2

פסיקה: רשות, הרשאה ומאפה הונגרי

קורטוש

(cc by-sa Jorge Díaz)

מה בין הרשאה ורשות בדיני סימני מסחר – סוגיה זו התעוררה במסגרת בקשה שהובאה להכרעת בית המשפט. אלא, שלעניות דעתי, כפי שאבהיר בהמשך, בית המשפט שגה בניתוחו את הסוגיה.

במסגרת בקשה לאישור תביעה כתביעה נגזרת, עתר מר יהודה נעים כי יתאפשר לו להגיש תביעה בשם חברת המאפה הונגרי (2008) בע"מ. בין היתר, ביקש מר נעים לזכות לסעד הצהרתי שבו יובהרו זכויותיה של החברה בסימני המסחר "קיורטוש המאפה ההנוגרי" (סימנים 195690 ו-195691). כיוון שכך, בית המשפט נדרש לשאלות הנוגעות לטיב הזכות בה אוחזת החברה למול בעלת הסימן המסחר הרשום: קיורטוש המאפה ההונגרי בע"מ.

בעניין זה הוצבה בפני בית המשפט תעלומה קשה לפיצוח: איזו זכות, אם בכלל, הועברה לידי החברה. החברה הוקמה במטרה לאפשר ניהול רשת חנויות מאפה, וזאת בעקבות ההצלחה שנחלו החנויות הראשונות שהיו בבעלות בעלת הסימן. יחד עם זאת, החברה מעולם לא התכוונה וממילא לא השתמשה בעצמה בסימן המסחר. בעוד שלא היתה מחלוקת כי הבעלות בסימן המסחר אינה מצויה בידי החברה, נטען כי לחברה הועברו זכויות בסימן. לעניין זה ביקר בית המשפט את שלל הגרסאות השונות שהציג המבקש עצמו:

"אף מבלי להידרש לטענה בדבר שינוי חזית, קשה למצוא בטענותיו הרבות של המבקש ביחס לזכות שבידי החברה משנה סדורה באשר לטיבה של הזכות אשר, לכאורה, ניתנה לחברה."

יחד עם זאת, ונוכח חשיבותה של סוגיה זו, בית המשפט בחן את הדברים לעומקם וקבע: לא בעלות בסימן, ואף לא רשות לעשות שימוש בסימן המסחר בעצמה, אלא הרשאה למכור לצדדים שלישיים זיכיונות שימוש בסימן המסחר. כך, חרף מסמך הבנות שקבע באופן ברור שהחברה תזכה בזכות להשתמש בשם המסחרי ובשאר הזכויות הקנייניות, בחינת תכלית הקמת החברה ותכלית ההסכם העלתה כי החברה לא ביקשה אלא הרשאה. עוד ציין בית המשפט כי לאור פרוטוקול פגישה שהעיד כי כוונת הצדדים היתה להשאיר את כל הזכויות בסימן המסחר מבלי שינוי, נראה כי בעלת הסימן הניחה כי הקניית ההרשאה אינה מקנה זכויות בסימן המסחר עצמו.

לקריאת המשך המאמר »