין ענקי הטכנולוגיה השונים. אילוסטרציה יפה שמראה את מצב שדה הקרב בעיקר בגזרת הסלולארי.

בעבר דיווחתי על חלק המתביעות האלה (למשל: כאן, כאן, וכאן)
למקרא המפה – ראו באתר כלכליסט.
0

פטנט הקליק האחד – גם קנדה מאשרת

בית המשפט הקנדי קבע – פטנט הקליק האחד של אמזון יכול להיות כשיר לפטנט גם בקנדה.

בניגוד לארצות הברית, שם פטנט זה התקבל זה מכבר (ואף שרד הליך של בחינה מחודשת), בקנדה רשויות הבחינה סירבו לאשר את בקשת הפטנט לרישום. העניין הגיעה לפתחו של בית המשפט הקנדי שקבע כעת כי אין מניעה חוקית לפיה שיטות לעשיית עסקים לא יזכו להגנת פטנט. עם זאת, רעיון כללי לא יזכה להגנה באשר הוא נעדר יישום פרקטי. החלטת בית המשפט מתבססת על הגדרת המונח "המצאה" בחוק הקנדי:
“[I]nvention” means any new and useful art, process, machine, manufacture or composition of matter, or any new and useful improvement in any art, process, machine, manufacture or composition of matter.

במקרה הזה, נקבע, התביעות אכן מתייחסות להמצאה, וזאת משתי סיבות: הראשונה, כיוון שהן דורשות שימוש במכונה לצורך ביצוע ההמצאה; והשנייה, כיוון שהשיטה מבוצעת על באמצעות מחשבים, האינטרנט, העוגיות על גבי המחשבים ובאמצעות פעולות המשתמש. התוצר של אלו, נקבע, הינו אפקט פיסי על האלמנטים הללו.
במידה רבה, המבחן שנקבע דומה לזה שנקבע לאחרונה בעניין בילסקי. המצאה צריכה להיות, בעיקרה, רעיון מסויים (להבדיל מרעיון אבסטרקטי). מבחני עזר יכולים לסייע בזיהויים של רעיונות אבסטרקטים ובהבדלתם מהרעיונות המסויימים.
פועל יוצא, גם בקנדה ממשיכים להעניק פטנטים על תוכנה ועל שיטות לעשיית עסקים.
בית המשפט החזיר את התיק לבחינה על ידי הרשויות המוסמכות, בכדי שיבחנו האם ראוי להעניק פטנט גם לאור דרישות החוק האחרות (ובעיקרן, חדשנות והתקדמות המצאתית).
(מקור: Patently-O)
0

מבוא התביעה: מגביל או לא מגביל?!

איזו משמעות, אם בכלל, ראוי לתת לאלמנטים המופיעים במבוא של תביעה של פטנט? – זו השאלה שנשאלה ערכאת הערעור של בית המשפט הפדראלי בעניין American Medical Systems, Inc. v. Biolitec, Inc. (Fed. Cir. 2010).

כזכור, תביעות הפטנט (המכונות Claims בלעז) מגדירות את היקף המונופולין שניתן לבעל הפטנט. ברם, לא כל חלקי התביעה זהים. כלל, תביעה הינה משפט אחד ארוך, המתחיל באות גדולה בתחילתו ומסתיים בנקודה בסופו, ככל שאר המשפטים בשפה האנגלית. תחילתה של התביעה במבוא ובו הצגה של המחלקה אליה משתייכת התביעה.
סעיף 101 קובע:
Whoever invents or discovers any new and useful process, machine, manufacture, or composition of matter, or any new and useful improvement thereof, may obtain a patent therefor, subject to the conditions and requirements of this title.
סעיף זה מגדיר מחלקות של סוגי המצאות בהן המחוקק האמריקאי מכיר לשם קבלת פטנט. מחלקות אלו הן: תהליך (process), מכונה (machine), תוצר (manufacture) או הרכב חומרים (composition of matte). בתחילתה של תביעה מופיע המבוא – Preamble בלעז ובו מוצגת ההמצאה ממעוף הציפור.

כך למשל, בפטנט על תוכנה יכול שהתביעה תיפתח במבוא הקובע: עניין לנו בתהליך לעיבוד תמונה. תביעה אחרת יכול שתתיחס למערכת לעיבוד תמונה הכוללת מעבד וזיכרון שעל גביו מוטבעות הוראות למעבד. תביעה שלישית יכול שתדבר בתוצר תוכנה. לעיבוד תמונה. המבוא, אם כן, מתייחס לקטגוריה של ההמצאה הנתבעת (ראו גם, דיון במונח המצאת תוכנה).
בתי משפט התחבטו בשאלה האם אלמנטים המופיעים במבוא משפיעים על היקף התביעה או שמא הם רק מגדירים את המחלקה הרלוונטית להמצאה. כך למשל בשלוש הדוגמאות שהבאתי מעלה הגדרתי כי השיטה, המערכת או התוצר נועדו לצורך מסוים – עיבוד תמונה. ברם, מה ייקרה אם ההמצאה שלי ניתנת ליישום מעשי גם לצרכים אחרים? ניקח כדוגמה את המערכת – מה ייקרה אם אותה מערכת, כפי שהיא מתוארת בשאר האלמנטים המופיעים בתביעה, ניתנת לשימוש גם ביישומים אחרים – האם אז מדובר בהפרת הפטנט או לאו?
בית המשפט האמריקאי הכריע כבר בעבר כי על דרך הכלל, המבוא אינו מגביל את היקף המונופולין. עם זאת, במקרים בהם המבוא מאזכר אלמנט מבני או צעד שהם מהותיים להמצאתי או שהוא נדרש בכדי להפיח רוח חיים בתביעה, המבוא עשוי לצמצם את היקף הפטנט.
כאשר המבוא אינו אלא מציין בשנית אלמנטים שממילא מופיעים בשאר חלקי התביעה, אין מדובר בלימיטציה נוספת שצריכה להיבחן בשאלות של הפרת פטנט ושל תקפות הפטנט.
במקרה הנוכחי, נקבע, בדעת רוב, כי המבוא לא ציין אלא שם תיאורי-דיסקפרטיבי של ההמצאה אשר מתוארת במלואה בגוף התביעה. כיוון שכך, התביעה אינה מוגבלת על ידי האלמנט שהופיע במבוא.
השופט דייק, בדעת מיעוט, הציע כי הגיעה העת שבית המשפט יהפוך את ההלכות הישנות ויכניס וודאות למערכת הפטנטים. לשיטתו, אין כל יתרון באפשרות שניתנת למבקש פטנט להכניס אלמנטים לתביעה ולאחר מכן להתעלם מהם. ההגינות מחייבת כי בעל הפטנט ייתפס במילתו – והרי התביעות אינן אלא תיאורו שלו את ההמצאה – ויהיה מחוייב למילים אותן רשם מלכתחילה.
לטעמי, אגב, דעתו של השופט דייק נכונה וממצה. עם זאת, ראוי לציין כי במידה ומבקש הפטנט יתלה, במהלך הבחינה, על אלמנט המופיע במבוא בכדי להראות נקודת חדשנות למול הידע הקודם, אזי הוא ממילא יהיה מושתק מלהעלות טענה כי לאלמנט זה אין משמעות לאחר מכן.
הערה נוספת – לעיתים דווקא בעל הפטנט יבקש להוסיף לימיטציות בכדי לצמצם את היקף הפטנט. תופעה זו מתרחשת כאשר מתמקדים בשאלה התקפות (validity) של הפטנט. במקרה כזה, בעל הפטנט ייטען לפרשנות מצמצמת של היקף הפטנט בכדי שהידע הקודם לא ייפול בתוך הגדרת התביעה. אף שאני סבור כי אין לדעת באיזה צד יימצא עצמו בעל הפטנט – בצד המעוניין בצימצום או בצד המעוניין בהרחבה – ראוי כי התשובה תהיה ודאית מלכתחילה. כיוון שכך, ולאור העובדה שהמבקש או אשר כותב את תביעותיו, מוטב היה לו המבוא היה מחייב.
0

עוד תיק פטנטים בעליון האמריקאי

חם מהתנור.

בית המשפט העליון האמריקאי הודיע היום כי הוא יישמע תיק פטנטים נוסף. בניגוד לעניין בילסקי, שם נדונו השאלה בדבר האפשרות לקבל פטנט על תוכנה ועל שיטה עיסקית, הנושא הפעם מתמקד דווקא באמות המידה הרלוונטיות למפרים.

בהכרעתו בעניין SEB S.A. v. MONTGOMERY WARD & CO., INC., קבע בית המשפט הפדראלי לערעורים כי בכדי לעודד הפרה של אחר, אין צורך בידיעה ממשית אודות הפטנט המופר. בית המשפט הסתפק באמת מידה מופחתת של "עצימת עיניים" לסיכון זה (deliberate indifference of a known risk).
בניגוד לחוק הישראלי, החוק האמריקאי, בסעיף 271, מגדיר מפורשות כי עידוד אחר להפר פטנט מהווה עוולה:
(b) Whoever actively induces infringement of a patent shall be liable as an infringer.
עד הפסיקה האחרונה, בתי המשפט קבעו אחריות רק לאחר קביעה עובדתית כי מי שעודד את ההפרה היה מודה לקיומו של הפטנט. בית המשפט העליון החליט כעת לבחון בעצמו סוגיה זו בכדי לפתח את הדין כרצונו.
(מקור: SCOTUSblog)
עדכון: אפשר למצוא דיווח ממצא בבלוג Patently-O. פוסט אורח מעניין מתייחס לסוגיה של "יסוד נפשי" בהפרות בעידוד הפרות פטנט.
0

זהירות! הארכת מועדים בגלל פגרה בישראל, לא בהכרח תכובד בארה"ב

רשם הפטנטים הישראלי הפיץ החלטה של משרד הפטנטים האמריקאי הנוגעת לתאריכי דין קדימה של שלב לאומי לבקשת PCT.
סיפור המעשה, בקצרה, הוא זה. בקשת פטנט פרוביזונאל (provisional) הוגשה בארצות הברית. על פי אמנת פריס ניתן להגיש בקשות מקבילות לבקשת הפטנט תוך 12 חודשים. רצה הגורל והתאריך הרלוונטי נפל בפגרת סוכות, שעה שמשרד הפטנטים הישראלי סגור. מיד עם סיומה של הפגרה, הוגשה בקשה בינלאומית, בקשת PCT, תוך שימוש במשרד הישראלי כמשרד המקבל (RO). על סמך בקשת ה-PCT הוגש שלב לאומי בארצות הברית.
רשם הפטנטים האמריקאי סירב להכיר בתביעת דין הקדימה לתאריך של הבקשת הפרוביזונאל. המשמעות היא שהתאריך הרלוונטי לצורך חדשנות והתקדמות המצאתית הוא שנה ומספר ימים מאוחר יותר מתאריך הבקשה הפרוביזורית.
החלטה זו של הרשם התקבלה על אף שאמנת ה-PCT מאפשרת הארכות מועד במצב שבו המשרד המקבל, רשות הפטנטים הישראלית בדוגמה זו, אינו פעיל (PCT Rule 80.5). הסיבה לכך היא דווקא הוראה אחרת באמנת ה-PCT – PCT Article 8. לפי הוראה זו של האמנה, במקרה שבו בקשת ה-PCT נסמכת על בקשת פטנט מאותה מדינה בה מתבקש השלב הלאומי, יחולו הוראות אותה המדינה כלשונן. ההיגיון בהוראה זו ברור – האמנה לא נועדה לעקוף את הוראות הדין המקומי אלא לאפשר הגשה מאוחרת במדינות נוספות. נוכח הוראה זו, הארכת המועדים נקבעת לפי הדין האמריקאי. לא במפתיע, פגרת סוכות (ואף יום שישי) אינם נלקחים בחשבון בדין האמריקאי. הארכת מועדים שם ניתנת כאשר משרד הפטנטים האמריקאי סגור (כלומר בחופשות ובימים שבת וראשון).
אז מה המסקנה כאן?
ראשית, המקרה הזה אינו כה יוצא דופן. הרבה ממציאים ישראלים בוחרים בשיטה זו של הגשת בקשת פרוביזיונאל בארצות הברית תחילה, ולאחר מכן הגשתה של בקשת PCT וירידה לשלב לאומי בארצות הברית (ואולי מדינות נוספות) בבוא העת. כלומר, ראוי להיות ערים לכך שבמקרים כאלו – הדין החל על השלב הלאומי בארה"ב הוא האמריקאי בלבד. ממציאים לא יזכו בהנחות במועדי ההגשה כיוון שבחרו להיעזר במערכת ה-PCT.
שנית, אם מגיעים למצב כזה, כדאי להשתמש במשרד האמריקאי כמשרד מקבל או לחלופין להגיש ישירות למשרד המרכזי (International Bureau). בצורה כזו, העובדה שהמשרד הישראלי סגור לא תגרום לאיבוד דין הקדימה.
שלישית, וכמו תמיד, מומלץ שלא להגיע לרגע האחרון. תאריכים הם עניין חשוב בדיני פטנטים. לפיספוס של תאריך יכולה להיות השפעה מכרעת. מי שממתין לרגע האחרון, עשוי למצוא עצמו ללא פטנט בסופו של יום.
0

סרביה הצטרפה ל-EPO

במזל טוב, סרביה הצטרפה, החל מה-1 באוקטובר, ל-European Patent Organization. מעתה, בקשות פטנט אירופאיות יכולות להבשיל גם לכדי פטנטים סרביים.

תגיות: ,
0

אמת המידה הראייתית להוכחת חוסר תקפות של פטנט – עתירה חדשה של מיקרוסופט

לפני כחודש עתרה מיקרוסופט בפני בית המשפט העליון כי יכריע בשאלה משפטית הנוגעת לתיק שלה כנגד i4i. בתביעה ההיא, כזכור, מיקרוסופט נחלה מפלה כואבת והחברה הקנדית הקטנה זכתה בפסק דין של כ-240 מיליון דולר כמו גם צו מניעה שאסר ואוסר על מיקרוסופט להמשיך להפיץ תוכנת Word המממשת את הפטנט.
מיקרוסופט הפסידה גם בהליך הערעור בפני בית המשפט לערעורים הפדראלי (Federal Circuit). כעת, המוצא היחיד שנותר בפניה הוא להגיש עתירה לבית המשפט העליון כדי שישמע את התיק שלה. כך היא אכן עשתה.

אנחנו בתור ישראלים רגילים שדברים נידונים בפני בית המשפט העליון מדי יום, אך בארצות הברית המצב שונה. בניגוד לבית המשפט העליון הישראלי ששומע כ-15,000 תיקים בשנה (!), מקבילו האמריקאי שומע כ-80 תיקים בלבד. לבית המשפט העליון האמריקאי יש את הפררוגטיבה לבחור את התיקים אותם הוא מעוניין לשמוע, והוא עושה זאת ללא כל מבחן פורמאלי כלשהו – ברצותו ישמע את התיק וברצותו ידחה אותו.
כאמור, מיקרוסופט הגישה עתירה שכזו ובה היא מבקשת כי בית המשפט העליון ישמע את התיק שלה. בפרט, היא מבקשת כי בית המשפט העליון יבחן שאלה אחת שעלתה והוכרעה על ידי ערכאת הערעור – מהו הרף הראייתי הנדרש לשם קביעה כי פטנט אינו תקף.
ערכאת הערעור קבעה כי אמת המידה היא של ראיות ברמה מובהקת (Clear and Convincing) ואילו מיקרוסופט מבקשת כי הרף יונמך ויהיה מאזן ההסתברויות הרגיל באזרחי. אין זו הפעם הראשונה שמיקרוסופט עותרת עם בקשה כזו. גם לאחר שהפסידה בתיק של z4 – ונפסקו כנגדה פיצויים בסך מאה מיליון דולר – היא הגישה עתירה דומה. אך לאחר שהצדדים הגיעו לפשרה, היא חזרה בה מהעתירה.
בחודש האחרון הוגשו לא פחות מ-11 כתבי טענות מטעם "ידידי בית המשפט" (Amicus briefs) המצדדים בעמדתה של מיקרוסופט. בין המצדדים, טבע, גוגל, HP, אפל, EFF, אינטל, פייסבוק, יאהו ועוד.
אז מה הסיכוי שבית המשפט העליון יבחר לשמוע את התיק? כנראה שלא גדולים. מבחינה סטטיסטית הסיכוי הוא ברמה של שברי האחוז.
עם זאת, מצאתי לנכון כן לפרסם את הפוסט הזה, ודווקא מסיבה אחרת. מסתבר שבעיתונות הישראלית לא כל כך הבינו במה מדובר. כלכליסט פרסם כי "מיקרוסופט בראש קואליציה נגד פטנטים בתוכנה". ובכן, אומנם במקרה הספציפי הזה הפטנט שבנדון הוא באמת פטנט תוכנה, אך הטענה המשפטית אינה קשורה ולו בצורה עקיפה לפטנטי תוכנה. הטענות של מיקרוסופט נוגעות לכל הפטנטים באשר הם. אין זו הפעם הראשונה שבה אני סובר כי אנשים מפנים כנגד פטנטים על תוכנה ביקורת כללית כנגד פטנטים.
ועוד אנקדוטה לסיום. ההיגיון בכך שאמת המידה הראייתית לביטול פטנט הינה גבוהה יותר ממאזן ההסתברויות נובע מכך שהפטנט נבחן ואושר על ידי רשות מנהלית – משרד הפטנטים. במקרה של מיקרוסופט, כפי שגם קורה לא אחת, הידע הקודם שעליו התבססה מיקרוסופט לא נבחן על ידי אותה רשות מנהלית. כיוון שכך, נטען, אין הצדקה כי הרף הראייתי יהיה כה גבוה. בישראל, אגב, הדין הוא עם מיקרוסופט, באשר נטל ההוכחה מוטל אומנם על הצד הטוען לחוסר התקפות, אך הנטל הראייתי הינו זהה.
אם טענה של מיקרוסופט תתקבל, לטעמי, תהינה שתי השלכות משמעותיות: האחת, השימוש בהליך Reexamination עשוי לפחות; והשנייה, הסתמכות יתרה על ניצול ההמצאה בפומבי תחת פרסומים ופטנטים.
באשר לנקודה הראשונה. כזכור, הליך Reexamination הוא הליך שבו מביאים בפני רשם הפטנטים שאלות חדשות לגבי הפטנטביליות של פטנט שכבר ניתן. בפרט, הפטנט של i4i צלח הליך שכזה, לאחר שמיקרוסופט יזמה את ההליך. כיום, יש שימוש מאסיבי בהליך זה במהלך ליטיגציה של פטנטים, במיוחד של נתבעים החוששים כי המושבעים לא יבינו את הטכנולוגיה שמאחורי ההמצאה ויבחרו לסמוך על כך שהממשלה הפדראלית עשתה מלאכתה נאמנה כאשר הפטנט אושר. אולם, אם טענתה של מיקרוסופט תתקבל, המשמעות היא שבעל דין שבוחר ללכת בנתיב ה-Reexamination למעשה פוגע בסיכוייו לצלוח בטענה זו בבית המשפט אם הטענה תדחה על ידי רשם הפטנטים.
באשר לנקודה השנייה – לא כל סוגי הידע הקודם נבחנים בפועל על ידי רשם הפטנטים. כך למשל, הרשם אינו מחפש הרצאות והצגות פומביות אלא מתמקד בפרסומים כתובים ובפטנטים. יתרה מכך, לא ניתן להביא בפני הרשם פריטי ידע קודמים מסוימים לבחינה. כך לדוגמה, טענה כי בעל הפטנט השתמש בפומבי באב-טיפוס שמנצל את ההמצאה לא תישמע על ידי הרשם. כיוון שכך, מי שמבקש לבטל פטנט יתמקד באיתור פריטי ידע קודם מסוימים ולא רק בפרסומים כתובים ובפטנטים. יתרה מזאת, בעל הפטנט יהיה מנוע מלהביא את הפריטים האלה – גם אם יובאו לידיעתו – בפני רשם הפטנטים. מילים אחרות, במלחמה על תקפות הפטנטים הנשקים יתפלגו בין הרובים לבין התותחים.
0

אפל ונוקיה: סכסוך חוצה גבולות

היום מתברר שאפל החליטה לגרור את נוקיה לבית משפט גם בבריטניה בגין הפרת פטנטים. כזכור, אפל ונוקיה מנהלות הליכי תביעה הדדיים (ראו גם כאן וכאן) בערכאות השונות בארצות הברית. אפל היא הראשונה לגרור את הסכסוכים בין החברות אל מחוץ לאדמת ארצות הברית.

פטנט הינה זכות טריטוראלית ולכן התביעות במדינות השונות ממילא מסתמכות על פטנטים שונים (אף אם מקבילים). משכך, התוצאה בהליך אחד – אין בה כדי להשפיע (לפחות לא פורמאלית) על תוצאות ההליך האחר.
0

מחקר חדש: רישום פטנטים בשלב ראשוני – אינדיקציה להצלחת הסטארט-אפ

מחקר אמפירי חדש שנערך על ידי שני פרופסורים למימון בחן את ההשלכות של רישום פטנטים על חברות הממומנות על ידי קרנות הון סיכון. המחקר בחן נתונים משלהי שנות ה-70 ועד שנת 2005 והתמקד במשמעות האיתות שמועבר בין הסטארט-אפיסטים לבין אנשי הון הסיכון (VC).

החוקרים הגיעו למסקנה שרישום הפטנטים בטרם ישנה השקעה של הון סיכון במיזם משמש לאיתות בדבר איכות המיזם. התורה הכלכלית גורסת שכאשר ישנו א-סימטריה במידע, בכדי להימנע מכשלי שוק (דוגמת שוק הלימונים של אקרלוף), על הפרטים למזער את פערי המידע. פתרון אפשרי אחד הוא לאותת לצד השני ולהעביר לו מידע. האיתות יכול לכלול ביצוע פעולות שהן אינדיקטיביות לאיכויות ולמידע שאותו רוצים להעביר. כך למשל, תואר ראשון בממוצע 85 יכול להיתפס כאיתות למעסיקים שבעל התעודה עשוי להיות עובד איכותי.
בין היתר, נמצא כי בסטארט-אפים שבהם רישום הפטנטים נעשה בטרם גיוס הון הסיכון, הסיכוי ל-IPO (הצעה ראשונית לציבור) מוצלח גבוה יותר. כמו-כן, מיזמים שפועלים לרישום פטנט בעצמם מושכים השקעות גדולות יותר מקרנות הון הסיכון בכל שלבי גיוס הממון – ולא רק בשלב הגיוס הראשוני.
מילים אחרות – רישום מוקדם של פטנט בטרם גיוס ההון מהווה אינדיקציה להצלחה עתידית של הסטארט-אפ. משכך, החוקרים סבורים כי מדובר בפעולת איתות איכותית ומומלצת בכדי להקטין את פערי המידע.
נדמה לי שכל מי שמכיר את התנהלות התעשייה מבין שרישום הפטנטים נעשה פעמים רבות בשביל לשלוח מסר חיובי למשקיעים פוטנציאליים. התוצאות המעניינות מבחינתי הן דווקא אלו המוצאות קשר בין פעולת הרישום לבין הנפקה מוצלחת בסופו של יום. כלומר, בסופו של יום, האיתות הזה איכותי. יכול להיות שהדבר גם נובע מהעלויות הגבוהות של הליך רישום הפטנטי הראשוני – בדומה למתן אחריות לתקופה ארוכה – עלותו הגבוהה של האיתות מפחיתה את הסיכוי שמי שהאיתות אינו רלוונטי לגביו ישקיע את כספו בשליחת האיתות.
לינק למאמר.
תגיות:
0

התאמת תקופת הפטנט – האם ה-USPTO עדיין טועה בחישוב?

אחרי שבסוף 2009 ערכאת הערעור הפדראלית קבעה כי משרד הפטנטים האמריקאי שגה בחישוב תקופת התאמה לפטנטים, נראה שעניין זה לא לובן סופית.

פרופ' קרואצ' מבלוג Patently-O מדווח על בעיה חדשה-ישנה שצצה לעניין תקופת ההתאמה.
הקדמה קצרה: בניגוד לדין האמריקאי הישן, אז היתה הזכות קצרה יותר (17 שנה) אך היא תקופת ההגנה נספרה ממועד קבלת הפטנט, היום המועד הרלוונטי הוא יום הגשת הבקשה לפטנט. משמע, שבמקרים מסוימים הליכי בחינה ארוכים של הבקשה עשויים לגזול מהזמן שבו לבעל הפטנט יש מונופולין בגין המצאתו.
המחוקק האמריקאי היה ער לקושי זה והוא ניסה לצמצם את הפגיעה בבעל ההמצאה בקובעו כי עיכובים מסוימים בבחינת הבקשה שאינם בשליטת המבקש לא יפגעו בתקופת הפטנט. התחשיב מקזז מתקופה זו עיכובים להם גרם המבקש (שהרי אם המבקש גרם לעיכובים נוספים, אין לו להלין על עיכובים מאת הרשות), ובסופו נקבעת תקופת התאמה לפטנט – Patent Term Adjustment – המתווספת לעשרים השנים מיום הגשת הבקשה.
אז על מה מלינים כעת? כאשר מוגש ערעור על החלטת בוחן פטנטים, עובר זמן מיום ההגשה ועד היום בו התיק נפתח בערכאה המתאימה (BPAI). בתקופה זו, הבוחן רואה את הערעור ופעמים רבות מחליט לחזור בו מהדחייה המקורית ולהמשיך בהליך הבחינה. עם זאת, תקופת העיכוב הזו אינה נספרת במניין הימים המתווספים לתקופת הפטנט.
1

נחתם הסכם להפיכת רשות הפטנטים הישראלית למרכז בחינה בינלאומי של WIPO

ארגון WIPO הכיר רשמית בישראל כמרכז חיפוש ובחינה בינלאומי לצורך מנגנון ה-PCT. ההכרה אומנם אינה מפתיעה – דיווחתי עליה בעבר ובישראל אף החלו בהליכי חקיקה מתאימים. עם זאת, ישראל כעת מצטרפת לרשימה אקסלוסיבית של 15 מדינות שבהן מתקיימים הליכי הבחינה הבינלאומית.

אין ספק כי מדובר בהכרה בינלאומית באיכותו של משרד הפטנטים הישראלי וביכולתו של המשרד לערוך חיפוש פטנטים איכותי ולייצר דוחות חיפוש ובחינה ברמה גבוהה.
במסגרת חתימת ההסכם עם WIPO, התחייב המשרד למספר דרישות סף, וביניהן מצבת כוח אדם של לפחות 100 בוחני פטנטים. מימון לתוספת כוח האדם סביר שיימצא באגרות שהמשרד יגבה בגין שירותיו החדשים. כמו כן, המשרד התחייב גם לשמור תיעוד של הליך חיפוש הפטנטים, תיעוד שסביר שישמר גם בפעולת הבחינה של הבקשות הישראליות. תיעוד זה צפוי לייעל את יכולתו של הציבור לבחון את תקפותם של פטנטים קיימים.
ותודה לעו"ד תומר אפלדורף על ההפנייה.
0

תביעות הפרה חדשות

תביעות הפרת פטנט חדשות שהוגשו לאחרונה בארצות הברית, בקצרה:

  • אפל תובעת יצרנית של עזרים ל-iPod בגין הפרת פטנטים ומדגמים. עיקר התביעה מתייחסת למחברים (connectors) הקנייניים של אפל ואשר בהם היצרנית, מטבע הדברים, משתמשת. התביעה הוגשה בבית המשפט הפדרלי של המחוז הצפוני של קליפורניה. הפטנטים והמדגמים הרלוונטיים הם: פטנט 7,517,222, פטנט 7,627,343, פטנט 7,751,853, פטנט 7,783,070, מדגם D618,189, מדגם D588,545. (מקור)
  • חברת BackWeb הישראלית הגישה לבית המשפט הפדרלי במחוז הצפוני של קליפורניה תביעות נגד HP ו-IBM בגין הפרת פטנטים. נטען כי פטנט 5,913,040, פטנט 6,317,789, פטנט 6,539,429, ופטנט 6,374,289 מופרים על ידי ענקיות התוכנה. (מקור)
  • CommScope, חברת תשתיות תקשורת, תובעת את BoreFlex בגין הפרת פטנט 7,279,643. התביעה הוגשה לבית המשפט הפדרלי במחוז האמצעי של ג'ורג'יה. (מקור)
  • פרונובה תובעת את טבע וחברה נוספת בגין הפרת פטנט בבית המשפט הפדרלי המחוזי בדלאוור. נטען כי פטנט 7,732,488 הופר. (מקור)
0

פסיקה: ניהול שגוי של הליכי בחינה עשוי לשלול את כשירות ההמצאה לפטנט

לעיתים פעולותיו של ממציא ושל עורך הפטנטים שלו עשויות לשלול את כשירות המצאתו לפטנט. כך היה בעניינם המצאתם של ד"ר עודד כפרי וחברת וואירקום קומיוניקיישנס בע"מ.

בקשת פטנט הוגשה בישראל בגין ההמצאה ביום 16.04.00. במקביל להליך הבחינה בישראל, הוגשה גם בקשת פטנט בינלאומית (PCT), אשר פורסמה ביום 25.01.01. לכאורה, כיוון שהבקשה הוגשה בישראל לפני פרסום בקשת ה-PCT, לא היה בבקשה זו כדי לפגוע בכשירות ההמצאה לפטנט, אך תיקון שנעשה בפירוט בקשת הפטנט הישראלית הפך את התמונה. ביום 21.07.05 תיקנו המבקשים את בקשתם הישראלית וזאת בהתאם לשינויים שבוצעו בבקשות מקבילות לה, ובין היתר בבקשת ה-PCT. המתנגדת בעניין זה, קומברס, הצביעה על תיקון זה כתיקון מהותי. רשם הפטנטים קיבל את הטענה, ומשמעותה – לפי הוראות סעיף 23 לחוק הפטנטים – שינוי התאריך הקובע לעניין חדשנות והתקדמות המצאתית. מכאן שמאחר ובקשת ה-PCT המתארת את ההמצאה כפי שנתבעה בסופו של יום פורסמה לפני התאריך הקובע, הרי שמדובר בפרסום ידע קודם השולל את חדשנות ההמצאה.
רשם הפטנטים העיר על הדרך הנכונה בה היה על המבקשים לפעול:
"כדי למנוע מצב בו הפרסום הבינלאומי שולל את החידוש של הבקשה המתוקנת, היה על המבקש לתקן את הפירוט של הבקשה הישראלית מייד עם הגשת בקשת ה-PCT הכוללת את היישומים החדשים. אמנם היה בתיקון כזה לשנות את תאריך הבקשה הישראלית של התוספות המהותיות, אך לא היה בפרסום של הבקשה הבינלאומית כדי לשלול את החידוש".
עם זאת, ומעבר לנדרש, רשם הפטנטים הוסיף וקבע כי נוכח מוצר של המתנגדת – מערכת הטריילוג – אשר הופץ ביחד עם חוברת הוראות בטרם הוגשה הבקשה הישראלית, הרי שההמצאה שתבעה הבקשה הישראלית נעדרה חידוש אף במועד זה. לעניין זה, הביאה המתנגדת שני עדים שהצהירו לעניין העובדות הרלוונטיות, ואילו המבקשים – אשר לא היו מיוצגים בהליך זה באותו שלב – לא הביאו כל עדות מטעמם, ואף לא חקרו את עדי המתנגדת על גרסתם. במצב דברים זה, נוכח קיומה של גרסה עובדתית אחת בלבד, אשר על פניה תאמה את העובדות הכתובות, התקבלה זו כלשונה. משכך, קיבל רשם הפטנטים את עמדתה של המתנגדת באשר לטענה כי מערכת הטריילוג שוללת את חדשנות ההמצאה שנתבעה.
רשם הפטנטים קיבל את ההתנגדות ודחה את הבקשה לפטנט. בנוסף, נפסקו לטובת המתנגדת הוצאות בסך 25,000 ש"ח.
גילוי נאות: החתום מטה ייצג את המתנגדת בהליך זה (ביחד עם עו"ד אגמון ועו"ד ראב"ד ממשרד סורוקר-אגמון). האמור בפוסט זה מתבסס כולו על החלטת כבוד רשם הפטנטים כפי שפורסמה.
0

תביעה חדשה נגד גוגל בגין הפרת פטנט והפעם – שירותי המפה שלה על הכוונת

האם גוגל שוב פעם בצרה? אחרי התביעות של זירוקס ושל אורקל, נפתחה מולה חזית חדשה בעולם הפטנטים.

הפעם חברת SkyHook תובעת אותה, בשתי תביעות נפרדות. התביעה הראשונה, בגין הפרה של לא פחות מארבעה פטנטים בשירות Google Maps. התביעה השנייה, תביעה מסחרית בעיקרה, מתבססת על עוולה מסחרית. לטענת SkyHook, גוגל גרמה לה הפסדים כספיים ניכרים ביחסים בינה לבין מוטורולה כאשר הפעילה את כוחה בכדי שמוטורולה תפסיק להשתמש בתוצריה של SkyHook.
ההפרדה לשתי תביעות נובעת מכך שהדין השולט על הפטנטים בארצות הברית הוא דין פדראלי ואילו הדין המסחרי הינו דין מדינתי (אף אם אחיד למדי).
(מקור Cnet)
0

פסיקה: שימוש בסימן מסחר לא מוכר לתיאור ההמצאה – ייתכן שאינו עומד בדרישת ה-Best Mode

דיני הפטנטים האמריקאים דורשים כי ממציאים יחשפו במסגרת בקשת הפטנט שלהם את הדרך הטובה ביותר הידועה להם לנצל את ההמצאה. דרישה זו, המכונה Best Mode, מחייבת כי בכל הקשור לתביעות הפטנט, הבקשה תפרט את הצורה המועדפת, ככל שיש כזו, על מבקש הבקשה לנצל אותה. בעוד שישנה דרישה לחשוף את דרך הניצול המיטבית, אין כל דרישה להצביע עליה מפורשות ודי כי הבקשה תכלול גם אותה כאחת משלל אפשרויות שמתוארות.

במקרה שהובא לפתחה של ערכאת הערעור בארצות הברית, דובר בפטנט בייצור Rubber Mulch. שם, למבקשת הפטנט היתה שיטה אחת מועדפת לצביעת הגומי – תוך שימוש במערכת VISICHROME, והיא אף הצהירה על כך מפורשות בפירוט הפטנט. למרבה הצער, מערכת VISICHROME אינו שם סטנדרטי, ולמעשה מדובר היה בסימן מסחר שבו המבקשת התכוונה להשתמש, אך בסופו של יום לא השתמשה. במצב דברים זה, נטען, כי המבקשת הסתירה את פרטי דרך הניצול המיטבית של המצאתה.
בית המשפט המחוזי קיבל טענה זו וקבע, במסגרת Summary Judgement, כי הפטנט אינו תקף נוכח פגם זה.
ערכאת הערעור הפכה החלטה זו וקבעה כי ישנן עובדות שעשויות לאפשר למושבעים לקבוע אחרת. לעניין זה, בית המשפט הצביע על כך שבזמן הגשת הבקשה, איש מקצוע מהשורה עשוי היה לקשר בין השם VISICHROME לבין המוצר הרלוונטי וזאת לאור העובדה שלפחות במקרה אחד התייחס אחד ממנהלי מבקשת הפטנט למוצר בשם זה. כיוון שכך, נקבע, כי השאלה האם השימוש בשם זה מהווה הסתרה אובייקטיבית של דרך הניצול המיטבית דורשת בירור עובדתי, ומשכך עליה להיעשות על ידי המושבעים.
בשורה התחתונה, הליך זה מלמד כי בעת כתיבת הבקשה לפטנט מומלץ להשתמש בשמות המוצרים עצמם ולא בסימני המסחר המוכרים לנו היום. כך למשל, עדיף להתייחס למעבד תמלילים מאשר לתוכנת Word של Microsoft. דוגמה נוספת, עדיף להתייחס לתרופה קופולימר-1 על פני שימוש בשם המסחרי והמוכר של חברת טבע – הקופקסון. בנוסף להיותה של צורה תיאורית זו רחבה וכללית יותר, היא גם מייתרת את החשש שבעל מקצוע מיומן לא יוכל להבין כיצד לנצל את ההמצאה. בעוד ששם מסחרי יכול להיות מוכר לממציא, יתכן כי בעל המקצוע הסביר מהתחום הרלוונטי לא יכיר אותו.
0

בקרוב: חיפוש במאגרים הסיניים באנגלית

משרדי הפטנטים האירופאי (EPO) והסיני (SIPO) הודיעו על שיתוף פעולה ביניהם במטרה להפוך את הפרסומים הסיניים לנגישים יותר לקהל קורא האנגלית. המשרדים מקדמים פרוייקט של תרגום אוטומטי מאנגלית לסינית ומסינית לאנגלית, כך שניתן יהיה לערוך חיפושים אחר מילות מפתח אנגליות גם במסמכים סיניים, ולהפך. בצורה זו, חיפוש בשפה אחת יאפשר מציאתם של פטנטים ובקשות לפטנט בשפה אחרת.

היוזמה הזו מתווספת על השירות של WIPO שמאפשר חיפוש במספר שפות בו-זמנית. נכון להיום, השירות של WIPO מאפשר חיפוש במאגרים באנגלית, בצרפתית, בגרמנית, בספרדית וביפנית באמצעות שאילתא בודדת.
0

ה-USPTO הנפיק הנחיות חדשות באשר לבחינת התקדמות המצאתית לאור KSR

משרד הפטנטים האמריקאי, ה-USPTO, פרסם בתחילת החודש הנחיות חדשות לבחינה האם המצאה הינה בעלת התקדמות המצאתית לפי הדין האמריקאי ולכן ראוי כי יינתן פטנט בגינה. על אף שאין מדובר בהנחית בעלות תוקף מחייב, הן חשובות משתי סיבות: הראשונה, הן מסכמות בתמצית את גוף הפסיקה בנושא זה לאחר פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין KSR. ההנחיות חשובות גם מסיבה נוספת: הבוחנים האמריקאים מונחים על ידי הכללים המוגדרים בהנחיות ובפועל הם יפעלו על פיהם.

הלכת KSR קבעה כי בכדי שהמצאה תהיה ברורה מאליה (ונעדרת התקדמות המצאתית) אין צורך להראות כי הרצינואל לחיבור שני פרטי ידע קודם נמצא בתוכם. בטרם הלכה זה, שלט מבחן Teaching-Suggestion-Motivation, או בקצרה TSM, ולפיו יש למצוא לימוד, רמיזה או מוטיבציה לאחד בין שני פרטי הידע הקודם מתוך עצמם. פסיקת ערכאת הערעור לאחר אותה החלטה קבעה בצורה קוזאיסטית וממקרה למקרה, כללים באשר לרצינואלים אפשריים לחיבור כאמור.
בסיומן של ההנחיות ניתן למצוא טבלה מסכמת של פסיקות ערכאת הערעור בעניין.
לינק להנחיות.
תגיות:
0

נדחה ניסיון תקיפה על הפטנטים של טבע על תרופת הקופקסון

בית המשפט הפדרלי של המחוז הדרומי בניו יורק דחה בקשה לפסק דין כי הפטנטים של טבע על תרופת הקופקסון, תרופת הדגל של טבע.

בארצות הברית, להבדיל מבישראל, שיטת המושבעים מחייבת הפרדה בין שאלות מסוגים שונים: שאלות משפטיות טהורות נדונות בפני השופט ואילו שאלות עובדתיות נדונות בפני המשובעים. לעיתים רבות, וכפי שקרה במקרה זה, אחד הצדדים מבקש כי בית המשפט יכריע עוד בטרם יובא העניין בפני המושבעים. לפי הדין האמריקאי, בקשה שכזו – המכונה בקשה לתמצית פסק דין (Summary Judgment) – תתקבל אם אין מחלוקת אמיתית באשר לעובדות הרלוונטיות ואם בית המשפט מקבל את הטענה המשפטית של מגיש הבקשה.
במקרה דנן, בית המשפט דחה את הבקשה, והעביר את ההכרעה לפתחם של המושבעים, לכשאלו יכונסו לשמוע את התיק.
תגיות: ,
0

פטנט וגניבת עין – הגנה משלימה

זכויות קניין רוחני יכולות לדור בכיפה אחת ולתת הגנה משלימה לאספקטים שונים.

כך, יכול שינתן פטנט על תוכנה, וזאת על אף שקוד התוכנה יכול שהוא מוגנת בזכות יוצרים. בצורה דומה, זכות יוצרים יכולה להגן על תמונה מפני העתקה ואילו סימן מסחר יכול לתת הגנה על שימוש בתמונה או בגרסה דומה לה, לשם סימון טובין ושירותים. מדגם יכול להעניק הגנה על צורתו האסטית של מוצר ואילו פטנט יכול להעניק הגנה על אספקטים פונקציונאליים בו.
בעניין ע"א 2154/07 בריח נ' אבגים (מיום 5.9.2010) נדונו בבית המשפט העליון ערעוריהם של מתחרים בשוק המנעולים למסכי מחשב, ושם באלה לידי ביטוי היתרון הגלום בהגנה כפולה של שתי מערכות דינים משלימות.
לתובעים בהליך המקורי יש פטנט בגין מנעול שכזה, ואילו הנתבעים התחרו בהם ומכרו מנעול משל עצמם. אף שרבות העובדות הרלוונטיות, הטיבה לעשות כבוד השופטת מ' נאור בתימצותה את העניין לכדי פיסקה בודדת:
ראובן מייצר ומשווק מִתקן המשמש לקיבוע מסכי מחשב לשולחנות. שמעון – אשר משמש כסוכן מכירות של המוצר אותו מייצר ראובן – מתחיל לייצר בעצמו מִתקן דומה. ראובן פונה לבית המשפט על מנת למנוע את ייצור ושיווק המתקן המתחרה של שמעון וכן על מנת לדרוש פיצויים המגיעים לו, לטענתו. בית המשפט מונע את ייצור ושיווק המוצר המתחרה של שמעון ומעניק לראובן פיצויים. בתגובה, שמעון מכניס שינויים במוצרו ומתחיל לייצר ולשווק מוצר חדש. ראובן פונה שוב לבית המשפט על מנת למנוע את שיווק המוצר החדש של שמעון. בית המשפט מאפשר את ייצורו ושיווקו של המוצר החדש. שני הצדדים מערערים על פסק דינו של בית המשפט. זו, בקליפת אגוז, הפרשה שלפנינו.
התביעה התבססה על מספר עילות ובראשן הפרת הפטנט הרשום של התוביעם וכן גניבת עין במכירת המנעול המתחרה. בית המשפט קבע, כי על אף שהפטנט לא הופר, בדרך פעולתם של הנתבעים היה משום גניבת עין. היינו, התובעים הוכיחו את שני הרכיבים הדרושים לעניין זה: הראשון, קיומו של מוניטין במוצר שלהם; והשני, חשש להטעיה ביחס למקור המוצר המתחרה.
בערעור, טענו הנתבעים כי לאחר שנקבע כי המוצר המתחרה אינו מפר את הפטנט, לא היה מקום להידרש לשאלת גניבת העין. לקושיה זו משיב בית המשפט העליון בצורה נחרצת:
הנתבעים טוענים כי לא היה מקום כלל להיזקק לתביעה בגין גניבת עין משנדחתה התביעה להפרת פטנט. אין לקבל טענה זו. התביעות אינן מוציאות זו את זו, ואין בעניין זה כל הסדר שלילי. בית המשפט קבע, בעקבות חוות דעת המומחה המוסכם, כי לא הופר הפטנט של נובל. אין פירוש הדברים שמותר לגנוב את דעת הבריות כך שהם יוטעו לחשוב שהנתבעים מוכרים להם את מוצרי התובעים.
כל מערכת דינים עומדת בפני עצמה. הפטנט נועד ליתן מונופול לממציא בגין המצאתו החדשה, המועילה, הניתנת לשימוש תעשייתי ושיש בה ההתקדמות המצאתית. מנגד, גניבת העין נועדה להגן על סוחרים ועל הציבור מפני תחרות לא הוגנת ולא הגונה שבה המתחרים ינצלו את המוניטין המוקנה לא להם ויגרמו לציבור לטעות ולשייך את המוניטין למוצריהם שלהם.
0

פטנט חדש לפייסבוק – דירוג תוצאות חיפוש לפי הקשר חברתי

עוד פטנט לפייסבוק. ב-31.8.2010 הם ניתן לפייסבוק פטנט ארה"ב US7,788,260 שכותרתו "Ranking search results based on the frequency of clicks on the search results by members of a social network who are within a predetermined degree of separation ". בתרגום חופשי – דירוג תוצאות חיפוש בהתבסס על תדירות הלחיצות על ידי חברים ברשת חברתית הנמצאים במרחק חברתי מוגדר מראש. למותר לציין כי מדובר בפטנט על תוכנה.

הפטנט מתאר שימוש בהקשרים החברתיים של משתמש בכדי לדרג בעבורו תוצאות חיפוש – בין אם תוצאות אורגניות ובין אם תוצאות ממומנות – בהתבסס על העדפותיהם של חבריו.
תביעות הפטנט, כהרגלן, צרות בהרבה. למשל, הן דורשות כי יהיה גם שימוש בתג ויזואלי שיוצג ליד תוצאות חיפוש אם מדובר בתוצאות רלוונטיות נוכח התנהגותם של חברי הרשת החברתית של המשתמש.
לטעמי, ומבלי להידרש לשאלת תקפותו של פטנט זה, מדובר במונופולין רחב למדי שיכול לשמש את פייסבוק בתחרות אם רשתות חברתיות אחרות. כמו כן, נדמה לי שמדובר במקרה מובהק שבו הפטנט יכול להתאים גם לגופים שאינם בתחרות ישירה עם הרשת החברתית של פייסבוק ובראשם מנועי החיפוש. פייסבוק יכולה להשתמש בפטנט זה בכדי לייצר זרם הכנסות בגין רישיונות לגופים אלו.
לקריאה נוספת: SFGate.
0

בחזרה לעתיד? נייק ביקשה פטנט על הנעל מ-2015

העתיד כבר כאן?
בשנת 1989 יצא הסרט "בחזרה לעתיד 2" והראה לנו גרסה של העתיד הקרוב – שנת 2015.
לפני שנתיים, שבע שנים לפני תאריך היעד, הגישה נייק בקשה לפטנט על מנגנון אוטומטי לנעילת שרוכים, ממש כמו בסרט. הבקשה הוגשה בארצות הברית וכן הוגשה על בסיסה בקשה בינלאומית במנגנון ה-PCT. לפי הבקשה בתוך הנעל ישנו מנוע קטן שמושך את השרוכים בכיוון המתאים. לפי המימוש המועדף, שריכת השרוכים מתבצעת בתגובה לזיהוי משקל בסנסור הממוקם בתוך הנעל.

כן כן, גם מהתמונות לא יכול להיות ספק מה מקור ההשראה להמצאה זו.

ורק למקרה שאתם לא זוכרים במה מדובר:
3

הנחיות בדבר הגשה אלקטרונית של בקשות – האם הקוד הפתוח נשכח?

רשות הפטנטים פרסמה הודעה לציבור בעניין בקשות פטנט הכוללות מעל 200 עמודים, וכעת היא מבקשת את תגובת הציבור בטרם ההודעה תהפוך לחוזר רשם.

לשון ההודעה:
הנדון: הודעה בעניין בקשות לפטנט הכוללות מעל 200 עמודים
מזה זמן, נוהג ציבור המבקשים להגיש בקשות לפטנט הכוללות מעל 200 עמודים גם על גבי CD (או DVD לפי הצורך).
בהעדר הנחיות ברורות באשר לאופן הגשת בקשות כאלה, הריני להבהיר כדלקמן:
1. בקשות כאמור תוגשנה בפורמט הבא:
  • א. הבקשה תהיה מחולקת לשלושה קבצים כדלקמן: קובץ תיאור, קובץ תביעות, וקובץ שרטוטים (במידה וישנם);
  • ב. הקבצים המרכיבים את הבקשה יוגשו הן בקובץ מסוג WORD (לקריאה בלבד) והן בקובץ מסוג PDF;
  • ג. במועד ההגשה יכונו הקבצים "תיאור", "תביעות" ו"שרטוטים";
  • ד. המבקש לתקן פירוט לפי סעיף 22 לחוק יגיש את הגרסה המלאה של הבקשה הכוללת את התיקונים המבוקשים. הגירסה תוגש הן בקובץ WORD (לקריאה בלבד) והן בקובץ מסוג PDF . סימון התיקונים יעשה באמצעות "עקוב אחר שינויים" בקובץ ה-WORD בלבד. בהגשת גרסאות חדשות בעקבות תיקונים בהתאם לסעיף 22 שם הקבצים יכלול את מספר הבקשה, לדוגמא "תיאור123456", "תביעות123456"

2. מסמכי הבקשה המוגשים כאמור לעיל יוגשו חתומים באמצעות חתימה סרוקה שתתווסף לעמוד האחרון. כן יוגש העמוד האחרון מודפס וחתום בידי מגישו על מנת לבדוק את ההתאמה בינו לבין הקובץ שצורף.
3. הכללים לעיל חלים גם על בקשות הכוללות רצפים גנטיים .הרצפים מהווים חלק מהתיאור לכן יש לכללם בקובץ התיאור שיוגש כמפורט בסעיף 1 לחוזר זה. פורמט זה הינו בנוסף לפורמט הגשת הרצפים בהתאם לחוזרים מ.נ. 51 ו-מ.נ. 64.
4. אין שינוי בהגשת טופס הבקשה לגבי בקשות אלה.
5.הנחיות ההגשה המפורטות בהודעה זו נובעות מהצורך לקלוט את הבקשות ישירות, ללא סריקה, במערכת התפעולית ולפרסם (לאחר הקיבול) במאגר האינטרנטי.

לטעמי יש בעיה אחת בהוראות אלו – הן מחייבות שימוש בתוכנת Word, שהיא, כידוע, תוכנה קניינית של מיקרוסופט. אמנם, רוב מוחלט של המשרדים בישראל נעזרים בתוכנות אלו (ומשרדי שלי בין אלה), אך ראוי לטעמי כי הרשם לא יגביל את ציבור המבקשים לשימוש בפורמט קנייני. זאת ועוד, אל לו למשרד ממשלתי לחייב את הציבור להשתמש בתוכנה קניינית מסוימת.

פתרון אחד הוא לאפשר לציבור המגישים להגיש בנוסף לקובץ ה-PDF גם קובץ בפורמט לא קנייני דוגמת ODF של OpenOffice Writer. הדבר אף מתבקש לאור העובדה שמשרד האוצר תומך וממן את פיתוח הגרסה העברית של תוכנה פתוחה זו.

7

פסיקה: כיצד יש לקבוע מיהו ממציא בפטנט?

"יש לי פטנט!" מצהירים לא אחת ממציאים רבים, וזאת על אף שהמציאו את המצאתם תוך כדי עבודה או שהעבירו את הזכויות בפטנט לאחר. אכן, הקשר האישי הזה שבין הממציא לתעודת התוקף שניתן להמצאתו אינו קשור במשמעות הקניינית של הפטנט. חוק הפטנטים מכיר בתופעה זו ומקים לממציאים זכות לדרוש כי שמם יתנוסס על הפטנט. סעיף 39 לחוק מקים את זכותו המוסרית של הממציא – הזכות ששמו יקשר בהמצאה – אף לאחר שהבעלות בהמצאה ובפטנט שמכוחה עברה ממנו.
עם זאת, השאלה מיהו ממציא אינה שאלה קלה, ואם נדרשה לכך הוכחה ניתן לעיין בהחלטת כבוד סגן רשם הפטנטים נח שלו שלומוביץ בהתנגדות לרישום שם ממציא בבקשת פטנט 146776 אורן נ' שחל טלרפואה בע"מ (מיום 25.8.2010). כפי שעולה מההחלטה, אף העדר פער משמעותי בגרסה העובדתית באשר לתרומתו של המבקש למוצרי המשיבה ובעלת הפטנט, לא הוביל לתמימות דעים באשר לשאלת היותו ממציא. נטען, כי אין תרומתו עולה כדי המצאת ההמצאה נשוא הפטנט.
ההמצאה מוגדרת על ידי התביעות שבפטנט. משזו נקודת המוצא, הרי שבכדי לקבוע האם המבקש הינו ממציא או לאו, יש תחילה לפרש את התביעות ולעלות על טבעה האמיתי של ההמצאה נשוא הפטנט. לשם כך, ניתן, ראוי ורצוי לבחון את פירוט הפטנט.
נקבע, כי גם אם בפירוט מוזכרים רעיונות פרי עטו של המבקש, אין זה אומר שהוא ממציא הפטנט, אם זכרם של רעיונות אלו לא בא בתביעות. כך כאשר מדובר בדוגמאות למימושים אפשריים. עם זאת, כאשר דוגמה מסוימת מוגדרת כ"מועדפת", יכול גם יכול שרק מעצם הגדרתה זו חלקים ממנו יחשבו לחלק מההמצאה:
"10. באשר להיקף האמצאה, הרי לשון החוק ברורה, ועל פיה זו תקבע על פי התביעות כפי שהן נובעות מן הפירוט. הסמכות זו על הפירוט, גם היא תשובה יש לה בשכל הישר, אם כלל הפירוט דוגמא, הרי שמי שניסה את אותה דוגמא והפעיל עליה את עקרונות האמצאה אינו יכול להחשב ממציא, כי דוגמא אינה חלק מאמצאה. אולם מורכבת יותר שאלתה של הימצאותה של אפשרות מועדפת המופיעה בבקשה. על פי רוב, האפשרות המועדפת בבקשות פטנט היא האמצאה כפי ששקד עליה המבקש. אלא שפעמים רבות מגלמת אמצאה עקרון או עקרונות הרחבים יותר מאלה המיושמים באפשרות המועדפת, ועל כן התביעות אינן מגבילות את היקף ההגנה הנתבע לאפשרות זו בלבד.
11. משמעותם של הדברים היא כי אם בחר צד להציג אפשרות מסוימת בפירוט כמועדפת, ואפשרות זו היא זו הבאה ללמד את בעל המקצוע הממוצע כיצד לחזור ולבצע את האמצאה, אפשרות זו היא חלק בלתי נפרד מן האמצאה. כזכור, בקשת הפטנט נקראת כמסמך אחד ולא כמחקר היסטורי, ועל כן אין חשיבות לשאלה האם המפורט בה הוא האמצאה כפי שהומצאה ובעקבותיה נוסחו התביעות כרחבות יותר, או שהתביעות נוסחו על פי האמצאה ובשלב מאוחר יותר שוכללה זו עוד קמעה באופן המוצג כמועדף – אפשרות מועדפת היא חלק מן האמצאה, היא גם זו שמצויה בפירוט כחלק מן התנאי המוצב לבעל פטנט לפיו יגלה הוא את סוד ביצוע אמצאתו בפירוט – על מנת שיזכה להיקף ההגנה שבתביעות. עם זאת חשוב לזכור, כי על אף שזהו הכלל הפרשני, יש פרטים, חלקים או רכיבי אמצאה שעל אף הימצאותם תחת מטרית האפשרות המועדפת, אין בהם חלק המצאתי, מסיבה זו או אחרת. משכך, חייבת כל אמצאה להיבדק לגופה, ולהתפרש מתוך מסמכי הבקשה והידע הקודם לה." (ההדגשות הוספו. ז.ג.)

לטעמי, קביעה זו מלמדת כי בדין הישראלי יש חסרון בציון כי דוגמה מסוימת היא מועדפת (Preferred embodiment). יתרה מכך, לציון זה יש חסרון משמעותי – צמצום מרחב הפרשנות של התביעות נוכח המימוש הקונקרטי – מבלי שיש כל יתרון בצדו.

בהחלטתו סוקר כבוד סגן הרשם את הפטנט ואת הרכיבים אותם זיהה המבקש כפרי עטו. כך, הוא מראה כי ההמצאה אינה על רכיב נטען אחד ("הוצאת הדם מכרית האצבע המונחת על גבי תא ואקום ואינה מוכנסת לתוכו") וזאת על אף שישנן רמיזות עקיפות להוצאת הדם בצורה שכזו. יתרה מכך, על אף שאחד מרכיבי התביעה מתייחס ליחידה להוצאת דם מהאצבע, נקבע כי אין בכך שהמבקש המציא רכיב אחד אפשרי מיני רבים תחליפיים כדי להפוך אותו לממציא. מילים אחרות – בכדי להיחשב כממציא הפטנט על המבקש להמציא לא רק אופציה אחת לרכיב הנתבע בתביעות, אלא עליו להגות את הרכיב הכללי כולו, או לכל הפחות את הדוגמה המובהקת והבולטת שלו.
עם זאת, נקבע, כי רכיב אחר – "הפסקת זרימת הדם באמצעות הפסקת הואקום, שמתבצע לאחר אינדיקציה של תא פוטו- אלקטרי הסופר את טיפות הדם" – הוא-הוא לב-ליבו של הפטנט. עובדה זו נובעת מהפירוט שהדגיש כי בכך מתגברת ההמצאה על החסרים של הידע הקודם. לאור קביעה זו, ונוכח הקביעה כי המבקש המציא אלמנט זה, נפסק כי הוא ממציא הפטנט. עם זאת, כיוון שחלקים אחרים הקשורים במתקן שידור ובמתקן בדיקה לא היו פרי המצאתו של המבקש, נפסק כי שמו של הממציא הנוכחי ימשיך להתנוסס כממציא במשותף על גבי הפטנט.
בנוסף לרישומו כממציא משותף, נפסקו לטובת המבקש הוצאות ושכר טירחת עורך דין בסך 20,000 ש"ח.
נקודה אחת למחשבה: האם ניתן להיות ממציא כאשר כל תרומתך להמצאה היא בהוספת רכיבים שהיו ידועים קודם לכן?
נדמה מההחלטה כי התשובה לכך היא בשלילה – והדבר כמעט מובן מאיליו. אם ממציא של מנוע רכב חדש נעזר באחר שמציע להוסיף למכונית תיבת הילוכים, ברי כי לאחרון אין כל זכות – אף לא מוסרית – בפטנט התובע מכונית הכוללת, בין היתר, תיבת הילוכים שהיתה ידועה קודם לכן.
עם זאת – וכאן עולה הקושיה – בהמצאות קומבינציה שלל הרכיבים יכול שהיו ידועים מראש. כלומר, הרכיבים A ו-B יכול שהיו חלק מהידע הקודם, אך תרומת ההמצאה לעולם היתה בקיבוצם יחדיו. אם הקיבוץ הוא תוצר של עבודה משותפת של שני אנשים – האחד תרם את A והשני תרם את B – נדמה כי הכלל הזה, שהשכל הישר כה תומך בו, מוביל לתוצאה אבסורדית: המצאה (ואף כשירת פטנט) – יש; אך ממציא – אין.
0

סרביה מצטרפת ל-EPO


סרביה הכריזה כי סיימה את ההכנות לכניסתה לאמנת הפטנטים האירופאית EPC. החל מה-1 באוקטובר סרביה תהפוך למדינה ה-38 החברה בארגון ה-EPO.

בקשות לפטנט אירופאי שיוגשו לאחר ה-1 באוקטובר 2010 יוכלו ליעד גם את סרביה, וזאת בניגוד לבקשות שהוגשו קודם לכן. עם זאת, ה-EPO מאפשר לדחות את תאריך הבקשה לבקשות שיוגשו במהלך ספטמבר כאילו הוגשו ב-1 באוקטובר. משמע, גם אם סרביה חשובה לכם – אפשר להגיש את הבקשה האירופאית במהלך ספטמבר ולדחות את התאריך שלה ל-1 באוקטובר. אין צורך לתזמן את ההגשה ליום זה.
לאחר הצטרפותה של סרביה לאמנה, רשימת החברות באמנה ובארגון תהיה כדלהלן:
AL ( Albania)
AT ( Austria)
BE ( Belgium)
BG ( Bulgaria )
CH ( Switzerland )
CY ( Cyprus )
CZ ( Czech Republic )
DE ( Germany )
DK ( Denmark )
EE ( Estonia )
ES ( Spain )
FI ( Finland )
FR ( France )
GB ( United Kingdom )
GR ( Greece )
HR ( Croatia )
HU ( Hungary )
IE ( Ireland )
IS ( Iceland )
IT ( Italy )
LI ( Liechtenstein )
LT ( Lithuania )
LU ( Luxembourg )
LV( Latvia )
MC ( Monaco )
MK ( Former Yugoslav Republic of Macedonia )
MT ( Malta )
NL ( Netherlands )
NO ( Norway )
PL ( Poland )
PT ( Portugal )
RO ( Romania )
RS ( Serbia )
SE ( Sweden )
SI ( Slovenia )
SK ( Slovakia )
SM ( San Marino )
TR ( Turkey )
התצוגה הגרפית, מתוך אתר ה-EPO.
תגיות:
0

לקסמרק תובעת בגין הפרת פטנט במחסניות הלייזר שלה

חברת לקסמרק הודיעה כי פתחה בשני הליכים כנגד לא פחות מ-24 יצרניות של מחסניות חלופיות למדפסות הלייזר שלה. לטענתה, המחסניות החלופיות מפרות 15 פטנטים שלה.

ההליך הראשון, בפני ה-ITC, צפוי להסתיים קודם להליך השני ולכלול לכל היותר צו מניעה לייבוא המחסניות לתוך ארצות הברית. בהליך השני, בפני בית המשפט הפדרלי המחוזי של המחוז הדרומי של אוהיו, לקסמרק עותרת לקבלת צו מניעה קבוע וכן לפיצויים כספיים.
ההודעה של לקסמרק לא כללה פירוט של שמות הנתבעים.
אין זו הפעם הראשונה שבפני ה-ITC מוגשת תלונה בגין מחסניות חלופיות. בתלונות הקודמות המוכרות לי, היתה זו HP שהתלוננה. תלונותיה אלו עדיין בבירור.
תגיות: ,
2

פסיקה: אין הפרת פטנט במערכת לפריצה דלתות – שלל סוגיות

פסק הדין שנידון בבית המשפט המחוזי בחיפה מעורר מספר סוגיות מעניינות.
במרכזה של תביעה זו מערכת לפריצה "קרה", שהיא מערכת המאפשרת פריצת דלתות שלא באמצעות חומרי נפץ או מקור אש דומה. לתובעת הוענק פטנט ישראלי בגין מערכת זו וכן נרשם לזכותה מדגם.
לאחר הגשת הבקשה לפטנט ובטרם נבחנה הבקשה על ידי רשם הפטנטים, פירסם משרד הביטחון מכרז למערכות פריצה קרה שכאלו. במכרז זה זכתה אחת הנתבעות. לאחר זכייה זו החלה התובעת בשורה של הליכים לנסות ולערער על תוצאות המכרז. התובענה דנן היא הצעד האחרון בעניין זה.
תוקפו של הפטנט
במסגרת טענות ההגנה, נטען כי דינו של הפטנט להתבטל. במסגרת טענה זו, הוצגו מספר פרסומי ידע קודם שמתארים מערכות דומות לזו שנתבעה בפטנט. עם זאת, קיומו של רכיב אחד – טבעת מסתובבת – הוא שהציל את הפטנט מלהתבטל נוכח העדר חדשנות. תפקידה של הטבעת לאפשר גישה למפתח אותו מבקשים לפרוץ מזוויות שונות. בית המשפט קבע כי:
בשל האפשרות הקיימת שרשם הפטנטים, אף אם היה נחשף למוצרים הקיימים ולפטנטים הרשומים בתחום הרלוונטי, היה בכל זאת רושם את הפטנט או חלקו, אך בשל ההמצאה הכרוכה בהתקן הטבעת המסתובבת, סבור אני כי למרות הבעייתיות הרבה ברישומו של הפטנט מלכתחילה, אין זה מן המידה שאורה במסגרת הליך זה על ביטולו של הפטנט, על קרבו וכרעיו.
לטעמי, בעניין זה בית המשפט נקלע לכלל טעות. עיקרון טוהר הפנקס מחייב ניקוי פנקס הפטנטים מהמצאות שלא ראויות להיות מוגנות בפטנט. האינטרס הציבורי מחייב זאת, שכן הפטנט, המהווה מעין חוזה בין הממציא לציבור, מעניק לממציא מונופול בתמורה לגילוי פרטי ההמצאה. ואם מדובר בהמצאה שהיתה כבר ידועה או שבעל מקצוע מיומן יכל להגיע אליה לבדו – הרי שהממציא לא קיים את חלקו, וממילא אין כל הצדקה כי הציבור יהיה מנוע מלנצל את ההמצאה. אם נתקל בית המשפט בפטנט שלא ראוי להירשם כפטנט – טובת הציבור מחייבת את מחיקתו, אף אם הצדדים מחליטים אחרת (ראו סעיף 34 לחוק הפטנטים כדוגמה).
אמנם, כפי שבית המשפט קובע, נטלי ההוכחה לעניין זה רובצים על הטוען טענת הבטלות. אך נדמה לי כי מהכתובים עולה כי הנתבעים עמדו בנטל זה. יתרה מכך, בית המשפט קובע עוד כי אין בהחלטתו למנוע פתיחת הליך נפרד ונוסף בפני רשם הפטנטים. ראשית, אני סבור כי בקביעותיו של בית המשפט יש משום השתק פלוגתא בסוגיה זו, שסוגר את דרכם של הנתבעים מלפתוח בהליך זה. אך חשוב מכך – יעילות הדיון מחייבת הכרעה בסוגיה זו לכשהיא מתעוררת. שליחתם של הצדדים לפתוח בהליך חדש ונפרד הכרוך בהוצאות נפרדות ובשמיעת אותן הראיות שכבר נשמעו בפני בית המשפט נראית בעיניי ככפילות מיותרת.
חובה לדווח על ידע קודם המוכר למבקש פטנט
במסגרת פסק הדין ביקר בית המשפט את העובדה שמספר פריטי ידע קודם לא נחשפו בפני הרשם.

מכל מקום, תהא אשר תהא רמת הפתיחות והגילוי שנהגו התובעים עם עו"ד לנגר בבואם לשכור את שירותיו להגשת הפטנט, ולכשעצמי סבור אני כי הם נמנעו מלגלות לו על קיומם של מוצרים דומים הנמצאים בשוק מזה שנים, ואם היו מגלים לו זאת, בוודאי היה שוטח העובדות בפני הרשם, ברור כי בסופו של יום אינפורמציה מהותית עד מאוד זו, לא נפרשה בפני רשם הפטנטים, בעת שדן באישור הפטנט.

עם זאת, חשוב להדגיש כי בישראל, בניגוד לארצות הברית, אין חובה כללית לגלות את כלל פרטי הידע הקודם הידועים למבקש הפטנט. סעיף 18 לחוק הפטנטים מסמיך את הרשם לדרוש פרטים אלו, ולאחרונה הוא החל לעשות כן (ראו חוזר רשם מ.נ. 83), אך בהעדר דרישה כזו, אין המבקש מחויב לגלות את כלל הפרסומים הידועים לו.
אסייג את דברי. יתכן גם יתכן, כי מכוח חובת תום הלב הכללית במשפט הישראלי יהיה המבקש חייב להגיע לרשם הפטנטים בכפיים נקיות ולגלות פרסומים מהותיים הידועים לו. אך למיטב ידיעתי אין כל פסיקה המתייחסת לחובה מעין זו, ובמצב זה, אם מבקש בית המשפט לעגן אותה, ראוי כי הדבר ייעשה מפורשות. במקרה דנן, בית המשפט לא קבע כי הופרה חובה שכזו, אך מנימת הכתובים נהיר כי הוא חש שלא בנוח עם התנהלותו של התובע.
הפרת פטנט בפרסום מכרז
במסגרת התביעה נתבעה גם מדינת ישראל בגין הפרת פטנט בפרסום המכרז. נטען, כי משרד הביטחון העביר מוצר של התובעים לנתבעים כדי שיעתיקו אותו וכי העביר לנתבעים גם שרטוטים. בית המשפט דוחה טענות אלו מבחינה עובדתית, ומדגיש כי במסגרת המכרז לא צורפו שרטוטים:

בעניין זה ראוי להוסיף כי ,על פי עדותו של רס"ן סימון האפיון [של המכרז. ז.ג.] לא כלל שרטוטים, ואף לא תמונות, אלא היה בלשונו של העד "אפיון ביצועים", וליצרן ניתן חופש פעולה מלא להחליט על בסיס איזו טכנולוגיה הוא ייצר את המוצר שיתחרה במכרז.

עם זאת, אבקש להתייחס דווקא לפן המשפטי של טענה זו. היתכן כי בפרסום שרטוטים יש משום הפרת פטנט לכשעצמה? הפרת פטנט מתרחשת כאשר יש ניצול של ההמצאה נשוא הפטנט או עיקרה. ניצול מוגדר בחוק הפטנטים:

(1) לענין אמצאה שהיא מוצר, כל פעולה שהיא אחת מאלה – ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות;

(2) לענין אמצאה שהיא תהליך – שימוש בתהליך, ולגבי מוצר הנובע במישרין מן התהליך – כל פעולה שהיא אחת מאלה: ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה, או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות;

ברי, כי בפרסום שרטוטים – אף יהיו אלו שרטוטים מדויקים של מוצר המפר את הפטנט – אין משום ייצור, אין משום שימוש, אין משום הצעה למכירה, אין משום מכירה ובוודאי שאין משום ייבוא. כיוון שכך, אף בפרסומם של שרטוטים לא יכולה להיות הפרה של פטנט. ייתכן ויש עידוד של הפרה על ידי אחר, ויכול שיש כאן הפרה תורמת מסוג אחר, אך הפרה עצמאית ונפרדת – לאו.

יתרה מכך, וזהו העיקר – העיקרון הגלום בדיני הפטנטים,חשיפה וגילוי בתמורה למונופול, מחייב כי נאפשר לכל דכפין להמשיך ולהפיץ את הבשורה. המצאה שזכתה לפטנט זוכה להגנה מפני ניצול בפועל, ולא מפני לימוד תוכנה. נהפוך הוא – המטרה שלשמה מוענק המונופול על ניצול האמצאה היא העשרת הידע והשיח הציבורי בתובנות חדשות והמצאות מועילות שכשזמנן יגיע גם הן יצטרפו לנחלת הכלל. עד זמן זה, תיאורם לבדו הינו האספקט שלהן שנכנס בכנפיה של נחלת הכלל. (ובהערת אגב אוסיף שזו הסיבה לכך שבארצות הברית ישנה קביעה פוזיטיבית כי אף אין זכות יוצרים בפירוט בקשת הפטנט ובשרטוטים שבה)
מדגם או פטנט
לזכות התובע, כאמור, עמד גם מדגם רשום. בית המשפט קבע כי מדובר במדגם שכל רכיביו אינם אלא מוכתבים מהפונקציונאליות הנדרשת מהם. כיוון שכך, נקבע, לא היה מקום לרשום אותו כמדגם. בלשון בית המשפט:
עיון במדגם מעלה כי טענה זו בדין יסודה. אכן המדובר בהתקן מכאני אשר צורתו מוכתבת אך ורק על ידי התפקיד שהוא בא למלא.

בעניין זה ראוי להבהיר שאף כי הפונקציונאליות של חפץ אינה שוללת את כשרות צורתו לרישום כמדגם, הרי בשעה שהצורה מוכתבת כל כולה רק על ידי הפונקציה שהחפץ בא למלא, אין היא ראויה לרישום בתור מדגם. (בעניין זה ראה, בין היתר, ע"א 430/67, שרנוע בע"מ נגד מפעלי סרן מאוחדים בע"מ (בפירוק) נגד תנובה ואח', פ"ד כב' (1), 113, וכן ע"א 513/89 s/ interlogo a, נגד lines bros .s.a ואח' , פ"ד מח (4), 133)

בית המשפט הוסיף וקבע מעבר לנדרש כי המדגם אף לא היה חדש במועד רישומו ואף משום טעם זה – דינו להתבטל.

בסופו של יום, דחה בית המשפט את התביעה על שלל רכיביה ועילותיה ופסק הוצאות משפט בסך 30,000 ש"ח בתוספת מע"מ לנתבעים 1-4 (החברה הנתבעת, בעלי מניותיה ומנהליה) והוצאות בסכום זהה לנתבעת 5 – מדינת ישראל.

(ת"א (חיפה) 34912-11-09 הידרו-נע נ' סאן הייטק בע"מ (22.8.2010))

0

פסיקה: זניחה מכוונת של בקשה אינה הפיכה

בשנת 2003 נשלחה למר שמואל סדובסקי הודעה לפני קיבול בקשתו שמספרה 110548. עם זאת, הבקשה, אשר עסקה בספוגית ניקוי בעלת שני צדדים המתאפיינים במידת קרצוף שונה, נזנחה כיוון שאגרת הפרסום לא שולמה. שנתיים לאחר מכן, נשלחה על ידי סמנכ"ל חברת סדובסקי בע"מ בקשה ל"חידוש רישום פטנט" בטענה כי שריפה שהתחוללה במפעל המבקש גרמה לקצר בתקשורת עם מייצגו, עורך הדין ועורך הפטנטים מרק פרידמן. הבקשה, שלוותה בתצהיר, התקבלה והבקשה התפרסמה כדין.

חוגלה קימברלי הגישה את התנגדותה וכיוון שכך נפתח הליך על ריב בין המבקש לבין המתנגדת.
במהלך ההתנגדות התגלה מחומר הראיות כי תוכנו של התצהיר, אם הדבר ינוסח בזהירות, לא היה מדיוק. כך למשל, השריפה המדוברת התרחשה רק לאחר שבקשת הפטנט כבר סורבה בפועל. יתרה מכך, לאחר שהמבקש ויתר על חיסיון עו"ד-לקוח ותיקו של המבקש אצל עורך דינו נבדק, התברר כי אותו סמנכ"ל הורה לעורך הדין שלא לשלם את דמי הפרסום. כלומר, בקשת הפטנט נזנחה לא משום מחדל, אלא מחמת מעשה ממש. במצב דברים זה, לא היה מקום להשתמש בסמכותו של הרשם להחיות את הבקשה על ידי הארכת המועד לתשלום האגרה המדוברת.
מעבר לנדרש, בחן רשם הפטנטים את הבקשה למול אחד מפריטי הידע הקודם – פטנט אמריקאי US 4,254,530 – וקבע כי הוא שולל את חדשנות האמצאה נשוא הפטנט.
לבסוף ובשולי הדברים, פסק כבוד הרשם הוצאות לטובת המתנגדת בסך 25,000 ש"ח בצירוף מע"מ.
0

פסיקה: תגלית חדשה לגבי מוצר ידוע – אינה מצדיקה מתן פטנט

עמדתי בבלוג זה לא אחת על כך שתביעות הפטנט מגדירות את המונופול המוענק לבעל הפטנט. כיוון שכך, על כל תביעה בפטנט (claim בלעז) להיות חדשה ובעלת התקדמות המצאתית לכשעצמה.

מילים אחרות – תביעה למוצר צריכה להגדיר אלמנטים מבניים (מלשון מבנה, structure) שלא נמצאו יחדיו במוצר בעבר ושצירופם יחדיו לא היו מובנים מאליהם לבעל מקצוע ממוצע בתחום; ואילו תביעה לתהליך צריכה להגדיר צעדים שלא נמצאו יחדיו בשיטה ושאף איגודם אינו מובן מאליו ויש בו משום התקדמות המצאתית.
בעניין התנגדות לבקשת פטנט מס' 140901 כהן נ' התעשיה הצבאית לישראל בע"מ (12.8.2010) הומחשה דרישה זו. בקשת הפטנט שנדונה שם עסקה בשריון מורכב משלוש שכבות ושנועד לפזר אנרגיה קינטית מקליעים. כבוד סגן הרשם קבע כי צירופם של האלמנטים המבניים המרכיבים השיריון, כפי שנתבעו, היה ברור מאליו, וזאת על סמך עדויות מומחים. עם זאת, כבוד סגן הרשם הודה בחוסר יכולתו להכריע באשר לשאלה אם בעל מקצוע מיומן היה יודע לצרף את אחד האלמנטים המבניים לשם השגת המטרה בה הבחין הממציא:
"השאלה היחידה לגביה לא הצלחתי להכריע, היא האם עטיפת שכבות שריון בטקסטיל, ובפרט בקבלר, שימשה בתחום האמצאה כאמצעי לצורך מניעת היפרדותן של השכבות לאחר פגיעה של קליע בשריון. דהיינו לא לצורך אחסנתם, ולא לצורך שמירתם אלא דווקא, כפי שטוענן המבקש בבקשתו ובסיכומיו לצורך עמידת השריון בפגיעות חוזרות של קליעים, לאחר הפגיעה הראשונה."
סוגיה זו לא הוכרעה, ואף על פי כך נקבע כי אין באמצאה התקדמות המצאתית. תגלית בדבר יתרון נוסף – הגם יתרון שלא היה ידוע קודם לכן – אינו מצדיק מתן מונופול על מוצר שהיה קיים בעבר. ובלשון סגן הרשם:
"השכל הישר מחייב גם הוא קבלתה של טענה זו. בקובעי כי שריון העשוי שלוש שכבות בעלות קושי יורד ועטוף בטקסטיל מוספג, היה בתחום השגתו של בעל המקצוע הממוצע, שוב אין חשיבות לשאלה האם ידע או התכוון אותו בעל מקצוע למנוע גם הפרדות השכבות לאחר פגיעה או שיתרון זה נעלם מעיניו. לא למותר להדגיש בעניין זה כי אין לנו עניין במוצר שהוא חדש או שונה או בשימוש שהוא חדש או שונה. מדובר באותו המוצר המשמש לאותה מטרה, אלא שהמבקש טוען כי הוא מצא יתרון נוסף שלא היה ידוע אודותיו קודם לכן. "
תפיסה זו מתיישבת היטב עם כך שפטנט אינו ניתן בגין תגלית, חוק טבע או רעיון אבסטרקטי. עצם גילוי אמת כלשהי – חשובה ככל שתהיה – אין בכך כדי להצדיק מתן בלעדיות על מה שהיה כבר חלק מנחלת הכלל.
בכדי להתגבר על קושי זה, היה על הממציא להגביל את תביעתו כך שהתגלית שגילה במוצר הלא-פטנטבלי תגדיר מוצר חדש. כך למשל, כפי שהובהר בהחלטה – יכול שאופן עטיפת השיריון שונה מבחינה טכנית ממה שהיה ידוע ומובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע.
בעניינו של הממציא הזה ושל אמצאה זו, הוחלט כי אין מקום להעניק פטנט. גם כיוון שהוא לא תיקן את התביעות במהלך ההתנגדות ולאורה והמשיך וביקש לנכס לעצמו מונופול על תביעות חמדניות, אך גם כיוון כי מבחינה עובדתית לא הוכחו כל העובדות הדרושות לעניין.
עם זאת, ישנם מקרים בהם ניתן לקבל הגנה פטנטית גם בגין אמצאה שמנצלת מוצר שהיה ידוע גם בעבר. הדוגמה המובהקת לכך נמצאת בעולם התרופות – שם ניתן לקבל הגנה פטנטית על חומר פעיל ידוע שהתגלתה בו תכונה חדשה המטפלת במחלה חדשה. כך, אם תרופה פלונית הידועה כמשכחת כאבים מתגלה כטיפול יעיל ואפקטיבי לנשירת שיער, ניתן יהיה לקבל הגנה מסוימת על התגלית הזו. לשם קבלת מונופול על שימוש חדש שכזה, על התביעה להיות מנוסחת בצורה כזו שתגדיר גם את השימוש החדש כחלק מהלימיטציות שבה.
ההכרה בתביעות לשימוש חדש דורשת איזון בין אינטרסים נוגדים: מחד, עידוד מחקר ושיתוף מידע; ומאידך, מניעת פגעה בנחלת הכלל. בישראל, איזון זה בא לידי ביטוי בהכרה בתביעות מסוימות לשימוש חדש, אך לא בכולן (ראו חוזר רשם מ.נ. 30).
0

אורקל תובעת: אנדרויד של גוגל מפר פטנטים וזכות יוצרים

ענקית מסדי הנתונים, אורקל, הגישה בסוף השבוע הזה תביעה נגד גוגל. לפי כתב התביעה (אותו ניתן להוריד מפה), אורקל טוענת שגוגל מפרה שבעה פטנטים שהיא מחזיקה. הפטנטים המדוברים היו במקור בבעלותה של חברת סאן והם נוגעים לטכנולוגיה הרלוונטית ל-Java. אורקל טוענת כי גוגל מפרה את הפטנטים הללו במערכת ההפעלה שלה לטלפונים ניידים – אנדרויד. כידוע, מדובר במערכת הפעלה המופצת תחת רישיון קוד פתוח, ואשר הפכה פופולארית בשנים האחרונות בקרב משתמשים ויצרנים רבים.

לפי כתב התביעה, מערכת ההפעלה אנדרויד כוללת תוכניות Java המורצות על גבי Dalvik, מכונה וריטואלית (VM), שמאפשרת קימפול בזמן ריצה (Just-in-time compilation). תכונות אלו מפרות את הפטנטים של אורקל, נטען.
התביעה אינה עוסקת בפטנטים לבד, כי אם גם בהפרה של זכויות יוצרים. לפי הנטען, משתמשים של אנדרויד (ובכלל אלו גם יצרני מכשירים) חייבים להשיג חלקים מפלטפורמת Java לשם ייצור ושימוש בשירותים של אנדרויד. בכך, נטען, גוגל מעודדת שימוש לא מורשה ביצירה מוגנת שלה, ומשום כך מעודדת הפרת זכות יוצרים.
התביעה הוגשה במחוז הצפוני של קליפורניה, מחוז פופולארי למדי להגשת תביעות מסוג זה (מקום #4 בשנת 2009).
0

ישראל שוקלת להצטרף לתוכנית Patent Prosecution Highway

רשות הפטנטים הודיעה כי היא שוקלת אפשרות להצטרף לתוכנית Patent Prosecution Highway. תוכנית PPH הינה תוכנית להאצת תהליך רישום פטנטים במשרדים שונים בעולם. לפי התוכנית, כאשר בקשה לפטנט מתקבלת באחד המשרדים השונים ברחבי העולם המשתתפים בתוכנית (נכון להיום: ארה"ב, יפן, דרום קוריאה, אירופה, אנגליה, גרמניה, קנדה, אוסטרליה, דנמרק, פינלנד וסינגפור) בקשות מקבילות לה עוברות למסלול בחינה מהיר בשאר המשרדים. כל בקשה מקבילה מקודמת לתחילת תור הבחינה והבחינה מקוימת לאור צליחת תהליך הבחינה במשרד הראשון.

רשות הפטנטים מבקשת את עזרת הציבור בגיבוש עמדתה באשר לשאלה אם תוכנית זו כדאית או לאו. הציבור מתבקש להעביר לרשות ניירות עמדה עד ליום 6.9.2010.
נראה כי החשש העיקר הוא הגברת העומס על בוחני הפטנטים. כך לדוגמה, בעוד שבאפריל השנה הודיעה הרשות הישראלית כי באותו החודש נבחנו בקשות בנות 4 שנים בתחום המחשבים, הרי שבארה"ב בשנת 2009 בקשות מאותו תחום טכנולוגי המתינו בממוצע כ-30 חודשים לבחינה, וכ-40 חודשים עד סיום הבחינה (ראו כאן סטטיסטיקה ארה"ב). כלומר, התור בישראל ארוך יותר מזה שבארה"ב, ולכאורה הפעלת התוכנית תחייב קידומן של בקשות ישראליות רבות, אשר הבקשות המקבילות להן בארה"ב כבר נבחנו.
סוגיות נוספות שעשויות לעורר בעיה הן כלל ה"כל הקודם זוכה" (סעיף 9 לחוק הפטנטים) ודחיית הבחינה נוכח קיומה של בקשה אחרת שטרם פורסמה (סעיף 19 לחוק). שינוי סדר התור עשוי לעורר בעיות בבחינה. כך למשל, אם הבקשות נבחנות לפי סדר הגעתן, ברי כי הבקשה הראשונה התובעת אמצאה פלונית תגבר על בקשה שנייה לאותה האמצאה. כאשר הסדר אינו נשמר, יהיה על הבוחנים לוודא כי אין בקשה אחרת הקודמת בזמן לזו שמקודמת.
אינני מתיימר לדעת כיצד יש לפתור בעיות אלו. הייתי יכול לחשוב שאפשר לערוך חיפוש בבקשות המצויות בתור לפני הבקשה שאותה יש לקדם ולבדוק אם בהן יש לפגום בחדשנות האמצאה ובהתקדמות ההמצאתית שבה. עם זאת, מעולם לא שימשתי בוחן פטנטים. אני אומנם ער לקשיים הקיימים בביצוע מלאכה זו, אך וודאי אינני מודע לכולם. כיוון שכך, יהיה זה יומרני מצדי להציע פתרון כאשר את הבעיות כולן אינני מכיר.
על אף האמור, אני סבור כי התועלת שבתוכנית עולה על הקשיים שבמימושה.
אנמק בקצרה:
סעיף 17(ג) וכן הוראות חוזר רשם מ.נ. 70 מאפשר קיבול בקשה על סמך קיבול בקשה מקבילה מחוץ לישראל. כיוון שכך, מרגע הקיבול של הבקשה שמחוץ לישראל, הדרך לקיבול בישראל סלולה והיא אכן מהווה פעולה פשוטה יותר. אומנם, ניתן שיהיו הבדלים בדינים שבגינם הבחינה לא תצלח בישראל (כך למשל במקרה של שיטות לעשיית עסקים), אך עיקר הבדיקה העובדתית הקשה – מציאת פריטי הידע הקודם הקרובים ביותר לאמצאה – כבר בוצעה. כיוון שכך, סיום עניינו של מבקש הפטנט בישראל יכול להיעשות בצורה מהירה יחסית. כך, יצא האחרון נשכר שכן הוא זוכה בבלעדיות על האמצאה גם בישראל במהרה, ואילו העיכוב שנגרם לשאר המבקשים, הממתינים כעת בתור לאחר בקשה אחת נוספת, הינו קל יחסית.
בסופו של יום, רשות הפטנטים הישראלית אמונה על רוות ציבור המבקשים. עומס מיותר עליה, גורר עיכוב בקיבול בקשות ופגיעה בציבור. כל עוד הרשם יאשר כי קיבול על ידי כלל משרדי הפטנטים הקשורים עמו בתוכנית ה-PPH יכולים להוות בסיס להפעלת סעיף 17(ג), דומה בעיניי כי ציבור המבקשים הישראלי ירוויח מהצטרפות ישראל לתוכנית.
0

הפטנט של i4i שרד הליך בחינה מחדש

במזל טוב, פטנט ארה"ב 5,787,449 של i4i קיבל אישור מחודש של משרד הפטנטים האמריקאי. הפטנט, שהיה במרכזה של התביעה בין i4i לבין מיקרוסופט, תביעה בה i4i זכתה לפיצויים בסך 290 מיליון דולר בגין הפרת הפטנט בתוכנת עיבוד התמלילים Word של מיקרוסופט, עבר תהליך של בחינה מחדש (reexamination). לאחרונה אישר משרד הפטנטים את זכאותה של i4i להחזיק בפטנט נוכח היות האמצאה הגלומה בפטנט חדשה ובעלת התקדמות המצאתית כנדרש.

הליך הבחינה מחדש, שמספרו 90/010,347 נפתח בשנת 2008, במקביל לקיומו של ההליך בבית המשפט, והסתיים זה עתה בהחלטה כי הפטנט שריר וקיים.
2

פטנט חדש לגוגל – מעקב אחרי סמן העכבר


פטנט חדש שניתן לגוגל ביולי השנה חושף – גוגל רוצה לעקוב אחרי סמן העכבר שלנו. לפי הפטנט, בזמן הצגת תוצאות החיפוש, גוגל מעוניינת לדעת היכן מצביע העכבר שלנו, אף אם לא לחצנו על אף תוצאה. מידע זה, לפי הפטנט, יכול לשמש בתור פידבק למנוע החיפוש לגבי רלוונטיות התוצאות השונות.

הפטנט החדש, פטנט ארה"ב מספר 7,756,887 שכותרתו "System and method for modulating search relevancy using pointer activity monitoring" מתאר בתקציר כדלהלן:
A method and system of modulating search result relevancy use various types of user browsing activities. In particular, a client assistant residing in a client computer monitors movements of a user controlled pointer in a web browser, e.g., when the pointer moves into a predefined region and when it moves out of the predefined region. A server then determines a relevancy value between an informational item associated with the predefined region and a search query according to the pointer hover period. When preparing a new search result responsive to a search query, the server re-orders identified informational items in accordance with their respective relevancy values such that more relevant items appear before less relevant ones. The server also uses the relevancy values to determine and/or adjust the content of an one-box result associated with a search query.

מבט לתביעות הפטנט מגלה כי, בניגוד לדוגמאות אחרות שהראיתי כאן בעבר, המונופול שניתן לגוגל הינו רחב למדי. כך למשל, תביעה מספר 1 מכסה הצגה של תוצאות חיפוש, זיהוי זמן "ריחוף" (hover) מעל אחת התוצאות המוצגות ושליחת מידע לגבי זמן הריחוף לשרת. בצד השרת, התביעה דורשת כי יעודכן מדד הרלוונטיות של תוצאת החיפוש בעקבות זמן הריחוף. מדד הרלוונטיות האמור משמש לשם הצגת תוצאות לחיפוש נוסף בעתיד.
1. A method of providing search results, comprising: at a client: presenting, in response to a search query, a plurality of search results received from a remotely located search engine, each search result occupying a respective region on a display; determining a hover period comprising a length of time that a user hovers a user-controlled pointer over the display region occupied by a respective search result of the plurality of search results without user selection of the respective search result; and transmitting, to a server, information about the length of the hover period and the respective search result over which the user-controlled pointer was hovering; at a server: updating a relevancy value of the respective search result at least partially in accordance with the received user hover periods; and in response to a second search query after the update of the relevancy value, identifying a set of search results for the second search query in accordance with their relevancy values, the set of search results including the respective search result whose relevancy value has been updated.
לא ברור אם גוגל אכן משתמשת בהמצאה זו בפועל. אם אכן כן, עליה להפעיל תוכנית בצד הלקוח שבאמצעותה היא תוכל לעקוב אחרי זמן הריחוף. למיטב ידיעתי, אין תוכנית כזו, ויש לי גם הרגשה שאם היתה תוכנית שכזו, אבירי הפרטיות היו מתריעים על קיומה בחוצות העיר.
(מקורות: SEO by the sea, Ask Pavel)
8

להיות טרולי פטנטים – האם זה משתלם?

נתונים חדשים שמתפרסמים מצביעים שיכול מאוד להיות שהתשובה היא לא. הבלוג TechCrunch מדווח כי מנתונים פיננסיים שאוניברסיטת טקסס פירסמה עולה כי עד עתה יש לה תשואה שלילית של 73%- ו-10%- בשתי קרנות של Intellectual Ventures, טרול הפטנטים המפורסם.

אומנם, כפי שהבלוג מדווח, מדובר על נתונים שעשויים להשתנות ושתלויים גם בעיתוי הכניסה של האוניברסיטה להשקעות. עם זאת, אם הנתונים הללו לא ישתנו, הדבר עשוי ללמד שבתוחלת – רכישת פטנטים לשם מינוף כלכלי באמצעות תביעות בלבד איננה משתלמת.
(ותודה לתומר אפלדורף על ההפניה)
0

הנחיות חדשות של ה-USPTO בעקבות עניין בילסקי

משרד הפטנטים האמריקאי הוציא הנחיות חדשות בעקבות פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין בילסקי. ההנחיות החדשות מדברות בשאלה כיצד על בוחן לבדוק האם המצאה ראויה למתן פטנט. ההנחיות ממשיכות לשים דגש על מבחן Machine or Transofrmation כפי שהיה טרם פסק הדין של בית המשפט העליון. בנוסף, ההנחיות מפנות לבדיקה האם מדובר באפליקציה של חוק טבע או האם מדובר ברעיון כללי. ההנחיות נותנות דוגמאות והן שימושיות בכדי להבין כיצד בוחנים יסתכלו על התביעות מעתה והלאה, אף שהן אינן מהוות מקור חוקי מחייב.

0

תביעה בגין הפרת פטנט בסינון דואר זבל

36 חברות, לא פחות, נתבעות על ידי טרול הפטנטים InNova בגין הפרת פטנט ארה"ב 6,018,761. התביעה הוגשה במחוז המזרחי של טקסס, המוכר כמחוז המוטה לטובת בעלי פטנטים. הפטנט הנדון, אשר הוגש בשנת 1996 וניתן בשנת 2000, עוסק בשליפת מידע קונטקסטואלי לגבי שולח של הודעת דואל ממקור חיצוני להודעה. המידע הקונטקסטואלי הזה שימושי בסינון הודעת זבל לא רצויות. על פי הדיווח, בין 36 החברות נמצאות גוגל, אפל, מקאפיי ו-AOL.

מבט מהיר על תביעות הפטנט מגלה כי מדובר בתביעות רחבות מאוד. עם זאת, מנסח התביעות לא הכין כמעט תביעות תלויות. כיוון שכך, וכיוון שמדובר בתביעות רחבות, בסופו של יום לא מן הנמנע שהפטנט לא ישרוד את הליך הליטיגציה.
1

פסק הדין בעניין בילסקי – יש פטנטים בתוכנה ובשיטות עסקים

מהי המצאה הכשירה למתן פטנט? שאלה לא פשוטה זו עמדה במרכזו של פסק הדין בעניינו של מר בילסקי, אשר עמד בפני בית המשפט העליון האמריקאי מזה כשנה (ראו כאן, וכאן). פסק הדין Bilski v. Kappos (קאפוס, למי שתהה, הוא הדירקטור של משרד הפטנטים האמריקאי, ה-USTPO, אשר שימש כמשיב לאחר שהמשרד סירב להעניק לבילסקי פטנט בגין המצאתו) ניתן לאחרונה, ועתה אבקש להתייחס למשמעות הגלומה בו.

רקע היסטורי
בשלהי שנות ה-80, לאחר שורה של פסקי דין שיצאו מפתחו של בית המשפט העליון האמריקאי (בעניין בנסון, פלוק ודיהר), היה זה ברור כי המצאות מבוססות מחשב יכולות להיות מוגנות בפטנט. עם זאת, הפסיקה לא הכירה בכל רעיון הממומש על ידי תוכנה כהמצאה, ונשללה ההגנה מהמצאות שאינן אלא רעיון אבסטרקטי (עניין בנסון). עוד נקבע, כי אף בהגבלת הרעיון האבסטרקטי לתחום מסוים לא די ואף לא מספיק לבצע פעולות הכנה או סיום שוליות כדי להפוך את הרעיון האבסטרקטי לכדי המצאה (עניין פלוק). לבסוף נקבע, כי אף כאשר החידוש הוא כולו בתוכנה, אך מדובר בהמצאה ולא רעיון אבסטרקטי טהור, ניתן לקבל פטנט (עניין דיהר). בעניין דיהר, הוא המעניין מבין שלוש התקדימים והיחיד בו ניתן בפועל פטנט, נדונה מערכת משובצת מחשב במובנה היומיומי – מערכת ששלטה על תהליך עיבוד גומי סינטטי, כאשר תזמוני המערכת הופעלו על ידי תוכנה. החידוש של ההמצאה שם היה באלגוריתם שבדק פרמטרים שונים והחליט מתי להפסיק את התהליך. בית המשפט העליון קבע אז שכיוון שהתהליך שנתבע בפטנט היה קשור בשינוי המצב הפיסי של דבר מוחשי – הגומי – הרי שאין מדובר ברעיון אבסטרקטי אלא בהמצאה הראויה להגנה (הגישה משם, אגב, אומצה בישראל בעניין UTC בידי בית המשפט המחוזי אך נדחתה בפועל על ידי רשם הפטנטים בפסיקות מאוחרות יותר. ראו דיון על פטנטים בתוכנה בישראל).
לאחר הטרילוגיה ההיא, קולו של בית המשפט העליון נדם בסוגיה והוא השאיר לערכאת הערעורים הפדראלית לפתח את הדין. בשנת 1998 ערכאת הערעור קבעה בעניין סטייט סטריט כי יש מקום ליתן פטנט כאשר לתהליך יש תוצאה שהיא "מועילה, קונקרטית ומוחשית". באותו עניין נדונה המצאה שהיתה בבחינת שיטה לעשיית עסקים הממומשת בתוכנה.
פסק הדין ההוא הלהיב והפחיד את השחקנים השונים בתעשייה. בקשות לפטנט בגין שיטות לעשיית עסקים החלו לזרום לכיוון משרד הפטנטים האמריקאי, וקיטונות של ביקורת נשמעו על הפסיקה ההיא ועל הקלות שבה עיבוד נתונים שהיה ידוע, כאשר הוא מיושם על פרמטרים עסקיים חדשים, זוכה להגנת הפטנטים (ראו, למשל, הדוגמה בסרט זה).
עניין בילסקי – יריית הפתיחה
בשנת 2008 הגיעה עניינו של מר בילסקי לערכאת הערעור הפדראלית. ערכאה זו החליטה לדון בעניינו בהרכב מלא (en banc) ופסק הדין שנתנה קבע כי אף ששיטות לעשיית עסקים והמצאות תוכנה אינן מוחרגות א-פריורית מדיני הפטנטים, הרי שלא כל סדרה של צעדים מהווה תהליך הניתן להגנה בפטנטים. תהליך שדיני הפטנטים מדברים בו, נקבע, הוא תהליך הקשור למכונה מסוימת או לחלופין תהליך המבצע טרנספורמציה בעולם המוחשי. מבחן זה, המכונה Machine or Transformation (או בקצרה – M-o-T), נקבע הינו המבחן הבלעדי שבאמצעותו יש לבדוק אם תביעה לשיטה היא אכן התהליך בו סעיף 101 לחוק מדבר. מקורו של המבחן הזה, באמירותיו של בית המשפט העליון בעניין דיהר. עוד קבעה ערכאת הערעור כי המבחן של סטייט סטריט הינו מבחן רחב יתר על המידה, ואין הוא המבחן הנכון.
אף שהתביעות בבקשה של בילסקי דיברו בגידור סיכונים בעת השקעה בסחורות (commodities) – כלומר פטנט בגין שיטה לעשיית עסקים – רבים ראו בפסיקת ערכאת הערעור כמצמצמת משמעותית את האפשרות לזכות לפטנט בגין המצאה שעיקרה תוכנה. פסקי הדין שהגיעו בעקבות אותה פסיקה לא היו אחידים באשר לשאלה אם היותו של תהליך מבוצע על ידי מחשב רגיל (general purpose computer) מספק את חלק המכונה במבחן M-o-T. עם זאת, משרד הפטנטים האמריקאי סבר כי התשובה לשאלה זו חיובית, והעביר בקשות לפטנט שעמדו בדרישה קלילה זו.
בית המשפט העליון
בשנת 2009 בית המשפט העליון הסכים לשמוע את הטענות בתיק. בגלל חולשתה של האמצאה של בילסקי, אשר נוסחה בקווים כלליים למדי, רבים חששו שמא כוונתו של בית המשפט העליון לחסום את דרכן של שיטות לעשיית עסקים ואף אמצאות תוכנה מלזכות בהגנה פטנטית. בדיון בעל-פה שנערך, התמונה לא נראתה שונה, כאשר בא-כוחו של בילסקי נשאל לדעתו על האפשרות לזכות בהגנת פטנט לשיטות ללחישה לסוסים.
You know, you mention that there are all these — these new areas that didn’t exist in the past because of modern business and what-not, but there are also areas that existed in the past that don’t exist today. Let’s take training horses. Don’t you think that — that some people, horse whisperers or others, had some, you know, some insights into the best way to train horses? And that should have been patentable on your theory
העיכוב בפסק-הדין, שהוא הארוך ביותר שידענו בתיקי פטנטים בעליון האמריקאי, אף הוא לא עודד את רוחם של אנשי התעשייה. יתרה מכך, דווח כי פסק הדין ממתין לכתיבתו על ידי השופט סטיבנס, אשר התנגד לפסק הדין בעניין דיהר ואשר רבים האמינו כי הוא מתנגד לפטנטים בתוכנה ובשיטות לעשיית עסקים.
פסק הדין
כגודל הציפייה, כך גודל האכזבה. בעניינו של בילסקי, דעתם של השופטים היתה אחידה – אין מדובר בהמצאה הראויה להגנת פטנט.
נקודת המוצא, שב בית המשפט העליון ואמר, היא כי המצאה בגדרו של סעיף 101 אינה יכולה להיות רעיון אבסטרקטי. מנקודת מוצא זו הכל נגזר. מבחן M-o-T אינו המבחן הבלעדי שכן הוא אינו בוחן אם התהליך הינו רעיון גרידא או דבר מעבר לכך. עם זאת, נקבע, מדובר במבחן מועיל שיכול לרמוז אודות פטנטביליות. למעשה, מפסק-הדין כלל לא ברור כי המבחן הזה הינו מבחן מספק. כלומר, מבחן שאם עומדים בו אזי השיטה עומדת בדרישות סעיף 101 לחוק. כל שנרמז הוא שמדובר באינדיקציה באשר לפטנטביליות. הא ותו לאו.
בית המשפט העליון הכריע חד משמעית ובקול אחיד כי המבחן שנקבע בסטייט סטריט היה מבחן שגוי ורחב יתר על המידה. לא די בכך שיש תוצאה מועילה, קונקרטית ומוחשית בכדי שיהיה מדובר בתהליך ראוי להגנה. יש לוודא כי אין מדובר ברעיון אבסטרקטי.
דעת הרוב קבעה כי שיטות לעשיית עסקים ואמצאות תוכנה אינן א-פריורית מנועות מקבלת הגנה על ידי פטנט. ההמצאה צריכה להיות דבר מעבר לרעיון אבסטרקטי. אמצאתו של בליסקי, נקבע, אינה אלא רעיון שכזה.
דעת המיעוט, שהיא חסרת כל תוקף משפטי, גרסה כי שיטה לעשיית עסקים אינה יכולה לחסות בצלו של פטנט. דעת המיעוט, אגב, נכתבה בידי השופט סטיבנס, והיא ארוכה ומפורטת. עיקר המחלוקת בין דעת המיעוט לדעת הרוב נגעה לשאלת פרשנות הוראת חוק. בעוד שדעת הרוב ראתה בתיקון לחוק אשר מגביל את האפשרות לאכוף פטנטים בגין שיטות לעשיית עסקים כהצהרה מפורשת מהמחוקק שפטנטים כאלו קיימים, דעת המיעוט פנתה להיסטוריה החקיקתית והראתה כי אותו תיקון נועד לצמצם את המשמעות של פסק הדין בעניין סטייט סטריט. השופט סטיבנס הצביע על פרדוקס לוגי שנוצר לכאורה כאשר ביטול הוראת החוק המצמצמת תבטל את המקור היחיד להרחבה שמאפשרת הגנה על שיטות לעשיית עסקים. כלומר, ביטול הוראת החוק המצמצמת מתוך כוונה להרחיב, תביא לצמצום. או במילים אחרות: ההוראה המצמצמת היא שנמצאה מרחיבה, הלכה למעשה, את תכולת דיני הפטנטים.
משמעות
בית המשפט העליון אמר את דברו. אך מהו אותו דבר שנאמר? בית המשפט העליון חזר על הקטגוריות המנועות ממתן פטנט, מבלי להגדיר ולו מבחן אחד בכדי לאפשר לזהות אם המצאה נופלת לגדרן של אותן קטגוריות. מהו רעיון אבסטרקטי וכיצד הוא נבדל מאמצאה ראויה לפטנט? על שאלה זו בית המשפט אינו עונה.
בית המשפט מחזיר את הגלגל לאחור, לשנות ה-80, למצב ששרר לאחר פסק הדין בעניין דיהר. ההתפתחות המשפטית של שלושים השנים שלאחר מכן לא מצאו חן בעיני בית המשפט העליון. באבחת יד – הוא ביטל אותן, והורה לערכאות שתחתיו לפתח את הדין מחדש. בתקווה שהפעם הן יעשו זאת כשורה.
הפסיקה בעניין בילסקי היתה פסיקה חשובה, אף אם היא איננה ברורה דיה. הקביעה העקרונית והחשובה היא כי אין קטגוריות תוכניות – דוגמת תוכנה או שיטה לעשיית עסקים – האסורות לפטנט. כלומר, בעלי המקצוע מתחום הפטנטים לא יוכלו לשלוח ממציאים לדרכם רק משום שהם המציאו המצאה מתחום זה או אחר. יהיה עלינו לנסות ולהבין אם מדובר בהמצאה קונקרטית או ברעיון אבסטרקטי. במקרים גבולייים, נוכל להמשיך ולהשתמש במבחן ה-M-o-T למתן אינדיקציה: האם מדובר בשיטה הקשורה עם מכונה מסוימת? האם ישנו שינוי במצב של דבר מה מוחשי כתוצאה מהשיטה?
היקף ההגנה שדיני הפטנטים מעניקים כיום לאחר פסק הדין הוא צר יותר משהיה לאחר סטייט סטריט, רחב יותר משהיה לאחר פסק הדין של ערכאת הערעור בעניין בילסקי, ודומה לזה שהיה בשנות ה-80 לאחר עניין דיהר.
בחינת פטנטים לאור בילסקי
משרד הפטנטים האמריקאי הוציא הוראות חדשות לבוחנים לאור פסק הדין, ולפיהן הוא ממשיך להשתמש במבחן M-o-T כמבחן העיקרי לצורך סעיף 101. עם זאת, אין מדובר במבחן משני והמבחן העיקרי הוא מבחן הרעיון האבסטרקטי:
If a claimed method does not meet the machine-or-transformation test, the examiner should reject the claim under section 101 unless there is a clear indication that the method is not directed to an abstract idea. If a claim is rejected under section 101 on the basis that it is drawn to an abstract idea, the applicant then has the opportunity to explain why the claimed method is not drawn to an abstract idea.
בהערת צד, ראוי לשים לב כי ישנו חשש שההוראה הזו אינה חוקית שכן היא מעבירה את נטל ההוכחה לכתפי מבקש הפטנט עוד בטרם הבוחן גיבש טיעון המוכיח על פניו prima facie כי הבקשה אינה עומדת בדרישות סעיף 101 לחוק. הבחנה זו אינה הבחנה שלי בלבד. רבים נוספים שמו לב לבעייתיות זו (ראו למשל כאן וכאן). נותר לנו רק להמתין ולראות כיצד יתמודד משרד הפטנטים עם הטענה הזו לכשתועלה.
לסיכום, פסק הדין בעניין בילסקי חזר וקבע כי אין פטנטים על רעיונות אבסטרקטיים. ככל שישנה המצאה שאינה רעיון אבסטרקטי טהור, היא תוכל לזכות בהגנה באמצעות דיני הפטנטים. פסק הדין מוחק שנים של תקדימים משפטיים שהיו שגויים לטעמו של בית המשפט. שופטי בית המשפט העליון הכניסו את כולנו למכונית הדלוריאן, כיוונו את התאריך לשנת 1981 יום אחרי מתן פסק הדין בעניין דיהר, והחזירו אותנו שלושים שנים לאחור. עכשיו המשימה של כולנו, היא להגיעה בחזרה לעתיד, ולקוות שהפעם, we will get it right.
2

פטנטים בתוכנה – הגרסה של ניו זילנד

על פי הדיווח בלנמגזין, ניו זילנד לקראת ביטול פטנטים בתוכנה. כיוון שאינני בקיא בפרטים ואף אינני מתיימר להכיר את הדין הניו זילנדי בנושא, לא אוכל לעמוד בהרחבה על המצב המשפטי שם. עם זאת, נוסח החוק, כפי שהוא מצוטט בלנמגזין לא היה נראה לי יוצא דופן מהמוכר לי.

סעיף 15 להצעת החוק קובע:
15. Other exclusions
(1) Human beings, and biological processes for their generation, are not patentable inventions.

(2) An invention of a method of treatment of human beings by surgery or therapy is not a patentable invention.


(3) An invention of a method of diagnosis practised on human beings is not a patentable invention.


(3A) A computer program is not a patentable invention.


(4) A plant variety is not a patentable invention.


(5) For the purposes of subsection (4), plant variety has the same meaning as that given to the term variety in section 2 of the Plant Variety Rights Act 1987.

כלומר, החוק מחריג תוכניות מחשב וקובע כי הן אינן המצאות כשירות לפטנט. ההחרגה הזו אינה יחידה במינה, והיא מזכירה את ההחרגה באמנה האירופאית. סעיף 52 לאמנה, שכותרתו Patentable inventions קובע:

(2) The following in particular shall not be regarded as inventions within the meaning of paragraph 1:
(a) discoveries, scientific theories and mathematical methods;
(b) aesthetic creations;
(c) schemes, rules and methods for performing mental acts, playing games or doing business, and programs for computers;
(d) presentations of information.

בסעיף קטן (3) מבהירה האמנה כי ההחרגות שלעיל תקפות רק כאשר ההמצאה כולה נופלת לאחת הקטגוריות. או בלשון האמנה:

(3) The provisions of paragraph 2 shall exclude patentability of the subject-matter or activities referred to in that provision only to the extent to which a European patent application or European patent relates to such subject-matter or activities as such.
בפועל, בזכות או באשמת סייג זה (תלוי מה נקודת המוצא המוסרית/תועלתנית שלכם לגבי פטנטים בתוכנה) ניתנים באירופה פטנטים על המצאות תוכנה, בלבד שאין מדובר בתוכנה לבדה.
סייג זה המצמצם את תכולת החריג, לטעמי, דומה לסייג אליו נרמז בלינמגזין בדבר מערכות משובצות מחשב. כלומר, כל עוד מדובר בהמצאה שהיא תוכנה בלבד – אין מקום לקבל פטנט. אך כאשר מדובר בהמצאה שרכיב אחד שלה הינו תוכנה – הרי שהחריג אינו חל. כיוון שכך, וכיוון שתוכנה לעולם אינה עושה דבר מבלי שחומרה תקרא אותה ותפעל על פי הוראותיה, ההחרגות הללו אינן יכולות להספיק. המצאת תוכנה, כפי שהגדרתי בעבר, לעולם אינה רק התוכנה, כי אם התהליך שמתבצע על ידי המכונה המפעילה את התוכנה; או המכשיר שפועל על פי הוראות התוכנה.
בהערת אגב – אעיר לפני שיוער לי – ברור לי שבמונח "מערכות משובצות מחשב" יש מטען פרשני לא פשוט. אנשים עשויים לחשוב שמחשב בייתי אינו מערכת משובצת מחשב, אך סורק MRI שמופעל על ידי תוכנה הוא אכן מערכת שכזו. קווי הגבול הללו הם קשים לשרטוט. עם זאת, כאשר המונח החוקי אינו computer אלא computer program הרי שכאשר תוכנית המחשב אינה עומדת לבדה אלא היא משמשת מכונה – computer – לביצוע פעולות, הרי שלטעמי, (ולפי הפסיקה האירופאית) מדובר במערכת משובצת מחשב.
אני סבור כי לעולם תוכנה לבדה לא יכולה לזכות לפטנט שכן לתוכנה אין אפשרות לבצע כל פונקציה ללא מערכת שפועלת על פי הוראותיה. כיוון שכך, חריגים כדוגמת אלו הנמנים לעיל נראים לי ראויים. תוכנה, כשהיא עומדת לבדה, אינה עושה דבר. ככזו, היא אינה מועילה, בלשון חוק הפטנטים הישראלי, ואינה ראויה להגנה מכוח דיני הפטנטים.
ותודה לליאור קפלן על ההפניה למקור.
3

פסיקה: גם פרוביזיונאל יכול להיות פטנט צוללת

בעניין In re Giacominiקבע בית המשפט לערעורים הלכה חשובה באשר לתכולתו של סעיף 102(e) לחוק הפטנטים האמריקאי.

סעיף 102 עוסק בזיהוי פריטי ידע קודם שעשויים לשלול חדשנות והתקדמות המצאתית של בקשת פטנט נבחנת. בסעיף קטן e נקבע:
the invention was described in – (1) an application for patent, published under section 122(b), by another filed in the United States before the invention by the applicant for patent or (2) a patent granted on an application for patent by another filed in the United States before the invention by the applicant for patent, except that an international application filed under the treaty defined in section 351(a) shall have the effects for the purposes of this subsection of an application filed in the United States only if the international application designated the United States and was published under Article 21(2) of such treaty in the English language
סעיף זה מסמיך את בוחן הפטנטים לשלול את חדשנות המצאה נתבעת עקב קיומה של בקשה לפטנט שנתפרסמה או פטנט שניתן על בסיס בקשה לפטנט, ובלבד שהבקשה הוגשה לרשם הפטנטים האמריקאי בטרם המצאת ההמצאה על ידי מבקש ההמצאה הנתבעת. במילים אחרות, שאולי יפשטו את העניין למי שאינו מכיר את הסוגיה – בקשת פטנט של פלוני עשויה להישלל גם על ידי מסמך סודי שלא פורסם ושלא היה יכול להיות ידוע למגיש הבקשה בעת שהגיש אותה. משום כך, יש המכנים פריטי ידע קודם כאלו כ"פטנטי צוללת" או כ"ידע קודם סודי", שבקשות מתאימות הוגשו בעבר, והן סודיות ביום הגשת הבקשה של פלוני, ועם זאת הן עשויות לשלול את חדשנות המצאתו של פלוני או את ההתקדמות ההמצאתית שבה.
משום קיומם של "פטנטי צוללת" אלו, אין ולא יכול להיות חיפוש פטנטים שנערך בעת הגשת הבקשה שיהיה מקיף ומלא.
במקרה שנדון בפני בית המשפט לערעורים עמד "פטנט צוללת" שכזה, אשר הוגש כבקשת פטנט רגילה בארצות הברית לאחר הגשת הבקשה של גיאקומיני. עם זאת, בקשת הפטנט ההיא נסמכה על בקשת פטנט פרוביזינאל אשר הוגשה לפני המועד הרלוונטי.
כיוון שכך, בית המשפט נדרש לשאלה האם בקשת פרוביזיונאל עשויה להוות אף היא פטנט צוללת. לכך השיב בית המשפט בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים – כן. החלטה זו נסמכה על פסיקה קודמת שבה הוכר פטנט צוללת שתבע דין קדימה מבקשה אחרת. בית המשפט קבע כין אין נפקא מינה אם נתבע דין קדימה מבקשת פטנט רגילה או מבקשת פרוביזיונאל. כך או כך, על בקשת הבסיס להיות מוגשת בארצות הברית, בבקשה שמתארת בצורה מספקת את ההמצאה.
(מקור: Patently-O)
8

פטנטים בתוכנה באירופה

כשמשווים את דיני הפטנטים באירופה עם אלו שבארצות הברית, נהוג לומר כי האירופאים מקשים על קבלת פטנטי תוכנה. אכן, סעיף פרטני באמנה האירופאית אוסר על מתן פטנטים בגין תוכנה לכשעצמה, וזאת לעומת המצב בארצות הברית שם פטנטים אמורים להינתן בגין כל מעשה אדם חדש תחת השמש. שתי החלטות שמגיעות מהיבשת מעוררות ספק אם ישנו שוני אמיתי בגישה בין האמריקאים לאירופאים באשר לאפשרות להגן על אמצאת תוכנה בפטנט (ראו כאן לדיון במושג אמצאת תוכנה).

תיחום הדיון
העניין בו אני דן בפוסט זה הוא עצם האפשרות לקבל פטנט על תוכנה. במילים אחרות: האם אמצאה שעניינה תוכנת מחשב נכללת, מבחינת subject matter, תחת אמצאה שניתן לקבל בגינה פטנט. הדיון זהה לדיון אם אמצאת תוכנה נכללת בגדרו של סעיף 3 לחוק הפטנטים הישראלי או לסעיף 101 לחוק הפטנטים האמריקאי. בנוסח האמנה האירופאית, אנו בוחנים האם אמצאת תוכנה עוברת את המשוכה הקבועה בסעיף 52 לאמנה.
גרמניה
בית המשפט העליון הגרמני נדרש לבקשת פטנט בתוכנה אשר סורבה (DE10232674 של סיימנס, אשר הוגשה ביום 18.7.2002). הבקשה מתארת מערכת שרת-לקוח שבה תוכנת השרת מייצרת קובץ מובנה (דוגמת HTML או XML) ומעבירה אותו ללקוח. בית המשפט העליון הגרמני קבע כי כיוון שמדובר במערכת אשר נועדה לפתור בעיה טכנית מוחשית – כמות משאבים מוגבלת בשרת המוקצת לטובת יצירת הקובץ האמור – הרי שיש לה אפקט טכני. משכך אין מדובר באמצאה המהווה תוכנה לכשעצמה המנועה מקבלת פטנט נוכח הוראות החוק הגרמני והאמנה האירופאית. לאור קביעה זו, נפסק כי האמצאה יכול שתהיה מושא לפטנט ובית המשפט החזיר את הדיון לערכאה התחתונה בכדי שתדון בסוגיות אחרות הנוגעות לפטנטביליות, ובראשן – חדשנות והתקדמות המצאתית.

המשמעות של פסיקה זו ברורה – די לתוכנה שיהיה לה אפקט טכני הקשור בחומרה בכדי שהיא תעבור את רף הכניסה אל היכל הפטנטבליות של הדין הגרמי. על דרך הכלל, אמצאות תוכנה פותרות בעיות טכניות – שיפור ביצועים, ייעול השימוש בזיכרון, ביצוע חישוב בצורה מבוזרת, הקטנת רוחב פס נדרש וכדומה. כיוון שכך, הדרישה לפי הדין הגרמני שלאמצאה יהיה אפקט טכני כלשהו מתבררת כמשוכה נמוכה למדי.
אך אם בגרמניה נראה שהמשוכה נמוכה, באירופה היא כמעט אינה קיימת עוד.

אירופה

בית הדין המורחב לערעורים דן בסוגיה שהפנתה אליו נשיאת משרד הפטנטים האירופאי, וקבע כי אין סתירה בפסיקות השונות בבתי הדין האירופאיים. אף שהנשיאה הצביעה על שתי פסיקות נוגדות העוסקות בשאלה האם תוצר תוכנה (computer program product) יכול להיות מוגן על ידי פטנט, בית הדין קבע כי מדובר בהתפתחות טבעית של הדין. מבחינה פורמאלית, בית הדין מיאן לבחון את הסוגיה, אך בפועל הוא בחן את הפסיקות השונות והסביר את המצב המשפטי כפי שהוא היום לפי הדין האירופאי.
תוצר תוכנה הוא למעשה מדיית מחשב שעל גבה מעוגנות הוראות למחשב לפעול. בארצות הברית תוצר התוכנה הוכר כפטנטבילי לאחר פסק דין מפורסם In re Beauregard, 53 F.3d 1583 (Fed. Cir. 1995) שעל שמו קרויות עד היום תביעות לתוצר תוכנה: תביעות Beauregard. באירופה, לעומת זאת, תוכנה לכשעצמה לא יכולה לחסות בצל הגנת הפטנט. בכדי שאמצאה כלשהי תזכה להגנה באירופה עליה להיות קשורה באפקט טכנולוגי כלשהו.
בעניין T 1173/97 נקבע כי לא די באפקט הטכנולוגי הרגיל של הפעלת המחשב על ידי תוצר התוכנה, אלא יש להראות כי בעת הפעלת המחשב על ידי תוצר התוכנה מתקבל אפקט טכנולוגי נוסף. בפסק דין מאוחר יותר, T 424/03, נקבע כי די בהגדרת האמצאה כתוצר תוכנה בכדי שהיא תחמוק מהחריג העוסק בתוכנה לכשעצמה.
בית הדין המורחב בחן שתי פסיקות אלו וקבע כי הן אינן סותרות. נהפוך הוא – ההחלטה הראשונה שדרשה אפקט נוסף חתרה תחת הנימוקים שנמצאו בה שאומרים שאין לדרוש חדשנות או התקדמות המצאתית לבחינת השאלה המדוברת. כיוון שכך, פסק הדין השני שבו נקבע כי די באפקט הטכנולוגי ה"רגיל" שקיים בעת שימוש בתוצר מחשב, מאמץ את הנימוקים של פסק הדין הראשון, ואף שהתוצאות שונות, בית הדין המורחב לא ראה בכך סתירה המאפשרת לו לבחון את הסוגיה מחדש. בית הדין הוסיף וקבע כי מדובר בהפתחות רגילה של הדין שאינה מקימה לו סמכות לדון בסוגיה בהרכב מורחב.
פסיקה זו מבהירה כי האירופאיים והאמריקאים אינם כה שונים כפי שלעיתים נדמה. אומנם, השאלה המדוברת – patentable subject matter – אינה סוף פסוק והדין האירופאי, בניגוד לאמריקאי, דורש כי ההתקדמות ההמצאתית הגלומה באמצאה תהיה קשורה באפקט טכנולוגי שבה, ולא באלמנטים שאינם טכנולוגיים. עם זאת, המשוכה המקובעת בחוק האירופאי בסעיף 52כמעט אויינה באירופה ונדמה כי בית הדין האירופאי אינו רואה בכך בעיה.
בית הדין המורחב העיר כי כיוון שתביעה למדיית מחשב היא אמצאה שיכול ותהיה פטנטבילית, הרי שהגבלת המדיה בכך שמוטבעות עליה פקודות מחשב מהווה סוג מדיה מוגבל יותר שהוא בוודאי, על דרך של קל וחומר, פטנטבילי. עם זאת, בית הדין העלה לאוויר טענה מעניינית – ייתכן שכיוון שמדיה הקריאה על ידי מחשב היא מונח גנרי כל כך, יש להתעלם מהאלמנט הנתבע הזה, וזאת בניגוד למשל לתביעה לדיסק בלו-ריי שעל גביו מוטבעות שורות קוד. עם זאת, בית הדין קבע כי אין בנמצא פסיקה התומכת בטענה זו וכיוון שכך הוא זנח אותה. יודגש, בית הדין במתכונת שבה התכנס לא יכל לדון בשאלה זו אלמלא היא נובעת מסתירות שבפסיקות קודמות. כלומר, אם תועלה טענה זו בפני הערכאה הרגילה של בית הדין היא תיבחן גם תיבחן.
(פסק הדין האירופאי G 03/08)
(לקריאה נוספת פוסטים ב-Patenlty-O, וב-IP::JUR)
0

הצעות חוק: פרסום יומן הפטנטים באינטרנט והפיכת רשות הפטנטים לרשות בינלאומית לחיפוש

רשות הפטנטים פרסמה שני תזכירי חוק חדשים והעמידה אותם לעיון הציבור לשם קבלת הערות.
הצעת החוק הראשונה – הצעת חוק הפטנטים (תיקון ביטול חובת פרסום ברשומות) – מבטלת את חובת הפרסום של הרשות ברשומות (הפרסום הרשמי של מדינת ישראל). תחת זאת, הפרטים יפורסמו באתר האינטרנט של הרשם. בין היתר, מפרסומים ביומן הפטנטים פרטי בקשות שהוגשו, פרטי בקשות שהתקבלו, פרטי פטנטים שהונפקו, מספרי פטנטים שפקעו או שהוחזרו לתוקף ועוד. יומן הפטנטים והמדגמים האחרון 09/2009 כולל מעל ל-350 עמודים הנוגעים לפטנטים וכ-20 עמודים הנוגעים למדגמים, כך שנראה שמדובר בחסכון אמיתי בדפים. כמו כן, בדברי ההסבר הוטעם כי עקב הצורך להדפיס את יומן הפטנטים והמדגמים, המכיל נפח גדול של פרסומים, נגרמים עיכובים בפרסום. הצעת החוק באה לפשט את הפרוצדורה הזו, ולהעביר את הפרסום של היומן לגרסה מקוונת בלבד.
הצעת החוק השנייה – הצעת חוק הפטנטים (תיקון – רשות בינלאומית לחיפוש ולבחינה מקדימה) – מסמיכה את הרשות להיות Internation Searching Authority (או בקיצור, ISA) לצורך אמנת ה-PCT. כפי שדיווחתי בעבר, רשות הפטנטים הישראלית עתידה להפוך למרכז חיפוש של WIPO. במסגרת תפקידה זה, הרשות תקבל בקשות PCT, תערוך חיפוש לפרסומי ידע קודם הרלוונטיים להמצאה ותנפיק דוח חיפוש מתאים, וכן תבצע הליך אופציונאלי של בחינה מקדימה (Preliminary examination) שבו תחווה דעתה באשר לחדשנות, להתקדמות ההמצאתית וליכולת השימוש התעשייתי באמצאה, כפי שנוסחה בבקשת ה-PCT.
הצעת חוק זו עתידה לשנות בחוק את שמה של רשות הפטנטים מהשם הישן "לשכת הפטנטים" לשם החדש "רשות הפטנטים", אשר נקבע בהחלטת ממשלה משנת 2006.
הציבור מוזמן להעיר הערותיו להצעות אלו עד ליום 3.6.2010.
תגיות: , ,
5

אמצאות שירות וחובת ההודעה

חוק הפטנטים מכיר בכך שלא אחת, אמצאות מומצאות במהלך עבודתו של אדם. באותו מצב, למי שייכת האמצאה – לעובד שהגה מעצמו את האמצאה או למעביד ששילם בעבור ההון האנושי של העובד?
סעיף 132(א) לחוק הפטנטים בא לפתור את הסוגיה:
אמצאה של עובד, שהגיע אליה עקב שירותו ובתקופת שירותו (להלן – אמצאת שירות), תקום לקנין מעבידו, אם אין ביניהם הסכם אחר לענין זה, זולת אם ויתר המעביד על האמצאה תוך ששה חדשים מיום שנמסרה לו ההודעה לפי סעיף 131.

בכדי שאמצאה של עובד תחשב אמצאת שירות, ואז היא תהיה בבעלותו של המעביד, עליה לעמוד בשני מבחנים מצטברים. המבחן הראשון – על האמצאה להגיעה לעובד עקב שירותו. כלומר, אמצאה שהמציא אדם המועסק כחוקר, בתחום מחקרו, בוודאי תעמוד בקריטיריון זה. אמצאה בתחום הכימיה של עובד בחברה המתמחה בתוכנה היא ככל הנראה לא המצאה שהגיע אליו עקב שירותו. באשר למקרי הביניים, בהם מדובר באמצאות הקשורות לתחום עיסוק העובד, אף שאין הגדרת תפקידו כוללת המצאת אמצאות, לשון החוק רחבה דיה בכדי לכלול גם אותן, ובלבד שישנו קשר בין האמצאה לבין העבודה והגדרת תפקידו של העובד.

המבחן השני בו האמצאה צריכה לעמוד היא שהיא הומצאה בתקופת שירותו של העובד. תקופת שירותו כוללת את זמן העבודה, אך לא רק. אמצאות רבות מומצאות לא בתוך כותלי המפעל. כך למשל, ארכימדס היה טרוד במציאת שיטה לבדיקה שכתר המלך עשוי מזהב טהור. את הפתרון הוא גילה לא במהלך יום עבודתו, אלא כאשר שהה במרחצאות. רגע ה"אאוריקה" מתרחש פעמים רבות בשעות הערב, לאחר שהמולת היום שכחה. חוק הפטנטים מכיר באמת זו, ומעמיד את אותן האמצאות שמומצאות במהלך השירות, אף אם לא בזמן העבודה, לקניינו של המעביד.
כפי שלשון החוק מלמדת, העובד והמעסיק יכולים להגיע להסכמה אחרת ולסטות מהסדר ברירת המחדל שהחוק מקים. כך למשל, הם יכולים להחליט שהבעלות באמצאת שירות תהיה של העובד בלבד, תהיה משותפת לפי חלוקת אחוזים מוסכמת בין העובד למעסיק ועוד.
בהעדר הסכמה שכזו, החוק מעניק את אמצאת השירות למעביד, אלא אם הוא ויתר עליה, ואז היא תהיה בבעלותו של העובד.
אך כיצד ידע המעביד כי יש לו קניין באמצאת שירות? הפתרון שהחוק מקים הוא על דרך היידוע. סעיף 131 לחוק הפטנטים קובע:
עובד חייב להודיע למעבידו בכתב על כל אמצאה שהגיע אליה עקב שירותו או בתקופת שירותו, סמוך ככל האפשר לאחר שהמציא אותה, וכן על כל בקשת-פטנט שהגיש.
יודגש, העובד אינו חייב להודיע רק על קיומה של אמצאת שירות. עליו להודיע על כל אמצאה שהומצאה עקב שירותו וכן על כל אמצאה שהומצאה בתקופת שירותו. כלומר, על העובד להודיע גם על אמצאות אשר אינן אמצאות שירות כיוון שאינן עומדות בשני המבחנים המצטברים. חובת היידוע בדבר קיומן של אמצאות אשר מקיימות את אחד משני המבחנים המצטברים נועדה לאפשר למעסיק להיות מודע לקיומן של אמצאות שירות, גם כאשר העובד אינו סבור שמדובר באמצאות כאלו.
אתן דוגמה אשר תבהיר את הנקודה. עובד אשר התפטר מעבודתו במעבדת מחקר של חברת סלולאר, עוזב את עבודתו ולמחרת ממציא פרוטוקול תקשורת חדש לתקשורת סלולארית יעילה יותר. העובד סבור כי מדובר באמצאה שאינה אמצאת שירות שכן היא לא הומצאה בתקופת שירותו. המעסיק, לעומתו, עשוי להטיל ספק במועד הנטען של האמצאה – האם לא יתכן שהעובד המציא את האמצאה עוד בתקופת העסקתו ומשום כך החליט להתפטר ולצעוד בדרך עצמאית? דוגמה אחרת תהיה אמצאה של עובד באותה מעבדת מחקר אשר ממציא פרוטוקול תקשורת הנעזר בתשתית של רשת חשמל. העובד אומנם סבור כי אין מדובר באמצאה אשר הגיע אליו עקב שירותו כיוון שמדובר בתחום שונה מתחום עבודתו, ואולם המעסיק עשוי לסבור אחרת. כך למשל, יתכן שהאמצאה מתבססת על עקרונות שנלמדו במהלך העבודה הרגיל, במסגרת הרצאות העשרה במעבדה וכיוצא באלה.
בכדי לאפשר למעסיק לדעת כי ישנה אמצאה שיתכן והיא אמצאת שירות, החוק מחייב את העובד להודיע למעביד על אמצאות ועל בקשות לפטנט גם כאשר מדובר לשיטתו של העובד באמצאות שאינן אמצאות שירות.
סעיף 137 לחוק, אגב, מקים חובה על עובדי מדינה להודיע על כל אמצאה שהומצאה במהלך שירותם או על אמצאות שהמציאו תוך שנה מסיום העסקתם ובלבד שהאמצאות בתחום תפקידם או בתחום פעילות היחידות שבהן הועסקו. אי עמידה בחובה זו מהווה עבירה פלילית שהעונש בגינה הוא מאסר של עד שנתיים. לעומתה, החובה הכללית לפי סעיף 131 היא חובה שהפרתה עשויה להוות עוולה אזרחית כלפי המעסיק.
לסיכום, בפוסט זה עסקתי באמצאת השירות. הסברתי מהי אמצאת שירות ומתי קמה חובה לעובד להודיע על אמצאות שהמציא למעסיקו.
פוסט זה נכתב בתגובה לשאלה שנשאלתי על ידי המגיב יואב בפוסט "אמצאת שירות ותגמול הוגן"
10

משטר הפטנטים האמריקאי – מעבר מזכות קניינית לזכות מעין-נזיקית

בארצות הברית החל מעבר ממשטר שבו זכות הפטנט זוכה למעמד קנייני לזכות נחותה המקבלת סממנים של זכות נזיקית בלבד.

בית המשפט העליון האמריקאי קבע הלכה בעניין (eBay v. MercExchange LLC 547 US 388 (2006 בדבר המקרים בהם זכאי בעל פטנט אשר הופר לצו המונע מהמפר להמשיך ולהפר את הזכות שלו.

החוק האמריקאי אינו מדבר בצווי מניעה. המקור החוקי לצווים אלו הינו מקור של דיני היושר – Equity – אשר מעניקים זכויות וחובות שלא מכוח החוק החרות. בית המשפט העליון, אשר דן במספר זעום של תיקים כל שנה, בחר לעסוק בשאלה מהם המבחנים שאותם יש להחיל מקום בו מתבקש צו מניעה קבוע כנגד מפר פטנט.
בערכאה הדיונית, בבית המשפט המחוזי, נדחתה בקשתו של בעל הפטנט (MercExchange) לצו מניעה שכן הוא אינו מנצל את ההמצאה הגלומה בפטנט בעצמו. בערכאת הערעור הקביעה נהפכה תוך אמירה שבמקרים של הפרות פטנטים, הכלל הוא שיש להעניק צו מניעה קבוע כנגד מפר לאחר שההפרה הוכחה.
בית המשפט העליון חשב אחרת.
בית המשפט הצהיר כי צו מניעה כנגד מפר פטנט הינו צו מניעה ככל הצווים, וככזה עליו לעמוד בכללים הידועים של דיני היושר והם:
  1. בעל הפטנט יראה כי הוא סבל נזק בלתי הפיך.
  2. התרופות שהחוק מעניק אינם מספיקות לריפוי הנזק.
  3. מאזן הנוחות, בין התועלת לבעל הפטנט לנזק למפר, נוטה לטובת בעל הפטנט.
  4. האינטרס הציבורי אינו שולל מתן הצו.
כלומר, אין מקום לקבוע כלל לפיו טרולי פטנטים אינם זכאים לצווי מניעה מחד גיסא, ואין גם מקום לקבוע כי כל בעל פטנט שהופר זכאי לצו מניעה קבוע, מאידך גיסא.
קביעה זו התקבלה פה אחד בבית המשפט העליון, אך היא הובאה בשלוש דעות שונות. אחת הדעות, זו שנכתבה בידי השופט קנדי, התייחסה מפורשות לטרולי הפטנטים:
In cases now arising trial courts should bear in mind that in many instances the nature of the patent being enforced and the economic function of the patent holder present considerations quite unlike earlier cases. An industry has developed in which firms use patents not as a basis for producing and selling goods but, instead, primarily for obtaining licensing fees [...]. For these firms, an injunction, and the potentially serioussanctions arising from its violation, can be employed as abargaining tool to charge exorbitant fees to companies that seek to buy licenses to practice the patent [...] . When the patented invention is but a small component of the product the companies seek to produce and the threatof an injunction is employed simply for undue leverage in negotiations, legal damages may well be sufficient tocompensate for the infringement and an injunction maynot serve the public interest. In addition injunctive reliefmay have different consequences for the burgeoning num-ber of patents over business methods, which were not ofmuch economic and legal significance in earlier times. The potential vagueness and suspect validity of some of these patents may affect the calculus under the four-factor test

הפסיקה האמריקאית אכן מתבססת על הדין שם. עם זאת, השינוי דה-פאקטו בפסיקה זו הביא לשינוי מהותי בדיני הפטנטים. ממצב שבו פטנט זכה למעמד קנייני טהור, מעמדו נשחק ואין עוד מדובר בזכות בעלת מעמד גבוה כבעבר. זכות קניינית חלה כלפי כולא עלמא, ועל הכל לכבד אותה. בעל מקרקעין שגבולו הושג, אינו צריך להסביר מה הנזק שנגרם לו ולהראות שכסף לבדו לא יפצה אותו בכדי לדרוש שמשיג הגבול יצווה לעזוב את נכסו. והנה – בעל הפטנט אינו זוכה לעדנה שכזו. עליו הנטל להראות לבית המשפט כי יש מקום למנוע מהמפר להמשיך את הפרתו.

מבחינה מהותית, מפר אשר מנצל את ההמצאה בבסיס הפטנט, יכול להיות מחויב בפיצוי בגין נזקים שגרם לבעל הפטנט – נזקים כגון הפסד הכנסות בשל המכירות או הפסד תגמולים – אבל, וזה העיקר, יכול להמשיך את הפרתו. בגין הפרות עתידיות, יכול שאותו מפר יצטרך להמשיך ולשלם פיצויים, אך בית המשפט לא ימנע מבעדו להמשיך ולהפר. כך שהלכה למעשה, הדבר שקול למתן רישיון כפייה למפר בגין תגמולים שאת גובהם קובע בית המשפט.
בפועל, הפסיקה בעניין eBay יצרה מצב שבו בעל פטנט אינו זוכה בצורה אוטומטית לצו מניעה בארצות הברית, שכן אין עוד הנחה כי הוא סובל נזק בלתי הפיך רק מעצם ההפרה. עליו להראות שנגרם לו נזק שכזה בפועל. הפסד הכנסה בלבד אינו מהווה נזק שכזה. משכך, על דרך הכלל, טרולי הפטנטים וגם מי שאינם פועלים עוד בתחום בו מצוי הפטנט, זכאים לפיצויים בכסף בלבד ולא לצו מניעה.
עם זאת, ההלכה אינה מרתיעה טרולי פטנטים מלפעול. הפיצויים הנפסקים בגין הפרה עשויים להגיע לסכומים של מיליוני דולרים רבים. עם זאת, השוט שהיה בעבר בידי בעלי הפטנטים האמריקאיים, שוט שמצוי בידו של כל בעל קניין, למנוע מאחרים לפעול כל עוד הם מפרים את זכותו – לא עומדת להם כבעבר.
המצב בישראל, אם מישהו תוהה, הוא שונה בהחלט. אומנם, השיקולים במתן צו מניעה זמני הם אותם שיקולים הנובעים מדיני היושר (אף שהם מוסדרים מפורשות בתקנות סדר הדין האזרחי). אך כאשר מדובר בסעד קבוע כנגד מפר, לאחר שההפרה הוכחה כדבעי בבית המשפט – החוק החרות בישראל קובע חד משמעית – "בתביעה על הפרה זכאי התובע לסעד בדרך צו-מניעה ולפיצויים". להשקפתי, כך צריך להיות.
לסיכום, התייחסתי בפוסט זה למשמעות של פסק הדין בשל בית המשפט העליון בעניין eBay. פסק דין זה קובע כי הדין הכללי לגבי צווי מניעה חל גם באשר לצווי מניעה בפטנטים וכי אין כל הנחה אוטומטית כי בעל הפטנט סבל נזק בלתי הפיך רק מעצם ההפרה. כיוון שכך, בעל הפטנט, ובמיוחד בעל פטנט אשר אינו מנצל את ההמצאה הגלומה בפטנט שלו בעצמו, עשוי למצוא עצמו במצב שעל אף זכותו הלכאורה קניינית עומדת לרשותו רק זכות נזיקית להיפרע ממונית מהמפר.
0

סימון כוזב – הטרנד הבא

פסק דין חדש של ערכאת הערעור הפדראלי גרם לפרץ תביעות בגין סימון כוזב.

סעיף 292 לחוק האמריקאי קובע קנס בסך לא יותר מ-500 דולרים למי שמסמן את מוצריו בסימון כוזב מתוך מטרה להטעות את הציבור. סימון כוזב יכול להיות סימון מוצר במספר פטנט, תוך הפניה לפטנט וכיוצא באלה, אך גם סימון מוצר כחוסה בצלה של בקשת פטנט הנמצאת בבחינה (patent pending). בכדי לעודד את אכיפתו של סעיף זה, קבע המחוקק מנגנון של אכיפה אזרחית – תביעת Qui tam – המאפשר לכל אדם להגיש את התביעה ולהתחלק עם הממשלה בגובה הקנס שנקבע.
בעניין (The Forest Group, Inc. v. Bon Tool Co. (Fed. Cir. 2009 הפך בית המשפט הלכה ישנה בת כמעט מאה שנה, לפיה הקנס מושת בגין כל כותר המסומן בסימון כוזב. בית המשפט סטה מקביעה זו והכריע כי הקנס הוא בגין כל פריט מהכותר. כלומר, על פי ההלכה הישנה מי שסימן מוצר, ממנו מכר מיליוני פריטים, בסימון כוזב, היה חשוף לקנס בסך 500 דולרים בלבד, היום הוא חשוף לקנס מקסימלי בגובה אסטרונומי – 500 דולרים כפול מספר הפריטים שמכר.
נוכח הלכה ישנה זו הוראת חוק זו הפכה כמעט לאות מתה, ותביעות ספורות בלבד הוגשו בגין סימון כוזב, לרוב במסגרת תביעות שכנגד ולא במסגרת עצמאית.
בית המשפט בחן גם את מקור ההלכה וראה כי היא אינה רלוונטית עוד לימנו אנו. בעוד שבעבר היה מדובר בקנס מינימלי של 200 דולרים בגין כל הפרה, הרי שכיום מדובר בקנס מקסימלי. כאשר מדובר בקנס מינימלי יש היגיון לחסום את גובהו כך שהוא יהיה פרופורציונאלי לעבירה, שהרי אם בית משפט אנוס לקבוע קנס בגובה של 200 דולרים לפחות בגין כל פריט, גובה הקנס עשוי להיות עצום.
בעקבות פסיקה זו, הוצפו בתי המשפט בתביעות בגין סימון כוזב. אתר חדש שנפתח עוקב אחרי התביעות השונות, ולפי הפרסומים בו הוגשו מתחילת השנה לא פחות מ-220 תביעות – כלומר למעלה מ-50 תביעות בחודש, וזאת לעומת מספר תביעות זניח בחמישים השנים האחרונות. עיקר התביעות, כצפוי או לא כצפוי, מוגשות על ידי עורכי פטנטים אמריקאים. ברי, כי לעורך פטנטים נגישות גבוהה לפטנטים ולהחלטות רלוונטיות בנושא. כיוון שכך, הם ככל הנראה הגוף היעיל ביותר לאכוף את האיסור האמור.
התביעות הללו הוגשו אף בטרם נקבע הקנס הפרטני בעניין Bon Tool. בעניין ההוא, ערכאת הערעור החזירה את הדיון לערכאה הדיונית לקביעת גובה הקנס לאור ההלכה החדשה. הערכאה הדיונית קבעה בסוף אפריל כי גובה הקנס הינו כל ההכנסות שנוצרו בעקבות מכירת המוצרים המוסמנים. קביעה זו, אף שהיא אינה מחייבת ואינה מהווה הלכה, עשויה לעודד את גל התביעות שהרי גובה הקנס שקול למחזור שהגיע עקב מכירת המוצרים המסומנים. מכאן שלא זו בלבד שגובה הקנס המקסימלי הוא עצום, אלא שגם הקנס הצפוי בפועל יהיה גבוה.
אף שיש שרואים במגישי התביעות זן חדש של "טרולי פטנטים", אין אלא מדובר במי שממש את מטרת החוק – אכיפה אזרחית אפקטיבית של איסור הנועד להגן על הציבור.
היום כבר לא יכול להיות ספק – שנת 2010 היא לא שנה טובה לסמן בה את מוצריך בסימון שאינו סימון אמת.
2

הפטנט הברזילאי של ויאגרה יפוג ביוני השנה

בית המשפט בברזיל קבע שהפטנט של פייזר על תרופת הויאגרה יפוג במדינה בחודש יוני השנה, ולא כפי שטענה פייזר. כפי שכבר דיווחתי בעבר, טבע פתחה בהליכים לשיווק של גרסה גנרית לתרופה בארצות הברית. הפסיקה הנוכחית, אשר מתייחסת לפטנט בברזיל מלמדת כי ככל שהדבר תלוי בדיני הפטנטים, טבע תוכל להתחיל למכור בברזיל את הגרסה הגנרית שלה לתרופה החל מחודש הבא. כזכור, זכות הפטנט הינה זכות טריטוריאלית, ותוקפו של פטנט במדינה אחת אינו משפיע על תוקפו במדינה אחרת. כלומר, מהקביעה כי הפטנט הברזילאי יפוג בחודש יוני, אין להסיק כי שאר הפטנטים המקבילים לפטנט זה והמתייחסים למדינות אחרות יפוגו אף הם. הדבר תלוי בדין המקומי של כל מדינה ומדינה.

(מקור: בלומברג)
תגיות: ,
0

פסיקה: טבע הפרה פטנט תקף על תרופת פרוטליקס

חבר המשובעים אמר את דברו: הפטנט לגבי תרופת פרוטליקס של פייזר תקף ושריר. החלטת חבר המושבעים בבית המשפט הפדראלי של מחוז ניו ג'רסי מעמידה את טבע, אשר הודתה כי הפרה את הפטנט, במצב בעייתי. חבר המושבעים קבע כי על אף טענותיה של טבע (ושל הנתבעת השנייה בתיק – סאן מהודו), הפטנט תקף. הצדדים מסכימים כי ישנן עוד סוגיות מהותיות שעל השופט בתיק להחליט (בעניינים של חוק, להבדיל מעניינים של עובדה) בטרם ייקבע גובה הפיצויים שהמפרות ישלמו (אם ישלמו).

פייזר מצדה, אשר רכשה את ווית', בעלת הרישיון הייחודי בפטנט, הודיעה כי היא מתכוונת לבקש מבית המשפט פיצויים משולשים, היות שלשיטתה טבע הפרה את הפטנט ביודעין (Willful infringement). כלכליסט מדווח כי על פי הערכות מומחים בתחום, הנזק שספגה פייזר עקב ההפרה מגיע לכדי מעל למיליארד דולר. היות ועיקר הנזק נגרם על ידי טבע, חברת התרופות הגנריות הגדולה בעולם, היא נמצאת בסיכון לקבל פסיקה לפיצויים בסך עיקר סכום זה – סכום שעשוי להיות, כאמור, משולש.
מקור: רויטרס.
0

Patent Absurdity

אתם מוזמנים לראות את סרט האנטי-פטנטי-תוכנה Patent Absurdity. מדובר בסרט שמבקש להראות את הבעייתיות של פטנטים על תוכנה.

הסרט, שהופק במימון ה-FSF, מציג עמדה קוהרנטית של אלו המתנגדים לפטנטים.
היו מספר רב של דברים שאפשר להרחיב בהם ולהראות גם את הצד השני, שלמרבה הצער נעדר זכרו לחלוטין מהסרט הזה, אבל נדמה לי שהדיון הזה התקיים כבר בבלוג הזה לא אחת.
דבר אחד שאני בכל זאת רוצה לציין נוגע לפסיקה האמריקאית. הסרט מציג את התפתחות הפסיקה האמריקאית בנושא, וטוען שבתי משפט אקטיביסטים הם שאפשרו מתן פטנטים בתוכנה. שפת החוק האמריקאי היא רחבה ביותר. סעיף 101 מורה:
Whoever invents or discovers any new and useful process, machine, manufacture, or composition of matter, or any new and useful improvement thereof, may obtain a patent therefor, subject to the conditions and requirements of this title.
כפי שכבר בית המשפט העליון האמריקאי פסק, מטרת החוק לאפשר מתן פטנטים בגין "Anything new under the sun made by man". דווקא בתי המשפט הם שיצרו חריגים יש-מאין, ללא כל עיגון בלשון החוק (זאת בניגוד למצב באירופה), שאוסרים על ממציא לקבל פטנט בגין חוקי טבע, תגליות ואלגוריתמים טהורים. במצב דברים זה, קשה לי הטענה שהאקטיביסטים הם שאיפשרו מתן פטנטים על תוכנה, שכן דווקא האקטיביסטים דאגו – ובצדק – להחריג תחומים מסוימים מחוץ להישג ידם של ממציאים.
ותודה למגיב אנונימי בפוסט זה שהפנה את תשומת לבי לסרט זה.
8

תוכנית Peer to Patent לשיתוף הציבור בבחינת בקשות לפטנט תחודש

רשם הפטנטים האמריקאי הודיע כי בכוונתו לחדש את תוכנית Peer to Patent.

תוכנית Peer to Patent הינה תוכנית ניסיונית שמשרד הפטנטים האמריקאי מריץ במהלך השנתיים האחרונות. מטרת התוכנית היא לאפשר לקהל לסייע בבחינתן של בקשות פטנט, בכך שהציבור יכול להציע פרסומים השוללים חדשנות או התקדמות המצאתית של בקשת הפטנט שבבחינה. אחד העקרונות הבסיסיים של שיטת הקוד הפתוח לפיו "בהינתן מספיק עיניים בוחנות, כל הבאגים גלויים" (זה נשמע יותר טוב באנגלית) בא לידי ביטוי בתוכנית זו, בכך שהציבור מוזמן לבחון את בקשת הפטנט ולחפש בעצמו ציטוטים הפוגעים בכשירותה של הבקשה לפטנט. בצורה זו, נטען, אנשי מקצוע ומומחים בתחום יוכלו להפנות את הבוחן למקורות מידע רלוונטיים המוכרים להם. אף מניסיוני האישי, הן כממציא והן כבעל מקצוע בתחום הפטנטים, לעיתים רבות הבוחן אינו מעמיק בהבנת ההמצאה ומשכך הוא מצטט כנגד בקשות פרסומים שאינם רלוונטיים כלל. בסיוע של אנשי מקצוע, לא מן הנמנע שהבוחנים יוכלו בצורה קלה ויעילה להתמקד בעיקר. שיפור איכותו של הליך הבחינה יוביל לפטנטים איכותיים יותר. כלומר, הבקשות שיתקבלו יהיו צפויות להיות ראויות יותר למתן פטנט, ואילו בקשות שאינן מצדיקות מתן פטנט יידחו עוד בהליך הבחינה, שכן פרסומי הידע הקודמים הרלוונטיים ביותר יובאו לידיעת הבוחנים.

התוכנית נוסתה במהלך שנתיים והוקפאה בדצמבר. במתכונתה הניסיונית דובר בתוכנית אופציונאלית שמי שביקש שהבקשה שלו תיכלל בה היה צריך לפנות לרשם האמריקאי ולבקש זאת. כמו כן, התוכנית הוגבלה לתחומים טכנולוגיים מסוימים: בתחילה לתוכנה, אריכטקטורת מחשב ואבטחת מידע, ובשנה השנייה התווסף גם תחום של עיבוד מידע עיסקי.
בכנס שנערך במרץ בבית הספר למשפטים של ניו יורק (NYLS), אחד מיוזמי והוגי התוכנית, הודיע רשם הפטנטים האמריקאי, דיוויד קאפוס, כי בכוונתו להמשיך בפרוייקט לאור הצלחתו.
אז הנה קצת נתונים אמפיריים שמצאתי לגבי התוכנית:
  • מספר הבקשות שהתוכנית יכלה לקלוט- 400
  • מספר הבקשות שהתוכנית קלטה בפועל – 230
  • מספר הבקשות שהציבור לא התייחס אליהן ולא הציע כל ציטוט – 30.
  • סך כל הציטוטים שהציבור הציע במסגרת התוכנית – כ-600
  • 44% מהסוקרים היו קשורים ל-IBM, ענקית התוכנה והפטנטים, ותומכת של הפרויקט (לפחות לפי נתוני השנה הראשונה).
  • מספר הציטוטים המקסימלי שמועבר לבוחן – 10.
  • 27% מהציטוטים שהציבור הציע שימשו את הבוחנים בפועל.
  • ב-12% מהבקשות שהציבור הציע בהם ציטוטים – נמצאו ציטוטים שהבוחנים לא מצאו בכוחות עצמם.
בעיניי, לא ברור מה מידת הצלחתה של התוכנית. הנתון האחרון אומנם מראה כי רק חלק קטן מהציטוטים שהציבור הביא הוסיף על גבי מה שהבוחנים עצמם מצאו. עם זאת, התוספת הקטנה הזו מגיעה בתוספת עלות נמוכה מאוד מבחינת משרד הפטנטים. העבודה נעשית על ידי הציבור בהתנדבות, בדומה למודלים השונים של קוד פתוח, crowdsourcing ו-peer production.
העובדה שנשארו מקומות פנויים בתוכנית אשר לא אויישו, מרמזת כי הממציאים עצמם אינם מעוניינים בתוכנית. בהעדר תמריץ ממשי לציבור הממציאים להצטרף לפרוייקט הוולנטרי, בקשות "גבוליות" וכאלו שיפיקו את המירב מהפרוייקט לא ייבחנו במסגרתו. תמריץ ממשי עשוי להיות, למשל, מתן קדימות בתור הבחינה או הנחה באגרות.
עם זאת, הפרוייקט הוא אכן יוזמה מבורכת. ראשית, כיוון שהוא עשוי לעודד את הציבור ליטול חלק בהליך. מעבר לשיפור איכות הפטנטים, שיתוף הציבור בהליך הבחינה צפוי לשפר גם את אמון הציבור במערכת הפטנטים. שנית, ההליך יאפשר לצדדים שלישיים בעלי אינטרס לצטט כנגד בקשות נבחנות פרסומים. כיום, אין במסגרת הדין האמריקאי אפשרות לעשות כן, אלא לאחר מתן הפטנט ותוך עמידה בפרוצדורה לא פשוטה הדורשת השקעת משאבים.
מקורות מידע: פוסט, אתר התוכנית
4

פסיקה: הפטנט אותו נינטנדו הפרה בשלט ה-Wii – בטל.

נינטדנו הפסידה בקרב בבית המשפט הפדראלי של המחוז המזרחי של טקסס, אבל ניצחה במלחמה אחרי שערכאת הערעור קיבלה את טענותיה. חבר המושבעים קבע כי הג'ויסטיקים של קונסוליות המשחקים Wii ו-GameCube הפרו את פטנט ארה"ב 6,906,700 של חברת Anascape. בעוד שמיקרוסופט הגיעה לפשרה (שפרטיה חסויים), נינטנדו החליטה להעביר את ההכרעה לערכאת הערעור הפדראלית שבוושינגטון – החלטה שהתבררה כמוצדקת, לפחות מבחינה משפטית.
הצדדים לא היו חלוקים על כך שהיה שבשנת 1998, שנתיים לפני הגשת בקשת הפטנט הרלוונטית, סוני מכרה ג'ויסטיק מסוג DualShock שמימש את ההמצאה, כפי שהוגדרה בתביעות הפטנט. אלא מאי, שהפטנט הוגש כבקשת המשך בחלקה (Continuation In Part, או CIP בקיצור), ותבע קדימות משנת 1996. כיוון שכך, אין תימה כי המחלוקת נסבה סביב חוקיותה של אותה תביעת קדימה.
כאשר מגישים בקשה מכוחה של בקשה קודמת, ניתן להסתמך על תאריך הבקשה הקודמת לצורכי חדשנות והתקדמות המצאתית מחד, ולצורך קביעת מועד פקיעת הפטנט, מאידך. ברם, בכדי שניתן יהיה להסתמך על הבקשה הקודמת עליה לעמוד בדרישות החוק באשר לדיות התיאור. ההיגיון שבכלל זה הוא ברור – בהעדרה של דרישה שכזו, יכל כל אדם להגיש בקשת דמה לפטנט, ולאחריה להגיש בקשה ממשיכה, שתוסיף על גביו המצאה אליה נחשף הממציא בשוק, ולדרוש כי זו תזכה לתאריך הבכורה של בקשת הדמה. בצורה כזו, בנקל יכול מי המעוניין בכך, לחתור תחת מטרתם של דיני הפטנטים – לעודד חדשנות על ידי מתן תגמול לממציאים של המצאות חדשות ובעלות התקדמות המצאתית. כזכור, הדין האמריקאי דורש כי הפירוט יתאר את ההמצאה (Written Description), יאפשר לבעל מקצוע להשתמש בהמצאה (Enablement), ויחשוף את המימוש האופטימלי, ככל הידוע לממציא (Best Mode).
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי התיאור הקודם היה חסר אלמנטים שנתבעו בתביעות, וכיוון שכך, אינו יכול לשמש לצורך מתן קדימות לפטנט שכן הוא אינו כולל תיאור של ההמצאה (Written Description). נוכח קביעה זו, לא נותר לבית המשפט אלא לקבוע כי ההמצאה לא היתה חדשה עת הוגשה בקשת הפטנט, וכי הפטנט בטל.
4

בקשת פטנט חושפת – האם אפל מתכננת משקפי HD ל-iPod ?


בקשת פטנט של אפל התפרסמה, והתחילה לעשות קצת רעש תקשורתי. בהתחלה, לאור תאריך הפרסום שלה – הראשון באפריל – היו שחשבו שמדובר בבדיחה, אבל מדובר בבקשה אמיתית לגמרי.

פרסום בקשת פטנט ארה"ב מספר 2010/0,079,356 מתאר משקפיים (או תצוגה אחרת שמולבשת על ראש) שמשמשות כתצוגה למכשיר נייד, כגון iPod. הבקשה פורסמה בתחילת החודש ומאז התחילה הרשת להתייחס אליה ולכנות את הגדג'ט הזה בשם החיבה iSpecs. לפי הבקשה, המשקפיים מאפשרים תצוגת 3D ב-HD, הם מצוידים במצלמה בקדמתם כך שניתן לצלם ולבצע חישובים לפי מה שהמשתמש רואה לפניו. כמו כן, הבקשה מתארת שליטה על המשקפיים, בין היתר, על ידי תזוזת ראש.
אגב, אף שמדובר בפטנט שאינו נחשב פטנט בתוכנה, אין אלא מדובר בפטנט שעיקר ההבדל בינו לבין הידע הקודם מתבטא בתוכנה של המשקפיים. נקודה למחשבה למתנגדי פטנטים בתוכנה.
(מקור: הארץ)
ותודה לעו"ד גיא הימן שהפנה את תשומת לבי לאייטם זה.
2

ניסוח פונקציונאלי של תביעות

היקף המונופול שמוענק לבעל הפטנט, כידוע, מוגדר על ידי תביעות הפטנט (claims). התביעות – מטרתן לזהות באופן ברור ומדויק את ההמצאה כשירת הפטנט המתוארת במסמך הפטנט, בכדי שלציבור תינתן התראה ראויה על תחום הקניין של בעל הפטנט – תחום שהציבור מנוע לחדור אליו ללא הסכמת בעל הפטנט.

כפי שכבר ציינתי בפוסטים קודמים, ישנם סוגים רבים של המצאות. יש המצאות שהן תהליך המורכב ממספר צעדים ויש שהן מוצר, המורכב מאלמנטים מבניים המגדירים אותו. ברם, לעיתים רבות התביעות נכתבות בשפה שהיא פונקציונאלית ואינה כוללת את הצעד או את האלמנט המבני שגורם לתוצאה. כך למשל, במקום לתבוע כי במכשיר יש מודם סלולארי, אפשר לתבוע דווקא כי הוא מכיל אמצאי המאפשר תקשורת אלחוטית.
הקורא בוודאי יבחין כי לשון הנעזרת בשפה פונקציונאלית היא רחבה בהרבה מזו המגדירה באמצעים מבניים את ההמצאה. הדבר ברור ובולט אף בדוגמה שהבאתי, שהרי מודם סלולארי הוא ללא ספק אמצאי המאפשר תקשורת אלחוטית, וככל שיש אמצאים אחרים המאפשרים תקשורת אלחוטית, כדוגמת משדר גלי רדיו או גלים אחרים, ואף רמקול המגביר גלי קול, הרי שהם יכללו במסגרת השפה הפונקציונאלית.
ברם, החוק הישראלי והחוק האמריקאי קובעים דווקא כלל המצמצם בצורה משמעותית את היקף התביעה. יוער, כי החוק האמריקאי שונה בעקבות פסק דין שבו נקבע כי שפה פונקציונאלית אינה מדויקת דיה (indefinite). קביעה זו, יש להדגיש, מובילה למסקנה שהפטנט אינו מגדיר מפורשות את ההמצאה הנתבעת, ומשום כך עליו להתבטל.
כיום, סעיף 112 לחוק האמריקאי, פסקה שישית, קובע:
An element in a claim for a combination may be expressed as a means or step for performing a specified function without the recital of structure, material, or acts in support thereof, and such claim shall be construed to cover the corresponding structure, material, or acts described in the specification and equivalents thereof.
בצורה דומה, סעיף 13(ב) לחוק הפטנטים הישראלי קובע:
ניתן לבטא בתביעה יסוד מיסודותיה של האמצאה כאמצעי או כצעד לעשיית פעולה מסויימת ואין צורך לפרט את המבנה, החומר או הפעולות הדרושות לעשייתה של אותה פעולה; רואים תביעה שבוטאה כאמור כאילו פורטו בה המבנה, החומר או הפעולות הנוגעות בדבר כפי שתוארו בפירוט.
סעיפים אלו קובעים כלל לפיו אף ששפת התביעה אינה מתארת את האלמנט המבני, החומרי או את הפעולה שיש לבצע, רואים אותה ככוללת את שלל המבנים, החומרים והצעדים המבצעים את הפונקציה הרלוונטית, כפי שפורטו בתיאור הפטנט. כך, אם נשוב לדוגמה הקודמת, במצב שבו תיאור הפטנט מתאר שימוש במודם סלולארי בלבד, הרי ששני הניסוחים האפשריים- זה המשתמש באמצעי לביצוע פונקציה וזה המתייחס מפורשות למודם סלולארי – זהים הם בהיקפם. ככל שהתיאור יפרט מנעד רחב יותר של אמצעים, כך היקף התביעה יהיה רחב יותר.
סעיפים אלו, המתייחסים לצורת פרשנותן של תביעות המכונות Means-Plus-Function, קובעים כלל פרשנות מצמצם לניסוח מעין זה. על דרך הכלל, כללי פרשנות התביעות אוסרים על ייבוא לימיטציות מתוך הפירוט אל התביעות, אם אלו אינן מופיעות בתביעות או מתחייבות נוכח הצהרות בעת הבחינה, הגדרות בפטנט או הידע הקודם כפי שהובן על ידי בעל מקצוע מיומן בתחום. כלל פרשנות תביעות ה- Means-Plus-Function הינו חריג בוטה לכלל האמור, אשר אינו רק מתיר, אלא אף מחייב, ייבוא של פרטי מימוש מהתיאור לתוך לב-לבו של הפטנט, לתביעות.
לטעמי, מוטב להימנע משימוש בשפה הנתונה להוראות סעיפים אלו. זאת כיוון שעם כל הרצון הטוב, לעיתים רחוקות בלבד יכול מנסח הפירוט לכלול את כל האפשרויות השונות. לרוב יהיו מימושים מסוימים שישכחו מלבו או שהוא לא יהיה מודע אליהם. מכיוון שכך, מוטב להשתמש בשפה שאינה פונקציונאלית ככל שהדבר ניתן.
אף כאשר אין ברירה אלא להיעזר בשפה פונקציונאלית, כפי שקורה לא אחת בפטנטים על תוכנה, הרי שעדיף להשתמש בניסוח השונה מצורת האמצאי-פלוס-פונקציה. הרי – מה היא המקדחה, אם לא אמצעי לקידוח? משאבה היא אמצאי לשאוב; receiver הוא בסך הכל means for receiving. דוגמאות מסוג זה אינן חסרות, ואף שנדמה שההבדלים בין הניסוחים הם סמנטיים, הרי שהמחוקק יצר הבדל משפטי בהיקפה של תביעה הנתבעת בצורה אחת לעומת תביעה המנוסחת בצורה שנייה. הפסיקה האמריקאית הפעילה בעקביות את הוראות סעיף 112 וחיפשה אחר מבנים מקבילים בפירוט כאשר ננקטה שפת Means for function, ואף לעיתים כאשר ננקטה שפה של Means to function. עם זאת, כאשר מדובר בשם רכיב הרומז על הפונקציה המבוצעת, דוגמת reciever, הפסיקה האמריקאית נוטה שלא להפעיל את הוראות סעיף 112 ולהצר את תחום היקף התביעה.
אף שבישראל, ככל הידוע לי, סוגיה זו טרם הובאה להכרעה, אני סבור כי הדין הוא דומה. אעיר עוד כי אף שישנו הבדל מהותי בין שפת החוק האמריקאי בסעיף 112 ובין זו של ההסעיף הישראלי – והכוונה לכך שסעיף 112 מקים הגנה למבנים שמתוארים בפירוט וכן למבנים אקוויולנטיים להם, ואילו הסעיף הישראלי מתייחס רק למבנים המפורטים, הרי שמידת ההגנה שניתנת היא זהה. בעוד בארצות הברית זכות הפטנט נותנת הגנה להמצאה, כפי שהיא מוגדרת בתביעות, הדין הישראלי מקים הגנה כנגד ניצול של עיקר ההמצאה "בין בדרך המוגדרת בתביעות ובין בדרך דומה לכך שיש בה, לנוכח המוגדר באותן התביעות, עיקר האמצאה שהיא נושא הפטנט" (סעיף 49 לחוק הפטנטים). כלומר, ההגנה מפני מפר זהה בישראל ובארצות הברית, ככל שמדובר בתביעות Means-Plus-Function, שכן מי שישתמש במימוש דומה של אלמנט זה עד כדי אקוויוולנט יבצע את ההמצאה, כפי שהיא מוגדרת על ידי הדין האמריקאי, וכן יבצע את עיקר ההמצאה, כפי שהיא מוגדרת על ידי הדין הישראלי.
פסק דין חדש של בית המשפט הפדראלי לערעורים (Pressure Products Medical Supplies, Inc. v. Greatbatch Ltd. (Fed. Cir. 2010)) קובע, כי לא ניתן להסתמך על מבנים שאינם מתוארים בפירוט הפטנט, אף אם הם היו מוכרים והיוו חלק מהידע הקודם. יתרה מזאת, נקבע, אף הפנייה מפורשת בתיאור הפטנט לא לפרסומי ידע קודם שכוללים מבנים רלוונטים אינו מספיק בכדי לאפשר להסתמך עליהם לצורך פרשנות התביעות. ככל הנראה הפנייה לפרסומי הידע הקודם, תוך הכללתם באמצעות הפנייה (incorporation by reference) עשויה להספיק. למען הזהירות, מוטב לכלול את הפרסום באמצעות הפנייה ולהתייחס מפורשות למטרת ההכללה – הוספת מימושים אפשריים שמשיגים את הפונקציה המדוברת.
לסיכום, בפוסט זה התייחסתי לניסוח תביעות הנעזר בשפה פונקציונאלית. אף שמדובר בשפה שעל פניה היא רחבה ביותר, החוק מחיל עליה כלל פרשנות מצמצם, ומשום כך יש להעניק לה פרשנות צרה וזאת בהתאם לכתוב בפירוט הפטנט. ככל שניתן, מומלץ לצמצמם את השימוש בניסוחים כגון אלה, ולבכר תיאור מבני של רכיבי ההמצאה, או, בהעדר חלופה אחרת, להשתמש בשפה הרומזת לפונקציה אף שאינה מנוסחת בצורה של Means-Plus-Function.
0

האם תעשיית הסלולאר על הכוונת של טרול הפטנטים IV?

פטנט US 7,679,604 שכותרתו "Method and apparatus for controlling a computer system" מתאר כיצד ניתן לשלוט על מכשירים אלקטרוניים באמצעות הזזתם. פטנט זה, אשר ניתן ביום 16.3.2010 מעניק מונופול בגין שליטה על מכשיר, כגון PDA או סלולארי, באמצעות שתי תנועות נגדיות של המכשיר (הזזה או סיבוב על גבי אחד משלוש המישורים X, Y, Z, ותנועה הופכית מתאימה). לפי הדיווחים, מדובר ב-Feature שקיים ברוב הסולאריים המודרניים ובכללם ב-iPhone של אפל, בנקסוס-1 של גוגל, בדרויד של מוטורולה, ב-Palm Pre של פאלם ובנוקיה 5800.

הפטנט, אשר עבר מספר בעלויות, מוחזק בצורה עקיפה על ידי Intellectual Ventures, אחד מטרולי הפטנטים הידועים ביותר (שאפילו זכה לערך בויקיפדיה).
בשל רוחבו של הפטנט, וכיוון שהוא מוחזק על ידי מי שאינו עוסק בייצור מוצרים אלא במקסום ערכן של זכויות קניין רוחני, תביעה עתידית בין Intellectual Ventures לבין שלל חברות הסלולאר היא, ככל הנראה, רק שאלה של זמן.
כזכור, וכפי שדיווחתי עוד היום, חברות הסלולארי מנהלות כיום מלחמת חורמה אחת בשניה ותביעות רבות בגין הפרת פטנטים מתבררות בימים אלו. אז מה זה עוד תביעה אחת?
פרסומים קודמים: TheMarker, בלוג גדג'טי.
ותודה לישי רבינוביץ' על שהפנה את תשומת ליבי לאייטם זה.
0

קצת על ה-Intenational Trade Commission

אפל שוב מוצאת עצמה בדיון לפני ה-ITC, והפעם בדיון שלא היא יזמה. Elan Microelectronics, חברה טיוואינית המייצרת שבבים ומסכי מגע, הגישה תלונה ל-ITC בגין הפרת פטנט שלה על מסך Multi-touch על ידי מסכי המגע של המכשירים השונים של אפל. החברה דורשת בתלונתה כי ייאסר על אפל להמשיך ולהכניס לארצות הברית מוצרים המפרים את הפטנט שלה, ובכלל אלו גם את ה-iPhone וה-iPod. תלונה זו, יש לציין, הגיעה לאחר שבשנה שעברה הגישה החברה תביעה נגד אפל בגין הפרת אותו הפטנט בבית משפט פדרלי בקליפורניה. במסגרת התביעה ההיא, אלן לא פעלה לקבלת צו מניעה שיאסור על אפל להמשיך למכור מוצרים מפרים, אלא דרשה פיצויים בלבד.
התלונה האחרונה וקיומו של דיון "מקביל" בבית משפט מחוזי, מצדיקים התייחסות קצרה לגוף הזה, ה- ITC, אשר שמו מופיע בכתורות פעמים רבות בהקשר של הפרות פטנטים.
על אף שמה, הועדה הבינלאומית למסחר (International Trade Commission , או בקצרה ITC) אינה גוף בינלאומי. מדובר בגוף מנהלי של ממשלת ארצות הברית אליו ניתן לפנות כאשר ישנן הפרות של זכויות קניין רוחני או כאשר ישנו מסחר בלתי הוגן. ה-ITC יכולה אומנם למנוע ייבוא לתוך ארצות הברית, אך היא אינה מוסמכת לאסור על מכירה של מוצר שמיוצר כל-כולו בתחומי המדינה. עם זאת, בימים אלו של גלובליזציה, מעטים הם המוצרים אשר כל חלקיהם מיוצרים בתחומי ארצות הברית. ברוב המקרים, ישנם מספר לא מבוטל של חלקים שמגיעים ממדינות עולם שלישי בהן כוח העבודה זול.
סמכותו של ה-ITC מוגבלת לא רק בחוסר היכולת להתערב בעניינים שאינם קשורים לסחר-חוץ, אלא גם – ויש יאמרו בעיקר – בהעדר יכולתו לפסוק פיצויים בגין הפרה. כיוון שכך, מסלול דואלי של תביעה בבית משפט לקבלת פיצויים ותלונה ל-ITC לקבלת צו מניעה הינו אפשרי. במצבים כאלו, ייתכן כי אחת הערכאות תשהה את הדיון עד סיום ההליך המקביל, אך הדבר מסור לשיקול דעתה.
ריבוי הפניות ל-ITC בשנים האחרונות נובע בעיקר מהמהירות העצומה שבה הוא דן בתלונות. בניגוד לתביעה בבית משפט שבמקרים הטובים ביותר מגיעה לדיון בפני שופט כשנתיים לאחר הגשת התביעה, תלונות ב-ITC מתבררות, דרך כלל, במהלך שנה וחצי מהגשתן.
0

פטנט לכבוד ה-1 באפריל

לכבוד ה-1 באפריל – פטנט אחד המתאים לתאריך.
פטנט US 6,241,620 מתאר מדבקה לזכוכית שתגרום לכל אם פולניה להתקשר לזגג. הציור על גבי המדבקה נועד ליצור את הרושם כאילו משהו נתקע בזכוכית.

אז – שלא יעבדו עליכם.
תגיות:
0

הפטנט על הויאגרה – האם זה הסוף?

פייזר היא הבעלים הגאה של פטנט US 6,469,012 המגן על תרופת הויאגרה הידועה לטיפול תרופתי אוראלי באין אונות. כעת התפרסם כי טבע קיבלה אישור מותנה מה-FDA לשווק גרסה גנרית של התרופה הפופולארית וכתוצאה מכך הגישה פייזר תביעה כנגד טבע בגין הפרת פטנט.

במהלך השנים נפתחו מספר הליכים בחינה מחודשת נגד הפטנט הזה. לאחרונה הועדה לערעורי פטנטים (BPAI) דחתה ערעור של פייזר נגד החלטת הבוחן לדחות את התביעה הרחבה ביותר של הפטנט לאור הידע הקודם שהיה קיים במועד הגשת הבקשה המקורית. הפעולה האחרונה של טבע מלמדת כי היא סבורה שהפטנט אינו תקף או, לכל הפחות, בתוקפו הנכון הוא לא ימנע את הפצת הגרסה הגנרית של התרופה. יש לציין שאם תוכח הפרה של פטנט על ידי טבע היא צפויה לשלם פיצויים עצומים. כיוון שכך, ולאור העובדה שכל השוק מכיר את הפטנט הזה של פייזר, חזקה כי חכמי הדור של טבע בחנו את תוקפו של הפטנט והיקפו הנכון לפני ולפנים בטרם היא החלה לבצע פעולות שעשויות להתפרש כהפרה של פטנט.
תגיות: , ,
0

Written Description לעומת Enablement

שיטת הפטנטים האמריקאית קובעת כי בכדי להשיג פטנט על מבקש הפטנט לעמוד בדרישות נוספות מעבר לדרישת החדשנות ודרישת ההתקדמות ההמצאתית. מעבר לדרישת ה-Best Mode בתיאור הפטנט, בה דנתי בעבר, סעיף 112 לחוק הפטנטים מקים שתי דרישות שונות: דרישת ה-Enablement וכן דרישת ה-Written Description. אף שקיומן של שתי הדרישות הנפרדות הללו מעוגן בתקדימים מימים ימימה, בית המשפט הפדראלי לערעורים החליט לשמוע לאחרונה בהרכב מלא (En Banc). בפסק הדין המנומק שניתן השבוע (Ariad Pharmaceuticals, Inc. v. Eli Lilly and Co.(Fed. Cir. 2010) (En Banc Decision), בית המשפט אישרר כי אכן מדובר בשתי דרישות נפרדות והבהיר כי דרישת התיאור (Written Description) חלה כלפי כל התביעות – הן המקוריות והן החדשות.
דרישת ה-Enablement דורשת כי בעל מקצוע מיומן בתחום, לאחר שקרא את תיאור הפטנט, יוכל לנצל את ההמצאה המתוארת בו והנתבעת בתביעות, מבלי שיידרש לבצע ניסויים בהיקף מוגזם (Undue experimentation). כזכור, פטנט מהווה מעין-הסכם בין הציבור לבין הממציא, הסכם שבמסגרתו הממציא זוכה לבלעדיות על המצאתו מחד, ומגלה את המצאתו לציבור מאידך. אם הממציא לא תיאר לציבור כיצד לנצל את המצאתו, אזי הציבור יוצא נפסד מעסקה זו, שכן הוא אינו מקבל דבר בתמורה לבלעדיות המוענקת לממציא.
גם בדין הישראלי, קיימת דרישה מקבילה לדרישה זו. סעיף 12(א) לחוק הפטנטים קובע:
הפירוט יכלול שם שיש בו כדי לזהות את האמצאה, את תיאורה, עם שרטוטים לפי הצורך, וכן תיאור דרכי הביצוע של האמצאה שעל פיו יוכל בעל המקצוע לבצעה.

דרישת התיאור, לעומת זאת, כלל אינה עוסקת ביכולת של בעל מקצוע לנצל את ההמצאה. כל שנדרש הוא שמי שקורא את פירוט הפטנט ידע כי הממציא תיאר את ההמצאה. כלומר, פירוט הפטנט צריך לתאר את ההמצאה עצמה ולא רק לאפשר להשתמש בה. אף שברוב המוחלט של המקרים, תיאור שיש בו לאפשר ניצול ההמצאה חושף גם את ההמצאה עצמה, לא תמיד כך הוא. בית המשפט התייחס לסוגיה זו וציין:
Perhaps there is little difference in some fields between describing an invention and enabling one to make and use it, but that is not always true of certain inventions, including chemical and chemical-like inventions. Thus, although written description and enablement often rise and fall together, requiring a written description of the invention plays a vital role in curtailing claims that do not require undue experimentation to make and use, and thus satisfy enablement, but that have not been invented, and thus cannot be described.
תיאור ההמצאה יכול להעדר גם כאשר מדובר בהמצאה המוגדרת (באמצעות התביעות) על ידי התוצאה המושגת, ולא על ידי הצעדים או הרכיבים הכלולים בה עצמה. כך למשל המקרה כאשר מדובר בפטנט התובע סוג (genus) אשר מוגדר באמצעות התוצאה אותה משיג הסוג, ולא באמצעות המאפיינים של הסוג עצמו. תחום נוסף שנפגע כתוצאה מדרישה זו הינו תחום המחקר הבסיסי. כלומר, מחקר שנועד לגלות את חוקי הפיסיקה, כפי שנעשה רבות באוניברסיטאות, הינו מחקר שאולי יאפשר לבעל מקצוע מיומן ליישם את החוקים הללו במימושים רבים, אך אינו מתאר את אותם המימושים ומשכך אינו מתאר את ההמצאות הללו. מחקר בסיסי מסוג זה, יש לציין, לרוב לא יכול לזכות להגנה פטנטית כלל, שכן מדובר בתגליות ולא בהמצאות.
דרישת התיאור מחייבת שפירוט הפטנט יתאר את ההמצאה עצמה, ולא די בכך שבעל מקצוע מיומן, לאחר שבחן את הפירוט, יוכל בנקל לבצע את ההמצאה. כלומר, אף אם ההמצאה היא ברורה מאליה לאחר שבעל מקצוע נחשף לפירוט, אין בעל הפטנט יכול לזכות בהגנה על ההמצאה הברורה אלא אם תיאר את ההמצאה עצמה בפירוט.
בית המשפט הוסיף והדגיש, כי התביעות עצמן משמשות לתחימת המונופול, ואין חזקה חלוטה כי הן מתארות את ההמצאה. כיוון שכך, גם ההמצאות התחומות בתביעות המקוריות, אלו שהוגשו ביחד עם התיאור המקורי, צריכות לעמוד בדרישת התיאור ולהיות מתוארות כראוי.
כיום, אין ספק כי בדין האמריקאי ישנן שתי דרישות נפרדות ובלתי תלויות. הראשונה, כי התיאור יאפשר לבעל מקצוע מיומן לנצל את ההמצאה; והשניה, כי התיאור יכלול תיאור של ההמצאה עצמה, ולא רק של מאפיינים פונקציונאליים שלה. אף שבדין הישראלי ניתן אולי ללמוד כי קיימת דרישה מקבילה נוכח הוראות סעיף 12(א) לעיל או סעיף 13 שקובע:
הפירוט יסתיים בתביעה או בתביעות המגדירות את האמצאה, ובלבד שכל תביעה כאמור תהא נובעת באופן סביר מהמתואר בפירוט

ברם, אין כל פסיקה הקובעת זאת במפורש. כך או כך, כפי שניתן להבין מהאמור לעיל, דרישת התיאור הינה דרישה חלשה יחסית שלרוב מתקיימת ממילא בעצם קיום דרישת ה-Enablement.
1

ע"ש (י-ם) 23/94 United Technologies Corporation נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסמני המסחר (לא פורסם, 25.10.1994)

בפוסט קודם עסקתי בפטנטים על תוכנה, והזכרתי פסק דין ישן, מוכר, אך עם זאת, כזה שאינו נגיש לציבור דרך כלל. לאור עובדה זו, אני מביא כאן את החלטת כבוד השופט ש' ברנר של בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין ע"ש (י-ם) 23/94 UTC נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסמני המסחר (לא פורסם, 25.10.1994).

פסק דין

1. זהו ערעור על החלטת רשם הפטנטים (להלן – הרשם או המשיב) – מיום 15 בדצמבר 93 – לדחות את הבקשה לרישום פטנט מס' 68409 (להלן – הבקשה) שהגישה המערערת.
2. האמצאה אשר לרישומה כפטנט עתרה המערערת ניתנת להגדרה – בתמצית – כמערכת בקרה וויסות הספקת הדלק למנוע מסוק בשעת (או במהלך) טיסתו.
3. הבקשה – שהוגשה לרישום לראשונה לפני יותר מעשר שנים (14 באפריל 83) נדחתה על ידי בוחן הפטנטים מטעמים אלה:

"1. הבקשה אינה כשירת פטנט כנדרש בסעיף 3 לחוק הפטנטים 3, מאחר ועיקר חידושה בתוכנה או במחשב מתוכנת.
2. התביעה 1 אינה כשירת פטנט כנדרש בסעיף 13 לחוק הפטנטים 13 מאחר וזוהי תביעה פונקציונאלית בנקודת החידוש.
3. הבקשה אינה כשירת פטנט כנדרש בסעיף 2 לחוק הפטנטים 2, מאחר ופרט לתוכנה, היא מגדירה אמצאה כמו זו שבבקשה מס' 68408 של אותה מבקשת" (עמ' 4 שבהחלטת הרשם).

4. המערערת, שלא השלימה אם הקביעות הללו, פנתה בהשגה אל המשיב – בהתאם לסעיף 161 לחוק הפטנטים 161, תשכ"ז-1963 (להלן – חוק הפטנטים). הרשם קיבל את טענות המערערת ככל שהן נגעו להשגות 2 ו- 3 של הבוחן באומרו כי: "… עלי לדחות את טענת הבוחן שהתביעה 1 אינה כשירת פטנט בהיותה תביעה פונקציונלית בנקודת החידוש" וכן דחה "… גם את הטענה של הבוחן עפ"י סעיף 2 לחוק הפטנטים 2".
עם זאת, אישר הרשם את קביעת הבוחן שהושתתה על סעיף 3 לחוק ודחה את טענות המערערת כנגד החלטת הבוחן בנידון זה, יען כי, לדבריו: "… הבקשה אינה עומדת בדרישות של סעיף 3 לחוק הפטנטים 3" (עמ' 23 בהחלטתו).

ומכאן הערעור.

5. בפרשת Diehr -

Diamond, commissioner of Patents & Trademarks V. Diehr & Lutton, 209
(להלן – פרשת דיר) נכתב, בעמ' 11, כי
"The starting point in the proper adjudication of patent litigation ia an understanding of what the inventor claims to have discovered"

דומה, כי איש לא יחלוק על גישה משפטית ומעשית זו.
מהי איפוא האמצאה שלה טוענת המערערת ומה דרך פעולתה?
6. המערכת עליה מתבקש רישום הפטנט הוגדרה על ידי המערערת – בבקשתה לרישומו – כמערכת לוויסות הספקת הדלק למנוע של מסוק במטרה להביא לידי צריכה מינימאלית של הדלק אותו צורך המסוק תוך כדי מעופו -

"This invention relates to helicopter engine controls, and more particularly to a helicopter engine control which provides for minimum fuel consumption during cruise mode"

(ראה: בתאור הפטנט, נספח א' לסיכומי המערערת, בעמ' 1).
אין מחלוקת שמערכת זו מקטינה בפועל את צריכת הדלק של המסוק בכ- 10% (וראה גם: בעמ' 5 לסיכומי המשיב).
המערערת רואה את אמצאתה כמערכת שליטה המורכבת ממספר אמצעים ועל כן – מבחינה פטנטית – זוהי, לגרסתה, תביעה על התקן (Apparatus) = דהיינו מערכת אחת המורכבת מכמה מרכיבי משנה. מערכת זו קולטת נתונים, מעבדת אותם ומפיקה תוצאה, המתבטאת בשינוי קצב זרימת הדלק למנוע המסוק.
המרכיבים העיקרים במערכת הם:
(א) מרכיבים פיסיים המודדים, לעיתים תכופות, נתונים עובדתיים שונים (חיישנים הקולטים נתונים על מהירות המסוק, גובה טיסתו, מהירות סיבובי המנוע, זוויות המדחפים וקצב זרימת הדלק – וזאת – בנטילת מספר גדול של דגימות מאות שליטת הדלק).
(ב) יחידת שליטה ממוחשבת שאליה מועברים כל הנתונים הללו. יחידה זו (שהיא תוכנת מחשב) מבצעת חישובים, משווה בין הנתונים בדבר מהירות המסוק לבין ההוראות הניתנות לשסתום הדלק וגורמת לתיקונים בקצב הזרמת הדלק למנוע המסוק בזמן אמת. (לפרוט נוסף, ראה בתביעת הפטנט – נספח א' לסיכומי המערערת).

אין חולק, כי המרכיבים הפיסיים במערכת – האחראים הן על לקיחת הנתונים והן על פעולת "שחרור" הדלק – אינם בגדר אמצאה חדשה. עיקר החידוש מתבטא בתוכנת המחשב המתקנת וגם/או מווסתת את צריכת הדלק השוטפת כדי לגרום לצריכה מינימאלית. דבר זה אושר ע"י המערערת במכתב (מיום 17 במרס 1988) ששלחה למשיב ושבו נכתב, בין היתר, כך:

…So all novelty ia in programming the digital fuel control (or other computer) to perform the functions of figs, 3, 4 and 8-6".

(מוצג 2 במוצגי המשיב, בעמ' 1). דברים דומים הושמעו ע"י ב"כ המערערת גם בדיון המקדמי שנערך בבית המשפט ב- 14 במרס 1994: "… התוכנה בעצם מה שעושה, כל המערכת עם השסתומים כבר קיימת. אלא מאי, כאן התוספת היא תוכנה שעושה תיקונים. לוקחת קריאות של מה שהמערכת הקודמת עשתה ומתקנת בהתאם" (עמ' 2 לפרוטוקול). הנה כי כן, השאלה הניצבת במרכזו של ערעור זו, בנוסחה הרחב, היא: האם אמצאה כרוכת תכנה (Software Related Invention), דהיינו, אמצאה אשר אחד ממרכיבה הוא תכנת מחשב, כשירה לרישום כפטנט מבחנה נושאית ( Subject Matter) בכלל; ובנוסחה הצר יותר – קרי, בהתחשב בנתונים ובנסיבות הנוגעים למחלוקת נשוא הערעור – האם אמצאה שעיקר חידושה בתוכנה, או במחשב מתוכנת, (בעוד ששאר מרכיביה האחרים היו ידועים קודם לכן) כשירה לרישום כפטנט מבחינה נושאית בהתאם לקריטריונים הקבועים בסעיף 3 לחוק הפטנטים 3, בפרט.
(והשווה: עם נוסחו של מר לסרי – הממונה על הבוחנים במשרד הפטנטים – בדיון מיום 14 במרס 1994: "מערכת המשתמשת בתוכנת מחשב כאשר תוכנת המחשב היא המרכיב העיקרי והחדש שבהמצאה ושאר המרכיבים הם ידועים, גם המטרות ידועות. והמערכת הזו מפעילה את כל המרכיבים כדי להשיג מטרה אופטימאלית (עמ' 1 לפרוטוקול, ההדגשה לא במקור – ש.ב.).
7. טענותיהם של הצדדים:
(א) אפתח בהבאת נימוקי הרשם לדחית השגת המערכת. מסתבר, כי כל הנימוקים הללו נגזרים מאופן בחינתו את האמצאה. לשיטת המשיב, בתביעה לרישום פטנט, המורכבת מחלק ידוע ומחלק חדש, דרושה אבחנה בין מה שכבר ידוע לבין עיקר החידוש. החלק החדש נבדק בנפרד ואם הוא איננו עונה על דרישות סעיף 3 לחוק, למשל, מכיוון שהוא "שלב מחשבתי" שעליו לא ניתן פטנט, אזי המסקנה המתבקשת היא שהאמצאה בכללותה אינה כשירת פטנט ו- "… נחשבת כאילו היא כוללת רק שלבים מחשבתיים…" (עמ' 12 בהחלטה). וכך כותב הרשם על המערכת הנתבעת: "… התביעה 1 מורכבת מחלק מכני (5 הפיסקאות הראשונות) וידוע, ומחלק שכל כולו תוכנה (או בלשון אחרת שלבים מחשבתיים) המהווה לטענת ב"כ המבקשת עצמו את עיקר חידושה של האמצאה, ולכן חלק אחרון זה פוסל את התביעה כולה" (שם).
הנימוקים האחרים (שהם למעשה הנימוקים לפסילת תוכנת המחשב) הם:
(1) סעיף 3 לחוק הפטנטים 3 מוגבל אך רק לאמצאות שהן "מוצר או תהליך". האמצאה הנתבעת מתימרת לחסות בצילו של המונח "תהליך". "תהליך" הוגדר בהחלטה שנתן קודמו של המשיב בהחלטה שניתנה בפרשת שוניה רוזנטל (החלטה שאושרה בע.ש. (ת"א) 501/80ע"ש 501/80, פס"מ תשמ"ד (ג) 441) באופן הבא:
"המבקש תובע "תהליך", ותהליך פירושו טיפול קונקרטי בחומר מסויים כדי לשנות את צורתו או את מצבו. אבל באמצאה דנן, כפי שהיא משתקפת בתביעה 1, אין שום טיפול קונקרטי כזה אלא סתם חישובים, כתיבת והעברת נתונים; תהליך לפי הבקשה אינו משנה את המבנה של המחשבים, של המעגלים או של הכלים הקשורים להם; עצם הכנסת ההוראות למחשב אינה משנה את מבנה המחשב, ולכן אין כאן תהליך ולא התקן הכשיר למתן פטנט עפ"י סעיף 3 לחוק הפטנטים 3 (עמ' 4 – 5 בהחלטת רשם הפטנטים בענין שוניה רוזנטל, מוצג 4 ממוצגי המשיב).
דברים אלו מצא לנכון הרשם ליישם גם במקרה הנוכחי בכותבו: "…במקרה דנן, התוכנה החדשה אינה משנה את המבנה של ההתקן ולכן אין כאן "מוצר או תהליך חדש" כנדרש בסעיף 3 לחוק הפטנטים 3" (עמ' 11 להחלטת הרשם, נספח ב' לסיכומי המערער). עוד הוא אומר על התוכנה, שהינה תהליך מחשבתי טהור ועל פי ההלכה הפסוקה אין מקום לתת הגנה קניינית על תהליכים מחשבתיים כשלעצמם – "התוכנה שהיא עיקר אוסף של הוראות למחשב, מהווה למעשה אוסף של שלבים מחשבתיים (Mental Steps)… או של חישובים, בעוד ש"תהליך" פירושו "טיפול קונקרטי בחומר מסויים כדי לשנות את צורתו או את מצבו" כפי שקבע קודמי בענין רוזנטל" (עמ' 12 בהחלטה). ולענין זה נדחתה גם טענת המערערת, כי התוכנה שוות ערך לחומרה, שכן ניתן לבנות התקן טכני המבוסס על תוכנת המחשב.
(2) סעיף 3 לחוק, כפי שפורש בפיסקה, אינו פוסל תוכנה בלבד אלא גם יישום טכנולוגי של אותה התוכנה (ובמילים אחרות, גם אם מתרחשים שינויים פיזיים במערכת ".. אין די בהם כדי להצדיק מתן פטנט, כאשר עיקר החידוש הוא בתוכנה או במחשב מתוכנת…" (עמ' 42, בסיכומי המשיב)).
ולאחרונה, המשיב מעלה גם טענות שונות הנוגעות לסעיף 12 לחוק. ברם, אין בהחלטת הרשם נשוא הערעור כל התיחסות לסעיף זה ועל כן אין אני רואה צורך לדון בטענות אלו.
(ב) למערערת טענות רבות ומגוונות כנגד החלטת הרשם. עיקרן נוגע לדרך בחינתו את המערכת – ובעצם – להפרדת המערכת למרכיביה ובדיקת המרכיבים באופן פרטני.
לדידה של המערערת טעה הרשם משבודד מרכיב אחד של פעולת המערכת (ביצוע חישובים) ולא בחן את אופן פעולתה הכולל.
לדבריה – "התביעה שלנו תובעת את כל המערכת הקודמת וגם את הרכיב החדש… רק מערכת שכוללת את כל הרכיבים הפיזיים הקיימים בצירוף התוכנה שאנו מוציאים כיחידה אחת, כלומר ההגנה שאנו מקבלים מבחינה פטנטית היא צרה מאוד. איננו מקבלים רק על הזנב אלא גם הפיל עם הזנב" (עמ' 2 בפרוטוקול).
בהתייחסה לפרוש סעיף 3 בחוק הפטנטים 3 טוענת המערערת כי זה מנוסח בצורה רחבה יותר וכולל בחובו הגנה פטנטית לאמצאה כרוכת תוכנה כל עוד ניתן להשתמש בה בתעשיה או בחקלאות. לחלופין, מבקשת המערערת לקבוע, כי שתיקת המחוקק מאפשרת מרחב פרשני אותו ניתן למלא בהלכות פסוקות, שמכוחן ניתן יהיה לאשר כפטנט גם את אמצאתה.

8. דינו של ערעור זה להתקבל – ואבאר:
(א) כאמור השאלה הנדונה בענין זה נוגעת, בעיקרה, לסעיף 3 לחוק הפטנטים 3. סעיף זה נמנע מלהגדיר "האמצאה" מהי ובחר להגדיר איזו אמצאה תהיה כשירת פטנט. בענין זה הלך החוק הישראלי בעקבות השיטות הנהוגות בארה"ב ובמרבית ארצות אירופה (עמ' 120, בדברי הסבר להצעת חוק הפטנטים – רשומות, הצעות חוק 637 – נספח ג' לסיכומי המערערת). וכך נאמר בסעיף 3 לחוק:

"אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש בה בתעשיה או בחקלאות ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט".

אין בחוק התיחסות מפורשת לתוכנות מחשב וכשירותן להירשם כפטנט (בשונה, למשל, מסעיף 52 לאמנת הפטנטים האירופית). אין החוק קובע מה דינה של מערכת עליה נתבע פטנט כאשר החלק החדשני שבה הוא תוכנת מחשב. "פטנטים מעניקים מונופול על רעיונות" (ע"א 513/89, מיום 9 ביוני 94, טרם פורסם) והדרישות המופיעות בחוק הפטנטים הישראלי, כתנאי לקבלת הגנה על פטנט, הן חדשנות והתקדמות טכנולוגית (שם, בעמ' 23, בהדפסה המקורית).
(ב) תביעת המערערת היא, למעשה, תביעה על תקן – מערכת הכוללת מספר רכיבים. לפיכך, מקובלת עלי טענת המערערת לפיה נדרשת בחינת המערכת בכללותה – הרכיבים הפיזיים הידועים, בצירופם עם תוכנת המחשב, אשר תפקידה – הנעת המערכת. למה הדבר דומה? לרישום פטנט על קומבינציה, אשר הדבר המייחד אותו הוא, שההגנה מוענקת עבור שילובם של שני רכיבים או יותר, כאשר בעצם השילוב מתקבלת אמצאה כשירת פטנט. בפטנט על קומבינציה נבחנת האמצאה כשילוב ולכן אין מניעה שרכיביה השונים יהיו ידועים כשלעצמם – או נעדרי צעד המצאתי בעומדם בפני עצמם – הרכיבים באופן פרטני כלל לא נבחנים. בנושא זה קבע הפסיקה כי: "כדי לדעת אם מדובר בשילוב שיש בו חידוש והתקדמות המצאתית, יש להבחין 'בין שילוב הראוי להגנת פטנט (Combination) לבין גיבוב (Collocation) של גורמים, אשר אינם פועלים תוך קשרי גומלין להשגת מטרה אחידה שיש בה חידוש וצעד המצאתי'…" (ע"א 47/87, פ"ד מה(5) 194, בעמ' 200, שם מצטט כב' השופט ת. אור את האמור בע"א 345/87, פד"י מד' (4) 45, בעמ' 87).
זאת ועוד: "כדי לברר אם מתקיימים שילוב הראוי להגנה, יש לבדוק, ראשית, אם שילוב המרכיבים מביא למטרה אחידה וחדשה, שלא היתה קיימת כשאותם מרכיבים פעלו לחוד. בשלב השני יש לבדוק, אם מטרה אחידה וחדש זו ("חדשה" פה במובן שהוא מחדש ביחס לכל רכבי בנפרד, ולא במובן של "חידוש" על פי הגדרת החוק) יש משום חידוש והתקדמות המצאתית, כמובנם בדיני הפטנטים" (ע"א 47/87, הנ"ל, שם). בדומה לפטנט הקומבינציה אשר יכול שירשם כפטנט גם כאשר כל הרכיבים המרכיבים את המערכת כבר היו ידועים, כך גם בעניננו. תוכנת המחשב מהווה מרכיב אחד בלבד (אם כי חשוב ביותר) ממרכיבי המערכת הנתבעת ולא היה מקום לבדוק כשירותה להרשם כפטנט בנפרד. המבחן הראוי, לדעתי, הוא בדיקה האם המערכת בכללותה, ממלאת אחר דרישות הדין. הפטנט התבקש לגבי הצירוף החדש של התוכנה עם המרכיבים הפיזיים ולא על תוכנת המחשב כשהיא לעצמה. בין התוכנה לחומרה קיימת אינטראקציה, שהרי התוכנה בלעדי החומרה והחומרה ללא תוכנת המחשב אינן משנות דבר לענין החסכון בדלק. שילובן מאפשר את החסכון הניכר בצריכת הדלק של המסוק (ועל כך אין חולק). מבחן זה גם נקבע, בדעת רוב, בבית המשפט העליון של ארה"ב – בפרשת דיר הנ"ל – והוא שמשקף את ההלכה הרווחת היום בארה"ב באשר לפירוש סעיף 101 לחוק הפטנטי האמריקאי (שהוא המקביל לסעיף 3 חוק הפטנטים 101 הישראלי). בפרשת דיר נדונה אמצאה העוסקת בשיטת יציקה של גומי הנעזרת במחשב שתפקידו להשוות פרמטרים שונים ולשלוח הוראות לתפיחת תבניות הגומי בדיוק בזמן הרצוי בהתאם לתוכנה (בדומה לתביעת המערערת, תוכנת המחשב המקבלת נתונים, מעבדת אותם ושולחת הוראות לתבניות הגומי הוותה את החידוש. אם כי, התוכנה התבססה על נוסחה מתמטית ידועה, בעוד שהמרכיבים הפיזיים היו ידועים קודם לכן). וכך נפסק, בדעת הרוב, בפרת דיר -

"In determining the eligibility of respondents' claimed process for patent protection under sec. 101, their claims must be considered as a whole. It is inappropriate to dissect the claims into old and new elements and then to ignore the presence of the old elements in the analysis. This is particularly true in a process claim because a new combination of steps in a process may be patentable even though all the constituents of the combination were well known and in common use before the combination was made. The "novelty" of any element or steps in a process, or even of the process itself, is of no relevance in determining whether the subject matter of a claim falls within the Sec. 101 "categories of possibly patentable subject matter"
(עמ' 9 בפס"ד – נספח י' לסיכומי המערערת).

(ג) בדחייתו של הרשם את קביעת הבוחן בנוגע לסעיף 2 לחוק הפטנטים 2 ניתן היה לראות את התחלת הדרך להחלת המבחן שתואר לעיל אך הרשם לא המשיך בה – ואסביר:
המערערת הגישה שתי בקשות נפרדות לרישום פטנט. בקשה מס' – 68408 – אשר כללה את כל המוגדר בחמש הפיסקאות הראשונות בתביעה 1 של הבקשה דנן (אלו הם המרכיבים הפיזיים של האמצאה). ובקשה שניה, שמספרה 68409, זו הבקשה אשר ביחס אליה הוגש ערעור זה והיא כוללת את חמש הפסקאות שהוזכרו לעיל (הרכיבים הפיזיים) ובנוסף, החל מהפסקה הששית, מתוארת תוכנת המחשב (הרכיב החדש). בוחן הפטנטים קבע, כי שתי הבקשות מתייחסות לאותה אמצאה (מאחר וכל המוגדר בחמש הפיסקאות הראשונות בתביעה מס' 1 של בקשה 68409 כבר נתבע בבקשה מס' 68408 ומכיוון שהמוגדר בפסקה השישית והלאה של התביעה 1 אינו אלא תוכנה שאינה נושא כשיר לפטנט), ועל כן הדבר מנוגד לסעיף 2 לחוק – כך שאין המבקשת זכאית לשני פטנטים על אותה אמצאה.
הרשם דחה טענה זו וקבע כך: "אומר מיד שאינני מקבל טענה זו של הבוחן, וזאת מן הסיבה שטענה זו מתעלמת מהסיפא של התביעה 1 של בקשת הפטנט מס' 68408, שבה הוגדר החידוש שבבקשה זו. זוהי גם סיבה מספקת כדי לקבוע, שהאמצאה המוגדרת בתביעה 1 של הבקשה דנן שונה מהאמצאה שהוגדרה בתביעה 1 של הבקשה מס' 68408" (עמ' 5 להחלטתו). כלומר, גם לדעת הרשם רכיב התוכנה החדש, כאשר הוא "מחובר" לרכיבים הפיזיים האחרים, גורם לכך שמתקבלת אמצאה חדשה ה"בולעת" או מכילה גם את הרכיב החדש – ומאז ואילך – קיים מכלול שאותו יש לבחון באופן כולל ולבדוק האם הוא עונה על הקריטריונים הנדרשים מאמצאה על מנת שתרשם כפטנט, בהתאם לסעיף 3 לחוק.
(ד) בהחלטתו נותן הרשם משקל מכריע, אם לא בלעדי, לפירושו של המונח "תהליך" בסעיף 3 לחוק, לפיו נדרש מן האמצאה להיות "מוצר או תהליך". בפירוש המונח "תהליך" מאמץ הרשם, כאמור לעיל, את פרשנותו של קודמו למונח זה בפרשת רוזנטל. וכך, להזכיר, כתב קודמו בענין זה: "תהליך פרושו טיפול קונקרטי בחומר מסוים כדי לשנות את צורתו או את מצבו. אבל באמצאה דנן, כפי שהיא משתקפת בתביעה 1, אין שום טיפול קונקרטי כזה אלא סתם חישובים, כתיבת והעברת נתונים; תהליך לפי הבקשה אינו משנה את המבנה של המחשבים, של המעגלים או של הכלים הקשורים להם; עצם הכנסת ההוראות למחש אינה משנה את מבנה המחשב, ולכן אין כאן תהליך ולא התקן הכשיר למתן פטנט ע"פ סעיף 3 לחוק הפטנטים 3" (עמ' 5-4 בהחלטת רשם הפטנטים בענין רוזנטל, מוצג מס' 4 בסיכומי המשיב, ההדגשה לא במקור – ש.ב.). פירוש זה איננו מקובל עלי. הדרישה, לפיה השינוי בצורה או במצב חייבת להתבטא ב"חומר" עצמו, נראית לי מוגבלת וצרה מדי. לדידי, ניתן לראות גם בשינויים המתרחשים בהאצת והאטת זרימת הדלק ממיכל המסוק אל מנועו – לשם השגת החסכון בדלק, שעליו אין חולק – "תהליך" כמשמעו בסעיף 3 לחוק. בהתייחס לפירוש המונח Process שבסעיף 101 לחוק הפטנטים 101 האמריקאי מצטטים השופטים בפרשת דיר פס"ד ישן לפיו:

"That a process may be patentable irrespective of the particular form of the instrumentalities used, cannot be disputed. A process is a mode of treatment of certain materials to produce a given result. It is an act, or a series of acts, performed upon the subject matter to be transformed and reduced to a different state or thing. If new and useful, it is just as patentable as is a piece of machinery…"
(עמ' 6 בפסה"ד).

לשיטתי, התהליך צריך שיביא בסופו של דבר לתוצאה מסוימת שיהא בה משום חידוש והתקדמות מבחינה טכנולוגית. אין מקום לדרוש שתוכנת מחשב תשנה את מבנה המחשב אלא די בכך שתוכנת מחשב תשנה את צריכת הדלק – שהיא התוצאה הסופית. כאשר התוכנה מחוברת לרכיבים פיזיים, מקבלת מהם, מעבדת ופולטת מידע והוראות, וכתוצאה מכך נגרמים שינויים אופטימליים בצריכת הדלק כמו במערכת נשוא הערעור, ניתן בהחלט לומר ולקבוע, כי שינויים אלה הם תוצאה של "תהליך" כהגדרתו בסעיף 3 לחוק הפטנטים 3.
(ה) המשיב עשה מאמצים רבים כדי לשכנע כי דעת שופטי המיעוט בפרשת דיר עדיפה על זו של שופטי הרוב. צוטט גם פסק דין גרמני הדן באמצאה דומה מאד לזו שנדונה בערעור ובו נקבעה הלכה כדעת הרשם. בנוסף, סובר המשיב, כי פסה"ד שניתן בפרשת רוזנטל (ע.ש. 501/80ע"ש 501/80 הנ"ל) "שהוא פס"ד המחייב היחיד בישראל לעת עתה" (עמ' 53, בסיכומיו) תומך במסקנה שהגיע אליה גם בפרשה זו.
עיינתי בכל אלה, ולא שוכנעתי ואבאר: ראשית, קיים שוני עובדתי, עקרוני, בין עבודות פרשת רוזנטל לעובדות המקרה נשוא הערעור שבפניי. בפרשת רוזנטל אישר בית המשפט את החלטת רשם הפטנטים שלא להתיר לרישום כפטנט אמצאה שעיקרה היה שיטת חישובים (או תוכנות) שהוגדרה בבקשה כ- "שיטה ומערכת אלקטרונית לקיזוז שינויים במידות הכלים של מכונות NC". הרשם סבר שם, כי:
"האמצאה מתבטאת בחישובים ובהוראות הניתנות למחשבים בשלבים מחשבתיים" (ע"ש (ת"א) 501/80ע"ש 501/80, רוזנטל נ. רשם הפטנטים, פס"מ תשמ"ד (ג) 441, בעמ' 449) – ועל כן אינה כשירת רישום כפטנט, ואכן, בערעור כותב כב' השופט י. גולדברג (שם):

"עיון מדוקדק בפירוט הבקשה ובתביעות מגלה כי עיקרה של האמצאה מבוסס על שיטות חישובים"

וכן -

"… המערער עצמו… הציג.. את הצעתו כמי שבעיקר מקצרת תהליכי חשוב ונועדה לחסוך שעות רבות ממתכנתי "NC".

ועל כן מסקנתו היתה כי:

"…אמצאה מסוג זה שעיקרה חישובים או תכנות לא תאושר לפטנט" (שם).

ואכן, הכל מסכימים, כי "תהליכים מחשבתיים" או "שלבים מחשבתיים" ואפילו תכנת מחשב מלאה (כשלעצמה) אינם כשירים לרישום כפטנט.
מאידך, בעניננו, מדובר במערכת, שרק אחד ממרכיביה הוא תכנת מחשב והיא איננה משקפת רק תהליך מחשבתי – או שיטות חישובים – ותו לאו.
שנית, בענין רוזנטל אין כל ישום טכנולוגי (וראה: בע"מ 450, שם, לצד האותיות ב' – ג') ואילו במערכת שהמציאה המערערת מתרחשים תהליכים טכנולוגיים מוחשיים, המתבטאים בשינויים של מצב וזמן בפעילות שסתום הדלק שבמערכת הזנת המנוע של המסוק.
(ו) כזכור, גם המשיב הכיר (בסיכומיו, בעמ' 42) כי בתהליך ישום האמצאה של המערערת מתרחשים גם שינויים פיזיים "אלא שאין די בהם כדי להצדיק מתן פטנט, כאשר עיקר החידוש הוא בתוכנה או במחשב מתוכנת…" (שם, ההדגשה לא מקור – ש.ב.)
גישה זו איננה נראית לי. היא גם איננה מבארת כמה (או איזה) "שינויים פיזיים" צריכים להתרחש על מנת שיהא בהם די כדי להצדיק רישום פטנט באמצאה (או במערכת) טוענת מחשב.
המשיב לא העלה כל טענה לפיה אמצאת המערערת איננה חדשה ויעילה וכאשר מצרפים לכך את "הודאתו" בהתרחשותם של שינויים פיזיים (במהלך הפעלתה של המערכת) ניתן לדעתי לקבוע כי באמצאה הזו מתקיים גם התנאי של "התקדמות טכנולוגית".
(ז) ולאחרונה. הגנת הפטנט היא אחת מההגנות שתפקידה, בין השאר, לוות את ההתפתחות הטכנולוגית – לעודדה ולא להציב בפניה מכשולים. למרות אופיו וכוחו המיוחד של הפטנט, כמקנה מעין מונופולין בשוק, מהווה הגנתו את – "האיזון האופטימלאלי… בין שני האינטרסים המתנגשים" (ע"א 427/86 פ"ד מ"ג (3) עמ' 323 בעמ' 336): מחד גיסא, אלה שנועדו לעודד ממציאים לתרום מיצירתם למאגר הידע הכללי, ומאידך גיסא, אלה שנועדו להבטיח פעילות כלכלית חופשית לציבור הרחב…" (ע"א 793/86 פ"ד מ"ד (4) עמ' 578 בעמ' 589).
המצאה נשוא ערעור זה כבר נרשמה כפטנט בארה"ב, אירופה וקנדה. מדיניות משפטית נכונה מצדקת, לדעתי, כי תקובל לרישום גם בישראל. על אחת כמה וכמה כאשר פרושו של חוק הפטנטים, ברוח הזמן הזה, נותן אפשרות חוקית סבירה והגיונית להגיע למסקנה זו. (והשווה: ההחלטה בענין VICOM, נספח טו' לסיכומי המערערת).
9. הערעור מתקבל איפוא, החלטת המשיב מתבטלת, ואני מורה בזה על קיבולו של הפטנט.
המשיב ישא בהוצאות המערערת ובשכר טרחת פרקליטה בסך של 15,000 ש"ח ומע"מ – נכון להיום.

ניתן היום, 25.10.1994, והודע.

תגיות:
0

חבר המושבעים הטקסני קבע: מיקרוסופט הפרה עוד פטנטים

מיקרוסופט שוב הפסידה במשפט פטנטים במחוז המזרחי של טקסס (כזכור, המחוז השני המועדף בשנת 2009, מספר שש בתיקי הפטנטים לאורך חמש עשר השנה האחרונות, ובכלליות, מקום שבו לתובעים יש סיכוי טוב להצליח בתביעת הפטנטים שלהם). חבר המושבעים הטקסני הכריע לרעתה וקבע כי היא הפרה שני פטנטים של חברת VirnetX המתייחסים לרשת VPN. חבר המושבעים קבע פיצוי בסך 106 מיליון דולר בגין ההפרה וכן קבע כי ההפרה היתה ביודעין ובמכוון (willful infringement). קביעה זו מעניקה לשופט את האפשרות להגדיל את הפיצויים עד כדי פי שלוש מסכום זה.

מקור TechWorld
0

דרישת ה-Best Mode

הדין האמריקאי מכיר בדרישה ייחודית למדי – דרישת ה-Best Mode. על פי דרישת גילוי זו, יש לחשוף במסגרת הבקשה לפטנט את הגרסה המועדפת של ההמצאה. דרישה זו מוגנת במסגרת הפסקה הראשונה של סעיף 112, פסקה המקימה דרישות נוספת של גילוי מספיק (Written Description) ושל גילוי מאפשר (Enablement). דרישת גילוי ה-Best Mode הינה דרישה סובייקטיבית המחייבת את מגיש הבקשה לפטנט לחשוף בין שלל הגרסאות של ההמצאה, גם את הגרסה שהוא מאמין שהיא הגרסה הטובה ביותר. במסגרת דרישה זו, אין כל חובה לזהות את הגרסה המועדפת או להסביר במה היא עדיפה על פני חברותיה. גם אין כל נפקות לשאלה אם בסופו של יום התברר כי לא הייתה זו הגרסה העדיפה.
הדרישה נועדה למנוע מבעל המצאה לשמור לעצמו ייתרון על פני הציבור. כידוע, מטרת הפטנטים הינה חשיפה של ההמצאה בתמורה למתן מונופול. כיוון שכך, המחוקק האמריקאי ביקש למנוע מצב שבו הממציא מקבל מונופול מבלי שחשף בפני הציבור את את השיטה המועדפת לניצול ההמצאה. כלומר, מי אשר מבקש לזכות בפטנט אמריקאי ייאלץ לחשוף גם את השיטה המועדפת לניצול ההמצאה.
דרישת ה-Best Mode תחומה באותם קווים התחומים את הפטנט – התביעות. ככל שהמבקש ירצה בכך – הוא רשאי לשמור בסוד אלמנטים שאינם מוגנים על ידי בקשת הפטנט. כלומר, החובה לחשוף את הגרסה המועדפת מתייחסת רק לגרסאות התחומות המונופולין אותו מנכס לעצמו מבקש הפטנט. אדגים עניין זה. אם הפטנט הינו פטנט על תוכנה אשר מזהה תווי פנים, אזי יש לחשוף את הגרסה המועדפת של ביצוע האלמנטים הנתבעים. עם זאת, אין חובה לחשוף גרסה אופטימלית של אלמנטים שאינם נתבעים, כגון ביזור המערכת, שיטת איחסון המידע וכיוצא באלה.

בפסק דין שניתן לאחרונה בוטל פטנט כיוון שדרישת ה-Best mode הופרה. ((Ajinomoto Co., Inc. v. International Trade Commission (Fed. Cir. 2010). בית המשפט הפדראלי לערעורים דחה ערעור על החלטת ה-ITC לבטל פטנט כיוון שבעל הפטנט לא עמד בדרישת ה-Best Mode. הפטנט בדיון עסק בשיטות לייצור ליזין באמצעות חיידקי אי-קולי. החומר המופק מהווה מרכיב חיוני בתזונת חיות, והשוק שלו מוערך במיליארדי דולרים. הפטנט מתאר דרך ליצור חיידקי אי-קולי שמפיקים ליזין. אך, בעל הפטנט הכיר בזמן הגשת הפטנט זן עדיף של חיידקי אי-קולי אותם לא חשף בבקשת הפטנט. במקרה זה, רוחב התביעות שירת כחרב פיפיות והכריע את הפטנט. נקבע, כי הזן העדיף כוסה על ידי התביעות הרחבות של הפטנט, וכיוון שכך, היה על בעל הפטנט לחשוף אותו בעת הגשת הבקשה. נפקות הפרת הדרישה – בטלות הפטנט.

יצויין כי בימים אלו נדונה רפורמה בחוקי הפטנטים האמריקאיים. בין היתר, הוצע כי דרישת ה-Best Mode הייחודית לדין האמריקאי תישאר אך לא תוכל לשמש כהגנה מפני הפרת פטנט.

תגיות: ,
0

פסיקה: סטנדרט הבחינה של ועדת הערעורים (BPAI)

בפסיקה תקדימית של הועדה לערעורים של משרד הפטנטים האמריקאי (Board of Patent Appeals and Interferences, או בקיצור BPAI) הובהר כי הסטנדרט בו בוחנת הועדה ערעור שהוגש על החלטה של בוחן פטנטים הוא בחינה מחדש. כלומר, הועדה נוהגת בהחלטתו של הבוחן כהחלטות משפטיות בהן ערכאת הערעור אינה נותנת עדיפות להחלטה הקודמת של הערכאה הדיונית. במקרה של הועדה, מדובר בערעור על החלטה של בוחן פטנטים, ולא של גוף מעין שיפוטי. כיוון שאין מדובר בעתירה (אותן מגישים בפני רשם הפטנטים ולא בפני הועדה), אך ברור הוא כי זהו הסטנדרט הנכון.
עם זאת, הועדה קבעה כי עניין שלא הועלה מלכתחילה בערעור לא יישמע במהלכו. בצורה זו מושג איזון ראוי ורצוי בין הבחינה המחודשת של הנושא בפני גוף מעין-שיפוטי מחד, ואילו מאידך הדיון בפני הועדה נתחם על ידי המערער בצורה ברורה ובכך מתאפשר דיון יעיל.

רשם הפטנטים האמריקאי ישב בועדה האמורה. הוא התייחס להחלטה זו בפוסט שלו בבלוג, והסביר כי החלטה זו אינה מחדשת דבר לעומת הנוהג בועדה, אך היא מבהירה באופן ברור את הדרך שבה פסקה הועדה לאורך שנים.
תגיות: ,
0

שימוש אסטרטגי בפטנטים – חוויות מפי מנכ"ל סאן לשעבר

מנכ"ל סאן לשעבר, ג'ונתן שוורץ, פרסם בבלוג שלו פוסט שמתייחס למלחמות הפטנטים האחרונות. ספציפית, הוא מתייחס לתביעה של אפל נגד HTC. שוורץ מספר כי לאורך הקריירה שלו בסאן איימו עליו בתביעות פטנטים לא פעם. ההגנה הטובה ביותר, הוא מספר ומדגים, היא להחזיק פורטפוליו פטנטים רחב למטרות הרתעה.

בפוסט הוא מספר כיצד סטיב באלמר וביל גייטס איימו על סאן, כל אחד בתורו, בתביעה בהפרת פטנט. תגובת הנגד שלו הוציא את רוח הלחימה ממפרשיהם של המאיימים, לאחר שהדגים בפניהם כי גם בידיו נמצאים פטנטים שמופרים על ידם. מאזן האימה הזה אפשר לסאן להימנע מתביעות פטנטים והוצאות מיותרות במלחמה על השוק ועל כיסו של הצרכן.
שוורץ גורס כי בהגשת התביעות הללו, מייצרים סביב הנתבע התעניינות שלא היתה קיימת אלמלא התביעה. כך למשל הוא סבור שהתביעה שהוגשה נגד HTC ואשר נוגעת למערכת ההפעלה של גוגל, אנדרויד, דווקא משרתת את גוגל בהגברת המודעות ליכולותיה של מערכת ההפעלה החדשה שלה.
2

פטנט הקליק האחד אושר בבחינה מחדש

פטנט הקליק האחד הידוע לשמצה עבר בהצלחה את הליך הבחינה המחודש שנערך לו, ללא שינויים משמעותיים. פטנט ארה"ב US 5960411 של אמזון, כידוע, עוסק בביצוע רכישה על ידי ביצוע פעולה אחת על ידי הקונה.

הליך בחינה מחדש מתנהל בפני רשם הפטנטים האמריקאי ובו נבחנות מחדש סוגית החדשנות של ההמצאה (novelty) וההתקדמות ההמצאתית שבה (obviousness). שאלות משפטיות אחרות, כמו השאלה האם עולם התוכן של ההמצאה (subject matter) כשיר לפטנט לפי סעיף 101 לחוק האמריקאי, אינה נבחנת במסגרת הליך זה. כמו כן, סוגי הפרסומים אותם ניתן לצטט במסגרת הליך זה מוגבלים ואינם כוללים למשל מכירה של מוצר שהתבצעה לפני התאריך הקובע.
בחינה מחדש מתעוררת כאשר מוגשת בקשה לעשות כן ולאחר שהמבקש מראה כי ישנה שאלה לגבי הסוגיות האלו שלא נבחנה קודם לכן ונוגעת לפטנטביליות של ההמצאה (Substantial New Question of Patentabiltiy). שאלה זו יכולה לנבוע מפרסום ידע קודם שלא נבחן ומצוטט בבקשה, אך היא יכולה לנבוע גם מפרסום שכבר צוטט אך לא נבחן באספקלריה הנכונה.
במקרה זה, במסגרת הבחינה המחודשת צוטטו בסך הכל מעל ל-150 פרסומים שונים כנגד הפטנט, אך זה יצא כמעט ללא שריטה. בפוסט אחר התייחסתי לתביעה מספר 1 של הפטנט והראיתי כיצד יש לנתח את המונופול שניתן לבעל הפטנט. לאחר הבחינה המחודשת, התביעה נראית דומה מאוד ולמעשה נוספה לה מגבלה קטנה:
[...] displaying information identifying the item purchasable through a shopping cart model; and [...]
בצורה דומה תוקנו גם תביעות נוספות כך שהפריטים יכולים להירכש למעשה באחת משתי שיטות – שיטה של קליק בודד ושיטה של עגלת קניות.
במקרה זה, הליך הבחינה המחודש נמשך כארבע שנים (מספר בקשה 90/007,946), וביום 2.3.2010 הודיע בוחן הפטנטים כי הפטנט, במצבו הנוכחי ולאחר התיקונים בתביעות מספר 1-5 ותביעות מספר 11-26, ראוי להישאר בתוקף שכן כל התביעות שבו חדשות ובעלות התקדמות המצאתית מעל הידע הקודם.
למותר לציין כי כעת, לאחר שהליך בחינה מחודשת הסתיים, הליך שנדמה כי היה מקיף במיוחד, יהיה קשה לטעון בבית משפט – אף כי ניתן לעשות כן – כי פטנט הקליק האחד נעדר חדשנות או התקדמות המצאתית.
(דווח בPatently-O)
4

פטנטים בתוכנה: האם ניתן לקבל פטנט על תוכנה?

פעמים רבות אני נשאל האם ניתן לקבל פטנט על תוכנה? התשובה לכך, על דרך הכלל, היא כן. רוב מדינות העולם מכירות בהגנה של פטנט על תוכנה.
בפוסט זה אני בוחן את החוק הישראלי בעניין זה ומציג בקצרה ולשם השוואה את הדין בארצות הברית ובאירופה. בתמצית, אני סבור כי הדין בישראל אינו מחריג את הגנת הפטנט מהמצאות הממומשות בתוכנה. עוד אני סבור, כי אין מקום לייחד את תחום התוכנה מתחומי מדע אחרים ולמנוע הגנה בתחום זה באמצעות פטנטים.
בטרם נצלול לנבכי הדיון המשפטי – הבהרה קלה. בשורה התחתונה ומכל בחינה פרקטית ישנה אפשרות לקבל פטנטים גם על תוכנה. בשנת 2012, רשות הפטנטים אף הצהירה מפורשות כי ישנם פטנטים בתוכנה בישראל. בפוסט זה אני מבהיר את הדיון המשפטי לרבות המצב בישראל ובמדינות אחרות.
מהי "המצאת תוכנה"- תיחום הדיון
המצאה בתוכנה הינה תהליך שניתן לבצע אותו באמצעות מחשב המריץ תוכנה ולחלופין מערכת ממוחשבת הכוללת גם רכיב של תוכנה. המצאת תוכנה לעיתים מוגדרת גם בתביעה מסוג Beauregard שהיא תביעה למוצר תוכנה, כלומר מדיה שמחשב קורא שעליה מוטבעת תוכנה שאם תבוצע על ידי מחשב תגרום לתהליך כלשהו.
שלוש הגדרות אלו מהוות, דרך כלל, שלוש פנים שונות של המצאה אחת, ומשום כך הן נתבעות בתביעות בלתי תלויות ונפרדות במסגרת פטנט אחד. לכל סוג של תביעה יש יתרונות מסוימים וחסרונות אחרים לעומת הסוגים האחרים. כך למשל, בכדי להוכיח הפרתו של תהליך יש להראות שהתוכנה בוצעה בפועל בעוד שאם התוכנה מותקנת על מחשב הרי שהמערכת קיימת ומפרה. מנגד, בהעדר סימון מוצר שבעל הפטנט מוכר המצהיר כי הוא מוגן בפטנט, בעל הפטנט לא יוכל לזכות בפיצויים בגין הפרתו על פי הדין האמריקאי. בתהליך, מגבלה זו אינה קיימת. תביעה למוצר מאפשרת לתפוס הפרה כאשר מדובר בדיסק בלבד המופרד ממחשב.
אדגיש, כי איני מתייחס לקוד לכשעצמו כהמצאת תוכנה. שורות קוד אינן בעלות השלכה פונקציונליות כלשהן. שורות הקוד הן לכל היותר ביטוי של רעיון, שיכול ויהיה מוגן בזכות יוצרים. גם קוד להרצה (executable) אינו אלא תוצר של הביטוי ואין לו השלכה פונקציונלית ללא האפשרות של מחשב לקרוא ולהריץ אותו.

הדין המצוי: החוק מכיר בפטנטים בתוכנה
כנהוג במשפטים, נפתח בלשון החוק הרלוונטי, הוא חוק הפטנטים. סעיף 3 לחוק קובע:

"אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות אמצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט" (ההדגשה שלי)

לשון זו ברורה ואינה משתמעת לשתי פנים. כל תחום טכנולוגי, יהא הוא תוכנה, חומרה, כימיה או פיסיקה, ראוי להגנה פטנטית. אף ההיסטוריה החקיקתית שמאחורי סעיף זה מלמדת כי זו כוונת המחוקק. סעיף 3 לחוק הפטנטים תוקן בהתאם לאמנות בינלאומיות. בתחילה בהתאם לאמנת פריז, ובהמשך בהתאם להסכם הטריפס. במסגרת הסכם הטריפס התחייבו המדינות החברות, ומדינת ישראל ביניהן, שלא להפלות תחום טכנולוגי לרעה מבחינת קניין רוחני.
אמת, המונח "טכנולוגיה" הינו מונח עמום. עיון במילון מרים-וובסטר מגלה שטכנולוגיה אינה אלא אפליקציה יישומית של ידע מתחום מסוים. עם זאת, אני סבור, כי כוונת הכל ברורה. ואף אם קו הגבול בו טכנולוגיה נגמרת אינו משרוטט בצורה מדוייקת, הרי שהכללת התוכנה בחובו מתבקשת.
אף אם הקורא הספקן אינו מקבל את עמדתי, לפיה תחום התוכנה הינו תחום טכנולוגי, אמשיך ואנסה לשכנע שבכל הקשור לחוק הפטנטים הישראלי כנוסחו היום, אין מנוס מקביעה זו.
בעניין בקשת פטנט מספר 13733 לאלי תמיר קבע רשם הפטנטים כי אין מקום להעניק פטנטים בגין שיטות לעשיית עסקים. קביעה זו נסמכה על כך ששיטות לעשיית עסקים אינן מתחום טכנולוגי. לצורך קביעה זו נעזר כבוד הרשם בתחומי התוכן מהם מגיעים עורכי הפטנטים ובוחני הפטנטים. תחומים אלו כוללים: הנדסה, כימיה, פיסיקה, ביולוגיה, רוקחות ומדעי המחשב. כפי שקבע הרשם בעניין זה:

אין חולק, כל התחומים הללו קשורים בצורה זו או אחרת לטכנולוגיה, והם מדגישים את כוונת המחוקק בכל הנוגע לתחום האמצאות כשירות הפטנט.

כלומר, אף לשיטת רשם הפטנטים, תחום המחשבים הינו תחום טכנולוגי. נדגיש – עורכי הפטנטים יכולים לבוא הן מתחום ההנדסה (ובכלל זה הנדסת תוכנה) והן מתחום מדעי המחשב. תחום מדעי המחשב הינו תחום תיאורטי הנוגע בעיקר באלגוריתמים, מבני נתונים, מסדי נתונים ושאר אספקטים שונים של תחום התוכנה. כלומר, אנשים בעלי השכלה פורמאלית בתוכנה בלבד עשויים להיות עורכי פטנטים.
נוכח האמור, אני סבור כי המסקנה המתבקשת היא כי על פי הדין הקיים תוכנה הינה תחום טכנולוגי, ומשום כך אף אמצאות בתוכנה ראויות להיות כשירות לפטנט.
אדגיש, פטנט הינו סוג של קניין. ככזה, הוא מוגן על ידי סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. שלילתו של קניין, דוגמת פטנט בתוכנה, לא יכול אלא להיעשות בחוק או מכוחו של חוק, וזאת אף אם הוא השלילה הינה מידתית, לתכלית ראויה והולמת את ערכי מדינת ישראל (ראו: סעיף 8 לחוק היסוד). כלומר, שלילת פטנט בתוכנה במצב החוקי השורר כיום פוגעת פגיעה חוקתית בזכות הקניין של בעל ההמצאה.
בשנת 2012 הצהיר רשם הפטנטים על מדיניות חדשה לפיה רשות הפטנטים מכירה באופן רשמי באפשרות לקבל פטנטים על המצאות תוכנה. אף שהצהרה זו היא חדשה, בפועל אף בטרם ההצהרה התקבלו לא אחת פטנטים על תוכנות, למשל הפטנט הידוע של Netex.

 

הדין בארצות הברית ובאירופה
הדין האמריקאי מכיר בפטנטים גם בתחומים שאינם טכנולוגיים (ראו: 35 USC 101). האמנה האירופאית, לעומתו, נצמדת לסטנדרט שנקבע באמנת טריפס ומעניקה פטנט רק בגין המצאות טכנולוגיות (ראו: Article 52). האמנה האירופאית מחריגה מפורשות בסעיף (2)52 מתן פטנט בתוכנה (programs for computers) ובלבד שהפטנט תובע תוכנה לכשעצמה:

Paragraph 2 shall exclude the patentability of the subject-matter or activities referred to therein only to the extent to which a European patent application or European patent relates to such subject-matter or activities as such. (Article 52(3))
בצורה דומה הנחיות הבחינה בארה"ב MPEP 2106.01 בעניין Computer listings per se מצדיקות אי מתן הגנה פטנטית בהעדר פונקציונאליות של הפקודות כשהן ניצבות לכשעצמן.
הפסיקה האירופאית קבעה מפורשות כי מוצר תוכנה יכול שיהיה מוגן בפטנט, ובלבד שיש בהרצתו על ידי מחשב אפקט טכני החורג מהאינטראקציה הרגילה בין תוכנה וחומרה (ראו: T 1173/97).
בימים אלו אנו ממתינים להחלטתו של בית המשפט העליון האמריקאי בעניין בילסקי. החלטת בית המשפט הפדרלי לערעורים בעניינו קבעה כי בכדי שתהליך יהיה כשיר לפטנט, על התהליך לעמוד בכללי מבחן המכונה-או-טרנספורמציה. מבחן זה דורש כי התהליך יהיה קשור למכונה ספציפית או כי התהליך ישנה מצב של מוצר בעולם המוחשי ("טרנספורמציה"). פסיקה זו החליפה פסיקה קודמת של ערכאת הערעור הפדרלית בעניין State Street Bank, שם נקבע כי די לתהליך לייצר תוצאה קונקרטית, מוחשית ומועילה (a useful, concrete and tangible result) כדי להיות כשיר לפטנט. בפועל פסיקה זו בעניין בילסקי, אף שהצרה את תחומי כשירות הפטנטים, אינה פוגעת בפטנטים בתוכנה כי אם בפטנטים בשיטות לעשיית עסקים (הפטנט שנידון שם עסק בתהליך לגידור סיכונים במסחר בסחורות, וזאת ללא קשר למחשב). עוד יצוין, כי בהנחיות זמניות שפרסם רשם הפטנטים האמריקאי בעקבות פסק הדין של בילסקי בערכאת הערעור נקבע כי לצורך מבחן זה די בשימוש במחשב (general purpose computer) בכדי לעבור את המשוכה של סעיף 101. כלומר, אף לשיטתו של רשם הפטנטים האמריקאי ניתן גם ניתן לקבל פטנט בתוכנה לאחר פסק דין בילסקי.
היחס בין ההגנה הפטנטית ובין ההגנה בזכות יוצרים
טיעון שגור הוא כי נוכח ההגנה המוענקת לתוכנה בזכות יוצרים, אין הצדקה להענקת הגנה פטנטית נוספת על כך. כיוון שבפוסט זה בחרתי לעסוק רק בדין המצוי, אתייחס לטענה זו כפי שהשתקפה מהחלטת סגן הרשם. בהחלטה בעניין Biosense, Inc נ' אלביט מערכות בע"מ (מיום 16.4.2009) קבע כבוד סגן רשם הפטנטים כי פרשנות תכליתית של חוק הפטנטים שוללת הגנה של פטנטים בתוכנה. קביעתו של סגן הרשם, עליה אני, בכל הכבוד, חולק, מתבססת על שני נימוקים. הראשון – קיומה של הגנה חליפית בזכות יוצרים. והשני – קיומה של התוכנה כיישות מעולם התוכן ולא הפונקציה. בין היתר, נקבע כי:
"ממש כפי שמשתמע משמה העברי, תוכנה היא בעיקרה מתחום התוכן, ויפה לה אכסניית זכות היוצרים שבו היא הושמה".
אני סבור, בכל הכבוד, ששתי טענות אלו – לא די בהן כדי לשלול הגנה פטנטית. אני חולק, בכל הכבוד, על קביעה זו משלושה טעמים: ראשית, כפי שהסברתי, אני סבור כי המצאת תוכנה היא המצאה מתחום טכנולוגי. שנית, כיוון שעל אף שמה אין אני סבור כי תוכנה הינה מתחום התוכן; ושלישית, כיוון שאינני מאמין כי תוכנה דרה בלעדית באכסניית זכות היוצרים.
אף ששמה העברי של התוכנה יכול לרמוז כי היא מעולם התוכן – לא כך היא. התוכנה והחומרה הינן שתי פנים של אותה מכונה רב תכליתית. שמם הלועזי של רכיבים אלו: software ו-hardware מלמד טוב יותר כי האחד קבוע והשני משתנה (ובל נשכח את יציר הכלאיים: הקושחה, firmware). התוכנה ניתנת לשינוי תמידי, בעוד החומרה קבועה היא, והקושחה ניתנת לשינוי מפעם לפעם. רכיבים אלו אינם אלא אספקטים שונים של אותה מכונה, כאשר היא מופעלת לביצוע מטרה מסוימת. כידוע, המחשב אינו אלא מכונה אחת אשר ביכולתה לנהוג כמספר מכונות שונות, והכל בהתאם לפקודות הניתנות לה. יטען בה סט אחד של פקודות, והיא מכונה אחת; יוחלף סט זה בסט אחר – הרי לכם מכונה שנייה ושונה. אין זה סוד כי כל חישוב הניתן לביצוע בתוכנה, יכול להתבצע באמצעות מכונה ייעודית, המכילה חומרה שכל תכליתה הוא לבצע את הפעולות עליהן מורה התוכנה. ואכן, לעיתים רבות אנו שומעים כי רכיב מסוים שהיה נהוג עד כה לביצוע בתוכנה מבוצע כעת על ידי שבב ייעודי, ולהפך. מה לבוחן הפטנטים, אם כך, שידחה בקשה לפטנט בגין מימוש אחד וידחה בקשה זהה בגין מימוש שני.
האם את הלקוח המחזיק בידו טלפון סלולארי שממאן לעבוד מעניין אם החומרה שלו תקלה, אם התוכנה שבו קפאה או אם דווקא היתה זו הקושחה שכשלה? האם הוא רואה הבדל בין מכשיר אחד למשנהו אם חלק מאן דהוא ממומש בצורה זו או אחרת? מה לצרכן אם הטלוויזיה שרכש במיטב כספו תנצל תוכנה לשיפור איכות התמונה או שמא תיעזר בחומרה ייעודית לביצוע אותה הפעולה? כשם שאין הצרכן מודע להבדל בין אלמנטים שונים של אותו המכשיר, כך אין מקום כי דיני הפטנטים יבחינו בין האחד למשנהו, והכל בתנאי שמדובר ברכיבים פונקציונאליים.
באשר להגנה הניתנת באמצעות זכות יוצרים – זו אינה מחריגה הגנה פטנטית. כידוע, עצם קיומה של הגנה באמצעות זכות אחת אינה מחריגה קיומה של הגנה באמצעות זכות אחרת, אלא אם עניין זה הוסדר מפורשות בחוק (ראו: רע"א 5768/94 א.ש.י.ר יבוא והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה, פ"ד נב(4) 289 (1998)). זאת ועוד, כל זכות נועדה לשרת הגנה על פן שונה של האמצאה. כך למשל, קיומו של מדגם אינו שולל זכות לפטנט; הגנה באמצעות החוק להגנת מעגלים משולבים, התש"ס-1999, אף הוא אינו שולל את ההגנה באמצעות פטנט. חוק אחד מסדיר את ההגנה על האמצאה, ואילו חוק שני מסדיר את ההגנה על ביטוי אחד מסוים של אותה אמצאה, ושני חוקים אלו דרים בכפיפה אחת ואינם גורעים האחד מרעהו.
עוד יצוין, כי פסיקה זו נוגדת, לעניות דעתי, פסיקה קודמת של בית המשפט המחוזי.בעניין ע"ש 23/94 (ת"א) United Technologies Corporation נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסמני המסחר (לא פורסם, מיום 25.10.1994) הפך בית המשפט המחוזי את החלטת רשם הפטנטים שלא להעניק פטנט בגין המצאה למערכת בקרה וויסות הספקת דלק למנוע מסוק. בית המשפט לא קיבל את קביעת הרשם לפיה כיוון שעיקר ההמצאה היה נעוץ בתוכנת המערכת, אין מקום להעניק פטנט. נקבע, כי המערכת בכלליותה עמדה בדרישת חוק הפטנטים. נקבע כי: "התהליך צריך שיביא בסופו של דבר לתוצאה מסוימת שיהא בה משום חידוש והתקדמות מבחינה טכנולוגית". עוד נקבע שם כי:
"מקובלת עלי טענת המערערת לפיה נדרשת בחינת המערכת בכללותה – הרכיבים הפיזיים הידועים, בצירופם עם תוכנת המחשב, אשר תפקידה – הנעת המערכת. למה הדבר דומה? לרישום פטנט על קומבינציה, אשר הדבר המייחד אותו הוא, שההגנה מוענקת עבור שילובם של שני רכיבים או יותר, כאשר בעצם השילוב מתקבלת אמצאה כשירת פטנט. בפטנט על קומבינציה נבחנת האמצאה כשילוב ולכן אין מניעה שרכיביה השונים יהיו ידועים כשלעצמם – או נעדרי צעד המצאתי בעומדם בפני עצמם – הרכיבים באופן פרטני כלל לא נבחנים. [...]
בדומה לפטנט הקומבינציה אשר יכול שירשם כפטנט גם כאשר כל הרכיבים המרכיבים את המערכת כבר היו ידועים, כך גם בעניננו. תוכנת המחשב מהווה מרכיב אחד בלבד (אם כי חשוב ביותר) ממרכיבי המערכת הנתבעת ולא היה מקום לבדוק כשירותה להרשם כפטנט בנפרד. המבחן הראוי, לדעתי, הוא בדיקה האם המערכת בכללותה, ממלאת אחר דרישות הדין. הפטנט התבקש לגבי הצירוף החדש של התוכנה עם המרכיבים הפיזיים ולא על תוכנת המחשב כשהיא לעצמה. בין התוכנה לחומרה קיימת אינטראקציה, שהרי התוכנה בלעדי החומרה והחומרה ללא תוכנת המחשב אינן משנות דבר לענין החסכון בדלק. שילובן מאפשר את החסכון הניכר בצריכת הדלק של המסוק [...]"
המצאת התוכנה, כפי שהגדרתי אותה, אינה תוכנה לבדה. כפי שנהוג גם בדין האמריקאי והאירופאי, גם הדין הישראלי מכיר בכשירות המצאה הכוללת גם רכיב תוכנה. רכיב התוכנה בהמצאת התוכנה הוא אכן רכיב מרכזי וחשוב. ברם, כל עוד מדובר בהמצאה כוללת שמשיגה מטרה אחת ורכיביה פועלים לשם השגת מטרה זו, אינני סבור כי יש החוק הישראלי מאפשר החרגתה מכלל ההגנה הפטנטית.
לסיכום, בפוסט זה ביקשתי להראות את הדין הישראלי בכל הקשור לפטנטים בתוכנה. החוק הישראלי אינו מכיר בשלילה קטגורית של המצאות תוכנה מקבלת הגנה באמצעות פטנט. הדגמתי כי תוכנה הינה תחום טכנולוגי ומשום כך המצאת התוכנה נכללת בסעיף 3 לחוק הפטנטים. ממבט השוואתי בשיטות משפט אחרות ביקשתי להדגים כי אף כשקיים חוק מפורש (הדין האירופאי) ואף בהעדרו (הדין האמריקאי) פטנטים ניתנים בהמצאת תוכנה ובלבד שהתוכנה אינה נתבעת לבדה. כל האמור אינו מלמד כי כל המצאת תוכנה – כשירה לפטנט היא. שאר המבחנים הקבועים בסעיף 3 לחוק הפטנטים, ובעיקרם דרישת החדשנות וההתקדמות ההמצאתית, צריכים עוד להתקיים בכדי שהמצאת התוכנה תזכה בפטנט. הנה כי כן, המצאת תוכנה אינה אלא המצאה ככל שאר ההמצאות והמבחנים לקבלת פטנט בגינה זהים לאלו שחלים כלפי שאר סוגי ההמצאות.
2

פטנט חדש לגוגל – פרסומות מבוססות מיקום

ממש באותו היום בו פייסבוק קישטה עצמה בפטנט חדש, גם גוגל התהדרה בפטנט מעניין. פטנט ארה"ב US 7,668,832 (מבוסס על בקשת פטנט שפורסמה בפרסום US 2005/0050027).

הפטנט, שכותרתו, בתרגום חופשי, קביעה ו/או שימוש במידע אודות מיקום במערכת פרסומות, ניתן ביום 23.2.2010.
מבוא הפטנט (abstract) מתאר שימוש כללי במיקום בכדי להתאים פרסומת לקהל הצופים:
The usefulness, and consequently the performance, of advertisements are improved by allowing businesses to better target their ads to a responsive audience. Location information is determined (or simply accepted) and used. For example, location information may be used in a relevancy determination of an ad. As another example, location information may be used in an attribute (e.g., position) arbitration. Such location information may be associated with price information, such as a maximum price bid. Such location information may be associated with ad performance information. Ad performance information may be tracked on the basis of location information. The content of an ad creative, and/or of a landing page may be selected and/or modified using location information. Finally, tools, such as user interfaces, may be provided to allow a business to enter and/or modify location information, such as location information used for targeting and location-dependent price information. The location information used to target and/or score ads may be, include, or define an area. The area may be defined by at least one geographic reference point (e.g., defined by latitude and longitude coordinates) and perhaps additional information. Thus, the area may be a circle defined by a geographic reference point and a radius, an ellipse defined by two geographic reference points and a distance sum, or a polygon defined by three or more geographic reference points, for example.
מעיון בתביעות הפטנט עולה כי הוא אינו רחב כפי ששמו והמבוא שלו עשויים לרמוז. עוד עולה מהשוואת תביעות הבקשה כפי שפורסמה לבין התביעות הסופיות שנתקבלו, כי במהלך בחינת הפטנט היה צמצום משמעותי של ההיקף המונופולין שהוא מעניק.
תביעה 1 מתייחסת לא רק לשימוש בפרטי מיקום לשם בחירת מודעה לתצוגה, כי אם גם לשימוש בתג מחיר מבוסס מיקום ("geolocation price information").

אחרי שדיווחתי שגוגל באזז עשויה להיפגע מהפטנט החדש של גוגל לגבי "עדכוני חדשות" (News feed), מעניין לראות שלגוגל יש נשק חדש באמתחתה הרלוונטי למקור הפרנסה של שני הגופים הללו: פרסומות. הפטנט הזה עשוי גם לשמש לצורך פרסומות בסמארטפונים בעלי GPS, וככזה הוא עשוי לעזור גם בקרב בין HTC לבין אפל על השימוש באנדרואיד.
0

פסיקה: הוספת אסמכתאות במסגרת התנגדות לפטנט

בעניין התנגדות לבקשת פטנט מס' 151450 Wyeth נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (4.10.2010) עלתה השאלה אילו פרסומים צריך המתנגד לבקשת פטנט לפרט במסגרת התנגדותו ועל אילו פרסומים הוא יכול להסתמך בשלב מאוחר יותר. טבע הגישה התנגדות לבקשת פטנט. במסגרת ההליך היא הגישה חוות דעת שנסמכו על מספר רב של אסמכתאות מדעיות שלא הוזכרו בהתנגדות. נקבע, כי כאשר מדובר בפרסומים לגבי הידע הקודם – יש לפרטם במסגרת ההתנגדות, וכל הוספה מאוחרת היא בבחינת הרחבת חזית אסורה. עם זאת, כאשר מדובר בפרסומים שנועדו לתאר את היקף הידע המדעי של בעל המקצוע הסביר בעת תאריך הבכורה, ניתן להוסיף אותם בשלב מאוחר יותר.

הפוסקת קבעה:
"תקנה 58(א) לתקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות) תשכ"ח 1968, קובעת כי על המתנגדת (היא המשיבה בענייננו) לפרט בכתב טענותיה, בין היתר, את עילות ההתנגדות ואת העובדות עליהן סומכת היא את טענותיה. בהחלטת סגן הרשם בהתנגדות לבקשת פטנט מס' 149319 בעניין Trek 2000 International LTD נ' אם סיסטמס פלש דיסק פיונירס בע"מ (מיום 9.6.07), נקבע כי פרסומים ביחס לידע קודם (Prior Art) מהווים "עובדות מהותיות" שיש לאזכרן במפורש בכתב הטענות בהתנגדות, ואין להוסיף עליהם בשלב מאוחר יותר אלא במסגרת היתר לתיקון כתב הטענות. עם זאת, מקום שמדובר באסמכתאות שהן בבחינת ידע מדעי בסיסי מוסכם ומקובל בתחום עד כי אין בו כדי להפתיע את בעל הדין שכנגד, הותרה הגשתן במועד מאוחר להגשת כתב הטענות (ראו: החלטת כב' הרשם מאיר נועם בהתנגדות לבקשות פטנט 131392, 166550, 166189, 135898 בעניין אוניפארם בע"מ נ' SmithKline Beecham Co. (מיום 13.10.07); במקרה אחר נתקבלו אסמכתאות שלא אוזכרו בכתב הטענות, תוך הבהרה כי כוחן יתמצה בהגדרתו ותיחומו של היקף הידע המדעי אשר היה ברשות בעל המקצוע הסביר בתחום במועד הרלוונטי. ראה החלטת כב' סגן הרשם בהתנגדות לבקשת פטנט מס' 133307 בעניין הנדסת הספק בע"מ נ' הנדסת הינע בע"מ ( מיום 19.4.09))."

הפוסקת ביארה כי קו הגבול בין שני סוגי המסמכים – דק הוא. בשלב הנוכחי בו נמצא התיק, לאחר הגשת חוות הדעת ובטרם נשמעו העדויות עצמן, נקבע, אין מקום להחליט.
בשולי הדברים אעיר כי הרחבת חזית היא טענה דיונית שיש להעלות בהזדמנות הראשונה. דומה כי דווקא המתנה לשמיעת המומחים החתומים על חוות הדעת בבית המשפט עשויה להתפרש כהסכמה שבשתיקה להרחבת החזית. מהחלטת הפוסקת נדמה כי העדר הפירוט של שני הצדדים לעניין האסמכתאות המדוברת והשימוש שנעשה בכל אחת מהן לחשיפת ידע קודם או ידע של בעל המקצוע הסביר, הוא שמנע מן הפוסקת להחליט בגופו של עניין בטרם שמיעת העדים.
2

אפל מאשימה את HTC בהפרת פטנטים

שוק הסלולארי מסרב להירגע. אפל הודיעה היום כי הגישה תביעה נגד HTC בגין הפרה של לא פחות מ-20 פטנטים שונים שלה הקשורים לממשק המשתמש של ה-iPhone, לארכיטקטורה ולחמורה של מכשיר זה. אפל לא פירטה בהודעתה לעיתונות באילו פטנטים מדובר.

לטענת סטיב ג'ובס HTC גנבה את הטכנולוגיה שלה. אפל, לטענתו, העדיפה לעשות משהו לגבי זה. בשולי הדברים אעיר, כי אין הפרת פטנט יכולה להתרחש גם כאשר המפר אינו מודע לקיומם של הפטנטים והטכנולוגיה. כלומר, הטענה הרטורית לפיה "גונבים" את הטכנולוגיה אינה צריכה להיות נכונה בכדי שתהיה הפרת פטנט. ממילא טענה זו אינה נכונה בפטנטים כיוון שבגניבה נשללת האפשרות של הבעלים החוקיים להשתמש בנכס שנגזל.
על פי ההודעה, הוגשה במקביל שתי תביעות: האחת בבית המשפט הפדראלי של מחוז דלאוור (מחוז #3 בהגשת תביעות פטנטים לשנת 2009) והשנייה בפני ה-ITC. ההליך בפני ה-ITC הוא הליך מזורז, אך אינו כולל זכות לפיצויים כי אם רק לצווי מניעה.
תביעה זו מצטרפת לשלל תביעות שהוגשו לאחרונה בתחום הסלולאר בארצות הברית. אפל, כזכור, מעורבת בתביעות הדדיות בינה לבין נוקיה.
2

פטנט חדש לפייסבוק – news feed ברשת חברתית

ביום 23.2.2010 הנפיק רשם הפטנטים האמריקאי ל-Facebook פטנט חדש, US 7,669,123. הפטנט, שכותרתו "Dynamically providing a news feed about a user of a social network" מתייחס לעדכוני החדשות של רשתות חברתיות.
פייסבוק זכתה למונופול בשיטה המורכבת, בכלליות, מניטור פעילות של משתמשים ברשת חברתית והצגת אייטמי חדשות (news items) אודות פעילות של משתמשים לקבוצה מצומצמת של משתמשים. התביעות, שכאמור מגדירות את רוחב המונופול של בעל הפטנט, צומצמו במהלך הבחינה. אחת מנקודות הצמצום המשמעותיות ביותר נוגעת לכך שאייטם החדשות צריך לכלול לינק שמאפשר השתתפות בפעילות המדווחת.
תיאור הפטנט אינו מגדיר למה הכוונה ב"השתתפות בפעילות", אלא ניתנות דוגמאות של הצטרפות לאירוע. בעיניי יתכן ונקודה זו מציגה את חולשו של הפטנט, ותאפשר לגוגל להמשיך ולהציג את הודעות הבאזז שלה כל עוד היא אינה כוללת אפשרות להשתתף בפעילות המדווחת. כמובן, שאם וכאשר הפטנט יעמוד למבחן פרשנותו של מונח זה זה תהיה ככל הנראה תהיה מכרעת הן לעניין תקפותו של הפטנט (לעומת הידע הקודם) והן לעניין הפרתו של הפטנט.

(דווח במקור: Wired).

0

פסיקה: הפרה תורמת בארצות הברית אינה דורשת ידיעה בפועל אודות קיום הפטנט

בהחלטה בעניין (SEB (T-Fal) v. Montgomery Ward & Co. (Fed. Cir. 2010 קבע בית המשפט הפדרלי לערעורים סטנדרט חדש להפרה תורמת (induced infringement).

לפי סעיף 271(b) לחוק הפטנטים האמריקאי מי שגורם להפרתו של פטנט, חייב כמפר הפטנט. עד פסק הדין האחרון, נקבע כי בכדי לעמוד בתנאי הסעיף, על מי שתורם להפרת הפטנט לדעת בפועל על קיומו של הפטנט המופר. בית המשפט ריכך בפסיקתו הנוכחית את דרישת היסוד הנפשי, וקבע כי די באדישות מכוונות (deliberate indifference) לאפשרות שקיים פטנט. כלומר, בכדי להוכיח הפרה תורמת, בעל הפטנט אינו חייב להראות כי המפר התורם ידע בפועל על קיומו של הפטנט (בין אם בעצמו, או בין אם על ידי עורך הדין שלו) אלא יוכל להסתפק בכך שיראה כי המפר התורם עצם עיניו לאפשרות קיומו של פטנט.
בית המשפט הבהיר כי הסטנדרט האמור אינו דרישה כללית לידיעה בכוח ("היה צריך לדעת" – "should have known"), אלא בדרישה שונה:
At the outset, this court notes that the Supreme Court has indicated, in a different civil context, that “deliberate indifference” is not necessarily a “should have known” standard. Farmer v. Brennan, 511 U.S. 825, 840 (1994). The latter implies a solely objective test, whereas the former may require a subjective determination that the defendant knew of and disregarded the overt risk that an element of the offense existed. [...] For example, an accused infringer may defeat a showing of subjective deliberate indifference to the existence of a patent where it shows that it was genuinely “unaware even of an obvious risk.” More importantly, and as courts have observed in a variety of settings, the standard of deliberate indifference of a known risk is not different from actual knowledge, but is a form of actual knowledge. See, e.g., United States v. Carani, 492 F.3d 867 (7th Cir. 2007) (“Deliberate avoidance is not a standard less than knowledge; it is simply another way that knowledge may be proved)"

פרופ' קראוצ' מדווח כי בית המשפט הסתמך על פסיקה שאינה בענייני פטנטים ואשר נעדרה מכתבי בי-הדין של הצדדים. לטעמו מדובר בשינוי גישה של בית המשפט שעד כה נהג להסתמך כמעט בצורה אקסלוסיבית על פסיקות בענייני פטנטים בלבד.

0

זירוקס תובעת את גוגל ויאהו בגין הפרת פטנט

חברת זירוקס (Xerox) הגישה תביעה בגין הפרת פטנטים נגד גוגל ויאהו. התביעה, אשר הוגשה בדלוור (כזכור, מקום #3 בהגשות פטנטים בשנת 2009), מתייחסת לשני פטנטים שונים של זירוקס. לפי הנטען, גוגל מפרה את פטנט 6778979 של זירוקס בשירותי ה-AdSense וה-AdWords שלה. עוד נטען כי יאהו מפרה פטנט זה בשירותים שונים שלה (Yahoo! Search Marketing, Yahoo!Publisher Network, Y!Q Contextual Search). עוד נטען כי גוגל מפרה את פטנט 6236994 של זירוקס ב-Google Maps וב-Google Videos, ואילו יאהו מפרה פטנט זה ב-Yahoo! Shoppingg. בנוסף טוענת זירוקס להפרת פטנט על ידי אתר YouTube.

למעוניינים – כתב התביעה (אף כי כתב תביעה זה, כנהוג בארצות הברית, כמעט אינו מספק פרטים).
1

מיקורוספט ואמזון הודיעו: הסכם רישיונות צולבים בפטנטים

מיקרוסופט ואמזון הודיעו אתמול כי הגיעו להסכם רישיונות צולבים (cross licensing) באשר לפטנטים השונים ששניהם מחזיקים. במסגרת ההסכם, שפרטיו חסויים, שילמה אמזון למיקרוסופט סכום כסף שגובהו לא פורסם.

כלכליסט מדווח שהחשד הוא שההסכם נועד לסגור תביעה פוטנציאלית של מיקרוסופט כנגד אמזון בגין שימוש בחלקים ממערכת ההפעלה לינוקס אשר מפרים פטנטים של מיקרוסופט. חשד זה מתבסס על התביעה שהגישה מיקרוסופט בשנה שעברה נגד TomTom, תביעה אשר נסגרה בפשרה במהרה.
הסכמי רישיונות צולבים מאפשרים לגופים שונים להשתמש בטכנולוגיות מוגנות הפטנט אחד של השני תוך עלויות נמוכות יחסית. בתמורה למתן הרישיון על ידי החברה הראשונה, מעניקה החברה השנייה רישיון בפטנטים אחרים. לעיתים, כמו במקרה הזה, תשלומי איזון משולמים לצד שמחזיק פחות פטנטים או ששווי הפורטפוליו שלו מוערך כנמוך מבין השניים. הסכמי רישיונות צולבים מהווים דרך נוספת להפיק ערך מהחרב ששמה פטנט, מבלי צורך להגיע לבית משפט.
לדיווח בכלכליסט.
0

מחקר: תביעות של טרולי פטנטים

PatentFreedom, חברה שמבקשת לעקוב ולהפחית את החשש מטביעות של NPE-ים (Non Practicing Entities, או בשמם הפחות תקין פוליטית – טרולי פטנטים), מפרסמת באתר שלה נתונים אמפיריים אודות טרולי הפטנטים.

בין היתר, ניתן לראות עלייה משמעותית לאורך השנים בתביעות של טרולי הפטנטים. מסביבות ה-100 תביעות בגין הפרת פטנט בשנת 1998 לכ-500 תביעות בגין הפרת פטנט בשנת 2009. כמובן שהיה עדיף שבגרף זה יתווסף כמדד מנורמל מספר תביעות הפטנטים בכלל, לשם השוואה.
מבחינתי הנתון המעניין היה דווקא החברות אותן הטרולים אוהבים לתקוף – ובראשם אפל (56 תביעות משנת 2004), סוני (55), דל (50), מיקרוסופט (49), HP וסמסונג (48 כל אחת). אין ספק שמדובר בחברות שמי שאינו טרול פטנטים לא היה יכול לתקוף נוכח ארסנל הפטנטים שיש לכל אחת מהן. דווקא ענק הפטנטים IBM נמצא יחסית מאחור (מקום 22 ברשימה, עם 25 תביעות).
0

חוזר רשם חדש: חלוקת בקשות לפטנט

השבוע פורסם חוזר רשם מ.נ. 81. החוזר מתייחס לאפשרות של מבקש פטנט לפצל את בקשתו למספר בקשות. מצב זה נדרש כאשר הבקשה תובעת יותר מאמצאה אחת (דהיינו, שתביעות שונות תובעות אמצאות שונות), שהרי סעיף 8 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 דורש:

פטנט יינתן על אמצאה אחת בלבד
בחוזר רשם זה, הצהירה הרשות על הפרשנות המשפטית הראויה בעיניו לסעיף 24 לחוק הפטנטים. סעיף זה מאפשר לחלק בקשה אחת למספר בקשות ובלבד שהבקשה טרם קובלה. הרשות קבעה כי מטעמי יעילות וודאות משפטית, הפרשנות הראויה לסעיף זה קובעת כי ניתן לחלק רק את הבקשה הראשונה. כלומר, בקשה שנוצרה כתוצאה מחלוקה – לא ניתן לחלק אותה בשנית. החשש של הרשות הוא מפעולות סרק של ממציאים שעשויים לרצות להשאיר בקשה במצב pending. היתרון בבעלות על בקשה שהיא תלויה ועומדת הוא בכך שניתן עוד לשנות אותה ואת התביעות שלה כך שיכסו מוצרים/תהליכים של מתחרים (ובלבד שהתיאור יתמוך בתביעת אמצאות אלו).
לנוחות הציבור, אני מפרסם את לשון החוזר גם כאן.
מטרת חוזר זה הינה להודיע לציבור על הפרשנות שתינתן ברשות הפטנטים לסעיף 24(א) לחוק הפטנטים, תשכ"ח – 1968 (להלן: "החוק").
1. סעיף 24(א) לחוק קובע כדלקמן: "כל עוד לא קובלה הבקשה, זכאי המבקש לדרוש שהיא תחולק לבקשות אחדות."
2. הוראה זו ניתנת לשתי פרשנויות שונות: האחת, כי הבקשה ההורה, והיא בלבד, ניתנת לחלוקה עד מועד הקיבול; השנייה, כי הבקשה ההורה, וכן כל בקשה חלוקה ממנה, ניתנות לחלוקה עד מועד הקיבול של כל אחת מהן.
3. הרשות מודיעה בזאת כי הפרשנות שתאומץ הינה כי הבקשה ההורה, והיא בלבד, ניתנת לחלוקה עד מועד הקיבול, וזאת, בין היתר, בשל הצורך לסיים את הליכי הבחינה בזמן סביר וכן משיקולים של וודאות משפטית לכלל הציבור.
4. חוזר זה ייכנס לתוקף במועד פרסומו באתר הרשות.
2

איך קוראים את הפטנט הזה? מדריך בסיסי לקריאת מסמך הפטנט

בפוסט זה אנסה להסביר על קצה המזלג כיצד קוראים פטנטים.

לשם ההדגמה אתמקד פעם נוספת בפטנט הקליק האחד המפורסם של אמזון, פטנט אמריקאי מספר 5,960,411לינק נוסף). כאמור, על אף שפטנט זה הונפק (issued) בשנת 1999, הוא כרגע נמצא בהליכי בחינה מחודשת (reexamination, הליך בו עסקתי בעבר). עם זאת, אתמקד בפטנט כפי שהונפק לשם ההדגמה כיצד יש לקרוא פטנט.
מצד שמאל מופיע שער הפתיחה של הפטנט. על גביו ניתן למצוא פרטים רבים לגבי הפטנט. בצד שמאל למעלה מצוין כי מדובר בפטנט (ולא בקשה לפטנט). מימין מופיע מספר הפטנט (5,960,411) וכן התאריך שבו הפטנט הונפק (28.9.1999).
מתחת לקו האופקי ניתן לראות את שמו של הפטנט (METHOD AND SYSTEM FOR PLACING A PURCHASE ORDER VIA A COMMUNICATIONS NETWORK) ומתחתיו את רשימת הממציאים. הממציאים אינם בהכרח הבעלים בפטנט, וכפי שניתן לראות בפטנט זה, ביום ההנפקה הוא כבר הועבר (assigned) לחברת אמזון. רישום הבעלות שמופיע בפטנט היה נכון במועד שבו הוא הונפק וייתכן שהבעלות השתנתה מאז.
מתחת לנתון זה מופיע מספרה הסידורי של בקשת הפטנט (08/928,951) ותאריך הגשתה בארצות הברית (12.9.1997). תאריך ההגשה חשוב ממספר סיבות. העיקריות שבהן מנויות להלן: הוא קובע מהו הידע הקודם הרלוונטי לפטנט. כלומר, השאלה "האם אמצאה היא חדשה" נענית לאור מה שהיה ידוע עד ליום הגשת הבקשה; תוקף הפטנט הוא עשרים שנה מיום הגשת הבקשה.
כאשר מדובר בבקשת פטנט שהוגשה מכוחן של בקשות קודמות, הדבר יהיה מצוין אף הוא בחלק זה של הפטנט. פרטים נוספים המופיעים על גבי עמוד השער כוללים סיווג טכנולוגי לפי קטגוריות (על פי שתי שיטות שונות, אמריקאית ובינלאומית). לאחר מכן, מופיעים פרטים לגבי פרסומים שצוטטו כחלק מהידע הקודם הרלוונטי לבקשה ובכלל אלו מסמכי פטנטים אמריקאים, מסמכי פטנטים זרים ופרסומים אחרים.
בנוסף, מפורטים שמות בוחני הפטנטים שבחנו את הבקשה ואישרו את מתן הפטנט ומפורט שמו של עורך הדין שייצג את מבקש הפטנט. למעשה, מדובר בעורך פטנטים (ששמו בארה"ב, patent agent) או בעורך דין שהינו גם עורך פטנטים (ששמו בארה"ב, patent attorney).
לבסוף מופיע תקציר הפטנט (Abstract) שאמור לתאר בקצרה ובתמציתיות את עיקר האמצאה שנתבעת בפטנט. לאחריה מופיע רישום של מספר התביעות (claims) ומספר דפי השרטוטים (Drawing sheets), וכן שרטוט אחד, ייצוגי, שאמור להעביר את עיקרה של האמצאה בצורה ויזואלית.
כל הנתונים הללו, המופיעים על גבי עמוד השער של הפטנט אינם אלא מתארים אספקטים שונים של הפטנט. ברם, האספקט העיקרי של הפטנט – הוא מה היא האמצאה אותה נאסר על הציבור לבצע ללא הסכמת בעל הפטנט – נעדר ממנה. זכות זו מוגדרת, כאמור, בתביעות הפטנט.
להשלמת התמונה נסקור את הסטים השונים של התביעות, כפי שהם מופיעים בפטנט זה. בחלק התביעות של הפטנט רשומות, כאמור בדף הפתיחה, 26 תביעות. כל אחת נפרדת. הפרה של תביעה אחת כמוה כהפרה של הפטנט. אף אם תופרנה כל התביעות או אם תופר רק אחת – הסעד לו יזכה בעל הפטנט יהא זהה. התביעות כולן צריכות להיות מכוונות לאמצאה אחת, שאם לא כך, הרי שהיה מקום להגיש מספר בקשות פטנט שונות ונפרדות.
התביעות מסודרות בסטים נפרדים. הסט הראשון כולל את תביעה 1, שאמורה להיות הרחבה מכולם, ולאחריה תביעות 2-5 אשר תלויות בה. הסט הראשון מתייחס לשיטה לביצוע הזמנה (Method for placing an order).
סט שני כולל את תביעה 6 הבלתי תלויה, ואת תביעות 7-8 התלויות בה. הסט השני מתייחס למערכת לקוח להזמנת פריט (Client system for ordering an item).
הסט השלישי כולל את תביעה 9 הבלתי תלויה ואת תביעה 10 התלויה בה. סט זה מתייחס למערכת שרת לייצור הזמנה (Server system for generating an order).
הסט הרביעי כולל את תביעה 11 הבלתי תלויה ואת תביעות 12-26 התלויות בה. סט זה מתייחס לשיטה להזמנת פריט באמצעות מערכת לקוח (Method for placing an order using a client system)
בפוסט הקודם התייחסתי לבעייתיות הטמונה בסט הראשון ביחס להפרה במשותף. כפי שניתן להתרשם משאר התביעות בפטנט זה, הן תובעות נכונה צד אחד של השיטה/מערכת ואותן, ככל הנראה, ניתן להפר.
כאמור, את התביעות יש לפרש לאור האמור בפירוט ובתיק הבחינה של הפטנט, כמו גם לאור הידע וההבנה של איש מקצוע מיומן בתחום הרלוונטי. לשם עמידה על הפרשנות הנכונה של תביעות הפטנט, אין מנוס מקריאה מעמיקה של הפירוט ובכלל זה התבוננות בשרטוטים השונים, ועיון בתיק הבחינה.

בפוסט זה הדגמתי בקצרה כיצד קוראים מסמך פטנט. הסברתי אילו פרטים נמצאים על שער הפטנט. כמו כן, סקרתי את הסטים השונים של התביעות אשר כולן תובעות אספקטים שונים באותה אמצאה.

2

התביעות: הגדרת המונופול של הפטנט

Barb-wire fence

(cc by-sa Ross Macbeth)

בפוסט זה אנסה להסביר על קצה המזלג כיצד מוגדר המונופולין של בעל הפטנט.

מסמך הפטנט מורכב בעיקרו משני חלקים שונים: הפירוט והתביעות.
תפקיד הפירוט לחשוף לעולם את פרטי האמצאה ולאפשר (enable) לבעל מקצוע מיומן בתחום לבצע את האמצאה. בלשונו של סעיף 12 לחוק הפטנטים הישראלי:

הפירוט יכלול שם שיש בו כדי לזהות את האמצאה, את תיאורה, עם שרטוטים לפי הצורך, וכן תיאור דרכי הביצוע של האמצאה שעל פיו יוכל בעל המקצוע לבצעה

מנגד, התביעות, Claims בלעז, תוחמות את המונופול שמוענק לבעל הפטנט. סעיף 13(א) לחוק הפטנטים מגדיר:

הפירוט יסתיים בתביעה או בתביעות המגדירות את האמצאה ובלבד שכל תביעה כאמור תהא נובעת באופן סביר מהמתואר בפירוט.

ובסעיף 49 לחוק מוגדר כי הזכות למנוע מאחר לנצל את האמצאה מוגדר על ידי התביעות, ובלא קשר לפירוט:

בעל פטנט זכאי למנוע כל אדם זולתו מלנצל בלי רשותו או שלא כדין את האמצאה שניתן
עליה הפטנט, בין בדרך המוגדרת בתביעות ובין בדרך דומה לכך שיש בה, לנוכח המוגדר
באותן התביעות, עיקר האמצאה
שהיא נושא הפטנט

וכדבריו של הנשיא מ' שמגר בעניין ע"א 345/87 hughes aircraft company נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4) 45 (1990):

משמע, היקף ההגנה המשפטית על הפטנט, או – כפי שמקובל לכנות זאת -"תחום המונופולין
של הפטנט", צריך להיקבע על-פי המוגדר בתביעות. אולם, לבד מן התביעות כולל הפירוט של
הפטנט גם חלק נוסף, הוא תיאור הפטנט. התיאור תפקידו להביא את הרקע לפטנט ולתאר את
מהותו, מטרותיו ודרכי ביצועו. התביעות תפקידן להגדיר במדויק ובזהירות את תחום
המונופולין

התביעות דומות לקווי הגבול התחומים את חלקת האדמה. הן-הן מגדירות עד לאן רשאי הציבור לצעוד ומהיכן ידיר את רגליו.
כתיבת התביעות היא מטלה המשולה להצבת הגדר סביב אותה חלקת אדמה דמיונית. הקושי הטמון בה הוא רב והיא מהווה את עיקר מלאכת עריכת הבקשה. עת ניסוח התביעות בוחרים כל פרט ופרט, עד כדי המילים המתאימות אשר מחד מתארות את האמצאה בצורה רחבה וכללית דיה בכדי למנוע אפשרות של Design around, ומאידך מתארות את האמצאה בצורה מצומצמת דיה כדי שהיא תהיה חדשה ובעלת התקדמות המצאתית.

התביעות נחלקות לתביעות בלתי תלויות ולתביעות תלויות. תביעה בלתי תלויה כמוה כלוח חלק. מתחילים מקריאתה ומסיימים בקריאתה. תביעה תלויה, כשמה, תלויה בתביעה אחרת. היא כוללת בחובה את המגבלות (limitations – שם כללי לאלמנטים בתביעות, יהיו אלה צעדים בתהליך או רכיבים במכשיר) המנויות בתביעה בה היא תלויה וכן מגבלות נוספות אותן היא מוסיפה.
כלומר, תביעה בלתי תלויה, מגדירה את האמצאה ככוללת מספר מסוים של מגבלות (רכיבים/צעדים) ואילו התביעה התלויה מצמצמת את היקף ההגנה בהוסיפה עוד אלמנטים.

אף שהתביעה התלויה כוללת רכיבים רבים יותר, אמרתי כי היא בעלת היקף מצומצם יותר. הדבר נובע מכך שבכדי להפר תביעה על המוצר/תהליך לבצע את כל המגבלות המופיעות בתביעה. תושמט ולו מגבלה אחת – ואין הפרה.
ניתן להסתכל על תביעת פטנט בצורה לוגית. כל תביעה מגדירה אלמנטים שחייבים להיות במוצר/תהליך המפר. כלומר, אם היא כוללת שני רכיבים, A ו-B, הרי שגם רכיב A וגם רכיב B צריכים להיכלל במוצר/תהליך המפר. ברי, כי אם נוסיף דרישה לרכיב אחר, C, בנוסף לרכיבים A ו-B, הרי שכל מוצר/תהליך שיכלול את כל הרכיבים הללו יכלול גם את רכיבים A ו-B. לעומת זאת, יהיו מוצרים/תהליכים שיכללו את A ו-B, אך לא יכללו את הרכיב הנוסף.
ניתן להסתכל על הציור הממחיש זאת, באמצעות דיאגרמת ון. שני האיזורים הצבועים בירוק מייצגים את המימושים שכוללים גם את A וגם B, ואילו האיזור הצבוע בירוק בהיר – הוא איזור קטן יותר – מייצג את כל המימושים שכוללים את A, B ו-C.
בתביעות, כמו בכל פסוק לוגי של חיתוך, כל המוסיף – גורע.
ומהכלל אל הפרט. נבחן את תביעותיו של פטנט אחד מסוים. לשם ההדגמה אתמקד בפטנט אחד מפורסם – פטנט הקליק האחד של אמזון, פטנט אמריקאי מספר 5,960,411לינק נוסף). על אף שפטנט זה הונפק (issued) בשנת 1999, הוא כרגע נמצא בהליכי בחינה מחודשת (reexamination, הליך בו עסקתי בעבר). עם זאת, אתמקד בתביעות הפטנט כפי שהופיעו בעת הנפקתו.
בחלק התביעות ישנם מספר סטים של תביעות. כל סט כולל תביעה אחת בלתי תלויה ומספר תביעות התלויות בתביעה הבלתי תלויה (בצורה ישירה, דהיינו נתלות בה ממש; או בצורה עקיפה, דהיינו נתלות בתביעה תלויה אחרת מאותו הסט).
נבחן את תביעה מספר 1 של הפטנט:
A method of placing an order for an item comprising:
under control of a client system,
displaying information identifying the item; and
in response to only a single action being performed, sending a request to order the item along with an identifier of a purchaser of the item to a server system;
under control of a single-action ordering component of the server system,
receiving the request;
retrieving additional information previously stored for the purchaser identified by the identifier in the received request; and
generating an order to purchase the requested item for the purchaser identified by the identifier in the received request using the retrieved additional information; and
fulfilling the generated order to complete purchase of the item
whereby the item is ordered without using a shopping cart ordering model.

עסקינן בתביעה לשיטה (Method) להזמין מוצר (placing an order). השיטה מחולקת לשני חלקים, החלק הראשון מתבצע תחת מערכת הלקוח, ואילו החלק השני מתבצע תחת רכיב במערכת השרת.

בצד הלקוח, השיטה כוללת הצגת מידע המזהה את המוצר (אותו מוצר שמזמינים); ובתגובה לפעולה אחת בלבד שליחת הזמנת המוצר ביחד עם מזהה של הרוכש למערכת השרת.
בצד השרת, ההזמנה מתקבלת; מידע נוסף שנשמר קודם לכן נשלף באמצעות המזהה של הרוכש; יוצרים (generating) הזמנה לרכוש את המוצר לרוכש תוך שימוש במידע הנוסף; ומבצעים (fulfilling) את ההזמנה.
התביעה מוסיפה ומסיימת בפסקת whereby, פסקה המסבירה אפקט של התהליך מבלי להוסיף מגבלות נוספות. הפסקה קובעת שההזמנה מבוצעת ללא שימוש במודל עגלת קנייה.
זהו אם כן המונופול בו זכה בעל הפטנט. לעיתים ישנם מונחים שעשויים להתפרש במובנים שונים, ולשם פרשנותם יש לפנות לפירוט או לתיק הבחינה ולראות כיצד מבקש הפטנט התייחס אליהם. כך למשל המונח shopping cart ordering model, אשר אינו מונח ברור לכשעצמו. ניתן למצוא הסבר למשמעות מונח זה, בין היתר, בעמודה 2 של הפטנט בשורות 16-49.
חשוב לשים לב שתביעה זו כוללת פעולות שמבוצעות על ידי הלקוח ועל ידי השרת. כלומר, הלקוח עצמו אשר מבצע את רק את צד הרכישה אינו מפר את הפטנט. אגב, ספק בעיני שתביעה זו אי פעם תופר במהלך הרגיל של העסקים, שכן גם המוכר אינו מבצע את כל הצעדים הנתבעים, וכוונתי לאותם צעדים אותם מבצע הלקוח בכדי להזמין. המקור החוקי לחשש זה הוא החלטת בית המשפט הפדרלי לערעורים בעניין BMC Resources, Inc. v. Paymentech, L.P, 498 F.3d 1373. אני ער ומודע לכך שפעולתו של הלקוח מתבצעת בקוטלי האתר של הספק, וככזו ניתן היה לחשוב שהספק מנחה את פעולתו, כנדרש בפסק הדין הנ"ל. ברם, החלטה אחרת של בית המשפט הפדרלי המחוזי (Global Patent Holdings, LLC v. Panthers BRHC. LLC, 586 F. Supp. 2d 1331 (S.D. Fla. 2008)) קבעה כי בתרחיש מסוג זה, הספק אינו מנחה או שולט בלקוח כיצד לפעול ברמה הנדרשת בכדי שפעולותיו של הלקוח ייוחסו לבעל האתר.
נשוב לפטנט בו אנו עוסקים ונבחן את תביעה מספר 3, היא תביעה תלויה בתביעה מספר 1.
The method of claim 1 wherein the single action is clicking a button.
תביעה תלויה זו מוסיפה על הצעדים האמורים בתביעה מספר 1 וקובעת שהפעולה האחת (המתבצעת בצד הלקוח) היא לחיצה על כפתור.
הנה ראינו כי פטנט הקליק האחד, אינו בהכרח על קליק אחד, באשר תביעה מספר 1, הרחבה יותר, קובעת כי ההזמנה מתבצעת לאחר פעולה אחת, אשר יכולה להיות קליק אך יכולה להיות גם פעולה אחרת (דוגמת השמעת קול).
לסיכום, בפוסט זה הסברתי כי התביעות בפטנט הן המגדירות את היקף הזכות הנתונה לבעליו. הדגמתי באמצעות פטנט הקליד האחד של אמזון כיצד יש לקרוא תביעות. עוד תיארתי את כלל ה- All Limitations Rule, לפיו כי בכדי להפר תביעה יש לבצע את כל המגבלות המוגדרות בה. נגעתי בקצרה בדין האמריקאי בכל הנוגע להפרת פטנט במשותף (Joint Infringement) והסברתי כי ספק בלבי אם ניתן לאכוף את התביעות אותן סקרתי בפוסט זה.
בפוסט זה הסברתי בקצרה מה ההבדל בין חלק התביעות בפטנט לבין חלק התיאור. התביעות תוחמות במדויק את המונופולין לו זוכה בעל הפטנט בעוד שהפירוט נועד לגלות לציבור מידע, ובכללו גם כיצד ניתן לנצל את האמצאה.
0

חיפוש פטנטים

Soldier with Binoculars

(cc by expertinfantry)

אחת השאלות הראשונות שעולה בפני ממציא המבקש להגן על אמצאתו בפטנט היא האם האמצאה חדשה. לשם כך, נהוג לבצע חיפוש אחר פרסומים.
פרסום שעשוי לשלול את חדשנותה של אמצאה הינו כל פרסום שנגיש לציבור ושמאפשר לבעל מקצוע מיומן לנצל את האמצאה. פרסום עשוי להיות ספר בספרייה, אתר אינטרנט, פטנט או בקשה לפטנט, דברים שנאמרו בהרצאה וכיוצא באלה. ככלל, אין חשיבות לשפה שבה הדברים התפרסמו ואף לא למקום הפרסום, אך מטבע הדברים, ונוכח עלויות חיפוש גבוהות, נהוג לערוך חיפוש רק בשפה האנגלית ולהמקד במאגרים מקווננים.
ניצול של האמצאה עשוי אף הוא להיחשב כפרסום, ומשום כך מי שמבקש להגן על אמצאתו בפטנט נדרש שלא להשתמש בה בפומבי בטרם הגיש את בקשת הפטנט. לעניין זה ראוי לציין כי אין חשיבות לשאלה האם בעל מקצוע מיומן היה יכול להבין כיצד האמצאה פועלת מהאופן שבה היא נוצלה, אלא די בכך שהיא אכן נוצלה בפומבי. כלומר, נסיעה במכונית בעל מנוע חדש וייחודי בכבישי ארצנו ייחשב כפרסום אף אם מכסה המנוע היה נעול ומאובטח. לעניין זה אם תישאל השאלה הפילוסופית הידועה: אם עץ נפל ביער, ואיש לא שמע, האם העץ השמיע רעש? התשובה של דיני הפטנטים תהיה ברורה: לגבי הרעש, לא ברור; אבל העובדה שהעץ נפל – פורסמה וידועה.
הערה נוספת שיש לשים לב אליה היא כי הצעת מימוש האמצאה למכירה כמוהו כניצול האמצאה בפומבי. כלומר, מוטב כי ממציא המנוע האמור, לא יציע למכור מכוניות הכוללות את אותו המנוע, בטרם הגיש את בקשתו לפטנט.

הממציא "הקלאסי" – אותו פרופסור שעוקב אחר חדשות התחום הרלוונטי ומכיר כל חוקר בסביבה – דרך כלל יכול לענות בקלות על השאלה האם המצאתו חדשה היא או לאו. ברם, הממציא האופייני, שלמרבה ההפתעה הוא שונה מן הפרופסור, אינו בעל היכרות אינטימית עם תחום המצאתו. לאותו ממציא מומלץ לבצע חיפוש אחר פרסומים. תחילה, מומלץ כי יערוך חיפושים באמצעות מנועי חיפוש, דוגמת גוגל או בינג. במהלך החיפוש יספיק למצוא מוצר שמבצע את האמצאה (ויש לדייק – מוצר שמבצע את האמצאה, ולא מוצר המשיג את אותה מטרה שהאמצאה משיגה) בכדי לשלול את חדשנותה. ברי כי ככל שתיאור פעולתו של המוצר יהיה פרטני ומדויק יותר, יהיה זה קל יותר להבין אם הוא מנצל את אותה האמצאה או לאו. אגב, במהלך חיפוש שכזה, ייתכן וניתן להעריך את שוויה הכלכלי של האמצאה – שהרי אם ישנם מוצרים בשוק שפותרים פתרון דומה, ניתן להסיק מה גודלו של השוק הקיים, מיהם המתחרים, ואיזה יתרון אסטרטגי יעניק הפטנט למול מוצרים מתחרים. כאמור, פטנט הינו חרב ולא מגן.
לאחר החיפוש הראשוני, רצוי להמשיך ולהעמיק ולחפש פרסומי פטנט. כלומר, פטנטים שנרשמו ובקשות פטנט שפורסמו. יש לזכור כי על דרך הכלל בקשת פטנט אינה מפורסמת ביום הגשתה, ומשום כך ישנם פטנטי צוללת – בקשות שהוגשו אך טרם פורסמו ואשר עשויות לתאר את האמצאה עצמה. בשלב החיפוש אין כל דרך לזהות את קיומם של פטנטי הצוללת והם, למרבה הצער, אי ודאות שיש לחיות עמה.
חיפוש הפטנטים יכול להיעשות על ידי הממציא או על ידי בעל מקצוע, דוגמת עורך פטנטים או עורך דין. על דרך הכלל, עורך הפטנטים או עורך הדין יידעו לדמות חיפוש לצורה שבה רשויות הבחינה השונות יערכו את החיפוש, ומשום כך החיפוש שהם יערכו עשוי להיות איכותי יותר. עם זאת, בסופו של יום, השיקול הכלכלי הרלוונטי הוא עלות מול תועלת. בעוד הממציא עשוי להקדיש לחיפוש עשרות שעות, עורך הפטנטים לא ייעשה כן בתשלום סביר. כך או כך, החיפוש הוא דרך כלל אינדיקטיבי ואינו עונה על השאלה האם האמצאה היא חדשה והאם יש בה התקדמות המצאתית.

לממציא המעוניין, ישנם מספר הולך וגודל של מאגרים מקווננים המאפשרים חיפוש פטנטים בחינם. ראשית, ישנם אתרים רשמיים של רשמי הפטנטים כגון האמריקאי והישראלי. מאגר הרשם האירופאי, eSp@ceNet, כולל פרסומים ממספר רב של ארצות והוא נוח למדי. כמו כן, WIPO מאפשר חיפוש נוח גם כן באמצעות מערכת PATENTSCOPE. לבסוף, החיפוש שהוא אולי הנוח ביותר, הוא, כמו תמיד, החיפוש של גוגל. אם כי, המאגר של גוגל, לפחות בשלב זה, אינו מתעדכן באופן תדיר והוא אינו מקיף כמאגרי הנתונים האחרים.
בעלי המקצוע נעזרים גם במאגרים בתשלום, שהבולט שבהם הוא כנראה Delphion, ובתוכנות כגון PAT Monitor.

לסיכום, בפוסט זה התייחסתי לחיפוש פטנטים. אף שניתן לבצע חיפוש באמצעות עורך דין או עורך פטנטים, רצוי בטרם נכנסים להוצאות מיותרות, לערוך חיפוש ראשוני באמצעות האינטרט. הסברתי כי חיפוש שכזה מאפשר גם להעריך את השווי הכלכלי של האמצאה ולא רק את כשירותה לקבלת פטנט. לאחר סיום חיפוש ראשוני, ובהנחה ותוצאות החיפוש אינן שוללות את חדשנות האמצאה, ניתן לערוך חיפוש מדוקדק יותר באמצעות מנועי חיפוש ייעודיים לפטנטים. בחיפוש זה ישנו יתרון מסוים לחיפוש של בעל מקצוע, אף כי ניתן לחסוך בהוצאה (לא גדולה) זו. כך או כך, החיפוש לעולם לא יוכל להבטיח דבר, אלא לכל היותר להוות אינדיקציה לחומר הרקע הקיים, ולשוני שמוסיפה האמצאה החדשה על גביו.

0

בטריות נטענות על ידי USB

חבר שלח אלי לינק לאתר עם עיצובים מיוחדים: http://www.moixadesign.com.

בין היתר, נתקלתי באתר בבטריות נטענות על ידי חיבור USB. מגניב ביותר, ואף במחיר סביר – כשבעים ש"ח.
(התמונה מהאתר http://www.usbcell.com)
מסתבר שלחברה יש מספר זכויות קניין רוחניות שמגנות על מוצר זה.
בין היתר, מדגם אמריקאי US D577,333 המגן על הצורה האסטית של המוצר, פטנט אמריקאי US 7,375,494, על מוצר הכולל בטריה בעלת מחבר מתאים למחשב, וסימן מסחר אמריקאי US 78,883,785 על הסימן USBCELL.
אתר המוצר מפרט זכויות קניין רוחניות נוספות (כגון זכויות במדינות אחרות, ובקשות פטנט נוספות).

3

אמצאות שירות ותגמול ראוי לממציא

Doctor in Lab

(cc by-nc-sa Joe Lencioni)

חוק הפטנטים הישראלי קובע כי אמצאות של עובדים, בנסיבות מסוימות, קמות קניין למעסיק. עם זאת, החוק מוסיף וקובע כי בהעדר הסכם אחר בין העובד והמעביד, וועדה מיוחדת תכריע בגובה התגמול הראוי.

היום פורסמה החלטה חדשה של הועדה, המונה שלושה חברים: שופט בית המשפט העליון בדימוס י. אנגלרד, רשם הפטנטים מ. נועם ופרופסור ש. פלג, בעניינם של Actelis Networks נ' אילני (החלטה מיום 3.2.2010), והקביעות שבהחלטה זו בעלות השלכה רחבה.
נפתח בלשון החוק. אמצאת שירות מוגדרת בסעיף 132 לחוק הפטנטים, שקובע בזו הלשון:
(א) אמצאה של עובד, שהגיע אליה עקב שירותו ובתקופת-שירותו (להלן – אמצאת-שירות), תקום לקנין מעבידו, אם אין ביניהם הסכם אחר לענין זה, זולת אם ויתר המעביד על האמצאה תוך ששה חדשים מיום שנמסרה לו ההודעה לפי סעיף 131.
(ב) הודיע העובד בהודעתו לפי סעיף 131 כי בהעדר תשובה נוגדת של המעביד, תוך ששה חדשים מיום מתן הודעת העובד, תקום האמצאה לקנין העובד, ולא נתן המעביד תשובה נוגדת כאמור, לא תקום האמצאה לקנין המעביד
סעיף 134 לחוק הפטנטים מקים את סמכותה של הועדה לענייני תמלוגים ופיצויים בעניין זה:

באין הסכם הקובע אם זכאי העובד לתמורה בעד אמצאת-שירות, ובאיזו מידה ובאילו תנאים, ייקבע הדבר על ידי הועדה לעניני פיצויים ותמלוגים שהוקמה לפי פרק ו'.

מר אילני, עובד של חברת Actelis Networks, המציא אמצאת שירות ופנה לועדה לקבל תגמול הולם בגין אמצאתו. החברה עתרה כי הבקשה תדחה על הסף, בין היתר נוכח הסכם מפורש שקיים בין הצדדים.
הועדה בחנה את ההסכם והגיעה למסקנה כי על אף שישנו סעיף פרטני המתייחס להעברת הזכויות הקנייניות באמצאות שירות, הוא אינו מבטל את תחולתו של סעיף 134 הנ"ל. הועדה קבעה כי בניגוד לזכות הקניינית באמצאה, זכות אותה החוזה מעביר לחברה, הזכות לפיצוי היא זכות אישית שאינה ניתנת להעברה.
הועדה העירה כי יתכן והזכות לפיצוי היא זכות קוגנטית אשר אינה ניתנת לביטול, כנהוג בהרבה זכויות אחרות בדיני העבודה. עם זאת, במקרה המסוים הזה, היא לא נדרשה להכריע בסוגיה, באשר, כאמור, נקבע כי החוזה אינו מתייחס כלל לתמורה שניתנת לעובד בגין האמצאה.
המסקנה המתבקשת מהחלטה זו היא שלא די לו למעסיק לכלול בחוזי ההעסקה בהם הוא משתמש סעיף ספציפי המתייחס להעברת הזכויות מהעובד למעביד, אלא יש להוסיף התייחסות מפורשת לסוגיית התגמול לעובד. נוכח העמדה של הועדה לפיה ייתכן ומדובר בזכות קוגנטית, ייתכן והפתרון האופטימלי הוא הצהרה כי שכרו של העובד מהווה תמורה גם בגין אמצאות שירות שהוא עשוי להמציא.
לאור החלטה זו, אני סבור כי יש מקום למעסיקים השונים במשק לבחון מחדש את חוזי ההעסקה שלהם ולתקנם בהתאם.
0

WIPO פרסמה נתונים ראשוניים על מערכת ה-PCT בשנת 2009

ארגון ה-WIPO, ארגון הקניין הרוחני הבינלאומי, פרסם נתונים ראשוניים אודות מערכת ה-PCT שמכוחה מוגשת בקשות פטנט בינלאומיות.

לפי הנתונים שהתפרסמו, השפעת המיתון הכלכלי התבטאה בירידה של כחמישה אחוזים במספר בקשות הפטנט הבינלאומיות שהוגשו. נראה שהמזרח הרחוק הושפע פחות, באשר בסין, ביפן ובקוריאה חל גידול במספר ההגשות. בלטה מעל כולם סין, בה חל גידול בכשלושים אחוזים במספר בקשות הבינלאומיות שהגיעו מהענק הרדום. סין מדורגת במקום ה-5 מבין כל המדינות החברות בהגשת בקשות בינלאומיות.
אחוז אחד מהבקשות הבינלאומיות בשנת 2009 הגיעו ממדינת ישראל, והיא מדורגת במקום 15 מבין כל המדינות החברות. המספר האבסולוטי (המוערך בשלב זה) של הבקשות שנבעו מישראל בשנת 2009 הוא 1,578. מדובר בירידה חדה של 17% לעומת שנת 2008 (אז הוגשו 1,905 בקשות מישראל).
תגיות: , ,
0

מחקר: ליטיגצית פטנטים בארצות הברית

PriceWaterhouseCoopers פרסמו מחקר לגבי תביעות בעניין פטנטים בארצות הברית.

בין היתר, פורסמה רשימה של מחוזות לפי הזמן החציוני למשפט (מרגע הגשת התביעה ועד ליום בו נשמע הדיון לגופו בבית משפט). הנתונים נאספו לאורך השנים, החל משנת 1995 ועד 2008. הנה הזוכים:
  1. Virginia Eastern District Court (0.88)
  2. Wisconsin Western District Court (1.01)
  3. California Southern District Court (1.24)
  4. Florida Middle District Court (1.71)
  5. Maryland District Court (1.75)
  6. Texas Eastern District Court (1.79)
  7. Kansas District Court (1.89)
  8. Delaware District Court (1.92)
  9. Texas Southern District/Bankruptcy Courts (1.99)
  10. California Central District Court (1.99)
בסוגריים, זמן חציוני עד תחילת המשפט במחוז, בשנים.
נתון מעניין נוסף שמפורסם הוא רשימת המחוזות שבהם בעלי הפטנט "אהודים" יותר. הסקירה כוללת שלושה פרמטרים: זמן עד תחילת המשפט, אחוזי הצלחה ופיצויים שנפסקו.
  1. Virginia Eastern District Court (0.88 48.6% $26,408,116)
  2. Texas Eastern District Court (1.79 51.6% $20,411,860)
  3. Delaware District Court (1.92 47.7% $13,354,001)
  4. Wisconsin Western District Court (1.01 35.5% $4,533,086)
  5. California Central District Court (1.99 48.3% $2,901,170)
  6. Florida Middle District Court (1.71 57.9% $214,952)
  7. Texas Southern District/Bankruptcy Courts (1.99 28.1% $10,576,567)
  8. New Jersey District Court (2.70 32.1% $17,096,347)
  9. Colorado District Court (2.99 31.3% $56,222,734)
  10. Texas Northern District Court (2.42 46.7% $1,682,566)
בסוגריים, זמן חציוני עד תחילת המשפט, בשנים; אחוזי הצלחה של תובעים; ופיצוי חציוני במקרים שנפסקה הפרה.
0

דיווח: איפה הגישו תביעות פטנטים ב-2009?

בלוג הפטנטים 271 פרסם את רשימת המחוזות בהם הוגשו הכי הרבה תביעות פטנטים בשנת 2009 בארצות הברית. כצפוי, המחוז המזרחי של טקסס איבד את הבכורה וזאת לטובת המחוז המרכזי בקליפורניה.
ואלו עשרת הזוכים:
  1. Central District of California
  2. Eastern District of Texas
  3. District of Delaware
  4. Northern District of California
  5. District of New Jersey
  6. Northern District of Illinois
  7. Southern District of New York
  8. Southern District of California
  9. District of Massachusetts
  10. Eastern District of Virginia
הנתונים במקור מ-LegalMetric.
0

על סופיות הדיון: הדרכים לבטל פטנט

Dead End Sign

(cc by bennylin0724)

אף שבעל פטנט עברך הליך בחינה על ידי רשות הפטנטים, אישור הרשות אינו סוף פסוק. בישראל, כמו באירופה ובניגוד לארצות הברית, החוק מכיר בהליך התנגדות לאחר קיבול (post grant opposition).

לאחר שרשות הפטנטים הישראלית מקבלת את הבקשה וסבורה כי יש ליתן בגינה פטנט, דבר הקיבול מתפרסם וניתנת לציבור הזדמנות להתנגד למתן הפטנט. סימן ג' לפרק ג' של חוק הפטנטים הישראלי עוסק בהליך זה, והוא קובע כי את ההתנגדות ניתן להגיש תוך שלושה חודשים.
אף לאחר קבלת הפטנט, אין תוקפו של הפטנט מובטח. סעיף 37 לחוק קובע:

בחינת הבקשה ומתן הפטנט אינם משמשים ערובה שהפטנט הוא בר-תוקף, והמדינה או עובדיה לא ישאו בשל מתן הפטנט בשום אחריות.

ואכן, במסגרת תביעות בגין הפרת פטנט, אך מטענות ההגנה השכיחות היא כי לא היה מקום ליתן פטנט. הטענה שיש לבטל את הפטנט אינה חייבת לעלות רק במסגרת תביעת הפרה. ניתן להעלותה גם במסגרת הליך עצמאי. סימן ה' לפרק ד' של חוק הפטנטים אשר כותרתו "ביטול פטנט לפי בקשת מי שאינו בעל הפטנט" עוסק בהליך ממין זה.
נוכח קיומו של ההליך לאחר ההנפקה (post issue), מה לו המתנגד כי יש התנגדות בטרם ההנפקה ולאחר הקיבול (post grant)? עיקר התשובה הוא בנטלי ההוכחה. לאחר הנפקתו של הפטנט, הדין מקים חזקה כי האמצאה בבסיסו של הפטנט היא אמצאה כשירת פטנט. משכך, נטל ההוכחה בהליך בו מתבקש ביטול פטנט הוא על המתנגד. המתנגד נדרש להוכיח ברמת הוכחה של מאזן ההסתברויות, היינו מעל לחמישים אחוזים (50% פלוס אפיסילון, בשפת המתמטיקאים), כי האמצאה אינה כשירת פטנט. לעומת זאת, בטרם הונפק הפטנט ואף אם קובלה הבקשה, הרי שהנטל להוכיח כי ההמצאה בבסיסה של בקשת הפטנט היא אמצאה כשירת פטנט מוטל על כתפי מבקש הפטנט. אף שהעברת הנטל מעבירה את הצורך להוכיח מרמה של 50% פחות אפסילון ל-50% פלוס אפסיליון, השוני בנטלים לעיתים יכול להכריע את גורלו של התיק.
אגב, ניצחון של בעל הפטנט במסגרת הליך התנגדות מקים השתק פלוגתא והשתק עילה בינו לבין המתנגד. כלומר, המתנגד לא יוכל עוד להעלות טענה בדבר תוקפו של הפטנט במסגרת תביעה נוספת שתתברר בין הצדדים. ברם, עקרון סופיות הדיון בעניין הפטנט – נכון הוא רק כלפי המתנגד. צדדים אחרים אשר לא היו שותפים להליך ההתנגדות יוכלו גם יוכלו לתקוף את תוקפו של הפטנט בשלב מאוחר יותר.
בארצות הברית הדין בעיקרו הוא דומה. קיומו של פטנט מקים חזקה הניתנת להפרכה כי האמצאה – כשירת פטנט היא. אף שלא ניתן להגיש התנגדות בטרם הנפקת הפטנט, הדין האמריקאי מכיר בשלושה הליכים בהם תשמע קריאת תיגר על תוקפו של הפטנט: הראשון, טענת הגנה במסגרת הליך בגין הפרת פטנט; השני, פנייה לבית משפט לסעד הצהרתי לפיו הפטנט אינו תקף; והשלישי, פנייה לרשם הפטנטים האמריקאי לבחון מחדש את תוקפו של הפטנט.
בפניה לרשם לפתוח את הליך הבחינה מחדש (הליך reeexamination), הנטל להראות כי קיימת שאלה חדשה ומהותית בדבר כשירות האמצאה לפטנט לאור טיעוני המבקש היא על המבקש. אך לאחר שרשם הפטנטים מחליט בעניין הבקשה, הליך הבחינה נפתח מחדש ואין עוד חזקה לתוקפו של הפטנט. עוד ראוי לציין, כי בעבר הליכי בחינה מחדש היו נעשים במעמד צד אחד, מבקש הפטנט (ex parte reexamination). לאחרונה שונה החוק והוא מאפשר כיום בחירה של מבקש הבחינה – האם להצטרף להליך אדברסרי בו הוא ומבקש הפטנט ניצבים משני צדי המתרס (inter partes reexamination) או שמע לעורר את קיומו של ההליך ולא ליטול בו עוד חלק. עוד ראוי לציין, כי לא כל טענה נגד הפטנט יכולה להיטען במסגרת הליך הבחינה מחדש. בעיקרו, הליך זה נועד לבחון את מבחני החדשנות וההתקדמות ההמצאתית לאור פרסומים קודמים. מבחנים אחרים כגון enablement אינם נידונים בבחינה מחדש, ואף לא כל prior art יכול לשמש עילה לקיומו של הליך שכזה.
פניה לבית משפט לסעד הצהרתי מחייבת כי בית המשפט יקנה סמכות לדון בסוגיה. בתי משפט אינם מקום לדון בשאלות תיאורטיות, ומשכך הם ממאנים להתערב בעניינים שאין להם השלכה אמיתית על הצדדים. לענייננו, תביעה לסעד הצהרתי (declaratory judgment) כי פטנט אינו תקף חייבת להיות מלווה בהסבר מדוע המבקש מעוניין בסעד זה. זאת בניגוד להליך בפני רשם הפטנטים אותו כל אדם יכול לעורר, אף ללא הזדהות, וללא כל הצדק. דרך כלל, בית משפט קונה את סמכותו נוכח איום של בעל הפטנט בנקיטת צעדים. מכתב התראה הוא הוכחה לקיומו של איום שכזה. נוכח האמור, ישנה חשיבות בנקיטת זהירות עת נשלח מכתב התראה. כך למשל, ייתכן ועדיף לשלוח את מכתב ההתראה רק לאחר שכתב התביעה מוכן ולאפשר למפר זמן קצר ביותר להשיב בטרם תוגש התביעה. אפשרות אחרת היא לשלוח מכתב שאינו מצביע במפורש על הפרת הפטנט אלא בקשה לפתוח במשא ומתן למתן רישיונות מאת בעל הפטנט.
בעניין MEDIMMUNE v. GENENTECH בית המשפט העליון קבע כי אף מי שהסכים לשלם בגין רישיון יכול להגיש בקשה לסעד הצהרתי. בארצות הברית ישנה חשיבות גדולה למי יגיש את התביעה ראשון – האם יהיה זה בעל הפטנט שיתבע בגין הפרתו או מי שמבקש כי הפטנט יבוטל? החשיבות נעוצה בכך שמגיש התביעה בוחר את הפורום בו הוא מעוניין לנהל את תביעתו. אף שהחלטתו של התובע היא אינה מכרעת ולעיתים ניתן להעביר את הדיון למקום אחר בו הפורום מתאים יותר, אך במכלול השיקולים מתחשבים בעיקר ברצונו של התובע. כך, יוכל בעל הפטנט להגיש את תביעתו בטקסס, והמתנגד לפטנט יגיש את תביעתו בפורום שיראה בעיניו אוהד יותר.
לסיכום, הנפקתו של פטנט על ידי רשות הפטנטים המוסמכת אינו סוף פסוק. אף שקיום הפטנט מקים חזקה לתוקפו, חזקה זו ניתנת לסתירה. בפוסט זה עמדתי בקצרה על ההבדל בנטלי ההוכחה במסגרת התנגדות לבקשת פטנט ובמסגרת בקשה לביטול פטנט. התייחסתי לדין האמריקאי אשר אינו מכיר בהליך התנגדות לבקשת פטנט, אך מאפשר את פתיחת בחינת בקשת הפטנט מחדש. עוד הראתי מתי ניתן לבקש סעד הצהרתי מבית משפט, והדגשתי את חשיבות הסוגיה, כמאפשרת בחירת פורום אופטימלי עבור מי שפותח בהליך.
7

סרטון של רד הט: נגד פטנטים בתוכנה

סרט קצר שמעלה טענות נגד פטנטים בתוכנה. עיקר הטענות הן למעשה מתחום איכות הפטנטים ולא טענות שהמצאת תוכנה אינה צריכה להיות המצאה כשירת פטנט.
אחת הטענות שמועלת מתייחסת לאורך החיים של התוכנה לעומת הקצב האיטי של מערכת הפטנטים. לטעמי הטענה הזו אינה רלוונטית, שכן ספק אם המצאת תוכנה מלפני עשר שנים אינה רלוונטית גם היום. אומנם סביר כי על גבי ההמצאה הישנה יתווספו עוד ועוד המצאות ושכלולים נוספים, אך ההמצאה הישנה – סביר שהיא עודנה רלוונטית גם כעבור עשרים שנים ויותר.

עוד מתייחסים בסרט לפרוייקט Peer-to-patent שנועד לשפר את איכות בחינת בקשות הפטנט. הרעיון מאחורי הפרוייקט הוא לחשוף את הבקשה לציבור שכולל גם מומחים בתחום הרלוונטי, ואלו יוכלו להפנות את בוחן הפטנטים בקלות לפרסומים רלוונטיים לבקשה.
הגעתי לסרטון מהפוסט הזה של Patently-O.
0

תביעה בגין הפרת פטנט על ידי ג'ילט

כלכליסט מדווח היום שהוגשה תביעה נגד ג'ילט בגין הפרת פטנט. מהדיווח של כלכליסט עולה כי התובעים ביקשו וקיבלו פטנט בישראל על מחזיק סכיני גילוח, אך אין בידם פטנט אמריקאי מקביל. עוד דווח כי התובעים ניהלו משא ומתן משך תקופת זמן ארוכה, משא ומתן שלא הבשיל לכדי הסכם בשל העדרו של פטנט אמריקאי.

אסביר, כי העובדה שיש בידי התובעים פטנט ישראלי מספיקה לשם הגשת תביעה בגין הפרה בישראל. בהנחה שהפטנט שלהם אכן הופר, הם יוכלו לזכות לפיצויים בגין ההפרה וכן לקבל צו מניעה שיאסור על ג'ילט למכור בישראל עוד מוצרים מפרים. ברם, כוחו של הפטנט הישראלי לא יוכל למנוע מכירה של המוצר מחוץ לגבולות ישראל או לזכות בפיצוי בגין מכירה מסוג זה.
0

פטנטים הם כלי התקפי לא הגנתי

Knight with a sword and shield

(cc by-nc-sa One lucky guy)

בהמשך לשאלות שהעלה אחד הקוראים בתגובה לפוסט, החלטתי להתייחס בקצרה למשמעות זכות הפטנט כחרב או כמגן.

בפוסט אחר עמדתי על כך שלבעל פטנט ניתנת הזכות למנוע מאחר את השימוש בהמצאתו. כלומר, שאר הציבור כפוף לכוח שמוענק לבעל הפטנט. במובן ציורי, בעל הפטנט אוחז בידו חרב אותה הוא יכול להפנות כלפי מי שמשתמש בהמצאה שלו.
לעומת זאת, הפטנט אינו מעניק לבעליו חירות להשתמש בהמצאתו שלו. במצב בו פלוני מלין כי בעל פטנט מנצל את ההמצאה, בעל הפטנט לא יוכל להיוושע בטענה כי יש בידיו פטנט המתיר לו לעשות כן. במובן הציורי, הפטנט אינו יכול לשמש כמגן בידי בעליו.
ברם, בדומה לנשק גרעיני, גם החזקה של פטנטים יכולה לשמש לצורך הגנתי. אם היריב מודע לכך שבידיך פורטפוליו פטנטים רחב או אולי פטנט ספציפי על המצאה הדומה למוצר שלו, הוא יהסס בטרם יפתח חזית. חברות מסוימות מטפחות את תיק הפטנטים שלהן לצורך זה.
אך יש מי שאינם חוששים מארסנל הפטנטים שיש לירביהם ומבחינתם אפשר ללחוץ על הכפתור האדום ולהתחיל במלחמה. לא – הכוונה אינה לאחמדיניג'ד או דיקטטור אחר שלא חס על חיי עמו, אלא לטרולי הפטנטים. טרול פטנטים הוא, בכלליות, מי שמחזיק בפטנט בכדי לתבוע. הוא אינו מחזיק בפטנט לשם יתרון תחרותי או תפיסת נתח שוק. טרול הפטנטים ממתין על הגשר המטאפורי שייצר הפטנט ומבקש בקשיש ממכל אשר מבקש לעבור ולהשתמש בהמצאה שבבסיס הפטנט. ככזה, ההרתעה שמספק פטנט נגדי אינה מעניינו של הטרול, שכן הפטנט שיש בידי המפר לא ישפיע על הטרול לכאן או לכאן. או אז בא לידי ביטוי ההבדל שבין החרב נטולת העוקץ לבין מגן מוצלח שהיה עשוי לסייע למי שנופל ברשתו של טרול הפטנטים.
היחס לטרולי הפטנטים נע בין קצוות מנוגדים. יש שסוברים כי הטרולים הם אימת היער והעולם, שכן לשיטת אלו הטרולים פוגעים בחופש של הגופים היצרניים, מגדילים את עלויות הייצור, פוגעים בתחרות והכל מבלי לתרום דבר. מנגד, יש את אלו שסבורים כי הטרולים הם תופעה הגיונית וטובה. יש בין אלו אף כאלו שמתנגדים למונח טרול, ומעדיפים את הגדרה חפה מאסוציאציות שליליות כגון ישות שאינה משתמשת (Non-Practicing Entity, או בקיצור NPE). לדעת אלו, הטרולים הם תוצר של שוק הפטנטים המאפשר סחר חופשי בזכות הפטנט. באמצעות המסחר ניתן לתגמל את הממציא בגין תרומתו לידע האנושי. בעניין זה ראוי לשים לב כי העובדה שטרולים אינם חוששים מתביעות נגדיות מאפשרת להם להעריך את הפטנטים אותם הם רוכשים כשווים יותר. כיוון שכך, הם עשויים להסכים לשלם מחיר גבוה יותר מאשר רוכשים אחרים שאינם טרולים ובכך להגדיל את התגמול שהממציא יכול לקבל.
לסיכום, פטנטים הם אכן חרב ולא מגן. הפטנט מאפשר לתקוף את מי שמשתמש בהמצאה ולא יהווה מגן מפני טענה כנגד בעל הפטנט. עם זאת, כאימרה הידועה "ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה". החזקת פטנטים עשויה להוות שיקול הרתעתי בפני תובע פוטנציאלי. בפוסט זה פתחתי צוהר לדיון בדבר טרולי הפטנטים. טרול הפטנטים, הסברתי, חסין מחששות מהחזקת פטנטים בידי אחרים, והוא חופשי לתבוע בגין הפרת זכויותיו בפטנטים ללא כחל וסרק.
2

מגבלה על כמות התביעות בבקשת פטנט ישראלי

היום פרסם רשם הפטנטים חוזר חדש, חוזר רשם מ.נ. 78. החוזר מגביל את מספר התביעות הבלתי תלויות (independent claims) שניתן לכתוב לבקשת פטנט.

בלשון החוזר:
מספר התביעות הבלתי תלויות לא יעלה על שתי תביעות לכל היבט של הפטנט, כלומר:
א. תביעה אחת או שתי תביעות בלתי תלויות למוצר.
ב. תביעה אחת או שתי תביעות בלתי תלויות לשיטה להכנת מוצר.
ג. תביעה אחת או שתי תביעות בלתי תלויות להתקן לייצור המוצר.
ד. תביעה אחת או שתי תביעות בלתי תלויות לשימוש במוצר (תביעה מסוג "התביעה השוויצרית").
על אף שהחוזר הזה הוא מבורך, בכך שיוגבל מספר התביעות הבלתי תלויות ובכך יקל על עבודת הבוחנים, אינני סבור שהמגבלה האמורה בתחום סמכותו של הרשם. סעיף 8 לחוק הפטנטים קובע כי יינתן פטנט אחד בעבור המצאה אחת. ניתן, עם זאת, לתבוע אספקטים שונים של אותה ההמצאה. כך למשל, מפתח ומנעול יכולים להיות פנים שונים של אותה המצאה. באותה צורה, שרת ולקוח עשויים להיתבע באותו פטנט.
בהרבה מדינות ישנו תמרוץ כלכלי להפחית את מספר התביעות בכלל ומספר התביעות הבלתי תלויות בפרט. התימרוץ הזה, שאומץ גם בתקנות הישראליות, קובע עלות נוספת בגין כל תביעה החל מכמות ראשונית. בשיטה זו ישנו עידוד להימנע מהוספת תביעות לא נדרשות, אך אין בהן חסימה של האפשרות להוסיפן, אם המבקש חפץ בכך ומוכן לשאת בעלויות.
אף על דרך הכלל מספר התביעות שנקבעו בחוזר אמור להיות מספק, אם יימצא המקרה בו יידרשו תביעות נוספות בכדי להגדיר פנים שונים של אותה המצאה מאותו סוג של היבט, ספק אם ניתן יהיה לדחות את הבקשה מכוחו של חוזר זה.
0

האם גם לכם מגיעה הארכה?

רשם הפטנטים האמריקאי (USPTO) הודיע כי בעקבות הפסיקה לעניין התאמת תקופת פטנטים (Patent Term Adjustment) יתאפשר למי שזכה בפטנט לאחרונה ומעוניין כי תקופת הפטנט תוארך בהתאם לפסיקה האחרונה, יוכל לעשות כן באמצעות פניה מתאימה ללא תשלום אגרה. עם זאת, את הפנייה יש להגיש בהתאם לדרישות החוק, תוך 180 ימים מיום הנפקת הפטנט.

פרופ' קראוצ' בעל הבלוג Patently-O סבור שהחוק לא מאפשר לרשם הפטנטים לתקן את תקופת הפטנט על פי פרוצדורה זו בכל מצב. כך למשל, הוא מדגים כי החוק מאפשר הגשת בקשה אחת בטרם יהיה צורך בעתירה (petition) הכרוכה בתשלום אגרה. לטעמו, אם הוגשה בקשה קודמת, רשם הפטנטים אינו מוסמך לפעול על סמך בקשה שנייה. עם זאת, הוא סבור שאף אם הרשם יפעל בחוסר סמכות לא יהיה בכך לגרום לבטלותו של פטנט.
ונקודה חשובה לכל מי שזה במהלך החצי השנה האחרונה בפטנט – האם בדקת את זכאותך להתאמת תקופת הפטנט?
35

פטנטים בתוכנה: תגובה לנייר העמדה של עמותת המקור

המקור, עמותה לתוכנה חופשית ולקוד מקור פתוח פרסמה את נייר העמדה שלה בעניין פטנטים בתוכנה (גרסת PDF), אשר נכתב על ידי עורך הדין יהונתן י. קלינגר. בפוסט זה אבקש לצעוד בשבילי נייר העמדה שהכתיב חברי ולהעיר הערותיי לעמדה שהציג. אבקש לברור משלל הערותיי את אלו שאני סבור שיש מקום להעיר אותן מעל במה זה.

בטרם אתחיל בביקורת על עמדה זו – גילוי נאות ומילה קצרה על אינטרסים. רבים מלקוחתיי הם ממציאים מתחום התוכנה וחברות הזנק (start-up) בתחום ההיי-טק. משום כך, האינטרס שלהם ושלי הוא שירבו אפשרויות רישום הפטנטים בתחומים אלו. עמותת המקור, לעומת זאת, מייצגת את קהילת הקוד הפתוח בישראל, לה אינטרס הופכי ונגדי. לפיו, הקהילה מבקשת כי יותר לה לפתח תוכנה כרצונה ולהפיצו בציבור. אזכיר עוד שקהילת הקוד הפתוח, על דרך הכלל, היא קהילה שיתופית הרואה בזכויות קניין רוחניות כפוגעות בחופשים של בני האדם.
האמור בפוסט זה, כמו בכל הבלוג, הוא דעתי האישית בלבד. אני מבקש להביע את דעתי הכנה והאמתית, אף שאני מודע לכך שהעובדה שהשקפתי תואמת את האינטרסים שלי מקשה על הקורא להשכיל ולראות שכך הוא המצב. כל שאוכל לציין הוא שאף בטרם היו לקוחותיי ללקוחותיי, דעתי בסוגיה זו הייתה זהה, אף אם מגובשת פחות ולעיתים אף לקתה בפירטי הדינים.
0

רשם הפטנטים האמריקאי טעה בחישוב תקופות פטנטים

בפסק-דין חשוב ותקדימי קבעה ערכאת הערעור (Federal Circuit) כי האופן שבו חישב רשם הפטנטים האמריקאי (USPTO) את תקופת הפטנט היתה שגויה.
בדרך כלל פטנט אמריקאי תקף עשרים שנה לאחר תאריך הגשת הבקשה. אך מאחר והליך הבחינה עשוי להתארך ולקחת שנים רבות, החוק מכיר במצבים בהם התקופה תתארך (Patent Term Adjustment). בבסיס כלל משפטי זה העיקרון לפיו אם התארכה בחינת בקשת הפטנט שלא באשמת בעל הפטנט, אין זה נכון לגזול ממנו שנים בהן הפטנט יהיה בר-אכיפה.
ה-USPTO נהג לחשב את התקופה בצורה שקבעה תקופה קצרה מזה שהחוק קבע. כך למשל, ה-USPTO נהג לחשב הארכות שונות שהדין מכיר כחופפות ובכך למעשה קיצר את התקופה.
בפסק-הדין המצופה נקבע כי אופן החישוב היה מוטעה. כעת שורה של בעלי פטנטים צפויים לבקש הצהרה על תקופה ארוכה יותר מזו שניתנה להם.
בלוג הפטנטים Patently-O מדווח כי מבדיקה מדגמית עולה כי כשבעים אחוזים מהפטנטים שנבדקו זכאים להארכת תוקפם לאור הפסיקה.

לפסק-הדין: (Wyeth and Elan Pharma v. Kappos (as USPTO Director) (Fed. Cir. 2009

0

חבר מושבעים טקסני דחה תביעה נגד גוגל בהפרת פטנט


הבלוג הטקסני EDTexweblog מדווח שגוגל הצליחה להתגונן מפני תביעת פטנטים שהוגשה במחוז המזרחי. על פי הדיווח, גוגל נתבעה בגין הפרת פטנט בשירות הAdSense שלה, ולאחר שמיעת הוכחות חבר המושבעים המקומי קבע כי גוגל אינה מפרה את הפטנט וכי ממילא מדובר בהמצאה שלא היתה כשירה לרישום כפטנט שכן התביעות אינן חדשות ונעדרות התקדמות המצאתית.

המחוז המזרחי של טקסס נחשב לאחד מהפורומים האהובים על בעלי הפטנטים להגשת תביעות. לא זו בלבד שהתביעות מתבררות שם במהירות גבוהה יחסית, אחוז ההצלחה לבעלי הפטנטים שם נחשב גבוה. לאחר נסיקה בפופולריות המחוז נקבעו שם תקנות מיוחדות לתיקי פטנטים, בכדי לשמור על יעילות הדיון. בשנים האחרונות, לאחר שהרבה תביעות הוגשו במחוז, החלה האטה בקצב בירור התיקים במחוז (שעדיין נחשב גבוה).
הנצחון של גוגל הוא ניצחון בנוק-אוט: הצלחה כפולה בשתי הטענות המרכזיות (העדר הפרה ובטלות הפטנט). גודל ההצלחה חשוב במיוחד נוכח העובדה שמדובר במשפט שהוכרע בידי המושבעים המקומיים. הטקסנים נחשבים לאוהבי בעלי הזכויות: אם יש לך פטנט שהמדינה נתנה לך ומישהו פוגע לך בזכויות, כנראה שעל פי המושבע הטקסני הממוצע מותר לך לירות בו קודם ולשאול שאלות אחר כך.
מסתבר שלפעמים סטריוטיפים אינם נכונים.
0

פרסום בקשות פטנט בישראל

הצעת חוק חדשה אותה יוזמת רשות הפטנטים מקווה להסדיר את פרוצדורת פרסום בקשות הפטנט בישראל ולהתאימה לזו הנהוגה בעולם. כמו כן, הצעת החוק מבקשת מבקשת לקבוע ייחוד עילה לתביעות בענייני המצאות, כך שדיני עשיית עושר ולא במשפט לא יחולו במקום שבו הוראות חוק הפטנטים חלות.

הצעת חוק הפטנטים (תיקון – פרסום בקשות פטנט), התש"ע-2010 מבקשת לחולל מהפך בפרוצדורה הנהוגה עם בקשות פטנט בישראל. כיום, כאשר מוגשת בקשת פטנט רשות הפטנטים הישראלית, אין מתפרסם תוכנה עד אשר היא מתקבלת. למעשה עד קיבולה, יתפרסמו פרטים מעטים לגביה כגון זהות המבקש, תאריכיה וכן כותרתה, אך פרטים אלו אינם מגלים לציבור את תוכנה.
לאחר הקיבול, הבקשה מתפרסמת ומועמדת לעיון הציבור לשם הגשת התנגדויות.
עם זאת, המצב מחוץ למדינת ישראל הוא שונה. כך למשל, בקשה בינלאומית (PCT) מתפרסמת כלשונה לאחר 18 חודש מתאריך הבכורה שלה. הדבר נכון גם לגבי בקשות פטנט אמריקאיות.
השוני בין הדינים השונים מעמיד את המבקש הישראלי בחיסרון: בעוד שבישראל בקשתו אינה מתפרסמת, ומשום כך הוא לא יהיה זכאי לפיצויים על שימוש בהמצאתו עד אשר תקובל הבקשה, מחוץ לישראל תוכן הבקשה מתפרסמת. מתחרה פוטנציאלי עשוי לגלות את תוכן הבקשה הישראלית על ידי עיון בבקשות מקבילות לה מחוץ לישראל, ולהשתמש בהמצאה בתחומי המדינה ללא חשש.
הצעת החוק מציעה לפתור חריגה זו, ולאחד את צורת הפרסום של בקשות ישראליות לזו הנהוגה במסגרת ה- Patent Cooperation Treaty.
בשולי הצעת החוק, מוצע שינוי נוסף ומהותי עוד יותר – ייחוד עילת התביעה לענייני המצאות לתביעה לפי חוק הפטנטים. פסק הדין בעניין א.ש.י.ר ( רע"א 5768/94 א.ש.י.ר יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ, פ"ד נב(4) 289) יצר אי-ודאות באשר לקיומן של עילות תביעה בגין שימוש בהמצאות שאינן מכוחו של חוק הפטנטים. כך למשל, על פי פסק הדין, בהעדר הוראה מפורשת בחוק הפטנטים, ייתכן ודיני עשיית עושר ולא במשפט חלים על המצאות. הבעייתיות הכרוכה בכפילות דינים כזו נובעת מכך שחוק הפטנטים מבקש ליצור איזון בין אינטרסים שונים, איזון אשר מקומו נעדר מדיני עשיית עושר ולא במשפט. בין היתר, ייתכן ודיני עשיית עושר ולא במשפט יאפשרו תביעה בגין שימוש בהמצאה אף אם לא מדובר בהמצאה כשירת פטנט, אף אם מדובר בהמצאה שניתן בגינה פטנט בעבר אך תוקפו פג או אף אם מדובר בהמצאה כשירת פטנט שאינה נושא לפטנט ישראלי.
לשם יצירת ודאות בסוגיה זו, וסתימת "החור" עליו הצביע בית המשפט העליון בעניין א.ש.י.ר, הצעת החוק קובעת ייחוד עילת התביעה כך שהחוק היחיד שישלוט בסוגיות ממן אלו יהיה חוק הפטנטים.
הצעת החוק לא שכחה להתייחס לחוק עוולות מסחריות המסדיר סוג אחר של קניין רוחני – סודות מסחריים – אשר מהווה חלופה לפטנט. כך שאם הצעת החוק תתקבל, ממציא יוכל עדיין לבחור בין מסלול "סודי" ולזכות בהגנה של סוד מסחרי ובין מסלול "פומבי" בו הוא חושף את המצאתו מחד אך מקבל זכות פטנט מאידך.
0

עוד תביעה נגד הBlackBerry

שוק הסלולארי כמרקחה, ולכל מי שיש פטנט ביד ממהר לשלוף אותו. תביעות הדדיות בין אפל לנוקיה, תביעה של קודאק כנגד אפל ו-RIM הוגשו אך לאחרונה. היום מוטורולה החליטה לשגר חץ לעבר RIM,בעלת ה-BlackBerry.
בפעם האחרונה ש-RIM הקנדית הגיעה לבית משפט בארצות הברית בענייני פטנטים, היא המשיכה עד לערכאה הערעור הפדראלית (NTP, Inc. v. Research in
Motion, Ltd., 418 F.3d 1282 (Fed. Cir. 2005)) ושם הפסידה על אף הטענה ששרתיה ממוקמים מחוץ לארצות הברית (כן, קנדה זה עדיין מחוץ לארצות הברית).
הפעם אין מדובר בתביעה בבית משפט פדראלי מחוזי, אלא בתלונה ל-Internationl Trade Commision האמריקאי. מוטורולה לא תוכל לזכות בפיצויים ממוניים, אך אם תלונתה תתברר כמוצדקת, RIM עשויה למצוא עצמה עם צו מניעה למכור מכשירי BlackBerry בתחומי ארצות הברית.

לכתבה בWall Street Journal.

0

פייזר תובעת את טבע על הפרת פטנט

היום התפרסם כי פייזר הגישה תביעה נגד טבע בגין הפרת פטנט בארצות הברית. בתביעתה טוענת פייזר כי בגרסתה הגנרית של טבע לתרופת Zyvox שלה, יש משום הפרת פטנט. התביעה היתה צפויה, לאחר שמוקדם יותר השבוע טבע הגישה בקשה מה-FDA לשווק את התרופה הגנרית.

כידוע, תרופות גנריות הן תרופות המשתמשות באותו החומר הפעיל של התרופה האתית המקבילה, והן בעלות אותן השפעות. עלות הייצור של תרופות גנריות נמוך משמעותית מזו של ייצור התרופה האתית, מאחר ובמסגרת ייצורן אין צורך במחקר, למעט ביצוע ניסויים קליניים לשם קבלת אישור רגולטורי לשימוש בתרופה.

לכתובות בנושא: TheMarker, גלובס.

3

המצאות כשירות לפטנט

"פטנט נהדר" מוכרז חדשות לבקרים (למשל, בחיפוש הפשוט הזה), וכבר עמדתי על ההבדל בין המצאה לבין פטנט בפוסט קודם. ברם, לא כל המצאה, ואפילו היא חדשה ומעורבת בה התקדמות המצאתית, יכולה להיות כשירת פטנט.
בפוסט זה אתייחס בקצרה לנושא שראוי לעסוק בו בהרחבה: מהן סוגי ההמצאות שזכות הפטנט יכולה להגן עליהן. בלעז נהוג לכנות את הסוגיה שבמרכז פוסט כ- Subject matter. רוצה לומר – מהו התוכן שיכול להיות מוגן באמצעות זכות הפטנט.
התשובה לשאלה זו – סבוכה היא, ובעיקרה משתנה ממדינה למדינה. לשם מיקוד, אבקש להתמקד בתשובה לסוגיה זו בישראל.

רעיון אבסטרקטי - לא זוכה להגנה פטנטית (cc by-nc-sa Ennuipoet * FreeVerse Photography)


דרישת ה-Subject matter מופיעה בחוק הפטנטים הישראלי בסעיף 3, הקובע:

אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט.

החוק פותח ומתייחס למונח "אמצאה". ברם, החוק לא מספק הגדרה כלשהי למונח זה. למונח זה ככל הנראה יש את אותה המשמעות של המונח "המצאה" וההבדל בכתיב אינו מרמז על שוני אמיתי כי אם על עברית ערכאית. במאמר מוסגר יצויין כי סעיף 3 לחוק כנוסחו דהיום בא להתאים לדרישותיה של אמנה בינלאומית המתייחסת תחת אמצאה ל-invention.
עם זאת, החוק מוסיף ומורה "בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך". מכאן אנו למדים כי לכל הפחות ישנן המצאות מסוג "מוצר" וישנן המצאות מסוג "תהליך". דהיינו, ישנן המצאות למוצרים, שהן המצאות המגדירות את המבנה (structure) של המוצר. טול לדוגמה פלס, מכשיר מופלא המנצל את חוק כלים שלובים. הפלס מורכב ממיכל המוצמד לרכיב ישר (מעין "סרגל"). כמו-כן, המיכל מכיל בתוכו נוזל הממלא כמעט לגמרי את נפח המיכל. בשארית המיכל יכול להיות גז כלשהו, למשל חמצן, או תערובת של גזים, למשל אוויר. הנה נוכחנו לדעת כי פלס הוא אמצאה שהיא מוצר שכן הוא בעל מאפיינים מבניים מסויימים. מנגד, טול לדוגמה את תהליך הפסטור, לו אין ולו מאפיין מבני אחד, אלא הוא מורכב משורה של צעדים אותם יש לבצע.
כמו, כן תגלית איננה בגדר המצאה. מי שגילה חוק פיזיקלי, תיאוריה מתמטית או כל תגלית דומה, אינו יכול לזכות בהגנה פטנטית על תגליתו. ברם, אם המציא המצאה – ואפילו היא מבצעת אפיליקציה של התגלית – המצאתו תוכל עקרונית לזכות בהגנה פטנטית. כך למשל במקרה של הפלס, שעושה שימוש בחוק הפיזיקלי האמור: חוק כלים שלובים אינו בבחינת המצאה כשירת פטנט, אך הפלס אכן כשיר.
אך בקיומה של המצאה לא די. החוק מוסיף ומורה כי על האמצאה להיות בכל תחום טכנולוגי. בנקודה זו מתחיל הקושי האמיתי בדין הישראלי. תחום טכנולוגי אינו מוגדר בחוק. אף היזקקות להגדרה מילונית אינה מועילה בהרבה. כך למשל, המילון החדש של אבן שושן מגדיר:

טכנולוגיה: מכלול האמניות התעשיתיות והשמושיות, כלל המדעים השמושיים השונים עוסקים בדרכים ובאמצעים של עבוד חומרים למיניהם.

בעניינו של אלי תמיר, קבע רשם הפטנטים כי שיטות לעשיית עסקים אינן מתחום הטכנולוגיה. בפסיקתו, הסתמך הרשם על כך שהחוק מחייב כי לעורכי הפטנטים יהיו תארים בתחומים מסויימים, ומתחומים אלו נעדר תחום הכלכלה. מכאן, אני מסיק כי רשימת התחומים הללו בוודאי נחשבים לתחומי טכנולוגיה. תחומים אלו כוללים: הנדסה, כימיה, פיסיקה, ביולוגיה, רוקחות ומדעי המחשב.
ברם, על אף הסקתי זו, לשכת הפטנטים הישראלית מקשה על בעלי המצאות מתחום המחשבים. כך למשל, בעניין Biosense נ' אלביט מערכות, נקבע כי תוכנה אינה נשוא להגנה באמצעות פטנט בישראל. אני סבור כי פסיקה זו, בכל הכבוד, שגויה ואינה בהתאם לחוק. הפסיקה, לטעמי, אף סותרת פסיקה קודמת של בית המשפט המחוזי. עם זאת, יש לזכור כי בית המשפט העליון מעולם לא בחן סוגיה זו, ומשום כך אין לנו קביעה משפטית מחייבת לכאן או לכאן. בהערת שוליים אוסיף, כי רשות הפטנטים פירסמה קול קורא לקבלת ניירות עמדה בסוגיה זו, ודומה כי הרשם נכון לבחון מחדש את הסוגיה (הקשה, יש להודות) של כשירותן של המצאות מבוססות מחשב.
אבקש לסייג את שציינתי לעיל. מתוך מכלול ההמצאות שנבחנות על ידי לשכת הפטנטים, ישנן גם המצאות מבוססות מחשב הזוכות להיות מוגנות על ידי פטנט. לשכת הפטנטים נוהגת לבחון את ההמצאות תוך הסתכלות על "עיקר ההמצאה", מונח עמום וחמקמק, תוך ניסיון לעקוב אחר העיקר ולהתעלם מן הטפל – האם ההמצאה היא בדרך ביצוע תהליך על ידי המחשב או האם היא בתהליך אותו מבצעים. כך למשל, אם עיקר ההמצאה בדרך שבה המחשב מבצע תהליך, הלשכה עשויה לאשר את ההמצאה ככשירת פטנט ולהעניק למבקש פטנט (ובלבד שההמצאה עומדת גם בכל הדרישות הנוספות של החוק, כגון חידוש והתקדמות המצאתית). בצורה זו מבקש הרשם למנוע ניסיונות לקבל פטנטים בגין המצאות מתחומים שאינם טכנולוגייים כגון עשיית עסקים על ידי הלבשתן באיצטלה של המצאות מבוססות מחשב.

עד כה עסקתי בשאלה מה תוכנן של המצאות כשירות פטנט אליבא דסעיף 3, אולם לא בכך סגי. סעיף 7 לחוק שכותרתו "סייג למתן פטנטים" מוסיף וקובע חריגים לתוכנן של המצאות:

על אף האמור בסעיף 2 לא יוענק פטנט על –
(1) תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם;
(2) זנים חדשים של צמחים או בעלי חיים, זולת אורגניזמים מיקרו-ביולוגיים שלא הופקו מהטבע.

סעיף 7 מחריג שני סוגי המצאות כך שהם לא ייזכו בהגנה פטנטית. הסוג הראשון כולל בחובו תהליכים אשר מטרתם לטפל בגוף האדם. הרציונאל העומד בבסיס חריג זה, הוא שהדין אינו מעוניין להעניק בלעדיות לאף אדם על טיפולים מצילי חיים. המחוקק הישראלי ביקש שלא להגן בפטנט על שיטות דוגמת "שיטת היימליך", שכן ברגע האמת לכשיזדקק הרופא להשתמש באותה שיטה, הוא יהיה קרוע בין חובתו המוסרית והאתית למטופל ובין הזכות הקניינית של בעל הפטנט האוסרת עליו לבצע את השיטה ללא קבלת אישורו של האחרון.
הסוג השני המוחרג מתייחס לזנים חדשים של צמחים או בעלי חיים. כלומר, לא תינתן הגנה באמצעות פטנט על הרכבה של זנים חדשים, זיווג בין בעלי חיים שונים וכדומה. מי שהמציא זן צמחים חדש יכול לזכות בהגנה באמצעות חוק אחר: חוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל"ג – 1973. אך מי שמבקש לזכות בהגנה קניינית על בעל חיים חדש יימצא שאין בדין הישראלי מזור. הדין הישראלי ביקש שלא להעניק הגנה על סוגי בעלי חיים וזאת מתוך עיקרון מוסרי.

האמור לעיל נכון ויפה לדין הישראלי. אבקש להזכיר הוא שכוחו של הדין הישראלי יפה לתחומי המדינה, והוא אינו משליך על מדינות אחרות. כך למשל, הדין האמריקאי מקל בהרבה מזה הישראלי. ואף הדין האירופאי (החל מכוחה של אמנת הפטנטים האירופאית, ה-EPC) שונה מזה הישראלי, ופותח אשנב רחב יותר לעולם המחשבים. הדין האמריקאי, לשם הדגמה, קובע כי כל המצאה – בין שהיא טכנולוגית ובין שהיא לא טכנולוגית – עשויה להיות כשירת פטנט. נדרש, עם זאת, שההמצאה תהיה בגדר המצאה ולא בגדר תגלית. בהערת אגב נוספת ואחרונה, אציין כי בימים אלו ממש הובא לפתחו של בית המשפט העליון האמריקאי עניינו של מר בילסקי (Bilski), אשר אי שם בשלהי שנות ה-90, הגיש בקשת פטנט על שיטה לעשיית עסקים וטרם צלח לעבור את המשוכה הראשונה בהליך הבחינה: משוכת ה-Subject matter. פסיקתו של בית המשפט העליון האמריקאי צפויה להבהיר את המצב החוקי בארצות הברית לאשורו בכל הקשור לבקשות פטנט לשיטות לעשיית עסקים ולתהליכים שעשויים להתבצע בצורה מנטלית בלבד.
חשיבותם של הדינים השונים היא רבה ומכרעת. רבים וטובים מיזמי ההיי-טק הישראלים אינם מתמקדים בפטנטים ישראליים כי אם בפטנטים אמריקאיים, אירופאיים וכדומה. על אף שישנה חשיבות לחסום מתחרים פוטנציאליים גם בישראל על ידי פטנט ישראלי, יש מי שמעדיף להשקיע משאבים בצרכים אחרים ומזניח לגמרי הגנה קניין רוחנית על המצאותיו בישראל.

לסיכום, בפוסט זה הסברתי כי לא כל דבר יכול להצדיק מתן פטנט. כך למשל, הדין אינו מכיר בתגליות לשם דיני הפטנטים, ומחייב קיומה של המצאה. בדין הישראלי, הדרישה היא כי ההמצאה תהיה מתחום הטכנולוגיה, ומשום כך אין מעניקים בישראל פטנטים בגין שיטות לעשיית עסקים. הסברתי כי בישראל ישנה נטייה שלא ליתן פטנטים בגין המצאות תוכנה.

0

פשרה בין סמסונג לבין Rambus


לאחר שנים שבהם חברת Rambus טענה כי סמסונג, אחת מיצרניות השבבים הגדולות בעולם, הפרה את פטנטים שלה, שתי החברות התפשרו מחוץ לכותלי בית המשפט.
במסגרת ההסכם, סמסונג תשלם ל-Rambus כ-900 מיליון דולר (!) בכדי להימנע מבירור התביעה בבית משפט. Rambus תעניק לסמסונג רישיון להשתמש בפורטפוליו הפטנטים שלה בכל השבבים שמיוצרים על ידה. התשלום מחולק לתשלום חד פעמי של 200 מיליון דולר כמו גם התחייבות לרכוש מניות באותו סכום ותשלום רבעוני של כך 25 מיליון דולר למשך 5 שנים.
המניה של Rambus לא איחרה להגיב, ועלתה ביום ההכרזה בכ-15 אחוז. אין ספק, לפעמים משתלם לרשום פטנטים.

להודעה הרשמית של החברות: Press release.

8

מהו פטנט? מבוא בסיסי ביותר לאחת הזכויות המסובכות ביותר

Man with an idea

(cc by-sa Rego - d4u.hu)

הראש היהודי, בניגוד לפתגם המפורסם, לא ממציא לנו פטנטים. הראש היהודי ממציא המצאות, שהן לעיתים כן ולעיתים לא כשירות פטנט.
בניגוד למובנה היומיומי של המילה "פטנט" השגורה בפי כולנו, יש למונח זה גם משמעות משפטית. בפוסט זה, ולרגל הקמת הבלוג החדש, אפרט בקצרה את המשמעות של מונח זה.

זכות הפטנט הינה זכות בלעדית על המצאה לזמן קצוב. לעיתים מתייחסים אליה כאל מתן מונופול על ההמצאה. חשוב לציין שהזכות הבלעדית הינה זכות למנוע מאחרים לעשות שימוש בהמצאה, והיא לא בהכרח מעניקה לבעל הפטנט את הזכות להשתמש בהמצאה שלו, כפי שהמונח "מונופול" עשוי לרמוז. יתכן, כפי שקורה ברובם המוחלט של המקרים, שההמצאה הינה שיפור של המצאה קיימת. למשל כיסא עם משענת מהווה המצאה המשפרת לפחות המצאה קודמת אחת – כיסא. במקרה כזה, יתכן ופטנט על ההמצאה הקודמת ימנע מהממציא להשתמש בשיפור אותו הוא המציא ללא הסכמת בעל הפטנט הקודם. יתכנו גם מצבים בהם חוקים אחרים מונעים את השימוש בהמצאה, למשל כאשר מדובר בהמצאה בעלת אופי ביטחוני-צבאי או כאשר ישנה דרישת אישור של גוף רגולטורי, כמו במקרה של תרופה חדשה.
כך או כך, בפני הממציא סלולה הדרך להגיש בקשה לרישום פטנט, גם מבלי שקיבל את הסכמתם של בעלי פטנטים קודמים, ואף ללא שנתן את דעתו לשיקולים נזיקיים או אחרים של ההמצאה. כך למשל, משדר חדש עשוי להיות כשיר לרישום כפטנט, אף אם הוא מסוכן לבריאות הסובבים אותו. פועל יוצא של פטנט כזה יהיה בלעדיות של בעל הפטנט על המשדר, אף אם משדר זה אינו שימושי במיוחד נוכח מסוכנותו.

הפטנט, כמו כל זכות קניינית אחרת, הינה זכות טריטוריאלית המוגבלת לתחומי המדינה שהעניקה אותו. משום כך, נהוג להגיש מספר בקשות פטנט מקבילות בגין אותה המצאה במדינות שונות, בהתאם לשוק שבו צפויה ההמצאה להיות ממוסחרת או בהתאם למקום הייצור של המוצר. חשוב להדגיש, כי על אף שקיים מנגנון המאפשר הגשה של בקשה בינלואמית (בקשת PCT), לא קיימת זכות פטנט בינלאומית. למעשה, הבקשה הבינלאומית מאפשרת הגשה של בקשות פטנט לאומית (כלומר, במדינות מסוימות) מכוחה, ויתרונה הוא בדחיית מועד בו על מבקש הפטנט להגיש את בקשתו בכל מדינה בה הוא מעוניין לקבל פטנט.
כיוון שפטנט מוענק על ידי כל מדינה על פי חוקיה שלה, דיני הפטנטים משתנים ממדינה למדינה. עם זאת, ישנם סטנדרטים אחידים בין הדינים השונים. בכלליות, פטנט מוענק לגבי המצאה שעומדת בשני קריטריונים: חדשנות והתקדמות המצאתית.
חדשנות: על ההמצאה להיות חדשה במובן שבכל הפרסומים הפומביים (אי שם בעולם) לא יהיה ניתן לאתר את כל רכיבי ההמצאה. פרסומים פומביים כוללים בחובם מאמרים, בקשות פטנט שהתפרסמו, חלק מבקשות הפטנט אף לפני שהתפרסמו, מוצרים שנמכרו או שהשתמשו בהם בפומבי.
התקדמות המצאתית: דרישה זו מוסיפה על החדשנות ואומרת שגם אם ניקח מספר פרסומים יחדיו עדיין לא נקבל את ההמצאה כולה. ההחלטה אילו פרסומים מותר לחבר יחדיו לצורך בחינת קריטריון זה נעשית בהתחשב בידע של איש מקצוע בתחום הרלוונטי, בהתאם לתכני המסמכים וכדומה. כך למשל, בתחום של פיסיקה גרעינית, לא סביר שנבחר לאחד בין מסמך מתחום הפיסיקה למסמך מתחום הרופאה האלטרנטיבית. עם זאת, יתכנו מצבים שבמסמך אחד רלוונטי, תתגלה מוטיבציה לחבר למסמכים מתחום הרפואה האלטרנטיבית, ואז החיבור הופך סביר יותר.
בכל טריטוריה, ישנו גוף שונה הבוחן האם המצאה היא כשירת פטנט. כך למשל, בארצות הברית ישנו את משרד הפטנטים וסימני המסחר האמריקאי (USPTO), באירופה מדובר בגוף בשם משרד הפטנטים האירואפי (EPO), ובישראל מדובר ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. כל גוף עשוי לקבל החלטה שונה לגבי כשירותה של המצאה למתן פטנט, בין היתר בשל ההבדלים בדינים החלים על כל גוף שכזה.

לסיכום, הפטנט הינה זכות למנוע מאחרים להשתמש בהמצאה למשך תקופת זמן קצובה. מדובר בזכות טריטוריאלית שמעניקה כל מדינה על פי חוקיה, אך ככלל על ההמצאה להיות חדשה ובעלת התקדמות המצאתית.