אמזון ארכיון

0

פטנט הקליק האחד – גם קנדה מאשרת

בית המשפט הקנדי קבע – פטנט הקליק האחד של אמזון יכול להיות כשיר לפטנט גם בקנדה.

בניגוד לארצות הברית, שם פטנט זה התקבל זה מכבר (ואף שרד הליך של בחינה מחודשת), בקנדה רשויות הבחינה סירבו לאשר את בקשת הפטנט לרישום. העניין הגיעה לפתחו של בית המשפט הקנדי שקבע כעת כי אין מניעה חוקית לפיה שיטות לעשיית עסקים לא יזכו להגנת פטנט. עם זאת, רעיון כללי לא יזכה להגנה באשר הוא נעדר יישום פרקטי. החלטת בית המשפט מתבססת על הגדרת המונח "המצאה" בחוק הקנדי:

“[I]nvention” means any new and useful art, process, machine, manufacture or composition of matter, or any new and useful improvement in any art, process, machine, manufacture or composition of matter.

במקרה הזה, נקבע, התביעות אכן מתייחסות להמצאה, וזאת משתי סיבות: הראשונה, כיוון שהן דורשות שימוש במכונה לצורך ביצוע ההמצאה; והשנייה, כיוון שהשיטה מבוצעת על באמצעות מחשבים, האינטרנט, העוגיות על גבי המחשבים ובאמצעות פעולות המשתמש. התוצר של אלו, נקבע, הינו אפקט פיסי על האלמנטים הללו.
במידה רבה, המבחן שנקבע דומה לזה שנקבע לאחרונה בעניין בילסקי. המצאה צריכה להיות, בעיקרה, רעיון מסויים (להבדיל מרעיון אבסטרקטי). מבחני עזר יכולים לסייע בזיהויים של רעיונות אבסטרקטים ובהבדלתם מהרעיונות המסויימים.
פועל יוצא, גם בקנדה ממשיכים להעניק פטנטים על תוכנה ועל שיטות לעשיית עסקים.
בית המשפט החזיר את התיק לבחינה על ידי הרשויות המוסמכות, בכדי שיבחנו האם ראוי להעניק פטנט גם לאור דרישות החוק האחרות (ובעיקרן, חדשנות והתקדמות המצאתית).
(מקור: Patently-O)
2

פטנט הקליק האחד אושר בבחינה מחדש

פטנט הקליק האחד הידוע לשמצה עבר בהצלחה את הליך הבחינה המחודש שנערך לו, ללא שינויים משמעותיים. פטנט ארה"ב US 5960411 של אמזון, כידוע, עוסק בביצוע רכישה על ידי ביצוע פעולה אחת על ידי הקונה.

הליך בחינה מחדש מתנהל בפני רשם הפטנטים האמריקאי ובו נבחנות מחדש סוגית החדשנות של ההמצאה (novelty) וההתקדמות ההמצאתית שבה (obviousness). שאלות משפטיות אחרות, כמו השאלה האם עולם התוכן של ההמצאה (subject matter) כשיר לפטנט לפי סעיף 101 לחוק האמריקאי, אינה נבחנת במסגרת הליך זה. כמו כן, סוגי הפרסומים אותם ניתן לצטט במסגרת הליך זה מוגבלים ואינם כוללים למשל מכירה של מוצר שהתבצעה לפני התאריך הקובע.
בחינה מחדש מתעוררת כאשר מוגשת בקשה לעשות כן ולאחר שהמבקש מראה כי ישנה שאלה לגבי הסוגיות האלו שלא נבחנה קודם לכן ונוגעת לפטנטביליות של ההמצאה (Substantial New Question of Patentabiltiy). שאלה זו יכולה לנבוע מפרסום ידע קודם שלא נבחן ומצוטט בבקשה, אך היא יכולה לנבוע גם מפרסום שכבר צוטט אך לא נבחן באספקלריה הנכונה.
במקרה זה, במסגרת הבחינה המחודשת צוטטו בסך הכל מעל ל-150 פרסומים שונים כנגד הפטנט, אך זה יצא כמעט ללא שריטה. בפוסט אחר התייחסתי לתביעה מספר 1 של הפטנט והראיתי כיצד יש לנתח את המונופול שניתן לבעל הפטנט. לאחר הבחינה המחודשת, התביעה נראית דומה מאוד ולמעשה נוספה לה מגבלה קטנה:

[…] displaying information identifying the item purchasable through a shopping cart model; and […]

בצורה דומה תוקנו גם תביעות נוספות כך שהפריטים יכולים להירכש למעשה באחת משתי שיטות – שיטה של קליק בודד ושיטה של עגלת קניות.
במקרה זה, הליך הבחינה המחודש נמשך כארבע שנים (מספר בקשה 90/007,946), וביום 2.3.2010 הודיע בוחן הפטנטים כי הפטנט, במצבו הנוכחי ולאחר התיקונים בתביעות מספר 1-5 ותביעות מספר 11-26, ראוי להישאר בתוקף שכן כל התביעות שבו חדשות ובעלות התקדמות המצאתית מעל הידע הקודם.
למותר לציין כי כעת, לאחר שהליך בחינה מחודשת הסתיים, הליך שנדמה כי היה מקיף במיוחד, יהיה קשה לטעון בבית משפט – אף כי ניתן לעשות כן – כי פטנט הקליק האחד נעדר חדשנות או התקדמות המצאתית.
(דווח בPatently-O)
1

מיקורוספט ואמזון הודיעו: הסכם רישיונות צולבים בפטנטים

מיקרוסופט ואמזון הודיעו אתמול כי הגיעו להסכם רישיונות צולבים (cross licensing) באשר לפטנטים השונים ששניהם מחזיקים. במסגרת ההסכם, שפרטיו חסויים, שילמה אמזון למיקרוסופט סכום כסף שגובהו לא פורסם.

כלכליסט מדווח שהחשד הוא שההסכם נועד לסגור תביעה פוטנציאלית של מיקרוסופט כנגד אמזון בגין שימוש בחלקים ממערכת ההפעלה לינוקס אשר מפרים פטנטים של מיקרוסופט. חשד זה מתבסס על התביעה שהגישה מיקרוסופט בשנה שעברה נגד TomTom, תביעה אשר נסגרה בפשרה במהרה.
הסכמי רישיונות צולבים מאפשרים לגופים שונים להשתמש בטכנולוגיות מוגנות הפטנט אחד של השני תוך עלויות נמוכות יחסית. בתמורה למתן הרישיון על ידי החברה הראשונה, מעניקה החברה השנייה רישיון בפטנטים אחרים. לעיתים, כמו במקרה הזה, תשלומי איזון משולמים לצד שמחזיק פחות פטנטים או ששווי הפורטפוליו שלו מוערך כנמוך מבין השניים. הסכמי רישיונות צולבים מהווים דרך נוספת להפיק ערך מהחרב ששמה פטנט, מבלי צורך להגיע לבית משפט.
לדיווח בכלכליסט.

2

איך קוראים את הפטנט הזה? מדריך בסיסי לקריאת מסמך הפטנט

בפוסט זה אנסה להסביר על קצה המזלג כיצד קוראים פטנטים.

לשם ההדגמה אתמקד פעם נוספת בפטנט הקליק האחד המפורסם של אמזון, פטנט אמריקאי מספר 5,960,411לינק נוסף). כאמור, על אף שפטנט זה הונפק (issued) בשנת 1999, הוא כרגע נמצא בהליכי בחינה מחודשת (reexamination, הליך בו עסקתי בעבר). עם זאת, אתמקד בפטנט כפי שהונפק לשם ההדגמה כיצד יש לקרוא פטנט.
מצד שמאל מופיע שער הפתיחה של הפטנט. על גביו ניתן למצוא פרטים רבים לגבי הפטנט. בצד שמאל למעלה מצוין כי מדובר בפטנט (ולא בקשה לפטנט). מימין מופיע מספר הפטנט (5,960,411) וכן התאריך שבו הפטנט הונפק (28.9.1999).
מתחת לקו האופקי ניתן לראות את שמו של הפטנט (METHOD AND SYSTEM FOR PLACING A PURCHASE ORDER VIA A COMMUNICATIONS NETWORK) ומתחתיו את רשימת הממציאים. הממציאים אינם בהכרח הבעלים בפטנט, וכפי שניתן לראות בפטנט זה, ביום ההנפקה הוא כבר הועבר (assigned) לחברת אמזון. רישום הבעלות שמופיע בפטנט היה נכון במועד שבו הוא הונפק וייתכן שהבעלות השתנתה מאז.
מתחת לנתון זה מופיע מספרה הסידורי של בקשת הפטנט (08/928,951) ותאריך הגשתה בארצות הברית (12.9.1997). תאריך ההגשה חשוב ממספר סיבות. העיקריות שבהן מנויות להלן: הוא קובע מהו הידע הקודם הרלוונטי לפטנט. כלומר, השאלה "האם אמצאה היא חדשה" נענית לאור מה שהיה ידוע עד ליום הגשת הבקשה; תוקף הפטנט הוא עשרים שנה מיום הגשת הבקשה.
כאשר מדובר בבקשת פטנט שהוגשה מכוחן של בקשות קודמות, הדבר יהיה מצוין אף הוא בחלק זה של הפטנט. פרטים נוספים המופיעים על גבי עמוד השער כוללים סיווג טכנולוגי לפי קטגוריות (על פי שתי שיטות שונות, אמריקאית ובינלאומית). לאחר מכן, מופיעים פרטים לגבי פרסומים שצוטטו כחלק מהידע הקודם הרלוונטי לבקשה ובכלל אלו מסמכי פטנטים אמריקאים, מסמכי פטנטים זרים ופרסומים אחרים.
בנוסף, מפורטים שמות בוחני הפטנטים שבחנו את הבקשה ואישרו את מתן הפטנט ומפורט שמו של עורך הדין שייצג את מבקש הפטנט. למעשה, מדובר בעורך פטנטים (ששמו בארה"ב, patent agent) או בעורך דין שהינו גם עורך פטנטים (ששמו בארה"ב, patent attorney).
לבסוף מופיע תקציר הפטנט (Abstract) שאמור לתאר בקצרה ובתמציתיות את עיקר האמצאה שנתבעת בפטנט. לאחריה מופיע רישום של מספר התביעות (claims) ומספר דפי השרטוטים (Drawing sheets), וכן שרטוט אחד, ייצוגי, שאמור להעביר את עיקרה של האמצאה בצורה ויזואלית.
כל הנתונים הללו, המופיעים על גבי עמוד השער של הפטנט אינם אלא מתארים אספקטים שונים של הפטנט. ברם, האספקט העיקרי של הפטנט – הוא מה היא האמצאה אותה נאסר על הציבור לבצע ללא הסכמת בעל הפטנט – נעדר ממנה. זכות זו מוגדרת, כאמור, בתביעות הפטנט.
להשלמת התמונה נסקור את הסטים השונים של התביעות, כפי שהם מופיעים בפטנט זה. בחלק התביעות של הפטנט רשומות, כאמור בדף הפתיחה, 26 תביעות. כל אחת נפרדת. הפרה של תביעה אחת כמוה כהפרה של הפטנט. אף אם תופרנה כל התביעות או אם תופר רק אחת – הסעד לו יזכה בעל הפטנט יהא זהה. התביעות כולן צריכות להיות מכוונות לאמצאה אחת, שאם לא כך, הרי שהיה מקום להגיש מספר בקשות פטנט שונות ונפרדות.
התביעות מסודרות בסטים נפרדים. הסט הראשון כולל את תביעה 1, שאמורה להיות הרחבה מכולם, ולאחריה תביעות 2-5 אשר תלויות בה. הסט הראשון מתייחס לשיטה לביצוע הזמנה (Method for placing an order).
סט שני כולל את תביעה 6 הבלתי תלויה, ואת תביעות 7-8 התלויות בה. הסט השני מתייחס למערכת לקוח להזמנת פריט (Client system for ordering an item).
הסט השלישי כולל את תביעה 9 הבלתי תלויה ואת תביעה 10 התלויה בה. סט זה מתייחס למערכת שרת לייצור הזמנה (Server system for generating an order).
הסט הרביעי כולל את תביעה 11 הבלתי תלויה ואת תביעות 12-26 התלויות בה. סט זה מתייחס לשיטה להזמנת פריט באמצעות מערכת לקוח (Method for placing an order using a client system)
בפוסט הקודם התייחסתי לבעייתיות הטמונה בסט הראשון ביחס להפרה במשותף. כפי שניתן להתרשם משאר התביעות בפטנט זה, הן תובעות נכונה צד אחד של השיטה/מערכת ואותן, ככל הנראה, ניתן להפר.
כאמור, את התביעות יש לפרש לאור האמור בפירוט ובתיק הבחינה של הפטנט, כמו גם לאור הידע וההבנה של איש מקצוע מיומן בתחום הרלוונטי. לשם עמידה על הפרשנות הנכונה של תביעות הפטנט, אין מנוס מקריאה מעמיקה של הפירוט ובכלל זה התבוננות בשרטוטים השונים, ועיון בתיק הבחינה.

בפוסט זה הדגמתי בקצרה כיצד קוראים מסמך פטנט. הסברתי אילו פרטים נמצאים על שער הפטנט. כמו כן, סקרתי את הסטים השונים של התביעות אשר כולן תובעות אספקטים שונים באותה אמצאה.

8

התביעות: הגדרת המונופול של הפטנט

Barb-wire fence

(cc by-sa Ross Macbeth)

בפוסט זה אנסה להסביר על קצה המזלג כיצד מוגדר המונופולין של בעל הפטנט.

מסמך הפטנט מורכב בעיקרו משני חלקים שונים: הפירוט והתביעות.
תפקיד הפירוט לחשוף לעולם את פרטי האמצאה ולאפשר (enable) לבעל מקצוע מיומן בתחום לבצע את האמצאה. בלשונו של סעיף 12 לחוק הפטנטים הישראלי:

הפירוט יכלול שם שיש בו כדי לזהות את האמצאה, את תיאורה, עם שרטוטים לפי הצורך, וכן תיאור דרכי הביצוע של האמצאה שעל פיו יוכל בעל המקצוע לבצעה

מנגד, התביעות, Claims בלעז, תוחמות את המונופול שמוענק לבעל הפטנט. סעיף 13(א) לחוק הפטנטים מגדיר:

הפירוט יסתיים בתביעה או בתביעות המגדירות את האמצאה ובלבד שכל תביעה כאמור תהא נובעת באופן סביר מהמתואר בפירוט.

ובסעיף 49 לחוק מוגדר כי הזכות למנוע מאחר לנצל את האמצאה מוגדר על ידי התביעות, ובלא קשר לפירוט:

בעל פטנט זכאי למנוע כל אדם זולתו מלנצל בלי רשותו או שלא כדין את האמצאה שניתן
עליה הפטנט, בין בדרך המוגדרת בתביעות ובין בדרך דומה לכך שיש בה, לנוכח המוגדר
באותן התביעות, עיקר האמצאה
שהיא נושא הפטנט

וכדבריו של הנשיא מ' שמגר בעניין ע"א 345/87 hughes aircraft company נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4) 45 (1990):

משמע, היקף ההגנה המשפטית על הפטנט, או – כפי שמקובל לכנות זאת -"תחום המונופולין
של הפטנט", צריך להיקבע על-פי המוגדר בתביעות. אולם, לבד מן התביעות כולל הפירוט של
הפטנט גם חלק נוסף, הוא תיאור הפטנט. התיאור תפקידו להביא את הרקע לפטנט ולתאר את
מהותו, מטרותיו ודרכי ביצועו. התביעות תפקידן להגדיר במדויק ובזהירות את תחום
המונופולין

התביעות דומות לקווי הגבול התחומים את חלקת האדמה. הן-הן מגדירות עד לאן רשאי הציבור לצעוד ומהיכן ידיר את רגליו.
כתיבת התביעות היא מטלה המשולה להצבת הגדר סביב אותה חלקת אדמה דמיונית. הקושי הטמון בה הוא רב והיא מהווה את עיקר מלאכת עריכת הבקשה. עת ניסוח התביעות בוחרים כל פרט ופרט, עד כדי המילים המתאימות אשר מחד מתארות את האמצאה בצורה רחבה וכללית דיה בכדי למנוע אפשרות של Design around, ומאידך מתארות את האמצאה בצורה מצומצמת דיה כדי שהיא תהיה חדשה ובעלת התקדמות המצאתית.

התביעות נחלקות לתביעות בלתי תלויות ולתביעות תלויות. תביעה בלתי תלויה כמוה כלוח חלק. מתחילים מקריאתה ומסיימים בקריאתה. תביעה תלויה, כשמה, תלויה בתביעה אחרת. היא כוללת בחובה את המגבלות (limitations – שם כללי לאלמנטים בתביעות, יהיו אלה צעדים בתהליך או רכיבים במכשיר) המנויות בתביעה בה היא תלויה וכן מגבלות נוספות אותן היא מוסיפה.
כלומר, תביעה בלתי תלויה, מגדירה את האמצאה ככוללת מספר מסוים של מגבלות (רכיבים/צעדים) ואילו התביעה התלויה מצמצמת את היקף ההגנה בהוסיפה עוד אלמנטים.

אף שהתביעה התלויה כוללת רכיבים רבים יותר, אמרתי כי היא בעלת היקף מצומצם יותר. הדבר נובע מכך שבכדי להפר תביעה על המוצר/תהליך לבצע את כל המגבלות המופיעות בתביעה. תושמט ולו מגבלה אחת – ואין הפרה.
ניתן להסתכל על תביעת פטנט בצורה לוגית. כל תביעה מגדירה אלמנטים שחייבים להיות במוצר/תהליך המפר. כלומר, אם היא כוללת שני רכיבים, A ו-B, הרי שגם רכיב A וגם רכיב B צריכים להיכלל במוצר/תהליך המפר. ברי, כי אם נוסיף דרישה לרכיב אחר, C, בנוסף לרכיבים A ו-B, הרי שכל מוצר/תהליך שיכלול את כל הרכיבים הללו יכלול גם את רכיבים A ו-B. לעומת זאת, יהיו מוצרים/תהליכים שיכללו את A ו-B, אך לא יכללו את הרכיב הנוסף.
ניתן להסתכל על הציור הממחיש זאת, באמצעות דיאגרמת ון. שני האיזורים הצבועים בירוק מייצגים את המימושים שכוללים גם את A וגם B, ואילו האיזור הצבוע בירוק בהיר – הוא איזור קטן יותר – מייצג את כל המימושים שכוללים את A, B ו-C.
בתביעות, כמו בכל פסוק לוגי של חיתוך, כל המוסיף – גורע.
ומהכלל אל הפרט. נבחן את תביעותיו של פטנט אחד מסוים. לשם ההדגמה אתמקד בפטנט אחד מפורסם – פטנט הקליק האחד של אמזון, פטנט אמריקאי מספר 5,960,411לינק נוסף). על אף שפטנט זה הונפק (issued) בשנת 1999, הוא כרגע נמצא בהליכי בחינה מחודשת (reexamination, הליך בו עסקתי בעבר). עם זאת, אתמקד בתביעות הפטנט כפי שהופיעו בעת הנפקתו.
בחלק התביעות ישנם מספר סטים של תביעות. כל סט כולל תביעה אחת בלתי תלויה ומספר תביעות התלויות בתביעה הבלתי תלויה (בצורה ישירה, דהיינו נתלות בה ממש; או בצורה עקיפה, דהיינו נתלות בתביעה תלויה אחרת מאותו הסט).
נבחן את תביעה מספר 1 של הפטנט:
A method of placing an order for an item comprising:
under control of a client system,
displaying information identifying the item; and
in response to only a single action being performed, sending a request to order the item along with an identifier of a purchaser of the item to a server system;
under control of a single-action ordering component of the server system,
receiving the request;
retrieving additional information previously stored for the purchaser identified by the identifier in the received request; and
generating an order to purchase the requested item for the purchaser identified by the identifier in the received request using the retrieved additional information; and
fulfilling the generated order to complete purchase of the item
whereby the item is ordered without using a shopping cart ordering model.

עסקינן בתביעה לשיטה (Method) להזמין מוצר (placing an order). השיטה מחולקת לשני חלקים, החלק הראשון מתבצע תחת מערכת הלקוח, ואילו החלק השני מתבצע תחת רכיב במערכת השרת.

בצד הלקוח, השיטה כוללת הצגת מידע המזהה את המוצר (אותו מוצר שמזמינים); ובתגובה לפעולה אחת בלבד שליחת הזמנת המוצר ביחד עם מזהה של הרוכש למערכת השרת.
בצד השרת, ההזמנה מתקבלת; מידע נוסף שנשמר קודם לכן נשלף באמצעות המזהה של הרוכש; יוצרים (generating) הזמנה לרכוש את המוצר לרוכש תוך שימוש במידע הנוסף; ומבצעים (fulfilling) את ההזמנה.
התביעה מוסיפה ומסיימת בפסקת whereby, פסקה המסבירה אפקט של התהליך מבלי להוסיף מגבלות נוספות. הפסקה קובעת שההזמנה מבוצעת ללא שימוש במודל עגלת קנייה.
זהו אם כן המונופול בו זכה בעל הפטנט. לעיתים ישנם מונחים שעשויים להתפרש במובנים שונים, ולשם פרשנותם יש לפנות לפירוט או לתיק הבחינה ולראות כיצד מבקש הפטנט התייחס אליהם. כך למשל המונח shopping cart ordering model, אשר אינו מונח ברור לכשעצמו. ניתן למצוא הסבר למשמעות מונח זה, בין היתר, בעמודה 2 של הפטנט בשורות 16-49.
חשוב לשים לב שתביעה זו כוללת פעולות שמבוצעות על ידי הלקוח ועל ידי השרת. כלומר, הלקוח עצמו אשר מבצע את רק את צד הרכישה אינו מפר את הפטנט. אגב, ספק בעיני שתביעה זו אי פעם תופר במהלך הרגיל של העסקים, שכן גם המוכר אינו מבצע את כל הצעדים הנתבעים, וכוונתי לאותם צעדים אותם מבצע הלקוח בכדי להזמין. המקור החוקי לחשש זה הוא החלטת בית המשפט הפדרלי לערעורים בעניין BMC Resources, Inc. v. Paymentech, L.P, 498 F.3d 1373. אני ער ומודע לכך שפעולתו של הלקוח מתבצעת בכותלי האתר של הספק, וככזו ניתן היה לחשוב שהספק מנחה את פעולתו, כנדרש בפסק הדין הנ"ל. ברם, החלטה אחרת של בית המשפט הפדרלי המחוזי (Global Patent Holdings, LLC v. Panthers BRHC. LLC, 586 F. Supp. 2d 1331 (S.D. Fla. 2008)) קבעה כי בתרחיש מסוג זה, הספק אינו מנחה או שולט בלקוח כיצד לפעול ברמה הנדרשת בכדי שפעולותיו של הלקוח ייוחסו לבעל האתר.
נשוב לפטנט בו אנו עוסקים ונבחן את תביעה מספר 3, היא תביעה תלויה בתביעה מספר 1.
The method of claim 1 wherein the single action is clicking a button.
תביעה תלויה זו מוסיפה על הצעדים האמורים בתביעה מספר 1 וקובעת שהפעולה האחת (המתבצעת בצד הלקוח) היא לחיצה על כפתור.
הנה ראינו כי פטנט הקליק האחד, אינו בהכרח על קליק אחד, באשר תביעה מספר 1, הרחבה יותר, קובעת כי ההזמנה מתבצעת לאחר פעולה אחת, אשר יכולה להיות קליק אך יכולה להיות גם פעולה אחרת (דוגמת השמעת קול).
לסיכום, בפוסט זה הסברתי כי התביעות בפטנט הן המגדירות את היקף הזכות הנתונה לבעליו. הדגמתי באמצעות פטנט הקליד האחד של אמזון כיצד יש לקרוא תביעות. עוד תיארתי את כלל ה- All Limitations Rule, לפיו כי בכדי להפר תביעה יש לבצע את כל המגבלות המוגדרות בה. נגעתי בקצרה בדין האמריקאי בכל הנוגע להפרת פטנט במשותף (Joint Infringement) והסברתי כי ספק בלבי אם ניתן לאכוף את התביעות אותן סקרתי בפוסט זה.
בפוסט זה הסברתי בקצרה מה ההבדל בין חלק התביעות בפטנט לבין חלק התיאור. התביעות תוחמות במדויק את המונופולין לו זוכה בעל הפטנט בעוד שהפירוט נועד לגלות לציבור מידע, ובכללו גם כיצד ניתן לנצל את האמצאה.