אמצאה ארכיון

0

האם ניו זילנד ביטלה פטנטים על תוכנה?

שבב מחשבהתקשורת רעשה השבוע כאשר סיפרה לכולנו שניו זילנד ביטלה את האפשרות לרשום פטנטים על תוכנה. כלכליסט ודה מרקר הכריזו על מותו של פטנט התוכנה בניו זילנד, ואף הסבירו שמדובר בפתרון אלגנטי לדרישה הנובעת מאמנת הטריפס שלא להפלות סוגי טכנולוגיות.

כבר בעבר התייחסתי להצעת חוק זו והסברתי שעל פניו, הדברים אינם כה ברורים. נראה כי גם לאחר שהחוק תוקן, הסוגיה אינה כה ברורה כפי שהעיתונות מציירת אותה.

לקריאת המשך המאמר »

4

המצאה שלא עובדת: על דרישת היעילות בדין הישראלי

(cc by-nc-sa mliu92)

בין שלל הדרישות לכך שאמצאה תהיה כשירה לפטנט, מצויה דרישה אחת בה לא מרבים לדבר: דרישת היעילות. במסגרת פוסט זה נתייחס לדרישה הזו ונראה כי מדובר בדרישה שסף המעבר שלה נמוך, אך עשוי להכשיל את מי שלא ער לקיומה.

סעיף 3 לחוק הפטנטים מחייב כי בכדי שאמצאה תהיה כשירה לפטנט עליה להיות "מועילה". בניגוד למונחים אחרים המופיעים בסעיף, מונח זה לא זוכה לפירוש או איזכור נוסף בחוק. כיוון שכך, בתי המשפט נאלצו לפתח את המשפט ולהבהיר מהי אמצאה יעילה.

האם מנוע בעל תצרוכת בנזין גבוהה יכול להיות יעיל חרף טבעו הבזבזני? התשובה לשאלה זו, מתסבר – פשוטה, והכל תלוי במטרת האמצאה. אמצאה יעילה, קובעת הפסיקה, היא אמצאה אשר לא רק מבטיחה, אלא גם מקיימת. אמצאה יעילה היא אמצאה שפועלת להשגת המטרה שהובטחה במסגרת בקשת הפטנט. על המבקש מוטל הנטל להציג, במפורש או במשתמע, מטרה אשר האמצאה משיגה. די לה לאמצאה כי תשיג את המטרה המוצהרת בכדי שתחשב יעילה. בעניין של אותו מנוע בזבזני – ככל שהמטרה של המנוע מושגת, האמצאה יעילה חרף חוסר יעילותה האנרגטי.

לקריאת המשך המאמר »

0

פטנטים שלא ראו אור יום

רן לוי חוזר לדבר על פטנטים בכתבה שפרסם ב-YNET, והפעם פטנטים שלא מומשו. אין יותר מדי בשר בכתבה עצמה, כמה אנקדוטות, לא יותר מכך: מתקן סיוע בזמן לידה, חומר שמכופף גלים מסביבו, הולודק נוסח מיקרוסופט, וחיישנים אופטיים לזיהוי מחוות (gestures) ההופכים כל משטח לדמוי משטח מגע. רן לוי, כדרכו, מעביר את התוכן בצורה נעימה ומהנה.

3

האם אפשר לקבל פטנט על גן?

כידוע, גן הוא יחידת מידע אורגנית שמועברת בתורשה, לרוב באמצעות מולקולת DNA, והיא הקובעת את תכונותיו של האורגניזם. כיוון שכך, ישנה חשיבות לניסיון לפענח את התכונות הטמונות בכל גן ולזהות את אותם גנים שעשויים להיות קשורים לתכונות מסוימות. במיוחד, ישנה חשיבות בזיהוי של הגנים הקשורים למחלות תורשתיות בניסיון למצוא תרופה לאותן מחלות. אך האם זיהוי של תכונה הטמונה בגן היא בגדר אמצאה הכשירה מבחינה נושאית לרישום פטנט או שמא מדובר בתגלית שאין לקבל עליה בלעדיות?

פסק הדין שניתן לאחרונה בעניין Myraid בערכאת הערעורים הפדראלית מכריע, בדעת רוב, שגן מבודד זכאי להגנה פטנטית, וזאת כיוון שאין המדובר בתגלית של חומר המצוי בטבע כי אם בתוצר יציר האדם. החלטה דומה כבר התקבלה בעבר על ידי אותה ערכאה בוטל על ידי בית המשפט העליון לאור פסק הדין שניתן לאחר מכן בעניין מאיו נ' פרומיתיאוס. שם, כזכור, בית המשפט קבע כי שיטה לאבחון מחלה היא בבחינת חוק טבע שאינו כשיר לפטנט. חרף החלטה זו, ערכאת הערעור נותרה בעמדתה.

לקריאת המשך המאמר »

2

פס"ד בארה"ב: כשירות נושאית לפטנט – מבחן גס לשימוש רק במקרים מובהקים

(cc by digitalbob8)

על אף שבית המשפט העליון האמריקאי דן לאחרונה בסוגיה של כשירות נושאית לרישום לפטנט בשתי הזדמנויות שונות (עניין פרומיתיאוס, שם נקבע ששיטת דיאגנוסיטקה אינה כשירה לפטנט ובעניין בילסקי, שם נקבע ששיטה לגידור סיכונים אינה כשירה לפטנט), ערכאת הערעור הפדראלית ממשיכה להיות חלוקה בתוך עצמה בסוגיה. הפעם במרכז הדיון עמדה אמצאה מבוססת מחשב הנוגעת לחיי המסחר. על פי האמצאה שני צדדים המבצעים עסקה נעזרים בצד שלישי בכדי להקטין את הסיכון שאחד הצדדים לא יעביר את התשלום המגיע לו. בית המשפט קבע, בדעת רוב, כי הסטנדרט אותו יש לבחון לשאלת הכשירות הנושאית הינו סטנדרט מקל ביותר.

דעת הרוב הזכירה כי רעיונות מופשטים אינם זכאים להגנה. עם זאת, נקבע כי קו הגבול בין רעיונות מופשטים לבין אמצאות כשירות לפטנט הינו עמום ומטושטש:

"The majority's "nothing more than" limitation: In reversing the district court, the majority focused on the "abstract ideas" exception to patent eligible subject matter. Examing the concept of "abstract ideas," the majority concluded that despite substantial precedent and commentary, its meaning remains unclear and its boundary elusive. There is, of course, some guidance in the precedent, notably the machine or transformation test and concerns about preempting an entire field of innovation. There are also computer-specific opinions, which the majority distilled down into the rule that "a claim that is drawn to a specific way of doing something with a computer is likely to be patent eligible whereas a claim to nothing more than the idea of doing that thing on a computer may not." Slip Op. at 18 (emphasis in original). But even this rule allows for "great uncertainty" as to the meaning of "abstract ideas.""

נוכח טישטוש זה, נקבע, יש ליתן לבעלי האמצאות להנות מן הספק, מקום הוא מתעורר, בדבר שאלת הכשירות הנושאית. אוסיף על כך אני, כי ממילא מסננות אחרות – דוגמת אלו של החדשנות וההתקדמות ההמצאתית – צפויות לסייע לעניינים אלה.

לקריאת המשך המאמר »

2

אמצאה או המצאה? על שוני לשוני ושוני תוכני

(צילום: דוד שי)

חוק הפטנטים נוקט במונח "אמצאה" תחת השימוש במילה המוכרת "המצאה". האם קיים הבדל בין שני מונחים אלה ומה מקורו? על שאלות בלשניות אלה אדון בפוסט זה.

בניגוד ללשון היומיומת, כאשר חוק הפטנטים מדבר על invention הוא נוקט במונח אמצאה. השימוש במונח כמונח משפטי עשוי להיות מבלבל ולא אחת אנשים חושבים שמדובר בטעות כתיב מביכה, ולא בשימוש מכוון במונח זה.

המצאה ואמצאה: המקור הלשוני

לא נוכל להתחיל לבחון את ההבדל בין שתי המילים מבלי להתייחס למקורן. עניין לנו בשני משקלים שונים – "הפעלה" ו"אפעלה". בעוד שהראשון הוא שם הפועל של בניין הפעיל, האקדמיה ללשון העברית מדווחת לנו כי האחרון הוא שם הפעולה המקביל בארמית. עם חלוף השנים, נוצרה הבחנה מסוימת בין שני המשקלים הללו במילים מסוימות כך שאיות המילה בה' או בא' שינה את משמעותה. כך, ניתן לדבר על "העזקת הכוחות למקום" לעומת "הפעלת צופר האזעקה". ניתן להדגים הבחנה נוספת בהבדל שבין "הבטחה הטמונה באיש" לעומת "איש האבטחה". ניתן גם למנות דוגמאות רבות נוספות כגון אבחנה-הבחנה, החזקה-אחזקה, הספקה-אספקה ועוד.

לקריאת המשך המאמר »

תגיות:
8

פסיקה: בית המשפט הכיר בזכות יוצרים על רעיון

האם יכול להיות זכות יוצרים על רעיון טכנולוגי? זו השאלה שעמדה במרכזו של פסק דין מבית המשפט המחוזי מרכז. בעניין שבין זיסו נ' עיריית פתח תקווה, נדונה בקשתו של הרי זיסו לקבל הצהרה מבית המשפט לפיה הוא "בעל זכות היוצרים ברעיון לאיתור כלבים שבעליהם השאירו את גלליהם ברשות הרבים, באמצעות בדיקת DNA".

הרקע לבקשה הוא המגעים שבין המבקש לבין עיריית פתח תקווה, אשר החלו אי שם בתחילת שנות ה-2000. לאחר בדיקת היתכנות שצלחה, ושנים של מגעים, עיריית פתח תקווה החליטה ליישם את הרעיון של זיסו לבדה, ולבצע את הפיילוט שהוא הציע ללא עזרתו.
במסגרת הבקשה נטען כי לזיסו זכות יוצרים ברעיון, וכי העירייה הפרה את זכותו.
בית המשפט קיבל את הבקשה וקבע כי לזיסו זכות יוצרים ברעיון. זיסו עתר רק לסעד הצהרתי, ומשכך בית המשפט לא העניק לו סעד כספי או צו מניעה, כפי שהיה מתבקש במקרה רגיל.

בית המשפט בחן את הסוגיה וקבע כי זכות יוצרים חלה על יצירה. נקבע, כי למונח זה ניתנה פרשנות מרחיבה בפסיקה וכי המבחנים לקיומה של זכות ביצירה הינם מבחן היצירתיות וההשקעה. שני מבחנים אלו, נקבע, אינם מחייבים חדשנות של היצירה. עוד צוין כי על היצירה להיות מקובעת בצורה כלשהי. בית המשפט הוסיף וקבע כי לאור סעיף 5 לחוק היוצרים אין זכות יוצרים ברעיון (ס' 5(1)) או בתהליך ושיטת ביצוע (ס' 5(2)).
בבוחנו את נשוא ההליך הנוכחי, קבע בית המשפט כי הרעיון של זיסו הינו יצירה ספרותית שקובעה במסגרת מכתבים, הצעת מחקר ובמצגת שהכין. יצירה זו, נקבע, עומדת במבחני הסף של יצירתיות והשקעה באשר מדובר ביצירה מקורית ועצמאית של זיסו שלא נבעה מאחר, וכיוון שזיסו השקיע מאמץ ניכר. בלשון בית המשפט:

"המבקש הוכיח בין היתר, כי עמד בקשר עם חברת ZOOGEN בעניין הניסוי ליישום הרעיון (נספחים 3,7, 18-16 בתצהיר המשלים); ערך מצגות הן בפני עיריית ראשון לציון הן בפני המשיבה (נספחים 12-13, 24 בתצהיר המשלים; עמ' 32, שורות 30-18 בפרוטוקול); והגיש הצעת מחקר למדען הראשי. אין ספק שביישום הרעיון הושקעו זמן, ידע, לימוד ומאמץ."

בית המשפט הוסיף וקבע כי "הוכחת העתקת היצירה איננה מעוררת קושי שכן המשיבה מודה כי החליטה לבצע את הפרויקט נשוא הרעיון בעצמה".
בית המשפט התייחס לטענת המשיבה לפיה לרעיון זה יש רק דרך ביטוי אחת וכיוון שכך, ולאור דוקטרינת האיחוד, לא ניתן להעניק זכות יוצרים לביטוי זה. בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי:

"ואולם במקרה זה עניין לנו בתחום שבו אפשרויות הביטוי רבות. כך למשל, המבקש הציע כי המאגר יוקם באמצעות תאים שיילקחו מחלל הפה של הכלבים המגיעים לחיסון כלבת, תוך השוואת נתונים אלו עם DNA שיופק מתאי רירית המעי הגס הנמצאים בצואה (נספח 1 בתצהיר המשלים). פתרון אפשרי אחר יהיה נטילת דגימות שיער והשוואתן לצואה שנבדקה (ראו: סעיף 30 בתצהיר המבקש; נספח 40 בתצהיר המשלים; וכן חקירת מנכ"ל בקטוכם בעניין זה בעמ' 44-45 בפרוטוקול)."

נוכח האמור בית המשפט העניק למבקש את הסעד לו עתר – הצהרה כי הבעלים בזכות היוצרים ברעיון – וכן פסק לטובתו הוצאות בסך 10,000 ₪.

לטעמי, פסק הדין לוקה בטעויות שניכרות על פניו. נפתח דווקא בסוף. לטעמי, אין ספק שלא יכולה להיות זכות יוצרים על הרעיון, ובוודאי שהעירייה אינה יכולה להפר את זכות היוצרים בכך שהיא מממשת את הרעיון. הפנייה לדיני זכויות היוצרים היא טעות קשה. מבין זכויות הקניין הרוחני הרלוונטיות לרעיון של זיסו היא זכות הפטנט – הזכות על ההמצאה, ובלבד שזו נרשמה והיתה חדשה ובעלת התקדמות המצאתית. מטבע הדברים, זיסו לא רשם את המצאתו ולא זכה לפטנט ומכאן שלא יוכל לזכות לסעד מכוח דינים אלו. עם זאת, לזיסו יכולים להיות סעדים אחרים שנובעים ממקורות אחרים. כך, יכול להיות שהוא זכאי לסעד מכוח חוזה מכללא שקיים בינו לבין העירייה. יתכן גם שהוא זכאי להשבה מכוח דיני היושר, שכן העירייה התעשרה על חשבונו.
וכעת אתייחס לפסק הדין עצמו. בעוד שהסעד המתבקש התייחס לרעיון (ואף בית המשפט התייחס לכל אורך פסק הדין לנשוא הזכות כ"רעיון"), בנקודה בה התבקש בית המשפט להתייחס למגבלה שמציב סעיף 5, האוסר מתן זכות יוצרים על רעיון, עבר בית המשפט להתייחס ליצירה ספרותית – למצגת ולהצעת מחקר. ועם זאת, כאשר שב והתייחס להפרה – חזר והתייחס לרעיון עצמו ולא לביטוי שלו, כפי שבא לידי ביטוי ביצירה הספרותית. אכן – אם היצירה הספרותית עצמה מועתקת (או עיקרהּ), הרי שישנה הפרה של זכות היוצרים. ברם, מפסק הדין עולה שההפרה הנטענת הינה ביצוע ההליך המתוכנן של זיסו. עם כל הכבוד, חוק זכות יוצרים אינו מגדר פעולה שכזו כהפרה של זכות יוצרים.
אף בהתייחסות לדוקטרינת האיחוד בית המשפט נקלע, לטעמי, לכלל טעות. במקום להתייחס לביטוי הרעיון ביצירה של זיסו, התייחס בית המשפט דווקא למימושים (embodiments) שונים. בכך הוא לימד שההמצאה של זיסו היא אחת מיני רבות אפשריות, אך לא לימד כי מדובר בביטוי ייחודי.

למען הסר ספק, אעיר כי אין ספק בעיניי כי ישנה זכויות יוצרים על המצגת ועל הצעת המחקר (זכויות נפרדות!) שכן ככל הנראה מדובר בביטוי אחד מיני רבים שמציג את הרעיון של זיסו. כפי שזיסו הציג את הרעיון שלו, אחר היה יכול להציג את אותו הרעיון אך בצורה אחרת, קרי בביטוי אחר.

פסק הדין ניתן ב-20.2.11, כך שבמועד כתיבת פוסט זה עדיין ניתן לערער עליו. אני מקווה כי אכן כך יקרה, שכן פסק הדין הזה ניתן בבית משפט מחוזי, ומשכך הוא מנחה את בתי משפט השלום.

7

פסיקה: כיצד יש לקבוע מיהו ממציא בפטנט?

"יש לי פטנט!" מצהירים לא אחת ממציאים רבים, וזאת על אף שהמציאו את המצאתם תוך כדי עבודה או שהעבירו את הזכויות בפטנט לאחר. אכן, הקשר האישי הזה שבין הממציא לתעודת התוקף שניתן להמצאתו אינו קשור במשמעות הקניינית של הפטנט. חוק הפטנטים מכיר בתופעה זו ומקים לממציאים זכות לדרוש כי שמם יתנוסס על הפטנט. סעיף 39 לחוק מקים את זכותו המוסרית של הממציא – הזכות ששמו יקשר בהמצאה – אף לאחר שהבעלות בהמצאה ובפטנט שמכוחה עברה ממנו.
עם זאת, השאלה מיהו ממציא אינה שאלה קלה, ואם נדרשה לכך הוכחה ניתן לעיין בהחלטת כבוד סגן רשם הפטנטים נח שלו שלומוביץ בהתנגדות לרישום שם ממציא בבקשת פטנט 146776 אורן נ' שחל טלרפואה בע"מ (מיום 25.8.2010). כפי שעולה מההחלטה, אף העדר פער משמעותי בגרסה העובדתית באשר לתרומתו של המבקש למוצרי המשיבה ובעלת הפטנט, לא הוביל לתמימות דעים באשר לשאלת היותו ממציא. נטען, כי אין תרומתו עולה כדי המצאת ההמצאה נשוא הפטנט.
ההמצאה מוגדרת על ידי התביעות שבפטנט. משזו נקודת המוצא, הרי שבכדי לקבוע האם המבקש הינו ממציא או לאו, יש תחילה לפרש את התביעות ולעלות על טבעה האמיתי של ההמצאה נשוא הפטנט. לשם כך, ניתן, ראוי ורצוי לבחון את פירוט הפטנט.
נקבע, כי גם אם בפירוט מוזכרים רעיונות פרי עטו של המבקש, אין זה אומר שהוא ממציא הפטנט, אם זכרם של רעיונות אלו לא בא בתביעות. כך כאשר מדובר בדוגמאות למימושים אפשריים. עם זאת, כאשר דוגמה מסוימת מוגדרת כ"מועדפת", יכול גם יכול שרק מעצם הגדרתה זו חלקים ממנו יחשבו לחלק מההמצאה:

"10. באשר להיקף האמצאה, הרי לשון החוק ברורה, ועל פיה זו תקבע על פי התביעות כפי שהן נובעות מן הפירוט. הסמכות זו על הפירוט, גם היא תשובה יש לה בשכל הישר, אם כלל הפירוט דוגמא, הרי שמי שניסה את אותה דוגמא והפעיל עליה את עקרונות האמצאה אינו יכול להחשב ממציא, כי דוגמא אינה חלק מאמצאה. אולם מורכבת יותר שאלתה של הימצאותה של אפשרות מועדפת המופיעה בבקשה. על פי רוב, האפשרות המועדפת בבקשות פטנט היא האמצאה כפי ששקד עליה המבקש. אלא שפעמים רבות מגלמת אמצאה עקרון או עקרונות הרחבים יותר מאלה המיושמים באפשרות המועדפת, ועל כן התביעות אינן מגבילות את היקף ההגנה הנתבע לאפשרות זו בלבד.
11. משמעותם של הדברים היא כי אם בחר צד להציג אפשרות מסוימת בפירוט כמועדפת, ואפשרות זו היא זו הבאה ללמד את בעל המקצוע הממוצע כיצד לחזור ולבצע את האמצאה, אפשרות זו היא חלק בלתי נפרד מן האמצאה. כזכור, בקשת הפטנט נקראת כמסמך אחד ולא כמחקר היסטורי, ועל כן אין חשיבות לשאלה האם המפורט בה הוא האמצאה כפי שהומצאה ובעקבותיה נוסחו התביעות כרחבות יותר, או שהתביעות נוסחו על פי האמצאה ובשלב מאוחר יותר שוכללה זו עוד קמעה באופן המוצג כמועדף – אפשרות מועדפת היא חלק מן האמצאה, היא גם זו שמצויה בפירוט כחלק מן התנאי המוצב לבעל פטנט לפיו יגלה הוא את סוד ביצוע אמצאתו בפירוט – על מנת שיזכה להיקף ההגנה שבתביעות. עם זאת חשוב לזכור, כי על אף שזהו הכלל הפרשני, יש פרטים, חלקים או רכיבי אמצאה שעל אף הימצאותם תחת מטרית האפשרות המועדפת, אין בהם חלק המצאתי, מסיבה זו או אחרת. משכך, חייבת כל אמצאה להיבדק לגופה, ולהתפרש מתוך מסמכי הבקשה והידע הקודם לה." (ההדגשות הוספו. ז.ג.)

לטעמי, קביעה זו מלמדת כי בדין הישראלי יש חסרון בציון כי דוגמה מסוימת היא מועדפת (Preferred embodiment). יתרה מכך, לציון זה יש חסרון משמעותי – צמצום מרחב הפרשנות של התביעות נוכח המימוש הקונקרטי – מבלי שיש כל יתרון בצדו.

בהחלטתו סוקר כבוד סגן הרשם את הפטנט ואת הרכיבים אותם זיהה המבקש כפרי עטו. כך, הוא מראה כי ההמצאה אינה על רכיב נטען אחד ("הוצאת הדם מכרית האצבע המונחת על גבי תא ואקום ואינה מוכנסת לתוכו") וזאת על אף שישנן רמיזות עקיפות להוצאת הדם בצורה שכזו. יתרה מכך, על אף שאחד מרכיבי התביעה מתייחס ליחידה להוצאת דם מהאצבע, נקבע כי אין בכך שהמבקש המציא רכיב אחד אפשרי מיני רבים תחליפיים כדי להפוך אותו לממציא. מילים אחרות – בכדי להיחשב כממציא הפטנט על המבקש להמציא לא רק אופציה אחת לרכיב הנתבע בתביעות, אלא עליו להגות את הרכיב הכללי כולו, או לכל הפחות את הדוגמה המובהקת והבולטת שלו.
עם זאת, נקבע, כי רכיב אחר – "הפסקת זרימת הדם באמצעות הפסקת הואקום, שמתבצע לאחר אינדיקציה של תא פוטו- אלקטרי הסופר את טיפות הדם" – הוא-הוא לב-ליבו של הפטנט. עובדה זו נובעת מהפירוט שהדגיש כי בכך מתגברת ההמצאה על החסרים של הידע הקודם. לאור קביעה זו, ונוכח הקביעה כי המבקש המציא אלמנט זה, נפסק כי הוא ממציא הפטנט. עם זאת, כיוון שחלקים אחרים הקשורים במתקן שידור ובמתקן בדיקה לא היו פרי המצאתו של המבקש, נפסק כי שמו של הממציא הנוכחי ימשיך להתנוסס כממציא במשותף על גבי הפטנט.
בנוסף לרישומו כממציא משותף, נפסקו לטובת המבקש הוצאות ושכר טירחת עורך דין בסך 20,000 ש"ח.
נקודה אחת למחשבה: האם ניתן להיות ממציא כאשר כל תרומתך להמצאה היא בהוספת רכיבים שהיו ידועים קודם לכן?
נדמה מההחלטה כי התשובה לכך היא בשלילה – והדבר כמעט מובן מאיליו. אם ממציא של מנוע רכב חדש נעזר באחר שמציע להוסיף למכונית תיבת הילוכים, ברי כי לאחרון אין כל זכות – אף לא מוסרית – בפטנט התובע מכונית הכוללת, בין היתר, תיבת הילוכים שהיתה ידועה קודם לכן.
עם זאת – וכאן עולה הקושיה – בהמצאות קומבינציה שלל הרכיבים יכול שהיו ידועים מראש. כלומר, הרכיבים A ו-B יכול שהיו חלק מהידע הקודם, אך תרומת ההמצאה לעולם היתה בקיבוצם יחדיו. אם הקיבוץ הוא תוצר של עבודה משותפת של שני אנשים – האחד תרם את A והשני תרם את B – נדמה כי הכלל הזה, שהשכל הישר כה תומך בו, מוביל לתוצאה אבסורדית: המצאה (ואף כשירת פטנט) – יש; אך ממציא – אין.
9

מהו פטנט? מבוא בסיסי ביותר לאחת הזכויות המסובכות ביותר

Man with an idea

(cc by-sa Rego - d4u.hu)

הראש היהודי, בניגוד לפתגם המפורסם, לא ממציא לנו פטנטים. הראש היהודי ממציא המצאות, שהן לעיתים כן ולעיתים לא כשירות פטנט.
בניגוד למובנה היומיומי של המילה "פטנט" השגורה בפי כולנו, יש למונח זה גם משמעות משפטית. בפוסט זה, ולרגל הקמת הבלוג החדש, אפרט בקצרה את המשמעות של מונח זה.

זכות הפטנט הינה זכות בלעדית על המצאה לזמן קצוב. לעיתים מתייחסים אליה כאל מתן מונופול על ההמצאה. חשוב לציין שהזכות הבלעדית הינה זכות למנוע מאחרים לעשות שימוש בהמצאה, והיא לא בהכרח מעניקה לבעל הפטנט את הזכות להשתמש בהמצאה שלו, כפי שהמונח "מונופול" עשוי לרמוז. יתכן, כפי שקורה ברובם המוחלט של המקרים, שההמצאה הינה שיפור של המצאה קיימת. למשל כיסא עם משענת מהווה המצאה המשפרת לפחות המצאה קודמת אחת – כיסא. במקרה כזה, יתכן ופטנט על ההמצאה הקודמת ימנע מהממציא להשתמש בשיפור אותו הוא המציא ללא הסכמת בעל הפטנט הקודם. יתכנו גם מצבים בהם חוקים אחרים מונעים את השימוש בהמצאה, למשל כאשר מדובר בהמצאה בעלת אופי ביטחוני-צבאי או כאשר ישנה דרישת אישור של גוף רגולטורי, כמו במקרה של תרופה חדשה.
כך או כך, בפני הממציא סלולה הדרך להגיש בקשה לרישום פטנט, גם מבלי שקיבל את הסכמתם של בעלי פטנטים קודמים, ואף ללא שנתן את דעתו לשיקולים נזיקיים או אחרים של ההמצאה. כך למשל, משדר חדש עשוי להיות כשיר לרישום כפטנט, אף אם הוא מסוכן לבריאות הסובבים אותו. פועל יוצא של פטנט כזה יהיה בלעדיות של בעל הפטנט על המשדר, אף אם משדר זה אינו שימושי במיוחד נוכח מסוכנותו.

הפטנט, כמו כל זכות קניינית אחרת, הינה זכות טריטוריאלית המוגבלת לתחומי המדינה שהעניקה אותו. משום כך, נהוג להגיש מספר בקשות פטנט מקבילות בגין אותה המצאה במדינות שונות, בהתאם לשוק שבו צפויה ההמצאה להיות ממוסחרת או בהתאם למקום הייצור של המוצר. חשוב להדגיש, כי על אף שקיים מנגנון המאפשר הגשה של בקשה בינלואמית (בקשת PCT), לא קיימת זכות פטנט בינלאומית. למעשה, הבקשה הבינלאומית מאפשרת הגשה של בקשות פטנט לאומית (כלומר, במדינות מסוימות) מכוחה, ויתרונה הוא בדחיית מועד בו על מבקש הפטנט להגיש את בקשתו בכל מדינה בה הוא מעוניין לקבל פטנט.
כיוון שפטנט מוענק על ידי כל מדינה על פי חוקיה שלה, דיני הפטנטים משתנים ממדינה למדינה. עם זאת, ישנם סטנדרטים אחידים בין הדינים השונים. בכלליות, פטנט מוענק לגבי המצאה שעומדת בשני קריטריונים: חדשנות והתקדמות המצאתית.
חדשנות: על ההמצאה להיות חדשה במובן שבכל הפרסומים הפומביים (אי שם בעולם) לא יהיה ניתן לאתר את כל רכיבי ההמצאה. פרסומים פומביים כוללים בחובם מאמרים, בקשות פטנט שהתפרסמו, חלק מבקשות הפטנט אף לפני שהתפרסמו, מוצרים שנמכרו או שהשתמשו בהם בפומבי.
התקדמות המצאתית: דרישה זו מוסיפה על החדשנות ואומרת שגם אם ניקח מספר פרסומים יחדיו עדיין לא נקבל את ההמצאה כולה. ההחלטה אילו פרסומים מותר לחבר יחדיו לצורך בחינת קריטריון זה נעשית בהתחשב בידע של איש מקצוע בתחום הרלוונטי, בהתאם לתכני המסמכים וכדומה. כך למשל, בתחום של פיסיקה גרעינית, לא סביר שנבחר לאחד בין מסמך מתחום הפיסיקה למסמך מתחום הרופאה האלטרנטיבית. עם זאת, יתכנו מצבים שבמסמך אחד רלוונטי, תתגלה מוטיבציה לחבר למסמכים מתחום הרפואה האלטרנטיבית, ואז החיבור הופך סביר יותר.
בכל טריטוריה, ישנו גוף שונה הבוחן האם המצאה היא כשירת פטנט. כך למשל, בארצות הברית ישנו את משרד הפטנטים וסימני המסחר האמריקאי (USPTO), באירופה מדובר בגוף בשם משרד הפטנטים האירואפי (EPO), ובישראל מדובר ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. כל גוף עשוי לקבל החלטה שונה לגבי כשירותה של המצאה למתן פטנט, בין היתר בשל ההבדלים בדינים החלים על כל גוף שכזה.

לסיכום, הפטנט הינה זכות למנוע מאחרים להשתמש בהמצאה למשך תקופת זמן קצובה. מדובר בזכות טריטוריאלית שמעניקה כל מדינה על פי חוקיה, אך ככלל על ההמצאה להיות חדשה ובעלת התקדמות המצאתית.