בקשת ביטול סימן מסחר ארכיון

0

פסיקה: לרשם אין עוד סמכות להאריך מועד להגשת התנגדות

שעון חול

(cc by-nc he_boden)

בקשה לרישום סימן מסחר SUPRENE, שמספרה 245038, קובלה על ידי רשות הפטנטים ופורסמה להתנגדות הציבור. חברת Dynasoi Elastomeros ביקשה להתנגד לרישום ואף הנחתה את באי כוחה לפעול בהתאם. אלא, שעקב טעות משרדית, הודעת ההתנגדות לא הוגשה בתוך תקופת ההתנגדות, אלא אך הוגשה מספר ימים לאחר מכן בליווי בקשה להארכת מועד. בקשה זו הובאה בפני סגנית הרשם אשר קבעה כי אין בידה להיעתר לבקשה וזאת מחמת העובדה שאין בידי הרשם סמכות להאריך את המועד האמור. אף בקשה לעיון מחדש שהוגשה בעניין זה נדחתה.

סעיף 24(א) לפקודת סימני המסחר קובע את המועד להגשת ההתנגדות:

"תוך שלושה חדשים מיום הפרסום, רשאי כל אדם להגיש לרשם הודעה על התנגדותו לרישום הסימן."

כלומר, בניגוד למועדים אחרים שנקבעו בתקנות, המועד להגשת הודעת ההתנגדות נקבע בחוק החרות. משום כך, ההוראה שנקבעה בתקנה 82, המסמיכה את הרשם להאריך כל מועד הקבוע בתקנות – אינה מעניקה לו את הסמכות להאריך מועד זה.

לקריאת המשך המאמר »

0

פסיקה: סימן מסחר שלא נעשה בו שימוש יבוטל

סימן מסחר אשר בעליו אינו עושה בו שימוש במסחר – דינו להתבטל. בניגוד לזכויות היוצרים, הפטנטים והמדגמים, אשר בעליהם יכולים להדיר את רגלי המתחרים מלעשות שימוש במושא ההגנה המשפטית שהם מעניקים (יצירה, המצאה או מדגם, בהתאמה) גם מבלי שיעשו בו כל שימוש משל עצמם, בעליו של סימן המסחר מחויב להמשיך ולהשתמש בו אם ברצונו להמשיך בזכות הבלעדית.
מלבד הדרישה הראשונית, כי תהיה למבקש רישום בקשת סימן המסחר כוונה בתום לב להשתמש בסימן המסחר, עליו לעשות שימוש בפועל לאחר הרישום. זאת ועוד – בכל מקרה שבעל הסימן מפסיק לעשות שימוש בסימן לתקופה של שלוש שנים ויותר, הוא עומד בסיכון כי סימן המסחר הרשום שלו יימחק.
סעיף 41 לפקודת סימני המסחר קובע:
"(א) בלי לפגוע בכלליות הוראותיהם של סעיפים 38 עד 40 רשאי כל אדם מעונין להגיש בקשה לביטול רישומו של סימן מסחר לגבי כל הטובין או סוגי הטובין שלגביהם רשום הסימן או חלקם (להלן – הטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום) על יסוד הנימוק, שלא היתה כוונה בתום לב להשתמש בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום ושלמעשה לא היה שימוש בתום לב בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום או לא היה שימוש כאמור בתוך שלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול."
כך היה גם במקרה של סימן מסחר 177036 – THE KABBALAH DIET, שנרשם בגין טובין מסיווג 16 הכוללים ספרי דיאטה, חוזרים, חוברות, עלונים, פרסומים וכיוצא באלה. לאחר תקופה של קצת יותר משלוש שנים, הוגשה בקשה למחיקתו של סימן המסחר, וזאת בשל חוסר השימוש.
בעלת הסימן לא הגיבה לבקשה, ומשכך רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר קיבל את הבקשה ללא דיון. בהחלטתו מיום 25.11.10, נקבע כי בהעדר ראיות הפוכות, הרי שהמבקשת הוכיחה כי לא נעשה שימוש בסימן המסחר, כפי המתחייב מלשונו של סעיף 41 לפקודה. כיוון שכך, הורה הרשם על מחיקת הסימן, כמבוקש.
0

שימוש בסימן מסחר כתנאי לתקפותו

סימני מסחר הם אחים חורגים של הקניין הרוחני. בניגוד לזכויות קניין רוחני אחרות כגון פטנט וזכות יוצרים, סימן המסחר נועד לשרת תכלית אחרת. בעוד הפטנט נועד לתגמל ממציא על חשיפת המצאתו לציבור, וזכות יוצרים נועדה לייצר תמריץ ליצור או לקדש את הקשר בין היוצר ליצירתו, סימן מסחר נועד לשרת מטרה אחרת לגמרי: מטרה צרכנית.

סימן מסחר נועד לאפשר לצרכן לדעת לקשר בין מוצר בשוק או שירות שמוצע לו לבין המקור שלו. אם על גבי נעל מתנוסס סימן המסחר של נייק, הרי שחברת נייק היא שייצרה או לכל הפחות שיווקה את המוצר הזה. באמצעות זכות סימן המסחר יכול הציבור להסתמך על סימן ולמנוע הטעייה אפשרית של זייפנים ומתחרים על ידי שימוש באותו סימן או בסימן דומה לו.
כיוון שכך, הזכות על הסימן אינה נתונה למי שהגיע ראשון לרשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, וזאת בניגוד, לדוגמה, לפטנטים. יתרה מזאת, עצם העובדה שבעל הסימן הרשום לא מתכוון לעשות שימוש בסימן או לא עשה בו שימוש בתקופת זמן נרחבת עשויה להוות עילה למחיקת הסימן (וזכותו של הבעלים שלו) מהפנקס.
בעניין שנידון לאחרונה בפני בית המשפט העליון (ע"א 2209/08 GIGIESSE CONFEZIONI S.p.A נ' ואמפום בע"מ (מיום 23.3.2010) התברר עניינו של סימן המסחר "ZIP" אשר היה בבעלות המערערת (Gigiesse) ואשר בקשת המחיקה שלו על ידי ואמפום התקבלה על ידי רשם הפטנטים. בפני רשם הפטנטים הונחה תשתית ראייתית מספיקה לקבוע כי המערערת לא עשתה שימוש בסימן בעצמה משך שנים, ואילו ואמפום עשתה שימוש כזה – בתחילה כברת רשות של המערערת, ולאחר מכן תוך הפרת זכויותיה. נוכח העדר שימוש זה התקבלה בקשת המחיקה.
בית המשפט העליון אומנם דחה את הערעור, אך עשה כן נוכח עובדות אחרות. בית המשפט ציין כי ואמפום הפרה לכאורה את זכויותיה של המערערת בסימן, וכי תכלית דיני סימני המסחר מחייבת דחיית בקשות למחיקה אשר מטרתם להכשיר בדיעבד את שרצי העבר של מפרים. ובלשונו של בית המשפט:
אף אם בעקבות השימוש הנרחב שעשתה המשיבה בסימן "ZIP" יתכן והסימן הפך להיות מזוהה עימה ולא עם המערערת, הרי שהכרה בתוצאות מעשיה של המשיבה, שעולים, ולו לכאורה, לכדי הפרה של הסימן, חותרת תחת תכלית דיני סימני המסחר. משמעות הכרה כאמור, באמצעות ביטול רישום הסימן, אינה אלא מתן גושפנקא בדיעבד להפרה של סימן המסחר אם יעלה בידי המפר להוכיח אי שימוש של בעל סימן המסחר. לעומת זאת, קביעה כי התנהלות העולה לכאורה כדי הפרה של סימן מסחר מהווה נסיבה יוצאת מן הכלל תחייב את אלו המבקשים לעשות שימוש בסימן מסחר או בסימן דומה לו לנקוט – קודם לשימוש כאמור – בהליכים הקבועים בפקודה אשר יכשירו עבורם את הקרקע לשימוש שכזה, אך מבלי לפגוע בזכותו הקניינית של בעל סימן המסחר הרשום ומבלי לפגוע בהיות הרישום משקף את השימוש המסחרי שנעשה בפועל בסימן המסחר.
הרציונאל העומד בבסיס קביעה זו – ברור ונכון. תמרוץ נכון של השוק מחייב כי מי שמבקש להשתמש בסימן מסחר אשר הזכות בו שייכת לאחר ייפנה תחילה לרשם ויבקש לבטל את הסימן. התנהגות שכזו אינה נקיית כפיים, וכיוון שכך היא עשויה להצדיק סעד מעולם דיני היושר – השתק ומניעה, ואלו עשויות להצדיק דחיית בקשתו של המפר. הצדקה זו, יש להדגיש, לא תעמוד לבעל הסימן אלא כנגד המפר, וככל שישנו שחקן נוסף בשוק שמעוניין בביטול הסימן, הוא יוכל להשיג זאת בנקל וזאת על אף הפרה אחרת בשוק.
בסופו של יום בית המשפט דחה את הערעור, וזאת נוכח נסיבה אחרת. בין קבלת הבקשה אצל הרשם והדיון בערעור בעליון, קיבל רשם סימני המסחר את בקשת המשיבה לרישום סימן המסחר ZIP על שמה. המערערת לא התנגדה לבקשה זו, וכיוון שכך סבר בית המשפט שהוא ניצב בפני מעשה עשוי. אני לעומתו סבור, כי המעשה העשוי אינו כזה, אך התנהגות המערערת כמוה – אשר לא התנגדה לרישום הסימן – כמוה כויתור על זכויותיה.