אגרות ארכיון

0

רשות הפטנטים מודיעה: דיונים יוקלטו על חשבון הרשות

לוגו של רשות הפטנטיםהודעת רשם הפטנטים שפורסמה מספר ימים לפני החג הודיעה כי הרשות התקשרה באופן ישיר למול חברת הקלטה ומעתה תמלול הדיונים ייעשה על ידי החברה על חשבון הרשות.

נפתח בלשון ההודעה:

במסגרת מאמצי רשות הפטנטים לשיפור השירות לציבור הריני להודיעכם כי החל מיום 1.10.2014 ההקלטה והתמלול בדיונים הנערכים בפני הרשם ייערכו באמצעות חברה עמה התקשרה רשות הפטנטים.

הרשות תעביר לצדדים עותק אלקטרוני של פרוטוקול הדיון המתומלל בהקדם לאחר מועד הדיון.

בכל שאלה או פניה בנוגע לשירות זה יש לפנות למזכירות באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת:

MazcirutBeidin@justice.gov.ilאו בטלפון 02-5651697, בשעות הקבלה של הרשות.

בשלב זה לא יחויבו המתדיינים בעלויות השירות.

הודעה זו היא מבורכת, כיוון שהיא מפסיקה נוהג בעייתי שהתקיים ברשות. כידוע, ישנו צורך – הן מעשי והן פורמאלי – בתיעוד כל דיון שיפוטי. באמצעות תיעוד שכזה ניתן לדעת מה העידו העדים, היכן הודו בטעות או שינו גרסה. תיעוד שכזה אף מאפשר לדעת אילו טענות הועלו ואילו נזנחו או נטענו באיחור. תיעוד זה אף מהותי כיוון שהוא מאפשר בחינה של ההכרעה של ערכאה דיונית על ידי ערכאת ערעור. בהתאם, החוק מחייב ניהול פרוטוקולים. כך, סעיף 68א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התמש"ד-1984, מבהיר כי על בית המשפט לנהל פרוטוקול בכל דיון, ואילו תקנה 70 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח-1968 מחייבת את הרשם לקיים פרוטוקול בכל הליך על ריב:

בכל הליך על ריב לפני הרשם יירשם פרוטוקול, ביד הרשם, ביד רושם שקבע הרשם, במכשירי הקלטה או באמצעים מיכניים אחרים.

בפועל, רשות הפטנטים נהגה לזמן לדיונים חברת הקלטות אך להודיע מבעוד מועד לצדדים כי יהיה עליהם לשאת בעלויות ההקלטה מכיסם. כך, מי שסבר כי פתיחתו של הליך על ריב מחייב תשלום של האגרה הנקובה בתקנות, גילה לאחר הגשת הליך כי עליו להוציא מכיסו הוצאות נוספות לשם קיום הדיון. למעשה, אף הצד שכנגד – זה שלא ביקש לקיים דיון כלל – מצא עצמו חייב לשאת בהוצאה לשם קיום הדיון.

חיוב זה, לטעמי, היה משולל בסיס חוקי. משנקבעה אגרה לפתיחתו של הליך, אגרה זו צריכה לכסות את כלל העלויות הנדרשות לשם קיום ההליך, לרבות לשם תיעודו. בבתי המשפט, אגרת המשפט כוללת את עלות הקלדנית, אך אם בעלי הדין מבקשים זאת, הם רשאים להזמין חברת הקלטות ולשאת בהוצאה זו מכיסם. רשאים, אדגיש, לא חייבים. כך, גם האגרה לרשות הפטנטים צריכה לכלול את כלל ההוצאות הדרושות לעניין, ומי שיחפוץ בשירות "פרימיום" כזה או אחר, יוכל לשאת בעלויותיו בעצמו.

כאמור, ההודעה הנוכחית מבטלת את הנוהג הבעייתי, אך היא עושה זאת באופן בלתי מתחייב באשר מובהר בה כי "בשלב זה לא יחויבו המתיידנים בעלויות השירות". ברור לכל, כי ניתן לתקן את האגרות כך שהן ישקללו בתוכן אף את עלויות ההקלטה, אך, לטעמי, לאחר שהצד שפותח בהליך פתח בו ושילם את האגרה בגינו, אין לחייב מי מהצדדים בתשלום עלויות נוספות בכדי לקיים את החובות המוטלות על גבי הרשות. אני תקווה כי הרשות תשכיל ללכת בדרך המלך ולשקלל את עלויות ההקלטה הממוצעות לתוך האגרות ולא תבקש לשוב לנוהל הקודם הבעייתי.

0

אגרות PCT: תחרות מחירים בין ישראל לארה"ב

ישות זעירה, כסף קטן (cc by-nc-nd Jerry Wong)

ישות זעירה, כסף קטן (cc by-nc-nd Jerry Wong)

החל מיוני 2012 רשות הפטנטים הישראלית פעלה כרשות חיפוש ובחינה בינלאומית לבקשות פטנט בינלאומיות. למן היום הראשון, הרשות הישראלית קבעה מחירים תחרותיים לעומת המחירים שגבו שתי המתחרות האחרות: הרשות האמריקאית והאירופאית. במקום לשלם אגרות בסכומים של 2,000 – 2,500 דולר ארה"ב, רשות הפטנטים הישראלית "שברה" את המחירים וגבתה אגרה בסכום של 3,500 ש"ח בלבד.

במהלך 2012-2013, המשרד שלי העדיף, דרך כלל, להשתמש ברשות הפטנטים הישראלית כרשות החיפוש והבחינה הבינלאומית. הניסיון הוכיח שהמחיר הזול לא היה היתרון היחיד, ובפועל נראה כי זכינו לשיעור נאה של דוחות חיפוש חיוביים מהרשות הישראלית. אין ספק: באתי בגלל המחיר, נשארתי בגלל השירות.

אלא, שבמהלך הימים האחרונים מתברר כי רשות הפטנטים האמריקאית (USPTO) הורידה אף היא, בפועל, את מחיריה בצורה דרסטית. אומנם, ספק רב אם הצעד הזה בוצע בכדי להתחרות דווקא ברשות הפטנטים הישראלית, שכן מדובר במחירים החלים כלפי כל המבקשים הנעזרים בשירותי משרד הפטנטים האמריקאי במסגרת אמנת ה-PCT. יחד עם זאת, מדובר במחיר תחרותי להפליא למחיר הזול שהציעה הרשות הישראלית.

רשות הפטנטים האמריקאית הודיעה כי מעתה ואילך הנחות שניתנו ליישויות קטנות וזעירות יחולו גם לעניין אגרות המשולמות במסגרת אמנת ה-PCT. הנחות אלה הינן הנחות משמעותיות, והן בשיעורים של 50% ליישות קטנה ו-75% ליישות זעירה. כלומר, תחת תשלום של כ-2,000 דולרים, ישות קטנה תוכל לשלם אגרה מופחתת של כ-1,000 דולרים ואילו יישות זעירה תזכה לאגרה של 500 דולרים. בעוד שהאגרה עבור יישות קטנה דומה לאגרה המשולמת לרשות הפטנטים הישראלית (3,500 ש"ח), האגרה עבור יישות זעירה הינה כמחצית סכום זה.

והנה דילמת המחיר עבור הלקוחות הקטנים ומעוטי היכולת – אלו מביניהם הזכאים לסטטוס יישות זעירה עשויים להעדיף הנחה בת כ-500 דולרים על פני שימוש ברשות הפטנטים הישראלית. לאורך השנים היו עליות ומורדות בשירות שנתנה רשות הפטנטים האמריקאית במסגרת מערכת ה-PCT. כך, למשל דוחות חיפוש התעכבו הרבה מעבר למועדם ואף היו מקרים שבהם הרשות האמריקאית לא הנפיקה דו"ח חיפוש כלשהו על אף התשלום ששולם לה. מנגד, 500 דולרים הם סכום לא מבוטל עבור מי שמנסה להקים חברת הזנק רזה או מי שמבקש להסתמך על התקציב שמעמיד לרשותו המדען הראשי.

מעניין יהיה לראות האם רשות הפטנטים תסכים להפחית את אגרת החיפוש הבינלאומית לסכומים נמוכים יותר, ואולי להעניק הנחה של 40% כפי שהיא עושה כיום בהגשת בקשות פטנט חדשות בישראל למי שהמחזור השנתי שלו אינו עולה על 10 מיליון ש"ח. כך או כך, נראה כי שנת 2014 תהיה השנה שבה דילמת המחיר הזו תחזור להעסיק אותנו.

1

טיוטת כללים חדשים: סטטוס ישות זעירה

ישות זעירה, כסף קטן (cc by-nc-nd Jerry Wong)

אחד השינויים הבולטים של הרפורמה האמריקאית בדיני הפטנטים התייחסה לממציא הקטן. בכדי לעודד ממציאים כאלה, הממשל ביקש לתת הנחה מיוחדת, לממציאים חדשים וקטנים במיוחד. סטטוס ישות זעירה (Micro Entity) נקבע כמקנה הנחה בסך 75% מהאגרות. עם זאת, הכללים המדויקים המאפשרים לבקש את ההנחה מבחינה בירוקרטית טרם נקבעו סופית. לאחרונה, רשם הפטנטים האמריקאי פרסם טיוטת כללים לעניין זה.

על פי הכלל המוצע, ההנחה בת 75% מהאגרות הרשמיות תינתן למי שעומד בקריטריונים של יישות קטנה (Small Entity), המקנה, דרך כלל, הנחה בת 50% על האגרות, ובנוסף הוא גם:

  1. לא נרשם כממציא ביותר מ-4 בקשות פטנט בארה"ב (למעט בקשות פרוביזיונאל ובקשות PCT שלא נכנסו לשלב הלאומי בארה"ב);
  2. הכנסתו השנתית בתקופה הרלוונטית אינה עולה על פי שלוש מהחציון האמריקאי (כרגע, סכום זה עמוד על כ-150,00 דולרים);
  3. לא העביר ואף לא התחייב להעביר את הזכויות בבקשת הפטנט ליישות שלא עומדת בדרישת ההכנסה המקסימאלית.

חשוב לציין שעל פי הכללים המוצעים, לא יבואו במניין ארבעת בקשות הפטנט האמורות בקשות לפטנט בגין אמצאות שירות. כלומר, ממציא פורה שהמציא רבות למעסיקו יזכה עדיין להינות מסטטוס ישות זעירה אם יחליט לעזוב את מעסיקו ולפתוח מיזם חדש משל עצמו.

כאמור, מדובר בכללים מוצעים שטרם נתקבלו.

 

(מקור: הודעת ה-USPTO; הכללים המוצעים)

0

החל מיוני לא יגבו עוד אגרות פרסום בפטנטים

רשות הפטנטיםעל פי הודעת רשות הפטנטים, תיקון לתקנות הפטנטים העומד להתפרסם בימים הקרובים יבטל, החל מיוני 2012, את פריט 14 לתוספת השניה לתקנות, ומשכך תפסק גביית אגרות פרסום על ידי רשות הפטנטים.

כזכור, רשות הפטנטים החלה לפרסם את יומן הפטנטים באינטרנט ולא ברשומות. התיקון לחוק שהסדיר נושא זה, ביטל את האפשרות לגבות אגרות בגין פרסום. כעת, מתוקנות התקנות בהתאם.

להשקפתי, וכבר הבעתי אותה בעבר, אף בטרם תיקון התקנות לא היתה סמכות לרשות לגבות אגרות פרסום וכל אגרה כזו שנגבתה – נגבתה שלא כדין.

 

(הודעה על הפסקת גביית אגרות פרסום)

4

טופס השבת האגרות – מבט מקומם לאותיות הקטנות

טופס מקומם (cc by-nc-nd Aleksi Aaltonen)

רשות הפטנטים התחייבה להשיב אגרות שנגבו שלא כדין לציבור, אך מבט לטופס אותו מתבקש הציבור למלא בכדי שכספו יושב לו מציג תמונה מקוממת.

כזכור, רשות הפטנטים גבתה אגרות פרסום אף לאחר שחדלה לפרסם פרסומים ברשומות בניגוד לחוק. החוק תוקן כך שניתן לפרסם את יומן הפטנטים באינטרנט, אך בוטלו אגרות הפרסום הרלוונטיות. כפי שדיווחתי, רשות הפטנטים מאפשרת לציבור לפנות אליה בטופס מוכן מראש ולבקש שהאגרות ששולמו ביתר ונגבו בניגוד לדין יושבו.

עיון בפרטי הטופס מציג תמונה מקוממת.

לקריאת המשך המאמר »

4

האם גם לכם מגיע כסף מרשות הפטנטים?

(cc by-nc-sa reway2007)

לאחר שרשות הפטנטים פסקה מלפרסם את בקשות הפטנט ברשומות והחלה לפרסם אותן רק באינטרנט, התברר כי עשתה כן ללא סמכות ובניגוד לדין. חוק הפטנטים תוקן רטקואקטיבית בכדי להבטיח את זכויות מבקשי הפטנט, אך בו בעת הוחלט על הפסקת גביית אגרות פרסום. כיוון שכך, רשות הפטנטים הבטיחה להשיב כ-2.5 מיליון שקלים שנגבו כאגרות פרסום.

כעת, רשות הפטנטים עומדת במילתה ומאפשרת למי שחפץ בכך לפנות אליה ישירות ולקבל את האגרות ששולמו ביתר. על פי הודעת רשות הפטנטים, יש להגיש בקשה נפרדת לכל אגרת פרסום שהשבתה מתבקשת. בחישוב מהיר, ולאור העובדה שאגרת הפרסום היתה כ-150 ש"ח, הרי שבסך הכל צפויים להיות לא יותר מ-15,000 בקשות השבה.

לקריאת המשך המאמר »

8

רפורמת הפטנטים האמריקאית יצאה לדרך.

אובמה חותם.
(White House Photo, Lawrence Jackson, 9/16/11. אין זכויות שמורות)

במזל טוב, אובמה חתם במהלך סוף השבוע האחרון על רפורמת הפטנטים האמריקאית.
בפוסט זה אציין רק בראשי פרקים מספר שינויים מרכזיים שהרפורמה עורכת:

  1. First (inventor) to file – גם בארה"ב מי שיגיש בקשה לפטנט יגבר בזכות, אף אם הוא זה שהמציא את המצאתו מאוחר יותר בזמן. כלל זה, הנהוג בכל העולם, לרבות בישראל (בסעיף 9 לחוק הפטנטים בעל הכותרת הילדותית משהו "כל הקודם זוכה") מייצר ודאות בדבר עדיפותו של ממציא אחד על פני השני.
  2. מהו Prior Art – הרפורמה משנה את הגדרת הידע הקודם, אך משמרת את תקופת החסד בת השנה ביחס לפרסום שעשה הממציא (אך לא פרסומים שעשו אחרים). בין היתר, מבוטלת ההבחנה בין שימוש קודם שנעשה בארה"ב לבין שימוש קודם שנעשה מחוץ לה (וקודם לכן לא היווה ידע קודם על פי הדין האמריקאי). 
  3. התנגדויות – החוק החדש מאפשר הגשת התנגדות, כמו גם הגשת מסמכים במהלך הבחינה על ידי צדדים שלישיים. 
  4. ביטול ה-Best Modeדרישת ה-Best Mode היתה דרישה ייחודית לדין האמריקאי וכעת היא בוטלה. 
  5. ביטול תביעות False Marking – לאחר פסיקה תקדימית ופרץ התביעות שהיא הובילה, החוק החדש מבטל את התמריץ להגיש תביעות בגין סימון כוזב בארה"ב. החוק קובע כי רק המדינה תגבה את הקנס בגין הפרה, אך מתחרה יוכל גם לזכות בפיצויים בגין נזקים שנגרמו לו. 
בצד הפיננסי ישנן גם כן שתי בשורות חשובות. הראשונה, תוך 10 ימים מחקיקת החוק אגרות ה-USPTO יעלו ב-15%, כך שאם יש לכם תשלום שעליכם לשלם – מוטב לעשות זאת כעת, ולא להמתין ולספוג את ההתייקרות.
הבשורה השנייה חשובה לממציאים קטנים – בדומה לסטטוס ישות קטנה, החוק מכיר גם בסטטוס ישות זעירה (micro entity) שתזכה בהנחה משמעותית של 75% מכלל האגרות (בניגוד לישות קטנה שזוכה להנחה של 50% "בלבד").